חומר רקע
1רות פרסר
חיים חשופים
נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
דו"ח מחקר – תקציר
רות פרסר
מרכז פמיניסטי חיפה- אשה לאשה
מרכז פמיניסטי חיפה- אשה לאשה
חיים חשופים
נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
רות פרסר
״נשים ללא מעמד אזרחי בישראל״ פרויקט
מסייע לנשים ללא מעמד או בעלות מעמד זמני, וכן פועל'פרויקט 'נשים ללא מעמד אזרחי בישראל
לשנות את החקיקה הקיימת ולקדם מדיניות התומכת בזכויותיהן, ברווחתן וביטחונן. הפרויקט פועל
בתחומים הבאים: קידום נגישות לשירותים רפואיים, שירותי רווחה ושירותים שונים היכולים לספק
,הגנה; קידום זכויות עבודה; הגנה על נשים התלויות בבני זוגן ומצויות בסיכון מוגבר לאלימות אינטימית
;פיזית, רגשית וכלכלית; צמצום הבידוד החברתי שבו נשים חסרות מעמד נמצאות; קיום קורסי עברית
קיום הכשרות מעשיות וסדנאות בנושאי תעסוקה, זכויות סוציאליות וזכויות משפטיות. במסגרת
ארגונית לקידום מדיניות בנושא חסרות מעמד, המערבת ארגוני חברה-הפרויקט הוקמה תשתית בין
.אזרחית בצפון הארץ וכן נציגי רווחה ובריאות
מרכז פמיניסטי חיפה- אשה לאשה
והוא ארגון השטח הפמיניסטי הוותיק ביותר1983 אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה, נוסד בשנת
,בישראל. מטרת אשה לאשה היא קידום מעמדן וזכויותיהן של נשים, נערות וילדות, וקידום שלום
חברתי מנקודת מבט פמיניסטית בעזרת חינוך, מחקר, הפצת מידע, שינוי מדיניות-ביטחון וצדק כלכלי
.ואירועים ציבוריים
[email protected], [email protected] :דוא"ל
04-8650977 :טלפון
חיפה118 ארלוזורוב:כתובת
/http://isha2isha.com :אתר אינטרנט
1רות פרסר
חיים חשופים
*נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
דו"ח מחקר – תקציר
רות פרסר
', נערך ב'אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה2019 ויוני2018 בין נובמבר
מחקר על נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה וצפון ישראל כחלק מפרויקט
המחקר נועד ללמוד את המשמעויות של היעדר מעמד עבור .בנושא זה
:נשים משלוש קבוצות שאנו פוגשות במסגרת פעילות הפרויקט והארגון
פלסטיניות תושבות הגדה המערבית ועזה הנשואות לפלסטינים בעלי
תושבות קבע או אזרחות ישראלית, או השוהות בישראל כתוצאה מרדיפה
או הגעה עם בני משפחה שקיבלו היתר כניסה או שהייה; מבקשות מקלט
מאפריקה (ברובן המכריע מאריתריאה); ונשים ממזרח אירופה שנסחרו
בתעשיית המין, או הנשואות לאזרחי ישראל, או שאיבדו את מעמדן כאשר
,נפרדו מבן זוג אזרח ישראל לפני סיומו של ההליך המדורג לקבלת אזרחות
.בחלק מהמקרים עקב אלימות אינטימית ואיום על חייהן וחיי ילדיהן
2חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
בדו"ח זה, המינוח 'נשים חסרות מעמד' מתייחס לקבוצה מגוונת של נשים
שברשותן היתרי כניסה או שהייה זמניים; או נשים שנכנסו או שוהות ללא
,היתר מבין שלוש הקבוצות הנדונות. לכל קבוצה מאפייני הגעה שונים
