חומר רקע

1 ט' בטבת"התשפ ב 13 בדצמבר2021 אל : חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת : הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021 ו- 2022), התשפ"א- 2021 – :'פרק ב דיוור דיגיטלי תמצית הצעת החוק על שולחנה של ועדת החוקה מונח פרק ב' להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021 ו- 2022), התשפ"א- 2021 , שפוצל מתוך חוק ההסדרים לדיון .בהליך חקיקה רגיל עניינו של הפרק הוא "דיוור דיגיטלי" , והוא מבקש ליצור את התשתית המשפטית שתאפשר לגופים ציבוריים להעביר לאזרחי המדינה ולתושביה מסרים לדואר האלקטרוני או לטלפון הנייד שלהם . במסגרת זו, מוצע לחייב כל תושב למסור את כתובת הדואר האלקטרוני ו מספר הטלפון הנייד שלו )"("המען הדיגיטלי ,למרשם האוכלוסין ולאפשר לגופים ציבוריים שונים לשלוח הודעות לאזרחי המדינה ותושביה באמצעות דואר אלקטרוני או הודעות לטלפון הנייד שלהם במקום באמצעות .)הדואר (דואר רגיל, דואר רשום וכיו"ב תמצית הנקודות לדיון תכליתה של הצעת החוק היא תכלית ראויה– להתאים את אופן שליחת המסרים על ידי גופים ציבוריים ,לעידן הדיגיטלי שבו אנו מצויים ולייעל את התקשורת בין הפרט ובין גופים ציבוריים. ואולם הצעת החוק מעוררת שאלות עקרוניות ומעשיות רבות שיפורטו להלן:, ובכלל זה (1 )הסכמה – ההסדר המוצע קובע מנגנונים שבבסיסם אינם טעונים הסכמה מראש של האדם , ובהיבטים שונים אף כופים עליו דברים ופוגעים באוטונומיה ובחופש הפעולה שלו: א. הטלת חובה על הפרט למסור למרשם האוכלוסין .מען דיגיטלי; ב שליחת מסרים של גופים ציבוריים למען הדיגיטלי של הפרט גם אם לא נתן לכך הסכמה פוזיטיבית ג. שליחת מסר ים מסוימים למען ה דיגיטלי אפילו אם הפרט סירב במפורש לקבל הודעות מגופים ציבוריים למען הדיגיטלי שלו .האם לא ניתן להשיג את תכליות החוק באמצעות מנגנונים חלופיים שיאפשרו מידה רחבה יותר של הסכמה ?מראש (2) פרטיות – הצעת החוק מעוררת שאלות בהיבטים שונים ביחס ל פגיעה בפרטיות: א. עצם איסוף והחזקת פריטי מידע אישיים בידי המדינה במאגר מידע רחב היקף ,מהווה כשלעצמה פגיעה בפרטיות ואף מעוררת חשש לבקשות עתידיות לשימושים נוספים במידע והעברתו לגופים נוספים ; ב. חששות ביחס לדליפת מידע לגורמים לא מורשים או פריצה למאגר המידע– הכוונה הן לדליפת המען הדיגיטלי עצמו והן תוכן ההודעות הנשלחות על ידי הגופים הציבוריים ; ג. השימוש בפלטפורמות של חברות מסחריות פרטיות, שיש להן יכולת טכנולוגית לקרוא את ,תוכן המסרים שיועברו. נוסף על היבטים אלה נדרשת הסדרה מקיפה לאופן העברת המידע בין מרשם האוכל.וסין לבין הגופים הציבוריים (3) אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה – נדרשת התייחסות לאוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית :נמוכה א. קיום החובה למסירת מען דיגיטלי– האם תהליך ב דיקת יכולת השימוש במען הדיגיטלי הוא ?אנושי או דיגיטלי מה סף ההבנה הנדרש מתושב כדי לצלוח את מבחן ה שימוש? כיצד מוודאים יכולת הפעלה של המען הדיגיטלי בהיבט של נגישות לשונית? ב. אפשרות הסירוב– ?עד כמה היידוע אפקטיבי 2 האם הוא ?בכתב או בעל פה .ג במקרים מסוימים, שליחת המסר למען דיגיטלי ב ,מקום לדואר פיזי עלולה לגרום לקשיים יישומיים, ועל כן יש לה.