חומר רקע
נחלת בנימין75
תל אביב
6515417
|
'טל6958218
-
3
0
|
פקס
6958235
-
3
0
|
[email protected]
נייר עמדה
: הטיפול בבקשות הומניטאריות של נשים חסרות מעמד אשר נפלו קורבן לאלימות בן זוג ישראלי
מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי
לקראת דיון ביום14.12.2021
נייר עמדה זה עניינו אופן הטיפול של רשות האוכלוסין בבקשות להסדרת מעמד של נשים אשר עזבו קשר
זוגי עם בן זוג ישראלי בשל אלימותו נגדן, ובעת הגשת הבקשה היו חסרות מעמד בישראל (קרי, ללא רישיון
.)ישיבה בתוקף
רקע
נשים זרות שאינן יהודיות או זכאיות שבות, ונמצאות ,במערכת יחסים (נישואין או זוגיות) עם אזרח ישראלי
יכולות לבקש להסדיר מעמדן במסגרת "ההליך המדורג" ("איחוד משפחות") במשרד הפנים, במסגרתו
האישה תקבל רישיו
נות ישיבה מתחדשים ובסוף התהליך ת .קבל מעמד קבוע
,כאשר מערכת היחסים הזוגית מאופיינת באלימות בן הזוג המקומי אשר מתבטאת
אף בסירוב מוחלט
של
בן הזוג האלים לפעול לשם הסדרת מעמדה של האישה, הרי
שמדובר
במופע
הקיצוני
ביותר של "אלימות
הגירתית", "אשר נוצרת בנקודת המישק של שני צירי חולשה חברתיים–
הגירה והקורּבנּות לאלימות בתא
( "המשפחתי
הדר דנציג-רוזנברג, נעמי לבנקרון, "אל ימות הגירתית", עיוני משפט ל"ז341
(
2015
)).
במקרים
כאלו, האלימות כאמצעי להשגת שליטה מתמזגת עם היותו של הגבר השולט בהליך הסדרת מעמדּה של
האישה ובכוחו, הלכה למעשה, להותירה
במצב בו היא
שוהה בישראל ללא מעמד מוסדר. מצב כזה מצמצם
,אף יותר את מרחב התמרון של האישה
שנתונה גם לחרדות בשל "אי-
חוקיות" ישיבתה בישראל. כל זאת
בנוסף לבידוד הכפול שחוות ממילא נשים מהגרות קורבנות אלימות–
"לצד הבידוד ה"רגיל
המאפיין מערכת
יחסים אלימה , בידוד
שנובע מ
אי-
.היכרות עם הסביבה, השפה והרשויות במדינה
במצב של "אלימות הגירתית ." יש למדינה ורשויותיה תפקיד משמעותי ,המדינה יכולה לעמוד לצד הגבר
ובנהליה ויחסּה לנשים זרות קורבנות אלימות, להעביר מסר של חוסר אמון באישה וסירוב להסדיר מעמדּה
באופן עצמאי. מן העבר השני, המדינה יכולה להעביר לאישה מסר של הושטת יד וסיוע, בכדי לנתק את
התלות של האישה בגבר ול
מגר
.את קשר השליטה והפחד
יפות לעניין זה מילותיה של כב' השופטת בדימוס עדנה ארבל בפסק הדין בעע"ם8611/08
זוולדי נ' שר הפנים
(פסקה14
:)
(תכלית נוהל הפסקת הליך מדורג בגין אלימות הינה) עידוד נשים שנפלו קורבן לאלימות מצד בעליהן
