חומר רקע
חיים חשופים
נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
דו"ח מחקר
רות פרסר
מרכז פמיניסטי חיפה- אשה לאשה
מרכז פמיניסטי חיפה- אשה לאשה
חיים חשופים
נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
רות פרסר
״נשים ללא מעמד אזרחי בישראל״ פרויקט
פרויקט 'נשים ללא מעמד אזרחי בישראל' מסייע לנשים ללא מעמד או בעלות מעמד
,זמני, וכן פועל לשנות את החקיקה הקיימת ולקדם מדיניות התומכת בזכויותיהן
,ברווחתן וביטחונן. הפרויקט פועל בתחומים הבאים: קידום נגישות לשירותים רפואיים
שירותי רווחה ושירותים שונים היכולים לספק הגנה; קידום זכויות עבודה; הגנה על
נשים התלויות בבני זוגן ומצויות בסיכון מוגבר לאלימות אינטימית, פיזית, רגשית
;וכלכלית; צמצום הבידוד החברתי שבו נשים חסרות מעמד נמצאות; קיום קורסי עברית
.קיום הכשרות מעשיות וסדנאות בנושאי תעסוקה, זכויות סוציאליות וזכויות משפטיות
,ארגונית לקידום מדיניות בנושא חסרות מעמד-במסגרת הפרויקט הוקמה תשתית בין
.המערבת ארגוני חברה אזרחית בצפון הארץ וכן נציגי רווחה ובריאות
מרכז פמיניסטי חיפה- אשה לאשה
והוא ארגון השטח הפמיניסטי1983 אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה, נוסד בשנת
,הוותיק ביותר בישראל. מטרת אשה לאשה היא קידום מעמדן וזכויותיהן של נשים
חברתי מנקודת מבט פמיניסטית-נערות וילדות, וקידום שלום, ביטחון וצדק כלכלי
.בעזרת חינוך, מחקר, הפצת מידע, שינוי מדיניות ואירועים ציבוריים
[email protected], [email protected] :דוא"ל
04-8650977 :טלפון
חיפה118 ארלוזורוב:כתובת
/http://isha2isha.com :אתר אינטרנט
נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון- חיים חשופים
רות פרסר:חוקרת ומחברת
אילה אולייר:רכזת הפרויקט
פרנצ'סקה ארמיבה, מלט מייקל, מסי עדן, לילא עיסא, רות פרסר:מראיינות
רן- יעלה אקסלרוד:עורכת לשון
אופליה פטרוסיאן:מעצבת גרפית
תוכן עניינים
1
מבוא
6
מעמד בישראל: היבטים פורמליים- 1 פרק
10
. פלסטינים/ות מיהודה, שומרון ורצועת עזה1
13
?א. מהו הליך מדורג
14
)5/ב. בין היתר שהייה (היתר מת״ק) לרישיון ישיבה (אשרת א
17
פרספקטיבה מגדרית- ג. נשים פסלטיניות ללא מעמד
20
. מבקשי/ות מקלט מאפריקה2
25
?)5()(א2 א. מהי אשרה מסוג
29
פרספקטיבה מגדרית- ב. מבקשות מקלט
32
. יוצאות ברית המועצות לשעבר3
34
דפוס ישן- א. סחר בנשים
35
דפוס חדש- ב. סחר בנשים
38
. שורדות אלימות אינטימית4
49
מעמד בישראל: אוכלוסיות מיותרות- 2 פרק
52
. גריפה1
57
. חיים חשופים2
66
. אלימות מבנית3
72
חירום- 3 פרק
76
. סיווג אוכלוסיות1
86
. אנשים כתשתיות2
93
מקורות
1רות פרסר
מבוא
הנשים הפליטות ומבקשות המקלט המתקיימות בשולי החברה
הישראלית אינן נהנות, כעניין מעשי, מהישגי הפמיניזם
[...] הן נתקלות בתופעות של הדרה, קיפוח ופגיעה.הישראלי
אשר אילו התרחשו בהקשר של נשים ישראליות היו נתפסות
כפתולוגיות וכאתגר לטיפול פמיניסטי, ואילו בהקשרן של נשים
,אמיר-מהגרות הן נותרות לעיתים קרובות ללא טיפול. (קריצמן
1)334 ', עמ2013 ,דור וורגפט-בן
.ההדגשה הוספה 1
2
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
,2019 ויוני2018 דו"ח זה מבוסס על מחקר שנערך בתקופה שבין נובמבר
ב'אשה לאשה – מרכז2כחלק מפרויקט נשים חסרות מעמד אזרחי בישראל
פמיניסטי חיפה' (להלן 'אשה לאשה'). המחקר נועד ללמוד את המשמעויות
של היעדר מעמד עבור נשים משלוש קבוצות שפגשנו במסגרת פעילות
הפרויקט והארגון בחיפה וצפון הארץ: פלסטיניות תושבות הגדה המערבית
ועזה הנשואות לפלסטינים בעלי תושבות קבע או אזרחות ישראלית, או
Women's World Day: בתמיכת2019 ליוני2018 דו"ח זה הוא תוצר של מחקר שנערך בין נובמבר 2
of Prayer, Mediterranean Women’s Fund, Anne Frank Fonds, Genesis Prize Foundation,
Kahn Foundation, British Shalom-Salaam Shalom Trust, National Council of Jewish
, ומתן משקיעים בקהילה. המחקר זכה באישור ועדת אתיקה למחקרים בבני אדם של מרכזWomen
. אני אסירת תודה לשותפות המחקר שהסכימו001 'המחקר הפמיניסטי ב'אשה לאשה', אישור מס
,להתראיין ולשתף בידע ובחוויות, ולגעת בעבר טראומטי ובהווה מאתגר. אני מודה לאיילה אולייר
רכזת פרויקט נשים ללא מעמד אזרחי בישראל, על תרומתה למחקר, הסיוע באיסוף מידע, תיעוד
עבודתה השוטפת ומיפוי מעמיק של השדה באזור חיפה והצפון, ועל השיחות מעוררות ההשראה
שליוו את המחקר והכתיבה. תודה מיוחדת לחברותי בפורום חסרי מעמד ובהתארגנויות שונות
המסייעות לחסרות מעמד באזור הצפון על השיתוף בידע ובתובנות. אני מודה מקרב לב לד"ר
,חדוה אייל, זהר אפרון, ד"ר דליה זק"ש וד"ר נעמי לבנקרון שקראו, העירו הערות מאירות עיניים
וסייעו לדייק טיעונים ולחדד רעיונות. תודה לעו"ד מייסא ארשיד, עו"ד ריטה חייקין ועו"ד מירב בן
זאב שקראו חלקים של הדו"ח וסייעו במידע רב ערך. תודה לפרנצ'סקה ארמיבה, מלט מייקל, מסי
עדן, ולילא עיסא, על ביצוע הראיונות עם חסרות מעמד וללילו אינשטיין, אנה פינצ'וק ורותי שטרן
רן על עריכת הלשון המדויקת. גרסאות מוקדמות של-על תמלולם. תודה מיוחדת ליעלה אקסלרוד
,2019 ברלין יוני- , בסדנה באוניברסיטה החופשית2018 חיפה דצמבר- 'הדו"ח הוצגו ב'אשה לאשה
ובשימוע פומבי עממי בנושא התנהלות המדינה כלפי נשים חסרות מעמד נפגעות אלימות במשפחה
,. תקציר הדו"ח קיים בשפות: ערבית, רוסית, טיגריניה2019 בבית הסופרים בתל אביב בדצמבר
[email protected] אנגלית ועברית. לעותק דיגיטלי ניתן לפנות לדוא"ל
3רות פרסר
השוהות בישראל כתוצאה מרדיפה או הגעה עם בני משפחה שקיבלו היתר
;)כניסה או שהייה; מבקשות מקלט מאפריקה (ברובן המכריע מאריתריאה
ונשים ממזרח אירופה שנסחרו בתעשיית המין או שאיבדו את מעמדן כאשר
,נפרדו מבן זוג אזרח ישראל לפני סיומו של ההליך המדורג לקבלת אזרחות
.בחלק מהמקרים עקב אלימות אינטימית ואיום על חייהן
,מטרתו של הדו"ח היא מיפוי והמשגה ראשוניים של צרכים, אסטרטגיות
בריתות, דילמות וסיפורים. כמו כן, באמצעות המחקר אנו מבקשות ללמוד
:את האופנים השונים המגדירים מעמד. הדו"ח מבוסס על מגוון מקורות
,ראיונות עם עשר נשים חסרות מעמד שנערכו בשפות ערבית, רוסית
טיגריניה, אנגלית ועברית (על פי העדפתן); ראיונות ושיחות עם שלוש
עובדות רווחה ובריאות בחיפה ובאזור הצפון; ראיונות ושיחות עם שלושה
;נציגי ארגוני סיוע ושינוי חברתי העוסקים בחסרי מעמד בחיפה והצפון
תיעוד אירועים שונים סביב נושא חסרי מעמד בחיפה; תיעוד פגישות
,פורום חסרות מעמד הכולל נציגות ממסד ונציגות ארגוני סיוע ושינוי חברתי
; מידע שארגוני סיוע פרסמו במהלך2019 ויוני2018 שהתקיימו בין נובמבר
השנים; חומר משפטי דוגמת עתירות ודיונים משפטיים; ויומני שדה של
החוקרת (רות פרסר) ושל רכזת הפרויקט (איילה אולייר). דו"ח זה הוא
בבחינת מיפוי ראשוני, ולכן אינו מתיימר למצות את הנושא, אלא להציע
פרספקטיבה פמיניסטית לשאלת המעמד ולמפות דרכי התמודדות – הן
של קהילת הנשים חסרות המעמד והן של ארגוני החברה האזרחית ועובדות
.ממסד – עם מציאות זו
רוב הדו"חות והמחקרים הדנים בחסרי וחסרות מעמד בישראל מתמקדים
:בקבוצה הומוגנית מבחינה אתנית, לאומית או נרטיבית, כמו לדוגמה
4
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
/מבקשי/ות מקלט, מהגרי/ות עבודה, א/נשים שנסחרו, פלסטינים/ות תושבי
ות השטחים הכבושים. במקרים אחרים הם מתמקדים בהיבט אחד של
התופעה, למשל, חסרות מעמד שורדות אלימות שפונות למקלטים. בדו"ח
זה אנו נדרשות לציר המגדרי ובוחנות נשים משלוש הקבוצות, שסיפורי
הגעתן, חוויותיהן מול הממסד, התקנות והחוקים המסווגים אותן ומסדירים
את שהייתן, וההקשר הקהילתי שבו הן חיות – שונים זה מזה. במהלך איסוף
הנתונים והכתיבה התברר לנו עד כמה קטגוריית המעמד הפכה בעצמה
לחמקמקה; הן בעקבות תקנות ונהלים הנמצאים בהשתנות מתמדת, והן
,בעקבות מאמצי ארגוני זכויות בחזית המשפטית (לרוב בבג"ץ). לאור זאת
?הדו"ח מציע תשובה לשאלות: מהו מעמד? מתי ואיך הן מאבדות אותו
?מתי ובאילו תנאים הן משיגות אותו? ומהו הדבר שאותו הן נאבקות להשיג
האם מעמד הוא קטגוריה אחידה ואוניברסלית או שמא מדובר בעמדה
שנמצאת בהשתנות? ולבסוף, מהן התשתיות והטקטיקות שעומדות לרשות
נשים ולרשות הקהילה שבתוכה הן חיות, כדי להתמודד עם האלימות
3?הביורוקרטית והנטישה הממסדית
נטישה ממסדית הוא מושג המתאר מדיניות המבוססת על סיווג אוכלוסיות בהתאם לערך היצרני 3
:שלהן בכלכלת שוק, כאשר אוכלוסיות מסוימות נתפסות כמיותרות היות שאינן תורמות לפריון, לדוגמה
אנשים מתחת לקו העוני, שוכני מוסדות גריאטריים או אנשים עם מוגבלויות. מדיניות נטישה מבוססת לא
רק על התנערות ממסדית מאוכלוסיות אלה אלא גם על ויסות והתערבות מערכתית שבעצמה מייצרת
סבל נוסף (כליאה היא דוגמה נפוצה למדיניות כזו, המכירה מחד גיסא בבעיה ומאידך גיסא מתרגמת
אותה למדיניות של נטישה במקום למדיניות של טיפול). נטישה ממסדית מתבססת על הנחה אתית כי
אוכלוסיות מסוימות אינן ראויות לחמלה ולטיפול ואינן באחריות המדינה, המטפחת אוכלוסיות בעלות
.)Biehl, 2005; Giroux, 2006 :ערך יצרני גבוה ונוטשת אחרות (ראו למשל
5רות פרסר
הראשון סוקר בקצרה מספר מושגי הדו"ח מורכב משלושה חלקים. החלק
יסוד ואת מאפייני הגעתם ושהייתם של א/נשים מקבוצות אלו, וכן מצביע על
השני עוסק בשאלה: מהו ההיבט המגדרי והצורך בניתוח פמיניסטי. החלק
מעמד? לכאורה שאלה משפטית פשוטה, אולם בפועל, כפי שנראה, מורכבת
להפליא. זאת, לא רק מפני שמדובר בנשים שברשותן היתרי שהייה מסוגים
,שונים – בהתאם לקבוצה שאליה הן משתייכות מבחינה אתנית ולאומית
ובהתאם ל'סיפור' שהן מגלמות – אלא גם מפני שמעמד או שלילתו אינם
מצב סטטי, מוחלט, אלא אירוע שמתרחש באופן יומיומי ובמקרים רבים
הבהירות והעמימות-מתחיל כבר ב'מולדת', טרם כניסתן לישראל. היות שאי
לגבי מעמד עלו הן בסיפורי הנשים והן בדיונים השונים של ארגוני סיוע ונשות
מקצוע, פרק זה משקף את האלימות הביורוקרטית והנטישה הממסדית
המונעות מחסרות מעמד קיום בכבוד ובביטחון, והמעסיקות מספר רב של
ארגוני חברה אזרחית במאמצים לשנות מדיניות, או לאכוף נהלים קיימים
השלישי, החותם את הדו"ח, בוחן את שיח החירום שאינם מיושמים. החלק
שבאמצעותו מדינת ישראל מצדיקה את הענקתם של שירותי יסוד חיוניים
לנשים חסרות מעמד. בחלק זה ביקשנו לעמוד על המשמעות של מערכת
;מיון של בני אדם ככלי הביורוקרטי שבאמצעותו מדינת ישראל מנהלת זרים
;את הרגעים שבהם נשים חסרות מעמד זוכות לנראות, להכרה ולשירותים
ואת הנורמות הממסדיות שנשות מקצוע וארגוני חברה אזרחית ממנפים כדי
.להכליל נשים חסרות מעמד בתוך מסגרות (מוגבלות) של שייכות והגנה
.חלק זה עשוי לסייע בניסוח אסטרטגיות פעולה
6
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
– מעמד בישראל: היבטים פורמליים1 פרק
בישראל [שוהים] עשרות אלפי זרים שאינם בני הרחקה. למרות
הממשלה לא גיבשה מדיניות כוללת לטיפול בזרים, ומנכ"ל זאת
היעדר.משרד ראש הממשלה שב וציין כי אין כוונה לעשות כן
מדיניות כוללת עלול אף לפגוע קשות בכל פעולה שתינקט בידי
נראה ,]...[ .משרדים שונים לפעול להיטיב את מצבם של הזרים
כי הממשלה נוקטת גישה פאסיבית אשר פוגעת בסופו של יום
הממשלה טרם נקטה פעולות.בעיקר בחלשים שבין הזרים
ממשיות להבטחת זכויות האדם הבסיסיות של הזרים כך שיעלו
בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. (מבקר
4)154–153 ', עמ2018 המדינה, דו"ח מעקב
.ההדגשה הוספה 4
7רות פרסר
מעמד אזרחי ושייכות פוליטית למדינה קושרים קשר בל יינתק בין זכויות
אדם לבין מדינה ואזרחות, ובהתאם לכך, מסמנים את האנשים חסרי המדינה
, בתוך מיקל2010 ,כאוכלוסייה הפגיעה ביותר בכל הנוגע לזכויותיהם (ארנדט
). הגלובליזציה, שהביאה לפריצת גבולות מדינתיים, מאפשרת2016 אריאלי
,תנועה מוגברת ואת הופעתם של מהגרים חדשים ברחבי הגלובוס. הגירה זו
המאפיינת מדינות מערביות רבות, לא פסחה על ישראל שבה מתקיימת הגירה
.)2016 ,יהודית בחסות חוק השבות כמו גם הגירה לא יהודית (מיקל אריאלי
ההיגיון המארגן של מעמד אזרחי במדינת ישראל הוא היגיון אתני. השלטון
מכונן על ידי, ולמען, קבוצה אתנית דומיננטית אחת המתגוררת בשטחי
). העיקרון האתני מבוסס על2000 ,המדינה, אך גם מחוץ להם (יפתחאל
,סיווג זהויות שבאמצעותן מוגדרת שייכות ואזרחות מלאה. במילים אחרות
מדינת ישראל אינה מושתתת על 'דמוס', כלומר גוף הכולל את כלל האזרחים
בתוך טריטוריה נתונה, ורק אותם, אלא על 'אתנוס' – גוף הכולל את כל אלו
שהם בעלי מוצא משותף, קרי, יהודים. כך לדוגמה, ליהודי התפוצות שאינם
אזרחים יש ייצוג באמצעות גופים כמו הסוכנות היהודית והקרן הקיימת
לישראל, ומנגד, הקו הירוק הפך מגבול ריבוני למנגנון גיאוגרפי שמפריד אך
ורק בין ערבים (אזרחי ישראל מול אלו שאינם) אך לא בין יהודים. כדי לשמר
את אופייה היהודי של המדינה, המשטר האתנוקרטי נוקט אמצעים שונים
לייהד את המרחב, כמו לדוגמה ריבוד זכויות: רק ליהודים במדינה היהודית
ניתנו מלוא הזכויות, בעוד שהאוכלוסייה הערבית הודרה ממצב של אזרחות
מלאה. כך, על אף קיומם של סממנים דמוקרטיים, שיוך אתני (ולא אזרחות
טריטוריאלית) הוא העיקרון המארגן של חלוקת משאבי המדינה; והקבוצה
.)2000 ,האתנית ה'מייסדת' קובעת את המדיניות הציבורית (יפתחאל
8
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
אופייה האתנוקרטי של מדינת ישראל מכתיב את מערכת היחסים בין
יהודים, בין אלה ששייכותם למדינה אינה מוטלת בספק לבין-יהודים ללא
זרים. מעמד אזרחי הוא הכלי שבאמצעותו מוגדרת המחויבות של המדינה
ומוסדותיה הן כלפי אזרחים והן כלפי זרים, ובאמצעותו מווסתת המדינה
,). אתניות, פליטות2000 ,כניסה, שהייה והשתתפות פוליטית (יפתחאל
קולוניאליזם או הגירה, משקפים את ההיבט המדיר של מעמד – מדיר משוויון
חברתי, מהזדמנויות כלכליות, מהשתתפות פוליטית ומחירות תרבותית
,). אם כן, אפשר להגדיר מעמד כמערכת מיוןBauböck, 2006, pp. 15-16(
שבאמצעותה מסווגים בני אדם למדינות ריבוניות שעימן הם נמצאים בקשר
לכל מדינה ריבונית הזכות לקבוע את הקריטריונים להענקת .חוקי מחייב
אמנות בינלאומיות ניסחו נורמות של זכויות ,אזרחות, ובמקביל לכך
אדם כדי לוודא שקריטריונים אלו אינם פוגעים בשוויון וכדי להסדיר את
.)Ibid., pp. 16-17( מעמדם של פליטים
שלושה חוקים המסדירים את הכניסה, השהייה וההתאזרחות בישראל
,1950-חוק השבות תש"י :משקפים את אופייה האתנוקרטי של המדינה
המאפשר לכל יהודי בעולם להגר לישראל ולקבל אזרחות ישראלית באופן
, שקובע את הנהלים1952-חוק הכניסה לישראל התשי"ב 5;אוטומטי
והתנאים לקבלת אשרות כניסה ושהייה בישראל למי שאינו אזרח ישראלי
חוק האזרחות והכניסה ואינו עונה על הקריטריונים של חוק השבות; וכן
שנועד להגביל את הנישואים בין,2003-לישראל (הוראת השעה), תשס"ג
אלא אם מבקש האזרחות מכוח חוק השבות פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן את בריאות הציבור 5
.)2010 ,או את ביטחון המדינה, או בעל עבר פלילי ועלול לסכן את שלום הציבור (דריישפיץ
9רות פרסר
ערביי ישראל לתושבי השטחים הכבושים (הגדה המערבית ועזה) מתוך
חשש שנישואים אלו, המעניקים אזרחות לפלסטינים הנישאים לאזרחי
ישראל, ינוצלו כדי לסייע לגורמי טרור מהשטחים, או לחלופין ייצרו בעיה
דמוגרפית של מעבר פלסטינים לתוך תחומי הקו הירוק. החוק קובע כי שר
הפנים לא יעניק לתושב יהודה ושומרון וחבל עזה או לאזרח או לתושב של
מדינת אויב אזרחות לפי חוק האזרחות, או רישיון לישיבה בישראל. זהו
.)2010 ,למעשה, חוק המונע איחוד משפחות פלסטיניות (דריישפיץ
בדו"ח זה, המינוח 'נשים חסרות מעמד' מתייחס לנשים שברשותן היתרי
כניסה או שהייה זמניים, או כאלו שנכנסו או שוהות ללא היתר מבין שלוש
הקבוצות הנדונות: מבקשות מקלט אריתראיות, פלסטיניות תושבות הגדה
המערבית ורצועת עזה, ונשים ממזרח אירופה שנסחרו בתעשיית המין או
שנישאו לאזרחי ישראל ואיבדו את מעמדן עקב פרידה או אלימות מצד
,בני זוגן. לכל קבוצה מאפייני הגעה שונים, כל קבוצה מסווגת באופן שונה
ולכל קבוצה נהלים המסדירים את שהייתה. במילים אחרות, חיי היומיום
של נשים חסרות מעמד מושפעים מהקהילה האתנית/לאומית שאליה הן
.שייכות, מאופן כניסתן לישראל, ממעמדן הנוכחי ומהסיבה לבקשת המעמד
בעמודים הבאים נעמוד על מאפיינים עיקריים של סיפורי ההגעה והשהייה
6.של שלוש הקבוצות ועל ההיבט המגדרי הרלוונטי לכל קבוצה
קשה להעריך את מספרן של חסרות המעמד בישראל, היות שהנתונים המסופקים על ידי רשות 6
.האוכלוסין וההגירה אינם מפולחים מבחינה מגדרית
10
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
. פלסטינים/ות מיהודה, שומרון ורצועת עזה1
ואלה,התכלית הדמוגרפית גם אילו היתה עומדת ביסוד החקיקה
ראויה ותואמת את ערכיה אינם פני הדברים, הרי שזו היתה
(תשובת המדינה .ודמוקרטית של מדינת ישראל כמדינה יהודית
7)2005 ,, בתוך דוידוב ואחרים7052/03 בבג"ץ
ההקשר לדיון הוא .אי אפשר לנתק את הדיון מהמציאות כאן
ויש לזה משמעות ,שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי
מבחינת החובות והזכויות של האזרחים, וההחלטה לא להקנות
-זכויות מסוימות לתושבים שאינם אזרחים. (ח"כ שולי מועלם
8)2018 ,רפאלי
אוסר על איחוד2003-חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג
,משפחות שבהן אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי והשני הוא תושב יהודה
)שומרון וחבל עזה שאינו יהודי (החוק לא חל על יהודים תושבי התנחלויות
לחוק7 ). החוק קובע כי "על אף האמור בכל דין לרבות סעיף2010 ,(דריישפיץ
האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב אזור [יהודה ושומרון, וחבל עזה] או
לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת [מדינת אויב] אזרחות לפי חוק
עדאלה המרכז המשפטי לזכויות7052/03 לסיכומי המשיבים – תשובת המדינה בבג"ץ169 סעיף7
.. ההדגשה הוספה648 ', עמ2005 ,המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, בתוך דוידוב ואחרים
, הוועדה המשותפת ממליצה להאריך את תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל בשנה נוספת8
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/ForeignAffairs/News/Pages/ :. ראו28.5.2018
. הדגשה הוספהpr280518.aspx
11רות פרסר
9."האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל
שולל מתן של אזרחות או תושבות בישראל לפלסטינים תושבי בכך החוק
10.השטחים במסגרת איחוד משפחות
החוק מפר זכויות אדם ועומד בסתירה לעיקרון שוויון זכויות בין אזרחי
מדינת ישראל. הוא חודר לאחת ההכרעות העמוקות ומרחיקות הלכת ביותר
,בחיי אדם׃ בחירת בן הזוג שעימו מבקש אזרח המדינה לקשור את גורלו
). עד2005 ,להקים עימו את משפחתו וללדת את ילדיו (דוידוביץ' ואחרים
,, שתורגמה לחוק כשנה לאחר מכן2002 להחלטת הממשלה מחודש מאי
– שמרה המדינה על זכותם של כל אזרחיה ותושביה – ערבים ויהודים
אך הוראת השעה הפכה ציבור11.להתאחד בישראל עם בני זוגם הזרים
:. ראו2003- חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג9
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/999_180.htm
משמעות החוק עבור תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים חמורה אף יותר. תושבי מזרח ירושלים10
. התיקון לחוק1967-הפלסטינים אינם מחזיקים באזרחות, אלא בתושבות קבע מאז סיפוח מזרח העיר ב
) מערים קשיים על הענקת מעמד תושבות לילדיהם של בני הזוג, למרות2003( האזרחות הוראת השעה
העובדה שאחד מהוריהם הוא תושב קבע. יתר על כן, הבחירה להעביר את מרכז חייהם מעבר לקו הירוק
כדי לנהל חיי משפחה סדירים, מסכנת תושבי קבע פלסטינים באיבוד מעמד התושבות שלהם בישראל
שללה מדינת ישראל באופן זה את תושבות הקבע1967 ובשלילת הזכויות הסוציאליות הנלוות לה. מאז
https://www.btselem.org/hebrew/jerusalem : פלסטינים תושבי מזרח ירושלים. ראו14,500-של כ
הגיעו לישראל1993 , לאחר שפורסמו נתוני משרד הפנים אשר לפיהם מאז2002 לדוגמה, בפברואר 11
פלסטינים במסגרת איחוד משפחות, הצהיר שר הפנים אלי ישי כי הנתונים הם "הוכחה140,000כ־