ותיר נתיב פיזי לטיפול במסר שהועבר (4) הסדר שמבוסס על פלטפורמות שמופעלת על ידי חברות מסחריות פרטיות – הסתמכות על פלטפורמות מסחריות פרטיות מעוררת קשיים .: א ה פגיעה בפרטיות שנגרמת מ היכולת הטכנולוגית .שלהן לקרוא את המסרים שמעביר הגוף הציבורי; ב היכולת של החברות לעשות שימוש מסחרי במידע האישי של הנמענים; ג. הקושי בקביעת הוראות שקילות וחזקת מסירה שעה שהחברה הפרטית יכולה לשנות בכל זמן נתון את אופן פעילותה על בסיס שיקולים מסחריים , למשל להגביל את גודל תיבת הדוא"ל, לסגור אותה, לשנות את הגדרות ה"ספאם" וכ יו"ב . (5 ) תקלות ובעיות, כללי שקילות וחזקת מסירה– מערכת דיוור דיגיטלי חשופה לתקלות טכניות וכשלים אנושיים מסוגים שונים ש דורשים את התייחסות המחוקק: א. האם ההסדרים שנקבעו בהצעת החוק ,(למשל דרישה ל ?מערכת חיווי בדבר כשל בשליחת המסר או קבלתו) נותנים מענה מספק ב. ישנן בעיות שנראה כי אין לה ן מענה בהצעת החוק (חשש הנמען בדבר זהות הגוף השולח או חשש מנזקים מכוונים לתיבת הדוא"ל או למערכת הדיוור); ג. מי נכון שיישא בסיכון לאי הגעת המסר , הגוף הציבורי ששולט על מערכת הדיוור או הנמען? ד. כיצד יכול נמען להרים את נטל ההוכחה ו להוכיח שלא קיבל משהו ? (6 ) עדכניות המען הדיגיטלי– ספק אם הטלת חובה על הציבור לעדכן את מרשם האוכלוסין על כל שינוי בדוא"ל או בטלפון נייד היא,סבירה יתכן שהפתרון הוא הטלת חוב ה ל בדיקת עדכניות המען על הגוף הציבורי או על מרשם האוכלוסין. (7 ) חשש לשימוש יתר שייצור מטרד– הרשימה הסגורה של המסרים שגוף ציבורי רשאי לשלוח מנוסח ת .באופן רחב שמאפשר שימוש נרחב עד כדי הצפה והטרדה מעבר לאי הנוחות הכרוכה בכך, הדבר עלול להוביל לכך שהאזרחים יתייחסו להודעות שהם מקבלים מרשויות ציבוריות כ"ספאם" ולא ישימו ל .ב להודעות חשובות הנשלחות אליהם מעבר להידוק הניסוח, יתכן שהפתרון הוא לאפשר לנמען לבחור .באופן דיפרנציאלי איזה סוג מסרים הוא מעוניין לקבל (8 ) קטינים– הטלת חובות על קטינים מגיל16 ומתן אפשרות לקטין להסכים לשליחת מסרים הנוגעים להליך גיוסו לצבא ולרישיון הנהיג ה שלו ,מעורר ים קשיים: א. מדוע להטיל את החובה על הקטין ולא על האפוטרופוס שלו? ב. מהי ההצדקה להוציא את האפוטרופוס של הקטין מהתמונה ולפנות באופן ישיר לקטין, במיוחד בתחומים כה משמעותיים כמו הליך הגיוס לצה"ל והיכולת להחזיק ברישיון נהיגה? דיוור דיגיטלי– עיקרי ההסדר המוצע חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח- 2018 (להלן– )החוק , מסדיר פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, וקובע כי גוף ציבורי חייב לאפשר לכל אדם לפנות אליו באופן דיגיטלי . .מדובר בעיקר בגופים ציבוריים שנותנים שירות לציבור ומקיימים איתו קשר הצעת החוק מבקש ת ליצור את התשתית המשפטית שתאפשר פנייה באמצעי קשר דיגיטליים גם בכיוון ההפוך, כך ש גוף ציבורי יוכל לפנות לאדם ולשלוח לו מסרים באופן דיגיטלי . מדובר ברשימה ארוכה של "גופים ציבורי .ים", ובכלל זה כל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, המשטרה, המוסד לביטוח לאומי ועוד :ההסדר המוצע מתבסס על העקרונות הבאים הטלת חובה על מסירת "מען דיגיטלי" למרשם האוכלוסין– כל תושב יחויב במסירת מספר הטלפון הנייד וכתובת הדואר האלקטרוני שלו ("המען הדיגיטלי") לפקיד הרישום שירשום אותו כפרט רישום 3 במרשם האוכלוסין . .