חומר רקע
16 בדצמבר 2021
תזכיר חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת השעה ) (תיקון מס.6 ) , התשפ"ב-2021
מוגש לועדת הפנים בכנסת- 16.12.21
• התאחדות המלאכה והתעשייה הינה ארגון מעסיקים יציג של עצמאים, בעלי מלאכה ומפעלים קטנים , המעסיקים 1-20 עובדים. במסגרת ההתאחדות מאוגדים כ- 100,000 עסקים, המאגדים כ- 300,000 עובדים. כחלק מפעילותה עוסקת התאחדות המלאכה והתעשייה בטיפול בחסמים המקשים על פעילות העסקים הקטנים, לרבות בתחום המיסוי העירוני , לרבות אגרת השמירה .
• הרשויות המקומיות התקינו חוקי עזר שמכוחם הוטלה על משקי הבית והעסקים שבשטח שיפוטם אגרת שמירה שהן מספקות. משרד הפנים אישר בשנת 2011 לרשויות המקומיות בישראל לגבות אגרה או היטל בעד שירותי שמירה או אבטחה. הוראת שעה זו המעוגנת במסגרת החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת השעה) , התשע"א- 2011 , הוארכה מספר פעמים, ובתיקון האחרון עד ליום 31.12.21 .כעת מבקש משרד הפנים להאריך את הוראת השעה שעל בסיסה יוכלו הרשויות המקומיות לגבות היטלי שמירה ואבטחה עד ליום 31.12.23
• אומדן עלות אגרת השמירה הכוללת במגזר העסקי הוא 375 מיליון ₪ , מתוכם 15 מיליון ₪ בעסקים היצרניים הקטנים נאמד בסכום של 15 מיליון ₪ התאחדות המלאכה סבורה שאין להאריך את תוקפה של הוראת השעה , בוודאי בתקופה בה עדיין עסקים קטנים במשק חווים ירידה חדה בפעילות הכלכלית, סובלים מקיטון בהזמנות ובמספר הלקוחות וחווים קשיי נזילות בדרגות שונות, וכאשר קיימת אי ודאות מתמשכת ביחס לאורכו של נגיף הקורונה, והשפעתו על המשק. נוכח מציאות זו בה עסקים קטנים רבים מתקשים לעמוד בהוצאות העסק , וכאשר המשכיות העסק שלהם מוטלת בספק , מן הראוי להקל בנטל המיסוי העירוני ולא להגדילו.
• כמו כן מידת הצורך בקביעת סמכותן של הרשויות המקומיות להמשיך ולהסדיר את ענייני השמירה והסדר הציבורי בתחומן עדיין מוטלת בספק. לא ברור מדוע שירות זה אינו כלול בתעריף הארנונה , ולא ברור מדוע אינו ממומן מתשלומי מיסי העסקים / האזרחים למדינה . בנוסף ,הנתונים אחר היקפי הגבייה של היטלי השמירה ברשויות השונות ביחס לסך הוצאותיה של כל רשות מקומית על סעיפי שמירה ואבטחה אינם גלויים, בנוסף הרוב המוחלט של פניות למוקד העירוני והמשטרתי בענייני הפרת סדר הן בעיקר של פרטים , כך שחלקם של העסקים הקטנים הוא מצומצם בפעילות הנדרשת למימון באמצעות ההיטל .
• יתרה מכך, דו"ח מבקר המדינה משנת 2016 הצביע על ליקויים בגביית ההיטל . בין השאר נקבע כי רשויות רבות גובות את ההיטל בניגוד לחוק, הכסף הנגבים הגינו אינם מופקדים בקרן ייחודית לנושא האבטחה ואין כל מתאם כאמור בין גביית ההיטל ועלויות מערך השמירה והאבטחה ברשויות המקומיות . עוד קבע המבקר כי למשרד הפנים, אין את המידע הבסיסי על הוצאות השמירה של רוב הרשויות המקומיות, שיעור הגבייה בפועל ומספר העובדים שמימון העסקתם בוצע מתוך ההיטל הזה. לפיכך קיים חשד ממשי כי היטל השמירה הינו כלי נוסף להעלאת נטל המיסוי העירוני , בנוסף לשיעור הארנונה העסקית על ידי הרשויות המקומיות, ובאישור משרד הפנים.
• יצוין כי תזכיר החוק לתיקון פקודת העיריות , המתיר לעיריות לגבות את היטל השמירה , הינו הוראת השעה המוארך על ידי הכנסת , בדרך כלל לתקופה של שנתיים. למיטב ידיעתנו, התיקון לפקודת העיריות בהקשר זה הינו השישי במספר, ובכך הופכת הוראת השעה למעשה לחקיקה קבועה , תחת מסווה של הוראת שעה , זאת בשעה שהכוונה המקורית הייתה להחיל את היטל השמירה לתקופה קצובה.
• לאור האמור לעיל , התאחדות המלאכה והתעשייה סבורה שהקמת ועדה ציבורית לבחינת תוקפו ונחיצותו של היטל השמירה היא צעד אמנם ראוי, אך בדלת האחורית היא מאפשרת את המשך המגמה של הפיכת הוראת השעה לחקיקה קבועה וזאת עד ל- 31.8.23 , ולהשתית בכך עלויות נוספות על עסקים קטנים רבים במשק. לפיכך מוצע לבטל את גביית אגרת השמירה עד לקבלת מסקנות הועדה הנ"ל .