לכך שבדלת האחורית של מדינת ישראל מתממשת זכות השיבה" וכי הם "מבהילים ומדאיגים". זמן
קצר לאחר מכן הוקם צוות מיוחד שהונחה לבחון דרכים לצמצום התופעה באמצעות שינויי חקיקה
.)15 ', עמ2014 ,(סלצ'אן וקדמן
12
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
/ללא הצורך להוכיח מסוכנות בנוגע לבן ,שלם של בני אדם למסוכנים
במילים אחרות, החוק לוקה בהטיה.בת הזוג שנישא/ת לאזרח ישראלי
), פלסטינים תושבי2005( אתנית ולאומית. כפי שמציינים דוידוביץ' ואחרים
השטחים אינם ״זרים״ במובן הראוי של המושג, אלא בני אדם שישראל
מחויבת כלפיהם על פי כללי המשפט הבינלאומי – העוסק בדיני מלחמה
ומסדיר את אחריות הצבא הכובש כלפי האוכלוסייה שבשליטתו שעליה לא
הוחל חוק המדינה. בעוד שהחברה הישראלית מתפתחת מבחינת ההכרה
בחיים משותפים, אף שלא במסגרת המשפחה הנורמטיבית – באמצעות
,הסדרים כגון ״ידועים בציבור", נישואים אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל
מיניות וכו' – חוק האזרחות מצמצם את זכות האזרחים-משפחות חד
הישראלים להינשא או לבנות חיים משותפים עם פלסטינים מעבר לקו
הירוק. היות שהישראלים שנישאים לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון ועזה
הם לרוב אזרחיה הערבים של ישראל, נוצרת תמונה של חברה שמכירה
בחשיבות האהבה, הרצון והבחירה גם באופנים משפטיים – ככל שהדברים
'אמורים ביהודים, אך בה בעת שוללת זאת מאזרחיה הערבים (דוידוביץ
.)646–645 ', עמ2005 ,ואחרים
הורחבו סמכויות2005 נוספו לחוק החרגות שונות. בשנת2003 מאז
מפקד האזור להעניק לתושב היתר שהייה (אישור מת"ק – אישור שניתן
על ידי מפקדת תיאום וקישור) לשם מניעת הפרדה בין בני זוג מעל
ונשים פלסטיניות מעל גיל35 גילים מסוימים (גברים פלסטינים מעל גיל
). החרגה זו מועילה למעט מהזוגות הרלוונטיים, היות שגיל הנישואים25
25.6- לנשים ו20.4 החציוני של מוסלמים בישראל לדוגמה עומד על
,לגברים, ואילו ההחרגה מציינת גילים מבוגרים יותר (דוידוב ואחרים
הרחיב את האיסור, כך2007 ). תיקון נוסף משנת687–686 ', עמ2005
13רות פרסר
שיכלול גם את אזרחיהן ותושביהן של איראן, לבנון, סוריה ועיראק. בשנת
הוסיפה החלטה של הקבינט הביטחוני הגבלות חדשות, המונעות2008
,מתושבי רצועת עזה היתר כלשהו. אף כי החוק נחקק בתחילה כהוראת שעה
הכנסת מאריכה את תוקפו שוב ושוב, כך שמדובר למעשה בחוק קבוע. אלפי
משפחות פלסטיניות נפגעות מהחוק ונאלצות לחיות בנפרד, להגר למדינות
12.אחרות, או לחיות בישראל ללא היתר שהייה כדין בצל חשש מתמיד מגירוש
? א. מהו הליך מדורג
אזרח/ית ישראל שנישאו לזר/ה, יוכלו להגיש בקשה להתאזרחות עבור בן או
., ונהלי משרד הפנים1962- לחוק האזרחות התשי"ב4 בת הזוג, על פי סעיף
(תייר עם רשיון1/עם אישור הבקשה לראשונה, מקבל בן הזוג הזר אשרת ב
. – רישיון תושב ארעי5/עבודה) למשך חצי שנה, ולאחר מכן אשרת א
האזרחות ניתנת בתום הליך מדורג בן ארבע וחצי שנים (ובמקרה של תושבי
קבע בישראל – הליך מדורג של חמש שנים ושלושה חודשים). הליכים אלו
איחוד משפחות. נוהל שונה היה קיים עבור זרים פלסטינים תושבי קרויים
יהודה, שומרון, וחבל עזה. במקרה כזה קיבל בן הזוג הזר מהמפקד הצבאי
. טרם כניסתה לתוקף של1/היתר שהייה (היתר מת"ק) במקום אשרת ב
הוראת השעה, חצי שנה לאחר קבלת היתר מת"ק היה מקבל בן הזוג תושב
5/, ובחלוף חמש שנים יכלו מחזיקי אשרת א5/השטחים הכבושים אשרת א
.)2014 ,לבקש מעמד של תושב קבע (בן נתן ולרנר
:אלא שהחוק החדש הקפיא הליכי איחוד משפחות עם תושבי השטחים
בני זוג שבקשתם אושרה והיו בתוך "ההסדר המדורג" המשיכו לקבל את
https://www.adalah.org/he/law/view/415 : ראו12
14
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
אך לא יכלו לעבור לשלב הבא ההיתר שניתן להם ביום העברת החוק
בהסדר ולא קיבלו מעמד קבע בישראל, ובקשות שטרם אושרו נדונו רק
. בחוק נקבע מפורשות2002 אם הוגשו לפני ההקפאה שהוכרזה במאי
), אך5/כי מי שבקשתו תאושר יוכל לקבל רישיון ישיבה ארעי (אשרת א
.)16 ,5 ', עמ2014 ,מעמדו לא ישודרג מעבר לכך (סלצ'אן וקדמן
)5/ב. בין היתר שהייה (היתר מת"ק) לרישיון ישיבה (אשרת א
כפי שכבר צוין בעבר, מצב דברים זה – שבו אנשים נמצאים בישראל
אינו,"לאורך שנים, ואף אין כל טענה ביטחונית כנגדם מעמדם "רופף
13)2014 ,ארז-רצוי וניתן לקוות כי יימצא לו פיתרון. (דפנה ברק
היתר מת"ק הוא אישור שניתן על ידי צה"ל והמינהל האזרחי לתושבי יהודה
ושומרון הפלסטינים הנישאים לאזרחי ישראל. ההיתר מאפשר שהייה
חוקית בתחומי מדינת ישראל, אך אינו מזכה ברשימה ארוכה של זכויות
: ומעלה, לדוגמה5/ותנאי חיים המוענקים לבעלי רישיון ישיבה מסוג א
; פלסטינים בעלי היתר מת"ק אינם זכאים לביטוח לאומי●
הם זכאים לביטוח בריאות ממלכתי, אולם התנאי להיכלל בהסדר ●
פעמיים-– שההצטרפות אליו היא חובה – הוא תשלום "דמי כניסה" חד
בסכום גבוה, נוסף לתשלום חודשי קבוע. מכאן שכל מי שזכאי להיכלל
בהסדר אך לא יבקש להירשם בקופת החולים, בשל חסרון כיס או מסיבה
בעניין בראדיעה נ' משרד הפנים, בתוך בן נתן23 חוות דעתה של השופטת דפנה ברק ארז סעיף 13
.. ההדגשה הוספה2014 ,ולרנר
15רות פרסר
14;אחרת, יצורף באופן אוטומטי ויצבור חוב לקופה
הם אינם רשאים לנהוג בישראל או להחזיק ברישיון נהיגה ישראלי אלא ●
;מטעמים הומניטריים
;הם אינם יכולים לפתוח עסק כעצמאיים ●
הם מתקשים במציאת תעסוקה בשל תיוגם והיעדר תיעוד ומספר ●
;תעודת זהות ישראלי
הם מנועים מלעסוק במקצועות הדורשים רישוי ותושבות מהווה עבורם ●
;תנאי, כגון עריכת דין
.)2014 ,הם מתקשים בפתיחת חשבון בנק (בן נתן ולרנר ●
מעבר לכל אלה, היתר מת"ק הוא היתר זמני הכפוף להארכות, ועל
כן אינו מספק כל יציבות וביטחון בהמשך השהייה בישראל. כל שינוי
במצב המשפחתי כגון גירושין או פטירת בן/בת הזוג הישראלי/ת
משרדית המייעצת, לקביעה ומתן מעמד-דורש פנייה לוועדה הבין
בישראל מטעמים הומניטריים. ועדה זו הוקמה בהוראת השעה (להלן
הוועדה ההומניטרית), ובסמכותה להעניק היתר או רישיון ישיבה רק
בהתקיים תנאים מסוימים ומצומצמים. מסיבה זו, מי שמחזיק בהיתר
חסר זכויות סוציאליות בסיסיות, מוגבל ביכולתו לקבל החלטות נותר
http://www.hamoked.org.il/Document.aspx?dID=Updates1784 : ראו14
16
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
בעלות השפעות ארוכות טווח על המשך חייו, על יכולתו להתפתח
כדוגמת לימודים גבוהים והכשרה מקצועית, וכך לגבי משפחתו כולה (בן
.)2014 ,נתן ולרנר
כוללת זכויות סוציאליות מלאות5/לעומת זאת, אשרת תושב ארעי מסוג א
בביטוח הלאומי וביטוח בריאות, והמחזיקים בה רשאים אף להוציא רישיון
.נהיגה ישראלי. המקבל אשרת תושב ארעי נדרש לחדש אותה אחת לשנה
,חידוש האשרה כפוף לבדיקה במשרד הפנים ביחס למרכז חיים בישראל
לקיום מערכת יחסים בין בני הזוג ולהיעדר מניעה פלילית או ביטחונית. ניתן
להנפיק אשרת תושב ארעי גם לתקופה הקצרה משנה, וכך לחייב בדיקות
5/ביטחוניות בפרקי זמן קצרים יותר. לאחר התקופה הקבועה באשרת א
יכולים בני משפחה זרים לקבל אזרחות או תושבות קבע, המבטיחה המשך
.)2014 ,שהות בישראל למעט אם השתקעו במדינה אחרת (בן נתן ולרנר
לבין5/ מבחינה ביטחונית אין כל הבדל בין אשרת א,במילים אחרות
היתר מת"ק, מכיוון שגם היתר מת"ק ניתן רק לאחר בדיקות ביטחוניות
,)2014( ההבדל המשמעותי, כפי שמציינות סמדר בן נתן ועדי לרנר .קפדניות
הוא סוציאלי – שכן היתר מת"ק אינו מעניק זכויות סוציאליות. מדובר בגברים
ונשים שזיקתם לישראל הולכת ומתהדקת ככל שנוקפות השנים, והלכה
למעשה הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הם פוגשים חסמים
ומכשולים שהצטברותם פוגעת במשפחות, על רקע מוצאם של בני הזוג
,הזרים. הפגיעה היא בקשת רחבה של זכויות לבריאות, לביטחון סוציאלי
למימוש חופש העיסוק, לאוטונומיה ולקיום אנושי בכבוד ואינה מאפשרת
קיום החורג מהישרדות. היא פוגעת באוטונומיה של בן הזוג או בת הזוג
הפלסטינים, של בני ובנות זוגם הישראלים ושל ילדי התא המשפחתי, הקורס
17רות פרסר
.)2014 ,תחת משקל היעדר הזכויות המצטבר (בן נתן ולרנר
בעניינה של2018 לדוגמה, בג"ץ שהגיש המוקד להגנת הפרט בינואר
פלסטינית תושבת הגדה המערבית שהתחתנה עם תושב ירושלים
המזרחית. לבני הזוג שלושה ילדים, ואחד מהם סובל מבעיות רפואיות
חמורות וזקוק להשגחה צמודה. האישה אינה זכאית לקבל מעמד בישראל
שנה, גיל הסף הקבוע בחוק. פנייה לוועדה25 שטרם מלאו לה מכיוון
זיכתה אותה באישור מת"ק בעיקר בשל מצבו2015 ההומניטרית משנת
.100% של בנה, המוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של
לוועדה ההומניטרית, לאשר לאישה זו אשרת2017 פנייה נוספת משנת
, נדחתה, אף כי הודגש כי בהיעדר מעמד במדינה, לא יכולה האם5/א
– ליטול חלק מלא בטיפול בילדים, וכך נוצר נטל בלתי אפשרי על האב
היחיד שיכול להסיע את הפעוט לטיפולים ולנהל תיאומים מול קופות ובתי
חולים. במצב זה לא יכול האב להתפנות לפרנסת המשפחה, שמצבה
הכלכלי בכי רע. הוועדה ההומניטרית דחתה את הבקשה להעניק לאישה
מעמד של תושבת ארעית, הנבדל מהיתר שהייה בין השאר בכך שהוא
כדי לקחת את בנה לנהוג בישראל משום שרצון האישה,מאפשר נהיגה
רק הפנייה לבג"ץ שכנעה את הוועדה.לטיפולים אינו טעם הומניטרי
15.5/ההומניטרית לראיין את בני הזוג ולהעניק לאישה אשרת א
ג. נשים פלסטיניות ללא מעמד – פרספקטיבה מגדרית
אלף איש, הן20-מרבית הנפגעים מהתיקון לחוק האזרחות, המונים כ
). בישראל נפוץ כלל המגורים הפטרילוקליים, כלומר2013 ,נפגעות (משה
http://www.hamoked.org.il/Document.aspx?dID=Updates2047 : ראו15
18
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
דפוס מגורים שבו הזוג הנשוי מתגורר עם בני משפחתו של הגבר או באותו
חוק חברתי זה חל בעיקר16.)2009 ,טביך-יישוב שבו הם מתגוררים (אבו
במקרים שבהם האישה היא תושבת השטחים הכבושים ונישאת לתושב
או אזרח ישראל, אך ישנם גם מקרים שבהם היא עוברת להתגורר במקום
מושבו של בן זוגה בשטחים במחיר אובדן תושבות בישראל. כתוצאה מכך
,מתנתקת האשה מהתא המשפחתי הראשוני שלה וממערכת התמיכה
לעיתים היחידה המוכרת לה, ומאבדת את זכויותיה. מעבר למקום מושבו
של בן הזוג מחייבת את האשה להכיר את עולמו וקהילתו החדשים עבורה
.)2007 ,ולהשתלב בהם, ומעמיק את כפיפותה כלפיו ואת תלותה בו (דעייף
יתר על כן, מאחר שבישראל קיים קשר הדוק בין מעמד אזרחי לבין
זכויות חברתיות וסוציאליות, היעדר המעמד גורם למצב שבו אלפי נשים
פלסטיניות חיות ללא ביטוח בריאות ממלכתי ו/או קיצבאות כלשהן
מהביטוח הלאומי, מציאות השוללת מהן בפועל את היכולת לחיות בישראל
בכבוד. לכך אפשר להוסיף את הסתייגותם של מעסיקים מהעסקת נשים
עם היתר מת"ק, את העובדה שבכפרים רבים אין תחבורה ציבורית סדירה
ואת העובדה שלנשים עם היתר מת"ק אין רישיון נהיגה, כלומר, מוטלות
עליהן מגבלות תנועה. מציאות חייהן של אותן נשים כוללת פחד מתמיד
מפני גירוש ומפני הפרדה מבני זוגן וילדיהן. חשש זה מונע מהן לנוע
בחופשיות, משבש את תפקודן היומיומי ומגביר את תלותן בבני זוגן
). יתר על כן, דבק בהן תיוג חברתי שלילי והסטטוס החברתי2014 ,(בטשון
17.שלהן נמוך כנטולות זכויות בהשוואה לנשים אחרות במקום מגוריהן
אין להסיק מכך שכל הנשים הפלסטיניות בישראל או בשטחים מהגרות עם נישואיהן לביתו של בן16
.)2009 ,טביך-זוגן (אבו
. אני מודה למייסא ארשיד על הפניית תשומת ליבי להיבט זה17
19רות פרסר
,פלסטיניות חסרות מעמד בישראל מעידות על תחושות קשות של תסכול
.חרדה, חוסר יציבות וחוסר ביטחון, הנובעות מהיעדר מעמד אזרחי במדינה
היעדר המעמד גורר הגבלה בחופש התנועה: הן בשל החשש להיתקלות
עם המשטרה (גם כשיש אישור שהייה חוקי) והן בשל העובדה כי הן
מנועות מקבלת רישיון נהיגה בישראל. הן נמנעות מביקור אצל משפחות
המוצא שלהן בשטחי הרשות הפלסטינית מחשש למעבר במחסומים
ומחשש שיופרדו מילדיהן או יישלל מהן אישור הכניסה הזמני. אלו שילדיהן
רשומים בתעודת הזהות של אביהם (אזרח ישראל) אך לא בתעודת הזהות
הפלסטינית של האם, אינן רשאיות לעבור יחד עימם באותו המחסום בדרכם
לגדה המערבית. הן נאלצות לממן (או לוותר על) שירותי רפואה, או לנסוע
לגדה המערבית לקבלת שירותים רפואיים, והן מנועות מלסייע בפרנסת
משפחתן מחד גיסא ולזכות בעצמאות כלכלית שמאפשרת אוטונומיה
ובחירה מאידך גיסא. אף כי מבחינה חוקית הן רשאיות לפתוח חשבונות
בנק, נשים חסרות מעמד העומדות בקשר עם רכזת הפרויקט ב'אשה
לאשה' מעידות כי בנקים מסרבים להעניק להן שירות זה. כך הופכות נשים
.)2014 ,אלו הלכה למעשה לתלויות לחלוטין בבני זוגן (בטשון
סיטואציה זו מקצינה עוד יותר את היעדר השוויון ואת הפער המגדרי בין
האשה לגבר אשר לו נישאה, ונוצר מרחב מסוכן במערכת היחסים שעלול
במקרים ,). על כן2007 ,להוביל לאלימות מילולית, פיזית ומינית (דעייף
שבהם מתווספת לתמונה אלימות מצד בן הזוג, האפשרות לעזוב את
הזוגיות נשללת עקב תלותן של הנשים בבני זוגן, תלות שנגזרת ממבחן
החיים המשותפים שמהווה את אחד התנאים לקבלת היתר כניסה
נוסף לכך, הן חוששות שדיווח לרשויות יגרור אובדן .וחידושו מדי תקופה
משמורת וגירוש. תלות זו עלולה להיות מנוצלת לרעה גם על ידי הסביבה
המשפחתית המורחבת של בן הזוג, שלפעמים הופכת לשותפה באלימות
20
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
,המופעלת על חסרת המעמד. כל אלו מייצרים מצב קבוע של חרדה
18.)2014 ,בדידות,ניכור, געגועים עזים לבני משפחתן ובידוד חברתי (בטשון
אולם, גם במקרים שבהם לא מופעלת אלימות, לדוגמה במקרים שבהם בת
הזוג משוללת המעמד ובן זוגה מתגרשים, היא נאלצת להתמודד מיידית
עם סכנת גירוש מישראל. בעבודה השוטפת בפרויקט ב'אשה לאשה' אנו
שומעות עדויות מנשים שבני זוגן נמנעו מבקשת מעמד עבורן כאמצעי
אזרח ישראלי הנשוי לפלסטינית מהגדה המערבית אף העיד .שליטה
בפני רכזת הפרויקט כי נמנע מהסדרת מעמדה של אשתו כאמצעי
שלילת מעמדה החוקי של האישה.ביטחון – עד שיוודא שאינה עקרה
גורר אובדן מיידי של הזכויות הקבועות בחוק, כגון דמי מזונות, חלוקת ממון
ועוד. במילים אחרות, מדיניות זו משקפת תפיסה מערכתית שלפיה מעמדה
,של האישה הוא בהכרח תלוי בגבר. בהיעדר מעמד חוקי ויכולת כלכלית
מעטות הנשים שיכולות להרשות לעצמן לממן שירותים של עורכי דין כדי
יתר על כן, שלילת מעמד בישראל מאיימת19.לתבוע את מעמדן וזכויותיהן
.)2007 ,על המשכיות הקשר שלהן עם ילדיהן (דעייף
. מבקשי/ות מקלט מאפריקה2
המשמעות [של החרגת מסתננים מהתיקון לחוק יסוד כבוד האדם
היא שזכויות האדם היסודיות ביותר אינן מתקיימות ]וחירותו
במקרים מסוימים, מדובר על אזרחיות ישראל הנשואות לבני זוג פלסטינים חסרי מעמד. במקרים18
אלו, בייחוד כאשר מדובר בתושבי רצועת עזה, האשה מופרדת מבן זוגה שאינו זכאי אף לאישור
.)2017 ,; פליטמן2014 ,הורית (בטשון-מת"ק, ומתפקדת הלכה למעשה כחד
כפי שמעידה רכזת הפרויקט הנמצאת בקשר שוטף עם נשים חסרות מעמד, במקרים מסוימים 19
.עורכי דין גובים סכומים גבוהים, ומבטיחים הבטחות שווא כמו השגת תעודת זהות
21רות פרסר
בישראל לגבי כלל בני האדם, שכן אין הן מתקיימות במי שמכונים
הם אינם זכאים להגנה על חייהם והכבוד האנושי ."בחוק "מסתננים
דמם ]...[ שלהם, שכן מותר לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות ביותר
מותר, והרוב הפוליטי יכול לעשות בהם ככול העולה על רוחו, ללא
זהו מסר הנמצא בסתירה מובהקת למורשת]...[ .שום מגבלה
האוניברסלית של זכויות האדם החלות על כלל בני האדם, מורשת
שעוצבה במידה רבה בעקבות השואה ושהיו אלה יהודים שתרמו
20)2018 ,תרומה משמעותית לגיבושה. (המכון הישראלי לדמוקרטיה
מבקשי31,000-, כ2020 על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לאפריל
)ומבקשות מקלט (המוגדרים כ'מסתננים' על ידי רשות האוכלוסין וההגירה
מהגרי ומהגרות עבודה בעלי אשרה100,000 :שוהים בישראל. זאת לעומת
58,000- מהגרי ומהגרות עבודה שתוקף האשרה שלהם פג, ו18,000 ,בתוקף
21.תיירים ותיירות שתוקף האשרה שלהם פג
:)2015 ,אמיר-הטיפולוגיה הרווחת לגבי זרים בישראל כוללת מספר קבוצות (קריצמן
פניית המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרת המשפטים איילת שקד ולוועדת השרים לחקיקה20
בנוגע לפסקת ההתגברות – חוק יסוד כבוד האדם וחרותו והצעת הממשלה23.10.2018 מתאריך
https://www.idi.org.il/media/11332/ :להחריג מבקשי מקלט מחוק היסוד. ההדגשה הוספה. ראו
%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%
AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%AA-
%D7%93%D7%A2%D7%AA.pdf
(חסר פילוח על פי2020 , אפריל1/2020 רשות האוכלוסין וההגירה, נתוני זרים בישראל, מהדורה 21
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/%D7%A0%D7%A :)מגדר
A%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7
%90%D7%9C%20%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F%201%202020.pdf
22
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
22;מהגרי עבודה ●
מבקשי מקלט מאפריקה שנכנסו לישראל דרך גבול מצרים, מיעוטם זכו ●
23;"למעמד של פליטים ורובם המוחלט שוהה תחת מעמד "מבקשי מקלט
24.תיירים השוהים בישראל בהיתר וללא היתר ●
בשונה מקבוצות אחרות, מבקשי מקלט הם אוכלוסייה שהחלטתה לעזוב את
, כולל: (א) פלסטינים, השוהים בישראל בהיתר וללא היתר; (ב) מהגרי עבודה בעלי מיומנות גבוהה22
הנקראים "מומחים", השוהים בישראל בהיתר וללא היתר; (ג) מהגרי עבודה לא מיומנים – הקבוצה הגדולה
.ביותר והמזוהה ביותר עם תופעת מהגרי העבודה, השוהים בישראל בהיתר וללא היתר
אריתריאה היא דיקטטורה המגבילה את חירויות היסוד של אזרחיה ומנהיגה חובת גיוס לצבא 23
לתקופת זמן בלתי מוגבלת. השירות בצבא אריתריאה כרוך בעבודות פרך, ניצול, ענישה גופנית
ואף ניצול מיני. נציבות הפליטים של האו"ם חזרה לאחרונה על קביעתה המפורשת כי נוכח הפרות
זכויות האדם המתמשכת באריתריאה, רוב רובם של האריתראים בישראל אינם יכולים לשוב בבטחה
פרסמה נציבות הפליטים של האו"ם חוות דעת בנושא צורכי ההגנה2018 לארצם; סודן – ביוני
הבינלאומיים של יוצאי דארפור הקובעת כי בשלב הזה, בשל המצב הקשה בדארפור, האו"ם אינו
מקדם או מעודד החזרה של מבקשי מקלט לשם. עוד קובעת הנציבות כי דארפורים משבטים שאינם
ערביים, אשר אליהם משתייכים מרבית מבקשי המקלט הסודנים בישראל, נחשבים לקבוצת סיכון
ואין להם חלופה בטוחה אחרת בתוך סודן. אי לכך אין להחזירם לדארפור או לאזורים אחרים במדינה
.גם יוצאי הרי הנובה והנילוס הכחול שבסודן מוכרים בעולם כפליטים שהחזרתם אסורה, בשל רדיפת
השלטון והפשעים המבוצעים בהם. ראו: רופאים לזכויות אדם ואחרים, "תמונת מצב: מבקשי מקלט
http://assaf.org.il/he/sites/default/files/%D7%AA%D7%9E%D:"2019 מאריתריאה וסודן בישראל, מרץ
7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%9E%D7%A6%D7%91%20-%20%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99%20
%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98%20%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%90
%D7%94%20%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%9F%20%D7%9E%D7%A8%D7%A5%202019.pdf
https://www.gov.il/he/departments/ : ראו: רשות האוכלוסין וההגירה, נתוני זרים בישראל24
general/foreign_workers_stats
23רות פרסר
.מדינתה ולהגר לא נעשתה מתוך בחירה או העדפה אלא מתוך אילוץ וכורח
מעמדם של מבקשי מקלט שנעקרו או ברחו מוסדר מבחינה משפטית באמנה
מדינות, וכן140-) שנוסחה על ידי למעלה מ1951( בדבר מעמדם של פליטים
) שביטל את מגבלות האמנה, לפיהן היא חלה רק על מי1967( הפרוטוקול
, (נציבות האו"ם לפליטים1951 שנהפך לפליט בשל מאורעות שהתרחשו לפני
). על פי האמנה, פליט הוא כל אדם "הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל2011
פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ
חברתי או להשקפה מדינית ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או
