חומר רקע

ביטחון סוציאלי– עובדים זרים ? כן או לא איתן בנימין– Eitan BINYAMIN מאמר ד עה החל משנות ה- 90 נכנסו לישראל אלפי עובדים זרים, .בעיקר, בתחומי הסיעוד, החקלאות ובניין עם השנים תופעת העובדים הזרים בישראל הפכה חלק עיקרי ממרקם החברתי והתעסוקתי במדינה. אחת הדילמות היותר מורכבות שתופעת העובדים הזרים מציפה נוגעת לשאלת מעמדם וזכויותיהם בעיקר ב .כל הקשור בזכותם לביטחון הסוציאלי בחודשים האחר ונים חוזרת ו עולה לכותרות השאלה: האם עובדים זרים זכאים ? להפרשות פנסיוניות ושכר מינימום מחד, יש כאלה הסוברים כי העובדים הזרים זכאים לכל התנאים הסוציאליים בדומה לעובדים ישראליים, מאידך, כאלה הסוברים כי מעצם מעמדם הזמני של העובדים הזרים הם אינם זכאים לתנאים.אלה ומכאן שיש לשלול מהם את הזכויות הללו במאמר זה אנסה לסקור את היקף תופעת העובדים הזרים בישראל בכלל ואת תופעת העובדים הזרים בתחום הסיעוד בפרט, ולבסוף אדון בשאלה זכאותם או אי זכאותם של העובדים הזרים לקבלת זכויות סוציאליות מתוקף הנסיבות. עובדים זרים בישראל- סקירת נתונים על פי דוח נתוני זרים בישראל של רשות האוכלוסין וההגירה, נכון ל- 30.9.2019 כמות העובדים הזרים החוקיים ששוהים בישראל נאמד ב- 102,450 בענפי הסיעוד, בניין, חקלאות ומומחים, בנוסף כ- 17,425 שוהים שאינם חוקיים, סה"כ כ- 119,875 עו .בדים זרים ששוהים בישראל מיתוך הנתונים הללו, בענף הסיעוד ישנם כ- 57,201 עובדים זרים השוהים בישראל, בנוסף ל- 11,777 בלתי חוקיים, סה"כ עובדים זרים השוהים בישראל בענף הסיעוד נאמד בכ- 68,978 עובדים. מהנתונים עולה כי ענף הסיעוד הוא הדומיננטי בתחום העסקת עובדים .זרים בישראל על פי נתוני הביטוח הלאומי לשנת2019 כלל הזכאים בישראל לגמלת סיעוד נאמד בכ- 197,698 אזרחים, כ- 39,862 מהם מעסיקים עובד זר בסיעוד, המהווים כ20.1% מכלל הזכאים. רוב המטפלים כ- 37,116 מועסקים ברמות התלות4,5,6 ( 16,889 ; 9,781 ; 10,446 ,)בהתאמה והית רה ברמות התלות1-3 . מהנתונים עולה כי בישראל שוהים בנוסף עוד כ- 17,339 עובדים זרים ,בהיתר עבור אותם אזרחים שאינם זכאים לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי בשל הכנסה גבוה, אנשים עם מוגבלות המקבלים גמלת שירותים מיוחדים או גמלת נכי פעולות איבה או נכי עבודה מאת המוסד לב יטוח לאומי, ילדים נכים 'המקבלים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי וכו אוכלוסיית הקשישים בישראל– מגמות גידול מנתונים שפרסם מבקר המדינה בדוח שעסק""בטיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם עולה כי בשנת2015 שיעור הקשישים בישראל מעל גיל65 היה כ- 11.1% מכלל האוכלוסייה. על פי התחזית בשנת2035 שיעור הקשישים בישראל יעלה לכ- 13.7% מכלל האוכלוסייה. אוכלוסיית הקשישים עצמה מזדקנת אף היא, ושיעור הקשישים מעל גיל75 , מעל גיל85 , ומעל גיל90 מתוך כלל א.