חומר רקע
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
)ועדת חקיקה (פלילי
:יו"ר הועדה
עו"ד טליה טוני גרידיש
,ד"ר
נחשון שוחט
, עו"ד
עו"ד גד זילברשלג
עו"ד גלית רוטנברג
: מ"מ
עו"ד שאדי דבאח
: סגן
עו"ד חיה ציון זכאי
עו"ד זאב לקט
,ת"א'ח בטבת, פ תש"ב
12.12.2021
לכבוד
מר גלעד קריב
יושב ראש וועדת החוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
א.נ,
:הנדון
הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות
'(מס19
) (פסילת ראיה), התשפ"א –
2021
נייר עמדה
אנו מתכבדים להגיש נייר עמדה
מטעם ועדת חקיקה (פלילי) בלשכת
עורכי הדין בישראל
" :(להלן
הוועדה)"
.בקשר לתזכיר החוק שבנדון
,נייר עמדה זה יתייחס, בין היתר לנוסח החדש המוצע, וזאת לאחר דיוני הוועדה המייעצת לעניין סדר ד ין
פלילי וראיות
" :(להלן
הוועדה המייעצת)"
,, ברשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס השופטת עדנה
ארבל
, אשר הת
קיימו בעקבות הצעה זו
, בהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה בכנסת ישראל.
אנו מברכים על תזכיר החוק שבנדון וסבורים כי עסקינן בהצעה חשובה ביותר להגנה על זכויות נחקרים
ונאשמים ובעיקר
, הצעה המושת
תת
.על ערכי שיטת המשפט הישראלי
כן אנו סבורים,
כי חידוש זה עולה בקנה אחד עם הגישה הדומיננטית כפי שהתפתחה בפסיקה ענפה ברבות
השנים, במסגרתה ישנה חשיבות רבה לעגן את כלל הפסילה הפסיקתית–
.בחקיקה
רקע
סוגיית פסילתה של ראיה אשר הושגה באמצעים פסולים, נידונה רבות בבתי המשפט בישראל
ונוכח
חשיבותה והצורך בעיגונ
ה כאמור, בחקיקה, תפורט בהרחבה בנייר עמדה זה .
"ד ה פס
המנחה אשר שינה את המצב המשפטי, במסגרתו התפתחה למעשה
דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ,
בהיעדרו של הסדר חקיקיתי מתאים
, הינו פס"ד י ששכרוב (ע"פ5121/98
,יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי
( פ"ד סא1
)
461), אשר ני תן על ידי
בית המשפט
העליון בשנת2006
:(להלן
פס"ד יששכרוב .)
מ
כוחה של דוקטרינה זו, רשאי בית המשפט לפי שיקול דעתו, לפסול קבילות של ראיה אשר הושגה שלא כדין
בידי גורמי אכיפת החוק ., ככל שהוא סבור כי קבלת הראיה תפגע בזכויות נאשם להליך הוגן
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
בחינת קבילות הראיה, אשר הושגה ב אמצעים פסולים, נשענת על מספר אדנים: אופיה וחומרתה של אי
החוקיות, השפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה והיחס בין הנזק לתועלת הכרוכים בפסילת
.הראייה
לאור הקביעות ה
תקדימיות בפס"ד יששכרוב
וכן, בהתבסס על פסקי דין רבים שיישמו ופיתחו את כלל
הפסילה הפסיקתי, היה מחו
יב המציאות לעגן זאת בחקיקה ואולם,
טרם נעשה הדבר. יוצא איפה, כי במשך