כל 'סיפור' של חסרת מעמד מסווג באופן שונה, ולכל קבוצה נהלים שונים
המסדירים את שהייתה. במילים אחרות, חיי היומיום של נשים חסרות
,לאומית, מאופן כניסתן לישראל-מעמד מושפעים משייכותן האתנית
.ממעמדן הנוכחי ומהסיבה לבקשת המעמד
נשים חסרות מעמד מתקיימות בשולי החברה הישראלית ואינן נהנות
,). מדיניות המקלט2013 ,אמיר ואחרות-מהישגי הפמיניזם בישראל (קריצמן
) וחוק הכניסה לישראל, כל אלה2003( חוק האזרחות הוראת השעה
חושפים נשים חסרות מעמד לסיכונים ניכרים בכל הקשור לזכויותיהן בתא
המשפחתי, במקום העבודה, וביחסיהן עם גברים. הן נתקלות בתופעות של
הדרה, קיפוח ופגיעה אשר אילו התרחשו בהקשר של נשים ישראליות היו
נתפסות כפתולוגיות וכאתגר לטיפול פמיניסטי. הן אינן נהנות מההגנות
של משפט העבודה על נשים, מהעדפה מתקנת או מֵ רגישּות מיוחדת
למצבן כחסרות מעמד קבע, ואלימות אינטימית ומינית כלפיהן אינה זוכה
'במענה הולם ומלא מצד רשויות האכיפה, שאינן נגישות להן (שם, עמ
). לגבי חלק ניכר מהנשים חסרות המעמד השכלה אינה נגישה, והן334
עוסקות הן בעבודות משק בית וטיפול בילדיהן והן בסיוע בפרנסה. רבות
מהן מוצאות את עצמן עוסקות בעבודות "צווארון ורוד" הקשורות לטיפול
בקשישים ובילדים, בעבודות ניקיון, ובמתן שירותי מין בתשלום, במיוחד
,כשמדובר בקורבנות סחר שהימצאותן בישראל קשורה באובדן חירות
שליטה ואוטונומיה על גופן. במקרים רבים הן מועסקות בתנאים ירודים, ולא
.)338 'מקבלות את מלוא הזכויות הניתנות בחוקי העבודה בישראל (שם, עמ
3רות פרסר
המחקר
המחקר שערכנו מבוסס על מגוון מקורות: ראיונות עם עשר נשים חסרות
מעמד שנערכו בשפות ערבית, רוסית, טיגריניה, אנגלית ועברית (על פי
העדפתן); ראיונות ושיחות עם שלוש עובדות רווחה ובריאות בחיפה ובאזור
הצפון; ראיונות ושיחות עם שלושה נציגי ארגוני סיוע ושינוי חברתי העוסקים
בחסרי מעמד בחיפה והצפון; תיעוד אירועים שונים סביב נושא חסרי
מעמד בחיפה; תיעוד פגישות פורום חסרות מעמד הכולל נציגות ממסד
;2019 ויוני2018 ונציגות ארגוני סיוע ושינוי חברתי, שהתקיימו בין נובמבר
מידע שארגוני סיוע פרסמו במהלך השנים; חומר משפטי דוגמת עתירות
ודיונים משפטיים; ויומני שדה של החוקרת (רות פרסר) ושל רכזת הפרויקט
(איילה אולייר). הדו"ח מספק מיפוי ראשוני, ולכן אינו מתיימר למצות את
הנושא, אלא להציע פרספקטיבה פמיניסטית לשאלת המעמד ולמפות דרכי
התמודדות – הן של קהילת הנשים חסרות המעמד והן של ארגוני החברה
.האזרחית ועובדות ממסד – עם מציאות זו
רוב הדו"חות והמחקרים הדנים בחסרי וחסרות מעמד בישראל מתמקדים
:בקבוצה הומוגנית מבחינה אתנית, לאומית או נרטיבית, כמו לדוגמה
/מבקשי/ות מקלט, מהגרי/ות עבודה, א/נשים שנסחרו, פלסטינים/ות תושבי
ות השטחים הכבושים. במקרים אחרים, הם מתמקדים בהיבט אחד של
התופעה, למשל, חסרות מעמד שורדות אלימות שפונות למקלטים. בדו"ח
זה אנו נדרשות לציר המגדרי ובוחנות נשים משלוש הקבוצות, שסיפורי
