חומר רקע
עמדה נייר
מוגש ע"י השדולה הישראלית למען קשישים
לרשות האוכלוסין וההגירה
בתגובה לקריאת רשות האוכלוסין וההגירה להגיש
נייר עמדה בנוגע לשיטת העסקה לשיטת תאגידים
להלן מובאת עמדת
השדולה הישראלית למען קשישים)להלן :
השדולה(
באשר למעבר לשיטת העסקה לשיטת התאגדים:
א' טבת, תשפ"ב
12.12.2021
:כתב וערך
איתן בנימין: מי
י
סד ומנהל השדולה הישראלית למען קשישים
.1 מבוא
1.1
:כללי
1.
רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה הזמנה לכלל הגורמים ובעלי העניין העוסקים בהעסקת
עובדים זרים בסיעוד להגיש נייר עמדה בכל הנוגע לשינוי שיטת העסקה לשיטת תאגידים.
2.
השדולה מבר
כ ת את שרת הפנים, איילת שקד, מנכ"ל רשות האוכלוסין, עו"ד תומר
מוסקוביץ, כמו גם, את חברי הצוות הבין-משרד
י , על הנכונות האמיצה לנקוט בצעדים
מעשיי
ם ,
לשם מציאת
פתרון
המסדיר
את כלל
הבעיות והכשלים בהעסקת
ה
עובדים הזרים
בתחום הסיעוד. ההחלטה על הקמת הצוות הבין-
,משרדי מהווה כשלעצמה צעד חיוני
פורץ דרך, במידה מסוימת חסר תקדים, בדרך להסרת אחת מהרעות החולות בתחום
,הטיפול בקשישים, נכים, אזרחי המדינה, ע"י עובדים זרים
ועל כך אנו מבקשים להביע
.את הערכתנו הכנה
3.
הוועדה הבי
ן-
משרדית נדרשת, בהתאם למטרות וליעדים שהוצבו בפניה, לבחון צעדים
,אופרטיביים מרחיקי לכת, לבצע רפורמה עמוקה בתחום העסקת העובדים הזרים בסיעוד
וזאת לאור, המצב הבלתי נסבל איתו מתמודדים המטופלים (הקשישים
, הנכים)
ובני
משפחותיהם בכל הקשור
ב .העסקת עובדים זרים בסיעוד אנו סבורים, כי הוועדה
זיהתה
כראוי את מקור הכשלים והיקפם, כפי שיוסבר להלן, אולם בחרה לה תמקד בהיבט אחד
של הבעיה, והוא הע
ב רת
ה
נטל מהעסקת העובדים הזרים מהמטופל
, הקשיש, הנכה
אל
התאגידים ללא תוספת עלות נוספת.מצד המטופל
,מדובר במרכיב מרכזי של הבעיה
,אולם, לא היחידי
הוועד ה חייבת להתייחס למכלול הבעיות הקיימות בנושא
ולתת
פ
תרונות ראויים לאותן בעיות שהיא עצמה הצביעה עליהן ,כפי שיפורט להלן:
א.
? כיצד פותרים את בעיית הנטישה של מטופלים
בעיקר מורכבים, כאלה שמצבם
הרפואי-
תפקודי קשה (רמות תלות4-6
)
ב.
? כיצד פותרים את בעיית המחסור בעובדים זרים
בכל רגע נתון קיים מחסור של כ-
20,000
עובדים (על פי נתוני רשות האוכלוסין
וההגירה: דוח נתוני זרים בישראל, מהדורה3/2021
, אוקטובר2021
)
ג.
כיצד המדינה ואו מי מטעה נלחמים בהפרות החוק ופ? גיעה בקשישים, נכים
קיימת
בעיה חמורה של הפרות החוק באופן בוטה ושיטתי מצד
,מטפלים.ות
נטישות, גניבות מביתי קשישים, שימוש באיומים לצורך סחיטה של שיפור תנאי
העסקה ושכר, צילום והקלטה בבתי קשישים והפצת החומרים ברשתות
החברתיות ובקבוצות וואצאפ, ניהול של "רשימות ש חורות" של מטופלים על פי
כתובות המטופל
ועוד. יש צורך דחוף ביצירת מנגנון של אכיפה והרתעה נשכני.
ד.