לא תוטל סנקציה כלשהי בגין אי מילוי החובה חשוב להדגיש כי החובה למסור את מספר הטלפון הנייד וכתובת הדואר האלקטרוני אינה מטילה חובה שיהיה לאדם טלפון נייד או דואר אלקטרוני, והכוונה היא ש החו בה למסור מען דיגיטלי תחול רק על מי שיש לו מען דיגיטלי . בדומה לפרטי מידע אחרים שבמרשם האוכלוסין, גם ביחס למען הדיגיטלי תחול חובת עדכון , ולפיה, בכל שינוי של מספר הטלפון הנייד או של כתובת הדוא"ל – תחול על האדם חוב ה לעדכן בכך .את פקיד הרישום חובות על פקיד הרישום – במועד שה ,תושב מוסר לפקיד הרישום הודעה בדבר מענו הדיגיטלי על פקיד הרישום ת וטלנה החובות הבאות:  חובת יידוע : פקיד הרישום יחויב ליידע את התושב ש המען הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים לשלוח אליו מסרים, שקיימת אפשרות שתחול חזקת מסירה לגבי מסרים אלה ושהוא רשאי לסרב לקבל למענו הדיגיטלי מסרים מגופים ציבוריים.  חובת בדיקת שימוש במען הדיגיטלי : פקיד הרישום יידרש לוודא כי לתושב יש גישה למען .הדיגיטלי שעליו הודיע, וכי הוא יודע כיצד לעשות בו שימוש אפשרות לסרב לקבלת מסרים מגופים ציבוריים למען הדיגיטלי– ,לפי המוצע ברירת המחדל היא ש כל תושב שמסר את מענו הדיגיטלי יקבל אליו מסרים מגופים ציבוריים , אלא אם כן הודיע על סירובו לכך (=מנגנון שלopt-out ). ואולם, גם תושב שסרב ניתן יהיה לשלוח לו, בעל כורחו, שני סוגי:מסרים מסר ש"מזהיר את הנמען בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של "אדם או מנחה אותו בעניין כאמור ("מסר אזהרה"), וכן מסר, אחת לשנה, שנועד ליידע אותו בדבר האפשרות לקבל מסרים מגופים .)"ציבוריים למענו הדיגיטלי ("מסר עדכון המסרים שניתן לקבל והתנאים למסירתם – מוצע לקבוע תנאים שרק בהתקיימם גוף ציבורי רשאי יהיה לשלוח מסרים למענו הדיגיטלי של תושב במסגרת הפעלת סמכות לפי דין או במילוי תפקיד ציבורי:  סוג המסר: כדי למנוע מצב שבו הגופים הציבוריים עושים שימוש בהסדר הדיוור הדיגיטלי כדי לשלוח מסרים הנוגעים לפעילותם כגוף פרטי, הצעת החוק מונה רשימה סגורה של סוגי מסרים ש הגוף הציבורי רשאי לשלוח, ובכלל זה: מסר שנשלח לפי חיקוק או הוראת מינהל; מסר שכולל מידע שמותאם באופן ייעודי לנמען או שנועד להודיע לו על עניין שעשוי להשפיע עליו באופן ;משמעותי; מסר אזהרה (כנ"ל); ומסר שהנמען נתן את הסכמתו לשליחתו למענו הדיגיטלי  אופן שליחת המסר: המסר יישלח באופן מאובטח ותוך נקיטת אמצעי הגנה סבירים על ידי הגוף הציבורי, כדי למנוע פגיעה בתהליך השליחה או בתוכן המסר , ובאופן ש ניתן יהי ה לשמור ולאחזר את המסר . כמו כן המסר צריך.להיות נגיש הוראות שקילות– מוצע לקבוע כי בהתקיים ,תנאים מסויימים גוף ציבורי ששולח מסר למען הדיגיטלי של אדם ייחשב כאילו שלח את המסר בדואר פיזי . לעניין זה קובעת הצעת החוק מדרג הוראות שקילות בהתאם למדרג הקיים כיום בחקיקה לעניין שליחה בדואר : בהתקיים תנאים מסוימים יראו מסר שנשלח למען דיגיטלי כשקול ל שליחת דואר , בהתקיים תנאים מחמירים יותר יראו מסר שנשלח למען דיגיטלי כשקול ל שליחת דואר רשום , ובהתקיים תנאים עוד יותר מחמירים יראו מסר שנשלח למען דיגיטלי כשקול ל שליחת דואר רשום עם אישור מסירה. התנאים בהם נדרשים הגוף הציבורי לעמוד כדי שיתקיימו הוראות השקילות נוגעים ל סוג המסר ואופן שליחתו, תיעוד המס ר, שליח ת המסר באמצעות מנגנון שמאפשר לקבל חיווי על כשל בשליחת המסר או ב קבלתו, ,נקיטת אמצעי אבטחה שונים ובדרגות הגבוהות יותר של שקילות – גם אישור מהנמען על קבלת המסר, חיווי על הצגת המסר לנמען או שליחת המסר פעמים נוספות, בפערי זמן מסוימים ובדרכים שונות , כתחלי ף לאישור הנמען. 