שנים רבות, נאלצו בתי המשפט בכל הערכאות להתמודד עם שאלות משפטיות רבות, הנוגעות לדוקטרינה
.זו, גדריה ותנאיה
ב ע"פ2868/13
חייבטוב נ' מדינת ישראל זיכה בית המשפט העליון פה אחד את אלישע
חייבטוב, מעבירות
של רצח, שוד וקשירת קשר לביצוע פשע. במסגרת פס
ה "ד נידונה שאלת קבילותה של ההודאה לפי סעיף12
לפקודת הראיות וכנגד משקלה. במסגרת פס
ה "ד עלתה טענה מטעם ההגנה כי הודאת הנאשם אינה חופשית
ומרצון שכן המדובב סיפק לו סמים באופן קבוע. כבוד השופטת ברק א
רז קבעה בפס
ה "ד כי לצד הפגיעה
בזכות ההיוועצות, נעשה שימוש בסמים בתא המעצר וזהו דבר ה"עולה כדי פגם עצמאי שלא נופל בעוצמתו
,מהפגיעה בזכות ההיוועצות. כל אחד מהיבטים אלה מטיל "צל" על הודאת המערער בפני המדובב
והצטרפותם של הצללים זה לזה יוצרת חשכה גדולה שאינה מאפ ."שרת להסתמך על ההודאה לצורך הרשעה
בהמשך, קבעה כבוד השופטת ברק ארז "הודאה שניתנה בסמוך לצריכתם של סמים מלווה בחשש אינהרנטי
."שמא החשוד לא הודה באופן חופשי ומרצון, ומעוררת ספק בדבר אמיתות הדברים
,בפס"ד אחר תפ"ח20705-07-14
מ"י נ' סלומון רדאי
, עלתה שאלת קב ילותה של הודאת הנאשם לפני סוכן
משטרתי. שם נקבע כי שיטת הפעולה של המדובב יצרה מציאות מדומה, המקימה חשש ממשי להתוודות
כוזבת מתוך כוונה להתרברב באוזני הסוכן ולרצות אותו. הנאשם אשר השתמש בסמים והיה במעמד סוציו
אקונומי נמוך, פיתח תלות מוגברת במדובב אשר הוצג כעב ריין בכיר וסיפק לו סמים, הטבות שונות
ותמריצים כספיים. בפס"ד זה עלתה סוגיה נוספת שעניינה הפעלת אמצעים פסולים על עדות .הראייה בתיק
בית המשפט
,אמנם לא פסל את עדויותיהן של עדות הראיה ואולם קבע, כי משקל אמרותיהן הנו נמוך ודל
וזאת בעיקר בשל לחצים שהופעלו על העדו.ת בחקירותיהן
פסלות ראיה נידונה בפסיקה לא רק בשאלת הודאת נאשם, כי אם בהשגת חפצים כאשר החיפוש נערך שלא
כדין. לפי פסיקה זו, דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, אינה חלה רק על הודאות נאשמים, כי אם גם על סוגים
אחרים של ראיות, ללא תלות בסוג הראיות או במקורן והן תיבחנה על פי אמות מידה רגילות שנקבעו בהלכת
יששכרוב ולא על פי אמות מידה אשר מצמצמות את היקף תחולתן רק למקרים קשים של פגיעה בזכויות
נאשמים ו/או קיצוניים בחריגותם. בית המשפט העליון, במרוצת השנים, הורה על פסילתן של ראיות חפציות
חרף העובדה כי מהימנותן לא נפגעה בשל אי
החוקיות שבהשגתן. עוד קבע ביהמ"ש העליון כי לא נדרשת
פגיעה בעלת עוצמה גבוהה וחריגה בזכויות, על מנת לפסול ראיה. ראה לעניין זה
רע"פ10141/09
'בן חיים נ
( מ"י פ"ד סה3
)
305
(
2012
) וע"פ4988/08
( פרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד סה1
)
626
(
2011
.)