25.)14 ', עמ2015 ,אמיר-אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור" (קריצמן
,2016 ) משנתUNHCR( על פי סטטיסטיקה של נציבות האו"ם לפליטים
מיליון בני אדם גורשו, נעקרו או ברחו מבתיהם בעקבות סכסוך70.8-כ
מיליון פליטים (כלומר מבקשי מקלט25.9-מזוין או רדיפה. מתוכם: כ
מיליון מבקשי3.5 ;)שמעמדם כפליטים הוסדר על ידי המדינות המארחות
מיליון עקורים (שנאלצו41.3-מקלט (שמעמדם כפליטים טרם הוסדר); ו
לנטוש את מקום מגוריהם עקב סכסוך מזוין). למעלה ממחציתם מתחת
) האמנה קובעת מגוון זכויות (כלכליות, חברתיות ואזרחיות26.18 גיל
וחסינויות, שעומדות לרשות מבקשי מקלט אשר זכאותם למעמד פליט
http://www.unhcr.org.il/pub/69017/1951%20Conv_1967%20 :לכתב האמנה בעברית ראו 25
Prot%20brochure%20heb_f.pdf
Statistical Yearbook 2016, The United Nations High Commissioner for Refugees (UNHCR), 26
2017: https://www.unhcr.org/statistics/country/5a8ee0387/unhcr-statistical-yearbook-
. בניגוד למקובל לחשוב, נטל הפליטים הגדול ביותר אינו מוטל על מדינות 2016-16th-edition.html
הצפון הגלובלי ("המערב"), אלא על המדינות המתפתחות, בין השאר מפני שמדינות מערביות
מונעות או מגבילות כניסה, הן באמצעים משפטיים והן באמצעים פיזיים כגון גדרות ולכידת סירות
.)17 ', עמ2015 ,אמיר-בלב ים (קריצמן
24
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
טרם הוכרעה. החשובה בהן – חסינות בפני גירוש או החזרה למקום שבו
.)2015 ,אמיר-חייהם או חירויותיהם בסכנה (קריצמן
בהתאם להמלצות הבינלאומיות, העניקה ישראל לכל מי שארצם מוגדרת
אפשר לחזור אליה "הגנה קבוצתית/מניעת-על פי האו"ם ככזו שאי
")). יש להדגיש כי ה"הגנה הקבוצתית5()(א2 הרחקה זמנית" (אשרה
היא אך ורק הגנה בפני גירוש: היא לא מגדירה את זכויות האוכלוסייה
הזכאית לה מבחינת עבודה, חינוך ובריאות. זאת, בניגוד להכרה
באדם כפליט אשר מקנה לו מעמד של תושב ארעי שמתוקפה נגזרת
גם זכאותו למרבית השירותים החברתיים, לרבות שירותי הבריאות
,). מאז ניסוח האמנה והפרוטוקול2017 ,הציבורית (דוידוביץ' וגוטצייט
התווספו מארג של כללים משפטיים שביקשו לצקת תוכן ולהוות כלי
פרשני לאמנה. בישראל לא נעשה מאמץ קונקרטי ואפקטיבי לאמץ את
האמנה לתוך המשפט הישראלי. מאמצי חקיקה פרטיים להסדיר את
זכויות מבקשי המקלט נדחו על ידי ועדות שרים לחקיקה, ואילו חקיקה
ממשלתית נועדה להרתיע מבקשי מקלט מלהגיע לישראל. בהיעדר
חקיקה ומדיניות ברורה, נושאים הנוגעים למבקשי מקלט נידונים על ידי
.)17–16 ', עמ2015 ,אמיר-בתי משפט (קריצמן
הגישה הרווחת בחברה הישראלית כלפי מבקשי מקלט באה לידי
,ביטוי במינוח "מסתננים" שבו נעשה שימוש על ידי רשויות המדינה
לגיטימציה בשיח הציבורי-פוליטיקאים והתקשורת. מונח זה מייצר דה
). בדו"ח זה ייעשה שימוש במונח המופיע21 ', עמ2015 ,אמיר-(קריצמן
,באמנה, קרי "מבקשי מקלט" (או "פליטים", אם בקשתם אושרה). כאמור
מבקשי31,000-על פי נתונים מעודכנים של רשות האוכלוסין וההגירה, כ
מקלט שוהים בישראל, מרביתם גברים, מרביתם נכנסו לישראל דרך גבול
25רות פרסר
מסודן. על פי נתוני20%- מאריתריאה, ו71% :2012–2006 מצרים בין השנים
בקשות12,000-כ הוגשו2017 לסוף2014 , בין שנת2018 הרשות מינואר
אנשים13-כ 27.על ידי מבקשי מקלט אריתראים וסודנים מקלט בישראל
בלבד – לפי נתון שסיפקה עו"ד מירב בן זאב מהתוכנית לסיוע משפטי
מבקשי מקלט סודנים שחיים800-בהיא"ס ישראל – זכו במעמד עד כה. כ
)) אשר עליהם לחדש מדי5(בישראל קיבלו תושבות ארעית (אשרה א
שנה וזאת בלי שישראל תכריע בבקשות המקלט שלהם. לשם השוואה
70%-– אחוזי ההכרה באירופה למבקשי מקלט מאריתריאה עומדים על כ
מכלל הבקשות. אם מוסיפים לכך את מספר האנשים שמקבלים הגנות
משלימות (מעמד, שירותי בריאות ורווחה, ביטוח לאומי, אישורי עבודה
28.90%-תעסוקתית ולשונית), שיעורם מגיע ל וסיוע בהתאקלמות
?)5()(א2 א. מהי אשרה מסוג
רוב מבקשי המקלט בישראל מקבלים "רישיון זמני לישיבת ביקור" בהתאם
, "עד ליציאתו מישראל1952-) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב5()(א2 לסעיף
או הרחקתו ממנה", כלשון הסעיף. על מבקשי המקלט לחדש רישיון זה מדי
https://www.chamber.org.il/media/15 :2017 ראו: רשות האוכלוסין וההגירה, נתוני זרים בישראל27
7992/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%
A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8-2018.pdf
ראו: רופאים לזכויות אדם ואחרים, "תמונת מצב: מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן28
http://assaf.org.il/he/sites/default/files/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7 :"2019 בישראל, מרץ
%A0%D7%AA%20%D7%9E%D7%A6%D7%91%20-%20%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99%20
%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98%20%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%90
%D7%94%20%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%9F%20%D7%9E%D7%A8%D7%A5%202019.pdf
26
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
הוא אינו מקנה זכויות סוציאליות או אישור עבודה, אך מדינת29.חצי שנה
ישראל התחייבה בפני בג"ץ שלא לאכוף את איסור העסקתם של מבקשי
.)2018 ,מקלט האוחזים ברישיון זה (סדן, רוזן וגוטמן
יש לציין כי עד לאחרונה הופיע הכיתוב "רישיון זה אינו מהווה רישיון
אכיפה עמום ובלתי- מדובר בהסדר אי30.עבודה" על גבי רישיונות השהייה
מובן לרוב הציבור, עמימות שמובילה לניצול ומקשה על מבקשי מקלט
תנאי מחיה בסיסיים. העובדים מועסקים בענפים להתפרנס ולהשיג
במשק הנחשבים מסוכנים, מפרכים ומלכלכים. כמו כן, עבודתם מאופיינת
בשכר נמוך, שממנו מנוכה הסכום הגבוה ביותר שניתן לגבות עבור מס
הכנסה – היות שהם אינם זכאים להנחות מס אשר להן זכאים תושבים או
.)2018 ,אף מהגרי עבודה (סדן ואחרות
רישיון השהייה אינו מחיל על מבקשי מקלט את חוק ביטוח בריאות ממלכתי
ולכן אין להם גישה לשירותי הבריאות הציבוריים, אלא במקרי חירום לפי
. החוק קובע כי "במצב חירום רפואי זכאי1996-חוק זכויות החולה התשנ"ו
"אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה", כאשר "מצב חירום רפואי
מוגדר בחוק כ"נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה
מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול
ההכרעה בבקשותיהם של סודנים מדארפור, הרי הנובה והנילוס- בעקבות הליכי בג"ץ בעניין אי29
הכחול, אלה מחדשים עכשיו את הרישיונות שלהם פעם בשנה. אני מודה למירב בן זאב על הפניית
.תשומת ליבי לעניין זה
ראו הודעה של רשות האוכלוסין וההגירה, "עדכון בנושא סוגי הרישיונות לאוכלוסיית האריתראים30
https://www.gov.il/he/departments/news/update_in_permits_for_ :"והסודנים השוהה בארץ
. אני מודה למירב בן זאב על הפניית תשומת ליבי לעניין זה.eritrea_sudan
27רות פרסר
כדי להיחשב זכאים לטיפול ,לכן 31.)2017 ,רפואי דחוף" (דוידוביץ' וגוטצייט
מצב זה פוגע .בחדרי מיון, מבקשי מקלט ממתינים להידרדרות במצבם
,לא רק בבריאותם של מבקשי המקלט אלא גם במערכת הבריאות כולה
שנאלצת לספוג חובות אבודים בגובה עשרות מיליוני ש"ח בשנה עבור
מציין מבקר 2014 הטיפול הרפואי במצבי חירום. יתר על כן, בדו"ח משנת
המדינה כי הגישה המצמצמת לשירותי בריאות למבקשי המקלט אינה
עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועם תנאי
.האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות
שירותי הבריאות הזמינים למבקשי מקלט משקפים ערב רב של שירותים מטעם מדינת ישראל31
ושירותים הניתנים על ידי ארגוני חברה אזרחית. טיפולי חירום כוללים שירותי טיפת חלב, מרפאות
איידס, שחפת ומחלות ריאה ברחבי הארץ. לעומת זאת, את שאר הטיפולים הרפואיים צורכים מרבית
מבקשי המקלט במרפאות פתוחות כגון המרפאה של רופאים לזכויות אדם, מרפאת טרם – מלב
אל לב, מרפאת לוינסקי (לאיתור ומניעת מחלות מין, מרפאות מקבילות קיימות גם בחיפה: מרפאת
הפרסים, וכן המרפאה הניידת המספקת שירותים לעובדי/ות מין), מרפאת גשר (בריאות הנפש) – כל
אלו פרט לשתי מרפאות המין בחיפה ממוקמות בתל אביב יפו, כלומר מחייבות נסיעה. אין בנמצא
שירותי רפואה מונעת, שיקום באשפוז וסיעוד, ניתוחים וטיפולים מורכבים כדוגמת טיפולי כימותרפיה
והקרנות. על סוגיית הנגישות הגיאוגרפית המוגבלת ראוי גם להוסיף את סוגיית הנגישות התרבותית
נכנס לתוקפו ההסדר עם קופת החולים מאוחדת לאספקת2001 והלשונית המוגבלת. כמו כן, מאז שנת
.שירותי בריאות לקטינים חסרי מעמד, שיזכו לשירותי בריאות ללא קשר ל"חוקיות" שהותם בישראל
) של משרדmatching(ההסדר שעון על דמי ביטוח שמשלמים הורי הילד המבוטח ותקציב תואם
הבריאות. זהו הסדר וולונטרי, שמטיל את האחריות על הורי הקטינים (בשונה מחוק ביטוח בריאות
ממלכתי, שמקנה לילדים תושבי ישראל זכאות לשירותי בריאות במנותק מחובת תשלום ורישום על ידי
הוריהם). הסדר זה מתעלם מהמציאות הכלכלית הקשה של מרבית חסרי המעמד, ביניהם משפחות
40%-הוריות רבות, שלעיתים הופכת את תשלום דמי הביטוח לבלתי אפשרי. לפי הערכות, רק כ-חד
מהקטינים חסרי המעמד בישראל מבוטחים במסגרת ההסדר של קופת החולים מאוחדת. כל שאר
.)2017 ,הקטינים, כמו הוריהם, נותרים תלויים בפתרונות שנמנו לעיל (דוידוביץ' וגוטצייט
28
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
מבקשי המקלט המועסקים בשוק העבודה הישראלי אמורים ליהנות מביטוח
בריאות פרטי שהמעסיק מחויב לרכוש על פי חוק. אלא שבפועל, מעסיקים רבים
,אינם מסדירים לעובדיהם ביטוחי בריאות כלל. גם כאשר ביטוח כבר הוסדר להם
הפוליסות הקיימות מחריגות כיסוי למצבים רפואיים קיימים, אינן כוללות שירותי
בריאות הנפש ושירותי שיקום, כך שבמקרים רבים מי שמבוטח נותר ללא יכולת
לקבל טיפול רפואי חיוני. נוסף על כך, פוליסות הביטוח כוללות סעיף שמאפשר
לחברת הביטוח לקטוע את הפוליסה ואת הטיפול הרפואי ברגע שנקבע לעובד
,המבוטח אובדן כושר עבודה, כלומר ברגע שבו העובד זקוק לביטוח (לדוגמה
32.)כשהוא מאובחן עם סרטן, כשל כלייתי, מחלת כבד או מחלת לב קשה
כך גם בנושאי רווחה, על פי מדיניות משרד הרווחה מבקשי מקלט אינם זכאים
,לטיפול ושירותים פרט לקטינים בסיכון, נשים קורבנות אלימות במשפחה
דרי רחוב, אנשים עם מוגבלות, וקורבנות סחר מוכרים. אלא שמימוש מדיניות
זה אינו עקבי, ובמקרים רבים נתקלים מבקשי מקלט בסירוב לספק להם
שירותים במצבים אלו. על כך יש להוסיף, שהמצוקה שבה נתונים מבקשי
מקלט עקב היעדר מדיניות ונטישה ממסדית פוגעים הן במבקשי המקלט והן
.)2018 ,בתושבי השכונות שבהן הם מתגוררים (סדן ואחרות
, ראו: רופאים לזכויות אדם ואחרים, "שירותי בריאות למבקשי מקלט ופליטים – תמונת מצב32
http://assaf.org.il/he/sites/default/files/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7% :"2018 דצמבר
AA%20%D7%9E%D7%A6%D7%91%20%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%20%D7%91%D7%
A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%20
%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94%2010.12.18%20.pdf
29רות פרסר
ב. מבקשות מקלט – פרספקטיבה מגדרית
Historically, the refugee definition has been
interpreted through a framework of male
experiences, which has meant that many
claims of women and of homosexuals, have
gone unrecognised.[…] There is no doubt
that rape and other forms of gender-related
violence, such as dowry-related violence,
female genital mutilation, domestic violence
and trafficking, are acts which inflict severe
pain and suffering – both mental and physical
– and which have been used as forms of
persecution, whether perpetrated by State or
private actors. (Gender-Related Persecution
Guidelines, UN Refugees Agency, 2002)
על פי א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל), הנתונים
המאוחרים ביותר באשר למספרן של מבקשות המקלט בישראל הם מהשנים
. על פי רשות האוכלוסין וההגירה, בתקופה זו חיו בישראל2015-2014
נשים היו3,340- נשים מבקשות מקלט, אשר מתוכן כ7,000-למעלה מ
רשומות כאימהות. נשים מאוכלוסייה זו חשופות במיוחד להעסקה פוגענית
ולניצול של מצבן מצד גורמים שונים. הסבירות שיחוו פגיעות נוספות על
אלו שכבר עברו, לרבות אלימות אינטימית והטרדות ופגיעות מיניות – היא
מבקשות מקלט שהן אימהות יחידניות אינן זכאיות לשום .גבוהה ביותר
30
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
מענה ייחודי מהרשויות בישראל, והן מודרות מתמיכה ייעודית של ביטוח
רבות ממבקשות המקלט הפונות לארגוני זכויות.לאומי ושירותי הרווחה
הוריות ונשים הסובלות-האדם הן נשים במצבי עוני קיצוני, אימהות חד
.מאלימות מצד בני זוגן
חשוב לציין כי המתח שבו שרויים בני המשפחה לנוכח חוויות העבר
והמציאות העכשווית בישראל, השינויים בהרכב המשפחתי בעקבות
ההגירה, המפגש עם האוכלוסייה הקולטת והפערים התרבותיים המערערים
את התפקידים המשפחתיים המסורתיים – כל אלו עשויים להוות מקור
לעימותים חמורים בתוך התא המשפחתי. המחסור במנגנונים קהילתיים
מסורתיים מוכרים ליישוב ולמיתון סכסוכים בתוך המשפחה מקשה על
מציאת פתרונות לעימותים אלו, ומותיר את המצב על כנו ואף מוביל
להידרדרותו. המענה היחיד שניתן כיום למבקשות מקלט נפגעות אלימות
,אינטימית, וגם הוא באופן מוגבל ולוקה בחסר, הוא הגנת החירום במקלטים
הניתנת לנשים נפגעות אלימות למשך תקופה קצרה. נשים רבות אשר
נופלות קורבן לאלימות אינטימית אך אינן מוגדרות ככאלו שנשקפת סכנה
מיידית לחייהן, אינן זוכות לליווי שוטף של לשכות הרווחה – ונותרות
33.חשופות לפגיעה מתמשכת
,בדומה למבקשי מקלט גברים, גם נשים נמלטות מרדיפה פוליטית
מכליאה, מעינויים ומאפליה שיטתית. אולם נשים נופלות קורבן
בשכיחות גבוהה יותר למעשי אונס ולפגיעות מיניות וגופניות. נוסף
: ראו "נשים, תמונת מצב", א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל33
http://assaf.org.il/he/content/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-1
31רות פרסר
,על כך, נשים נמלטות גם מאלימות שננקטת על ידי גורם לא מדינתי
אלימות המתרחשת בספרה הפרטית והמדינה או הרשויות אינן יכולות
,כמו לדוגמה: נישואים כפויים, אונס ,או מעוניינות לספק הגנה לגביה
השחתת איברי מין, או אלימות ואיומים ברצח על הפרת נורמה חברתית
במקרים אלו קשה יותר להוכיח עילת פליטות, במיוחד אם .או דתית
גם במקרים שבהם.המעשים שבעטיים האישה נמלטת אינם מתועדים
אישה נרדפת על ידי המשטר במולדתה כקרובת משפחתו של גבר שנרדף
.פוליטית קשה מאוד לבסס עילת פליטות
נשים שבבסיס בקשת המקלט שלהן עומדת עילת רדיפה מגדרית נתקלות
בישראל בקושי לזכות בהגנה תחת אמנת הפליטים, שמנוסחת במונחים
ניטרליים מבחינה מגדרית. בשונה ממדינות אחרות בעולם המתמודדות
עם פליטות, ישראל אינה עורכת את ההתאמות הפרשניות המגדריות
.)228–227 ', עמ2013 ,אמיר ואחרות-המקובלות במדינות אחרות (קריצמן
כך למשל, ההנחיות שפורסמו על ידי נציבות האו"ם לפליטים, וכן פסקי דין
משמעי כי נשים יכולות-שניתנו במקומות שונים בעולם, קובעים באופן חד
להיחשב כ"קבוצה חברתית", כלומר קבוצה שיש לה מאפיינים משותפים
לבד מסכנת הרדיפה או קבוצה שמזוהה ככזו על ידי החברה. לעיתים
,קרובות, מאפיינים אלו אינם ניתנים לשינוי, והם מרכזיים לזהותו של הפרט
). היות שמדינת347–346 'למצפונו, או למימוש זכויות האדם שלו (שם, עמ
ישראל אינה מכירה בהיבט המגדרי ואינה עורכת התאמות בנהלים השונים
שגובשו בישראל לטיפול בבקשות מקלט, הטיפול בבקשות מקלט של נשים
34.חסר את הרגישות הנדרשת
הנוהל הקיים מנחה לגלות "תשומת לב מיוחדת" ולגלות "רגישות" כאשר מדובר בבקשות מקלט34
של: קטין בלתי מלווה, אדם הסובל מבעיות נפשיות או קורבן של עינויים, כך שהתייחסות מגדרית אינה
.)350 ', עמ2013 ,אמיר ואחרות-קיימת (קריצמן
32
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
. יוצאות ברית המועצות לשעבר3
,אנחנו רואים גזרי דין על פשעי סחר באנשים במדינות אחרות
יותר מאשר ברוב וישראל ממשיכה להיות בולטת בגזרי דין קלים
המדינות האחרות (מייקל סנואדן, ועדת המשנה לסחר בנשים
35)2018 ובזנות
אנחנו הגענו לכאן, בנובמבר ישבנו כאן ואמרו לנו "אולי יש
תופעה, לא יודעים מה הממדים שלה" ישבנו פה בפברואר אמרנו
לא יכול ]...[ "נכון, יש תופעה, לא יודעים מה הממדים שלה
להיות שהמדינה לא יודעת בכלל מה ממדי התופעה והנתונים
(ניצן כהנא, המטה למאבק בסחר.היחידים מגיעים מאתנו
)בנשים ובזנות, שם
נשים חסרות מעמד יוצאות ברית המועצות לשעבר השוהות בישראל
36:נחלקות (על פי רוב) לשלוש קטגוריות
דברי נציג שגרירות ארה"ב בדיון על דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם35
. יש לציין כי17.7.2018- שהתקיים בישיבת ועדת המשנה לסחר בנשים ובזנות בכנסת ב2017 לשנת
באותה ישיבה העלה סנואדן עוד שלוש אוכלוסיות פגיעות לסחר ועינויים שמדינת ישראל אינה עושה
די, כך על פי מחברי הדו"ח, כדי לאכוף, למנוע, ולהגן עליהן: מהגרים מאריתריאה וסודן, הקהילה הגאה
:והטראנסית הפלסטינית, וטראנסג'נדרים ישראלים. ראו דו"ח מחמ"ד – מחלקת המדינה האמריקאית
.. ההדגשה הוספהhttps://oknesset.org/meetings/2/0/2072864.html
בני אדם שנכנסו לישראל עם אשרת תייר שוהים בישראל ללא אשרה בתוקף. על פי66,000-כ 36
מתוכם מגיעים מברה"מ70%- של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ2019 נתוני הרבעון הראשון לשנת
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/577455- :לשעבר. ראו
ZARIM-2019.pdf
33רות פרסר
נשים שנסחרו לזנות – חלקן הוברחו לישראל דרך הגבול עם מצרים בין
, ונשארו בישראל מסיבות מגוונות ללא אשרה2007 שנות התשעים לשנת
,2008 בתוקף, או באשרה זמנית; אחרות נכנסו לישראל כתיירות החל משנת
, לאחר ביטול הצורך באשרת תייר ממדינות2014 וביתר שאת החל משנת
כגון רוסיה, אוקראינה, מולדובה, בלארוס וגיאורגיה, ונשארו בארץ עם
;אשרת תייר או ללא אשרה בתוקף
נשים נשואות לאזרחי ישראל, הנמצאות בהליך מדורג לקבלת אזרחות
;שנקטע עקב מות בן הזוג, אלימות בן הזוג, או פרידה מסיבות אחרות
מהגרות עבודה ותיירות שנכנסו עם אשרה ונשארו בישראל ללא
37.אשרה בתוקף
המציאות הנחשפת בעבודה היומיומית במסגרת פרויקט נשים חסרות מעמד
ב'אשה לאשה' מורכבת מעדויות של נשים שנסחרו, הן כאלו שהוברחו והן
כאלו שנכנסו לישראל עם אשרת תיירת, וכן נשים שההליך המדורג לקבלת
מעמד קבע נקטע עקב אלימות בן הזוג או כאלו החוששות להתלונן על
אלו גם 38.אלימות ונשארות במערכת היחסים האלימה כדי לא לסכן את ההליך
אלו מתמודדות עם ההשלכות הרגשיות, הבריאותיות והכלכליות של אלימות
מתמשכת, תוך כדי מאבק לקבלת סיוע ושירותים ולהסדרת מעמדן, ובמקרים
.מסוימים – תוך כדי טיפול בילדים שנולדו להן במהלך שהותן בישראל
במקרים מסוימים, נשים ללא מעמד נכנסות לארץ עם ילדים שגם להם אין מעמד או שהם נושאים 37
,מסמכים כוזבים. ילדים אלו גדלים בישראל ללא מעמד ונסיבות חייהם, כמו גם נסיבות חיי אימותיהם
.שונות מנסיבות אלו שנולדו לאזרחים ישראלים וזכאים למעמד
.ביניהן נשים שהתאלמנו בטרם הסתיים ההליך המדורג, אשר לגביהן קיים נוהל אלמנות 38
34
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
א. סחר בנשים – דפוס ישן
הייתה ישראל אחת ממדינות2006 החל מראשית שנות התשעים ועד לשנת
היעד העיקריות של סחר בנשים משטחי ברית המועצות לשעבר. לתופעה
זו תרמו התפרקותה של ברית המועצות, הזעזועים הכלכליים והחברתיים
שנלוו לה, והגירתם של למעלה ממיליון בני אדם לישראל – שהקלה על
). על פי הפרוטוקול2012 ,כניסת הסוחרים והקורבנות גם יחד (ספרן וחייקין
למניעה, לדיכוי ולהענשה על סחר בבני אדם, בעיקר נשים וילדים, המשלים
את אמנת האומות המאוחדות נגד פשע מאורגן חוצה גבולות (פרוטוקול
:), סחר בבני אדם הוגדר כך2000 פלרמו
,גיוס, ההובלה, ההעברה, מתן מחסה או קבלה של בני אדם