להתלונן על מעשיהם ו לצאת ממערכת היחסים האלימה [...] שיקול זה חורג מגדרי ההגנה על זכותה
]...[ של אשה פלונית, אל עבר תחומי האינטרס הציבורי במיגור והוקעת מעשי אלימות במשפחה
החסמים העומדים בדרכה של כל אשה מוכה ומונעים ממנה פעמים רבות להתלונן ולצאת ממערכת
היחסים הפוגענית, מתעצמים מקום בו מדובר בבת זוג שאינה בת המקום והארץ [...] בהקשר זה ציינתי
בעבר כי נוהל זה נועד על מנת למנוע מצב בו יחששו נשים נפגעות אלימות להתלונן פן תאבדנה
".זכויותיהן להסדרת מעמדן בישראל
התחייבות רשות האוכלוסין למתן עדיפות בטיפול בבקשות מכוח נוהל אלימות של נשים חסרות מעמד–
והפרתה
הסוגיה של נשים חסרות מעמד שנפלו קורבן לאלימות בן זוגן הישראלי
הובאה בפני בית המשפט המחוזי
לפני כמעט עשור, במסגרת עת"ם13110-02-12
דבש נ' שר הפנים , כאשר טענותיהם העקרוניות של העותרים
שם התמקדו בשאלה, האם ראוי להסדיר באופן זמני מעמדן של נשים זרות
חסרות מעמד
(כלומר, שמעמדן
לא הוסדר כלל)במסגרת ההליך המדורג ,, בעת שהן ממתינות להכרעה בבקשתן מכוח "נוהל אלימות". בכך
נטען בעתירה, ניתן לעודד נשים אלו לעזוב א ת הקשר המתעלל והאלים, שכן יחושו שיוכלו לצאת לדרך
.עצמאית יותר בקלות במנותק מבן הזוג הישראלי
.בית המשפט דחה את העתירה, שכן מצא את הודעת המדינה שהוגשה במסגרת הדיון בעתירה, מספקת
וזוהי לשון הודעת המדינה מיום23.7.2012
:
"תינתן עדיפות מהמעלה הראשונה בטיפול בענ ,יינן של קרבנות אלימות שאין בידיהן אשרה בתוקף
העומדות בתנאי הסף של נוהל אלימות. עדיפות זו לא
תוגבל בתנאים נוספים (שצוינו בהודעתנו
.)הקודמת, קרי מקרים בהם לבני הזוג יש ילדים משותפים וכתב אישום הוגש נגד בן הזוג האלים
העדיפות לטיפול בעניינן של קרבנות אלימות כ אמור נפרשת על כל שלבי הטיפול בבקשה, החל בהכנת
התיק בלשכה, עובר דרך הטיפול במטה הרשות עד להחלטת ראש הדסק בדבר העלאת התיק לוועדה
הבינמשרדית, וכלה בהעלאת התיק לדיון בוועדה במועד הקרוב ביותר
הקבוע לאחר קבלת החלטת
"ראש הדסק
.)(ההדגשות במקור
המרכז לסיוע משפטי לע ולים, שהינו הארגון המוביל בייצוג עשרות תיקים פרטניים של נשים זרות נפגעות
,אלימות החל ב,שלב הגשת הבקשה בלשכת רשות האוכלוסין ועד שלב הייצוג בערכאות משפטיות
יכול
להצהיר בפני הוועדה הנכבדה כי התחייבות זו של המדינה איננה
מיושמת כלל וכלל . למעשה היא מופ רֵ ת
באופן בוטה .