וכלוסיית הקשישים נמצאת בעלייה מתמדת ,מתוך הנתונים הללו ניתן לראות כי אוכלוסיית ישראל גדלה עם השנים ואיתה ישנו גידול בשיעור ,הקשישים מכלל האוכלוסייה, מכאן שנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד מחייב חשיבה חדשה הן ( באופן העסקת העובד הזר והן בכל הקשור בתנאי העסקתו )תשלום שכר מינימום והפרשות סוציאליות ? מיהו עובד זר "עובד זר הוא אדם העובר למדינה אחרת, שאינו אזרח או תושב בה, על מנת למצוא פרנסה. לעיתים מדובר בהגירה שבסופה התאזרחות במדינה האחרת, ולעיתים זו הגירה למספר שנים מוגבל, לשם שיפור מצבו הכלכלי של העובד ושל משפחתו בארץ המוצא". (מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה )החופשית ידוע כי העובדים הזרים המגיעים לישראל עונים על הגדרה זו. מבחינת החוק הישראלי ניתן לראות בחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 * ", פרק א': הגדרות כי "עובד זר הינו – עובד שאינו אזר ח ישראל, או תושב בה הגדרת אזרחות ? ,אזרחות היא "מסגרת משפטית ופוליטית להשגת חברות מלאה בחברה" (פלד ושיפר2005:11 ,) ,בפרקטיקה המשמעות שהאזרח הוא שותף מלא בקהילה, ולשותפות זו ישנם משמעויות חברתיות וחוקיות. עצם ההבחנה הקיימת בהגדרה בין אזרח למי שאינו אזרח יוצרת הבדלים במעמדם מבחינת התייחסות המדינה אליהם , ,כך שבפועל אזרח נהנה מזכויות משפטיות רבות בהשוואה למי שאינו אזרח ,מכאן :צצות ועולות השאלות הבאות האם עובדים זרים יכולים לזכות באזרחות בישראל ? והאם למדינה יש כוונה לאפשר להם להתאזרח בתחומה בשלב כל שהוא ? את התשובה לכך ניתן ללמוד מהגדרת מעמדם של עובדים זרים בחוקי המדינה .השונים מדינת ישראל הגדירה באופן מאוד נוקשה .את מדיניות האזרחות שלה, כך, שהסיכוי שעובדים זרים יוכלו לקבל אזרחות כמעט ואינה קיימת בפועל יתרה מזאת, לרוב המוחלט של העובדים הזרים אין כוונה לקבל אזרחות, נהפוך הוא, יש רצון לחזור לארץ .מולדתם, בתום תקופת ההעסקה אם ננסה לבחון את המושג אזרח "בתנ"ך, נגלה שהוא מוזכר פעמים רבות, לרוב במסיכות למושג "גר " הצירוף בגֵר ובאזרח "המציין שני סוגי תושבים אזרח הוא תושב קבע בארץ מקדמת דנא, ואילו "גר" הוא תושב שזה מקרוב .בא בן ישראל שייחוסו טהור בשונה מהגר שהינו תושב זמני בארץ וחסר זכויות. מכאן ניתן להסיק כי גם בתנ"ך, אזרח ישראלי על פי מוגדר כתושב קבע בארצו, נטוע במקומות, ובעל יציבות ושורשים עמוקים.במשך הדורות ? מהו מעמדם החוקי של עובדים זרים בישראל בהתאם ל חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952; ו תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974 : תקנה5א . במדינת ישראל עובדים זרים אינ ,ם מוגדרים אזרחים, אלא זכאים למעמד של "ישיבת ביקור" בלבד .בדומה לתיירים ומתנדבים יתרה מזאת, מדינת ישראל, יצרה היררכיה מעמ דית מחושבת, כך שלכל מעמד מוצמ ד סל של חובות וזכויות משלו, על פי מידת השותפות המלאה בחברה, כאשר האזרחות מבטאת את מידת השותפות החזקה ביותר בחברה, לאחריה, ישיבת קבע, ישיבת ארעי, ישיבת מעבר , בסדר יורד .