באמצעות איום או שימוש בכוח או צורות אחרות של כפייה, של
חטיפה, של הונאה, של תרמית, של ניצול לרעה של סמכות או
של מצב של פגיעות, או מתן או קבלה של תשלומים או הטבות
להשגת הסכמתו של אדם שיש לו שליטה על אדם אחר, למטרות
ניצול. ניצול יכלול, לכל הפחות, ניצול זנות של אחרים או צורות
אחרות של ניצול מיני, עבודה או שירותים בכפייה, עבדות או
נהגים הדומים לעבדות, שעבוד או הוצאת אברים (הפרוטוקול
.)2002 למניעה, לדיכוי ולהענשה על סחר בבני אדם
הרוב המכריע של קורבנות סחר שזוהו,2014 על פי דו"ח האו"ם, נכון לשנת
United Nations Office on( )20%( ) וילדות51%( מדינות הם נשים85-ב
). במהלך שנות התשעים והמחצית הראשונה שלDrugs and Crime, 2016
שנות האלפיים, התפתחו בערים מרכזיות בישראל אמצעים שונים לקיום
תעשיית מין, שהתבססה ברובה על נשים שהוברחו מארצות שונות במזרח
35רות פרסר
אירופה. רובן הגיעו בהבטחות שווא לתעסוקה כגון טיפול וניקיון. שיאה של
התופעה בראשית שנות האלפיים, אז הגיעו לישראל להערכת המשטרה
, מכוני ליווי ובתי בושת (קופפר400-300 נשים בשנה ופעלו בה3,000-כ
,'). על פי נתוני פרויקט מאבק בזנות ובסחר בנשים ב'אשה לאשה2018
, כמחציתן33–19 מרבית הנשים שהגיעו בשנים אלו הן צעירות בגילים
הוריות, פרודות או גרושות, רובן לא ידעו כי הן מיועדות לשהות-אימהות חד
בתנאי ניצול מחפירים בשוק המין ולא תיארו לעצמן מה הגורל הצפוי להן
). מרבית הנשים הוברחו דרך הגבול עם מצרים (לבנקרון2012 ,(ספרן וחייקין
). בעקבות שורה של מאבקים מוצלחים חלה ירידה משמעותית2003 ,ודהאן
.)2016 , בתוך וילמובסקי2013 ,בכמות הנשים הנסחרות לישראל (עציוני
ב. סחר בנשים – דפוס חדש
מיגור הסחר הפחית אומנם את שיעורי הנשים המוברחות לארץ באופן בלתי
חוקי, אך לא מנע את צמיחתו של דפוס חדש של סחר בנשים, המבוסס על
חתמה מדינת2011 כניסה חוקית לישראל באמצעות אשרות תייר. מאז שנת
ישראל על הסכמים דיפלומטיים שפוטרים מהצורך לקבל ויזת תייר למגיעים
,2017 ,מרוסיה, אוקראינה, גיאורגיה, מולדובה ובלארוס (מישלי, גוטמן ורוזן
), אמרה הממונה על ביקורת הגבולות2018( ). בריאיון ללי ירון3–2 'עמ
ברשות האוכלוסין וההגירה, מיכל יוספוב, כי רבות מהנשים שמגיעות לארץ
:אינן מבינות שהציעו להן לעבוד בזנות
גורמים בישראל יוצרים עמן קשר בחו"ל ומפתים אותן
לבוא לעבוד בארץ במשכורות גבוהות. רבות מהן לא
מבינות שזה למטרות של זנות. אנחנו מזהים שתופסים את
36
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
ישראל כמקום אטרקטיבי שבו ניתן להרוויח כסף. בהרבה
מקרים הנשים מספרות שגורמים ישראלים יצרו עמן קשר
.ברשת וביקשו מהן להגיע לארץ בתמורה לתשלום נדיב
יוספוב טענה שהפטור מאשרות יצר עלייה משמעותית במספר הנשים
שמגיעות לישראל ושקשה לזהות אותן בשדה התעופה. היא סבורה
שהחמרה בענישה עשויה לייצר הרתעה וש"אם לא יהיה גזר דין חמור, זה
.יכול להוביל לתוצאה הפוכה". יש לציין כי גבולות יוצרים הגירה מסוכנת
התפיסה שגדרות גבוהות, חומות, ומגבלות שונות בגבול יעצרו הגירה, אינה
39.מדויקת תמיד. אנשים ימשיכו לנוע במרחב, ובמחיר וסיכונים גבוהים יותר
כפי שעולה מדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בסחר בבני אדם לשנת
, שנדון בישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות בכנסת2017
, מספר עולה של קורבנות סחר החלו להתגלות בעקבות7.7.2018-ב
באותו דיון הביעו נציג שגרירות 40.התפתחותם של דפוסי סחר חדשים
ארצות הברית ונציגות ארגוני החברה האזרחית חשש שתופעת הסחר בבני
אדם מתרחבת ולא מצטמצמת; שמדינת ישראל יוצרת כר פורה לסחר בבני
,אדם; ושרשות האוכלוסין ממהרת לגרש עצורות ועצורים ממתקני המעצר
. אני מודה לנעמי לבנקרון על חידוד נקודה חשובה זו39
404 סורבה כניסתם של2011 על פי נציגת רשות האוכלוסין וההגירה בדיון, מיכל יוספוב, אם בשנת 40
. תיירים מברה"מ לשעבר8,500- כבר סורבה כניסתם של קרוב ל2017 תיירים בחשד לסחר בבני אדם, בשנת
אף כי במרבית המקרים שבהם נשים מסורבות כניסה על רקע חשד להבאה לצורך עיסוק בזנות, יוספוב
מתארת מקרה שבו אישה הסכימה להעיד והועברה למקלט בישראל. במרבית המקרים נשים אינן מוכנות
, דו"ח מחמ"ד – מחלקת17.7.2018 מתאריך20-להעיד ומבקשות לחזור מיד. ראו ישיבת ועדה של הכנסת ה
https://oknesset.org/meetings/2/0/2072864.html :המדינה האמריקאית
37רות פרסר
מהמלצות הדו"ח41.במקום להגיע לחקר האמת ולגדוע תופעות אלו באיבן
עולה כי לא זו בלבד שפסקי הדין מקילים עם העבריינים המורשעים בסחר
בבני אדם, אלא שרשות האוכלוסין וההגירה אינה עושה די כדי לאתר מבקשי
מקלט מאפריקה שעברו התעללות בחצי האי סיני, ואלו סובלים מאכיפה
הדו"ח מציין שתהליך ההכרה הרשמית בקורבנות סחר42.""בלתי מותאמת
טעון שיפור, וכן טעונה שיפור ההדרכה שניתנת לגורמי אכיפה (המשטרה
יתר על כן, על43.ושירות בתי הסוהר) לזיהוי קורבנות סחר בבני אדם ונשים
אף בקשות חוזרות ונשנות של יו"ר הוועדה, עליזה לביא, רשות האוכלוסין
.וההגירה טרם סיפקה פילוח מגדרי, כך שממדי הסחר בנשים נותרים עלומים
), שיקום הקורבנות הצריך מאבק בכל2016( כפי שמציינת נעמי לבנקרון
היבט: מדינת ישראל התעקשה להישאר סגורה בפני זרים לא יהודים, בלי
לבחון את השפעת הסחר על הנשים, וסירבה להעניק לנשים אשרות שיקום
מן הסוג שמדינות מערב אירופה מעניקות. מדיניות המעצר והגירוש של
קורבנות סחר החלה להשתנות בהדרגה בהשפעת לחצים מצד ארצות
הברית, נורמות בינלאומיות שהשתנו, פעילות של ארגוני חברה אזרחית
ראו דיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות (הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון 41
, הבוחן את פעילות ישראל2017 מגדרי), בנושא מסקנות דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית לשנת
https://main.knesset.gov.il/Activity/ :במאבק בסחר בבני אדם, ובפרט בסחר בנשים לצורכי זנות
committees/Women/News/Pages/press170718.aspx
אני מודה לנעמי לבנקרון על שהסבה את תשומת ליבי לשאלת מודל הענישה כמונעת פשיעה ועל42
). בדו"ח זה איננו נדרשות לשאלה המורכבת של הפללה2016 ,המחלוקת סביבה (ראו לדוגמה לרנאו
.כפותרת בעיות חברתיות, אלא מבקשות להצביע על הטיפול בעברייני סחר כביטוי למדיניות
:) ראו דיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות (הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי43
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Women/News/Pages/press170718.aspx
38
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
ושורה של עתירות שהגיש המוקד לפליטים ולמהגרים – בדרישה למתן גישה
לשירותי בריאות, לאשרת שיקום, להגברת אכיפה משטרתית וכן עתירות
כנגד מעצרן של קורבנות סחר. רוב העתירות התקבלו, והתקדימים שנקבעו
בהן, לצד פעילות ועדות פרלמנטריות שנזכרו לעיל, הובילו לשינוי מדיניות
,). כיום מדינת ישראל מספקת מספר מענים לקורבנות סחר2016 ,(לבנקרון
לרבות מקלט שהוא מהטובים בעולם, אך מאכלס בעיקר מבקשות מקלט
44.ובמידה פחותה בהרבה קורבנות סחר
. שורדות אלימות אינטימית4
אפילו במערכות היחסים הבריאות ביותר, כאשר המעמד החוקי
של בן/ת הזוג הזר/ה תלוי באופן מוחלט בבן הזוג הישראלי, נוצר
כאשר בן הזוג הישראלי .חוסר איזון ביחסי הכוח בין בני הזוג
מקלט "מעגן" שבו ניתנים שירותים פסיכוסוציאליים ורפואיים, שאינם מותנים בשיתוף פעולה44
עם רשויות אכיפת החוק; וכן: דירת מעבר שבמסגרתה מתרחשת חזרה הדרגתית לתפקוד עצמאי
בליווי טיפולי; או מרכז יום לליווי לקורבנות סחר השוהות בקהילה (בין אם מפני שהן ממתינות
,למקום במקלט, בחרו לא להיכנס למקלט, או סיימו את תקופת השהות בו), שבו ניתנים ליווי סוציאלי
תמיכה רגשית, הדרכות הוריות, שירותי תיווך וארוחה חמה. בנוסף מעניקה המדינה רישיונות ישיבה
זמניים שמאפשרים לקורבן הסחר לעבוד בכל ענף במהלך מתן עדות ושנת שיקום. כאשר אישה
עד סיום ההליך. בנוסף, בין אם1/מוכנה להעיד בהליך פלילי, היא זכאית לרישיון ישיבה מסוג ב
העידה בתיק פלילי ובין אם לא, רשאית כל אישה שהיא קורבן של סחר להגיש בקשה לקבלת רישיון
לשנה לצורך שיקום. הגנה נוספת שניתנת לקורבנות סחר היא סיוע משפטי (ללא1/שהייה מסוג ב
צורך לעמוד במבחן זכאות כלכלית) בהליכים אזרחיים (תביעות פיצויים ומיצוי זכויות בבית הדין
לעבודה) ובהליכים להשגת רישיון שהייה (לפי חוק הכניסה לישראל). ראו תיאום המאבק בסחר
https://www.gov.il/he/departments/guides/ :בבני אדם באתר השירותים והמידע הממשלתי
.2018 ,; וכן קופפרrehabilitation?chapterIndex=1
39רות פרסר
הוא אלים, חוסר איזון זה הוא כר פורה לשליטה מוחלטת על בת
הזוג הזרה. הידיעה שברגע שהיא תעזוב את בן זוגה המתעלל
היא תאבד את אשרתה ותגורש, גורמת לכך שמהגרות רבות לא
)2018 ,עוזבות את בן זוגן. (טאו וובר
נולדים לנו ילדים במקלט שהם לא רשומים בשום מקום. יש לנו
,כאחד הדברים הבסיסיים סיפורים על נשים שיש להן ילדים אבל
האבות בכלל לא רושמים את הילדים, זו שיטה חדשה. יש לנו
בחורה בהליך כבר חמש שנים, הילדה כבר בת חמש, לא מוצאים
את האבא, הוא לא מגיע לבדיקת דנ"א ולאף אחד גם לא אכפת
שהאבא לא מגיע לבדיקה הזאת. מסתובבים ילדים ונשים
,שאין להם לא דרכון, לא תעודת זהות, לא שום דבר. (יעל גולד
45)מנכ"לית עמותת ל"א לחימה באלימות נגד נשים
,, בתוך חסון2016( על פי דו"ח פורום העמותות המפעילות את המקלטים
מהנשים השוהות במקלטים הן חסרות מעמד וכתוצאה מכך אינן12% ,)2017
זכאיות לשירותי בריאות (מלאים) ואינן רשאיות לעבוד. נשים חסרות מעמד
מופנות למקלט רק אם הן בסיכון גבוה להיפגע על ידי בן זוגן. על פי הערכה
אין בנמצא פתרונות וכלים ,של פורום העמותות המפעילות מקלטים
מקצועיים לטיפול באלימות נגד נשים חסרות מעמד. משך שהותן ארוך
מהממוצע ועל אף שהפוגעים בהן הם בדרך כלל אזרחים ישראלים, הן
אינן זכאיות לסיוע ממסדי הפתוח בפני אזרחיות, כדוגמת: סיוע בשכר
. ההדגשה11.12.2018 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי281 'פרוטוקול מס 45
https://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Women/Pages/CommitteeAgenda. .הוספה
aspx?tab=3&ItemID=2077047
40
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
דירה, מענק יציאה מן המקלט, הבטחת הכנסה, מזונות, קצבת ילדים
בעת השהייה במקלט מממנת להן העמותה המפעילה.וביטוח בריאות
,ביטוח בריאות, אך כשהן יוצאות מהמקלט הן אינן זכאיות יותר לביטוח
46.להן או לילדיהן
פרסמה מדינת ישראל נוהל מיוחד המאפשר לנשים חסרות2007 בשנת
,מעמד, שסבלו מאלימות מבני זוגן ונשואות לאזרח ישראלי המתעלל בהן
להגיש בקשה למעמד שאינו תלוי בזוגיות. עד אז נשים שעזבו את בעלן
המתעלל ואינן אזרחיות עמדו לפני גירוש מישראל, מכיוון שמעמדן היה תלוי
בנישואיהן לגבר ישראלי. אילו הסתיימו נישואיהן לפני תום ההליך להסדרת
מעמדן, לא הייתה להן זכות להישאר בישראל והן עלולות היו להיות מגורשות
תוך שבועות ספורים. תקוותן היחידה הייתה הגשת בקשה שנבחנה על ידי
הוועדה ההומניטרית. אם מצאה הוועדה לנכון, על בסיס ראיות שהוצגו
בפניה, היה בסמכותה להמליץ על הארכה של אשרת התושבות הארעית
47.)2018 , ואף להעניק להן מעמד קבע (טאו וובר5/של הנשים מסוג א
), ארגוני זכויות אדם קיוו שהנוהל יעודד2018( כפי שמציינת אירית טאו וובר
מאז שהנוהל נכנס לתוקף ,נשים לעזוב בני זוג מתעללים. למרות זאת
לא חל כל שיפור במעמדן של שורדות אלימות שמבקשות להישאר
בישראל לאחר שעזבו את בן זוגן המתעלל. בשנים האחרונות הרשויות
מקשות אף יותר את הישארותן בישראל של מהגרות שעוזבות את בן
אימהות לילדים הרשומים כאזרחים ישראלים זכאיות לזכויות מסוימות, אולם מתקשות מאוד46
.לממש אותן
יש לציין כי פניות נשים פלסטיניות נדונות על ידי ועדה ספציפית להן, וסיכוייהן לקבל מעמד נמוכים 47
.באופן משמעותי
41רות פרסר
חוסר הנכונות של רשות ההגירה לאפשר.זוגן הישראלי עקב אלימות
לנשים להיוותר בישראל הובילה אותה לאמץ פרשנות שגויה ומחמירה של
, ולהציב רף גבוה שכמעט בלתי אפשרי לעמוד בו בעת2007 הנוהל משנת
שנשים מנסות להוכיח את זיקתן לישראל והתערותן בה. למרות שיש נהלים
,אשר נועדו להתמודד עם הצרכים של גרושים/ות ואלמנים/ות זרים/ות
בייחוד כאשר יש להם ילדים עם בני זוג ישראלים, רק לעיתים נדירות רשות
האוכלוסין וההגירה מעניקה סעד זה. ברוב המקרים בני הזוג הזרים נדרשים
לעזוב את ישראל, בין אם יש להם ילדים משותפים עם בני הזוג הישראלים
48.)2018 ,ובין אם לא (טאו וובר
לאחר מאבק של ארגוני חברה אזרחית תוקן הנוהל, כך שנישואים לאזרח
ישראלי וילד משותף עימו מעניקים לנשים קורבנות אלימות אינטימית גישה
, אם5/מיידית לוועדה ההומניטרית, ללא דרישות סף לקבלת אשרת א
האישה עומדת בתנאים של תיעוד הנישואים במרשם האוכלוסין והוכחת
על בת הזוג הלא ישראלית להוכיח התעללות באחת משלוש דרכים שונות: שהייה במשך יותר 48
מחודש במקלט לנשים קורבנות אלימות במשפחה, הוצאת צו הרחקה נגד בן זוג מכה, או לספק ראיות
אחרות להתעללות. אם בת הזוג עומדת בתנאים אלו, בקשתה תופנה לוועדה ההומניטרית להכרעה
בנוגע למעמדה, אך רק אם התקיימו התנאים הבאים: לבני הזוג יש ילד משותף, הילד נמצא במשמורת
בת הזוג הזרה, או שבת הזוג הזרה נמצאת ביחס מתמשך וקרוב עם הילד. בנוסף, על עובד סוציאלי
להכריע כי עזיבת בת הזוג את המדינה תפגע בטובת הילד. לחלופין, לבני הזוג אין ילד משותף
)5/והנישואים נמשכו יותר ממחצית תקופת ההליך לקבלת אזרחות (מעל שנתיים וחצי עם אשרת א
ובת הזוג הזרה עברה ריאיון שבו נבחנה זיקתה לישראל בהשוואה לזיקתה למדינת מוצאה. מבחן
הזיקות הוא בחינה סובייקטיבית של קשריה, קרבתה, וחיבורה של האשה לישראל ומידת התערותה
בחברה, בין היתר באמצעות בחינת נכסיה, האם היא עובדת, היכן נמצאים קרובי משפחתה וחבריה
וכו'. עבור נשים ללא ילדים מבני זוגן המתעללים, מבחן הזיקות מיושם על ידי הרשות בצורה מחמירה
.)2018 ,במיוחד (טאו וובר
42
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
קיומה של אלימות אינטימית. אלא שהנוהל מחריג ידועות בציבור וקורבנות
שלא היו נשואות לבני זוגן או שבן זוגן לא הסדיר את מעמדן כחלק
נוסף על כך, גם החלטות חיוביות של הוועדה ההומניטרית49.מההתעללות
יוצרות מצב של ארעיות נצחית, היות שמעמדה של האישה נבחן מחדש
בכל פעם שאשרתה עומדת להסתיים. תהליך זה של בחינה וחידוש האשרה
.יכול להימשך לבלי סוף, ואין הנחיה שמגבילה את משך הזמן של תקופה זו
ללא התערבות משפטית, רשות האוכלוסין מעניקה מעמד קבע רק לעיתים
50.)2018 ,נדירות (טאו וובר
מצב העניינים שבו לאזרח ניתנת שליטה בהליכי ההתאזרחות נפרש על
פני שנים רבות: בכל שנה סביב מועד חידוש האשרה, מתגבר פוטנציאל
השליטה, כאשר בפני האזרח עומדות שתי הברירות – לחדש את מעמדה
של בת זוגו או לעכב או למנוע הגשת בקשה ולהפוך את בת זוגו לשוהה
לא כדין, נטולת זכויות סוציאליות ומּועדת לגירוש מיידי, הנתונה לחלוטין
). כפי שטוענות הדר370 ', עמ2015 ,רוזנברג ולבנקרון-לחסדיו (דנציג
רוזנברג ונעמי לבנקרון, משולש יחסים זה – בין המדינה, לבין הגבר-דנציג
האלים ולבין נפגעת האלימות חסרת מעמד הקבע – מהווה את התשתית
הנורמטיבית אשר דוחקת את המהגרת נפגעת האלימות לידיו של הגבר
:האלים ומעניקה בידיו כוח רב. כך בעדות שניתנה לנו לצורך מחקר זה
(לרוב אישה5/ במקרים שבהם אין ילד משותף מתקיימים תנאי סף להעברה לוועדה: החזיקה בא49
הנמצאת בהליך מדורג); עברה יותר ממחצית ההליך המדורג (תנאי סף העלול לגרום לנשים להישאר
.בזוגיות אלימה כדי להגיע למחצית ההליך – כלומר שנתיים שלמות
לכך יש להוסיף את הניסיון שהצטבר בפרויקט של 'אשה לאשה' המצביע על כך שמבחן הזיקה מיושם50
,גם על אימהות לילדים, ומה שמכריע את הכף הוא רצונו של האב לשמור על קשר עם הילד. במילים אחרות
.אם האב לא יילחם על קשר עם ילדיו, סיכוייה של האשה להיות מגורשת עם הילדים גדלים
43רות פרסר
היה לי ויזה [...] יום אחד הוא זרק אותי מהבית, זה לפני שהייתי
בהריון. [...] עוד הפעם בלגן. עוד הפעם הוא הרביץ לי. [...] נתן
.לי סטירה ממש, כאילו לא שמעתי עם האוזן ועם הראש בקיר
]...[ .][...] ואז נכנסתי בהיריון. [...] ואז [התחילו] שינויים [אצלו
הוא אומר לכי למולדובה ללדת. אמרתי למה שאני אלך למולדובה
]...[ .ללדת? למה שאני אחזור למולדובה ללדת? [אתה] [ה]אבא
[אחרי הלידה] הבנתי שהוא הלך למשרד הפנים. לפני זה הוא
העביר את המכונית [על שמו]. הכסף היה אצל האימא שלו. הייתי
]צריכה לקנות אוכל, לא היה לי מה לתת אוכל לילד. אני הלכתי [ב
.לילה, כל הלילה עמדתי מתחת לבניין, היה לי קר, קפאתי מקור
,שיפתחו, מישהו, התחננתי שמישהו יפתח לי את הדלת כניסה
שלפחות להיכנס בתוך הבניין. [...] אמרתי, תביא את הכסף מאימא
, שקל מהכיס150 כי אין לי אוכל. אז מה הוא אומר? הוא מוציא
זורק לי על השולחן, מוציא את הזין שלו, סליחה שאני אומרת
]...[ [כשהגעתי ל] משרד הפנים]...[ .את זה, [ואומר] תמצצי לי
הפקידה אמרה לי שבעלך הוא בא, מדבר אחרי הגב שלך שהוא
רוצה לזרוק אותך מפה. הוא בא אלינו, ואת, את יותר לא תקבלי
.), ברה"מ לשעבר46 , (מרינה.][מעמד
רוזנברג ולבנקרון מגדירות את משולש היחסים בין המדינה, הגבר-דנציג
כאלימות האלים והאישה חסרת המעמד שורדת אלימות אינטימית
הגירתית, כלומר כמצב שבו אישה חסרת מעמד הנמצאת במערכת יחסים
אלימה נתונה לא רק לחסדי בן זוגה אלא גם לחסדיהם של מנגנוניה
עליונותו של בן זוגה האלים באה ,הביורוקרטיים של המדינה. ברגעים אלו
לידי ביטוי בזכות מעמדו כאזרח ומצרה את צעדי האישה גם בלי שהגבר
המתעלל יידרש לנעול את דלתות הדירה; רשויות החוק ממלאות בעבורו
44
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
המדינה הופכת לשותפה בפועל לתהליך הפיכתה של בכך.תפקיד זה
.)365 ,347 ', עמ2015 ,רוזנברג ולבנקרון-(דנציג האישה לקורבן
לכך יש להוסיף את הקושי להשיג נתונים. כפי שציינו בנוגע לנשים חסרות
מעמד יוצאות ברית המועצות לשעבר, גם בכל הקשור לנוהל אלימות מתקשה
הוועדה ההומניטרית לספק נתונים, כפי שעולה בדיון בין עאידה תומא סלימאן
(יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה) ומזל כהן (סגנית מנהל תחום מרשם
:2018 ומעמד ברשות האוכלוסין וההגירה) בישיבת הוועדה מדצמבר
עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה): אני ביקשתי פילוח על
הפסקת התהליך לנשים. כלומר הנשים האלה שהחלטתם שלא
צריך להמשיך את התהליך שלהן מבחינת קבלת המעמד שלהן
,והחלטתן שהן צריכות להפסיק. אני ביקשתי פילוח מה הסיבה
למה הפסקתם לנשים האלה, והתשובה הייתה שאתם לא עושים
.פילוח של הסיבות להפסקת התהליך
מזל כהן (רשות האוכלוסין וההגירה): אין לנו אפשרות מחשובית
]...[ .לעשות את הפילוח הזה. זה נאמר גם בבית משפט
פארן (ח"כ): מדינת ההייטק, סטארט אפ ניישן ואין-יעל כהן
.אפשרות מחשובית
עאידה תומא סלימאן: כן, הסטארט אפ הוא כנראה לא למשרדי
ממשלה ולא לתחום הזה. [...] יש לך סטטיסטיקה כמה למשל
?בשנה האחרונה נשים כאלה קיבלו מעמד וכמה תיקים נסגרו
45רות פרסר
]...[ .מזל כהן: האמת היא שאין לי, אני אומר את האמת, אין לי
עאידה תומא סלימאן: זה דבר מעניין. אתם יכולים כן לשלוח את
?הסטטיסטיקה שלכם לבית המשפט אבל לבית המחוקקים לא
?[...] מה הסיפור? הכנסת לא צריכה לדעת
מזל כהן: גבירתי, גם בבית משפט עלתה טענה שאין לנו את
]...[ . נתונים- - - האפשרות לבדוק
עאידה תומא סלימאן: את רוצה להגיד לי שאתם לא יכולים
לדעת תוך שנה אחת כמה פסלתם והפסקתם להן וכמה קיבלו
.מעמד? אם את המידע הבסיסי הזה אין לכם, אז אוי ואבוי
מזל כהן: אנחנו יכולים לדעת כמה מקרים של אלימות עלו
[בכל שנה] בשלוש19-20 לוועדה הבין משרדית. זה בערך בין
,[השנים] האחרונות. [...] יש בקשות שהוגשו בלשכות שלנו
שלא עלו בכלל לוועדה כי הן לא ענו על תנאי הסף ואת זה אין
51.לנו אפשרות לספור
.11.12.2018 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי281 'פרוטוקול מס 51
https://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Women/Pages/CommitteeAgenda.
