חומר רקע

דוד המלך13 , .ת.ד31936 ירושלים 9131901 '| טל02-6203323 | פקס02-6256260 | datumedina.org.il | [email protected] התנועה הרפורמית- )יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר טבת תשפ"ב דצמבר2021 2000 – במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקמות ציבוריים, תשס"א שנה לחוק איסור הפליה 20 המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע המשפטית והציבורית של התנועה הרפורמית בישראל, מייצג מזה כעשור נפגעי אפליה בתביעות לפי חוק איסור הפליה – תביעות בגין הפליה מגדרית, גזעית, דתית או על בסיס נטיה מינית . מפרספקטיבה של עשרות תביעות( )אישיות וייצוגיות שהוגשו על בסי ס החוק ניתן לומר כי הוא מהווה כלי משמעותי .במאבק בהפליה על הפליה נאמר שהיא: "הרע-מכל-רע. הפליה מכרסמת עד כלות ביחסים בין בני- אנוש, ביניהם לבין עצמם. תחושת הפליה מביאה לאובדן עשתונות ולהרס מירקם היחסים בין אדם לרעהו. אנו נתקלים בתופ עת ההפליה יום-יום ... בהפליה מתמשכת יאבד עם ותשבות ממלכה. אין פלא בדבר אפוא שבכל אתר ובכל דור ע שו ועושים בני החברה הנאורים להעלמתה ולמיגורה של ההפליה. והמלחמה היא מלחמה מתמדת, מלחמת יום- יום. משולה היא להדיפת גלי הים, שאם תנוח לרגע ישטפוך ויכסוך. עיקר הוא, כמובן, יחסי האנוש בחיי היום- יום. וגם אם לא נדקדק בקיום המצווה "ואהבת לרעך כמוך", נתבע ונתבע קיו ם הצו "דעלך סני לחברך לא תעביד": כל .ששנוא עליך לא תעשה לחברך " (דברי השופט חשין ב בג"ץ 7111/95 מרכז השלטון המקומי נ' הכנסת , פ"ד נ(3) 3 50 .) חקיקתו של חוק איסור הפליה לפני20 שנה היוותה אמירה ברורה של המחוקק לפיה חובת השוויון לא חלה רק על רשויות ציבוריות אלא גם על גופים פרטיים המעניקים שירות לציבור: " ][החוק משקף את כוונתו הברורה של המחוקק האוסרת על הפליה אף כשזו מתקיימת על ידי מוסדות .בבעלות פרטית המשמשים את הציבור הרחב. . התפישה המשפטית המגולמת בחוק הינה כי מוסדות המשמשים את הציבור אינם יכולים לה י תפס כשייכים במל ואם לספירה הפרטית, שכן פעולתם הינה בספירה הציבורית. משכך, עיתונים, מועדונים, ספקי שירותים וכיוצא בזה, מחוייבים לפעול באופן המכבד את עקרון הש וויון. תפישה זו, כי גופים, אף אם בבעלות פרטית, הפועלים במרחב הציבורי, כפופים לשיח זכויות האדם, הינה תפישה בעלת עיגו ן עמוק בשיטת המשפט הישראלית ... אף מבחינה תיאורטית, משקף החוק את ההבנה כי במציאות בה חלקים נכבדים מחיי היום יום של הפרט מושפעים על ידי מוסדות אזרחיים, תיחום הזכות לש וויון רק למוסדות בבעלות המדינה משמעותו שימור מצי אות מפלה בפועל. על רקע זה, החוק מייצר מסגרת נורמטיבית פרטיקולארית המגדירה את החובות החוקתיות החלות על פעולה של עסק המצוי בבעלותו של אדם פרטי." ( השופט ג'ובראן ברע"א8821/09 פרוז'אנסקי נ' לילה טוב הפקות בע"מ.) בנוסף, החוק עיצב מגנון מעשי המאפשר לפרט המופלה לקבל פיצוי בגין הפגיעה שחווה , וזאת ללא צורך להוכיח נזק , מתוך הבנה ש יש קושי לכמת ולהוכיח את הנזק ומתוך רצון לייצר מנגנון שיקבע "תג מחיר" ראוי על הפליה באופן שיצור הרתעה מפני הפליה: "חוק איסור הפליה מניח כהנחת עבו דה שכאשר נגרמה הפליה במובן סעיפיו, נגרם בשל "אותה הפליה נזק, וכי אותו נזק הוא בר פיצוי. מושכלת היסוד הגלומה בסעיפי החוק היא ש בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה ב עבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של אדם " (רע"א6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום.)