4 חזקת מסירה – אם התקיימו הוראות השקילות הנוגעות לדיוור דיגיטלי ששקול לשליחה בדואר או בדואר רשום, יראו את ההמצאה כמבוצעת בתום4 ימי עסקים מיום משלוח המסר, אלא אם כן הוכיח .הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו יודגש כי לגבי מסרים אלקטרוניים שמקבילים לשליחה בדואר רשום עם אישור מסירה / מסירה אישית / מסירה ביד – לא תחול חזקת מסירה. )הסדר נפרד לתאגידים (חברות, עמותות, אגודות שיתופיות – במקביל להסדר לגבי יחידים, מוצע לקבוע הסדר ,אחר לגבי תאגידים מסוגים שונים (חברות עמותות ואגודות שיתופיות). לפי המוצע, תחול חובה על תאגיד שיהיה לו מען דיגיטלי)'שיימסר לרשם האחראי (רשם החברות, רשם העמותות וכו , וגופים ציבוריים יוכלו להעביר מסרים לאותו המען הדיגיטלי . בשונה מיחידים– תאגיד לא יהיה רשאי לסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו דיגיטלי( למעט)תקופת ביניים ראשונית של שנתיים. סוגיות כלליות לדיון להלן יובאו בתמצית מספר סוגיות מרכזיות הנוגעות לגוף הצעת החוק, אשר מוצע כי הוועדה תידרש להן במסגרת דיוניה. פירוט נרחב יותר ביחס לסוגיות אלה וכן ביחס לסוגיות נוספות יובאו במסמכי הכנה ס.פציפיים שיופצו לקראת דיוני הוועדה הבאים (1 )הסכמה ההסדר המוצע קובע מנגנונים שבבסיסם אינם טעונים הסכמה מראש של האדם ובהיבטים שונים אף כופים עליו דברים ופוגעים באוטונומיה ובחופש הפעולה של ו . יש לכך ביטויים שונים בהצעת החוק: .א הטלת חובה למסור מען דיגיטלי – לפי המוצע, תושב יוכל לסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למע נו ,הדיגיטלי אך לא יוכל לסרב לעצם החובה למסור את המען הדיגיטלי . האם לא ניתן לקדם את התכלית של דיוור דיגיטלי באמצעות מנגנונים שמבוססים– בהיקף כזה או אחר – על יסוד הסכמ ה? הוועדה לא חייבת להחליט שהכל ,מבוסס על הסכמה מראש או שהכל מבוסס על כפייה ו ניתן להציע מגוון של מנגנוני ביניים שעוצמת רכיב ההסכמה בהם משתנה: ,למשל מנגנון שלפיו שער הכניסה מבוסס על הסכמה מראש למסירת המען הדיגיטלי; מנגנון שמחייב מסירת מען הדיגיטלי רק לסוג מצומצם של מסרים( כמו"מסר אזהרה") ודורש הסכמה מראש למסירת המען הדיגיטלי ליתר סוגי המסרים; או לפחות קביעת ברירת מחדל של חובה ביחס ל מסירת המען הדיגיטלי עם אפשרות לסרב למסירת ו. .ב צירוף ללא הסכמה מראש למנגנון העברת המסרים למען הדיגיטלי – בדומה לרציונאל העומד ביסוד "חוק הספאם", גם כאן, צירוף של אדם למנגנון העברת מסרים ללא קבלת הסכמתו מראש , באופן שמצריך אותו לסרב באופן אקטיבי כדי לצאת מהמנגנון – פוגע באוטונומיה של האנשים. בעיה זו מקבלת משנה תוקף שעה שמדובר ב אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה שאולי לא תהיה מספיק מודעת ליכולת שלה לנקוט בצעדים כדי לסרב להיכלל במנגנון זה. .