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
נוסיף ונדגיש כי דוקטרי נת הפסילה הפסיקתית אינה מוגבלת רק להודאת נאשמים (המצב הקלאסי) וראיות
חפציות, אלא גם כאשר האמצעי הפסול שהביא להשגת הראיה, הופנה כלפי עד במשפט, במסגרת חקירתו
במשטרה. ואולם, הפסיקה טרם הכריעה האם ראוי להחיל את הלכת יששכרוב במלואה על עניינם של עדים
בדומה להחלת.ה בעניינם של נאשמים
אנו סבורים
.כי יש לעשות גזירה שווה בעניינם של עדים ובעניינם של נאשמים
,בעניין זה סקירת
הפסיקה
.מעלה תמונה לא אחידה, כאמור בע"פ5002/09
מ"י נ' ז'אנו
,)(פורסם בנבו קבע
'כב
השופט אדמונד לוי כי לדידו פס"ד יששכרוב קבע מפורשות כי תחולתה של הדוקטרינה הפסיקתית הינה
כללית ולא רק כלפי נאשמים. רוצה לומר, כי היא עשויה לחול גם כשהאמצעי הפסול הופנה כלפי עד
.בחקירתו
בע"פ3237/15
יהודה נ' מ"י
(פורסם בנבו), אימץ השופט מזוז את קביעתו של השופט לוי בעניין ז'אנו, ואולם
בשונה מהשופט לוי אשר קבע כי רק פגיעה בעלת עוצמה מיוחדת שנגרמה לעד, תצדיק פסילה של הודעתו
במשפט, קבע השופט מזוז כי אין להכליל אמות מידה שונות לפסילת ראיה של עד לעומת נאשם. כאשר
המשטרה, כך נקבע, מפנה אמצעי בלתי כשר כלפי עד בחקיר תו, חטאה אינו מסתכם בהפרה ישירה בלבד של
זכויות העד והוא כולל פגיעה עקיפה בזכותו של נאשם להליך הוגן. בפס"ד זה דעת הרוב קבעה כי יש לדחות
.את הערעור, ואולם הסכימה כי הלכת יששכרוב עשויה לחול גם על הודעה של עד במשפטו של נאשם
שופטי הרוב השאירו סוגיה זו בצריך עיו ן ובקשה לדיון נוסף לא התקבלה, דבר שהוביל בהכרח לכך שהחלטת
.כבוד השופט מזוז לא התקבלה כהלכה
סוגיה זו נידונה מייד אח"כ בע"פ7679/14
זהאדה נ' מדינת ישראל), (פורסם בנבו'. כב
השופט סולברג הדגיש
בפס"ד זה כי טרם ניתן מענה ברור ואחיד בפסיקתו של ביהמ"ש העליון בסוגיה זו ושאלת הרחבת תחום
.פריסתה של הלכת יששכרוב על עדים, אינה טעונה הכרעה בפס"ד זה
גם בעניין פלוני ע"פ6943/17
, (פורסם בנבו), קבע 'כב
השופט עמית כי אין צורך להכריע במקר ה הנדון
.בשאלה העקרונית בדבר היקף תחולתה של דוקטרינת הפסילה הפסיקתית גם על עדים
הנה כי כן, נראה כי יש בפסיקת בית המשפט
העליון הסכמה עקרונית שהלכת ישככרוב עשויה לחול גם כאשר
,האמצעים הפסולים מופנים כלפי העד בחקירתו במשטרה אך .עם זאת היקף התחולה טרם הוכרע
,מכאן יוצא כי ישנה חשיבות גדולה להסדיר זאת בחקיקה ולאמץ את הגישה לפיה יש להחיל את אותן אמות
מידה לפסילת ראיה,
הן כאשר עסקינן באמצעים פסולים שהופעלו על נאשם והן כאשר אמצעים פסולים
הופעלו על עד בחקירתו ואמ
י .רתו מוגשת במשפטו של נאשם
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
נימוקים
טוהר ההליך:הפלילי והגינותו
החובה הבסיסית והמהותית של גורמי החקירה הינה לפעול כדין במילוי תפקידם, תוך שהם שומרים על
זכויותיהם של נחקרים, חשודים ונאשמים. נקודת המוצא הינה כי רשויות מנהליות מחוייבות לפעול