עובדים זרים השוהים בארץ בהיתר אינם מוגדרים אזרחים או תושבי קבע , משום ש חוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 מגדיר באופן ברור ."עובד זר, כ"עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה הם אפילו לא תושבי קבע, היות ותושב קבע מוגדר כמי ש"מרכז חייו" נמצא בישראל והוא רשום במרשם האוכלוסין של משרד הפנים (גביזון, חשין ובבלפור2005 : 18 ) , בעוד שמרכז חייהם של עובדים זרים נחשב ארץ מוצאם , בנוסף, העסקתם ב ארץ אמורה להיות זמנית , הם גם אינם תושבים ארעיים משום שאינם עומדים בתנאים אלה, למשל אינם "עולים בכוח", ואפילו אינם סטודנטים או אנשי דת. ברור, כי השוהים בארץ ללא היתר כחוק, אין כלל מעמד, והשהייה בארץ נחשבת כמנוגדת לחוק . נראה כי ה תשובות לשאלות שהוצגו הן שלילי ות, ומתוקף מעמד זה הזכויות כמו גם החובות מצומצמות מאוד. תהליך גיבוש המושג ביטחון סוציאלי רות בן- 'ישראל בספרה ביטחון סוציאלי (כרך א ,, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה2006 ) פורסת באופן בהיר ושיטתי את גיבוש תפיסת המושג ביטחון סוציאלי כ אחד המאפיינים המרכזיים של המאה ה- 20 תפיסה זו הפכה להיות מקובל ת כיום במדינות המתועשות ובמרבית המדינות המתפתחות , שורשי תפיסה זו באירופה של המאה ה- 18 ., מקובל ליחס תפיסה זו לפילוסופיה של ההשכלה רבים מהחוקרים עסקו בחיפוש אחר הגדרה ,אוניברסלית ,מקובלת של המושג ביטחון סוציאלי , ולא הצליחו להגיע להגדרה אוניברסלית מקובלת, אף ע ל פי כן, קנה המושג,, ביטחון סוציאלי אחיזה בחוקות ,רבות ו אף קיבל לגיטימציה כזכות אדם אוניברסלית בסעיף22 להצהרה האוניברסלית בדבר זכויות אדם משנת1948 :וכך נכתב "כל אדם כחבר החברה זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחותה החופשית של אישיותו, יובטחו במאמץ ."לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי, בהתאם לארגונה ולאוצרותיה של מדינתו רות בן- ,ישראל ממשיכה וטוענת כי בהעדר הגדרה אוניברסלית למושג ביטחון סוציאלי הדרך היחידה להבנת המושג היא על ידי התבוננות במציאות הנהוגה הלכה למעשה על ידי השוואה בין שיטות הביטחון הסוציאלי שבהן הוא מובטח במישור ,המקומי במדינות השונות במישור הבין-לאומי (האמנות הבין-לאומיות שנתקבלו באו"ם ובא רגון העבודה הבינלאומי), או במישור העל- מדינתי (אמנות ,)ודירקטיבות שנתקבלו במוסדות אזוריים כדוגמת מועצת אירופה או האיחוד האירופי תוך מציאת המכנה המשותף בין כל שיטות הביטחון הסוציאלי הנהוגות הלכה למעשה מהן ניתן לגזור את ההגדרה באשר למושג ביטחון סוציאלי. מכנ ה משותף באותן שיטות והסדרים המאפיין את המושג ביטחון סוציאלי מבוסס על ידי תיאור שני :יסודות אלה האחד ,יסוד התכלית – הקובע את תכלית,ו של הביטחון הסוציאלי כפי שבא לידי ביטוי בצורך להגן על האדם שנחשף למצבים מאיימים על אפשרותו להתקיים בכבוד (כלומר, איום על קיומו )של האדם בכבוד אנושי ובכבוד כלכלי כאחד , תכלית זו הינה בעלת אופי סיבתי, קרי, הדגש הוא על .