כיצד הוועדה מתייחסת לכל אותם אזרחים שמעסיקים עובדים זרים בסיעוד
? ואינם זכאים לגמלת סיעוד
,בתוכנית המוצעת אין התייחסות
לאותם אזרחים שאינם מקבלים גמלת סי עוד
,ומעסיקים עובדים זרים בסיעוד
למשל ,: נפגעי תאונות עבודה, פעולות איבה
"הורים שכולים, אלמנות צה
ל ואחרים
(כ15,000
)אומדן.
המלצתנו :קביעת
שיטת ההעסקה לפיה כל
העובדים גם של מעסיקים מקט גוריה
זו יועסקו דרך התאגיד בטבלת שכר קבועה שלא ניתנת לשינוי לפי ד ,רגת תלות
לא ניתן יהיה לשלם מעבר כדי למנוע תחרות בלתי הוגנת. תשלום שכר מעבר
לטבלה יביא לשלילת הרישיון של המעסיק להעסקת העובד ולשלילת האשרה של
)העובד (או תשלום קנס
ה.
כיצד המדינה יוצרת מנגנון
פיקוח ובקרה על איכות העובדים הנכנסים לארץ ?
כיום ניכר כי איכות העובדים המגיעים לארץ
לא איכותי ,
הידע שלהם בכל הקשור
.בטיפול סיעודי כמעט שלא קיים, בני המשפחות הם שמדריכים על פי רוב
ו.
כיצד המדינה יוצרת מנגנון של פיקוח ובקרה על ניתוב העובדים בהתאם
? לאינטרסים של המדינה וצורכי המטופלים
כיום, העובד מגיע לארץ ע/ם ויזה ב1
ולמדינה ואו מי מטעמה אין כל יכולת בקרה
,ופיקוח על העובד
איש הישר בעניו יעשה !
ז.
האם כאשר הוועדה ממליצה להעביר את העסקת העובד הזר לתאגיד, כל
? התשלומים, לרבות התנאים הסוציאליים משולמים על ידי התאגידים
ח.
האם העובד שיגיע לארץ יחויב בהעסקה לתקופה של12
? חודשים לפחות
ט.
האם במצב דברים כזה שהמדינה ואו מי מטעמה הוא המעסיק מאפשר להם על
? פי חוק לזמן את העובד לשימוע ולהחליט על גירושו מהארץ
,כיצד מיישבים
בין המעסיק שרשאי לפטר עובד מכוח דיני העבודה לבין המדינה
ה? רשאית לפטר מכוח דיני ההגירה
נדמה שהמדינה לא אוכפת את נושא השימועים והגירוש
י.
מ? ה קורה עם הכשרות המטפלים.ות
קיים צורך
דחוף בהכשרת המטפלים.ות במסגרת משרד הבריאות האמון על
בריאות הציבור, וזאת במסגרת בתי החולים הציבוריים בטרם הגעה למשפחה
4.
לנוכח זאת,
אנו קוראים לוועדה
לנסח המלצות ממוקדות אשר יפרקו בהצלחה את
מכלול
הגורמים השותפים במשולש
,שונה הצלעות
,העסקה העובדים הזרים: מטופלים (קשישים
,נכים), מטפלים.ות
אחריות ה,מדינה, לרבות
,החברות הפרטיות (התאגידים) בישראל
וי עבירו את התחום העסקת העובדים הזרים לידי המדינה
ואו מי מטעמה ,
כך שבסופו של
תהליך, העסקת העובדים הזרים תהיה בידי המדינה ואו
מי מטע
מ ה, כאשר הקשיש יקבל
בקצה ש
רות מאותם גורמים שהוסמכו לכך ללא עלות כלל ,
24/7
, עם מדדי איכות גבוהים
שיוגדרו בחוק.
השדולה תטען כי התאגידים ,במתכונתם הנוכחית הם הבעיה ולא
הפ תרון!!!
.אשר על כן יש למצוא פתרון אחר
ה שדולה
תמליץ ,
להטיל את המשימה על קופות החולים שכן מדובר
במטופלים שהם רובם ככולם מבוטחי הקופות וההעסקה היא חלק מהטיפול
השיקומי או הסיעודי הקשור לבריאות המבוטחים
1.2. מדוע יש לטפל בדחיפות בבעיות התאגידים
1.
העסקת עובדים זרים באמצעות לשכות 'פרטיות (תאגידים) מתבסס על החלטת ממשלה מס
448
מיום12.9.2006
2.
