חומר רקע

271 | סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל עורכים: קובי מיכאל, אלון טל, גליה לינדנשטראוס, שירה בוקצ'ין פלס, דב חנין, ויקטור וייס ביטחון תזונתי וחוסן לאומי בעידן של אקלים משתנה דורית אדלר, סיגל טפר ואסף צחור פרק זה בוחן את התלות בין חוסן לאומי לבין אספקה סדירה של מזון בר־השגה, בטוח ובריא. בחינת מערכת יחסים זו נעשית לאור שינוי האקלים העולמי, הזעזועים הצפויים לחקלאות, ההפרעות לשרשראות אספקה, וכן בהקשר הישראלי ובהתחשב בכושר הייצור המקומי של ליבת התזונה המומלצת לאוכלוסיית המדינה. בפרט, הפרק עוסק בסוגיות של אי־ביטחון תזונתי והשפעותיו על בריאות הציבור ועל יציבות פוליטית וסכסוכים אלימים. המאמר דן גם בליבת התזונה המומלצת בישראל ומראה כיצד החקלאות המקומית עשויה לספק את חלק הארי של תזונה מומלצת זו. המאמר עוסק גם בפריטי המזון המיובאים לישראל, הן לצורכי תזונת בני אדם והן עבור מספוא למשק החי, וטוען כי יש להפחית את יבוא פריטי המזון שמוצאם בסביבות אפופות סיכונים ועקות. כתחליף לתלות ביבוא פריטי מזון החשופים לנזקי משבר האקלים העולמי מצד אחד, ומחוללים מחלות מטבוליות שונות מצד שני, למשל סוכרת, מאמר זה מציג את התזונה הים־תיכונית כפתרון בר־קיימא. טענתנו היא שתזונה ים־תיכונית, המבוססת ברובה על מזון מהצומח, צריכה לעמוד במרכזה של תוכנית אב חדשה למשק המזון בישראל. מבוא מזון הוא אבן הָ רֹאשָ ׁ ה של המבנה החברתי האנושי; בהיעדר מזון באיכות נאותה, המבנה החברתי מאבד מיציבותו. בהיעדר מזון בכלל, המבנה מט ליפול. תזונה לקויה או חסרה, אם כן, משפיעה גם על היחיד וגם על החברה. תזונה לקויה על כל התבטאויותיה — Non-Communicable( השמנה, תת־תזונה, וגורמי סיכון אחרים לתחלואה לא־מידבקת אחוזים) לתחלואה ולתמותה מוקדמת 19( ) — היא הגורם המוביל בעולםdiseases .)GBD 2017 Diet Collaborators, 2019( ), לפני כל גורם סיכון אחרpremature( | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד272 בעיית ייצור המזון עבור אוכלוסייה עולמית גדלה במגבלות הסביבה הטבעית היא אתגר כביר ורב־ממדי: תזונה בלתי נאותה משפיעה על אי־שוויון ומושפעת ממנו; משפיעה על אי־יציבות חברתית ופוליטית ומושפעת ממנה; מובילה להגירה; ומאוימת מתהליכים ). Tzachor, 2020b( של התחממות אקלימית עולמית, הידועים גם כמשבר האקלים השילוב של השמנה, תת־תזונה ומשבר האקלים יוצר לולאת משוב חיובית (תרשים ). מערכות המזון בעולם מניעות את מגפות ההשמנה ותת־התזונה ואחראיות גם על 1 ) שמגיעות בעיקר ממשק החי למטרותGHGs( אחוזים מפליטות גזי החממה30-25 ). כמו כן, אי־Swinburn et al., 2019( )של ייצור מזון (מזון מן החי: בשר, ביצים וחלב ביטחון תזונתי הוא גורם מניע לחוסר יציבות פוליטית ולסכסוכים אלימים. עלייה בנטל התחלואי והכלכלי האישי נטל על מערכת הבריאות נטל על כלכלת המדינה והחברה פגיעה בחוסן האישי החברתי והלאומי השמנה, סוכרת, מחלות לב, כבד שומני וכו׳ דלקתיות מערכת חיסון נחלשת Corona, Sars, Mers , עלייה בסיכון למגפות תחלואה נלווית קשה עם נטל אשפוזי ותמותה גם במשבר הקורונה אי־שוויון כלכלי וחברתי תזונה מזיקה — ברירת המחדל הכלכלית והסביבתית כיום מבוססת על מזון אולטרה־ מעובד, מזון מן החי ומשקאות ממותקים . השפעת מעגל הקסמים השלילי של תזונה מזיקה ומערכת מזון שבורה1 תרשים על הבריאות, הכלכלה וההון האנושי ביטחון תזונתי וביטחון לאומי ביטחון תזונתי על ידי ארגון המזון והחקלאות 1996 ההגדרה הרווחת לביטחון תזונתי נטבעה בשנת ) של האומות המאוחדות. לפי ההגדרה, ביטחון תזונתי מתקיים כאשר FAO( העולמי לכל חברי האוכלוסייה יש בכל עת גישה פיזית וכלכלית למזון מזין ומספק, על מנת לענות על הצרכים התזונתיים וכדי לנהל חיים בריאים ופעילים. הגדרה זו אושררה ). Rome Declaration and Plan of Action, 1996( על ידי מדינות רבות, לרבות ישראל 273 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב הזכות למזון תואמת את ההגדרה הבינלאומית של ביטחון תזונתי ומתייחסת גם היא לתזונה המאפשרת חיים פעילים ובריאים, מעבר לערך הקלורי של המזון או לתחושת ). 2017 ,שובע (לחם חוק בהתאם לכך, אי־ביטחון תזונתי — אב"ת — הוגדר כ"היעדר נגישות סבירה למזון Rome Declaration and Plan of Action,( "מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת ). המשמעות של אב"ת היא היעדר האפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את 1996 כל רכיבי התזונה החיוניים להתפתחות פיזיולוגית תקינה ולבריאות פיזית ונפשית 1.של האדם במדינות מפותחות, אב"ת עשוי לבוא לידי ביטוי באופנים שונים: צמצום במלאי המזון של משק הבית, צריכת מזון לא ראוי לאכילה, השגת מזון באמצעים לא מקובלים כגון קבצנות, חיפוש בפחי אשפה ופנייה לעמותות לחלוקת מזון. בביטויו הקיצוני ביותר אב"ת מסכן חיים, אך גם אב"ת מתון פוגע בתפקוד היום־ יומי של האדם, בבריאותו לאורך זמן וברמת פעילותו החברתית. פגיעה רב־ממדית זו נכונה שבעתיים לגבי ילדים. חשיפה לאב"ת בילדות המוקדמת עלולה לפגום בהתפתחות הקוגניטיבית והחברתית־נפשית של הילדים לאורך חייהם ולהסב נזק בלתי הפיך במימוש הפוטנציאל במישורי החיים השונים, כולל היצרניים והכלכליים. למשל, ילדים בגיל בית הספר שסובלים מתזונה לקויה נמצאים בעמדת נחיתות מובהקת ). זאת ועוד, אב"ת Winicki & Jemison, 2003( להצלחה בלימודים, לעומת עמיתיהם תורם להנצחת מעגל העוני: לילדים שגדלים במשפחות שסובלות מאב"ת סיכוי נמוך יותר להגיע להישגים חינוכיים ומקצועיים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני (ניראל ).2005 ,ועמיתיה תמונת המצב של הביטחון התזונתי בישראל מבקש להסדיר את הטיפול והתכנון 2011חוק המועצה הלאומית לביטחון תזונתי מ־ האסטרטגי להבטחת ביטחון תזונתי לכול ומיגור אב"ת על מכלול היבטיו, בטווח הקצר והארוך. הממצאים על רמת הביטחון התזונתי האישי בישראל בשנים האחרונות 17.8 נמצא ש־2016זמינים בסקרי הביטחון התזונתי שערך הביטוח הלאומי. בסקר מ־ ).2018 ,אחוזים מהמשפחות בישראל חיו בתנאי אב"ת (אנדבלד ועמיתיה ומעלה מצא 21 בתקופת משבר הקורונה, סקר שבדק את החוסן האזרחי בקרב בני אלף איש) דיווחו כי הם או אחד מבני משק 778 אחוזים מתושבי ישראל (כ־14.1 כי ). שיעור 2020 ,ביתם צמצמו את כמות המזון שצרכו ואת היקף הארוחות שניהלו (למ"ס הסובלים מאב"ת צפוי לגדול במידה משמעותית ככל שמשבר הקורונה והשלכותיו על שיעורי האבטלה הגבוהים יימשכו, ואלה יחריפו את גורמי הסיכון הבריאותיים | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד274 ,ואת שיעור הסיבוכים והתמותה מקורונה, כמו גם ממחלות תלויות תזונה: השמנה סוכרת, מחלות לב וסוגי סרטן. אי־ביטחון תזונתי ודפוסי התזונה המערבית כאמור, לאי־ביטחון תזונתי פנים רבות והוא יכול להתקיים בקרב אוכלוסייה הסובלת מתת־משקל, מעודף משקל ואף במשקל תקין. צריכה מרובה של מזונות מתועשים אולטרה־מעובדים — עתירי קלוריות ורכיבים תזונתיים מזיקים כמלח, סוכרים, שומנים רוויים ושומני טרנס, אך דלים ברכיבים