הסיבות שגרמו לאדם להיות במצב המאיים על אפשרות להתקיים בכבוד ,השני יס וד האמצעים – הקובע את טיבם של האמצעים , הכלים המשמשים ליישום תכליתו של הביטחון הסוציאלי . יסודות אלה .הינם יסודות חופפים ומשלימים היקף חלותה של רשת הביטחון הסוציאלי נגזר ממושג האזרחות . המשמעות העולה ממושג זה קבעה את היקף תחולתו של הביטחון הסוציאלי בהקשר הפרס :ונלי ובהקשר הגיאוגרפי כאחד. נסביר האזרחות מסמל ת את הזיקה (החזקה ביותר) המתקיימת בין האדם למדינה. היא מייצגת את שיוכו של האדם למדינה בעוצמה הגבוה ביותר. בלשונות של בית המשפט העליון בארה"ב: "אזרחות היא חברות בחברה פוליטית ומשתמעת ממנה חובת הנאמנות מצד החבר .וחובת ההגנה מצד החברה "אלה הן חובות הדדיות כשהאחת היא תמורה לאחרת ,כאמור, התחולה הפרסונלית והגאוגרפית מוכתבת, קודם כל, על ידי האזרחות. משמעות הדבר היא .שכל מי שהוא אזרח ומצוי בגבולות המדינה נתפס ברשת הביטחון הסוציאלי המוסדרת בגבולותיה הקביעה האמורה מעלה קושי מיוחד שמדובר בזרים המצויים בתחומי המדינה. השלכות האזרחות בהקשר הפנים- ארצי ניכרות בעיקר בנוגע לביטחונם הסוציאלי של העובדים הזרים . ההתייחסות :לזכאות לביטחון סוציאלי על פי האזרחות משתקפת בשניים אלה ,האחד היא מאששת את זכותו של האזרח ליהנות מביטחון סוציאלי ; וכנגד ,השני היא מעמידה בסימן שאלה את זכותו של העובד הזר .ליהנות מביטחון סוציאלי כלומר, מושג האזרחות מקבע את הדיכוטומיה של האזרח-עובד זר . מצד אחד של המשוואה נמצא האזרח הנהנה מכלל הזכויות שהאזרחות מקנה, ומצד אחר של המשוואה מצוי העובד הזר המודר ממעגל הזכויות שהאזרחות מקנה. מכאן, שגזירת תחולתו של הביטחון הסוציאלי ממושג האזרחות .היא בעייתית בכל מה שנוגע להדרת העובד הזר ממערכת הביטחון הסוציאלי ,השתתת הזכאות לביטחון סוציאלי על האזרחות עמדה לדיון במערכת המשפטית והיא נבחנה, למשל בבית הדין האירופי לזכויות אדם שמושבו בשטרסבורג בענייןGaygusuz v. Austria במקרה זה מדובר בעובד זר שהיה אזרח טורקי ונהנה ממעמד של תושב חוקי באוסטריה, שבה עבד יותר מ- 10 שני ם. בתקופת עבודתו ניכו משכרו באופ ,ן שוטף תשלומים על חשבון דמי אבטלה. לפי החוק האוסטרי מי שמיצה את זכאותו לקבלת דמי אבטלה היה זכאי לקבל עזרא סוציאלית כספית מסוימת, אלא שהזכאות לעזרה הסוציאלית הוגבלה למובטלים שהם אזרחים אוסטרים בלבד. בית הדין לזכויות אדם מצא שהסעיף בחוק האוסטרי מקנה עזרה לאזרחים אוסטרים בלבד הוא סעיף מפלה על בסיס של לאום ועל כן נמצא שההסדר הסטטוטורי האוס ,טרי, המדיר עובדים זרים בנסיבות, הוא פסול. כלומר הדרת עובדים זרים מתחולתו של הביטחון הסוציאלי מהנימוק שהם אינם אזרחי המדינה היא אפליה .מטעם לאום והיא פסולה ואסורה לפסילת האזרחות כאמת מידה להבחנה בין זכאים ליהנות מביטחון סוציאלי לבין מי שזכאותם נשללה היו תו צאות מעשיות. בעקבות פסילה זו הותנתה זכאותם של עובדים זרים ליהנות מביטחון סוציאלי .