ולאחר הגשת עתירה מנהלית על ידי המוקד לפליטים9.9.2019 ; בתאריךaspx?tab=3&ItemID=2077047
:ומהגרים, התקבלו נתונים חלקיים לגבי שורדות אלימות חסרות מעמד. ראו תשובת רשות האוכלוסין וההגירה
https://hotline.org.il/wp-content/uploads/2019/09/FOIR-MOI-domestic-violance-171001.pdf
46
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
יש לציין כי בסעיף סדר היום של הפרוטוקול נכתב: "השקופות – נשים
חסרות מעמד". שקיפות זאת באה לידי ביטוי בהיעדר נתונים בסיסיים, הן
לגבי מספר הנשים שהגישו בקשות ללשכות משרד הפנים ונפסלו, והן לגבי
משרדית ונדחו. אולם עוד לפני הפנייה לוועדה-הנשים שהגיעו לוועדה הבין
משרדית, המשאבים העומדים לרשות שירותי הרווחה אינם מאפשרים-הבין
:טיפול באלימות אינטימית, כפי שציינה עובדת רווחה בריאיון למחקר זה
אחד הדברים שהכי חשובים [...] זה הפער, הבלתי אפשרי
[...] התרבותי. [...] היינו יכולות היום להכניס ללימודי עבודה
סוציאלית עשר נשים אריתראיות שעוד שלוש וחצי שנים יוכלו
להתחיל לעבוד [עם מבקשי מקלט] [...] זה הפתרון. גם מבחינת
השפה נורא נורא קשה. [...] ישבנו למשל עם הזוג הזה, וניסינו
.להסביר להם מה זה טיפול. [...] הם לא יודעים [...] מה זה טיפול
עכשיו, זה מקרה של אלימות במשפחה. ואיך תטפלי באלימות
]או שזה יגיע למצב של מקלט [ל ]...[ ]במשפחה [בלי שפה
אישה, או שזה יגיע למצב של לחיות בתוך אלימות. כי אין לך
דרך לטפל. [...] כשאלימות במשפחה זה דבר שאפשר לטפל
)(תמרה, עובדת רווחה .בו, בסדר? זה לא מחלה. אפשר לטפל
יתר על כן, אף כי ישראל חתומה על האמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם
) ואשררה אותה, ואף כי טובת הילד מושפעת בצורה מהותית מהחלטה1989(
לגרשו עם אימו למדינה זרה, שבה ייתכן שהילד מעולם לא חי – מדינה
שאינה ביתו ושבה הוא עלול לסבול מקשיים כלכליים וחברתיים מפני שהוא
עלול להיחשב בה לזר – רשות האוכלוסין וההגירה מסרבת לעיתים תכופות
,להעניק אשרות לאימהות של ילדים ישראלים תחת נוהל אלימות במשפחה
47רות פרסר
תוך הישענות על תקדימים משפטיים שקבעו כי אזרחות הילד אינה מעניקה
מעמד להורה הילד. כך, למרות שלא התבצע שינוי כלשהו בנוהל האלימות
, חלה הידרדרות עקבית בנכונותה של רשות2013 במשפחה מאז אוקטובר
52.)2018 ,האוכלוסין וההגירה להעניק סעד מתוקף נוהל זה (טאו וובר
נשים חסרות מעמד מתקיימות בשולי החברה הישראלית ואינן נהנות
). אף שמשפט זה2013 ,אמיר ואחרות-מהישגי הפמיניזם בישראל (קריצמן
נכתב בהקשר של מבקשות מקלט ופליטות, אנו מוצאות כי הוא נכון לגבי
נשים חסרות מעמד ככלל – הן פלסטיניות מהגדה המערבית ורצועת עזה
והן מבקשות מקלט, ונשים שנסחרו או איבדו את מעמדן עקב סיום הקשר
הזוגי לפני סיומו של ההליך המדורג. מדיניות המקלט, חוק האזרחות הוראת
) וחוק הכניסה לישראל, כל אלו חושפים נשים חסרות מעמד2003( השעה
,לסיכונים ניכרים בכל הקשור לזכויותיהן בתא המשפחתי, במקום העבודה
וביחסיהן עם גברים. הן נתקלות בתופעות של הדרה, קיפוח ופגיעה אשר
אילו התרחשו בהקשר של נשים ישראליות היו נתפסות כפתולוגיות וכאתגר
,לטיפול פמיניסטי. הן אינן נהנות מההגנות של משפט העבודה על נשים
מהעדפה מתקנת או מרגישּות מיוחדת למצבן כחסרות מעמד קבע. אלימות
אינטימית ומינית כלפיהן אינה זוכה במענה הולם ומלא מצד רשויות
.)334 ', עמ2003 ,אמיר ואחרות-האכיפה, שאינן נגישות להן (קריצמן
על פי מיכל חנוך אחדות, מנהלת תחום אלימות במשפחה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים 52
נשים 'ללא תעודת זהות' כפי90- כ2017 מקלטים קלטו במהלך14 ,11.12.2018-החברתיים, נכון ל
), שהו11.12.2018( , עד לתאריך הישיבה2018- נשים ששהו במקלטים. ב686 שהגדירה אותן, מתוך
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה281 '. מתוך: פרוטוקול מס628 חסרות מעמד מתוך70-כ
https://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Women/Pages/ .11.12.2018 ולשוויון מגדרי
CommitteeAgenda.aspx?tab=3&ItemID=2077047
48
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
לגבי חלק ניכר מהנשים חסרות המעמד השכלה אינה נגישה, והן מחויבות
הן בעבודות משק בית וטיפול בילדיהן והן בסיוע בפרנסה. כך, טוענות
), מהגרות רבות מוצאות את עצמן338 ', עמ2013( אמיר ואחרות-קריצמן
,עוסקות בעבודות "צווארון ורוד" הקשורות לטיפול בקשישים ובילדים
בעבודות ניקיון, ובמתן שירותי מין בתשלום, במיוחד כשמדובר בקורבנות
סחר שהימצאותן בישראל קשורה באובדן חירות, שליטה ואוטונומיה על
גופן. במקרים רבים הן מועסקות בתנאים ירודים, ולא מקבלות את מלוא
.הזכויות הניתנות בחוקי העבודה בישראל
הפרקים הבאים ידונו בממצאי המחקר: הפרק "מעמד" מבקש לעמוד
-על המציאות היומיומית של היעדרו של מעמד וכיצד מתחוללת דה
הומניזציה של נשים משלוש הקבוצות; הפרק "חירום" עוסק בהיגיון
הפוליטי ובאמצעים הפרקטיים שבאמצעותם הצרכים של נשים חסרות
.מעמד מונכחים, וזוכים למענה (מוגבל) ולשירותים
49רות פרסר
– מעמד בישראל: אוכלוסיות מיותרות2 פרק
נולדתי באזור של עניים ממשפחה ענייה. כשאבא שלי נהרג
. בשביל9 במלחמה עם אתיופיה נאלצתי להתחיל לעבוד בגיל
לעזור לאימא שלי התחלתי למכור שתייה, קפה. זאת אומרת
] לא למדתי עד עכשיו. מה שאני יודעת [לקרוא9 ש[מאז] גיל
עכשיו זה הדברים הכי פשוטים שאני רואה בפלאפון. [...] היו
אנשים שסבלו יותר מאתנו. [...] היו הרבה, שלא היה מי שירים
), אריתריאה39 ,אותם, הרבה מתים. (סגאן
, התחתנתי. בנינו בית ביחד [...] אבל הוא התחיל19 הייתי בת
[...] לשתות. [...] הוא התחיל להרביץ לי, הוא התחיל להרים
יד עלי ולא רק יד, [גם] רגליים. [...] הגענו להחלטה שצריכים
להתגרש [...] ובדיוק הכרתי מישהי, והיא אמרה [...] שאפשר
50
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
לנסוע לחוץ לארץ לעבוד. לעבוד מטפלת. ואז חשבתי כן, מה
יש לי לעשות פה? [...] ושילמתי, ונתתי את הטבעת שהיה לי
של נישואים, עגילים, הכול, נתתי הכול [כדי] להביא כסף. גם
היה לי עוד קצת כסף, להכין את הארבע אלף דולר. [...] הם
אמרו ישראל [...] ושאני אטפל בקשישים. [...] מה שאני יכולה
להגיד, שבחיים שלי לא חשבתי, לא היה לי בכלל אפילו בחלום
), ברה"מ לשעבר46 ,[...] שאני יכולה להגיע למקום כזה. (מרינה
הוא היה מרביץ [לאמא שלי] לידי, אונס אותה לידי. שבר אותה
-לגמרי, כשעצרו אותו אז כבר הייתה בשתייה עמוק, כי אי
אפשר היה אחרת לסבול את החיים האלה [...]. המזל שעוד
הייתה סבתא שמחזיקה את הבית ככה והיה לנו את השדות
שלנו ואת העופות שלנו [...] [אבל] כשהתחיל שנות התשעים
היה באמת מאד קשה בבריה"מ, ואז היה התפרקות ולא היה
), ברה"מ לשעבר40 ,עבודה, לא היה אוכל. (טניה
, אמא שלי מתה, לא מכירה אותה. [...] אבא שלי לא39 אני בת
הכניס אותי לבתי ספר. אני נהייתי כמו שאומרים האחות והאם
אבא15 ], אבא שלי אנס אותי. [...] [בגיל11 בבית [...] כשהייתי בת
. [כבר] היה לי על הידיים ילד. הבן שלי16 שלי חיתן אותי. [...] בגיל
גם בעלי היה מרביץ לי. [...] לא יכולתי לסבול יותר את המצב
אצלו. התגרשתי ממנו. הלכתי לאבא שלי כמו ילדה טובה [...] אבא
שלי לא סבל אותי, וגם אשתו של אבא לא סבלה אותי [...] אבא
שלי התחיל להביא בחורים הביתה ולקחת כסף. בסוף הוא שלח
), הגדה המערבית39 ,אותי לתל אביב, מכר אותי לזנות. (אסמא
51רות פרסר
אף כי סיפוריהן של נשים חסרות מעמד בישראל מתחילים במולדתן, כלומר
בהקשר גיאופוליטי שבו הן שוהות כחוק וכאזרחיות, העדויות חושפות
מציאות של הפקרה, אלימות, עוני, והתעללות המתקיימות כבר בארצות
מוצאן. מציאות זו שוללת את ההגנות והזכויות המוקנות לאזרח, ומטשטשת
את האבחנה בין מעמד להיעדרו. אין בכך כדי לטעון כי מעמד חוקי ושייכות
,אזרחית הם חסרי משמעות אלא שמעמד פורמלי אינו מזכה בהכרח בהגנה
ובהינתן התנאים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים המתאימים, מעמד עשוי
להקנות גישה פורמלית לזכויות ובד בבד להפקיר את מושאיהן. מצבים
,'של היעדר תוחלת כלכלית, אלימות אינטימית, ונטישה ממסדית ב'מולדת
מצביעים על הפוטנציאל לפגיעות והפקרה, עם מעמד ובלעדיו. על כן, אף
משמעית ומוחלטת, העדויות-כי מעמד מתנסח לרוב כקטגוריה חוקית, חד
,שאספנו מצביעות על כך כי מעמד אומנם מוסדר באמצעות תקנות וחוקים
שעליהם עמדנו בפרק הראשון, אולם לרוב, שלילתו היא תוצר של מדיניות
.ושל הפרשנות שניתנת לה על ידי מוסדות ציבוריים ונותני שירותים
אם הפרק הראשון עסק בהיבטים הפורמליים של מעמד, פרק זה מבקש
לעמוד על ההיבטים הלא פורמליים ולבחון פרקטיקות מוסדיות ואינטראקציות
יומיומיות השוללות מעמד וצלם אנוש, הן מנקודת מבטן של נשים חסרות
,מעמד והן מנקודת מבטם של מוסדות, נותני שירות ומחוקקים. החלק הראשון
עם או 53,'גריפה', עוסק בהחרגת והרחקת אוכלוסיות הנתפסות כמיותרות
, אוכלוסיות מיותרות הן אוכלוסיות המסווגות כחסרות ערך יצרני בכלכלת שוק, ושאינן תורמות לפריון53
לדוגמה, אנשים מתחת לקו העוני, שוכני מוסדות גריאטריים או אנשים עם מוגבלויות. אוכלוסיות אלו
חשופות למדיניות נטישה המבוססת על התנערות ממסדית והתערבות ממסדית, המכירות בבעיה אך
מתמודדות עימה לא באמצעות טיפול אלא באמצעות הרחקה (לדוגמה כליאה). נטישה ממסדית מתבססת
על הנחה אתית כי אוכלוסיות מסוימות אינן ראויות לחמלה ולטיפול ואינן באחריות המדינה, המטפחת
.)Biehl, 2005; Giroux, 2006 :אוכלוסיות בעלות ערך יצרני גבוה ונוטשת אחרות (ראו למשל
52
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
בלי מעמד; החלק השני, 'חיים חשופים', בוחן את ההשלכות של החרגה זו
על חייהן של נשים חסרות מעמד; החלק השלישי, 'אלימות מבנית', מסווג
.תצורות של אלימות ביורוקרטית המופעלת בהקשר של חסרות מעמד
. גריפה1
טשטוש הגבולות בין מעמד להיעדרו בא לידי ביטוי בחריפות בסיפוריהם של
עובדי ציבור בתחומי הרווחה והבריאות ופעילי חברה אזרחית, המעידים באותה
נשימה על נטישה ממסדית הן של חסרות וחסרי המעמד והן של אזרחיות
:ואזרחים מקבוצות שהופקרו במשך שנים, כפי שמעידה עובדת רווחה
כל כך הרבה דברים יש לך לעשות מול משפחה אחת, רק כדי
שהיא תעלה מדרגה. לא קומה, לא שום דבר, מדרגה. כשאת
,מטפלת בשישים משפחות שבסך הכול זה שלוש מאות איש
[...] הוא בגן הזה, היא בגן הזה, הוא בבית ספר הזה, הוא עם
.בעיות התנהגות, היא דיווחה על פגיעה מינית בתוך המשפחה
...] אז ככה אתה[ ?את יודעת כמה עבודה זה על משפחה אחת
חי פה, וככה העבודה גם נראית, והחלום שלי זה באמת לקום
בבוקר, לדעת מה קורה, לעשות איזה יצירת קשר. גם תחשבי
שזו אוכלוסייה כל כך מוחלשת, שעם כל הכבוד, את יודעת מה
הם שהם כל החיים שלהם מכירים עובדים]...[ ?זה ליצור קשר
,סוציאליים, הם זוכרים את אימא שלהם הולכת יד ביד עם הילדה
[...] אז .כשהיא הייתה ילדה, לבקש בגדים מהעובד סוציאלי
הם גם לא רוצים ליצור קשר, אין להם שום דבר יציב בחיים, לא
הדירה שהם חיים בה, לא הכסף שהם מכניסים הביתה, גם לא
אז אתה מביא לי עוד .הילדים שלהם, זה לא משהו שהוא יציב
53רות פרסר
,]אנשים שהם לא אזרחי ישראל, שלא נספרים [בשישים התיקים
עזבי נספרים, גם את אלה שפה [האזרחים] לא סופרים [...] אז
אתה מביא לי עוד אנשים שהם לא אזרחי ישראל, אתה אומר לי
כאילו אין מה לעשות איתם, לא נותן לי משאבים אבל אני עדיין
צריכה לטפל [בהם] כי הריח של החרא שיצוף למעלה לא נעים
אני גרה באזור הכרמל, פעם ראשונה בחיים שלי ראיתי ]...[ .לך
שם הומלס, מבקש נדבות על הרצפה בקרטון. הלכתי לאימון
בפנורמה, יצאתי מהאימון לא ראיתי אותו, נעלם. את יודעת
[...] ככה זה.למה הוא נעלם? כי המשטרה העיפה אותו למטה
,עובד. גם עם האריתראים. אין. אין משאבים, אבל תסתדרו לבד
וזה מה שעושים. [אם אריתראים היו .ככה זה עובד, פשוט מאוד
)(תמרה, עובדת רווחה .עוברים לכרמל] היו גורפים אותם למטה
כשהיא נעה בין אזרחים למבקשי מקלט, מתארת תמרה רצף של מקרי
נטישה ממסדית, עם מעמד ובלעדיו. ה'גריפה' למטה משמשת כמטפורה
לא רק להרחקה פיזית, אלא גם למדיניות הפקרה של אוכלוסיות
:'הנתפסות כ'מיותרות
שנה שעברה נתנו לנו לעלות לכנסת [ביום הבינלאומי למיגור
[...] יש את יום העוני העוני]. אז לא הכניסו את המטופלים שלנו
הבינלאומי, ומה שמצחיק זה שהעניים לא מגיעים למקומות
האלה, זה רק אנחנו [עובדים סוציאליים], ששקופים בדיוק
כמוהם. [...] אנחנו עולים ליום העוני, אבל אנשים [בעוני] לא
)שם. (תמרה, עובדת רווחה
54
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
הרחקתן של אוכלוסיות לא רצויות באה לידי ביטוי גם בסירובו של ראש
העיר הקודם להקצות מבנה נטוש בשכונת הדר לצורך הקמת מרכז בריאות
לחסרי מעמד, מכיוון ש"הדר תהפוך לשנקין, והוא רוצה להוציא משם
את העכברושים", כפי שתיארה אחת מיוזמות המרכז את דבריו של ראש
לא ברור אם 'עכברושים' משמשים כאנלוגיה לאוכלוסיית היעד54.העיר
או כמטפורה להזנחה שהוא ציפה שתבוא בעקבות הקמת מרכז המשרת
אוכלוסיות מודרות. יש לציין כי היחס כלפי אוכלוסיות מיותרות, עם מעמד
או בלעדיו, הוא עקבי. כך גם בעמדתו של ראש העיר ביחס להעברת הוסטל
לנערים חסרי בית משכונת הדר למרכז הכרמל, באומרו בין השאר כי "אצלי
יש את האוטיסטים, אצלי יש את החסרי בית [...] לא רוצה אותם בעיר
). את תהליך ה'גריפה למטה' מתאר גם2016 ,שלי, שילכו לקרית אתא" (ירון
פעיל לזכויות מבקשי מקלט, כשהוא מספר על תגובת העירייה לפעילות
:הקהילתית בנושא זה
העירייה הייתה מאוד נלהבת מכך שהפרויקט שלנו קורם עור
היה ברור לחלוטין שאנחנו בעצם מטפלים בדברים וגידים. כשזה
שהעירייה לא רוצה לגעת בהם. [...] כלומר חסרי מעמד זו
[...] לעיתים .קטגוריה הרבה יותר רחבה, זה אנשים בשוליים
קרובות אני חושב על מבקשי מקלט, ואיך הם מחכים שהמצב
הבריאותי יגיע לחירום כי אין להם כסף לטיפולים, וכמה זה
.כנראה לא שונה מאזרחים ישראלים עניים במובן הזה
.28.5.2019 ,"פגישת פורום שיתוף ידע בנושא חסרות מעמד במרפאת "רוח טובה 54
55רות פרסר
הטשטוש בין מעמד להיעדרו, בין חסרי מעמד פורמלי לבין אזרחים, מתחוור
-ברשימת האוכלוסיות שקיבלו שירות ב"רוח טובה" – מרכז בריאות בין
תחומי קהילתי לימודי שהקימה רותי מרגלית, בניהול משותף של סטודנטים
מהפקולטה לרפואה בטכניון. המרכז משרת ללא תשלום אוכלוסייה עירונית
,)מקומית (אם כי מגיעים מטופלים גם מנתניה ומהשטחים הכבושים
"המתקשה לקבל טיפול רפואי, אם בשל חוסר מעמד, מעמד מיוחד (כגון נוער
55.רחוב נוער להט״ב) ואם בשל העדר אמצעים" – כך בעמוד הבית של היוזמה
:האוכלוסייה המטופלת כוללת שתי וערב של חסרי מעמד אזרחי ואזרחים
,מבקשי מקלט, לוחמי צבא דרום לבנון לשעבר, נוער להט"ב שברח מהבית
שוהים בלתי חוקיים, נשים וגברים פלסטינים מהגדה המערבית ורצועת עזה
,)הנשואים לאזרחים, כל הנשים במקלטים לנשים (אזרחיות וחסרות מעמד
אנשים שמופנים על ידי קופת חולים, אנשים שחיים בעוני, חרדים משכונת
הדר הסובלים מבעיות סוכרת קשות, דרי רחוב, עובדות מין, נשים מברית
המועצות לשעבר שנסחרו, ומהגרות מהגוש המזרחי שלא זכאיות למעמד
מכוח חוק השבות אף שילדיהן מגויסים לצבא. בין הגורמים המפנים למרכז
תחומי ניתן למנות: טיפות חלב, מרפאת הפרסים – מרפאה של משרד-הרב
הבריאות לטיפול במחלות מין, מקלטים לדרי רחוב, וכאמור, קופות חולים
56.ומקלטים לשורדות אלימות אינטימית
https://www.technion. :ראו "רוח טובה", הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל 55
/ac.il/2019/03/%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94
.28.5.2019 ," פגישת פורום שיתוף ידע בנושא חסרות מעמד במרפאת "רוח טובה 56
56
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
תחומי מנגיש שירותי בריאות הן-יש לציין כי אף כי מרכז הבריאות הבין
לחסרי מעמד והן למעט אזרחים, הוא מבוסס בעיקר על תרומות, כששכר
, סטודנטים110 לצד57.הדירה של שמונת החדרים ממומן על ידי הטכניון
, רופאות/ים, אחיות/ים150-מעורבים בעבודת המרכז גם למעלה מ
עובדים/ות סוציאלים/ות, פיזיותרפיסטים/ות, מרפאות באומנות ואחרות
ערבוביה זו של אוכלוסיות יעד, גורמים58.– כולם, ללא תמורה כספית
,מפנים, תורמים ותומכים משקפת שתי וערב בין פורמלי לבלתי פורמלי
.בין מוסדות ציבוריים לפעולה אזרחית פרטית, בין אזרחים לחסרי מעמד
פתיחת יוזמות מסוג זה, כפי שציין פעיל זכויות מבקשי מקלט, מתקבלת
בהתלהבות על ידי הרשויות, טענה שמהדהדת גם עובדת משרד הבריאות
שהתראיינה למחקר ומספרת על תגובתה של עמיתה כאשר נודע על
:תחומית-פתיחת המרפאה הרב
]...[ ,]הייתה אחות שישבה איתנו בוועדה [במשרד הבריאות
-וכשסיפרתי על חסרי מעמד [...] ועל [מרכז הבריאות הרב
תחומי] [...] אז היא אמרה אולי הקליניקה הזאת תתחיל לתת
,מענה גם לאנשים [נוספים]. אז התגובה שלי הייתה אוקיי
התמיכה מגיעה ממקורות מגוונים כגון: עמותת שפירו, מכבי שירותי בריאות (ציוד ממרפאות57
ישנות), בתי חולים בנצרת (מכשירי אולטראסאונד), תרומות של תרופות מאירגונים שונים וכן תרומות
.קטנות מאירגונים אחרים ומאנשים פרטיים
כל אלו בנוסף לסטודנטים לארכיטקטורה שליוו את הפרויקט במשך סמסטר והכינו תוכנית 58
שיפוץ למקום, וכן ליוזמה לצרף גם סטודנטים מהפקולטה למקצועות הבריאות באוניברסיטת חיפה
וסטודנטים ממקצועות שונים בטכניון. מתוך: פגישת פורום שיתוף ידע בנושא חסרות מעמד במרפאת
.28.5.2019 ,""רוח טובה
57רות פרסר
[...] כמובן שהשירות הזה מאוד מאוד דרוש כי יש אנשים
שצריכים אותו, מצד שני אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, [מה
עם] הממשלה היום? או קופות חולים? הן ישמחו שמשהו כזה
) (מנאל, משרד הבריאות.לזרוק עוד דברים מפה לפה קיים כדי
'לזרוק דברים מפה לפה' מתאר דפוס ניהול שירותים בהקשר של אוכלוסיות
). מדיניות זו של 'ייתור' אינה תוצר שלGiroux, 2006( שנתפסות כמיותרות
חוסר מזל, כוח טבע, ואף לא של ניהול גרוע או רשלני. נטישת תושבים
מקבוצות שונות בחברה הישראלית, בין אם מבקשי מקלט, פלסטיניות
תושבות הגדה שנישאו לאזרחי ישראל, דור שלישי לעוני, דרי רחוב, שורדות
אלימות, עובדות מין, נוער להט"ב או חרדים חולי סוכרת (ואין זה מקרי
שחסרות מעמד ובעלות מעמד דרות בכפיפה אחת ברשימה זו) משקפת
מדיניות שאינה נוגעת לזרים בלבד, אלא השוללת זכויות המעוגנות במעמד
האזרחי גם מאזרחי ישראל. במילים אחרות – על אף ההבדל במעמד
,הפורמלי בין זרים ואזרחים, אלו כמו אלו 'נגרפים' למטה. מעמד אם כן
,היא קטגוריה נזילה, המתייחסת לגופים שעברו דמוניזציה בשיח הציבורי
.והמצדיקה התנערות ממסדית מאחריות
. חיים חשופים2
המושג שישמש אותנו כדי לדון בהיבטים הבלתי פורמליים ובפרקטיקות
היומיומיות שבאמצעותן מעמד נשלל הוא 'חיים חשופים'. חיים חשופים
.), המתאר חיים שהופקרו באופן חוקי2003( הוא מושג שתבע ג'ורג'יו אגמבן
להפקיע את חייהם של בני אדם מדובר בהוצאה מן הכלל המאפשרת
, האדם המופקר הוא זה שדמו מותר.מתחום הפיקוח של החוק ומהגנתו
58
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
,(אופיר וכל אחד רשאי לעשות בו ככל העולה על רוחו בלי לחשוש מעונש
). כך, מתארות מרינה ועביר ניצול, מידיו של עורך דין שנשכר357 ', עמ2003
:לסייע בנושא מעמד ושל מעסיק פוטנציאלי
לקחתי עורך דין. [...] הוא התחיל לטפל בזה. והוא ביקש ממני
עבדתי בתכשיטים, הייתי אלף שקל. לקחתי הלוואה, כי אני25
אגורות לזוג של עגילים שהייתי עושה. [...] הייתי30 מקבלת
שמה את הילד לישון והייתי עובדת עד ארבע בבוקר [...] בשביל
]...[ [...] וניקיתי את המדרגות בבניין וגם.שלושים אגורות
]...[ .הלכתי לעבוד בקשישות ובניקיון. [...] שילמתי לעורך דין
אחרי זה אני מבינה, [שבעלי] עם חבר שלו [...] הם דיברו עם
העורך דין הזה. [...] אני באתי לעורך דין. הוא אומר תביאי לי
חמישים אלף שקל. [...] אמרתי אין לי כסף כזה, [...] אין לי
,מאיפה לקחת חמישים אלף שקל. מה, אני גונבת או אני עובדת
אני עובדת בשביל שלושים אגורות בשביל להביא לך, מהפה של
), ברה"מ לשעבר46 ,ילד אני לוקחת, מביאה לך. (מרינה
הלכתי פעם לחפש עבודה בבן גוריון, הדבר הראשון ששאלו
20 למה. ש"ח20 כשגילו שאין לי ת.ז, רצו לתת לי .עליו זה ת.ז
."ש"ח? ואז הם אומרים לי "לכי תביאי תעודת זהות, ותקבלי יותר
)(עביר, הגדה המערבית
הפקעה מתחום החוק ומהגנתו מתרחשת כאשר גוף מוכרז כיוצא מן הכלל
,2003 ,המשפטי, וכאשר האלימות שמופנית כלפיו אינה מוכרת ככזו (אופיר
). חיים חשופים הוא מושג שבאמצעותו נבחן את המשמעות של358 'עמ
59רות פרסר
חיים שאינם זכאים להסדרה חוקית תחת חוק השבות וחוק האזרחות. נשים
חסרות מעמד הן היוצאות מן הכלל של חוקים אלו, הן אינן חלק מהקהילה
,הפוליטית וחוקיה אינם חלים עליהן. במצב זה של השהיית הנורמה החוקית
החלה על תושבי המדינה בעלי מעמד קבע, מערכת היחסים בין המדינה
לחסרות המעמד היא של נטישה בחסות החוק. אגמבן טבע את המושג חיים
חשופים כדי לתאר נטישה זו במרחבים תחומים כגון מחנות הפליטים או מחנות
הריכוז של המאה העשרים, כלומר אתרים שבהם מנוהלים הגופים הנמצאים
). פרספקטיבה פמיניסטית423–422 ,403–401 ', עמ2003 ,מחוץ לחוק (אגמבן