תזונתיים חיוניים כוויטמינים, מינרלים, שומנים בריאים וסיבים תזונתיים — תורמת תרומה משמעותית למגפת התזונה הלקויה על ). Rico-Campà et al., 2019( כל צורותיה, ובמיוחד לעודף משקל נוסף על כך, צריכת מזונות אולטרה־מעובדים מובילה לחסרים תזונתיים של מיקרו־נוטריינטים, אשר לעיתים מתקיימים בקרב אנשים במשקל תקין או אף בעודף ), ולו השלכות מרחיקות hidden hunger( 'משקל והשמנה. מצב זה קרוי 'רעב סמוי לכת על בריאות האוכלוסייה, בהיותו גורם סיכון משמעותי לתחלואה ואף לתמותה. המזונות האולטרה־מעובדים שהם גורמי סיכון: משקאות ממותקים, חטיפים, מאפים, דגני בוקר, בשר מעובד ובשר אדום קשורים לעלייה בסיכון למחלות רבות, לרבות Rico-Campà et al., 2019; Srour( סוכרת, השמנה, מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים ).et al., 2019 ,בישראל, התזונה מבוססת כיום על צריכה גבוהה של מזונות אולטרה־מעובדים והמדינה נמצאת במקום הראשון בעולם המערבי בצריכת בשר עוף לנפש, ובמקום ) 17-11 אחוזים מתזונת המתבגרים (בני50). כ־OECD, 2019( הרביעי בצריכת בשר בקר ) מקורה במזון אולטרה־מעובד — 64-18 אחוזים מתזונת המבוגרים בישראל (בני40וכ־ ICDC, 2017; 2019; Mendonça et( מזון מזיק המקושר להתפתחות תחלואה כרונית ).al., 2017; Schnabel et al., 2019 על פי משרד הבריאות, דפוסי התזונה בישראל אחראים לעשרת אלפים מקרי מוות בשנה בקירוב, ולהוצאות כלכליות עצומות. הטיפול בהשמנה גרידא כרוך בהקצאה של ). מכאן שביטחון תזונתי אישי 2017 ,כשישה מיליארד שקלים בשנה (משרד הבריאות ולאומי חייב להיות מבוסס על סל המזון הבריא שהקהילה המדעית המליצה עליו. ביטחון תזונתי וביטחון מזון כהיבט של ביטחון לאומי ביטחון תזונתי מתייחס לאספקה ברמת הפרט של מזון בר־השגה, בטוח ובריא, הנקבעת על ידי גידול חקלאי, ניהול המלאי (למשל באמצעות ממגורות) ושרשראות סחר. ביטחון מזון הוא היבט של ביטחון לאומי ומשמעותו היא שהמדינה יכולה 275 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב להבטיח את אספקת סל המזונות הבריאים לכלל האוכלוסייה ובאופן נגיש בכל עת: 2.שגרה וחירום פגיעה בנגישות למזון, למשל כתוצאה מתנודתיות במחירים, ופגיעה ביציבות האספקה, למשל כתוצאה ממגבלות סחר, הם גורמים מניעים לחוסר יציבות חברתית ). אין זה מקרה שבמדינות הסובלות מאי־יציבות Arezki & Bruckner, 2011( ופוליטית ).Deaton & Lipka, 2015( פוליטית יש גם שיעור גבוה של אב"ת כקבוצת מחאה נגד עלייה במחירי 2011 "מחאת הקוטג'" שהתארגנה בישראל ביוני הגבינות הובילה למאבק ציבורי בנושא מחיריהם של מוצרים בסיסיים, ושימשה ). באחת 2017 ,מבשר וזרז למחאות יוקר המחיה ודיור בר־השגה (גרוס ובוזחיש ששון "מלחמה — תזרימו את הכסף" הודגשו 2020הכרזות של מחאת משבר הקורונה ב־ אותיות המילה לחם, והדבר מעיד על הקשר הגורדי בין ביטחון תזונתי לבין ביטחון ולחוסן לאומי. קשר זה אינו חדש. קיימות דוגמאות רבות של "התקוממויות מזון" אשר אתגרו Tilly,( ממשלים והובילו לשינויים במערכת הפוליטית, לעיתים באמצעים אלימים , כמו 2011 ). המחאות האלימות בצפון אפריקה ובמדינות המזרח התיכון בשנת1968 , נערכו בסמוך לעלייה גלובלית במחירי המזון. מספר מחקרים מצאו2008 גם בשנת קשר בין התקוממויות אזרחיות במדינות שונות לבין מדד מחירי המזון של ארגון ). מלחמת האזרחים FAO, 2020b; Lagi et al., 2011( המזון והחקלאות של האו"ם בסוריה מדגימה את הקשר בין שינויי האקלים, שינוי במשטרי הגשם, אי־ביטחון סבלה סוריה מבצורות 2010-2006 תזונתי ופגיעה בביטחון הלאומי הסורי. בשנים שפגעו קשות בגידולים ובחקלאות בעלי החיים והובילו להגירה פנימית בתוך המדינה, ). Ash & Obradovich, 2020( ולאחת ממלחמות האזרחים החריפות במאה הנוכחית מקורות המזון בישראל: גידול מקומי ויבוא אל מול המלצות התזונה הבריאה אספקה סדירה של מזון היא אפוא התנאי הראשון והעיקרי לביטחון מזון ותנאי הכרחי ליציבות חברתית, כלכלית ופוליטית. אי לכך לא ניתן לערוך דיון בביטחון לאומי ובחוסן ללא דיון במקורות אספקת המזון של ישראל. מרבית המזון הטרי שאנו צורכים מקורו בחקלאות הישראלית. עם זאת, ישראל נחשבת למדינה נסמכת יבוא: עבור מספר מזונות, למשל דגנים, ישראל תלויה כמעט לחלוטין ביבוא ממדינות זרות. בהתחשב בתת־הפרקים הקודמים, חשוב לבחון את הייצור המקומי אל מול התזונה המומלצת בעולם ועל ידי משרד הבריאות. במילים אחרות, יש לבחון מה כושרה של החקלאות הישראלית לספק את ליבת התזונה המומלצת לכלל אוכלוסיית המדינה, | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד276 היום ובדורות הבאים. כמו כן, חשוב לבדוק אם המזונות שישראל מייבאת תורמים לביטחון התזונתי של אוכלוסייתה, או מזיקים לה ופוגעים בביטחונה התזונתי. 112 , אחוזים מאספקת הפירות הזמינה148 , ישראל מגדלת2018 לפי נתוני הלמ"ס אחוזים מהקטניות 47 , אחוזים מתפוחי האדמה והעמילנים166 ,אחוזים מהירקות אחוזים 85 ). הייצור המקומי של בעלי חיים מספק1 אחוזים מהדגנים (לוח11ו־ אחוזים מהחלב ומוצריו. כמובן, ייצור 96מהחלבון מן החי (לא כולל חלב ומוצריו) ו־ אחוזים כולל גם יצוא. 100 שעולה על אחוזים 99 ו־93 ,89 — ישראל מייבאת בעיקר דגנים, שמנים מהצומח וסוכר ). לשון אחר, החקלאות הישראלית אחראית 2019 ,מהאספקה בארץ, בהתאמה (למ"ס לגידול הירקות, הפירות, תפוחי האדמה, כמחצית מתצרוכת הקטניות שלה והמוצרים מבעלי חיים: עוף, חלב וביצים (אשר תלויים ביבוא המזון להאכלתם), והיא תלויה כיום ביבוא בעיקר של חיטה, סוכר ושמן. קלוריות 3800אספקת הקלוריות הזמינה בישראל לפי דוח הלמ"ס עומדת על כ־ אחוזים מההמלצות של גופים שונים, בהם 50לאדם ביום — אספקה הגבוהה בכ־ Eat-Lancet ), המלצות התזונה הים־תיכונית והמלצותODPHP, 2015( הכלליUSDAה־ ) — דפוס תזונה מומלצת לבריאות האדם והסביבה. Willett et al., 2019( קלוריות700 קלוריות לאדם ביום מקורן בסוכר, ועוד כ־460 להלן עולה כי1 מלוח קלוריות לאדם ביום, שהן 1000לאדם ביום מקורן בשמנים. אלו מסתכמות ביותר מ־ מזיקות ברובן ומגבירות סיכון לתחלואה. גם יבוא הדגנים משמש ברובו המכריע הן להזנת בעלי החיים והן לתעשיית מזונות אולטרה־מעובדים, התורמים לעליית Blanco-Rojo et al., 2019; Moreira et al., 2018;( התחלואה והתמותה המוקדמת ). Moubarac et al., 2013 בבחינת תלותה של ישראל בחקלאות לעומת יבוא מתבססים כיום בעיקר על קלוריות. חשוב לתת את הדעת להבדל בין קלוריות, משקל, רכיבים תזונתיים וסל המזון הבריא, לעומת המזיק. אם בוחנים את כמות הקלוריות הזמינה כיום לתושבים, זו גבוהה באופן משמעותי מהכמות המומלצת לתזונה בריאה ותורמת לעלייה בצריכה, אחוזים 33), אשר אומדנו בישראל מוערך בכ־food-waste( ומכאן להשמנה ולבזבוז מזון ). הערך הקלורי, כאמור, מהווה רק מרכיב אחד בתמונת התזונה 2018 ,(לקט ישראל הבריאה ועלול להוביל לקבלת החלטות מדיניות שגויות בתחום בריאות הציבור. יש טעם אפוא לבנות מדד המשקף ומשקלל את ליבת התזונה הבריאה ובת־הקיימא המומלצת, אשר תהווה את הבסיס למדיניות הביטחון התזונתי האישי והלאומי לישראל. 