בתושבות שהחליפה את דרישת האזרחות בנסיבות דהיינו, החלו מקנים זכויות לביטחון סוציאלי על פי קנה המידה של תושבות. ואולם התניית הזכות לביטחון סוציאלי בעמידה בתנאי התושבות הדירה אף היא עובדים זרים מתחולתו של הביטחון ,הסוציאלי, זאת, מאחר שעובדים זרים בתוקף הגדרתם(להבדיל ממהגרי ע בודה) , אינם נהנים ממעמד .התושבות נסביר: מהגרי עבודה הם אזרחים זרים שהמדינה מתכוונת לקלוט אותם, כגון קליטת מהגרי העבודה בגרמניה שנועדה לשפר את יחסי התלות שבין הרבדים השונים באוכלוסייה כדי לאזן את ,ההשלכות שיש לתופעת הזדקנות האוכלוסייה. על כן מתייחסים אליהם בבחינת פנימיים לחברה בדומה להתייחסות המוע נ ,קת לאזרחים. לעומת זאת עובדים זרים הם חיצוניים לחברה, כי אין כוונה לתת להם מעמד אזרחי , כפי שניתן לראות בסעיף2 )א.(ב( 3 ,]) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב תשנ"ה- 1995 :האומר, לעניין זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כאל אחד מאלה ,שוהה שלא כדין כמשמעותו בסעיף13 בחוק הכניסה לישראל; /מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב1 , /ב2 /, ב3 /או ב4 , לפי תקנה5 בתקנות הכניסה. מכאן, שגם דרישת התושבות מציבה מחסום לפני הכללה של העובדים .הזרים במסגרת הביטחון הסוציאלי ,מתוך כך עולה אפוא השאלה באשר ל מידת הלגיטימיות של התניית הזכאות לביטחון סוציאלי בתושבות. השאלה היא האם הענקת יחס שונה לעובד הזר , מאחר שהוא אינו תושב, מתיישבת עם זכוי ות האדם החברתיות1. זכויות עובדים זרים בראי האמנות הבינלאומיות2 : זכאותם של עובדים זרים ליהנות מזכות האדם החברתית לביטחון סוציאלי מוסדרת במישור זכויות האדם באמנה הבין- לאומית מספר143 :בדבר עובדים זרים Migrant Workers (Supplementary Provisions Convention (No. 143) 1975 . האמנה עושה הבחנה ברורה בין מעמדם של מהגרי עובדה, לבין עובדים זרים בכל הקשור ל ז כות :לביטחון סוציאלי, נפרט בסעיף10 לאמנה זו נקבע שכל מדינה צריכה לקדם מדיניות ולהבטיח שוויון הזדמנויות בין היתר, בכל הנוגע להבטחת הביטחון הסוציאלי של מהגרי עבו דה .ושל בני משפחותיהם Article 10 Each Member for which the Convention is in force undertakes to declare and pursue a national policy designed to promote and to guarantee, by methods appropriate to national conditions and practice, equality of opportunity and treatment in respect of employment and occupation, of social security, of trade union and cultural rights and 1 בישראל נעשה ניסיון במהלך השנים לחוק ק חוק יסוד זכויות חברתיות שכשל 2 1975 ) 143 Provisions Convention (No. Migrant Workers (Supplementary of individual and collective freedoms for persons who as migrant workers or as members of their families are lawfully within its territory. ואילו