.במסגרת הקבועה בחוק, תוך כיבוד ערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלי
פסילת ראיה אשר נגועה באי חוקיות והושגה שלא כדין, מקדמת בראש ובראשונה את שלטון החוק ולא רק
כדי להיטיב עם נאשם. בפס"ד יששכרוב קבעה כבוד השופטת בייניש כי נימוק/שיקול זה הינו הדומיננטי
ביותר "נוכח מחויבותו של בית המשפט זה מאז ומתמיד להגנה על זכויות האדם ובהשראתם של חוקי
"היסוד בדבר זכויות אדם
'(פס"ד יששכרוב, בעמ555
). יודגש, כי מתן הכשר שיפוטי לפעולות של רשויות
האכיפה, אשר נעשות בניגוד לחוק, יוצרת פגיעה של ממש באמון הציבור וביושרה של מערכת המשפט וישנה
חשיבות עליונה לעגן זאת בחוק, כפי שמוצע לעיל. שהרי, אם יפעל בית המשפט על פי סטנדרט כפול, קרי
יאכוף הפרת חוק על ידי אזרחים מחד, ויעלים עין מהתנהלות פסולה של רשויות החוק מאידך, יאבד הציבור
.את אמונו במערכת המשפט
'וכך נקבע בפס"ד יששכרוב בעמ547
," ...בין היתר עלול להיתפ
ש
בית המשפט כמי שמכשיר את הפגם
ונותן ידו לא
חר מעשה לאי חוקיות שבהתנהגות החוקרים. זאת ועוד,
מאחר ששלב החקירה המשטרתית
מהווה חלק מהמערכת הכוללת של עשיית הצדק, הרי שקבלתה במשפט של ראיה שהושגה בדרכי חקירה
בלתי חוקיות, עלולה לפגוע בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור בו".
:וכבר נאמר"
דרכי החקירה המשטרתית"הנהוגה במשטר פלוני הן בבואה די נאמנה של טיב המשטר כולו
ע"פ273/65
(ארצי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ1
)
225,32
.
בספרות הזרה תכלית זו מכונה""תכלית היושרה השיפוטית . תכלית זו היא שיקול עיקרי לכלל הפסילה
הקנדי המעוגן בסעיף24
(2) לצ'רטר הקנדי ואחת משתי התכ ליות עליהם נשען כלל הפסילה האמריקני של
.התיקון הרביעי לחוקת ארה"ב
ראה בעניין זה מאמרם של גיא רובינשטיין ומשה סרוגוביץ בנושא: "דוקטרינת הפסילה הפסיקתית
'ותחולתה על עדים", שם בעמ24
.
:חינוך והרתעת גורמי החקירה
תכלית זו מטרתה להעביר מסר חד וברור לרשויות החו .ק לפיו, ראיה שהושגה באמצעים פסולים, תיפסל
,הרתעה וחינוך גורמי החקירה, תוביל בהכרח לתרבות ארגונית שאינה מוכנה להתפשר על הגעה לחקר האמת
תוך פעולות הנגועות באי חוקיות. הסדרת דוקטרינת הפסילה הפסיקתית בחוק, תקדם לא רק את שלטון
החוק כאמור, כי אם תרתיע גורמי חקי רה מפני הפרה עתידית של החוק–
מעין יצירת תמריץ שלילי ברור
.לנקיטת אמצעים פסולים
כאן המקום להדגיש כי חינוך והרתעת רשויות החוק על דרך של סנקציות פליליות ומשמעתיות, אינן יעילות
.והדרך האפקטיבית ביותר להרתעה הינה פסילתן של ראיות שהושגו באמצעים פסולים
ראה לעני 'ין זה מאמרם של גיא רובינשטיין ומשה סרוגוביץ לעיל, שם בעמ30
.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
וכן, מאמרו של בועז סנג'רו "כלל פסילת הראיות שהושגו שלא כדין שנקבע בהלכת יששכרוב–
בשורה או
אכזבה? דעה והזמנה לדיון נוסף" משפט וצבא יט67
', בעמ91
.