277 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב ) 2019 ,; למ"ס2020 ,: נתונים על אספקת המזון והגידולים החקלאיים בישראל (אמדור1 לוח 3 2018 ,אספקה זמינה וייצור חקלאי מקומי קבוצת מזון אספקה זמינה גר׳ לנפש / יום ייצור מקומי גר׳ לנפש / יום שיעורי יצור מקומי מתוך 4אספקה זמינה יבוא נטו מתוך אספקה זמינה מוצרי צומח פירות312 461 148% 0% ירקות423 473 112% 0% דגנים463 52 11% 89% תפוחי אדמה ועמילנים109 181 166% 0% חלבון מהצומח: קטניות ואגוזים65 31 47% 53% שמנים מהצומח81 6 7% 93% סוכרים116 1 1% 99% מוצרי בעלי חיים (הייצור המקומי תלוי בתשומות מיובאות) אספקה זמינה גר’ לנפש / יום ייצור מקומי גר’ לנפש / יום יצור מקומי % )(תלוי יבוא מתוך אספקה זמינה יבוא מוצרי בעלי חיים מתוך אספקה זמינה חלבון מהחי ללא חלב266 227 85% 15% חלב ומוצריו543 521 96% 4% | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד278 מציג את מקורות המזון בישראל כיום ואת היחס בין החקלאות2 'תרשים מס 5.)2020 ,הישראלית ליבוא באספקה של סוגי מזון עיקריים (אמדור סוכרים 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0 שמנים מהצומח דגנים חלבון מהצומח: קטניות... חלבון מהחי ללא חלב חלב ומוצריו ירקות פירות תפוחי אדמה ועמילנים החקלאות הישראליתn יבואn מוצרי בעלי חיים מיוצרים בארץ אך תלויים ביבוא דגנים להזנת בעלי החיים . מקורות המזון בישראל: החקלאות הישראלית, יבוא ומוצרי חקלאות2 תרשים (טונות/שנה)2018 ,ישראלית התלויים בתשומות מיובאות משמעותיות : השוואת האספקה הזמינה לציבור הישראלי מול המלצות תזונה 2 לוח 6קלוריות/גר' לנפש ביום אספקה זמינה ייצור בחקלאות הישראלית קלוריות ליום2500 — המלצות תזונתיות USDA Eat-Lancet Healthy Mediterranean Style תזונה ים־תיכונית קלוריות ליום3827 2000 2600 2500 2500 פירות312 461 200 200 100 200 300 405 ירקות423 473 250 350 200 300 600 402 דגנים463 52 180 270 232 232 232 371 תפוחי אדמה ועמילנים109 181 אין נתון אין נתון0 50 100 125 חלבון מהחי ללא חלב*266 227 165 195 0 84 211 208 :חלבון מהצומח קטניות ואגוזים65 31 25 125 250 79 חלב ומוצריו543 521 330 330 0 250 500 372 שמנים מהצומח81 6 27 34 20 52 92 33 סוכרים116 1 אין נתון אין נתון0 31 31אין נתון * חלבון זה תלוי בצריכה עקיפה של חלבון מן הצומח (על ידי משק החי), ומחייב תלות ביבוא דגנים וקטניות, בדגש על סויה. 279 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב בחינת כושר הייצור החקלאי בישראל ביחס לתזונה הבריאה המומלצת ) נבחן כושר 2018 , (טופורוב ועמיתיו2018 במחקר שנערך במשרד החקלאות בשנת הייצור של ענפי גידול הצמחים בישראל ביחס לצריכה התזונתית המומלצת של מרכיבי התזונה העיקריים. מסקנת המחקר היא שניתן לספק כיום את מרבית המרכיבים התזונתיים של האוכלוסייה מהחקלאות הישראלית, בעיקר תוך הישענות על התזונה המומלצת המבוססת על מזון מהצומח, וזאת בניגוד להנחה המקובלת, שהצרכים התזונתיים בישראל מחייבים יבוא נרחב. המחקר מצא שהייצור בישראל יכול לספק כיום חלק ניכר מצריכת הקלוריות, 257-172 ו־313-204 ,127-81 ,95-64( החלבונים, הפחמימות והסיבים התזונתיים אחוזים, בהתאמה, על פי תרחישים שונים). לגבי השומנים קיים מחסור (בשיעור של אחוזים). 60-53 צפוי להוביל למחסור באספקת קלוריות2035 אולם גידול האוכלוסייה עד שנת אחוזים, בהתאמה) ורכיבי תזונה 90-57 ו־67-45 וחלבונים (שיעורי האספקה הם נוספים, בהנחה שהייצור החקלאי קבוע ואין גידול בכושר הייצור. שמירה על יכולת הייצור ביחס לגידול האוכלוסייה תחייב שימור החקלאות ונכסיה: משקים חקלאיים פעילים, עתודות קרקע, מקורות מים, השקעה תקציבית בהעמקת הידע האגרונומי היישומי, פיתוחים טכנולוגיים והגברת יעילות הייצור. תוצאות המחקר של משרד החקלאות מחזקות אפוא את תפקידו האסטרטגי ארוך הטווח של המגזר החקלאי, ואת חשיבותה של החקלאות לעתיד התזונתי של ישראל. ביטחון מזון, ביטחון תזונתי ושינוי אקלים: לקראת גישה מולטי־ דיסצינפלינרית אינטגרטיבית של ניהול סיכונים סיכונים לייצור ראשוני ואספקת מזון: גישה של שרשראות אספקה וניהול סיכונים Cole et( ביטחון מזון הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני האנושות ). כאמור, ניתן לממש ולשמר מצב של ביטחון מזון באמצעות ייצור, עיבוד, al., 2018 ואספקה רציפים של פריטי מזון במגוון ראוי, בכמות ובאיכות נאותה בהתאם לצרכים התזונתיים הבריאים. ), המכונות גם supply chains( מכאן שביטחון מזון תלוי בשרשראות אספקה Garnett, 2014; Krejci( ), יציבות ובעלות חוסןvalue chains( שרשראות ערך יעילוֹת &), קרי, שרשראות אספקה Beamon, 2014; Mohan et al., 2013; Soussana, 2014 ,)disturbances( ), לספוג הפרעותalternations( שיכולות להתמודד עם שינויים בסביבתן ) ולהתארגן מחדש, תוך שהן שומרות על אותם תפקודים stress( להסתגל לעקוֹת Macfadyen et al., 2015; Paloviita &( מהותיים, מבנה כללי, זהות וקשרים פנימיים ). Järvelä, 2015; Walker et al., 2004 | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד280 לשון אחר, שרשראות אספקת מזון ובאופן כללי יותר מערכות מזון, אשר מקיימות את תנאי ביטחון המזון, שומרות על מבנה, על רשת אינטראקציות בין תהליכים קריטיים ובעלי עניין, על פונקציות עיקריות ועל שירותים ופעילויות לנוכח שינויים 7.בסביבה החיצונית לפיכך, שאלת ביטחון המזון היא למעשה שאלה של שינויים ועקות בסביבת ): ככל שעוצמת השינויים, היקף Tzachor, 2020a( שרשראות האספקה והצריכה השינויים ומשך השינויים בתנאים ובנסיבות של שלבי השרשרת מתרבים, מתרחבים וכדומה, כך כושר השרשרת לשמור על ייעודה וכושרה של מערכת המזון בכללותה לשמור על תכליתה עומדים במבחן, וכך ביטחון המזון ניצב (או שאינו ניצב) בסיכון. הדיון כולו צריך אפוא להיערך בתחומי מטריצה לניהול סיכונים המתחשבת בגורמי סיכון מכאן, שהם שינויים בסביבת מערכת המזון, ושלבים בשרשרת הערך (האספקה) מכאן. מטריצה זו תאפשר לבחון בקפדנות את נקודות המפגש האפשריות בין שלבים בשרשרת הערך ובין סיכונים. תוצאות הדיון בגבולות המטריצה צריכות להזין במידע תהליכי קבלת החלטות בנוגע לארגון המערכת, במטרה להבטיח ביטחון תזונתי יציב ורציף. כלומר, גישה של ניהול סיכונים צריכה להועיל לציבור ולמקבלי החלטות בממשלה בבואם לגבש סדרי עדיפויות בעת הקצאת משאבים ציבוריים: איזה סיכון להכיל, איזה סיכון לצמצם, איזה סיכון בלתי נסבל, היכן ניתן לשקלל תמורות, היכן יש ברירה? כאן עלינו להיטיב ולהבחין: אין מערכת מזון אחת ואין שרשרת אספקת מזון אחת. ככל שהתפריט שלנו מקיף פריטי מזון רבים, כך מתרבות שרשראות האספקה שבהן יש להתחשב. ואולם, קצרה היריעה במאמר זה מכדי לאפשר ניתוח מלא של סך שרשראות האספקה על כלל שלביהן ותת־שלביהן, ושל סך הסיכונים האפשריים. יש מקום לערוך ניתוח מקיף יותר בהמשך. אם כן, תת־פרק זה והבא אחריו מבקשים לשפוך אור על שלוש קטגוריות של גורמי סיכון: גורמים שעיקרם שינוי בסביבה המוסדית בתגובה לאירועי קיצון; גורמים שעיקרם שינוי בתנאים הביוטיים בסביבת הגידול (קרי, מצב מכלול הצומח והחי, לרבות פטריות, חיידקים ונגיפים); וגורמים שעיקרם שינוי בתנאים האביוטיים בסביבת ).3 הגידול (קרי, מצב מכלול הגורמים הדוממים, לרבות הכוחות הפיזיקליים) (לוח . שלוש קטגוריות של גורמי סיכון 3 לוח גורם סיכון גורמי סיכון ביוטיים גורמי סיכון אביוטיים גורמי סיכון מוסדיים דוגמה שינוי בעונת הפעילות של מזיקים שינוי במשטר הגשמים; אירועי מזג אוויר קיצוני שינוי במדיניות 281 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב אנו מציעים לבחון את גורמי הסיכונים בפריזמה של שרשרת ערך גנרית ככל האפשר, ), perishable( כללית ביותר, המתייחסת הן לסחורות מזון בעלות חיי מדף קצרים ), למשל non-perishable( למשל ירקות ופירות, והן לסחורות מזון עמידות יחסית דגנים וקטניות. לעיתים קרובות, הספרות המדעית מחלקת את שרשרת אספקת המזון לארבעה ): ייצור ראשוני; עיבוד; Georgiadis et al., 2005; Tsolakis & Kumar, 2019( מקטעים ). 