הגעתן, חוויותיהן מול הממסד, התקנות והחוקים המסווגים אותן ומסדירים
את שהייתן, וההקשר הקהילתי שבו הן חיות – שונים זה מזה. במהלך
איסוף הנתונים והכתיבה התברר לנו עד כמה קטגוריית המעמד הפכה
4חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
בעצמה לחמקמקה; הן בעקבות תקנות ונהלים הנמצאים בהשתנות
מתמדת, הן בעקבות היעדר הסדרה של נושאים שונים, היעדר מידע או
מידע סותר, והן בעקבות מאמצי ארגוני זכויות בחזית המשפטית (לרוב
בבג"ץ). לאור זאת, הדו"ח מציע תשובה לשאלות: מהו מעמד? מתי ואיך
הן מאבדות אותו? מתי ובאילו תנאים הן משיגות אותו? ומהו הדבר שאותו
הן נאבקות להשיג? האם מעמד הוא קטגוריה אחידה ואוניברסלית או שמא
מדובר בעמדה שנמצאת בהשתנות? ולבסוף, מהן התשתיות והטקטיקות
שעומדות לרשות נשים ולרשות הקהילה שבתוכה הן חיות, כדי להתמודד
1 ?עם האלימות הביורוקרטית והנטישה הממסדית
הראשון סוקר בקצרה מספר מושגי הדו"ח מורכב משלושה חלקים. החלק
יסוד ואת מאפייני הגעתם ושהייתם של א/נשים מקבוצות אלו, וכן מצביע על
השני עוסק בשאלה: מהו ההיבט המגדרי והצורך בניתוח פמיניסטי. החלק
מעמד? לכאורה שאלה משפטית פשוטה, אולם בפועל, כפי שנראה, מורכבת
להפליא. זאת, לא רק מפני שמדובר בנשים שברשותן היתרי שהייה מסוגים
,שונים – בהתאם לקבוצה שאליה הן משתייכות מבחינה אתנית ולאומית
ובהתאם ל'סיפור' שהן מגלמות – אלא גם מפני שמעמד או שלילתו אינם
מצב סטטי, מוחלט, אלא אירוע שמתרחש באופן יומיומי ובמקרים רבים
נטישה ממסדית הוא מושג הנוגע הן לאזרחים בעלי מעמד פורמלי והן לחסרי מעמד. המושג מתאר 1
מדיניות המתבססת על סיווג אוכלוסיות בהתאם לערך היצרני שלהן בכלכלת שוק, כאשר אוכלוסיות
מסוימות נתפסות כמיותרות היות שאינן תורמות לפריון, לדוגמה: אנשים מתחת לקו העוני, שוכני מוסדות
גריאטריים, או אנשים עם מוגבלויות. מדיניות נטישה מבוססת לא רק על התנערות ממסדית מאוכלוסיות
אלה, אלא גם על ויסות והתערבות מערכתית שבעצמה מייצרת סבל נוסף. נטישה ממסדית מתבססת
על הנחה אתית כי אוכלוסיות מסוימות אינן ראויות לחמלה ולטיפול ואינן באחריות המדינה, המטפחת
.)Biehl, 2005; Giroux, 2006( אוכלוסיות בעלות ערך יצרני גבוה ונוטשת אחרות
5רות פרסר
מתחיל כבר ב'מולדת', טרם כניסתן לישראל. היות שהעמימות לגבי מעמד
,עלתה הן בסיפורי הנשים והן בדיונים השונים של ארגוני סיוע ונשות מקצוע
פרק זה משקף את האלימות הביורוקרטית והנטישה הממסדית המונעים
מחסרות מעמד קיום בכבוד ובביטחון, והמעסיקים מספר רב של ארגוני חברה
.אזרחית במאמצים לשנות מדיניות, או לאכוף נהלים קיימים שאינם מיושמים
השלישי, החותם את הדו"ח, בוחן את שיח החירום שבאמצעותו החלק
מדינת ישראל מצדיקה את הענקתם של שירותי יסוד חיוניים לנשים חסרות
מעמד. בחלק זה ביקשנו לעמוד על המשמעות של מערכת מיון של בני
אדם ככלי הביורוקרטי שבאמצעותו מדינת ישראל מנהלת זרים; למפות את
הרגעים שבהם נשים חסרות מעמד זוכות לנראות, להכרה ולשירותים, וכן