חיזוק ההגנה על זכויות הפרט
והזכות להליך
הוגן :
הזכות של נאשמים וחשודים להליך הוגן הינה זכות טבעית המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם, ללא הבדלי
דת, גזע, לאום ומין. זו אחת
מ זכויות
ה נאשם הבסיסיות ביותר. מטרתה של זכות זו היא
להבטיח ש לאורך
,כל ההליך המתנהל כנגד חשוד/נאשם זכויותיו לא תיפגענה. זכות זו נגזרת מחוק יסוד כבוד הא
ד ם וחירותו
והינה אחת מעקרונות היסוד במשפט הישראלי. עקרונות השיטה במשפט הישראלי מכירים בחשיבות
מיצוייה של החקירה וקידום האינטרס הציבורי, תוך הבאת עבריינים על ענשם,
ואולם יחד עם זאת ישנם
גבולות ברורים לשימוש בכח ובמרות להגשמת אותו אינטרס צי בורי. גבולות ברורים אלו מעוגנים בחקיקה
.בדמות הגנה מפני חיפוש או מעצר לא חוקיים, זכות היוועצות, זכות יידוע וכדומה
חקר האמת :
התכלית המרכזית של דיני הראיות בהליך פלילי, הינה חשיפת האמת העובדתית אשר תאפשר להשיג את
הייעוד המרכזי של ההליך הפלילי, קרי, הרשעתם
של האשמים. באיזון העדין שבין חקר האמת לבין ההגנה
על טוהר ההליך והגינותו, שעה שמתעורר חשש לאמינות הראיה, מתחזקת התכלית של טוהר ההליך וערך
חשיפת האמת, נחלש. כיום, עם התפתחות דוקטרינת הפסילה הפסיקתית בפסיקה, בית המשפט פוסל גם
ראיות שלא עלה כל חשש בנוגע למהימ נותן. ראה פס"ד פרחי ובן חיים לעיל. כך או כך החוק המוצע מתיר
.לבית המשפט שיקול דעת לערוך את האיזון הראוי
,מאידך, מתן בכורה לתכלית חקר האמת
עלולה להוביל
למדרון חלקלק לפיו כל האמצעים כשרים ויש לאזן
תכלית זאת עם השיקולים שעניינם קידום ערכים חברתיים במהותם, אשר בראשם כאמור, ניצבת תכלית
.ההגנה על טוהר ההליך והגינותו
עמדתנו
1.
הוועדה המייעצת המליצה לעגן בחקיקה את כלל הפסילה הפסיקתי מחמת הוגנות ההליך וכן, לכלול
בנוסח התיקון סעיף שיקבע את נוסחת האיזון שלפיה יקבע בית המשפט האם לפסול את הראיה או
,לקבלה. לעניין זה ה
וועדה סב
ורה כי תזכיר החוק, במתכונתו המוצעת ובהתאם לדעת הרוב
, מצמצם
,את היקף תחולת כלל הפסילה הפסיקתי ואת שיקול הדעת השיפוטי וזאת
ביחס להצעת החוק
בנוסחה ה
מקורי
, לפיה מוצע לנקוט בנוסח גמיש, תוך איזון אינטרסים ובחינת כל מקרה לגופו.
2.
הוועדה סבורה כי
הצעת עמדת המיעוט של ה
וועדה המייעצת
, לפיה
נוסחת האיזון תכלול פירוט של
האינטרס הציבורי וכן, סעיף המפרט רשימת שיקולים שבהם יתחשב בית המשפט בבואו לדון
באפשרות של פסילת ראיה, תוביל בהכרח לצמצום שיקול הדעת השיפוטי, ותמנע או למצער תפגע
.בהמשך פיתוח ההלכה בהתאם לנסיבות המשתנות בתיקים עתידיים
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
רשימת שיקולים כאמור מסרבלת ומכבידה על שיקול הדעת המשפטי, באופן שעלול להצר שיקול
.הדעת ולהעביר מסר של הגבלת השימוש בסמכות לפסילת ראיה
זא ,ת ועוד, רשימת השיקולים איננה תורמת לדעתנו באופן ממשי להבניה של שיקול הדעת השיפוטי
בהיעדר היררכיה בין השיקולים או קונצנזוס לגבי משקלם היחסי ואף הרלוונטיות שלהם במקרה
.הנתון
.אנו סבורים כי יש להעדיף נוסחת איזון גמישה המאפשרת המשך התפתחות הפסיקה
3.
הוועדה סבור ה כי יש לאפשר לבית המשפט לפסול ראיה גם במצב שבו ההפרה בוצעה כלפי אדם
אחר, שאינו הנאשם ,
כפי שסברו הן עמדת הרוב והן
עמדת המיעוט בוועדה המייעצת .