3 מכירה קמעונאית; צריכה (תרשים ייצור ראשוני עיבוד מכירה קמעונאית צריכה . שלבים בשרשרת האספקה3 תרשים בתת־פרק זה אנו עוסקים בשלב הייצור הראשוני ובסביבת הסיכון ומצבי העקה האפשריים, המאפיינים שלב זה. מחקר נוסף נדרש אפוא לבחון את סביבות הסיכון של השלבים הבאים בשרשרת הערך. הבחירה שלנו להתמקד בשלב זה נובעת משני טעמים: ראשית, החשיפה הבלתי פרופורציונלית של שלב זה לשינויים בסביבה הביוטית והאביוטית לעומת שלבים אחרים rainfall( של שרשרת האספקה — למשל שינויים באיכות האדמה, שינוי במשטר הגשמים ) שינויים אקלימיים כמו לחות ושינויים בעונת הפעילות של מזיקים, למשל variability ) — אינם רלוונטיים לשלב עיבוד המזון, ההפצה והמכירה הקמעונאיתlocust( ארבה ) stress factors( שלו. שנית, הטבע הלינארי של שרשראות אספקה מחייב שמחוללי עקה בסביבת הגידול ואובדן יבולים יפריעו לתפקוד יתר השלבים "במורד השרשרת", אך סיכונים קמעונאיים לא צפויים להסב נזק בשיעור דומה לשדות ולמטעים "במעלה השרשרת". במילים אחרות, ללא ייצור מזון אין טעם לדון בהפצת מזון. בעת הדיון בעוצמת הסיכונים ובמשמעויותיהם, אנו מאמצים את המסגרת ) Jaffee et al., 2010( התאורטית ואת מונחון ניהול הסיכונים של הבנק העולמי ), אשר הגדירו שלושה תרחישים לאירועי Gaonkar & Viswanadham, 2004( ואחרים סיכון: סיכון שהתממשותו כרוכה בחריגה מיעד, למשל יעד התנובה או יעד התוצרת החקלאית; סיכון שהתממשותו כרוכה בהפרעות למבנה שרשרת הערך או השלב בשרשרת הערך, למשל מחלת צומח שמחייבת שינוי בסוג הגידול; וסיכון שהתממשותו כרוכה בהשבתה של שלב בשרשרת האספקה או של שרשרת האספקה כולה — השבתה זמנית או קבועה, למשל כתוצאה מבליית קרקעות חריפה או מִ דבוּר, שאינם מאפשרים עוד ). 4 גידולים חקלאיים (ראו תרשים | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד282 גבוהה בינונית נמוכה רמת חומרת הסיכון השלכות התממשות הסיכון השבתה של השלב הפרעה למבנה השלב חריגה מיעדי השלב : רמות חומרת הסיכון לפי השלכות על שלבים בשרשרת האספקה 4 תרשים עבור כל קטגוריה של גורמי סיכון בחרנו את הסיכונים שהתממשותם מתועדת בספרות המדעית, וכן את אלה שהתממשותם צפויה להוביל, ברמה גבוהה של ודאות, להשבתה זמנית או קבועה של ייצור מזון (רמת הסיכון הגבוהה ביותר). בסופו של דבר, עלינו לנהל את הדיון מנקודת הראות של ביטחון המזון בישראל. בהקשר הישראלי, בהנחה שהסיכונים להלן יתממשו ברמת החומרה המשוערת, מוטל על הממשלה לבחון כיצד אובדן היבולים והשבתה של שלב הייצור הראשוני עבור אותן סחורות מזון שבהן הציבור הישראלי תלוי ישפיע על מצב הביטחון התזונתי והביטחון הלאומי. לשון אחר, אנו מבקשים מהממשלה להתמקד בסיכונים בעלי תוחלת גבוהה ורמת חוּמרה גבוהה, שמשק המזון הישראלי חשוף להם. מהלך זה מחייב אותנו לבחון כל סיכון בשלושה מישורים: תוחלת הסיכון, רמת החומרה שלו ורמת הפגיעות או החשיפה Amirshenava( ). גישה זו להערכת סיכונים מקובלת בספרות5 לסיכון (ראו תרשים &). Osanloo, 2018 רמת חומרה תוחלת סיכון רמת פגיעות . מרחב תלת־ממדי לשימוש בעת קביעת סדרי עדיפויות לניהול סיכונים5 תרשים 283 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב לשם דוגמה, מעניינה של הממשלה בישראל שינוי בתנאים האקלימיים בסביבת הגידול של חיטה בתחומי הים השחור, שכן ביטחון המזון בישראל תלוי ביבוא חיטה מאזור זה, ולא בסיכונים של גידול הקסאווה בדרום אמריקה. מובן שהידרדרות בתנאים הביוטיים והאביוטיים בסביבות הגידול בשדות ובמטעים בישראל, ככל שהתנובה החקלאית בארץ משמשת לצריכה מקומית, היא סוגיה ראשונה במעלה ועומדת בראש סדר העדיפויות הלאומי. יש מקום לסייג. אפשר שאנו לא מכירים בגורמי סיכון חשובים אחרים, או שהערכותינו בנוגע לתוחלת הסיכון, לרמת החומרה של הסיכון ולחשיפה של משק המזון הישראלי לסיכון מצריכות עיון מחדש ועדכון. סיכונים הנובעים משינויים בתנאים הביוטיים של סביבת הגידול אנו מכירים בשני גורמי סיכון הנובעים משינוי בתנאים הביוטיים בסביבת הגידול: מזיקים ופתוגנים. הפגיעה של מזיקים בתנובה חקלאית אינה תופעה חדשה. עבור כמה ממוצרי המזון המיובאים לישראל וממלאים תפקיד מרכזי בתזונה הישראלית, למשל חיטה ואורז, מזיקים מהווים גורם סיכון נפוץ. לדוגמה, נחיל ארבה מדברי, המזיק הנודד התפשט בין היתר במדינות מזרח אפריקה ובהודו, כולל 2020 ההרסני ביותר, שבשנת עד שמונים מיליון פרטים בוגרים, ועלול לכלות במשך יממה יבול חקלאי שיכול היה Miers( מיליון דולר38 ), בעלות שנתית ממוצעת שלFAO, 2020a( אלף איש35 להזין &). Thomson, 2002 ,מחוללי מחלות (פתוגנים) כוללים אורגניזמים באחת מארבע קבוצות: נגיפים חיידקים, טפילים ופטריות. התפרצות של פתוגנים בשדות ובמטעים עלולה להיות magnaporthe( כרוכה באובדן עצום של תבואה חקלאית. למשל, כתמי עלים אפורים אחוזים מיבול האורז 30 לאובדן של2013 ), מחלה פטרייתית, גרמה בשנתoryzae ). מקNalley et al., 2016( מיליון בני אדם60 בעולם — כמות שיכלה לשמש להאכלת ), מחלה פטרייתית אחרת, גרמה וממשיכה לגרום לאובדן rhizoctonia solani( שורש ). IRRI, n.d.