חומר רקע

| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נחלת בנימין75 תל אביב6515417 | شارع نحالت بينيامين75 تل ابيب | 75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv | טלפון هاتف : 03-5608185 Phone: | פקס فاكس : 03-5608165 Fax: www.acri.org.il | [email protected] 12 בדצמבר2021 נייר עמדה :נשים חסרות מעמד– יה עדר הגנה ומענה לנשים נפגעות אלימות ,"לקראת הדיון בועדת מעמד האשה, לציון יום זכויות האדם הבינ"ל, בנושא "נשים חסרות מעמד רצ"ב.עמדתנו בעניין שבנדון אנו פונות ל ו ועדה בעניין הצורך בשינוי המדיניות המיושמת כלפי נשים חסרות מעמד נפגעות אלימות . הסדרת מעמד אזרחי והזכויות הניתנות בצ דו י היא יסוד לה י חלצות מהתלות בבן הזוג ,האלים ו.ממעגל האלימות המגדרית מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה מתעלמת ב אופן עקבי ושיטתי ממציאות חייהן של נשים נפגעות אלימות , ,ומפרה את חובותיה של המדינה לפעול כדי למגר את תופעת האלימות לספק ל נשים הגנה מפני אפליה וניצול, מפני פגיעה בגופ ן וחיי הן ומפני רמיסת כבוד האדם שלהן . מכאן קריאתנו לתיקון נוהל רשות האוכלוסין וההגירה בעניין הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי (להל ן: נוהל נפגעות אלימות או הנוהל) ,באופן שיכיר ב מציאות חייה ן וב מצוקתן של הנפגעות חסרות המעמד ,וילדיהן ויציעו להן מענה אפקטיבי ורלוונטי:, כפי שיפורט להלן 1. נשים זרו ת המובאות לישראל במסגרת זוגיות או למטרת נישואין לתושבי ישראל נמצאות בעמדת תלות ומלכוד . בני זוג ובני משפחה נוהגים כלפיהן לעיתים באלימות, מבצעים בהן מעשים פליליים חמורים, מבודדים, משפילים ומנצלים אותן תוך רמיסת כבודן, לעיתים באופן הגובל ב .החזקתן בתנאי עבדות בה בעת, הן תלויות לחלוטין ברצונ ם הטוב של בן הזוג .ומשפחתו 2. היכולת לנהוג באלימות בנשים חסרות מעמד ולנצלן נובע במידה רבה מה י עדר מעמד ן ה אזרחי והזכויות הנלוות לו ,ומאי יכולת להסדיר את השהות בישראל או את מעמדן אלא ברצון בן הזוג וזאת גם לאחר חיים בישראל לאורך שנים רבות וגם כאשר יש בנמצא ילדים משותפים . נשים השוהות בישראל מבלי שמעמדן מוסדר באופן קבוע נמנעות כמעט בכל מחיר ממגע עם רשויות החוק, ונמנעות מלדווח על האלימות המופנית כלפיהן, מחשש שיגורשו מישראל, יגורשו מביתן .ויופרדו מעל ילדיהן אם יעזו להתלונן 3. נשים שמעמדן אינו מוסדר אינן זכאיות לסיוע סוציאלי, וגם אם ידווחו על האלימות שכוונה כלפיהן ויחלצו איכשהו מהקשר האלים, אין להן זכות לקבל סיוע כלכלי קבוע, הן אינן זכאיות לסיו .ע ממשלתי בדיור ולטיפול רפואי ונפשי שיעזור להן לשקם את חייהן 4. מצבן של נשים פלסטיניות חמור במיוחד לנוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל )(הוראת שעה התשס''ג- 2003 :(להלן הוראת השעה )שמנע מהן רכישת מעמד גם לאח ר שנות זוגיות רבות. הלכה למעשה מתקיים בפנינו מצב שבו זכויותיהן של חלק מהנשים בקהילה נסוג לאחור, לתקופה שבה נשים נחשבו חסרות זכויות ונתפסו כרכושו של הבעל, נעדרות זהות ( האגודה לזכויות האזרח בישראל | )ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 2 .