לחיים חשופים מרחיבה את המושג מעבר לאתר התחּום של המחנה, וגורסת
שחיים חשופים מבוזרים במרחבים אורבניים, מופקרים בידי הריבון, חשופים
לפגיעה, אלימות וניצול, ובמקביל זוכים להגנה מוגבלת היות שנשים בעמדה
Parvulescu, 2014, p. 72; Ziarek, 2008, p.( זו ניתנות לניצול ותורמות לכלכלה
). מפרספקטיבה זו, לחיים החשופים יש פוטנציאל יצרני, בין אם בתעשיית96
המין, בעבודות טיפול, בעבודות כפיים שאינן דורשות מיומנות, ואף כלקוחות
.בשוק דירות שאינן ראויות למגורי אדם
מהי, אם כן, המשמעות של חיים חשופים? כיצד נראה התחום האפור
שבין מעמד להיעדרו? מהי הפקעה של גופים מתחום ההסדרה הנורמטיבי
?של המדינה ומוסדותיה
אני רוצה ללכת [לגדה.מה חסר? חסר שאני אהיה כמו בן אדם
המערבית] ולחזור מבלי שיהיו לי בעיות במחסום. [...] הכביסה
אצלי נשארת חודש [...] כי אין לי אבקת כביסה [...] מאה פעם
איים עליי בעל הדירה שיש לי שבוע, אם לא אשלם, קחי את הילד
שלך ותצאי. הילד הזה איפה אני אלך איתו? לרחוב? זה ילד, הוא
60
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
. הילד הזה אם יילך לעבוד, מה יגידו בבית ספר? ואם מישהו15 בן
ישפיע עליו לרעה? לילד חסרים דברים, עלול לבוא מישהו להגיד לו
."בוא תעבוד שם ותעבוד פה". מה, הוא לא יילך? [...] הוא יתפתה
שאני אפסיד את הילד שלי, בשביל מה? אמרתי לו "לא, לך לבית
הספר, תלמד. אני, אם אצטרך אני אקבץ נדבות". הוא לוקח
איתו בסך הכול כסף לאוטובוס, הוא לא לוקח סנדוויץ' או כסף
,לקנות אוכל. [...] לפעמים, אני מביאה ארון, או מסדרת את הבית
?וחושבת לעצמי תוך כדי, אם המשטרה תבוא לכאן ויקחו אותי
מרגישה תמיד.אני מרגישה כאילו אני מסדרת את הבית ככה סתם
)שיש חוסר יציבות, אני לא יציבה. (עביר, הגדה המערבית
התחושה שאף אחד לא זקוק לך, שסוגרים בפניך את הדלת
זה.לסופר. אף אחד לא צריך ממך דבר ולא רוצה איתך קשר
מצב נורא, נשים רבות פוחדות מהמצב הזה. זה סיפור קשה, כולן
מידרדרות לסמים כיוון שאין אפשרות לעבוד ואין מעמד. לבסוף
הן מוכרות את עצמן ברחוב. זה נורא. זה מפחיד. התאמצתי רבות
לא להגיע לשם ובכל זאת התקרבתי. זה כמו חלום מפחיד, הייתי
), ברה"מ לשעבר57 ,רוצה לשכוח את זה אך לא אשכח. (נדיה
הכסף שהן נוסעות,אין לי כסף לשלם להן לנסיעות לבית הספר
קו לא הצלחנו-אפילו רב ]...[ .איתו זה כסף שהן עובדות בשבילו
לפני כמה ימים אמרתי להן שיגידו למורות שלהן בבית .להוציא
]...[ .ספר שהן לא יכולות לבוא ללמוד כי אין להן כסף לבית ספר
שקלים. [...] זה משהו50 בסוף הבית ספר התחילו להביא להן
,אנחנו צריכות לקנות אוכל, בגדים, ופדים .אבל זה לא מספיק
61רות פרסר
ואני לא מצליחה להביא זה דברים בסיסיים שכל בת אדם צריכה
להן את זה כמו שצריך. את הפדים הן קונות לעצמן מהכסף שהן
מרוויחות. [...] אני אגיד לך את מה שאני רוצה שיהיה. אני רוצה
לחיות עם הילדים שלי בשלווה. [...] כל הזמן עד עכשיו אנחנו
.בהישרדות ודאגות, אז אני רוצה לצאת מהלחץ הזה ולחיות
.בחיים לא היה לנו רגע שהדלקנו מוזיקה בבית וישבנו בשלום
), אריתריאה36 ,(סגאן
הייתה ועדה [להפסקת היריון]. לא דיברתי עברית, לא הבנתי
על מה הם מדברים שם בכלל. [...] איך עשו לי ועדה בלי שאני
, [...] [עברתי תאונת דרכים] היה שם משטרה?מתקשרת איתם
היה שם אמבולנס, המשטרה [...] אפילו לא רשמו עלי דו"ח של
תאונה. כאילו היה תאונה ואני לא הייתי בתאונה. רק דרך אמבולנס
שחתמתי להם על סירוב פינוי, אז זה נשמר אצלם. אבל במשטרת
.כאילו את אוויר, מי את היית ]...[ תנועה אין דו"ח, אני לא בדו"ח
[...] גיליתי שיש לי שבר פתוח של שתי עצמות [...] עברתי.כלום
ניתוח ואשפוז של חודש וחצי. [...] היום אני מטפלת בתיק
התאונה הזאת, ואני רואה מסמכים רפואיים, אני מזדעזעת. אני
הוציאו לי חלקים של עצמות בניתוח ואף .]...[ לא ידעתי כלום
אחד לא הסביר לי את זה. מה הסיכון של הניתוח, מה זה אומר
אף אחד לא ביקר אותי חודש ] [...] [במהלך האשפוז.ניתוח. כלום
,וחצי, אני הייתי מלוכלכת, הייתי נרקומנית [...] באשפוז הראשון
אף אחד לא באמת טיפל בי. אף אחד לא באמת נתן שמה טיפול
]...[ .שווה כמו לכל האנשים. [כשיצאתי] נפתח לי כל הזיהום
. מהזיהום הזה42 ויום אחד בבוקר מוקדם הייתי בקריז, בחום של
הלכתי ועשיתי מעשה של שוד מזוין. עצרו אותי במקום. והכניסו
62
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
.אותי לבית סוהר. [ושם] אף אחד לא נותן לך את הזכויות שלך
היו צריכים לפַנות אותי לבית חולים, היו צריכים לתת לי עורכי
, חקרו אותי עד הלילה במצב הזה. בלי עורכי דין.דין בחקירות
בלי [לשאול את עצמם] אם היא מבינה, לא מבינה, מה היא בדיוק
הביאו אותי ?אומרת, היא מבינה מה היא אומרת, מה היא עונה
בחושך [...] לשופט תורן, שאמר – עכשיו בית חולים. ואז היה
כזה פינג פונג, בית חולים לא רצה אותי כי אני שם באזיקים ויש
שוטר ושוטרת ששומרים עלי. אף אחד לא רוצה דבר כזה בחדר
עם מטופלים חולים שם. ומהבית סוהר בעצם היו שולחים אותי
), ברה"מ לשעבר40 ,חזרה לבית חולים. (טניה
חיים חשופים הם הרגעים שבהם הנורמה החוקית אינה חלה על גופים
מסוימים: תשלום שכר נמוך משכר המינימום; היעדר ביטחון תזונתי; פגיעה
בזכויות הילד להגנה וטיפול; פגיעה בזכות לחינוך; דו"ח תאונה שלא נרשם
על ידי השוטרים; ועדה להפסקת היריון שמתנהלת בלי שהפונה יודעת את
;השפה; פרוצדורות רפואיות ללא הסכמה מדעת; הזנחה במהלך אשפוז
, באופן פרדוקסלי59.שלילת זכויות במעצר; או סירוב להעניק טיפול רפואי
הרגע היחיד שבו החוק מכיר בחסרת המעמד ומכיל אותה מתרחש בהקשר
). כך, רק השוד המזויןParvulescu, 2014( פלילי, כאשר יש חשד לעבירה
לדוגמה, הסעיף הראשון בחוק זכויות התלמיד קובע כי "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות לזכויות59
http://cms. :התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד", ראו
education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/Chukim/Tikun_Chok_
; הסעיף הראשון בחוק המועצה הלאומית לביטחון תזונתי קובע כי Zchuyot_Talmid2004.htm
"מטרתו של חוק זה לקדם את הביטחון התזונתי לגבי תושבי ישראל, ברוח כבוד האדם ועקרונות
.https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/500_533.htm :השוויון, הצדק וההגינות", ראו
63רות פרסר
-זיכה את טניה בשירותים: השופט הפנה אותה לבית החולים, ולאחר 'פינג
60.פונג' היא זוכה לטיפול רפואי
הומניזציה שמיתרגמת לפרקטיקה יומיומית של-משמעות הדבר היא דה
מוסדות, גורמי אכיפה ונותני שירותים. כך, עובדות בעמותה המסייעת
לחסרות מעמד העידו בפנינו שגורמי רווחה מעדיפים לפנות אליהן על
– פני פנייה ישירה לנשים חסרות המעמד, משום שהן – עובדות העמותה
משמעות נוספת של חיים חשופים היא התפוגגות 61.""קרובות יותר לבני אדם
), אם לא רוח רפאים2003 ,וצמצום האדם לכדי ישות ביולוגית גרידא (אגמבן
,מוחלטת. כך מתארת אנה, אישה חסרת מעמד, כיצד במהלך ניתוח חירום
כאשר היא שרועה "על שולחן הניתוח עם רגליים פתוחות" לדבריה, נכנסה
פקידת הנהלת חשבונות מבית החולים ותבעה לדעת כיצד היא מתכוונת
לשלם על ההליך. אף כי אותה פקידה הוצאה על ידי הרופא, היא חזרה שוב
62.כשאנה הועברה לחדר התאוששות
היעדר גישה למידע מסודר, היעדרה של מדיניות ברורה ועקבית במתן
שירותים, כמו גם הקושי לנווט בסבך הביורוקרטי, אינם נחלתן של נשים
חסרות מעמד בלבד. מיצוי זכויות, כפי שציינה גם עובדת רווחה שעימה
,שוחחנו, הוא אתגר גם לאזרחים. אלא שחסרי מעמד יימנעו מפנייה לרשויות
,)מתביעה לקבל שירות או ליישום נוהל (במידה שזכויותיהם ידועות להם
ואפילו מתלונה או הצבת גבולות באינטראקציות יומיומיות, בשל פחד
משתק מהאפשרות שהסבת תשומת ליבן של הרשויות תגרור ענישה במקום
. במסמך זה31 לפירוט אפשרויות קבלת טיפול רפואי ראו הערת שוליים 60
. איילה אולייר, יומן שדה61
.איילה אולייר, יומן שדה 62
64
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
רווחה וצדק. במילים אחרות, אחת המשמעויות המרכזיות של היעדר מעמד
:ו'חיים חשופים' היא ויתור על סוכנות חברתית, יכולת פעולה או יוזמה
אני מוותרת על הרבה דברים, אני מוכנה לשמוע דברים מאנשים
אני לא ]...[ .ולא להגיב, כי יכולות להיות בעיות ויביאו לי משטרה
יכולה להגן על עצמי. זה לא שאני לא יכולה, אני יכולה אבל המצב
,בו אני נמצאת לא מאפשר לי להגן על עצמי. אולי תבוא מישהי
[כי] כאן האישורים.יתפתחו ביננו בעיות ואז היא תביא לי משטרה
[אישור מת"ק] תלויים באם תעשי בעיה קטנה, הכול יהיה בסדר
עד שתצטרכי לחדש את האישור ואז ישלחו לך צו, ולא מחדשים
לך. [...] [זה כמו] שילד עושה משהו לא בסדר, מדווחים על זה
)לקצין מבחן. (עביר, הגדה המערבית
היו תקופות בהתחלה, אחרי [ה]לידה הוא נכנס לשוק כזה שהיה לו
נפילה מאוד קשה של הסמים [...] ו[הוא] פתח לי תיק במשטרה שאני
,הרבצתי לו. מסכן, [גבר בגובה] שני מטר. כן, לקחו אותי למשטרה
?[והוא] חטף לי את הילדה משמה. הקצין אמר – [...] זה ילדה שלו
.הבן אדם שפוך מסמים, אני בוכה .אמרתי כן. אז תתני לו את הילדה
[...] היום אני אומרת, מרוב שאני כנראה הייתי מה זה מוחלשת, כאילו
נפשית, איך נתתי? היום הייתי חונקת את הקצין הזה. [...] מה זאת
[...] אבל.אומרת אתה אומר לי לתת לו? הבן אדם שפוך מהסמים
?באמת שלא היה לי, לא זכויות, לא היה תעודת זהות. מי אני בכלל
עכשיו יפתחו את הרישום פלילי שלי יגידו היא ישבה בבית סוהר, מי
את, וגם מכורה לשעבר ובוא ניקח לך את הילדה, [אז] פחדתי, לצייץ
)פחדתי, רק שאני אצא משם. (טניה, ברה"מ לשעבר
65רות פרסר
האונים מחריפה כשמדובר באימהות לילדים. כפי שציינו מספר-תחושת אין
מרואיינות, הדבר משליך באופן ישיר על ילדיהן, ופוגע ביכולתן למלא את
,תפקידן כהורות: "בני שנמצא כאן, שאני לא יכולה לעזור לו כמו אימא
כדי שילמד טוב מכיוון שאני לא מלמדת אותו. אני לא קוראת, לא מדברת
שיעזרו לבני כמו ילדים אחרים שהוריהם עוזרים להם. כל .][עברית
אומרת ניגיסטי, מבקשת מקלט מאריתריאה. אחרות"זאת אבקש בנימוס
מתארות את האפקט המשתק שיש לאיומים שמוטחים בהן באינטראקציות
יומיומיות, ברוב המקרים, איום בפנייה לשירותי הרווחה או למשטרה. האיום
,המתמיד מצמצם את יכולתן להציב גבולות או לתבוע זכויות. כך מרינה
שניגשה למשטרה בעניין צו הרחקה לבן זוג אלים, התבקשה על ידי השוטר
למסור טביעות אצבעות. כאשר תהתה מדוע מוטל עליה למסור טביעות
אצבעות כאשר היא המתלוננת, איים השוטר להשאיר אותה כל הלילה
63.בתחנה. מאחר שבנה הצעיר המתין לה, לא נותרה לה ברירה אלא לציית
,)Gordon, 2011, p. 13( אם כן, מעמד או היעדרו אינם רק עובדה ביוגרפית
ואינם נקבעים על פי נהלים וחוקים בלבד – מעמד הוא תוצר של מערכת
יחסים חברתית, ומבוסס על פרקטיקות חוזרות ונשנות ועל שיח שבאים
,לידי ביטוי במערכים ביורוקרטיים, נהלים, נורמות, תשתיות, משאבים
– 'מיעמוד' נשים מוסדות, שירותים ושומרי סף. כל אלו מגויסים לצורך
הפיכתן באופן פעיל ויומיומי לחסרות מעמד. במילים אחרות, מעמד אינו רק
קטגוריה חברתית, חוקית ותרבותית, כי אם תהליך סיווג מתמשך, המסווג
), תהליךWeheliye, 2014( גופים לאנושיים לעומת אלו שהם חסרי צלם אנוש
.)Ziarek, 2008( אשר חושף אדם לאלימות שאינה נתפסת כפשע
.איילה אולייר, יומן שדה 63
66
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
. אלימות מבנית3
אפשר לסווג את דפוסי ה'מיעמוד' למספר סוגים: אלימות אינדיווידואלית
– המופעלת על ידי אדם בר זיהוי; אלימות תרבותית – שהיא תוצר של
אמונות חברתיות המצדיקות את הפעלתה; ואלימות מבנית – שהיא
). אלימות2004 ,תוצר של מנגנוניה הביורוקרטיים של המדינה (הרצוג
,מבנית או ממסדית מבוססת על מערך כפייה נרחב של מוסדות המדינה
כפייה שנתפסת כדרך פעולה סטנדרטית ומקובלת. לכן, אלימות ממסדית
בייחוד כאשר היא,כמעשה שלטוני לגיטימי אינה מובנת כאלימות אלא
מתנהלת תוך שימוש בסמכות חוקית, בהליכים ביורוקרטיים מוסדרים
,ארגוני של סוכנויות שונות (כגון רווחה-היטב ותוך שיתוף פעולה בין
-חינוך, משטרה ובתי משפט). כך, אנשים חלשים מבחינה חברתית
כלכלית, שבידיהם משאבים כלכליים דלים ומעמד חברתי פגיע, חשופים
). במילים2004 ,יותר להשלכותיה של האלימות הביורוקרטית (הרצוג
אחרות, אלימות מבנית גורמת לנזק פסיכולוגי או פיזי באוכלוסיות
מסוימות, ומגבילה את חירותן. במקרים מסוימים, כפי שראינו בחלק
העוסק בחיים חשופים, עצם קיומו של פוטנציאל לאלימות, הפחד
.)Graeber 2012, pp. 113, 115( שאלימות כזו תופעל, הוא בבחינת אלימות
:מהם, אם כן, ביטוייה של אלימות מבנית ונטישה ממסדית
אתם אומרים לי לא לטפל, אתם לא נותנים לי תקציבים, אתם לא
.נותנים לי משאבים, ההיפך תעשי את זה בשקט שלא ישמעו
סבבה, אז [מבקשת מקלט] למדה?אז מה כבר יכול להצליח פה
,איך לקבוע תור לרופא לילד, זה בהחלט הישג מאוד מאוד גדול
67רות פרסר
שתדעי לך, זה הישג מאוד גדול. אבל מה? הילדים האלה מכלים
,אח"כ את ההורים שלהם במכות כי הם הורים מאוד מאוד חלשים
אני לא יודעת אם את יודעת. והילדים מאוד מאוד חזקים, עם
?הפרעות התנהגות ועם משברי זהות. [...] מה עושים עם זה
לאיזה טוב זה יגדל בעולם הזה לעזאזל? כאילו מה? [...] הגברים
המסכנים האלה. הם גמורים, הם רעבים, הם שותים, מה הם
?יעשו? במה הם יעבדו? נתת להם משהו שהם יעבדו, שהם יועילו
[...] אין [...] תוכנית שיקומית. [...] אין שום עשייה, זה פוגעני
לילדים. [...] [אם] מדינת ישראל באמת לא רוצה אותם פה, או
שתוציאו אותם מפה, או שתשקיעו בהם. כאילו מה יצא לך? מה
שכשאתה לא נותן ,יצא מזה? [...] יש פה בעיה מאוד מאוד גדולה
להורה מקור פרנסה סביר בשעות סבירות עם זכויות מותאמות
לזה שהיא אימא, היא לא יכולה להיות אימא והיא גם לא יכולה
הבעיה היותר גדולה זה שהן עם כל כך המון בעיות.להיות מפרנסת
רגשיות, עם פוסט טראומה, עם הפרעות אישיות, עם דיכאון, עם
חרדות, אין להן מושג מה הן מרגישות אגב, הן לא מבינות שזה
חרדה, הן חושבות שיש להן התקף לב. אין להן מושג מה הן
מרגישות. את גם לא יכולה להסביר להן את זה. אז יש פה את
אין שום דבר ]...[ ?הפער הזה [בשפה ובתרבות], איך את מטפלת
שעושים, איזה שהיא תוכנית כדי לתת מענה לאותן בעיות נפשיות
מאוד מורכבות שיש להם. [...] ואם אתה תבנה איזה שהיא תוכנית
שיכולה לעשות גשר בין המערב לבין המקום שבו הם באים, מתוך
,הבנה, יהיה הרבה יותר קל. הם גם יהיו אנשים עצמאיים יותר
הם ישתפו פעולה בצורה אחרת. ומה שבפועל קורה פה מבחינת
)(תמרה, עובדת רווחה .מדיניות זה אל תטפלו, אלא אם כן חייב
68
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
,מה קורה, אם כן, במקרים שבהם תוקנו תקנות ונוסחו נהלים? נגה שילוח
מנהלת המרפאה הניידת לנשים בזנות בלשכת הבריאות בחיפה, מתארת
:ניסיון להשתמש בתשתית הביורוקרטית של הוועדה ההומניטרית
מה שקורה לנשים שיוצאות מהמקלט ואין להן מעמד ולא קיבלו
]סיוע ואין להן שום דרך לא לשכור דירה, לא לקבל משכורת, [אז
האופציה שיש תמיד לנשים [...] הפתרון האולטימטיבי שמוצע
לנשים שאין להן שום ברירה אחרת זה זנות ואנחנו פוגשות
אותן במרפאה הניידת, נשים גם מבקשות מקלט, גם נשים
עשינו ניסיון פלשתינאיות גם נשים מחבר העמים. [...] אנחנו
מדובר באישה פלשתינאית.]השנה לפנות לוועדה [ההומניטרית
שנישאה, הושאה בהסדר בין משפחות לגבר מבוגר ישראלי שניצל
אותה כשפחת מין והיא עשתה ניסיון אובדני וכך הגיעה למקלט
לנשים מוכות ואחר כך הגיעה לאופק נשי, יש בהחלט נסיבות
הומניטריות, אני חושבת, ואלימות, שגם נקבעה על ידי העובדת
הסוציאלית בבית החולים וגם על ידי המקלט ובכל זאת המליצו
.לנו לא לגשת בנסיבות הומניטריות כי אמרו שזה חסר סיכוי
וניסינו להגדיר אותה כקורבן סחר, כי בעצם השיאו אותה במטרה
]...[ .לשמש כשפחת מין, אפילו שהיו נשואים, וגם זה לא עבד
אחרי כל הדברים שהיא עברה היא בסכנה לחזור חזרה לשטחים
ונאמר לנו שתי אפשרויות: שימו אותה במקלט בבית לחם ששם
הם בפנייה שלנו אליהם אמרו שאין להם מה לקבל נשים כאלה כי
לא יהיה להם מה לעשות איתן, או "תשלחו אותה לקנדה". אמרנו
?להם טוב, אנחנו מוכנות שהיא תצא לקנדה, איך עושים את זה
"תמצאו את הדרך, תפנו לאו"ם, תפנו לזה". ובסופו של דבר מה
שקרה שאותה אישה באותו מצב, והאישה הבאה שתגיע, אני
69רות פרסר
בכלל לא חושבת שאגש לוועדה כי כל כך הרבה שעות עבודה
שמלכתחילה כולם טוענים שזה חסר סיכוי. אני רוצה גם להגיד
על התהליכים הבירוקרטיים הארוכים ארוכים שקשורים ללהביא
[אישור] אבהות, המסמכים המשפטיים האינסופיים [...]. אני
רוצה לסיים בנתון מהדו"ח של יעל גור שהיא המנהלת של מרפאת
נשים40 היו לפי הערכה שלהם2014 שבשנת לוינסקי שתיארה
, נשים בזנות לפי הערכה365 בזנות, נשים אפריקאיות, והיום
64.זאת אומרת זה למה שהמדיניות הזאת גורמת בסופו של דבר
כפי שציינו בפרק הראשון, נשים שורדות אלימות או סחר זכאיות לפנות
לסעד באמצעות הוועדה ההומניטרית. במילים אחרות, מדינת ישראל
ניסחה קטגוריות המזכות בשירותים, ונהלים המסדירים את הגישה למשאבי
טיפול, סיוע, סעד משפטי והיתר שהייה. אלא שגם קיומה של מדיניות אינו
,מבטיח את מימושה. אלימות מבנית משמעה ריקון מתוכן הן של הנהלים
והן של הקטגוריות שבאמצעותן אפשר להשתמש במשאבים הביורוקרטיים
.שלכאורה עומדים לרשות נשים חסרות מעמד
גם במקרים שבהם אישה זכאית להסדיר את מעמדה מתוקף היותה קורבן
סחר, רשות האוכלוסין תעדיף לכפות על חסרת המעמד את ההליך המדורג
מכוח חיים משותפים, ותחשוף אותה לפגיעות מסוג חדש. כפי שמתארת
טניה – אשה שנסחרה, עברה שיקום, הרתה לבן זוג אזרח ישראל שפגשה
במהלך השיקום וחויבה על ידי רשות האוכלוסין לעבור הליך מדורג מכוח
. ההדגשה11.12.2018 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי281 ' פרוטוקול מס64
https://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Women/Pages/CommitteeAgenda. .הוספה
aspx?tab=3&ItemID=2077047
70
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
:חיים משותפים ולא כקורבן סחר מוכר
][בגלל] כל מיני מסמכים שאת ממלאה [נודע לרשות האוכלוסין
.שיש לי בן זוג ישראלי, אבא של ילדה ואנחנו עדיין בקשר וזה
אז אמרו סבבה. אז במקום שניתן לך מעמד, על כל מה שעברת
,פה ואיך שהביאו אותך לפה ואנחנו ניקח חלק באחריות על זה
על .לכי תסדרי את המעמד שלך על סמך זה שאת איתו בקשר
סמך חיים משותפים איתו. ולא רציתי את זה, [הרי] אני יכולתי
לעשות את זה מיום ראשון שאני איתו! [...] אתם לא מסתכלים
אני לא רוצה להיות .מי אני, מאיפה אני באה, מה הרקע שלי
תלויה באף בן אדם, לא בגבר ולא באישה. [...] והם לא השאירו
]...[ .[...] [אז] כל שנה אני עדיין הולכת [...] מחדשת .לי ברירה
,אני באה איתו ואני צריכה להגיש מכתבים, תלושים, חשבונות
,תמונות משותפים, בנק, כל מה שאת לא רוצה [...] תקשיבי
שנים, [...] יותר ממה שהייתי גרה ברוסיה, אני24 אני פה בארץ
כאילו מה אתם עושים? אני לא.. אני לא .17 הגעתי לפה בגיל
רוסיה. אני כבר ישראלית בדיוק כמוכם כאילו. הילדה שלי לא
מדברת מילה ברוסית. מה אתם רוצים? למה אתם עושים לי את
מה, לא קורה אצל . וגם זה משפיע על יחסים שלי איתו?זה? למה
.אנשים נורמטיביים שנפרדים, חוזרים, רבים? אני מפחדת מזה
...] [העו"ד] כל הזמן הייתה מסתכלת על הקשר שלי איתו, מאוד[
מקרים מאוד מזעזעים שאנשים מאוד כזה עקום. כי היא יודעת
על סמך החיים המשותפים האלה, הרסו את החיים לנשים האלה
והרביצו וסגרו אותן ולא יודעת מה עשו להן. וילדים,חסרי מעמד
)שלהן ומה לא. חיו תחת איום תמידי. (טניה, ברה"מ לשעבר
71רות פרסר
), אפשר לומר כיGraeber, 2012, p. 112( בפרפרזה על גרבר
ביורוקרטיה ונהלים אינם אלימים לכשעצמם אלא מהווים את התשתית
.שוויון, אפליה והדרה שיטתיים-האדמיניסטרטיבית שמתחזקת אי
תחושת האיום המתמדת והפחד מפני מימושו של האיום מעצבים את
Ibid., p.( התנהלותן של חסרות מעמד, התנהלות שהשלכותיה אלימות
): כאשר נשים חסרות מעמד מוותרות על מזונות מאבי ילדיהן כדי113
;לא להעלות את חמתו, מחשש שישבש את מאמציהן לזכות במעמד
,כאשר הן מבטלות תלונות על הטרדה מינית בעבודה בלחץ מעסיקיהן
כדי לא לאבד את הפרנסה; כאשר הן נסוגות מדיווח על אב שפוגע מינית
65.בילדיהן כי נענו בדרישה לעבור הערכה פסיכיאטרית כתנאי למשמורת
במילים אחרות, האיום באלימות והפוטנציאל להתפרצותה הם לכשעצמם
,מהווים צורה של אלימות. כך, אלימות מבנית היא תוצר של הפנמת האיום
של פעולה בצילו, זוהי השגרה האלימה של כניעה, של הימנעות מבירור
ועמידה על זכויות, מתלונה, מהצבת גבולות, מהתנגדות לפגיעה ומרכישת
מידע, ושל ויתור על משאבים. אלימות מבנית כופה הן על נשים חסרות
מעמד והן על עובדות סיוע, עבודה פרשנית, כלומר פעולה בלתי פוסקת
של פרשנות של מצבים יומיומיים, אינטראקציות מוסדיות ונהלים, כדי
אלימות מוסדית לאתר פוטנציאל לאלימות ולהימנע מהתפרצותה. כך
מחייבת היכרות עם ופרשנות של נקודת המבט ההגמונית, ועבודת
פענוח בלתי פוסקת המתקיימת בהקשר של יחסי כוח, ככלי ניבוי
.)Graeber, 2012, pp. 117-118( ושרידה