ג שליחת מסרים למען דיגיטלי חרף סירוב לקבלם – לפי המוצע , ניתן יהיה לשלוח לאדם שסירב מפורשות לקבל מסרים מגופים ציבוריים הודעות אזהרה והודעות עדכון, בעל כורחו, תוך פגיעה באוטונומ יה שלו והתעלמות מסירובו המפורש. נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול האם לא ניתן להשיג את התכליות שעומדות ביסוד הצעת החוק באמצעות)מנגנונים שיאפשרו מידה רחבה יותר של הסכמה (כדוגמת אלה שהוצגו לעיל או אחרים, במקום ה מנגנון המוצע שאינו מבוסס על הסכמה מראש. 5 (2 )פרטיות הפגיעה ש הצעת החוק פוגעת ב זכות ל פרטיות באה לידי ביטוי בהקשרים:שונים בהצעת החוק .א עצם א יסוף פריטי מידע אישיים במאגר מידע רחב היקף – החובה למסור למרשם האוכלוסין פריטי מידע שניתן להפיק מהם מידע אישי וצירופו של מידע זה למאגר הקיים במרשם האוכלוסין ,יש הם ב פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות של תושבי ישראל , שדורשת הצדקה . .ב חששות שונים שמתעוררים כתוצאה מאיסוף המידע – איסוף המידע מעורר חששות שונים בתחומי הפרטיות :, ובכלל זה חשש מדליפת המידע – הן דליפת המען הדיגיטלי (בין אם ממרשם האוכלוסין ובין ;אם מהגופים הציבוריים), והן דליפת תוכן המסרים חשש מפריצה למאגר – כדוגמת הפריצות למאגרים של חברות מסחריות וגופים ציבוריים שהתפרסמו בשנים האחרונות; שימושים נוספים במידע והעברתו לגופים אחרים– אישור של הוספ ,ת פריטי המידע הללו למאגר עשוי להוביל, ברמה גבוה של סבירות .לבקשות עתידיות להוספת פריטי מידע נוספים ולעשיית שימושים נוספים במידע הקיים .ג מחיקת המידע – חסרות הוראות אפקטיביות לעניין מחיקה, כי החריגים להוראה המוצעת למעשה .מרוקנים אותה מתוכן ד . השימוש בפלטפורמות של חברות מסחריות פרטיות – העובדה שמערכת הדיוור הדיגיטלי המוצעת תתבסס על פלטפורמות דיגיטליות של חברות מסחריות פרטיות, ,מוסיפה היבט נוסף של פגיעה בפרטיות בשל העובדה שבידי הגופים המסחריים הללו היכולת הטכנולוגית לקרוא את המידע שהגופים הציבורי ים יעבירו למען הדיגיטלי באמצעות אותן הפלטפורמות.)(ראו להלן ה .היחס בין מרשם האוכלוסין והגופים הציבוריים – הצעת החוק חסר ה הסדרה מקיפה של אופן העברת המידע בין מרשם האוכלוסין והגופים הציבוריים , וההסתמכות בעניין זה על פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות שעניינו "מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים" אינה מספקת , שכן היא אינה נותנת מענה ( לסוגיות ספציפיות הנוגעות להסדר המוצע ,כך, למשל האם גוף ציבורי רשאי לקבל את המען הדיגיטלי ?של תושב שהודיע כי הוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים ועוד). מוצע לוועדה לשקול את ההיבטים השו נים של הפגיעה בפרטיות וכיצד ניתן להתמודד איתם, לשקול את הנושא של השימוש בפלטפורמות פרטיות (ראו להלן), ו להוסיף להצעת החוק הוראות שיסדירו באופן מקיף וברור את אופן העברת המידע בין מרשם האוכלוסין והגופים הציבוריים. (3 ) אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה יש קבוצות שונות באוכלוסייה שלא עושות שימוש באמצעים דיגיטלית בשל היעדר יכולות, היעדר אמצעים ,או מטעמים אחרים. קבוצות אלה עשויות לכלול, בין היתר, אנשים מבוגרים אוכלוסיות מוחלשות שנעדרות אמצעים לרכוש אמצעים טכנולוגיים או ידע טכנולוגי, ואנשים שאינם עושים שימוש באמצעים דיגיטליים מטעמים תרבותיים או דתיים. רמת האוריינות הדיגיטלית של אנשים הנמנים על .