,הטיפול בבקשותיהן של נשים אלו נמשך חודשים ואף שנים ארוכות, במהלכן שוהות נשים אלו
כאמור, ללא כל .רישיון ישיבה מוסדר כך, למשל, מרשתנו פ.ל (אזרחית קניה) ממתינה להחלטה מאז
אוקטובר2020
; מרשתנו י.א (אזרחית רוסיה) הגישה בקשתה בספטמבר2018
והשלימה מסמכים ב פברואר
2021
על פי דרישת הרשות אך עדיין לא קיבלה מענה ; ל.ק (אזרחית הפיליפינים) המתינה מאוקטובר2017
עד ינואר2020
.(!) להכרעה בבקשתה
כל הנשים הללו הינן ח
סרות מעמד בשל סירובו של בן הזוג לפנות בזמנו
.בבקשה להסדרת מעמדן; כולן אימהות לילדים ישראלים
היעדר רישיו ן מקשה מאוד על
הנשים
למצוא עבודה שתאפשר להן להתקיים בכבוד והן אף חשופות יותר
מהרגיל לניצול במקום העבודה והפרת זכויותיהן הבסיסיות. אין באפשרותן לפתוח חשבון בנק והן מתקשות
להתנהל מול הרשויות. יצוין כי כל לקוחותינו חסרות המעמד אף מטופלות בילדים שנמצאים במשמור .תן
הילדים הינם אזרחים ישראלים אשר היעדר רישיון הישיבה של האם כמובן משפיע עליהם באופן ישיר–
.מהרמה החומרית ועד הרמה הרגשית
עוד יצוין, כי ,נשים חסרות מעמד אשר מצליחות להיחלץ מהבית האלים ולפנות בבקשה להסדרת מעמדן
נתקלות במשוכות ביורוקרטיות מכבידות ביותר, א ף מעבר לקשיים ה"רגילים" (והבלתי מוצדקים) בהם
פוגשות פונות אחרות לוועדה שכן מחזיקות ברישיון בעת הפנייה. פעמים רבות בקשותיהן של נשים חסרות
מעמד נדחות על הסף, בטענה כי "כנות הקשר" בינן לבין בן הזוג הישראלי לא הוכחה, שכן היחסים לא נבחנו
על ידי רשות האוכלוסין ב מסגרת הליך מדורג. כך נקלעת האישה למלכוד מחריד ולסחרור של הליכים
משפטיים, שכל תכליתם ההוכחה שמערכת היחסים עם בן הזוג הייתה "אמיתית", בכדי שתוכל להיכנס
לעצם ההליך של בחינת בקשתה. יודגש כי החלטות כאלו ניתנות גם במקרים שבהם האישה היא אמא לקטין
ישראלי משותף לה
ולבן הזוג לשעבר .
עמדת המרכז
על אופן הטיפול בבקשות להסדרת מעמד של נשים זרות נפגעות אלימות לשקף את תכלית הנוהל של עידוד
נשים לצאת ממערכת יחסים אלימה בדרך של קביעת מסלול נגיש ואמיתי להסדרת מעמדן באופן עצמאי
.וללא תלות בבן הזוג האלים בנוסף, נדרשת התייחסות מיוחדת למקרים של נשים חסרות מעמד שמגישות
.בקשה מכוח נוהל אלימות
בראש ובראשונה, פונה המרכז אל הוועדה ומבקש ממנה לה להפציר ברשות האוכלוסין לקיים את
התחייבותה אשר הובאה בפני בית המשפט,
כך שתינתן עדיפות מהמעלה הראשונה, בכל שלבי הטיפול
ב
בקשה, לנשים נפגעות אלימות שאין בידן רישיון ישיבה בעת הגשת הבקשה להסדרת מעמדן .
עוד סבור המרכז כי
כאשר הּו כחה קיומה של האלימות באחת הדרכים המנויות בנוהל הפסקת הליך בגין
אלימות (כגון שהייה של מעל חודש במקלט לנשים מוכות או קיומן של ראיות לכאורה בידי המשטרה כי
,)בוצעה עבירת אלימות
ו לאישה ולבן הזוג הישראלי
ילד משותף ,
תיקבע הוראה בנוהל רשות האוכלוסין
לפיה
אין מקום לדחות על הסף בקשה של האישה להסדרת מעמדה
.ויש לדון בה לגופה
,יתרה מכך לאור העומסים הידועים המוטלים על הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, אשר דנה
בבקשותיהן של נשים כמו אלו בהן עוסק נייר עמדה זה, סבור המרכז כי יש לקבוע בנהלי רשות האוכלוסין
(נוהל5.2.0022
–
הוועדה הבינמשרדית ונוהל5.2.0019
–
הפסקת
הליך בגין אלימות) הוראה ל פיה במקרה
של בקשה להסדרת מעמד המוגשת על ידי אישה קורבן אלימות לבן זוג ישראלי שאין בידה רישיון ישיבה
,בתוקף במידה והטיפול בבקשה יימשך מעל3
חודשים, יוענק לאישה רישיון עבודה זמני אשר יוארך מעת
לעת
בהתאם לנהלי הרשות, עד להכרעה בבקשה .
-
עו"ד נועה דיאמונד