את הנורמות הממסדיות שנשות מקצוע וארגוני חברה אזרחית ממנפים כדי
להכליל נשים חסרות מעמד בתוך מסגרות (מוגבלות) של שייכות והגנה. חלק
.זה עשוי לסייע בניסוח אסטרטגיות פעולה
מעמד בישראל
ההיגיון המארגן של מעמד אזרחי במדינת ישראל הוא היגיון אתני. השלטון
מכונן על ידי, ולמען, קבוצה אתנית דומיננטית אחת המתגוררת בשטחי
). במילים אחרות, מדינת2000 ,המדינה, אך גם מחוץ להם (יפתחאל
ישראל אינה מושתתת על 'דמוס', כלומר גוף הכולל את כלל האזרחים
בתוך טריטוריה נתונה, ורק אותם, אלא על 'אתנוס' – גוף הכולל את כל אלו
שהם בעלי מוצא משותף, קרי, יהודים (שם). כדי לשמר את אופייה היהודי
של המדינה, המשטר האתנוקרטי נוקט אמצעים שונים, כמו לדוגמה ריבוד
זכויות: רק ליהודים במדינה היהודית ניתנו מלוא הזכויות, בעוד שהאוכלוסייה
,הערבית הודרה ממצב של אזרחות מלאה (שם). מעמד משמש כמערכת מיון
6חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
שבאמצעותה מסווגים בני אדם למדינות ריבוניות שעימן הם נמצאים בקשר
הן חוקי מחייב, ובאמצעותה מוגדרת המחויבות של המדינה ומוסדותיה
כלפי אזרחים והן כלפי זרים, ומווסתת כניסה, שהייה והשתתפות פוליטית
). אופייה האתנוקרטי של מדינת ישראל מכתיבBauböck, 2006, pp. 16-17(
יהודים, בין אלה ששייכותם למדינה אינה-את מערכת היחסים בין יהודים ללא
.)2000 ,מוטלת בספק לבין זרים (יפתחאל
שלושה חוקים המסדירים את הכניסה, השהייה וההתאזרחות בישראל
,1950-חוק השבות תש"י :משקפים את אופייה האתנוקרטי של המדינה
המאפשר לכל יהודי בעולם להגר לישראל ולקבל אזרחות ישראלית באופן
, שקובע את הנהלים1952-חוק הכניסה לישראל התשי"ב2;אוטומטי
והתנאים לקבלת אשרות כניסה ושהייה בישראל למי שאינו אזרח ישראלי
ואינו עונה על הקריטריונים של חוק השבות; וכן חוק האזרחות והכניסה
, שנועד להגביל את הנישואים בין2003-לישראל (הוראת השעה), תשס"ג
ערביי ישראל לתושבי השטחים הכבושים (הגדה המערבית ועזה) מתוך
חשש שנישואים אלו, המעניקים אזרחות לפלסטינים הנישאים לאזרחי
.ישראל, ייצרו בעיה דמוגרפית של מעבר פלסטינים לתוך תחומי הקו הירוק
.)2010 ,זהו למעשה חוק המונע איחוד משפחות פלסטיניות (דריישפיץ
אלא אם מבקש האזרחות מכוח חוק השבות פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן את בריאות הציבור 2
.)2010 ,או את ביטחון המדינה, או בעל עבר פלילי ועלול לסכן את שלום הציבור (דריישפיץ
7רות פרסר
מה מצאנו
שלוש טענות מרכזיות עולות ממצאי המחקר על נשים חסרות מעמד בחיפה
הטענה הראשונה היא .'והצפון, שהתנהל בשנה האחרונה ב'אשה לאשה
כי "מעמד" היא קטגוריה נזילה, המתייחסת לגופים שעברו דמוניזציה בשיח
הציבורי, והמצדיקה התנערות ממסדית מאחריות. למיקום זה קראנו "חיים
), לתאר2003( חשופים" בהשראת המושג שטבע הפילוסוף ג'ורג'יו אגמבן
להפקיע חיים שהופקרו באופן חוקי. מדובר בהוצאה מן הכלל, המאפשרת
חיים.את חייהם של בני אדם מתחום הפיקוח של החוק ומהגנתו