קבוצות אלה עלולה להיות נמוכה חרף הפתרונות שהצעת החוק מבקשת להציע, מתעוררים היבטים שונים הדורשים מענה: .א קיום החובה למסירת מען דיגיטלי – כיצד פקיד הרישום "מוודא" ש התושב יודע להשתמש ב מענו הדיגיטלי , בתהליך אנושי מול התושב או בתהליך דיגיטלי שלא בטוח שתוצאותיו ישקפו את מידת ההבנה של התושב(למשל, יכול להיות שאדם מבוגר ייעזר בבן משפחה צעיר יותר באופן חד- פעמי אבל הדבר לא יעיד כי הוא מסוגל לקבל מסרים באופן שוטף באמצעי ם דיגיטליים)? מה סף ההבנה הנדרש 6 מתושב כדי לצלוח את מבחן ההבנה, האם די בכך שאדם יפגין יכולת שימוש מינימאלית בטלפון נייד או בדואר אלקטרוני, כדי שניתן יהיה לשלוח לו מסרים שדורשים יכולות גבוהות יותר של ?שימוש כיצד מוודאים יכולת הפעלה של המען הדיגיטלי בהיבט של נגישות לשונית , כדי שלא יווצר מצב שבו אדם מבין איך להפעיל את מענו הדיגיטלית בשפה אחת אך את ההודעות הוא מ קבל בשפה אחרת? .ב אפשרות הסירוב – ,כיצד מבטיחים שלכל אדם, ובמיוחד כזה עם אוריינות דיגיטלית נמוכה תהיה אפשרות אמיתית ואפקטיבית של סירוב, כך שהוא יבין שהוא יכול לסרב, כיצד הוא מסרב ומה המשמעויות וההשלכות של הסירוב או אי-הסירוב? הדבר תלוי לא מעט באופן שבו פקיד הרישום יידע .)את התושב על זכותו לסרב (בטופס פיזי או דיגיטלי או בהסבר בעל פה בשפה מובנת .ג הותרת נתיב פיזי והיכולת לטפל במסר שהועבר – במקרים מסוימים, שליחת המסר למען דיגיטלי במקום ל דואר פיזי, עלולה לגרום לקשיים יישומיים לנמען עם .אוריינות דיגיטלית נמוכה ,לפיכך יש לאפשר לנמען כאמור לפנות לגוף הציבורי בבקשה לקבל סיוע בטיפול פיזי ,במסר ו לענות למסר האלקטרוני או לטפל בו של.א באמצעות המערכת הדיגיטלית אלא באופן פיזי (4) הסדר שמבוסס על פלטפורמות שמופעלת על ידי חברות מסחריות פרטיות המודל המוצע ולפיו גופים ציבוריים ישלחו מסרים ב דיוור דיגיטלי על בסיס פלטפורמות דיגיטליות של חברות מסחריות פרטיות , שלא על יסוד התקשרות של המדינה עם הפלטפורמה וללא הוראות אסדרה שיחולו על הי:, מעורר שאלות במישורים שונים .א פגיעה בפרטיות – כפי שהוסבר לעיל, מתעורר החשש לפגיעה בפרטיות התושבים, נוכח העובדה שבידי הגופים המסחריים הללו היכולת לקרוא את ההודעות הנשלחות. .ב שימושים מסחריים במידע – ,בנוסף החברות הפרטיות שמפעילות את הפלטפורמות של מערכת הדיוור הדיגיטלי תוכלנה לעשות שימושים מסחריים שונים במידע ה אישי של הנמענים שיעבור דרכן. .ג הקושי בקביעת הוראות שקילות וחזקת מסירה – האם ניתן לבסס הסדר חוקי מקיף, ובכלל זה הוראות שקילות וחזקת מסירה על יסוד השימוש בפלטפ ורמות של חברות מסחריות פרטיות שיכולות ?לשנות בכל זמן נתון את אופן פעילותן על בסיס שיקולים מסחריים כדי להבטיח שמירה על זכויות התושבים כמו גם על קיומם של היבטים תפעוליים שונים, מוצע לוועדה לבחון האם אין מקום להקמת רשת דיוור שמתבססת על תשתית ציבורית (למשל, שלכל תושב יהיה )כתובת דוא"ל מטעם המדינה או לחלופין לכונן מערכת דיוור ממשלתית ש תוסדר באמצעות התקשרות של הממשלה עם הפלטפורמות הפרטיות , שבמסגרתה הממשלה תקבע תנאים שישמרו על זכויות היסוד .והאינטרסים הציבוריים בשימוש במערכת שכזאת בהקשר זה, מוצע לוועדה ל בקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג את ההסדרים המקבילים .