4.
בהלכת יששכרוב נקבע מבחן של פגיעה
מהותית
בזכות להליך הוגן כתנאי לפסילה וגם הוועדה
המייעצת הציעה לעגנו בחקיקה. עם זאת, בנוסח המוצע, מוצע שלא לקבוע במפורש מבחן קשיח של
פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן כתנאי לפסילה, זאת על מנת להעניק משקל משמעותי יותר לזכות
.להליך הוגן
לעניין זה, אנו תומכים בנוסח המו
צע,
ורואים לנכון להעניק משקל נכבד ,יותר לזכות להליך הוגן
תוך
בחינת כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.
5.
בהתייחס לאמור בסעיף12
,א (א) לתזכיר החוק המוצע לפיו
"בית
ה"משפט הדן במשפט פלילי –
הוועדה סבורה
כי יש לשנות נוסח זה, כך שיצוין
"ב ית
ה
משפט הדן בעניין פלילי" (יצוין, כ י בהצעת
החוק המקורית צוין
"בית
ה .)"משפט
עניין פלילי הוא רחב יותר מאשר משפט פלילי, ויכולים להיווצר מקרים בהם יהיה דיון בעניין פלילי
שהינו לבר משפטי או מבלי שמתקיים "משפט פלילי" באותו עניין ויש להחיל את כלל הפסילה גם
.במקרים אלו
6.
אנו מבקשים להסב את תשומת הלב לכך כי הנוסח המוצע
אינו מכריע במחלוקת הקיימת בפסיקה
בנוגע לתחולת הלכת יששכרוב על הליכים מקדמיים, כג
ון הליכי מעצר וחיפוש. לדעת הוועדה , יש
.מקום להחיל את הלכת יששכרוב גם בהליכים מקדמיים, במקרים המתאימים
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
סיכום
כאמור בפתח דברינו, עסקינן בתזכיר חוק חשוב מאין כמותו אשר עניינו להגן על זכויות חשודים ונאשמים
ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו וכן, בכוחו יהא להרתיע את רשויות החקירה להימנע מפני פעולות חקירה
.פסולות בעתיד
תזכיר החוק האמור נדון במרוצת השנים ומבוסס, כפי שפורט בהרחבה, על הלכת יששכרוב אשר במסגרתו
התפתחה
דוקטרינת הפסילה הפסיקתית .
ועדת חקיקה (פלילי) בלשכת ע
ורכי הדין תומכת בתזכיר החוק המו
צע
וסבורה כי יש לקבל את המוצע
במסגרתו
, בבחינת המינימום ההכרחי לקיום הליך הוג ,ן, שמירה על טוהר ההליך המשפטי שמירה על
ערכיה של ש.יטת המשפט הישראלית וזכויות אדם
,בכבוד רב ובברכה
טליה טוני גרידיש, עו"ד
רלי אבישר רווה
, עו"ד
)יו"ר (משותפת) ועדת חקיקה (פלילי
)סגן יו"ר (משותפת
פורום פלילי
לשכת עורכי הדין
לשכת עורכי הדין
העתקים :
עו"ד אבי חימי–
.ראש לשכת עורכי הדין
מר אורי אלפרסי–
.מנכ"ל לשכת עורכי הדין
עו"ד נחשון שוחט, ד"ר– יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי), לשכת עורכ.י הדין
עו"ד גד זילברשלג–
.יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי), לשכת עורכי הדין
עו"ד גלית רוטנברג-
.יו"ר (משותפת) ועדת חקיקה (פלילי), לשכת עורכי הדין
עו"ד עדי כרמלי–
.יו"ר (מנהל) פורום פלילי, לשכת עורכי הדין
.יו"ר פורום פלילי, לשכת עורכי הדין
עו"ד פנחס מיכאלי– ממונה חקיקה ורגולציה., לשכת עורכי הדין
עו"ד
אופיר בר מרטין –
.ממונה על הפורום הפלילי, לשכת עורכי הדין