משפטית משל עצמן מחובתה של כל דמוקרטיה שלא להתיר למצב דברים זה להתקיים בתחום השיפוט שלה; מחובתה של כל רשות לפעול בגדרי סמכותה למיגור ה . 5. נוהל רשות האוכלוסין וההגירה בעניין הטיפול בחסרות מעמד נפגעות אלימות פורסם מלכתחילה בעקבות דרישת פעילות וארגוני זכויות אדם, שמחו על מציאות החיים המסויטת של בנות זוג חסרות מעמד נפגעות אלימות :(לרקע נוסף ראו עו"ד אירית טאו וובר , לא תתעמר בה– עשור לנוהל הסדרת מעמדם של מהגרות ומהגרים קורבנות אלימות במשפחה , המוקד לפליטים ומהגרים והמרכז לסיוע לעולים, אוגוסט2018 .) בפועל הוראותיו של הנוהל מתעלמות גם כיום .ממצבן של רבות מהנפגעות ומותירות אותן ללא מענה להלן יפורטו פגמים וליקויים בנהלים ובפר ק טיקה שהנהיגה רשות האוכלוס ין וההגירה לטיפול בנפגעות . :תנאי סף 6. נוהל נפגעות אלימות קובע תנאי סף חלופיים להפניית בקשותיהן של מי שנפרדו מבני זוג אלימים אל הו ו.עדה ההומניטרית המייעצת לשרת הפנים ניתן היה לצפות לתנאי סף המקלים עם האוכלוסיה הפגיעה שבעניינה עוסק הנוהל. תחת זאת, מדובר בתנאי סף מכבידים ,ואבסורדיים בחלקם שנדמה שנועדו להערים קשיים על אוכלוסיית היעד. 7. תנאי הסף מצמצמים ומצרים את שיקול הדעת הרחב שניתן לוועדה, שכל תפקידה להפעיל .שיקול דעת פרטני במקרים שאינם עונים על הקריטריונים הקבועים בנהלים הרגילים כך למשל., סעיף ג13 ה לנו ל קובע כ י במקרים שאינם עומדים בתנאי הסף, למנהל אגף אשרות בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה יהיה שיקול דעת לגנוז את בקשתה של נפגעת האלימות לקבלת מעמד על דעת עצמו, ומבלי להעביר את העניין להכרעת ה ו ,ועדה כלל. לשם השוואה נוהל העבודה הכללי של הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים ומניטריים (נוהל5.2.0022 ) אינו כולל תנאי סף לעצם העלאת הבקשה לדיון והחלטה בוועדה , מלבד דרישה להצגת דרכון בתוקף. 8. מתנאי הסף עולה בבירור, כי בקשותיהן של נשים שנפגעו פיזית בלבד י י לקחו בחשבון, מבלי להכיר בזכותן של נשים אשר עוברות התעללות רגשית ., נפשית וכלכלית לחיים בחירות וכבוד יתר על כן, הנוהל אף אינו מכיר בפגיעה פיזית, ,נפשית או מינית בילד כעילה למתן מעמד לאמו .לאחר פרידתה מהאב הפוגע 9. תנאי הסף מקלים מעט אם לנפגעת ולבן הזוג האלים יש ילד משותף – אך המבקשת בכל זאת תי דרש להראות כי בני הזוג פתחו בה ליך מדורג, כי כנות הקשר הוכחה במסגרת ו , וכי בת הזוג טענה כי מופנית כלפיה אלימות מצד בן הזוג הישראלי עוד טרם פקיעת הקשר הזוגי. במקרים שבהם אין בנמצא ילד משותף, תנאי הסף להגשת הבקשה מכבידים אף יותר, וכוללים בנוסף תנאי לפיו נפגעת האלימות זכתה למעמד של תושבת אר עי וצלחה מחצית מההליך המדורג, וכן ".