שקיימים במדינות אחרות בעולם (5 ) תקלות ו בעיות ,כללי שקילות וחזקת מסירה מערכת דיוור דיגיטלי – כמו כל מערכת טכנולוגית – חשופה לקיומן של תקלות טכניות, כשלים אנושיים ובעיות מסוגים שונים : תקלות טכנולוגיות – כמו תיבת דואר מלאה, מערכ ו ת מחשב ש חוסמ ו ת אנשים , ,הודעות או קבצים או מעבירות אותן אוטומטית לתיבת דואר הזבל; כשלים אנושיים – כמו שיבוש קל בהקלדת ה כתובת, מסר שנשלח ו נמחק בטעות , ועוד ;נזקים מכוונים – כמו תיבת דוא"ל שנפרצת, או 7 ;מערכת דיוור דיגיטלית שהאקרים השתלטו עליה זיהוי הגוף השולח – חשש בלב הנמען האם מי ששלח לו את המסר הוא גוף ציבורי או שמדובר בניסיון הונאה דיגיטלי )"("פישינג. במסגרת ההסדר המוצע , נקבעו הוראות שתפקידן ל צמצם את האפשרות להתרחשות תקלות מעין אלה, ו לקבוע מי נושא בסיכו ן ב מקר ה .של אי הגעת המסר ליעדו הוראות אלה טעונות:ליבון ומחשבה נוספת על ידי הוועדה .א המענה שניתן בהצעת החוק – האם ההסדרים שנקבעו נותנים מענה מספק לתקלות ולכשלים הצפויים ? כך, למשל, האם ה הוראה שמתנה את שקילות המסר בכך שהאמצעי שבו נשלח המסר כולל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו ולא התקבל חיווי על כשל כאמור (סעיף3 (ה4 ) המוצע), נותנת מענה מקיף כי היא מסוגלת ,לזהות כל כשל שהוא או שיש כשלים שמערכת זו אינה מזהה ? מוצע לוועדה לבקש נת.ונים באשר להיקף המענה שמערכות אלה נותנות .ב בעיות שלא ניתן להם מענ ה בהצעת החוק – כך, למשל, לא ברור כיצד נמען אמור להיות בטוח בזהות הגוף ששלח לו את המסר ולא לחשוש מהונאה פוטנציאלית ,ומהו המענה למצב שבו תי ב ת הדוא"ל של נמען נפרצה או שהאקרים השתלטו על מערכת הדיוור הדיגיטלית של ה גוף ה ציבורי , וכיצד מצבים מעין ?אלה משפיעים על הוראות השקילות וחזקת המסירה .ג מי נכון שיישא בסיכון לאי הגעת המסר – לפי הצעת החוק, משעה שהגוף הציבורי עמד בהוראות החוק – הסיכון ונטל ההוכחה לבסס כי המסר לא הגיע ליעדו.עוברים לכתפי הנמען מוצע לוועדה לבחון האם אין ב צירוף השיקולים הבאים כדי להטות את הכף להטלת הסיכון על הגוף הציבורי1 : פערי הכוחות בין ;הגוף הציבורי והנמען העובדה ש הגוף הציבורי שולט על מערכת הדיוור הדיגיטלי ובידיו יכולת גבוהה יותר ל ;צמצם את הסיכונים הכרוכים בהגעת מסרים ולשאת בהם מהנמען ו העובדה ש הגוף הציבורי הוא .הנהנה העיקרי מההסדר .ד סתירת החזקה – האם וכיצד נמען יכול להוכיח שלא קיבל את המסר ? מדובר בדרישה שהיכולת של הנמען לעמוד בה היא קשה מאוד עד כדי ,בלתי אפשרית והלכה למעשה משמעותה היא העברת ה סיכון באופן.כמעט מוחלט על כתפיו של נמען ביחס לפעולות הדיוור הדיגיטלי של הגוף הציבורי (6) עדכניות המען הדיגיטלי כדי שניתן יהיה לקיים מערכת יעילה ותקינה של דיוור דיגיטלי, .יש צורך שהמען הדיגיטלי יהיה עדכני הפתרון שניתן לכך בהצעת החוק הוא הטלת חובה על כל תושב למסור למרשם האוכלוסין הודע ת עדכון על שינוי מענו הדיגיטלי, בדומה לחוב ת עדכון לגבי שינוי מען פיזי (סעיף17 )לחוק מרשם האוכלוסין. ספק גדול האם ועד כמה זה מציאותי לצפות ש לציבור הרחב תהיה מודעות לכך שכל החלפת כתובת דוא"ל או מספר טלפון נ ייד מחייבת אותם לעדכן את פקיד הרישום בשינוי. ספק זה נכון ביתר שאת לגבי אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה . מוצע לוועדה לשקול אפשרויות חלופיות שונות, ובכללן הטלת נטל העדכון על גורמים נוספים , למשל הטלת חובה על הגוף הציבורי לערוך בדיקה מעת לעת של עדכניות המען הדיגיטלי של אדם, כתנאי להוראות ה שקילות.