,חשופים הם הרגעים שבהם הנורמה החוקית אינה חלה על גופים מסוימים
ולהלן מספר דוגמאות לכך מהראיונות שערכנו: תשלום שכר נמוך משכר
;המינימום; היעדר ביטחון תזונתי; פגיעה בזכויות הילד להגנה וטיפול
פגיעה בזכות לחינוך; דו"ח תאונה שלא נרשם על ידי השוטרים הנוכחים
;באירוע; ועדה להפסקת היריון שמתנהלת בלי שהפונה מבינה את השפה
פרוצדורות רפואיות ללא הסכמה מדעת; הזנחה במהלך אשפוז; ושלילת
זכויות במעצר. במצב זה של השהיית הנורמה החוקית, מערכת היחסים
נטישה בחסות החוק, תוך כדי בין המדינה לבין חסרות המעמד היא של
ניצול הפוטנציאל היצרני שלהן, בעיקר בתעשיית המין ובעבודות הקשורות
.)Parvulescu ,2014 ;2013 ,אמיר ואחרות-לטיפול ולניקיון (קריצמן
מאפיין נוסף של חיים חשופים הוא הימנעותן של נשים חסרות מעמד
מפנייה לרשויות, מתביעה לקבלת שירות או ליישום נוהל, ואף מתלונה
או מהצבת גבולות באינטראקציות יומיומיות. ההימנעות היא תוצר של
פחד משתק מפני הסבת תשומת ליבן של הרשויות, שעלולה לגרור ענישה
במקום רווחה וצדק. במילים אחרות, אחת המשמעויות המרכזיות של
היעדר מעמד ושל 'חיים חשופים' היא ויתור על סוכנּות חברתית, על יכולת
8חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
אונים מחריפים-פעולה או יוזמה. היעדר נגישות למידע ותחושת האין
כשמדובר באימהות לילדים. כפי שציינו מספר מרואיינות, הדבר פוגע
ביכולתן למלא את תפקידן כהורֹות. הן מתארות את האפקט המשתק
שיש לאיומים אשר מוטחים בהן באינטראקציות יומיומיות, ברוב המקרים
איום בפנייה לשירותי הרווחה או למשטרה. האיום המתמיד מצמצם את
.יכולתן להציב גבולות או לתבוע זכויות
להלן דוגמאות להפנמת האיום ולהימנעות מפעולה: כאשר נשים חסרות
מעמד מוותרות על מזונות מאבי ילדיהן כדי לא להעלות את חמתו, מחשש
שישבש את מאמציהן לזכות במעמד; כאשר הן מבטלות תלונות על הטרדה
מינית בעבודה בלחץ מעסיקיהן, כדי לא לאבד את מטה לחמן; כאשר הן
מגישות תלונה על אב שפוגע מינית בילדיהן ונענות בדרישה לעבור הערכה
פסיכיאטרית ובאיום באיבוד משמורת. כלומר, מעמד או היעדרו אינם רק
עובדה פורמלית או ביוגרפית, ואינם נקבעים על פי נהלים וחוקים בלבד
– מעמד הוא תוצר של מערכת יחסים חברתית, ומבוסס על פרקטיקות
חוזרות ונשנות שבאות לידי ביטוי במערכים ביורוקרטיים ושומרי סף. כל
'מיעמּוד' נשים – הפיכתן באופן פעיל ויומיומי לחסרות אלה מגויסים לצורך
,מעמד. במילים אחרות, מעמד אינו רק קטגוריה חברתית, חוקית ותרבותית
כי אם תהליך סיווג מתמשך, המבדיל גופים לאלו הראויים להיתפס כאנושיים
לאלימות לעומת אלו הנתפסים כחסרי צלם אנוש; תהליך אשר חושף אדם
.)Weheliye, 2014; Ziarek, 2008( שאינה נתפסת כפשע
עניין זה מוביל לטענה השנייה שעולה מהמחקר, שהחיים בצילה של אלימות
פוטנציאלית – האיום המתמיד בהתפרצותה – הוא לכשעצמו מהווה צורה
של אלימות. אלימות מבנית היא תוצר של מנגנוניה הביורוקרטיים של
9רות פרסר
