מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וארבע ג' בטבת תשפ"ב מושב שני 7 בדצמבר 2021 בנושא: טיפול נמרץ בישראל – מעט מדי מיטות, פחות מדי צוותים וחולים שנדחקים החוצה של חברי הכנסת: אוסאמה סעדי ויעל רון בן משה ביום כ"ה בכסלו התשפ"ב, 29 בנובמבר 2021, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר את הצעותיהם של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ויעל רון בן משה, בנושא: טיפול נמרץ בישראל – מעט מדי מיטות, פחות מדי צוותים וחולים שנדחקים החוצה, לדיון מהיר בוועדת הבריאות. ביום ג' בטבת התשפ"ב, 7 בדצמבר 2021, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ממלאת מקום יושבת-ראש הוועדה. בדיון השתתפו נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד האוצר, נציגי קופות החולים, מנהלי בתי חולים, נציגי ההסתדרות הרפואית – האיגוד לטיפול נמרץ ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים ישיבה בשל המחסור החמור במיטות טיפול נמרץ שהוצג בפניה: בכל בתי החולים בישראל גם יחד יש פחות מ-400 מיטות טיפול נמרץ. בשבע השנים האחרונות נוספו רק 36 מיטות חדשות − עשר מהן בעקבות פתיחת בית החולים הציבורי אסותא באשדוד. יתר בתי החולים נאלצו להסתפק ב-26 מיטות חדשות בשבע שנים. חה"כ יעל רון בן משה, מיוזמי הדיון, טענה כי יש מחסור חמור במיטות טיפול נמרץ ובכוח אדם, הבא לידי ביטוי בסכנת חיים המרחפת מעל ראשי המטופלים, והעניין הוא תקציבי; עוד ציינה חה"כ רון בן משה כי ככל שהנושא לא מטופל היום, נצברים פערים למשך כמה שנים קדימה, ומבחינת כוח אדם סטודנטים מתחילים לרפואה, יעסקו במקצוע רק בעוד כ-12 שנים, ואם נדרשת התמחות ספציפית מדובר בשנים נוספות; חה"כ רון בן משה הוסיפה כי בבתי החולים בפריפריה המצוקה אף קשה יותר, וכדי לגייס רופאי טיפול נמרץ לפריפריה נדרשים פתרונות ייחודיים, כדוגמת המענקים שניתנו לרופאים שעברו לפריפריה. חה"כ אוסאמה סעדי, אף הוא מיוזמי הדיון, ציין כי כיום יש בסך הכול 116 מומחים לטיפול נמרץ בישראל ו-41 מתמחים. עוד הוסיף חה"כ סעדי, כי בהתאם לנתוני האוכלוסייה בישראל, בפועל נדרשות 1000 מיטות ולפחות 250 רופאים. ד"ר ירון בר-לביא, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ, הסביר לוועדה כי זמן ההשפעה על סיכויי ההישרדות של חולה עם אלח דם (Sepsis) או טראומה הוא ב-6 השעות הראשונות, וכל המתנה במיון או במחלקות אחרות, מקטינה את סיכויי הישרדותו. עוד ציין כי בישראל יש היום ארבע מיטות טיפול נמרץ ל-100,000 איש, נתון שמעמיד את ישראל במקום האחרון בהשוואה למדינות ה-OECD, בהן הממוצע הוא 11.5 מיטות. לטענתו, הבעיה נעוצה בעיקר במחסור באחיות טיפול נמרץ, כמו גם במחסור ברופאים מומחים לתחום. ד"ר בר-לביא סיכם כי יש צורך דחוף בהגדלת מספרם של מיטות טיפול נמרץ כללי, אנשי צוות רפואי, מומחים, מתמחים ואנשי צוות סיעודי פי-שלושה. הוא הוסיף כי ככל שיתקבלו התקנים והאמצעים, אפשר יהיה לצמצם את הפערים בתוך שנה עד שנתיים. ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הביאה לידיעת הוועדה נתונים שלפיהם בישראל יש 925 מיטות טיפול נמרץ − כללי וייחודי – ו-343 מהן נפתחו משנת 2011 ואילך. עם זאת, ד"ר עזרא ציינה כי במשרד סבורים כי יש צורך להגדיל את שיעור המיטות, ולשם כך מוקמת במשרד הבריאות ועדה ייעודית לנושא, אשר תמפה את צורכי כוח האדם ואת צורכי פיזור המיטות, בשיתוף האיגוד לטיפול נמרץ וגורמים נוספים. עוד הוסיפה ד"ר עזרא כי לדעתם, אין זה נכון לרכז את הטיפול במקום אחד, וכי חלק מהחולים מתאימים ל"טיפול ביניים" או ל"טיפול מוגבר", וכי במשרד נערכת עבודה על תיקנון מיטות "טיפול מוגבר" במחלקות הפנימיות, והכשרת הרופאים בהן להתמחות בטיפול נמרץ, כדי לעבות את מספר התקנים ואף לאפשר רוטציה בין הרופאים במחלקות. ד"ר עזרא עדכנה את הוועדה גם כי בתוכנית המיטות, שאמורה להיות מיושמת עד סוף 2022, מתוכננות להיפתח עוד 127 מיטות טיפול נמרץ, וכי הנושא נמצא בדיונים מול משרד האוצר. החל משנת 2023 נדרשת תוכנית חדשה. דניאל פדון, רפרנט בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר, ציין כי תקציב משרד הבריאות גדל ל- 11 מיליארד ש"ח, ובדיוני התקציב האחרונים סוכם על כמה תוספות משמעותיות, ובהן תוספת תקנים של אחיות טיפול נמרץ ועיבוי מערך ההכשרות של אחיות טיפול נמרץ. עוד ציין בפני הוועדה כי ב-50% ממערך האשפוז אין תקינה ממשלתית. פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת, הלין בפני הוועדה כי בתקופת הקורונה התבקש על ידי משרד הבריאות לפתוח מחלקת טיפול נמרץ, ואף שהצליח להקימה ולהעמיד 12 מיטות טיפול נמרץ באמצעות תרומות, בית החולים אינו מקבל ממשרד הבריאות רישיון ותקצוב להפעלתן. פרופ' חכים הוסיף כי אין זה תקין למנוע את הפעלת המיטות או לדחותן לתוכנית המיטות הבאה, ומדובר בפגיעה בשוויון. נדב בן יוסף, מנהל אגף בקרה על בתי חולים ציבוריים במשרד הבריאות, עדכן את הוועדה כי תוכנית המיטות עד 2022 סגורה, והקצאה נוספת תתאפשר רק כשתאושר תוכנית המיטות הבאה. הוא הוסיף כי ההרשאה בגובה מיליארד ש"ח, שניתנה לבתי החולים בתקופת הקורונה, ניתנה לצורכי בינוי. ד"ר אלזה לבון, סגנית אחות ראשית ומנהלת המחלקה לאסדרת כוח אדם במשרד הבריאות, דיווחה לוועדה כי במסגרת 2050 התקנים התוספתיים שהוקצו בתקופת הקורונה, הוקצו כ-1330 תקנים למחלקות פנימיות ויותר מ-400 תקנים הוקצו למחלקות הכירורגיות. נוסף על כך, למנהלי בתי החולים התאפשר להסיט תקנים גם לטיפול הנמרץ לפי שיקול דעתם. ד"ר לבון הוסיפה כי המשרד נתן מענה לצורך הדחוף על ידי הכשרות נרחבות של אחיות בקורסים על-בסיסיים בתחומים האקוטיים, וכי בשנים 2020−2021 נפתחו 52 קורסים על-בסיסיים, שבהן הוכשרו אלפי משתלמים. עוד ציינה ד"ר לבון כי המשרד פועל על פי תכנית חומש עם יעד כמותי של 60% הכשרה אקוטית, וכי בשנה הבאה יותר מ-1200 אחיות ואחים ישתתפו בקורסים העל בסיסיים. להלן סיכום הישיבה והמלצות הוועדה: יש הסכמה בין כל הגורמים כי בישראל יש מחסור במיטות טיפול נמרץ, וכי נדרש טיפול מיידי במחסור, כדי לגשר על הפערים שנוצרו. הוועדה קוראת למשרד הבריאות ומשרד האוצר להחיל תוכנית תמריצים ייחודית לצוות הרפואי בטיפול נמרץ בפריפריה ובבתי חולים קטנים. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות נתונים בדבר מיטות טיפול נמרץ ברישיון ומתוקצבות בבית החולים הסקוטי בנצרת. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות ומשרד האוצר את תוכנית המיטות הרלוונטית לשנים 2022−2017 ויישומה, כולל לוח זמנים להבשלה מלאה. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לשלב נציג בתי החולים בפריפריה בוועדה המוקמת בימים אלה לבחינת צורכי הטיפול הנמרץ. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ט' בטבת תשפ"ב 13 דצמבר 2021