וחזקת המסירה (7 ) חשש לשימוש יתר במערכת הדיוור הדיגיטלי והצפת התושבים במסרים כדי למנוע מהגופים הציבוריים להשתמש במערכת הדיוור הדיגיטלי באופן שיציף את התושבים במסרים רבים ויגרום להם למטרד ,)"("דואר זבל מוצע בהצעת החוק לקבוע רשימה סגורה של סוגי מסרים 1 'ראו לעניין זה את השיקולים שבהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס1.2500 ", "כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים (מיום10 באוקטובר2019 '), עמ8-9 '(ובהרחבה במסמך עזר מס3 ', בעמ14-20 .) 8 אלקטרוניים שניתן לשלוח לנמען. ,ואולם בחינת סוגי המסרים מעלה כי הם מנוסחים באופן רחב וברמת הפשטה גבוהה באופן ש מאפשר לגוף ציבורי לשלוח מנעד רחב מאוד של מסרים שיציף את הנמען ואף עלול להוביל אותו שלא לשים לב למסרים חשובים ""המתחבאים ברצף של הודעות כלליות,. כך, למשל ,"מסר הכולל "מידע המותאם באופן ייעודי לנמען יכול לאפשר שליחת הודעה ל אזרח ותיק על חוגים שהרשות המקומית ,מארגנת לאזרחים ותיקים או שליחת הודעה לזוג צעיר על קיומה של הגרלת ד ירות במחיר למשתכן. באופן דומה, מסר ש"מזהיר את הנמען בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של ,"אדם או מנחה אותו בעניין כאמור יכול לאפשר שליחת הודעה על שינוי ב הסדרי התנועה או מסר .שמבקש לעודד את הנמען להתחסן נגד קורונה מעבר לצמצום סוגי המסרים והידוק הניסוח , מוצע לוועדה לשקול אפשרות לייצר דיפרנציאצי ה בין סוגים שונים של הודעות, כך שנמען יוכל להודיע שהודעות מסוג מסוים או בתחום מסוים הוא אינו מעוניין לקבל , דבר שיאפשר.לנמען להימנע מקבלת מסרים שהוא אינו מעוניין לקבלם (8 )קטינים ההסדר המוצע מטיל חובה על כל קטין מגיל16 למסור את מענו הדיגיטלי למרשם האוכלוסין, מקנ ה לו את היכולת לסרב לקבל מסרים למענו הדיגיטלי, ומאפשר לשלוח למענו הדיגיטלי של קטין שלא סרב ,לכך מסרים.הנוגעים להליך גיוסו לצבא ולרישיון הנהיגה שלו החלת ה הסדר ע ל קטינים מעוררת קושי: .א הטלת החובה על קטין – מהי ההצדקה להטיל את החובה החוקית ה על קטין ולא על האפוטרופוס של הקטין כפי שנקבע ביחס לפריטי מידע אחרים ? ב. סירוב או הסכמה של הקטין – מהי ההצדקה להסתמכות על שיקול הדעת של הקטין שיבין את ההשלכות של הסכמתו או אי- הסכמתו לקבלת המסרים למענו הדיגיטלי? ג. תוכן המסרים ואי מעורבות האפוטרופוס – מהי ההצדקה להוציא את האפוטרופוס מהתמונה ולפנות באופן ישיר לקטין? האם הוריו של קטין לא אמורים לדעת על כך שקיבל צו ראשון מצה"ל או הודעה ממשרד התחבורה הנוגעת לרישיון הנהיגה שלו (דברים שבדרך הטבע הם יהיו מודעים להם אם המסר יגיע?)בדרך של מכתב בדואר ?מהי ההצדקה להוציא אותם מהתמונה נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול האם אין מקום להחיל את ההסדר המוצע על האפוטרופוס ולא על הקטי ן עצמ ו. עם התקדמות הדיונים וירידה לפרטי הסעיפים יוצגו בפני הוועדה מסמכים מפורטים שיסבירו את פרטי ההסדרים.המוצעים, כמו גם שאלות, הערות ונקודות לדיון ביחס לכל סעיף