נשים דתיות יוער כי החוק קובע מספר חריגים ,אולם בית המשפט העליון בענין קול ברמה הבהיר את הצורך לפרשם בצמצום שכן " החוק משקף מגמה ארוכת שנים של הרחבת תחולתו של עקרון השוויון גם בתחומי המשפט הפרטי ... תכליתו של החוק מחייבת לדחות פרשנויות אשר משמעותן היא הותרת מופעים של הפליה על כנם... גם עיון בהליכי החקיקה השונים מלמדים על רצונו של המחוקק לפרוש באופן נרחב את יריעת החוק על מופעים של הפליה". דוד המלך13 , .ת.ד31936 ירושלים 9131901 '| טל02-6203323 | פקס02-6256260 | datumedina.org.il | [email protected] התנועה הרפורמית- )יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר לצד חשיבותו של החוק במאבק באפליה בהקשרים שונים, יש להצביע על מספר סוגיות הדורשות תיקון של החוק: 1. הגדלת סכום :הפיצוי ללא הוכחת נזק סכום הפיצוי הקבוע בחוק הוא50,000 .₪ עם הצמדה למדד המחירים לצרכן עומד הסכום כיום על כ- 67 , 850 .₪ ואולם, בתי המשפט נוטים לפסוק סכומים .נמוכים בהרבה כוונת המחוקק היתה לפסוק פיצוי ראוי על ההשפלה הנגרמת בעקבות האפל ,יה באופן שייצור הרתעה מפני התנהלות מפלה אלא ש הסכומים הנפסקים הם כה נמוכים שהם לא מהווים פיצוי ראוי ואין בהם כל הר ת .עה על כך יש להוסיף שהגשת התביעה אינה הליך פשוט עבור נפגע האפליה, אשר פעמים רבות עובר השפלה נוספת במהלך ההליך השיפוטי, כאשר הנתבע פעמים רבות מאשים את התובע במניעת השירות הצי בורי ומשחיר את שמו בנסיון להדוף את התביעה . סכומי ה פיצוי ה נמוכים , לצד משך ניהול התביעות, עלותן הכספית והקושי הנפשי הכרוך בהן, יוצרים חוסר כדאיות כלכלית בהגשת ן. יש אפוא להגדיל את סכום הפיצוי לסכום של120,000 ₪ (כקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית ובחוק שוויון הזדמנויות בעבודה). הצעת חוק /בעניין הונחה ע"י ח"כ מרב מיכאלי (פ1354/24 .) 2. :מניעת פיצול סעדים ,סעד לפיצוי כספי על פי החוק נמצא בסמכותו של בית משפט השלום ואולם מתן צו להפסקת ההפליה הוא סעד שאינו ניתן להערכה כספית ולכן נמצא בסמכותו .השיורית של בית המשפט המחוזי על מנת לאפשר לבית המשפט שפוסק פיצוי גם להורות על .הפסקת ההפליה יש לקבוע שבית משפט הדן בתביעה מכח החוק יוסמך לתת צו להפסקת ההפליה 3. איסור פרסומים הקוראים :להפליה במתן שירות ציבורי למ רבה הצער, קריאות של צדדים שלישיים לספקי שירותים ומוצרים להפלות במתן ה יש רות או המוצר על בסיס עילות האפליה הקבועות בחוק )(למשל, קריאות שלא לספק שירות לערבים הן חזון נפרץ . יש לתקן את החוק באופן שיקבע איסור על פרסום שמטרתו למנוע מאדם לקבל מוצר או שירות ציבורי או כניסה למקו ם ציבורי מחמת עילות "האפליה. הצעת חוק בעניין הונחה ע"י ח כ /מרב מיכאלי (פ1189/24 .) 4. :העדר אכיפה פלילית של החוק החוק קובע כי הפרת החוק מהווה עבירה פלילית שעונשה קנס של עד75,300 ₪ . בנוסף, בעבירה חוזרת רשאי בית המשפט להורות על סגירת העסק לתקופה .שיקבע ואולם מנתונים שקיבל המרכז הרפורמי במענה לבקשת מידע עולה שעד היום לא הוגש אף כתב אישום בגין הפרת החוק (ועל כך נמתחה ביקורת הן בדוח פלמור והן בדוח מ בקר המדינה לשנת2016 .)המשטרה פועלת לפי 'נוהל משטרתי מס162.01.300 – "איסור הפליה בכניסה למקומו ת "ציבוריים משנת2014 שקבע כי תיק יועבר לתביעה ולא ייגנז בהתקיים אחד או יותר מהקריטריונים :שלהלן1 .בתוך שנה ;הוגשו נגד החשוד יותר משלוש תלונות בגין עבירות דומות2 .מניעת הכניסה למועדון לוותה ;בעבירה נוספת3 .לחשוד עבר פלילי בעבירות רלוונטיות1. נוהל זה לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ויש לבטלו .ולפעול להעלאת המודעות בקרב גורמי אכיפת החוק לצורך באכיפה הפלילית של החוק 5. הגברת מודעות :יש לפע ול להעלאת מודעות של הציבור לאי החוקיות של פרקטיקות מפלות על מנת לעודד הן אכיפה אזרחית של החוק והן הגשת תלונות על ידי הציבור כדי להביא לאכיפה פלילית של החוק. 1 https://www.police.gov.il/menifa/05.300.01.162_1.pdf