.איילה אולייר, יומן שדה 65
72
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
– חירום3 פרק
המדינה מטפלת בחירום והפירוש שהמדינה מטפלת בחירום
זה אומר שנשים נפגעות אלימות מגיעות למקלטים ללא הבדל
.דת, גזע, לאום וחסרות מעמד [...] אנחנו מטפלים באמת בכולן
המשרד מעביר תקציב, המדינה משלמת עבור נשים שנמצאות
במקלטים. חשוב להגיד פה שהשהות במקלט, היא יכולה לקבל
את מה שהיא יכולה לקבל בתוך המקלט, אבל חשוב מאוד לדבר
על חוסר הזכויות שמקשות מאוד גם על השהייה בתוך המקלט
,וגם על היציאה מהמקלט. (מיכל חנוך עדות, משרד העבודה
66)הרווחה והשירותים החברתיים
מיכל חנוך אחדות, מנהלת תחום אלימות במשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים 66
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי281 'החברתיים, מתוך: פרוטוקול מס
https://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Women/ .. ההדגשה הוספה11.12.2018
Pages/CommitteeAgenda.aspx?tab=3&ItemID=2077047
73רות פרסר
בהקשר של נטישה ממסדית, חירום הוא העיקרון המארגן והמסגרת
הנרטיבית שבאמצעותה אפשר להצדיק תקציבים והתערבות עבור נשים
חסרות מעמד. זוהי הנוסחה המאפשרת לעובדי רווחה ובריאות להכליל חסרי
וחסרות מעמד ולספק להם – בתנאים מסוימים, ולעיתים באמצעות שימוש
בפרשנות יצירתית – שירותים. בחברה הישראלית, המושג 'חירום' נושא
משמעויות והשלכות מעבר לכלים המשפטיים הקונקרטיים שבאמצעותם
המדינה מנהלת משברים, כגון אסונות טבע או מתקפות טרור. מצב חירום
על ידי מועצת המדינה הזמנית ומאז מאושר מדי שנה1948 במאי19-הוכרז ב
על ידי מליאת הכנסת, המקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות שעת חירום
."כדי "להגן על המדינה, בטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים
,התקנות לשעת חירום מאפשרות לממשלה לגבור על חקיקה של הכנסת
לבטל חוקים, לשנותם, להפקיע את תוקפם או לייתר את הצורך בחקיקה
.ראשית באמצעות צווים מיוחדים
מאז הוכרז מצב החירום נחקקו חוקים שונים שנקבע כי יעמדו בתוקף כל
עוד ההכרזה על מצב חירום בתוקף. חלקם בעלי זיקה ישירה למצב החירום
, כך67.ואילו אחרים נחקקו במטרה להסדיר ענפים כלכליים שונים במשק
ממשלות ישראל הסדירו באמצעות צווים מתוקף תקנות לשעת חירום את
,ומצות הדבש, ייצור ומכירה של לחם, פיתות שוק מטבע החוץ, משק
מונים ,ענבים, ייבוא וייצוא של יהלומים, אספקת גז בישול גידול ושיווק
ענייני תכנון ובנייה, פעילות בנק הזרע ובדיקות רפואיות. דוגמה,למוניות
נוספת היא צווי ריתוק שניתנים מתוקף תקנות לשעת חירום ומאפשרים
לממשלה להתערב בסכסוכי עבודה תוך עקיפת הליכים משפטיים מקובלים
https://m.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/ 4.9.2019 הודעות הכנסת 67
press04.09.19.aspx
74
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
). ל'חירום' אם כן, יש השפעה לא רק על ההיבט הביורוקרטי2019 ,(דגן
המדינתי, אלא הוא משליך על ניהול חיי היומיום ועל רבדים שאינם קשורים
.רק במאבק בטרור
מהו, אם כן, היגיון החירום במתכונתו היומיומית ובפרשנותו בהקשרים של
:שירותים חברתיים
עו"ס: האזור [בו חיים מבקשי מקלט] הוא האזור שבו יש באמת
.את הכי הכי הרבה מקרי חירום. אנחנו עובדים הרבה על חירום
?מראיינת: מה זה אומר חירום
עו"ס: מצב חירום זה איזה רמת סיכון מסוימת [...] הרבה זה
בעיקר בהתייחס לילדים. תמיד כשיש ילדים בתמונה אז אנחנו
מאוד ערוכים לזה, ואנחנו קוראים לזה מקרה חירום. [...] כשיש
אלימות, כשיש דיווח על הזנחה מאוד קשה, כמו אין אף אחד
]...[ בבית והילדים לבד, כמו האבא לא נוטל טיפול תרופתי
ונשמע דיווח כאילו הוא בהתקף פסיכוטי. [...] זה משהו שהוא
רחב הרבה יותר שקשור במשאבים, במדיניות של הממשלה מול
.העבודה הסוציאלית, הרווחה, עבודה סוציאלית פה בישראל
באמת דרך המקרי חירום אנחנו מצדיקות איזה שהוא ]...[
,משאב כלשהו. [...] האבסורד הוא שאם יש אלימות במשפחה
אז יש לנו יותר מענים לילדים. [כך ש] אם הילדים בסיכון, אנחנו
.]יכולים לעזור להם. לא בסיכון [אז אין מענה
...מראיינת: זאת אומרת 'עדיף' לילדים האלה
75רות פרסר
עו"ס: כן, 'עדיף' [...] הם צריכים להיות בסיכון כדי שנוכל [לתת
שירות]. [...] בעיריית תל אביב הם פתחו מחלקת רווחה שלמה
של מבקשי מקלט שהם בד"כ מאריתריאה או מסודן. כשהייתי
צריכה לאתר איזה מישהו אז פניתי אליהם כדי לנסות לראות
אם הם מכירים. ואז [העו"ס בתל אביב] הסבירה לי שהם מכירים
.רק מקרי קיצון
מראיינת: אותו היגיון
.עו"ס: בדיוק. אם אין לו ילדים – אין מצב שאני אכיר אותו
תפיסת החירום שמעולם לא בוטלה, היא לא רק כלי אדמיניסטרטיבי, אלא
נירמול של היוצא ). זהוNavot, 2018( מצב תודעה בחברה הישראלית
מן הכלל ושפה שבאמצעותה מתנסחים חיי היומיום. כך, הרוטינות
שהתפתחו בצל מצב חירום שאינו מוגדר מבחינה משפטית, ושלעולם אינו
). חירום הוא100 ', עמ2015 ,מסתיים, יוצקות תוכן מעשי ויומיומי (ברדה
גם ההיגיון שבאמצעותו מדינת ישראל מסווגת ומנהלת אוכלוסיות שאינן
.)2015 ,נתפסות כחלק מהקולקטיב האזרחי הישראלי (ברדה
בכל הקשור לנשים חסרות מעמד, היגיון החירום נשען על תסריט ממגדר
של אלימות זוגית או מינית. כפי שתמרה מספרת, מבקשות מקלט זכאיות
לטיפול ושירותים כאשר מדובר בקורבנות אלימות אינטימית, או קורבנות
סחר מוּכרות. במילים אחרות, אלימות הוא התסריט שבאמצעותו הרשויות
מצליחות 'לפענח' נשים כראויות או זכאיות למשאבים ולטיפול. ההיגיון היחיד
המספק תשתית מוסדית ומקנה זכויות בתחום הרווחה, הבריאות ולעיתים
76
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
.הזכות לבקש שדרוג המעמד ולעבור בין סוגי היתרי שהייה, הוא היגיון החירום
פרק זה מבקש להתחקות אחר מושג החירום והדרכים שבאמצעותן הוא
משמש לסיווג של חיים חשופים ולטיפול בהם. בין שאר הדברים שאנו
מבקשות לברר: מה נחשב למצב חירום וכיצד היגיון החירום מאפשר לחסרות
מעמד כניסה לתחומו הנורמטיבי של החוק? ומהן התשתיות האלטרנטיביות
שמתכוננות בהיעדר מדיניות ואל מול החיים החשופים של חסרות מעמד
בישראל? בחלק הראשון נדון במושג החירום כתשתית הנורמטיבית לסיווג
חסרות מעמד; והחלק השני יעסוק בחירום כקטגוריה מכלילה שבאמצעותה
)עובדי סיוע, רווחה ובריאות מפתחים תשתית אלטרנטיבית (אם כי מוגבלת
.לשירותים ולטיפול
. סיווג אוכלוסיות1
תקנות ההגנה לשעת חירום הן מורשת המנדט הבריטי והן סיפקו מסגרת
לכינון מנגנונים של סיווג אוכלוסיות, ניהולן ושליטה בהן בהתאם לגזע, לאום
,ודת, אך גם על פי דרגת הנאמנות למשטר או החשד לסיכון ביטחוני. כלומר
ההיגיון המארגן של משטר החירום הוא היגיון של ניהול אוכלוסייה עוינת
). במילים אחרות, חירום הוא ההיגיון2015 ,ומניעת התנגדות למשטר (ברדה
הביורוקרטי שבאמצעותו המדינה מפעילה את ארגז הכלים המשפטי
.המשרטט את גבולות השייכות בפועל ומצדיק פגיעה בזכויות אזרח
פעולת סיווג האוכלוסייה, בשם שמירת הביטחון, מיתרגמת להגבלות תנועה
והגבלות אחרות ומעצימה את ההיגיון המוסדי המבוסס על טשטוש הגבול
.)100–99 'בין הפעולה הפוליטית לפעולה הביטחונית (שם, עמ
77רות פרסר
כך, בדיון בבג"ץ שעסק בעתירות לשדרוג מעמדם של פלסטינים הנשואים
)לאזרחי ישראל (שאינם זכאים לקבלת מעמד קבע מכוח איחוד משפחות
שאלה השופטת מרים נאור את נציגת הפרקליטות עו"ד יוכי גנסין, במה
שונה פלסטיני המחזיק בהיתר מת"ק ונשוי לאזרחית ישראל ממקבילו
:הרומני (שזכאי להליך מדורג ורישיון ישיבה). על כך ענתה גנסין
בעוד לשיטת הגב' ממולדוביה, או האדון מרומניה בדרך כלל לא
יהיו לו קרובי משפחה ממולדובה ומשכם, ובדרך כלל הוא לא
באנשים מהסוג יתבקש להעביר מטען [...] השימוש שנעשה
הזה, לצורך סיכון בטחון המדינה, בדרך כלל נעשה לא בשלב
]בו הם מצוידים בהיתר מת"ק, אלא במי שהשתקע [ומחזיק
רשיון שהיה ישראלי [...] כך שהשונות בין המצב הזמני לבין
,מצב התושבות היא שונות שבאה לידי ביטוי גם בסוגיות נוספות
הבדל בין שיש להן השלכה ברורה ומובהקת על הבטחון [...] יש
אזרח זר ממולדובה, ואזרח זר מרומניה ואזרח זר מרוסיה, לבין
68.מאות ואלפי אנשים שמגיעים מתחומי הרשות הפלסטינית
במילים אחרות, סיווג אוכלוסיות מיעוט כסיכון ביטחוני מקנה שיקול
– דעת נרחב לפקידות הביטחונית ומסתמך על הגדרות רחבות במיוחד
די בהשתייכות משפחתית או במקום מגורים כדי להגדיר אדם כתומך
גיאוגרפית מטשטשת את ההבחנה בין-טרור. כך ההגדרה המשפטית
,)Kedar, 2014 ;101 ', עמ2015 ,זהות ושייכות לבין סיכון ביטחוני (ברדה
:ומאפשרת פגיעה מקיפה באזרחים על בסיס זהות ושייכות
.ההדגשה הוספה 68
78
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
,פעם הלכתי אני והבן שלי, לבן שלי כמובן יש אזרחות ישראלית
אבא שלו הרי ישראלי. [...] היה לי אישור בעצם, אבל באותו
זמן הפסיקו את האישורים, בגלל שהמצב הידרדר בזמנו. אז היו
אוספים אנשים שיש להם אישורים ומעלים אותם לרכבים. אז
אמרתי לעצמי, נכון שלבן שלי יש לו תעודת זהות, אבל נניח חייל
יבקש ממני אישור, והבן שלי בטח ירצה להתערב, אז חס וחלילה
הם קודם כול יורים, אם את רוצה .החייל יכול לירות בו חס וחלילה
להוציא את הטלפון מהכיס שלך, הם חושדים. אני, כשאני הולכת
לשער שכם, אני לא מסוגלת להוציא משהו מהתיק, אם הפלאפון
.)(נסרין, הגדה המערבית .מצלצל, אני לא עונה. ישר חושדים בך
היגיון החירום מתבסס על שליטה ביורוקרטית המתמקדת בניהול
אוכלוסיות ונשען על מסמכים ואישורים המאפשרים מעקב ופיקוח, דוגמת
צווי הגבלת תנועה, סגירת אזורים לתנועה ומשטרי היתרים שמייצרים
,2015 ,מרחבים מינהליים של שרירותיות במסווה של שלטון החוק (ברדה
). גם כשמדובר בנוהל אלימות – כלומר בנוהל המאפשר102–101 'עמ
לנשים חסרות מעמד החשופות לאלימות מבני זוגן לפנות לסעד של
המדינה ולקבל היתר שהייה שאינו מחייב את אישורו של בן הזוג – אפשר
לראות את היגיון הסיווג בפעולתו. כך בחילופי הדברים בוועדה לקידום
:מעמד האישה בנוגע ליישום נוהל אלימות
עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה): אתן מכניסים [נשים
פלסטיניות הנשואות לאזרחי ישראל] לקטגוריה הזאת של נשים
?שסובלות מאלימות ולפי הנוהל הזה יכולים להתקדם
מזל כהן (רשות האוכלוסין וההגירה): אנחנו לא עובדים לפי חוק
79רות פרסר
האזרחות. חוק האזרחות זה משהו אחר, אני עובדת לפי חוק
.הכניסה. זה לא אותו דבר
עאידה תומא סלימאן: בסדר, עכשיו אני יודעת לפי איזה חוק את
עובדת, אבל לא ענית לי. הנשים האלה, אתן משתמשים בנוהל
?הזה למענן כדי שיוכלו להמשיך
?להגדיר לי לאיזה נשים את מתכוונת מזל כהן: גבירתי יכולה
עאידה תומא סלימאן: נשים נשואות לאזרחים פלשתיניות
מהשטחים למשל שאין להן מעמד והן נמצאות והן באות
- - - ומתלוננות, או שיש להן מעמד של
נשים- - -ועדה שונה למי ש מזל כהן: הבנתי גבירתי. יש לנו
לא רק נשים, פלשתינאים שעולים לוועדה הומניטרית ,פלשתינאיות
.למקרים המיוחדים האלה
עאידה תומא סלימאן: אז הנוהל הזה, לא מיישמים אותו על
?הנשים האלה
.זה בנפרד. יש ועדה הומניטרית שונה לנשים פלשתינאיות :מזל כהן
כלומר, אם אני צריכה לדון ]...[ ? עאידה תומא סלימאן: למה
.במצב שלהן אני צריכה להזמין נציגה אחרת מהמשרד אצלכם
80
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
]...[ .מזל כהן: כן
עאידה תומא סלימאן: אני צריכה להסביר שחסרות מעמד יש
כמה וכמה סוגים? אתם צריכים ללמד אותי את הקטע הזה. אתם
.צריכים להגיד לי, המשרד עצמו
מזל כהן: אתם דיברתם איתנו על ועדה בין משרדית, זו לא ועדה
- - - בין משרדית, זו ועדה הומניטרית
למה לא חל עליהן ,עאידה תומא סלימאן: אבל אני לא מבינה
?הנוהל הזה בדיוק ובאותה ועדה. למה
69.זה לא אותו דבר. הן אוכלוסייה שונה ,מזל כהן: יש הוראת שעה
עם הגעתם של מבקשי המקלט הסודנים הראשונים בתחילת שנות
חוק האלפיים לישראל, רשויות המדינה עצרו את הנכנסים למדינה תחת
יישום החוק נבע מתפיסה שלפיה כניסתם.החירום למניעת הסתננות
2007 ,הלא חוקית של מבקשי המקלט מהווה איום ביטחוני על המדינה (טל
). החלת החוק למניעת הסתננות על2008 ,; קופל2016 ,בתוך מיקל אריאלי
מבקשי מקלט מדגישה את המסגרת הביטחונית שבאמצעותה מסווגים
גופים, בייחוד מפני שהיחס כלפי מבקשי המקלט מקביל פעמים רבות
ליחס כלפי פלסטינים, כלומר מתנסח במושגים ביטחוניים שבמסגרתם
. ההדגשה11.12.2018 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי281 ' פרוטוקול מס69
https://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Women/Pages/CommitteeAgenda. .הוספה
aspx?tab=3&ItemID=2077047
81רות פרסר
.נתפסים המסתננים כאיום על זהותה הקולקטיבית של מדינת ישראל
גם הגזענות והאלימות שמופנות כלפי מבקשי המקלט בריכוזי הערים
נושאות דמיון מעורר חשד באשר ליחס המופנה לעיתים כלפי פלסטינים
במרחב הישראלי ובשטחים הכבושים, כאשר "מוות לסודנים" מחליף את
.)122 ', עמ2016 ,"מוות לערבים" (מיקל אריאלי
,כאמור, היגיון החירום נשען על משטרי היתרים והגבלת תנועה (ברדה
). אלא שהגבלת התנועה של נשים חסרות מעמד אינה102–101 ', עמ2015
רק כורח אדמיניסטרטיבי המוכתב על ידי המדינה, אלא גם כלי להימנעות
מאלימות והטרדה באמצעות הימנעות מתנועה, או צמצומה. אחד ההיבטים
.של מגבלות תנועה הוא נתק מהמולדת ומבני המשפחה
:כך בפלסטין
אף אחד לא עוזר לי. הוריי לא באים אליי. [...] אין להם
[אישורים] וגם אני לא יכולה לראות אותם. [...] ויש לי שלושה
אחים שמתו כשאני כאן ולא יכולתי ללכת לראות אותם לפני
שקוברים אותם. זה משגע אותי. [...] [כי] אם אצא לראות
אותם לא אוכל לחזור לפה, אני אתקע שם. [...] כאילו אנחנו
)לא בני אדם. (נסרין, הגדה המערבית
ואני זוכרת את אחת הנשים [...] בפעמים המעטות שהייתה מגיעה
אלי, והייתי מצפה כאילו ל[עשות לה] טיפול [...] אז הייתי שואלת
אותה מה אפשר לעזור לך? והיא אומרת לי – אני רוצה להתקשר
]לאימא שלי. [...] אז היינו מתקשרות ביחד לאימא שלה [...], ו[רק
82
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
אז היא התחילה לנשום ולשוחח ולספר. [...] ואז היא מסיימת, אומרת
לי וואו, תודה רבה. וזהו. כאילו זה מה שהיא רצתה. היא לא רצתה
,לא להתגרש, לא ללכת לבית משפט ולהחליט, לתבוע אותו מזונות
ולא לתקן את מה שבבית [...]. וזה מה שהחזיק אותה עוד חודש ועוד
חודש ועוד חודש, עם הילדים שלה, שהיא לא רצתה לעזוב, שהיא לא
.)יכלה לקחת לשטחים. (מנאל, עובדת בריאות
:וכך באריתריאה
?מראיינת: למה את מתגעגעת
סמרט: אני מאוד מתגעגעת למשפחה שלי [...] אם הם נמצאים
,יכול להיות לך הכול. אתה יכול לקבל עצות, יכולים לעזור לילדים
לך, לחיים שלך גם לנישואים שלך, אם המשפחה שלך נמצאת
.היא עוזרת לך, הם לידך
?מראיינת: מה עוד היית רוצה
סמרט: אני הייתי רוצה מסמך רשמי
?]מראיינת: ואם יהיה מסמך רשמי, מה תרצי [להשיג באמצעותו
סמרט: אם יהיה לי מסמך רשמי אני אוכל ללמוד ולהגיע לאן
שארצה. [...] לחץ גדול אם אתה לא יכול לצאת ולראות את
.המשפחה שלך, לראות את המקום שגדלת בו
83רות פרסר
,2002 יש לי ילדים בארבע מדינות. אחד באתיופיה, נולד בשנת
,. [...] אחד נמצא באירופה2006 אחד באריתריאה והוא נולד בשנת
]...[ ., בני הבכור. ואחד נמצא כאן במדינה שלכם1997 נולד בשנת
כשהגעתי לישראל, [...] לא ראיתי את ילדיי. [...] אני2008 משנת
הגשתי בקשת מקלט וביקשתי להתאחד עם ילדיי ועד עכשיו לא
החזירו לי תשובה. [...] [אני רוצה] להתאחד עם ילדיי, שילדיי
ילמדו, שאני אוכל להיכנס ולחזור לכל מקום שארצה, כי את רואה
), אריתריאה42 ,שישראל היא כמו בית סגור. (ניגיסטי
אף כי תנאי הגעתן ומשטרי ההיתרים המנהלים את שהייתן של פלסטיניות
ומבקשות מקלט שונים בתכלית, הגבלת התנועה מייצרת מציאות דומה, בין
אם מדובר באריתריאה או בגדה המערבית. הזכות למשפחה מתאיינת, והיא
.הופכת מערך אוניברסלי לזכות המוקנית בהתאם למערכת מיון אתנוקרטית
גם המרחב הפיזי אינו נענה עוד למדדים אובייקטיביים, כאשר מאה
קילומטרים או אלפיים נושאים משמעות דומה. במילים אחרות, המשמעות
של חיים חשופים אינה רק פוטנציאל של פגיעה ואלימות, של הפקעה
מתחום הפיקוח של החוק והגנתו, לא רק שלילה של עתיד ודאי ויציב, אלא
,גם של עברן של נשים ללא מעמד, הזיקה והקשר עם משפחתן, מולדתן
.)Gordon, 2011, p. 11( תרבותן, שעליו עליהן לוותר בעבור האפשרות לשרוד
היבט נוסף של מניעת תנועה הוא מניעת רישיון נהיגה מנשים המחזיקות
בהיתר מת"ק, כלומר פלסטיניות תושבות הגדה המערבית הנשואות
לאזרחי ישראל. במפגש שהתקיים באחד הכפרים שבהם קיים ריכוז גדול
של פלסטיניות, התברר ששלילת יכולתן של נשים לנהוג משמש כמאפיין
:המסווג חסרות מעמד גם בתוך החברה שבה הן חיות
84
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
יש הרבה נשים שמגיעות מערים גדולות בגדה המערבית ועם
מקצוע, ורגילות לחיים אחרים ולא יודעות למה הן נכנסות כשהן
מגיעות לכאן, הן לא יודעות שאין להן כאן זכויות, שלא יוכלו לקבל
.רישיון נהיגה. נושא הרישיון [הוא] אחד הדברים הכי דחופים להן
התושבים האחרים של,הן אומרות שזה כמו סמל סטטוס בכפר
הכפר מזהים את הגדתיות על פי זה שהן הולכות ברגל וזה הכינוי
] [איילה אולייר יומן שדה."שלהן בכפר – "אלה שהולכות ברגל
באופן פרדוקסלי, הגבלת התנועה מתקיימת בד בבד עם שיח המבקש
]להיפטר מנשים חסרות מעמד, כפי שהמשיג זאת עובד סיוע: "[בשיח הציבורי
."]כמרכיב היחיד אותו ניתן להזיז [כדי לפתור את הבעיה הפליטים נתפסים
:כך, במקביל לצמצום היכולת לנוע, מתקיים שיח של תנועה ערה
אנשים עולבים בחסרי מעמד, שולחים אותם בחזרה למקומות מהם
שנים30-באו, הישראלים מאוד מוכוונים לכך. זמן רב עבר, יותר מ
[מאז הגעתי] ובכל זאת לעיתים קרובות כש[אנחנו] משוחחים
), ברה"מ לשעבר57 ,ברוסית [...] שולחים אותנו לחזור בחזרה. (נדיה
היגיון הסיווג זולג מעבר לשיח הביטחוני, ומייצר קווי תיחום של שייכות או
ביטחוני, גם-הדרה גם במרחב הציבורי. בדומה להיגיון הסיווג הקולוניאלי
,)ביטוייו היומיומיים והאזרחיים (אם הנגדה כזו אפשרית בחברה הישראלית
מתבססים על פרקטיקות של הטרדה והדרה. הדבר משתקף גם בהקצאת
תרומות, כפי שמתארת עובדת רווחה תרומות של סלי מזון המועברות על
:ידי עמותות על פי סוג אוכלוסייה
85רות פרסר
מאחר וזה עמותה, את יודעת, יש להם את הנהלים שלהם, את
את הכספים שלהם, מבקשים ,הבקשות שלהם, את הפרטים שלהם
לתרום איקס ליהודים, ומוכנים אולי לתרום ללא ליהודים אולי
איקס אחוזים. אז מה זה משאיר לך? עכשיו יש פה, כל המשפחות
אני שמעתי ככה באוויר שלא,האריתראיות זקוקות לאוכל, באמת
.מאמינים שיש אנשים רעבים. אנשים מאוד רעבים פה בשוק
,הבתים, ולא רק של אלה שהם [...] ללא אזרחות. יש פה בתים
את פותחת את המקרר, אין כלום. כלום. יש בננה ויש פיתות ויש
[היות ואני] כמעט ולא מטפלת ביהודים, האזור שאני]...[ .לבנה
נמצאת בו הוא המגזר הערבי, מבקשי מקלט, [...] אז [תרומות] סלי
) (תמרה, עובדת רווחה.מזון אני מאוד מתקשה למצוא
מענקים מסוימים שיועדו למרכז רוח טובה (שמשרת הן חסרי מעמד והן
אוכלוסיות מוחלשות כגון דרי רחוב ועובדות מין) לא מומשו. ייתכן שגם
במקרה זה, התעורר קושי לאחר שהתברר שהשירותים מיועדים גם
70.לפלסטינים חסרי מעמד ולמבקשי מקלט
כך, בסתירה מוחלטת מתקיימים שני הרבדים: מחד גיסא, חסרות מעמד
הן אוכלוסייה שמאופיינת בנטישה ממסדית והפקרה, רוחות רפאים או כפי
שהתנסח אחד מעובדי ארגוני הסיוע – "חיים מתחת לרדאר", ומאידך גיסא זוהי
.אוכלוסייה שהנראות שלה ואופני הסיווג שלה מסמנים אותה בבולטות יתרה
למשל ארגון "חברים לרפואה" תרם תרופות פעם אחת אך לא המשיך בקשר עם המרכז, ככל70
הנראה גם בגלל הרכב האוכלוסייה הנתמכת. מתוך: פגישת פורום שיתוף ידע בנושא חסרות מעמד
.28.5.2019 ,"במרפאת "רוח טובה
86
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
. אנשים כתשתיות2
מה שבפועל קורה פה מבחינת מדיניות זה [מסר של] "אל תטפלו
אלא אם כן חייב". אבל אנחנו לא עובדים ככה באמת. גם לא
שכל מי שדופק פה ברמה של המנהלת שלי. אני יכולה להגיד לך
על הדלת היא פתוחה, ואנחנו מנסים בדרכים הכי יצירתיות שיש
]אז [המדינה אומרת לנו .לסייע, ואנחנו עושים את זה נון סטופ
"לא לא לא", משמע אתה צריך להיות יצירתי, [...] אתה צריך יותר
זמן, אתה פוגע במטופלים אחרים שלך ואתה גם ככה לא מגיע לכל
.התיקים שלך, אז זה לא עובד. אז זה כיבוי שריפות המון פעמים
,[...] [חסרי מעמד] בסופו של יום נכנסים אלינו למשפחתונים
ומגיעים לוועדות לפעוטות בסיכון, וועדות החלטה, מגיעים
לזה, אנחנו מספקים בדרכים יצירתיות. [...] אם מדינת ישראל
הייתה באה ואומרת לי [...] "לא מעניין אותי מה, לא נכנס לפה
]אריתראי אחד, או מישהו ללא מעמד, את לא מטפלת בו. [אם
את תטפלי בו, את מפוטרת", לא הייתי מטפלת בו. אבל אנחנו
ככה זה עבודה ]...[ .עובדים סוציאליים, אנחנו לא עובדים ככה
סוציאלית באופן כללי, בואי נודה על האמת. אוקיי? אנחנו
]בולמי זעזועים, אנחנו משקיטים את המצב. יש עניים, [כל
,העניים במקום אחד, אף אחד לא שומע, אף אחד לא רואה
.לא מסריח לי, הכול טוב. זה עבודה סוציאלית. אלה הרווחות