העסקת עובדים זרים באמצעות
לשכות פרטיות (תאגידים), כשל
ה
כישלון חרוץ, ואת פרי
ה
באושים
.אנחנו הקשישים, הנכים ובני משפחותיהם אוכלים כיום
3.
בהסתכלות תהליכית, ניתוחי
ת
, ניתן לראות כ
י עם היציאה לדרך ב-
2006
היו עשרות רבות
של ,תאגידים
כיום
, ישנם כ-
99
תאגידי
ם
הנותנים שירות לכ78,000
.מעסיקים ברחבי הארץ
4.
,במצב דברים שכזה
:התוצאה יכולה להיות אחת מהשתיים האחת
, בשוק יישאר
ו
רק
התאגידים להם ישנה
איתנות פיננסית , היתר, יקרסו כפי שקרה
לרוב ה תאגידים שנשרו
בדרך, דבר שיביא לכך שהשליטה בעובדים זרים תהיה בידי מונופולים דורסניים שימשיכו
ב
יתר שאת להתעמר בקשישים, נכים ובני משפחותיהם ואף במטפלים.ות ,השניי
ה , קריסה
טוטאלית של כל מערך הטיפול באמצעות עובדים זרים
והעברת
הטיפול לידי המדינה, כגורם
האמון על הטיפול באזרחים.
5.
כבר כיום, אנחנו נמצאים במצב שהתאגידים הם סוג של מונופולים דורסניי
ם , המתנהלים
בהתאם לאינטרסים הכלכליים שלהם, והבעיות שאיתם אנו ניצבים, הם פועל
יוצא
של
,המצב הזה מכאן שהמסקנה
המתבקשת
היא, התאגידים ,במתכונתם הקיימת כיום הם
הבעיה ולא הפ
תרון
!!!
6.
אנו מבקשים לחזור ולהדגיש כי, אם לא יינקטו בהקדם צעדים דרסטיים ואפקטיביים
לפתרון
מכלול הבעיו
ת
)(לא רק העברת העסקה לתאגידים
ב העסקת העובדים הזרים
בסיעוד, החברה הישראלית בכלל, והקשישים, הנכים ובני משפחותיהם בפרט עשויים
למצוא את עצמם במצב חמור ,יותר.כדי סיכון בריאותם של המטופלים ובני משפחותיהם
2.
נתונים כלליים
א.
בישראל חיים כ-
1,100,000
אזרחים בני65 המהווים כ+
-
12.5
אחוז מכלל
האוכלוסייה
ב.
על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ277,678
זכאים לגמלת סיעוד (נכון ל9/2021
)
ג.
על פי נתוני הביטוח הלאומי ורשות האוכלוסין וההגירה כ-
78,000
זכאים
.מעסיקים עובדים זרים בסיעוד
ד.
סה"כ עובדים זרים השוהים בישראל122,128
:(חוקיים102,319
:, לא חוקיים
19,809
)
סה"כ עובדים זרים בסיעוד השוהים בישראל70,627
:(חוקיים56,372
, לא
חוקיים14,255
), על פי
,נתוני רשות האוכלוסין וההגירה: דוח נתוני זרים בישראל
מהדורה3/2021
, אוקטובר2021
)
ה.
המסקנה, בכל זמן נתון קיים מחסור של כ-
20,000
מטפלים.ות
!!!
3.
השדולה תומכת ברעיון בבסיסו ,כאפשרות נוספת לאפשרויות הקיימות כיום ואולם דורשת
להתייחס למכלול הנושאים הנלווים ?
ברמה העקרונית, השדולה תומכת בהעברת נטל העסקת העובדים הזרים בסיעוד
לידי המדינה
ואו מי מטעמה בנוסף לאפשרויות הקיימות כיום , כך שבסופו של יום מגוון אפשרויות הבחירה
,למטופלים יהיה גדול אותם גורמים יספקו שרות איכותי למטופלים24/7
, כמובן, שכל
התשלומים, לרבות התנאים הסוציאליי
ם
,ישולמו על ידי המדינה ואו מי מטעמה המטופל לא
יהיה צד בהתקשרות בין המדינה ואו מי מטע
מ ל ה עובד, כך שלא תהיה לו שום אחריות חוקית
לתנאי העסקה,
.תשלומי השכר והתשלומים הסוציאליים
)(המטופל כמקבל שירות בלבד
יחד עם זאת
, נטען כי אם לא ימצאו תשובות לשאלות שנשאל ו לעיל, המצב יישאר בעינו, רק
שהגורמים שיצטרכו להתמודד
עם הבעיות הקיימות כיום , הם המדינה ואו מי מטעמה, ומה
.שהיה הוא שיהיה דבר שישליך על איכות הטיפול לרעה
ויסבך את המצב עוד
יותר.