( של שישה אחוזים בשנה מיבולי האורז ברחבי אסיה סיכונים הנובעים משינויים בתנאים האביוטיים של סביבת הגידול 95אנו מתייחסים לשני גורמי סיכון אביוטיים: בליית קרקעות ושינוי בטמפרטורות. כ־ אחוזים מפריטי המזון גדלים בשכבת העיבוד העליונה של הקרקע, המכונה גם קרקע ) כתוצאה מחרישה soil erosion( ). שחיקת קרקעות או בליית קרקעותtopsoil( עילית ), בירוא יערות, רעיית יתר, נֶגר עילי, הצפות ורוחות, בין היתר, פוגעת בתנובה tillage( .)FAO, 2019( החקלאית הכללית ובערך התזונתי של היבולים | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד284 זאת ועוד, שינויים אקלימיים עלולים להעיק על התפתחות צמחים ולפגוע ביבולים, אם אלו אינם מפתחים עמידות ואינם מגיעים לשיווי משקל עם העקה בתהליכי אקלימציה ). מחקר אחד בתחום הרגישות האקלימית של Tuteja & Gill, 2013( )acclimation( יבולים מצא שכל עלייה בטמפרטורה במעלת צלזיוס אחת גורמת לאובדן יבולי אורז ).Peng et al., 2004( אחוזים15 בשיעור של עד סיכונים הנובעים מתמורות מוסדיות בתגובה לאירועי קיצון, למשל מגפות התערבויות מוסדיות, למשל בדמות סובסידיות לחקלאים, מכסי מגן, פיקוח על מחירי מזון או שינוי בייעוד קרקעות — כולם משפיעים על הייצור באופנים שונים, על פי רוב לאורך זמן. גם בסוגיה זו היקף המאמר אינו מאפשר דיון מעמיק, ובלאו הכי De Gorter &( דיונים בסוגיות אלו ונוספות נערכו באופן מקיף יותר במקומות אחרים ). Swinnen, 2002; Knudsen et al., 1990; Rivera & Alex, 2004; Thies & Porche, 2007 אנו מתמקדים בסוג אחר של תמורות מוסדיות: עצירת יצוא מוצרים בשל אירועי קיצון. קשה לחזות את התגובה של ממשלות למשברים ואסונות. במקרה שהמשבר אזורי והאזור אחראי לגידולים של סחורות מזון, או בתנאי אי־ודאות קיצוניים במקרה של משבר גלובלי, עלינו להניח שממשלות יעדיפו את הביטחון התזונתי של תושבי מדינותיהן על פני הביטחון התזונתי של תושבי מדינות זרות, גם במחיר של הפרת הסכמי סחר. החליטה 2010 בשנים האחרונות סופקו לנו הוכחות להשערה זו. למשל, בשנת ממשלת רוסיה להטיל עיצומים על יצוא חיטה מסביבות הים השחור, מטעמי ביטחון ) סיפק COVID-19( ). משבר מגפת הקורונהBailey & Wellesley, 2017( מזון לאומי לנו דוגמה נוספת להשפעות של התגובה המוסדית למשבר, במקרה זה הגבלות תנועה חמורות. בהודו, מהמדינות החקלאיות החשובות בעולם, הגבלות התנועה והסגר הובילו לאובדן עצום של תנובה חקלאית ולאיסור על יצוא סחורות. משמעות הדיונים הקצרים שערכנו בתת־פרק זה היא שככל שביטחון המזון בישראל תלוי ביבוא של סחורות מזון ממדינות זרות, עלינו להיערך להפרעות ולשיבושים שונים. שינוי אקלים כמכפיל סיכונים השלמות של מערכות אקולוגיות והיציבות של מחזורים ביוגיאוכימיים חיוניות לפעילות חקלאית. ראיות מדעיות מעידות על כך ששינוי האקלים משבש זה מכבר, וצפוי להמשיך להפריע למבנה ולפונקציות של מערכות אקולוגיות ולתנועה של חומרים כימיים בין סביבות ביוטיות ואביוטיות. אנו מתייחסים לשינוי האקלים כאל גורם סיכון כפול: ישיר ועקיף. בשיטה זו אנו מדמים את הפעולה של שינוי האקלים על מערכת החקלאות כתנועת מלקחיים הרת 285 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב אסון: שילוב של עקות בטווחי זמן אקראיים, בעוצמות גוברות ובאזורים גיאוגרפיים ). 6 שונים, אשר מכות בשדות ובמטעים בעת ובעונה אחת (תרשים באופן ישיר, שינוי האקלים משמעו שינוי בטמפרטורות הממוצעות לעונה ובמשטרי הלחות. התפתחות הצמח מושפעת בין היתר משינויים בחום ובלחות. מחקר אחד מצא ששינוי בתנאים האקלימיים (עקת חום, עקת יובש) הפחית את התנובה החקלאית אחוזים, בהתאמה, בין השנים 3.8 ו־5.5 העולמית של חיטה ושל תירס בשיעור של ). Lobell & Gourdji, 2012( 2008 ו־1980 באופן עקיף, שינוי האקלים עשוי להחריף את ההשפעות של גורמי סיכון אחרים ולהעלות את הסתברות התממשותם. לכן אנו מתייחסים אליו כאל מכפיל סיכונים ). למשל, שינוי האקלים צפוי לחולל שינויים במשטרי הגשמים, ואלו Tzachor, 2020b( ) — בצורת מובילה לאובדן תנובהPorter et al., 2014( צפויים לפגוע בהתפתחות הצמח ).Melillo et al., 2014; Rockström et al., 2010( כמו כן, שינוי האקלים מגדיל את שיעור השרידות של חיידקים ונגיפים וכן את Garrett et al.,( שיעור השרידות של מזיקים. כך, הסיכון למחלות צומח צפוי להתגבר ), ראיות IPCC( ). לפי הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים2006; Harvell et al., 2002 מוצקות תומכות בכך שנגיפים ומזיקים מגיבים זה מכבר לשינוי האקלים, עם גידול ). למשל, מאמרים עדכניים החלו לקשור IPCC, 2019( בתדירות התפרצות אירועים Salih et( 2020 בין שינוי האקלים להתפשטות נחילי הארבה במזרח אפריקה בשנת ). al., 2020 במקרה של יבוא מוצרי מזון מהחי, נושא חשוב שאינו זוכה לדיון מלא בגבולות מאמר זה, עדויות מצביעות על כך שעלייה בטמפרטורות תורמת לעלייה בשכיחות מחלות מידבקות במשק החי, למשל מחלת כחול הלשון ומחלת האנמיה המידבקת ).Lancelot et al., 2008; Yeh et al., 2011( של תרנגולות במקרה של גורמי סיכון אביוטיים, שינוי האקלים צפוי להגביר את העוצמה והתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני, לרבות סופות טרופיות וסובטרופיות ושיטפונות, Brunning, 2018;( ואלו בתורם צפויים להסב נזק עצום לכל אורך שרשראות האספקה ). FAO, 2010 | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד286 תוצרת חקלאית )שינוי אקלים (טמפרטורה, לחות שינוי במשטרי גשמים תדירות ועוצמת אירועי מזג אוויר קיצוניים התמשכות עונת הפעילות של מזיקים תפוצת פתוגנים . השפעות ישירות ועקיפות נבחרות של שינוי אקלים על תוצרת חקלאית6 תרשים להבדיל משינויים אחרים בסביבת הצמח, למשל התפרצות של מחלה, הקצב של שינוי האקלים איטי. לפי הדעה הרווחת, עליית הטמפרטורה הממוצעת בעת הנוכחית מיוחסת לפליטת גזי חממה במהלך העשורים הקודמים. מסיבה זו עלינו להניח כי מגמת ההתחממות תימשך בזמן הקרוב, ומכאן שתהיה החמרה בסביבת הסיכון החקלאית וכן בשכיחות ובעוצמת עקות מסוגים שונים, ביוטיות ואביוטיות. ביטחון תזונתי, עצמאות מזון ותלות: מדוע הישענות על יבוא מזון אינה אופציה להבטחת ביטחון תזונתי לאומי כפי שמשתמע מהדיונים בשלושת תת־הפרקים הקודמים, לפי שעה ביטחון המזון בישראל נשען על יבוא של סחורות מזון אשר מוצאן בסביבות אפופות סיכונים. במילים אחרות, ביטחונם התזונתי של תושבי ישראל והביטחון הלאומי במדינה תלויים תלות מסוכנת בנסיבות ובגורמים הנמצאים הרחק מהישגה ידה של הממשלה ומחוץ לתחום שליטתה. סיכונים אלו, אם יתממשו, וראיות מעידות על כך שהסתברות התממשותם גבוהה, צפויים לגרום לאירועים חמורים של אובדן יבולים ולהפרעות מסוגים שונים לאורך שרשרת האספקה. סופם של אירועים אלו לפגוע בביטחון התזונתי ובאיכות החיים של תושבי ישראל. אנו משתמשים בדימוי של מגדל קלפים, שהוא מגדל רעוע, אשר הקומה העליונה שלו מייצגת את הביטחון הלאומי בישראל. קומה זו נשענת על ביטחון תזונתי אשר ניצב על יבוא סחורות מזון. מוצאן של סחורות מזון אלו בסביבות רוויות סיכונים. אם הסיכונים הללו יתממשו הם עלולים להוביל לקריסה, הגם שחלקית, במשק המזון 287 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב המקומי. המסקנה המתבקשת היא שיש לפעול לניתוק התלות, או למצער לשיכוך התלות של התזונה בישראל במקורות זרים. כאן חשוב להזכיר כי שיעור ניכר מהמזון המיובא לישראל נועד לתמוך בתזונה מערבית, שעיקרה צריכה גבוהה של מזון מעובד המבוסס על קמח לבן (מיבוא הדגנים), שמנים צמחיים וסוכר. אלה מהווים את עיקר הקלוריות המיובאות ועומדים בבסיס מחלות מטבוליות, למשל השמנת יתר, סוכרת וכבד שומני. תזונה בת־קיימא ותזונה ים־תיכונית כפתרון לאי־ביטחון תזונתי תזונה בריאה, ביטחון מזון, ביטחון תזונתי וקיימות את הקשר ההדוק בין ביטחון מזון וביטחון תזונתי 8HLPE הגדיר ה־2014 בשנת ). בחלק זה נדון בקשרים ההדוקים בין שני