תנאי לפיו "מעולם לא התעורר ספק בדבר כנות הקשר 10 . הנוהל מתייחס אך ורק לבנות זוג שנישואיהם מתועדים במרשם האוכלוסין ואשר בני זוג ן הגישו בעבר בקשה להסדרת מעמד .ם אלא שלבת הזוג הזרה אין כל יכולת לקדם את הסדרת מעמדה בכוחות עצמה אם בן הזוג אינו משתף עמה פעולה, ואילו לבן הזוג האלים יש אינטרס .ברור להימנע מהסדרת מעמדה של בת זוגו, כחלק בלתי נפרד מהאלימות המופנית כלפיה ( האגודה לזכויות האזרח בישראל | )ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 3 ראשית, שהי י ה בלתי חוקית מותירה את בת הזוג מבודדת במיד ה רבה וחסרת זכויות– דבר ,שמשרת את בן הזוג האלים והשתלטן. שנית במקרה של פרידת בני הזוג, יה עדר תיעוד מסודר של הקשר מקל על התחמקות .מתשלום מזונות לאשה ולילדים שלישית , שהייתה של בת הזוג בישראל באופן בלתי חוקי מותי רה אותה במצב של תלות מוחלטת בבן הזוג הישראל י. ,ולבסוף כל זמן שמעמדה של בת הזוג אינו מוסדר היא תמנע מיצירת קשר עם רשויות אכיפת החוק לצורך הגשת תלונה על אלימות נגדה. 11 . עוד יש לזכור, כי ב מקרה של נישואין פוליגמיים, שבמסגרתם נפוצים מופעים שונים של אלימות – הסדרת המעמד במסגרת הליך מדורג ממילא אינה,אפשרית על פי מ דינ .יות משרד הפנים התעלמות הנוהל מ מצבן של נשים הכפופות ל הוראת השעה 12 . נשים שהוכפפו להוראת השעה רשאיות לפנות ל ו ועדה ההומניטרית רק ככל שנמצא להם ""מזמין – .בן משפחה מדרגה ראשונה שהוא תושב או אזרח ישראל נשים נפגעות שלא הביאו לעולם ילד יחד עם בן הזוג ה גע פו אינן עומדות בתנאי הסף לשם פני י ה לו ו עדה ההומניטרית – .בין אם מעמדן הוסדר מכוח הקשר האלים ובין אם לאו ה בחנה מפלה זו נמשכת ומיושמת גם לאחר פקיעת הוראת השעה.בניגוד לדין ובחוסר סמכות 13 . יתר על כן, כנקודת מוצא, הטיפול על פי הנוהל נעשה במקרים שבהם בני הזוג נפרד ו על רקע .אלימות או התעללות, בשעה שההליך המדורג עדיין נמשך ובטרם ניתן לאשה מעמד קבע רכישת מעמד קבע, כמעין "חוף מבטחים" הממתין בסיומו של ההליך המדורג, מבטיח ה לנשים זכויות יסוד מסוימות ללא תלות בהתמשכות הקשר עם בן הזוג, ומקל ה במידת מה על היחלצות מקשר אלים. נ שים נפגעות אלימות הכפופות להוראת השעה בעיקר נשים פלסטיניות – פגיעות וחשופות לניצול, התעללות והתנהלות אלימה כלפיהן מצד בני זוגן וקרובי משפחת ן לאורך כל חייהן . המשמעות היא, שנשים פלסטיניות מוסיפות להיות פגיעות ותלויות בבן הזוג ללא הגבלת זמן. נוהל נפגעות אלימו .ת אינו מותאם למצב דברים זה זמ ני המענה וההכבדה הבירוקרטית 14 . .היחלצות ממערכת יחסים אלימה דורשת פתרונות מידיים נפגעת האלימות והילדים ככל שישנם זק ו קים לקורת גג, לסיוע סוציאלי ולהגנה. הנוהל קובע הליך ממושך ומסורבל, שבו .