)(תמרה, עובדת רווחה
במקביל להגיון החירום ההגמוני, התפתח הגיון חירום הנתון לפרשנות
סוכנים חברתיים שונים. פרשנות זו מאפשרת את פיתוחן של תשתיות
87רות פרסר
,ומצביעה על שיתופי פעולה בין נשים חסרות מעמד לנותני שירותים
), או במילים אחרות, ביןSimone, 2004( נציגי ממסד והחברה האזרחית
הפרשנות השגורה למושג71.)Nathansohn, 2017( מרכז ופריפריה עירונית
תשתיות עירוניות מתייחסת לרוב למערכות פיזיות המתוכננות ומיושמות
באופן פורמלי, הממקמות תושבים, אתרים ומשאבים באופן היעיל ביותר
בתוך מרחב עירוני. אלא שתשתיות עשויות להיות מושתתות גם על מערכות
יחסים, כלומר הן עשויות להיות תוצר שצומח מהצטלבות בין גופים, ועל
כן זמניות, פתוחות לפרשנות, תוצר של שימוש במרחב הציבורי, לעיתים
באופן לא קונבנציונלי, ומשתנות תדיר. תשתיות אלו צומחות היכן שמדיניות
נכשלת, כמענה לצרכים דחופים ולמציאות קשה. תשתיות אנושיות בלתי
פורמליות מבוססות על שיתופי פעולה, על הדדיות, ועל האינטראקציות
המתקיימות בין שחקנים שונים במרחב העירוני, במיקומים חברתיים שונים
72.)Simone, 2004, p. 407(
כך בעדויות רבות המתארות רופאים ורופאות שמעניקים בחינם שירותי
רפואה לחסרות מעמד, מנהל מחלקה באחד מבתי החולים שמגיע
לבדוק אימהות וילדיהן במקלט, ומוקדי רפואה שמעניקים תמיכה ללא
CT תחומית כגון בדיקות דם, צילומי חזה, סריקות-תמורה למרפאה הרב
ובדיקות קולונסקופיה וגסטרוסקופיה. ברוח זו נבנתה גם תוכנית ההכשרה
המושג פריפריה עירונית מתייחס לאזורים בעיר הנתונים להזנחה, הגוררת ירידה בערך הנדל"ן ושינוי71
דמוגרפי. אלו אזורים דלים בשירותים מוניציפאליים, הזדמנויות, משאבים וגישה לתהליכי קבלת החלטות
– כלומר, חסרים משאבים העומדים לרשות התושבים באזורים אחרים של העיר. לעיתים מזומנות תושבי
.)Nathanson, 2017( הפריפריה העירונית מסומנים כנחותים, בלתי רצויים ואף מסוכנים
) לתיאורAbdouMaliq Simone( הוא המושג שטבע עבדומליּכ סימוןPeople as infrastructures 72
.תשתיות אנושיות אלו
88
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
לסטודנטים לרפואה במרכז הבריאות, כאשר העבודה במקום זיכתה
– בנקודות זכות אקדמיות. כפי שאומרת רותי מרגלית: "זוהי לא התנדבות
זוהי מעורבות. יחס הדדי של נתינה וקבלה. הסטודנטים לומדים מהקהילה
לא פחות משהקהילה לומדת מהם ומקבלת שירות. יחד עם חברי הקהילה
73."מבררים את הצרכים ובונים את השירות המתאים ביותר
תשתיות אלו מייצרות הזדמנויות ונתיבים של השתתפות ושייכות שאינם
אף כי הם עושים שימוש בשיח ההגמוני מעוגנים בהסדרים פורמליים
ובהיגיון המוסדי – במקרה שלנו, בהיגיון החירום שהוא הערוץ המרכזי
שבאמצעותו מונגשים שירותים. סוג זה של תשתיות אינו יציב ואינו נתון
לוויסות ומשטור מוסדי. העדויות שאספנו הצביעו על כינונן של תשתיות
,מסוג זה, המתעצבות תוך כדי אינטראקציה בין אנשים, נהלים ותקנות
:סוכנים מדינתיים ופריפריות חברתיות
,בד"כ המשפחות האריתראיות באות מרקע של אלכוהול
,בד"כ האבות, הימורים, זה משהו שהוא מאוד מאוד מוכר שם
.אלימות, שזה עומד בקריטריונים של חוק פעוטות בסיכון
עיכוב התפתחותי, וכן הלאה וכן הלאה. [ולכן] בד"כ משפחות
אני אמצא את ]אריתראיות כמעט כל [משפחה שאכנס אליה
.[כדי שהפעוט] יוכל להיכנס לתוך משפחתון שלנו הקריטריון
[...] [כי] אחד המשאבים שיש לנו לתת זה באמת ברמה של סיכון
]...[ ,לילדים, שזה באמת משפחתונים, מסגרות אחר הצהריים
כל מה שקשור לילד אני יכולה להכניס בו איזה ,זה מועדוניות
פה .תמיד ככה בעבודה סוציאלית [...] זה.שהוא שירותים שלנו
.28.5.2019 ,"פגישת פורום שיתוף ידע בנושא חסרות מעמד במרפאת "רוח טובה 73
89רות פרסר
אתה צריך להיות קצת יותר יצירתי, כי פה יש לך הרבה פחות
,משאבים. אני שוב פעם מזכירה לך, שאת מדברת עם הרווחה
אין לנו תקציבים, אין לנו כספים, אין לנו משאבים. [...] אז אנחנו
) (תמרה, עובדת רווחה.באמת נדרשים לחשוב קצת יצירתי
שני נתיבים עומדים לרשות נותני שירותים בבואם להרחיב את התשתית
.ולכלול חסרי מעמד בתוך היגיון החירום: ילדים ונשים בסיכון לאלימות
באמצעות היגיון זה ניתן למנף משאבים קיימים. כך לדוגמה, עובדת בכירה
במערכת הבריאות שמשתמשת במענקים של המשרד לביטחון פנים למניעת
אלימות במשפחה כדי לסייע לנשים חשופות לאלימות, או בתקציב של
.המשרד לשוויון חברתי לצורך השלמת השכלה ורכישת הכשרה מקצועית
היות שעצמאות כלכלית מאפשרת לנשים מרחב פעולה רחב יותר בבואן
לצאת מקשר אלים, הרי שהכשרה מקצועית הופכת למשאב חיוני בטיפול
באלימות. כך גם אחיות טיפת חלב, שמקימות מחסני מזון ובגדים עבור
חסרות מעמד ואימהות החיות בעוני מרוד. וכך בהתאמת תקציב שיקום
:לשורדת האלימות על פי הצרכים שהיא מגדירה
תמיד יש אחת כאילו הכי בולטת שאת לא שוכחת אותה, שהיא
הייתה כאילו ממש בתחתית. בתחתית של התחתית. [...] היא
הייתה אחת הנשים שליווינו אותה [...] למשך שלוש שנים, והיו
ממש נשים שאם הייתי בוחרת שוב, לא הייתי בוחרת אותה כי לא
היה ניצוץ של תקווה שמשהו ישתנה שם. [...] וביחד איתה בנינו
שקל שיקום5,000 ,] תקציב₪[ 10,000-תוכנית, שבעצם [...] חלק מ
שיניים. [...] השגנו מהעבודה ורווחה, מהפרט ומשפחה [...] את
התקציב הזה נותנים [...] למקלטים. [...] לשיקום נשים. אחרי שהן
90
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
אני לא הלכתי על דירה ועל עבודה, אני יוצאות מהמקלט. [...] אבל
)(מנאל, עובדת בריאות .הלכתי על מה האישה הזו צריכה
,במקרה אחר שוטר במשטרת ההגירה מינף את היגיון הסיווג האתני
ואיתר ענף יהודי בעץ משפחה של אישה שנסחרה כדי לאפשר לה גישה
:לשירותי שיקום
,פגשתי [...] נציג של משטרת הגירה [...]. אני אגיד לך את האמת
]...[ .האופק של לחזור לרוסיה לא היה צובע לי עתיד בוורוד
גם משפחה מפורקת, אני אבוא לבד, גם מדינה מפורקת. אף
אחד לא יעזור לי שם בבעיה שלי. אני פחדתי שאני אבוא לשם
.ואני אחזור לסמים כי לא יהיה לי תמיכה שאני אצטרך שמה
לא עובדים סוציאליים, לא פסיכולוגים, אין דבר כזה! מכורים
,[ברוסיה] זה חולי נפש, צריך לסגור אותם בפסיכיאטריה סגורה
.כאילו אף אחד לא היה מטפל. לא היה מודעות, לא היה שום דבר
[...] ואמרתי [לשוטר ממשטרת ההגירה], במשפחה סיפרו לי שיש
לי איזה שורשים מיהדות וזה, והוא נתפס על זה. אמר כן? זהו, אז
]...[ .אנחנו נחפור ואנחנו נגלה וזה. [...] הוא שילם על זה ביוקר
זרקו אותו, פשוט פיטרו אותו כשגילו את זה. [...] הוא לקח אותי
לוועדת שליש [ועדת שחרורים] ואמר שיש לי שורשים יהודיים
]...[ ואני נשארת פה בארץ והוא מעביר אותי למסגרת טיפולית
[כי כיהודיה] לפי הכללים וזכויות מגיע לי, אז נתנו לי שליש. לא
היה מגיע לי שליש, כאילו אין לי מעמד בארץ, אין דבר כזה. זה
תקדים שלא היה ולא נברא. [...] ההוסטל של האסירות בתל
אביב, המנהלת לא קיבלה אותי, פשוט לא קיבלה אותי. אמרה
91רות פרסר
אין מצב שאני מקבלת אותה [...] כי אין לי זכויות. אין לי כיסוי
של קופת חולים ואין לי ביטוח לאומי. מי ישלם לה על זה? אף
.]...[ אחד לא ישלם לה על זה. אז הוא מצא את [...] מבט נשי
והייתי בלי שיניים, אז הוא אמר [בנוה תרצה], עוד שבועיים
,]אני בא לפה ואני רוצה לראות אותה עם שיניים. אין [דבר כזה
.גם פחות מחצי שנה שחרור לא עושים לך בבית סוהר שיניים
]...[ .עשו לי שיניים תוך שבועיים. השתחררתי עם השיניים
אני אומרת אלוהים שולח לי אנשים. ריטה [רכזת פרויקט סחר
בנשים ב'אשה לאשה'], והבן אדם הזה [...] מההגירה, שבסופו
של דבר הם ידעו שם מה הוא עשה ופיטרו אותו. [...] אח"כ
,שהייתי בהיריון [...] הרופא הראשון ריטה מצאה לי בהתנדבות
,שאני עד עכשיו לקוחה שלו עם הרופא הזה [...] רופא נשים
)[...] הוא היה מאחורי הדלת מקבל אותי. (טניה, ברה"מ לשעבר
במקרים אחרים, עובדות רווחה ובריאות מתמודדות עם תמיהה והרמות
גבה על השקעת זמן ומשאבים בניסיון לרכוש ידע ולהכיר את הנעשה
:בנושא חסרות מעמד
הייתי בוועדת אלימות מחוזית, ואני מספרת להם [על פגישות שלי עם
פעילים ועובדי סיוע בנושא חסרי מעמד] [...] וכאילו לא הבינו מה אני
?המנהל שלי שואל] [...] זה בתפקיד שלך באלימות[ ]...[ .עושה פה
)(מנאל, עובדת בריאות
בעיקרון לא חסרה לי עבודה, לא חסר לי עומס, לא חסר לי דברים
לעשות, אבל עדיין יש פגישות [...] בערב [של ארגוני סיוע], אז
92
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
בזמנו הייתי הולכת והייתי מעדכנת את המנהלת שלי. [והיא] אומרת
תשבי, אל תגידי כלום. אני .לי טוב, רק תשבי שם, שנדע מה קורה
לא יכולה להגיד כלום, אין לי מה להציע, אבל לפחות אני סופגת
כדי לדעת מה קורה אצלי בתוך האזור שלי, ואם אני אוכל להתערב
)אז אני אוכל להתערב, לפחות שאני אהיה חלק מזה. (תמרה
,אף כי נשים חסרות מעמד מתפוגגות בעיני החוק לכדי קיום רפאי, ההדחקה
.או ה'גריפה' של חיים חשופים לשוליים, אינה בהכרח פועלת את פעולתה
הרגעים שבהם תנאים חברתיים הופכים לגלויים ותובעים את תשומת
ליבם של עובדי סיוע ושירותים, הם הרגעים שבהם האלימות המבנית
). בתוך היגיון החירום נוצרים אפוא התנאיםGordon, 2011, p. 3( מגיחה
,'לתגובה ופעולה, לסיפור חדש ופרשנות אחרת של קטגוריות כמו 'מסתננים
'חירום', 'העצמה', 'רווחה'. מה שנחשף אינו רק האלימות המבנית והנטישה
הממסדית, מה שנחשף הוא הפוטנציאל לאופק שונה, להתנהלות אחרת
ולמציאות אלטרנטיבית שמגיחה במקביל – של שירותים חברתיים ותנאי
.)Ibid., p. 6( חיים שאינם כרוכים במוות חברתי
93רות פרסר
מקורות
). על זכויות לאומיות קולקטיביות, שוויון אזרחי וזכויות2009( טביך, ליליאן-אבו
תיאוריה .נשים: נשים פלסטיניות בישראל ושלילת זכותן לבחור את מקום מגוריהן
.70–43 ,34 ,וביקורת
). הומו סאקר: הכח הריבוני והחיים החשופים (תרגום נמרוד2003( אגמבן, ג'ורג'יו
טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע,)אביעד ומוניקה פולק). בתוך: שי לביא (עורך
.). תל אביב: רמות אוניברסיטת תל אביב434–395 'וחברה (עמ
.Homo Sacer ). בין קידוש החיים להפקרתם: במקום מבוא ל2003( אופיר, עדי
.)394–353 'טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה (עמ ,)בתוך: שי לביא (עורך
.תל אביב: רמות אוניברסיטת תל אביב
: יסודות הטוטליטאריות (תרגום: עדית זרטל). תל אביב.)2010( ארנדט, חנה
.הקיבוץ המאוחד
נשים פלסטיניות נפגעות חוק האזרחות. חיפה: אשה לאשה .)2014( בטשון, שירין
http://isha2isha.com/wp-content/uploads/2018/01/ .מרכז פמיניסטי חיפה
Citizenship-Law.pdf
ג'מיל בדווי8225/14 עתירה לצו על תנאי בבג"צ .)2014( נתן, סמדר ולרנר, עדי-בן
.ואחרים נגד שר הפנים
). ניהול "אוכלוסיות מסוכנות": מפרקטיקות חירום קולוניאליות2015( ברדה, יעל
.126–97 ,44 ,תיאוריה וביקורת .לחוקי המאבק בטרור בהודו ובישראל
94
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
המכון הישראלי .מדינה בהפרעה: השלכות מצב החירום .)2019( דגן, נדב
https://www.idi.org.il/blogs/security-clearance/.לדמוקרטיה
emergency-state/27057
?). מדינה או משפחה2005( דוידוב, גיא, יובל ,יונתן, סבן, אילן ורייכמן, אמנון
משפט .2003-חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג
.699–643 ,וממשל, ח
"סל שירותי הבריאות" לחסרי .)2017( דוידוביץ', נדב וגוטצייט, זואי
MEDNET. https://mednet. .מעמד בישראל – המצוי ורצוי
/co.il/2017/07/114892
עיוני .). אלימות הגירתית2015( רוזנברג, הדר ולבנקרון, נעמי-דנציג
.387–341 ,משפט, לז
. נשים פלסטיניות תחת עול כיבוש לאומי וחברתי.)2007( דעייף, אמאני
.חיפה: אשה לאשה ופרדס
https://www.idi..67 , פרלמנט.מיהו אזרח בישראל .)2010( דריישפיץ, שוריק
org.il/parliaments/11099/11103
הפרוטוקול למניעה, לדיכוי ולהענשה על סחר בבני אדם, בעיקר
נשים וילדים, המשלים את אמנת האומות המאוחדות נגד פשע
https:// ,56 , כרך1529 כתבי אמנה.)2002( מאורגן חוצה גבולות
www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/traf601/
he/Palermo%20Protocol.pdf
95רות פרסר
,). אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין. בתוך: לוי עדן2004( הרצוג, אסתר
רודפי צדק, מחקרים בפשיעה ובאכיפת ,)אראלה שדמי וישראל קים (עורכים
https://myfamilythoughts. .תל אביב: הוצאת צ'ריקובר .חוק בישראל
wordpress.com/2009/07/11/alimutbiyorokratit/#_edn1
מדירות נעולות למרחב הציבורי: תופעת הסחר .)2016( וילמובסקי, ענבל
.אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה .בנשים וגלגוליה בעבר ובהווה
http://isha2isha.com/wp-content/uploads/2017/12/From-Locked-
Apartments-to-the-Public-Space-%E2%80%93-The-Phenomenon-
of-Trafficking-in-Women-1.pdf
תקצוב המאבק למיגור אלימות נגד נשים: היעדר שקיפות.)2017( חסון, יעל
http://adva.org/wp-content/uploads/2017/11/ . מרכז אדוה.וביצוע חסר
Violence-against-women-1.pdf
לא תתעמר בה: עשור לנוהל הסדרת מעמדם .)2018( טאו וובר, אירית
של מהגרות ומהגרים קורבנות אלימות במשפחה. המוקד לפליטים
https://hotline.org.il/ .ולמהגרים והמרכז לסיוע משפטי לעולים
wp-content/uploads/2018/10/Heb-WEB-HRM-IRAC-Domestic-
Violence-2018.pdf
מסתננים ומבקשי מקלט מסודן בישראל. הכנסת מרכז.)2007( טל, אורי
.המידע והמחקר
). 'אתנוקרטיה', גיאוגרפיה ודמוקרטיה: הערות על2000( יפתחאל, אורן
.105–78 ,19 ,אלפיים .הפוליטיקה של ייהוד הארץ
96
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
." יונה יהב נגד מעון לנערים חסרי בית: "לא רוצה אותם בחיפה.)2016( ירון, לי
https://www.haaretz.co.il/news/education/. .25.2.2016 הארץ. מיום
premium-1.2862970
עלייה במספר הנשים שנתפסו לאחר שהובאו מחו"ל.)2018( ירון, לי
https://www.haaretz.co.il/news/ .9.9.2018 לעסוק בזנות. הארץ. מיום
education/.premium-1.6464627
http://the- :. המהגר2016 סחר נשים בישראל.)2016( לבנקרון, נעמי
migrant.co.il/he/node/49
אישה עוברת לסוחר: סחר בנשים .)2003( לבנקרון, נעמי ודהאן, יוסי
מוקד סיוע לעובדים זרים, אשה לאשה – מרכז פמיניסטי .בישראל
https://hotline.org.il/wp-content/uploads/ .חיפה ומרכז אדוה
WomenAsCommodities.pdf
, עבריינות ואכיפת חוק: תיאוריה, מדיניות.)2016( לרנאו, חגית
.ביקורת. חיפה: פרדס
הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל .)2018( מבקר המדינה
https://www.mevaker.gov.il/sites/
.149 // דוח מעקב-
DigitalLibrary/Pages/Reports/58-3.aspx?AspxAutoDetectC
ookieSupport=1
). מבקשי המקלט האפריקאים בישראל: שש סוגות2016( מיקל אריאלי, רוני
.134–112 ,6 הגירה .שיח בפולמוס אחד
97רות פרסר
בדלת האחורית: מגמות חדשות .)2017( מישלי, נטע, גוטמן, ענת ורוזן, סיגל
המוקד לפליטים.של סחר בבני אדם תוך ניצול מערכת המקלט בישראל
https://hotline.org.il/wp-content/uploads/2017/09/HRM-
.ולמהגרים
Through-Hidden-Corridors-Heb-WEB-2017.pdf
הסדרי בריאות לעובדים זרים ולחסרי מעמד אזרחי .)2013( משה, נטע
.ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע .והיקף צריכת השירותים על ידם
http://www.israel-sociology.org.il/uploadimages/
idspirsumim28062013.pdf
בדבר מעמדם של פליטים1951 האמנה משנת .)2011( נציבות האו"ם לפליטים
http://www.unhcr.org.il/pub/69017/1951%20 .1967 והפרוטוקול שלה משנת
Conv_1967%20Prot%20brochure%20heb_f.pdf
משתרכים בתור: התורים בלשכת .)2018( סדן, חמוטל, רוזן, סיגל וגוטמן, ענת
תל אביב: המוקד לפליטים.2018 רשות הגירה בבני ברק בראשית שנת
https://hotline.org.il/wp-content/uploads/2018/12/FINAL- .ולמהגרים
Heb-WEB-Lines-Report-HRM-16Dec2018.pdf
הוראת השעה? החיים בירושלים .)2014( סלצ'אן, אנדריאה, וקדמן, נגה
ירושלים: המוקד לזכויות.המזרחית בצל חוק האזרחות והכניסה לישראל
http://www.hamoked.org.il/files/2014/1158910.pdf .הפרט
בין סחר בנשים לזנות: גלגולו של .)2012( ספרן, חנה וחייקין, ריטה
http://isha2isha. . אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה.מאבק חברתי
com/wp-content/uploads/2018/03/Between-Trafficking-and-
Prostitution_2012.pdf
98
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
:). השינוי המשפטי בעבירות הסחר בנשים בישראל2013( עציוני, לימור
.220–161 ,6 ,שערי משפט .העתיד המעשי עובר דרך התאוריה
נייר עבודה בנושא .)2016( פורום העמותות המפעילות את המקלטים
.הפעלת מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן
). סיפורן של שש נשים: פנים אחרות בסוגיית איחוד2017( פליטמן, יעל
.374–335 ,11 ,משפט, חברה ותרבות .משפחות
.26–21 ,10 ,הפקולטה .). הישרדות – המודל הסודני2008( קופל, אורית
סחר בבני אדם: מגמות עדכניות, דרכי איתור, זיהוי .)2018( קופפר, חנה
https://www. .וטיפול. האגף לתכנון מדיניות, רשות האוכלוסין וההגירה
gov.il/BlobFolder/reports/human_trafficing_0318/he/human_
trafficing_booklet_0318.pdf
לוינסקי,)אמיר (עורכת-). מבוא. בתוך: טלי קריצמן2015( אמיר, טלי-קריצמן
'פינת אסמרה: היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל (עמ
.). תל אביב: מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד40–9
). בין ניטרליות2013( דור, ענת, וורגפט, נורית-אמיר, טלי, בן-קריצמן
.371–329 ,משפט וממשל, טו .להזנחה: מבקשות מקלט ופליטות בישראל
Bauböck, Rainer (2006). Citizenship and migration: Concepts and
controversies. In: Rainer Bauböck (Ed.), Migration and citizenship:
Legal status, rights and political participation (pp. 15–32).
Amsterdam: Amsterdam University Press.
99רות פרסר
Biehl, João (2005). Vita: Life in a zone of social abandonment. Los
Angeles, CA: University of California Press.
Giroux, Henry A. (2006). The politics of disposability. Dissident
Voice. http://dissidentvoice.org/Sept06/Giroux01.htm
Gordon, Avery (2011). Some thoughts on haunting and futurity.
Borderlands, 10(2), 1–21.
Graeber, David (2012). Dead zones of the imagination: On violence,
bureaucracy, and interpretive labor. HAU: Journal of Ethnographic
Theory, 2(2), 105–128.
Kedar, Alexandre (2014). Expanding legal geographies. In: Irus
Braverman, Nicholas K. Blomley, David Delaney & Alexandre Kedar
(Eds.), The expanding spaces of law: A timely legal geography (pp.
95–119). Stanford: Stanford University Press.
Nathansohn, Regev (2017). Visualizing urban periphery: New media
and old (infra-) structures. Paper presented at the American
Anthropological Association Annual Meeting, Washington D.C.
Navot, Suzie (2018). Emergency as a state of mind – The case of
Israel. In Pierre Auriel, Olivier Beaud & Carl Wellman (Eds.), The
rule of crisis: Terrorism, emergency legislation and the rule of law
(pp. 185–212). Cham: Springer.
100
חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
Parvulescu, Anca (2014). The traffic in women’s work: East European
migration and the making of Europe. Chicago and London: The
University of Chicago Press.
Simone, AbdouMaliq (2004). People as infrastructure: Intersecting
fragments in Johannesburg. Public Culture, 16(3), 407–429.
UN High Commissioner for Refugees (2017). UNHCR 2016 Statistical
Yearbook.https://www.unhcr.org/statistics/country/5a8ee0387/
unhcr-statistical-yearbook-2016-16th-edition.html
UN Refugees Agency (2002). Guidelines on International Protection:
Gender-Related Persecution within the context of Article 1A(2) of
the 1951 Convention and/or its 1967 Protocol relating to the Status of
Refugees. https://www.unhcr.org/3d58ddef4.pdf
UN Office on Drugs and Crime (2016). Global Report on Trafficking in
Persons 2016. https://www.unodc.org/documents/data-and-analysis/
glotip/2016_Global_Report_on_Trafficking_in_Persons.pdf
Weheliye, Alexander G. (2014). Habeas viscus: Racializing
assemblages, biopolitics, and black feminist theories of the human.
Durham: Duke University Press.
Ziarek, Ewa Ptonowska (2008). Bare life on strike: Notes on the
biopolitics of race and gender. South Atlantic Quarterly, 107(1), 89–105.
101רות פרסר
התכנים הם באחריות הבלעדית של "אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה", ובשום מקרה לא יכולים
.להתפרש כמשקפים את עמדת הגורמים המממנים
Women's World Day of Prayer, Kahn Foundation, מחקר זה מתפרסם הודות לתמיכת
מתן משקיעים בקהילה ,British Shalom-Salaam Trust, National Council of Jewish Women
Mediterranean Women's Fund, Anne Frank Fond, Genesis Prize Foundation.
104