רוצה לומר שהפתרון מצריך ראייה רחבה ,משולבת שנותנת תשובות
לכלל
המרכיבים
,ששותפים בתהליך העסקת העובד, מהרגע שהתאגיד מזמין עובד דרך ,הגעתו לארץ, הכשרתו
תחילת עבודתו במשפחה, סיום העסקה, פיקוח ובקרה על התנהלותו, אכיפה וענישה מרתיעה
כנגד מפרי חוק ו
עד לעזיבתו את הארץ על פי חוק.
4.
? המלצות השדולה לפתרון הבעיות
השדולה תטען כ
י הדרך למציאת פתרון לבעיית העסקת העובדים הזרים בסיעוד מורכב
ת,
ו דורשת
פירוק כל אחד "מהשחקנים" בתהליך העסקה לפרטים, וניתן לחלקה ל ארבעה
:מרכיבים עיקריים, כדלקמן
א.
הגדלת היצע המטפלים למול הביקושים
ב.
רפורמה עמוקה בתנאי ואופן העסקה
ג.
רפורמה בהוצאות ותשלומי העסקה על ידי המטופלים.ות
ד.
רפורמה מבנית עמוקה– שינוי תפיסה
4
.א
? הגדלת היצע המטפלים למול הביקושים, כיצד
1.
הגדלת ההיצע למול הביקושים
תג
רור אחרי
ה
,ירידה בדרישות שכר ותנאים עבודה חריגים
יאפשר מציאת מטפלים
איכותיי
ם
.ומתאימים למטופל וצרכיו
2.
"הלבנת" של14,255
עובדי סיעוד לא חוקיים
הנמצאים בארץ – החזרתם לפיקוח המדינה
3.
הקלות במתן וויזה הומניטרית לכל הפונים
, פישוט הבקשה והתנאים
4.
הרחבת מאגר המדינות מהן ניתן לייבוא עובדים זרים וחלוקת יעדי הייבוא באופן יחסי בין
המדינות– מניעה יצירת מונופולים של כוח ע :בודה (למשל
ייבוא מ)מרוקו
5.
הגדלת מכסות ייבוא למטפלים/ות מהארצות מהן כבר מייבאים , תוך מתן עדיפות לייבא
)ממדינות שעובדיהם אינם נוטים להשתקע בארץ (שמירה על אופי המדינה
6.
קיצור תקופת המעבר בין מעסיק למעסיק מ-
90
ימים ל-
30
ימים–
ימנע עבודה בניקיון/בתי
'מלון וכו
, עד כדי נטישת תחום הטיפול לטובת עיסוקים אחרים וירידה מתחת לראדר
7.
יצירת מדרג שהות בארץ–
פיצול ל2
תקופות, מחצית השנייה תהיה מעבר להעסקה
באמצעות ויזה הומניטרית באופן אוטומטי
, עזיבת המטופל תחייב גרוש מהארץ
4
.ב קידום רפורמה עמוקה בתנאי השכר
ואופן העסקה? , כיצד
הגבלת השכר המטופלים באופן מקסימלי ודיפרנציאלי, יאפשר לקשישים רבי
ם
שאין
ידם
.משגת, להעסיק עובד זר, יותר קשישים ונכים יזכו לקבל את השירות הבסיסי הזה
1.
יישום תכנית איתן: מודל אשכולות עיסוקים-
העסקת עובדים זרים בסיעוד
ככלי לצמצום היקף הנטישות של מטופלים/ות מו
רכבים
)(מצ"ב כנספח
2.
קביעת שכר דיפרנציאלי ומקסימלי לעובד הזר
)(כמפורט בתוכנית איתן
3.
המדינה ואו מי מטעמה כמעסיק עובדים זרים
(באמצעות חוק חובת המכרזים, פרסום
מכרז פומבי, תחרותי, שיכלול מדדי איכות וכמות, הגדרתSLA
ברור ואו תיקון חקיקה
4.
מטפלים המגיעים לארץ בייבוא
מחויבים לשנת עבודה אחת אצל המטופל בעל ההיתר
5.