נדרשת הנפגעת לעמוד בנטל הצגתן של ראיות ומסמכים שהשגתם ואיסופם דורשים זמן רב 15 . ה ,)חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות ה תשי"ט- 1958 קובע כי עובד ציבור שקיבל בקשה לעשות שימוש בסמכויותיו" על פי דין יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה ". בעלי התפקידים הפועלים במסגרת סמכותם החוקית ועל פי הנוהל אינם מוחרגים מהוראה זו. יתר על כן, במקרים דחופים, שמטבעם דורשים החלטה מהירה יותר בשל נסיבותיהם– יש לית ן מענה בלוחות זמנים קצרים יותר מהרף המחייב הקבוע בחוק, בהתאם לעקרון הסבירות, ומן הראוי היה ליתן מענה בהקדם ובדחיפות בעניינן של נשים נפגעות.אלימות 16 . ,בניגוד מוחלט לכך, המענה הניתן לנפגעות אלימות על פי הנוהל הוא איטי ומאוחר ו לעיתים עד ש ניתן– כבר אין בו כל ת .ועלת ( האגודה לזכויות האזרח בישראל | )ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 4 17 . ממענה רשות האוכלוסין וההגירה לבקשת על פי חוק חופש המידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח מיום10.8.2021 עולה, כי הו ו עדה ההומניטרית המיוחדת שיוסדה מכוחה של הוראת )השעה (ומוסיפה לפעול כיום ללא מקור סמכות חוקי .אינה קובעת יעדים לזמני מענה סבירים בכל שנה מוגשות מאות בקשות לו ו עדה, ועם זאת הו ו עדה מתכנסת בהרכב אחד בלבד 30-20 פעמים בשנה., כך שנוצר פיגור אדיר במענה לבקשות נכון למועד קבלת המענה, למעלה ממאתיים בקשות המתינו לדיון ולהחלטת הו ו.עדה בהן מהמענה עולה עוד כי ככלל ה ו ועדה אינה מתי יח סת לדחיפותן של הפניות, ו אינה ערוכה למתן קדימות ועדיפות לפניות מסוג .מסוים 18 . הניסיון מלמד כי המתנה למענה ה ו ועדה אורך חודשים, ולעיתים שנים. פעמים רבות לא ניתן מענה .אלא רק בהנחיית בית המשפט, לאחר הגשת עתירה בעניין 19 . הנוהל אינו קובע מסגרת זמנים למתן מענה ה ו .ועדה והשרה לבקשות המוגשות לפיו גם אם בת הזוג הזרה עמדה בכל דרישות הנוהל במלואן , המענה לבקשתה יתקבל בתום חודשים ארוכים .של מאבק בבירוקרטיה מכבידה אמנם, סעיף9 .ג. קובע, כי בקשה אשר עומדת בקריטריונים במלואם, והוגש ה בצירוף מלוא המסמכים– תועבר לבדיקת מנהלת הא גף בתוך60 יום– פרק זמן ממושך ובלתי סביר בעליל., ולאחריו יש להמתין לבחינת הבקשה ולהכרעה בה לאחרונה התחייבה ישראל לחתום על אמנת איסטנבול, שבמרכזה עומדות חובותיהן ששל מדינות לספק הגנה וסיוע ל נשים נפגעות אלימות במשפחה ולפעול למיגורה של האלימות המגדרית , ללא תלות במעמדה האזרחי, לאומה או מוצאה של הנפגעת . למרבה הצער, במצב הדברים הנוכחי המדינה מפרה בריש גלי את חובותיה מכוח הדין הבינלאומי, ובין היתר מכוח האמנה הבינלאומית בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה , ומכוח אמנת האו''ם בדבר זכויות הילד, ומפקירה אלפי נשים וילד .ים לאלימות, התעללות והזנחה אנו תקווה שהמודעות לנושא, לחומרת התופעה ולהיקפה, כמו גם להשלכות החברתיות ארוכות הטווח, יובילו לאימוץ מדיניות שתאפשר מענה אמיתי לנפגעות האלימות חסרות המעמד . בכבוד רב ובברכה, רעות שאער , עו''ד