הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לפיקוח על
הקרן לאזרחי ישראל
ירושלים, כ"ט בתמוז התשפ"ג
18.07.2023
הודעה לעיתונות
יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל: "נוודא קיום הליך תחרותי על זיכיון ים המלח העתידי"
לינק לצפייה בתמונות מהדיון (קרדיט צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת): https://photos.app.goo.gl/Hbr3vKLfWYy4XS6z8
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ לימור סון הר-מלך, קיבלה היום סקירה בדבר פעילות קבוצת ICL (כיל) והשפעתה על המשק הישראלי. יו"ר הוועדה, ח"כ סון הר-מלך, אמרה בפתחו של הדיון כי היא שמחה על כך שאחרי שנים של מחלוקות, רשות המסים וכיל הגיעו להסכם בנוגע לחישוב ההיטל. "שולם היטל של 188 מיליון דולר עבור השנים 2016-2020, עבור שנת 2022 שולם היטל של 265 מיליון דולר, נרצה לדעת כמה שולם גם עבור שנת 2021", הוסיפה.
נשיא ומנכ"ל ICL (כיל), רביב צולר, הסביר על פעילות החברה ומוצריה וכן על תרומת ICL ישראל לתעסוקה ולתמ"ג. לדבריו, כיל הינה משלם המסים הגדול ביותר במשק, כאשר בשנת 2022 העבירה למדינה תשלומים של כ-5.27 מיליארד ₪, מתוכם הועברו 2.3 מיליארד ₪ לקרן לאזרחי ישראל. עוד ציין כי חלקה של המדינה ברווחי ICL עולה על 50%, כולל ניכויי מס של העובדים.
בנוסף, התייחס צולר לכך שבשנת 2030 עתידה לפקוע תקופת זיכיון החברה בים המלח: "לצורך היערכות המדינה, הוקמה ועדת נווה, שקבעה, בין היתר, כי יש להמשיך בהפקת משאבי הטבע, תוך עדיפות לכך שזו תתבצע על ידי גורם פרטי. על פי שטר הזיכיון, לכיל שמורה זכות סירוב ראשונה לקבלת הזיכיון החדש". בהקשר זה יוזכר כי במידה שהמדינה מעוניינת להציע את הזיכיון לחברה אחרת, עליה להציעו לפני כן לכיל, לכל הפחות באותם התנאים שיוצעו לחברה האחרת.
ביחס לירידת מפלס ים המלח, אמר צולר: "הפעילות התעשייתית מהווה כ-23% מסך הגרעון השנתי של ים המלח והיקף השאיבות נטו הוא קבוע מאז שנת 1992. אין פתרון לסוגיית המפלס ללא השבת הזרימה לים מהירדן. בהיעדר זאת, אי אפשר להציל את ים המלח".
ח"כ גלעד קריב: "אני מכיר בתרומתה של כיל לכלכלה הישראלית. עם זאת, צריך לומר שבמשך קרוב לעשור לא הוכנסו תמלוגים לקרן העושר ע"י כיל וזו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת ופגיעה בקופה הציבורית. בנוסף, החלוקה של שליש לציבור ושני שליש לידיים פרטיות ביחס למשאב ציבורי היא לא הגיונית. מרגיש שאנו מוכרים בזול את נכסי הציבור של מדינת ישראל. 20 אחוז מירידת מפלס ים המלח כן קשורה ישירות לפעילות החברה ולכן החברה צריכה להיות שותפה במציאת פתרונות לנכס הזה".
סגן בכיר לחשכ"ל במשרד האוצר, אורי שאשא: "לפי החישובים שלנו, היקף ה-GT מכיל לא מגיע ל-50 אחוז. אנו נערכים לסיום הזיכיון, הוקמו צוותים על פי המלצות ועדת נווה. ויש לנו לא מעט לקחים בנוגע לאופן גביית התמלוגים. זו ההזדמנות לדון בהיקף ה-GT שהמדינה צריכה לקבל ולייצר זיכיון מספיק טוב. כמו-כן, צריך לנתק את בעיית המפלס מעניין הזיכיון".
מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המסים, שלומי פיליפ: "ה-GT מתייחס אך ורק למס חברות, היטל רווחי יתר ותמלוגים מתוך סך הרווח התפעולי של החברה לפני מסים. בעניין משאב האשלג, אנו מדברים על שיעור GT בממוצע פשוט של 36%, ועל ממוצע משוכלל של 39% לאשלג לשנים 2017-2022. זאת, משום ששנת 2022 הייתה שנה פנומנאלית של כיל עם 43%-45% של GT".
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש: "דו"ח ששינסקי הגדיר כיעד שחלק המדינה ינוע בין 45%-55%, ואף ציין שגם שיעורים אלו נמוכים ביחס לעולם. כיל מכניסים לחישוב דמי ביטוח לאומי, מסי עובדים וכדומה. הנתון של 35% GT זהו לעג לרש. כיל מחריבה פעם אחר פעם את הטבע ומתחמקת מתשלום. ב-2030 הולך לפוג הזיכיון והם רוצים עוד שלושה עשורים שבהם יעשו כסף על גבו של הציבור ויפגעו בסביבה בצורה חסרת תקדים".
יו"ר הוועדה, ח"כ סון הר-מלך, סיכמה את הדיון: "שמחנו לשמוע שחברת ICL, במקביל לשימוש במשאב, מייצרת משרות איכותיות בנגב, משקיעה במחקר ופיתוח ופועלת לקידום פרויקטים סביבתיים. לצד זאת, מדובר במשאב טבע ציבורי שבגינו היו אמורים לעבור כספים לאזרחי ישראל והדבר עוכב זמן רב מדי".
עוד ציינה יו"ר הוועדה: "הוועדה תפקח על התקדמות היערכות המדינה לקראת תום תקופת הזיכיון. לפיכך, הוועדה מבקשת תחשיב מעודכן בעניין חישוב ה-GT תוך השוואה לנהוג במדינות אחרות. הוועדה מבקשת גם לקבל את מסקנות החשכ"ל בדבר הנתונים הקיימים על הפרות כיל, כנטען ע"י התנועה לאיכות השלטון. זהו דיון ראשון לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח, במטרה לוודא קיום הליך תחרותי על הזיכיון העתידי כחלק מיישום דו"ח ועדת נווה".
גל כהן, דובר הוועדה