בסעיף11 פסקה2, תת פסקה (ה) נ קבע כי ה חובה להבטיח שוויון הזדמנויות ויחס בתחום הביטחון הסוציאלי אינה חלה על העובדים הזרים . הם מודרים מתחולת הביטחון הסוציאלי ומוגדרים באמנה כעובדים שהורשו להיכנס לתחומי המדינה באופן זמני, לפי בקשת המעסיק שלהם, הם מקבלים על עצמם תפקיד מסוים ולזמן קצוב ומוגדר, והם מתבקשים לעזוב את המדינה בסיום התפקיד או המשימה האמורים. כלומר, לפי סעיפים10 ו- 11 לאמנה143 :מחולקים העובדים הזרים לשתי קבוצות מהגרי עבודה המוזמנים לשהות בתחומי המדינה לאורך זמן ועל כן הם זכאים לביטחון הסוציאלי שווה לזה המוענק לאזרחים , קבוצה ז את נתפסת כ- פנימיים לחברה. עובדים זרים .המיובאים לתקופה קצרה ולמשימה חולפת שבסיומה הם אמורים לחזור למדינתם בתוקף האופי הזמני של שהותם אין הם רוכשים זכות להיכלל במערכת הביטחון הסוציאלי. נראה אפוא כי גם מכוחן של זכויות האדם החברתיות אי אפשר להחיל על העובדים הזרים את הביטחון הסוציאלי :(זכויות חברתיות הן הזכות לתנאי עבודה הולמים, הזכות לבריאות, הזכות לביטחון סוציאלי (רווחה חברתית) והזכות לדיור, אולם אין המדובר ברשימה סגורה, וניתן לכלול בהן כל זכות המשליכה על רווחתו של האדם, כשהגדרת מונח זה משתנה בהתאם לזמן ולנ סיבות) יודגש, כי עד היום בישראל לא עבר חוק יסוד זכויות חברתיות .למרות ניסיונות שנעשו וכשלו Article 11 1. For the purpose of this Part of this Convention, the term migrant worker means a person who migrates or who has migrated from one country to another with a view to being employed otherwise than on his own account and includes any person regularly admitted as a migrant worker. 2. This Part of this Convention does not apply to-- (a) frontier workers; (b) artistes and members of the liberal professions who have entered the country on a short-term basis; (c) seamen; (d) persons coming specifically for purposes of training or education; (e) employees of organisations or undertakings operating within the territory of a country who have been admitted temporarily to that country at the request of their employer to undertake specific duties or assignments, for a limited and defined period of time, and who are required to leave that country on the completion of their duties or assignments. שאלת המוסר אי ן ספק ששאלת העסקתם של עובדים זרים בישראל מעלה שאלות רבות ונוקבות הן בתחום ,המשפטי המוסרי וה ערכי, והן בשאל ת חובת ה , ותפקידה של המדינה כלפי אזרחי ,ה לצד אותם שאינ ם אזרחי המדינה או תושב ים בה., כגון: עובדים הזרים לאור ,העובדה כי שאלת העסקתם של עובדים זרים הולכת והופכת, לחלק משמעותי ב.מרקם החברתי תעסוקתי במדינה אין מנוס מלדון בשאלות אלה .באופן תדיר ולנסות למצוא את האי ,זונים בתוך המשוואה המורכבת שבצידה האחד, המטפלים ובצי דה .