המדינה והיא מבוססת על מערך כפייה נרחב של מוסדות, כפייה הנתפסת
). לכן, אלימות ממסדית2004 ,כדרך פעולה סטנדרטית ומקובלת (הרצוג
בייחוד כאשר היא,כמעשה שלטוני לגיטימי אינה מובנת כאלימות אלא
מתנהלת תוך שימוש בסמכות חוקית, בהליכים ביורוקרטיים מוסדרים היטב
ארגוני של סוכנויות שונות (רווחה, חינוך, משטרה-ותוך שיתוף פעולה בין
כלכלית, שבידיהם-ובתי משפט). כך, אנשים חלשים מבחינה חברתית
משאבים דלים ומעמד חברתי פגיע, חשופים יותר להשלכותיה של האלימות
אלימות מבנית גורמת לנזק ,). במילים אחרות2004 ,הביורוקרטית (הרצוג
ומגבילה את חירותן. עצם קיומו,פסיכולוגי או פיזי באוכלוסיות מסוימות
של פוטנציאל לאלימות, והפחד שאלימות כזו תופעל הם בבחינת אלימות
). כך, בסתירה מוחלטת מתקיימות נשים חסרותGraeber, 2012, pp. 113, 115(
מעמד בשני ממדים: מחד גיסא, אוכלוסייה שמאופיינת בנטישה ממסדית
והפקרה, "רוחות רפאים" או כפי שהתנסח אחד מעובדי ארגוני הסיוע: "חיים
מתחת לרדאר", מאידך גיסא אוכלוסייה שהנראות שלה ואופני הסיווג שלה
,).Ibid( מסמנים אותה בבולטות יתרה, המחייבת, כפי שציין דיויד גרייבר
ועבודת פענוח בלתי,היכרות עם, ופרשנות של נקודת המבט ההגמונית
.פוסקת ככלי לניבוי ולשרידה
אלא שבמקביל להיגיון ההגמוני, התפתח היגיון הנתון לפרשנות של סוכנים
הטענה השלישית של מחקר זה. שני סיווגים פורמליים חברתיים – וזו
המוכרים על ידי המדינה עומדים לרשות נותני שירותים, כדי לנצל את
התשתית הקיימת ולאפשר שירותים ורווחה (אם כי מוגבלים מאוד) לחסרי
מעמד. התשתית הזו מבוססת על מה שעובדות בריאות ורווחה קראו לו
."מצב חירום" וכוללת מצבים של ילדים בסיכון ושל אלימות אינטימית
,באמצעות פרשנות יצירתית של נהלים העוסקים במצבי חירום וסיכון
10חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
אנושיות המבוססות על שיתופי פעולה- מתפתחות תשתיות אלטרנטיביות
בין נשים חסרות מעמד לנותני שירותים, נציגי ממסד והחברה האזרחית
). מדובר בתשתיות שצומחות היכן שמדיניות פורמאליתSimone, 2004(
נכשלת, כמענה לצרכים דחופים ומציאות קשה. בתוך היגיון החירום נוצרים
אפוא התנאים לתגובה ופעולה, לסיפור אחר ולפרשנות חדשה של קטגוריות
כגון 'מסתננים', 'חירום', 'העצמה', 'רווחה'. מה שנחשף במאמץ המשותף
הזה אינו רק האלימות המבנית והנטישה הממסדית – נחשף גם הפוטנציאל
לאופק שונה, להתנהלות אפשרית אחרת, למציאות אלטרנטיבית שמגיחה
ומצביעה על אפשרות לתשתיות, לשירותים ולתנאי חיים שאינם כרוכים
.)Gordon, 2011, p. 6( במוות חברתי
11רות פרסר
מקורות
:). הומו סאקר: הכוח הריבוני והחיים החשופים (תרגום2003( אגמבן, ג'ורג'יו
:טכנולוגיות של צדק ,)נמרוד אביעד ומוניקה פולק). בתוך: שי לביא (עורך
.). תל אביב: רמות, אוניברסיטת תל אביב434–395 'משפט, מדע וחברה (עמ
.67 , פרלמנט.). מיהו אזרח בישראל2010( דריישפיץ, שוריק
https://www.idi.org.il/parliaments/11099/11103
:). אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין. בתוך2004( הרצוג, אסתר
רודפי צדק, מחקרים ,)לוי עדן, אראלה שדמי וישראל קים (עורכים
https:// . תל אביב: הוצאת צ'ריקובר.בפשיעה ובאכיפת חוק בישראל
myfamilythoughts.wordpress.com/2009/07/11/alimutbiyorokratit/#_edn1
). 'אתנוקרטיה', גיאוגרפיה ודמוקרטיה: הערות על2000( יפתחאל, אורן
.105–78 ,19 ,אלפיים .הפוליטיקה של ייהוד הארץ
). בין ניטרליות2013( דור, ענת, וורגפט, נורית-אמיר, טלי, בן-קריצמן
.371–329 ,משפט וממשל, טו .להזנחה: מבקשות מקלט ופליטות בישראל
Bauböck, Rainer (2006). Citizenship and migration: Concepts and
controversies. In: Rainer Bauböck (ed.), Migration and citizenship:
Legal status, rights and political participation (pp. 15–32).
Amsterdam: Amsterdam University Press.
Biehl, João (2005). Vita: Life in a zone of social abandonment. Los
Angeles, CA: University of California Press.
12חיים חשופים: נשים חסרות מעמד אזרחי בחיפה והצפון
Giroux, Henry A. (2006). The politics of disposability. Dissident
Voice. http://dissidentvoice.org/Sept06/Giroux01.htm
Gordon, Avery (2011). Some thoughts on haunting and futurity.
Borderlands, 10(2), 1–21.
Graeber, David (2012). Dead zones of the imagination: On violence,
bureaucracy, and interpretive labor. HAU: Journal of Ethnographic
Theory, 2(2), 105–128.
Parvulescu, Anca (2014). The traffic in women’s work: East European
migration and the making of Europe. Chicago and London: The
University of Chicago Press.
Simone, AbdouMaliq (2004). People as infrastructure: Intersecting
fragments in Johannesburg. Public Culture, 16(3), 407–429
Weheliye, Alexander G. (2014). Habeas viscus: Racializing
assemblages, biopolitics, and black feminist theories of the human.
Durham: Duke University Press.
Ziarek, Ewa Plonowska (2008). Bare life on strike: Notes on the
biopolitics of race and gender. South Atlantic Quarterly, 107(1), 89–105.
* פרסום זה הוא תקציר של דו"ח מחקר מלא (זמין בעברית). המחקר זכה באישור ועדת אתיקה
. תקציר הדו"ח001 'למחקרים בבני אדם של מרכז המחקר הפמיניסטי ב'אשה לאשה', אישור מס
קיים גם בשפות: ערבית, רוסית, טיגריניה, אנגלית ועברית. לעותק דיגיטלי ניתן לפנות לדוא"ל
[email protected]
13רות פרסר
התכנים הם באחריות הבלעדית של "אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה", ובשום מקרה לא יכולים
.להתפרש כמשקפים את עמדת הגורמים המממנים
Women's World Day of Prayer, Kahn Foundation, מחקר זה מתפרסם הודות לתמיכת
מתן משקיעים בקהילה ,British Shalom-Salaam Trust, National Council of Jewish Women
Mediterranean Women's Fund, Anne Frank Fond, Genesis Prize Foundation.
14