הכשרות העובדים הזרים-
ההכשרות יבוצעו טרם ההשמה בבית המטופל, במסגרת בתי
החולים הציבוריים, במחלקות הגריאטריה והשיקום, בפיקוח משרד הבריאות
6.
בדיקות רפואיות תקופתיות למטפל- בדומה לצוותים ר
פואיים בבתי חולים
4.ג רפורמה בהוצאות ותשלומי העסקה על ידי המטופלים.ות? , כיצד
כדי
לאפשר לכל קשיש
ו
משפחה להעסיק מטפל זר וכמניעה מניצול המצב הקיים על ידם
1.
הצמדת קצבאות הסיעוד לשכר הממוצע במשק
2.
ביטול תשלומי פנסיה לעובדים זרים-
כמפורט במישור זכויות האדם באמנה הבין-
'לאומית מס143
בדבר עובדים זרים, סעיף11
, פסקה2
), תת פסקה (ה (מצ"ב אמר שכתבתי
)בנושא כנספח
3.
תשלום עבור חידוש ויזה שנתית על המטפל
4.
פיצוי פיטורין- לא יראו כפיטוריו של עובד פטירתו של ה
מטופל או מעבר למוסד כלשהו
5.
תשלום דמי השמה-
)התשלום יתחלק באופן שוויוני בין המעסיק (הקשיש) לעובד (המטפל
6.
תשלום מס הכנסה על ידי העובד הזר-
למשתכר בשכר החייב במס על פי חוק, דיווח שנתי
ע"י העובד
, המס יוחזר לביטוח הלאומי ומשם חזרה לגמלת הסיעוד (דיווח שנתי של הע)ובד
7.
העסקה משותפת - קביעת תקרת רווח לחברות הסיעוד
(נכון גם להסדר המוצע מול
)תאגידים
, נכון יהיה באם התאגידים יהפכו מעסיקים
8.
העסקה משותפת -
חיוב חברות הסיעוד, הפקת תלוש שכר אחיד, ללא גילום המרכיבים
הסוציאליים
)(נכון גם להסדר המוצע מול תאגידים
, נכון גם לתוכנית המוצעת
4
.ד
? רפורמה מבנית עמוקה שינוי תפיסה, כיצד
1.
הקמת רשות ממשלתית לטיפול בקשיש-
אליה יוכפפו כל הנושאים הקשורים בטיפול
בקשיש, הרציונל, כתובת אחת לבעיות הקשישים בארץ
2.
הקמת יחידה, ממונה על זכויות קשישים בעבודה–
,שתשמור על זכויותיהם של המטופלים
הקשישים)(מקבילה של הממונה על זכויות זרים בעבודה
, משרד הרווחה
3.
הגברת האכיפה והחמרה בענישה כנגד מטפלים/ות
המפרים
:חוק ,נוטשים קשישים
הנוקטים ב
אלימות פיזית/נפשית, איומים כדרך להטיב שכר ואו תנאים, גניבות וכו.
4.
סטנדרטיזציה של הידע והמידע– ניהול הידע והמידע במקום אחד ובשפה אחידה ופשוטה
5.
סיכום והמלצות
1.
בכל הסדר שלא יתקבל יש לפצל את
ההשראה
/ב1 למס'
אשכולות בהתאם לרמות התלות
של הביטוח הלאומי, כיום, שש ויזות6, מבנה אשכולות גמיש
, כמוצע בתוכנית איתן
2.
מבנה שכר
דיפרנציאלי ומקסימלי, כמוצע בתוכנית איתן
3.
רפורמה באזורים
הגיאוגרפיי
ם , למשל מניעת נטישה אזורית של עובדים בפריפריה, בעת
פטי
רת ה
מ
טופל או מעבר למוסד טיפולי
4.
קביעת מנגנוני איכות וכמות
של טיפול המטפל במטופל, טיפול החברה הפרטית מול הלקוח
המטופל, יצירת שוק תחרותי, על ל
י בו של)הלקוח (המטופל
א , ב
מצעות מכרז פומבי תחרותי
5.
קביעת תכנית הכשרות רצוי בפיקוח משרד הבריאות בארץ
6.
בחינת האפשרות להעביר את הנושא לניהול קופות החולים, לפחות ב תחום ההכשרה
והמעקב על הקופות ולא על התאגידים