השני המטופלים, כשהמדינה נמצאת בתווך שאלות מוסר הן שאלות מורכבות ונדונות על בסיס ערכי , משכך, הן יותר סובייקטיביות, מנקודת מבטו של הפרט ואו החברה, כך ש ה ן יוצ.רות לרוב, חילוקי דעות בקרב הפרטים בחברה ומביא ות לעיתים לקיטוב חברתי והתנגשות רעיונית. מוסכם כי השאלה המוסרית הנבחנת בעניין היא דו צדדית, רוצה ,לאמר, הן כלפי המטופלים, הקשישים חסרי הישע, והן כלפי המטפלים, כך שבפועל, לא ניתן לנתק את השאלה המוסרית, ולבו דד אותה, כלפי צד אחד של המשוואה, כך שהדבר יוצר מורכבות נוספת במציאת האיזונים המתבקשים בשאלת זכויותיהם וחובותיהם של העובדים הזרים בישראל למול אזרחי ה ,מדינה, המטופלים ה קשישים, חסרי ישע. אני מניח שאם נשאל את השאלה הבאה , ,האם יותר מוסרי לדאוג למטופלים, הקשישים, חסרי הישע שהם אזרחי המדינה ,כחובה על טבעית3 של המדינה כלפי אזרחיה , ,כפי שהטיב לנסח זאת נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלנו רוזוולט 1882 – 1945 , " חובת המדינה כלפי האזרח היא כחובת המשרת לאדונו...אחת מחובות המדינה היא לדאוג לאלה מאזרחיה, אשר עקב נסיבות קשות, אינם מסוגלים לספק לעצמם את צורכי הקיום הבסיסיים ללא סיוע מאחרים...לאזרחים אלה, הנמצאים במצוקה, צריכה הממשלה להושיט עזרה להושיט עזרה לא כפעולת צדקה, אל."א כחובה אזרחית ,או אולי, זכויות אדם כזכויות טבעיות4 , בסיסיות, מעצם היותו ,העובד הזר בן אנוש גוברות על חובת העל הטבעית של המדינה לדאוג ראשית לאזרחיה, בוני הארץ, שהגיעו לזקנה, ולהם זכות היסוד הבסיסית להזדקן בכבוד. נראה כי לא ניתן לקבל תשובה חד משמעית, והתש ובות ינועו על ספקטרום רחב של, תפיסות .עולם ומטען ערכי שאנו נושאים איתנו לאורך השנים ,רבים סוברים כי איכות חייהם של רבים מהנזקקים לשירותי סיעוד משתפרת בעקבות האפשרות להישאר בביתם ולהיעזר בעובד סיעוד תחת אשפוזם במוסד סיעודי ,יחד עם זאת, ישנם מקרים הולכים וגדלים של אלימות, ופגיעה קשה בפרטיות ם של ה .מטופלים מצד המטפלים אינטרס חברתי וציבורי ממעלה ראשונה ,של המדינה והחברה הוא לדאוג לתושבים הקשישים והחולים בקרבנו ולאפשר להם חיים בעלי איכות גבוהה והזדקנות בכבוד . עם זאת, צרכיה החשובים ככל שיהיו של או כלוסי י ה אחת אינם יכולים להיות מסופקים על ידי פגיעה בצרכים ובזכויות של קבוצת אוכלוס י יה אחרת. לא ניתן .להתייחס לסוגיה רק במונחים של עלות ותועלת ולהתעלם משיקולים של מוסר וזכויות ,כותב המאמר משאיר את שאלת המוסר פתוחה, ומציע בתוך מכלול השיקולים בעד או נגד במתן זכויות סוציאליות 3 ,בעיני הכותב, זכויות טבעיות של האדם, יוצרות מצדו האחר של המתרס חובות טבעיות של האדם והמדינה כלפי א זרחיה 4 הזכות לחיים, לביטחון ולשלמות הגוף; הזכות לחירות; הזכות לקניין; הזכות לשוויון; הזכות להליך משפטי הוגן; הזכות לכבוד לעובדים זרים לדון בה. בעיני הכותב, חובתה הטבעית של המדינה כלפי אזרחיה, אינה באה על חשבון זכויות טבעיות של האדם, יחד עם זאת היא חובת על של המדינה כלפי אזרחיה , שמציבה בראש סדר העדיפות את טובת אזרחיה כפי שנהוג ברוב מדינות העולם. :לסיכום לאור ך השנים הפכה שאלת העסקת של עובדים זרים בכלל ובסיעוד בפרט , לחלק מרכזי בחיי החברה והכלכלה בארץ. סוגיה זו מציפה שאלות רבות ומגוונות בארץ ובעולם בכל הקשור לזכויות עובדים זרים אל מול חובת המדינה כחובת על לדאוג לאזרחיה ראשית . הפיכת נושא העסקת עובדים זרים לחלק דומיננטי בישראל, מצריכה דיון מעמיק ורחב בשאלת זכויותיהם של העובדים לביטחון סוציאלי ביתר שאת , אל מול דאגת המדינה לאזרחיה הקשישים לחיות ולהתקיים בכבוד בערוב ימיהם, כחובה מוסרית וחוקית גם יחד .הנטל בכספי בהעסקת עובד זר בסיע ות הפך עם השנים לכמעט לבלתי אפשרי בקרב קשישים בישראל, משכך, מדיר אוכלוסיות קשישים רבות מהאפשרות להעסיק עובד זר בסיעוד דבר הפוגע באיכות חייהם ומקצר את תוחלת חייהם. לצד גורמים רבים בחברה הדואגים לזכויותיהם של העובדים הזרים, קשה למצוא, גופים ממשלתיים וחוץ ממש לתיים הפועלים למען זכויות הקשישים , המעסיקים, דבר המפר באופן קיצוני את האיזון במקבילית הכוחות שבין זכויות המטופלים ולזכויות .המטפלים באופן קיצוני כותב המאמר סבור כי המדינה לא יכולה להתעלם יותר מהמציאות הבלתי מאוזנת שנוצרה בשוק ,העסקת עובדים זרים וחייבת לקי ים דיון מעמיק ויסודי בשאלת זכאותם של עובדים זרים לתנאים סוציאליי ם , קביעת שכר מקסימום או החרגה של השכר העובדים הזרים. ,כאמור בסעיף11 פסקה2 , תת פסקה (ה) באמנה הבין- לאומית מספר143 בדבר עובדים זרים , נקבע כי החובה להבטיח שוויון הזדמנויות ויחס בתחום הביטחון ה סוציאלי אינה חלה על העובדים הזרים . הם מודרים מתחולת הביטחון הסוציאלי ומוגדרים באמנה כעובדים שהורשו להיכנס לתחומי המדינה באופן זמני, לפי בקשת המעסיק שלהם, הם מקבלים על עצמם תפקיד מסוים ולזמן קצוב ומוגדר, והם מתבקשים לעזוב את המדינה בסיום התפקיד או המשימה לש מה הגיעו. משכך, על המדינה חלה חובה עליונה לדאוג ראשית .לאזרחיה שבנו את הארץ הזו בעמל רב הגיעה השעה לטפל בנושא ולקבל החלטות משמעותיות, נטל לאור הנתונים כפי שהוצגו במאמר על ד המ ינה לקיים דיון מקיף ויסודי בכל הקשור לזכויותיהם ומעמדם של העובדים הזרים במדינה, תוך מתן דגש על החובה הבסיסית של המדינה לדאוג ראשית לאזרחיה. ., הקשישים חסרי הישע בישראל, מחד, לאורך השנים נעשו ניסיונות של חברי כנסת לחוקק את חוק יסוד זכויות חברתיות, מאידך היו רבים מחברי הכנס שסירבו להתחייב לזכויות חברתיות, במצב דברים ,זה נראה כי מבחינה משפטית, קשה יהיה לתבוע את אותן זכויות חברתיות עבור אזרחי המדינה, קל וחומר עבור עובדים זרים שאינם אזרחים ואו תושבי המדינהi i "כותב המאמר הינו מייסד ומנהל קבוצת הפייסבוק, "השדולה הישראלית למען קשישים , השדולה עוסקת בעיקר בכל הנושאים הקשורים בהעסקת עובדים זרים בסיעוד., ופועל למען הקשישים ובני משפחותיהם בנושאים אלה ואחרים