Meybeck et al., 2015( למערכות מזון גורמים אלו ונציג את מודל התזונה הים־תיכונית כמודל לתזונה מקיימת, בריאה ).Alexandratos & Bruinsma, 2012( ומקדמת ביטחון תזונתי לכול תזונה מקיימת (או תזונה בת־קיימא) ממערכת מזון מקיימת מכירה בתלות ההדדית בין ייצור לבין דרישות מזון ודרישות תזונתיות, ובתפיסה שבריאות האדם אינה ). תזונה בת־קיימא מוגדרת "תזונה עם Meybeck et al., 2015( נפרדת מזו של הסביבה השלכות סביבתיות מועטות, התורמת לביטחון תזונתי ולמיצוי חיים בריאים בהווה ובדורות הבאים. כמו כן היא משמרת את המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות; מתאימה תרבותית למקום שבו היא נצרכת וזמינה פיזית וכלכלית. תזונה בת־קיימא מספקת את מכלול הצרכים התזונתיים בכל מעגל החיים הבריא, תוך ניצול מיטבי ).FAO, 2010( "של המשאבים האנושיים והסביבתיים האתגר הבולט לתזונה מקיימת, ומכאן לביטחון מזון וביטחון תזונתי, טמון באיזון בין הצורך לספק את צורכי האוכלוסייה הגדלה והמתעשרת בעולם, לבין הצורך להפחית ). CIHEAM/FAO, 2015( את הלחץ על משאבי הטבע ואת שחיקתם כדי לעמוד באתגר הזה ולהתמודד בהצלחה עם המגפות התזונתיות הפוגעות בכל העולם כיום, שהן תולדה של מערכת מזון לא מקיימת, האחראית לכשליש מכלל פליטות גזי החממה ולעיקר כריתות יערות הגשם, כמו גם לבזבוז מזון, יידרשו צעדים נרחבים וכבדי משקל. חשוב להבהיר שלא ייתכנו ביטחון מזון וביטחון תזונתי (בטווח הקצר והארוך) ללא מערכת מזון מקיימת. לדוגמה: תזונה עשירה בבשר גוררת כריתת יערות גשם לצורך גידול הבקר ומזון עבורו; הגידול המתועש של בעלי החיים גורר הגברת סיכון לזיהומים מהמזון, עמידות לאנטיביוטיקה והתפרצות מגפות, ובמקביל, ). Meybeck et al., 2015( תזונה זו לקויה ומובילה לאי־ביטחון תזונתי | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד288 תזונה בריאה ובת־קיימא כמפתח להזנת אוכלוסיית העולם הוא המסמך המקיף ביותר שנכתב עד כה על ייצור וצריכת מזון EAT-Lancet דוח ). מהדוח עולה שמזון Willett et al., 2019( בריא באמצעות מערכות מזון מקיימות הוא הגורם המניע העיקרי לשיפור בריאות האדם ותנאי הסביבה. אולם כדי לחולל את השינוי יש לשנות בצורה מהותית את דפוסי התזונה והרגלי האכילה שלנו, את דרך ייצור המזון ואת כמות המזון שאובדת בתהליך ומבוזבזת. ) בריאה ומקיימת, המגדירה את סל reference diet( החוקרים גיבשו תזונת ייחוס המזונות המומלצים ואת טווח הכמויות לכל סוג מזון. תזונה כזאת כוללת בעיקר פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, שמן זית, אגוזים וכמויות מוגבלות של ביצים, בשר עוף, דגים, מוצרי חלב וכמויות קטנות מאוד של בשר אדום. הדוח מכיר בצורך למקום, לתרבות, למסורת ולצורכי האוכלוסייה, EATבהתאמת התזונה על פי המלצות ה־ בישראל היא התזונה הים־תיכונית. EATוההתאמה המקומית לתזונת ה־ תזונה ים־תיכונית התזונה הים־תיכונית בולטת ביתרונותיה הבריאותיים והסביבתיים ומהווה אסטרטגיה ) בהתמודדות עם המגפות התזונתיות (ההשמנה, הסוכרת, win-win( של רווח לכול תת־התזונה והמחלות הנובעות מהן) ומשבר האקלים. התזונה הים־תיכונית מבוססת בעיקרה על מזון מהצומח עם כמויות מוגבלות של מזון מן החי. היא כוללת צריכה יומית ניכרת של ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות ושמן זית כמקור עיקרי לשומן, שאליו נלווים גם אגוזים ואבוקדו. מוצרי חלב, דגים, ביצים ועוף נצרכים במתינות ). תזונה ים־Meybeck et al., 2015( לאורך השבוע, ובשר אדום נצרך לעיתים רחוקות תיכונית מבוססת על מזון לא מעובד ברובו הגדול, ללא מזון מתועש. תזונה זו בלטה בשיעורים נמוכים באופן משמעותי של תמותה ממחלות לב בקרב אוכלוסיית האי Keys et( 20 של המאה ה־70כרתים, בהשוואה לאוכלוסיות אחרות, כבר בשנות ה־ ). מאז ועד היום נמצא באלפי מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים מבוקרים al., 1986 כי התזונה הים־תיכונית קשורה בהפחתת הסיכונים של מרבית התחלואה והתמותה הקשורה בתזונה. תזונה ים־תיכונית מגלמת תרבות אוכל רחבה, הכוללת גם התייחסות לדרכי ההכנה של המזון ממצבו הלא מעובד, מניעה של בזבוז מזון וגם תפקיד בקהילתיות, בחברה ובשימור מסורת. לתזונה הים־תיכונית ארבעה יתרונות עיקריים: היא מקדמת בריאות ואף הוגדרה כתזונה הבריאה ביותר בעולם; ההשפעה הסביבתית שלה נמוכה; כוללת ). Dernini et al., 2017( ערכים חברתיים־תרבותיים חשובים; ותורמת לכלכלה המקומית 289 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב תזונה ים־תיכונית כפתרון לבעיית הביטחון התזונתי והקיימות כאמור, התזונה הים־תיכונית מציעה מודל חשוב לתזונה מבוססת צומח בעלת השפעה סביבתית נמוכה, ובמיוחד בישראל. דבקות בתזונה ים־תיכונית מלווה בשיפור כל טביעות הרגל הסביבתיות: הפחתת פליטות גזי חממה, שימוש בקרקע, צריכת אנרגיה ). התזונה Gussow, 1995; Tilman & Clark, 2014; Vanham et al., 2013( וצריכת מים הים־תיכונית מעודדת שימוש במגוון רחב של מיני דגנים, קטניות, פירות וירקות, ולכך חשיבות עליונה לשימור המגוון הביולוגי באזור, החיוני להתמודדות עם משברי ). Sáez-Almendros et al., 2013( אקלים תועלות בריאותיות מחקרים רבים קושרים בין התזונה הים־תיכונית למניעה של מחלות כרוניות רבות: de Lorgeril et al., 1994; Serra-Majem et al., 2006; Sofi et( מחלות לב וכלי דם ); הפחתת הסיכון לסוגים שונים של סרטן al., 2010; Trichopoulou et al., 2005 Buckland et al., 2013; Giacosa et al., 2013; La Vecchia, 2009; Verberne et al.,( ); וכןSingh et al., 2014( ); עיכוב בירידה הקוגניטיבית המקושרת לאלצהיימר2010 ליתרונות בריאותיים הקשורים לחיסוניות, לירידה בהפרעות מנטליות כגון דיכאון Henríquez Sánchez et al., 2012; Psaltopoulou et al.,( ולשיפור באיכות החיים ). תזונה ים־תיכונית נמצאה גם קשורה לחוסן נפשי גבוה יותר בקרב מבוגרים 2013 .)Bonaccio et al., 2018( Buckland et al., 2008;( דבקות בתזונה הים־תיכונית קשורה למשקל תקין יותר )Romaguera et al., 2009( )), לירידה בהשמנה בִ טנית (במרכז הגוףShai et al., 2008 2 ) ולסוכרת מסוגKesse-Guyot et al., 2013( ולירידה בסיכון לתסמונת מטבולית ).Koloverou et al., 2014; Martínez-González et al., 2008( אחוזים מהאוכלוסייה58), כ־Ng et al., 2014( לאור העובדה שבישראל, כמו בעולם אחוזים מהמתבגרים סובלים מעודף משקל, ושיעורי ההשמנה כפולים 18הבוגרת ו־ אחוזים 30.5 ( כמעט בקרב השכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות, בהשוואה לגבוהות אחוזים, בהתאמה), אימוץ התזונה הים־תיכונית בישראל יביא לשיפור 16.1 לעומת בריאותי וכלכלי מהותי בקרב האוכלוסייה, במערכת הבריאות ובמדינה. דיון שבריריות מערכת המזון הגלובלית והלאומית : מגפה זואונוטית 2020) ב־COVID-19( פרק זה נכתב בעיצומה של מגפת הקורונה (מועברת מבעלי חיים לבני אדם) שהובילה להשבתה חלקית של שרשראות אספקת מזון וחשפה מערכת מזון עולמית שברירית וחשופה לסיכונים. מקורות המגפה חשפו | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד290 את ההשפעה של ההעדפות התזונתיות על בריאות הציבור, ובפרט השפעתם של מזונות מן החי ותזונה אולטרה־מעובדת. emerging( מגפת הקורונה היא האחרונה בשורה של מחלות זואונוטיות מַ פציעות ). בדומה לה, גם מגפות קודמות וגם אלו המאיימות לשוב ולהפציע zoonotic diseases severe acute respiratory syndrome (SARS), Middle East respiratory :מחדש, למשל , שפעת העופות ושפעת החזירים — מקורן במערכת מזון מבוססת syndrome (MERS) חקלאות אינטנסיבית לגידול בעלי חיים, שבמרכזה ייצור וצריכת בשר הכרוכים בנזקים ). עלייה בדרישה והייצור Jones et al., 2008; Morse et al., 2012( סביבתיים ובריאותיים של מזונות מהחי והנזק הסביבתי — בירוא יערות, פליטות גזי החממה, הזיהום הנובע מהפרשות בעלי חיים ומשאבי המים והקרקע הנדרשים — יוצרים את שילוב הסיכונים לאדם, לבריאות הציבור ולסביבה. ואולם, התרומה של מערכת החקלאות והמזון העולמית לתחלואה אינה מסתכמת רק במחלות זואונוטיות ומגפות. מערכות המזון כיום נכשלות בהגנה על אוכלוסיות ), המהוות Non Communicable Diseases – NCDs( העולם ממחלות לא־מידבקות גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה ברחבי העולם. גורמי תחלואה אלו הוגדרו לאחרונה ).Fleischhacker et al., 2020( כגורמי סיכון לביטחון הלאומי בארצות הברית תזונה לקויה מהווה נטל בריאותי שגובה לאורך זמן קורבנות בנפש יותר מאשר ). Global Panel on Agriculture, 2016( צריכת אלכוהול, סמים וטבק (עישון) גם יחד מצא שכמחצית מהאוכלוסייה בארצות הברית סובלת מסוכרת 2015 מחקר משנת Menke( אחוזים מהאמריקאים בריאים מבחינה מטבולית12 או טרום־סוכרת, ורק ). משמעות נתון זה היא שתזונה מזיקה הופכת את החברה לחברה חולה, et al., 2015 .ורפורמות נרחבות במערכת המזון הן מחויבות המציאות בישראל, כמו בעולם, ביטחון תזונתי אינו מובטח לכלל האוכלוסייה. אוכלוסיות רבות סובלות ממחסור במזון, מצריכה של מזון מזיק ולעיתים מרעב. הסיבות העיקריות לחוסר מזון בעולם ה"שבע" כיום הן בעיקר תנאי השתכרות לא ראויים, אובדן פרנסה ואובדן יכולת רכישת מזון. טרום הקורונה, אחד מכל שמונה אנשים בארצות הברית ). מגפת הקורונה צפויה Coleman-Jensen et al., 2014( )חי באי־ביטחון תזונתי (אב"ת אחוזים 40להגדיל את אוכלוסיית הילדים בארצות הברית החיים באב"ת ולהביאה לכ־ מהאוכלוסייה באב"ת 20). בישראל חיו כ־Feeding America, 2020( מכלל הילדים טרום הקורונה, והצפי ששיעור זה יגדל במידה רבה בעקבות משבר הקורונה. מערכות המזון כיום אינן מבטיחות ביטחון מזון בעיתות משבר. מגפת הקורונה המחישה את הסיכון למחסור במזון באזורים שונים בעולם, עקב השבתה זמנית של חלקים ממערכת המזון כדוגמת בתי מטבחיים ואריזת בשר ובתי אריזה של ירקות, שהיוו מוקדים לתחלואה ולהתפשטות המגפה עקב תנאי העבודה הצפופים והמצב 291 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב ). כך נחשף מעגל הקסמים שבו Laborde et al., 2020( הסוציו־אקונומי של העובדים התייעלות בשרשרת הערך שמקורה הפחתת שכר לעובדים וציפוף תנאי הגידול של ).Nestle, 2020( בעלי החיים מגבירים סיכון להתפשטות מחלות המצב שבו משק המזון המקומי נשען על יבוא מזון צפוי לסכן את ביטחון המזון הלאומי. קרוב לשני שלישים מאספקת הקלוריות העולמית מקורה בארבעה גידולים בלבד: חיטה, אורז, תירס וסויה, שאותם מגדלים בשמונה מדינות בלבד, המייצאות מדינות וביניהן ישראל. גידולים אלה חשופים לסיכון של ירידה בתפוקה 105לכ־ Lobell et al., 2011; Zhao et al.,( בהקשר של עלייה בטמפרטורות ושינויי אקלים .). מכאן שמדובר במערכת מזון ריכוזית ושברירית, ובעת משבר ישראל עלולה 2017 למצוא עצמה מתקשה לייבא את צורכי התזונה שלה. כיום היערכות ישראל לשעת חירום מבוססת על מלאי של מגוון מזונות מצומצם, כאלה התורמים בעיקר קלוריות ). 2015 ,כסוכר, שמנים ודגנים (הכנסת, מרכז המחקר והמידע סיכום ומסקנות תזונה בריאה ומקיימת כאסטרטגיה חיונית: בריאותית, כלכלית, חברתית וסביבתית מערכת המזון העולמית היא כיום הגורם המוביל לתחלואה ולתמותה בכלל העולם ובישראל, ואחראית לכשליש מפליטות גזי החממה ולפגיעה הקשה ביותר של האדם ). מערכת המזון חייבת Willett et al., 2019( במערכות האקולוגיות של כדור הארץ להיות חלק מרכזי מהפתרון עבור אי־ביטחון תזונתי וביטחון לאומי. התזונה הבריאה לאדם ולסביבה כדוגמת התזונה הים־תיכונית צריכה להיות המצפן לניהול מערכת מזון ותזונה בריאה ובת־קיימא, בכל מדיניות. באשר לתזונה הישראלית, משק המזון המקומי תלוי ביבוא של סחורות ממדינות זרות, בעיקר דגנים וסויה. סחורות אלו משמשות כאמור בייצור מספוא המיועד למשק החי, והן מרכיב מרכזי בתעשיית המזון האולטרה־מעובד. המשמעות של תלות זו ביבוא סחורות מזון היא חשיפה של המשק הישראלי לשיבושים בשרשראות אספקה ולמגוון של גורמי סיכון ביוטיים ואביוטיים בסביבות הגידול הזרות של אותן סחורות. אם כן, התזונה הרווחת בישראל כיום חשופה להפרעות עתידיות בשל סגירת גבולות, עצירת יצוא סחורות, מכסים, מחלות צומח, מזיקים, בליית קרקעות ושינוי במשטרי הגשמים במדינות זרות, בין היתר. כמו כן, ההתחממות העולמית מאיימת לא רק לפגוע בתנובה החקלאית ברחבי העולם אלא גם להעצים גורמי סיכון אחרים, למשל תפוצת מזיקים. למרות התלות הבעייתית ומגוון הסיכונים במערכת המזון הנוכחית, למדינת ישראל אין תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח להבטחת הביטחון התזונתי וביטחון המזון של תושביה. | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד292 תוכנית אב למשק המזון הסיכונים לביטחון המזון בישראל וההשלכות של התזונה העכשווית על בריאות הציבור מדגישים את החשיבות של תוכנית אב למשק המזון. המסקנה של פרק זה היא שתזונה ) לתזונה בריאה ומקיימת באזורנו, gold standard( "ים־תיכונית, שהיא "תקן הזהב צריכה לעמוד במרכזה של כל תוכנית אב. תזונה ים־תיכונית מבוססת ברובה על מזון .EAT-Lancetמהצומח ועולה בקנה אחד עם התזונה הפלנטרית, כפי שזו נדונה ב־ תוכנית אב למשק המזון, או תוכנית אסטרטגית לאומית לביטחון תזונתי, צריכה להבחין בקיומן של שרשראות ערך של מזונות שונים, טריים, מעובדים ואולטרה־ מעובדים; לבחון את יחסי התלות ואת הסיכונים הטמונים בכל שלב בשרשראות האספקה, לרבות ייצור, עיבוד, הובלה, הפצה וצריכה; ולסייע לממשלה בקבלת החלטות לגבי התמהיל הרצוי של גידול מקומי ויבוא. חיוני שתוכנית אב זו תתבסס בקביעות על מידע עדכני ועל ניתוחים מדעיים והערכה. ייצור מקומי של ליבת התזונה הבריאה בישראל ישראל מגדלת את מרבית המזון הטרי שלה ויכולה לספק כיום את רוב התזונה הבריאה המומלצת, ולמרות זאת היא נחשבת מדינה התלויה ביבוא מזון. הסתירה לכאורה בין ההגדרה של מדינה התלויה ביבוא מזון למדינה יצרנית מושפעת מהמזונות ומהמדדים שמנתחים: הקלוריות הן רק מרכיב אחד בניתוח וברוב המקרים, גם במצבים של אב"ת, הן זמינות בעודף כקלוריות ריקות, זולות ומזיקות, התורמות להשמנה וסיבוכיה ולאי־ השוויון הבריאותי בחברה. אולם תזונה בריאה וחיונית מספקת מכלול של מזונות בלתי מעובדים ועשרות רכיבים תזונתיים חיוניים. ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות הם עתירי רכיבים תזונתיים חיוניים, ולכן צריכים לשמש בסיס לתזונה הבריאה, למרות שבניתוח קלורי הם תורמים מעט. עיגון התזונה הבריאה ובת־הקיימא כבסיס לביטחון התזונתי האישי והלאומי לישראל מחייב הטמעה במשרדי ממשלה שונים, למשל בתחומי הוזלת סל המזון הבריא, חקלאות בת־קיימא, בריאות הציבור, תעסוקה, תמריצים לחקלאות בתחום הצומח ועוד. הקמת מרכז מחקר לתזונה ולביטחון תזונתי (מלב"ת) לאור חשיבותה המרכזית של מערכת המזון הישראלית לבריאות הציבור, ליציבות החברתית, לביטחון ישראל ולחוסנה, אנו מבקשים לסיים פרק זה בקריאה להקמת מרכז מחקר ישראלי שיתכלל את הדיונים בכל ההיבטים של מערכות מזון ושרשראות אספקה; ניהול סיכונים, תמהיל הייצור והיבוא; שקלול התמורות; בריאות הציבור; ). Fleischhacker et al., 2020( השלכות סביבתיות; ועתידו של החוסן הלאומי בישראל 293 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב מקורות https://yfpp.org.il/node/69 .,). בטחון מזון לאומי בישראל. נייר מדיניות. יסודות2020( .אמדור, ל , מהלך הסקר והממצאים 2016 ). ביטחון תזונתי2018( 'אנדבלד, מ', הלר, א', ברקלי, נ' וגוטליב, ד http://www.btl.gov.il:80/Publications/ העיקריים. מחקרים לדיון, המוסד לביטוח לאומי research/Pages/mechkar_127.aspx ). ממחאת הקוטג' עד חוק המזון: ביטחון תזונתי והזכות למזון2017( 'גרוס, א' ובוזחיש ששון, ח בישראל. בתוך י' תירוש וא' גרוס (עורכים). לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל. הפקולטה למשפטים https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/ .ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב law_heb/Law_Society_Culture/books/lehem_hok.pdf .). רשות חירום למזון — בחינת המצב בארץ וסקירה משווה2015( הכנסת, מרכז המחקר והמידע https://main.knesset.gov.il:443/Activity/Info/mmm/Pages/document.aspx?docId=CAS- 56609-S4R4W6 ). תזונה מקיימת וביטחון2018( 'טופורוב, ג', גרינהוט, צ', לוינגרט, ע', בזק, ח', צוק־בר, א' וקחל, י https://www.moag.gov.il/ .תזונתי בחקלאות בישראל — נתונים כמותיים מגידולי הצומח shaham/professionalinformation/documents/sustainable_nutrition_and_food_security_in_ agriculture_in_israel.pdf https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/ .2017 ,). מאזן אספקת המזון2019( למ"ס aspx.2017‑מאזן־אספקת־המזון ומעלה: ממצאים מסקר המשך 21 ). החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני2020( למ"ס https://tinyurl.com/yxpfj7uo .לאחר תקופת הסגר https://tinyurl.com/ .2017 ) אובדן מזון והצלת מזון בישראל — הדו"ח הלאומי2018( .לקט ישראל ycvv277p https://www.sviva.gov.il/infoservices/ .). מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי2016( מדינת ישראל reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0817.pdf ). ההשפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת2017 , ביולי25( משרד הבריאות https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/ .הצפויה מיישום תקנות סימון מזון. הודעת הדוברות SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx הערות .2011‑חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א 1 food and nutritional( במאמר זה נעשה שימוש בשני המונחים: ביטחון מזון וביטחון תזונתי 2 .)security ), שנתון סטטיסטי לישראל, ועל2019( 'מאזן אספקת המזון', למ"ס21.20 עיבודים על סמך לוח 3 סמך דוח ביטחון מזון לאומי בישראל מאת ד"ר לירון אמדור (באישור המחברת). אספקה זמינה יבוא/יצוא/שימושים שאינם מזון (למשל האבסת בעלי חיים) ופחת. + היא ייצור מקומי — מלאי אספקה זמינה של פירות: ללא יבוא פרי הדר, שמרביתו יבוא לתעשיית רכז המיצים, שחלקו מיוצא. שמנים: שמן זית בלבד, לפי נתוני אגף אסטרטגיה במשרד החקלאות. סוכרים: דבש בלבד. אחוזים משמעותו שהייצור המקומי עולה על הכמות הנדרשת לשוק המקומי, 100 נתון מעל 4 . אחוזים משמעותו מוצר שבחלקו מיובא100ומדובר במוצר המופנה גם ליצוא. נתון מתחת ל־ הגרף מוצג באישור המחברת. 5 .נתוני אספקה זמינה: הלמ"ס. הנתונים על המלצות תזונה: בהתאם למקורות בטקסט 6 .). מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי2016( — מדינת ישראל223 'מבוסס על נספח ג' עמ 7 High Level Panel of Experts as part of the Committee on World Food Security – CFS 8 | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד294 'ניראל, נ', רוזן, ב', ארז, ש', בן הרוש, א', ברג, א', ברודסקי, ג', ניצן־קלוסקי, ד', חביב־מסיקה, ע והקשר לדפוסי תזונה — דוח מחקר. מרכז 2003 ). ביטחון תזונתי בישראל2005( 'וגולדשמיט, ר https://brookdale.jdc.org. סמוקלר למדיניות הבריאות, מאיירס — ג'וינט — מכון ברוקדייל il/wp-content/uploads/2018/01/444-05-foodsec-REP-HEB.pdf ,). לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל. הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן2017( .)תירוש י' וא' גרוס (עורכים https://law.tau.ac.il/law-HP/Lechem_Hok .אוניברסיטת תל אביב Alexandratos, N., & Bruinsma, J. (2012). World agriculture towards 2030/2050: The 2012 revision. Food and Agriculture Organization of the United Nations, Agricultural Development Economics Division (ESA) Amirshenava, S., & Osanloo, M. (2018). Mine closure risk management: An integration of 3D risk model and MCDM techniques. Journal of Cleaner Production, 184, 389–401. Arezki, M. R., & Bruckner, M. (2011). Food prices and political instability. IMF Working Paper, International Monetary Fund. Ash, K., & Obradovich, N. (2020). Climatic stress, internal migration, and Syrian civil war onset. Journal of Conflict Resolution, 64(1), 3–31. Bailey, R., & Wellesley, L. (2017). Chokepoints and vulnerabilities in global food trade. Chatham House report, Chatham House. Blanco-Rojo, R., Sandoval-Insausti, H., López-Garcia, E., Graciani, A., Ordovás, J. M., Banegas, J. R., Rodríguez-Artalejo, F., & Guallar-Castillón, P. (2019). Consumption of ultra-processed foods and mortality: A national prospective cohort in Spain. Mayo Clinic Proceedings, 94(11), 2178–2188. Bonaccio, M., Di Castelnuovo, A., Costanzo, S., Pounis, G., Persichillo, M., Cerletti, C., Donati, M. B., de Gaetano, G., & Iacoviello, L. (2018). Mediterranean-type diet is associated with higher psychological resilience in a general adult population: Findings from the Moli-sani study. European Journal of Clinical Nutrition, 72(1), 154–160. https://doi.org/10.1038/ ejcn.2017.150 Brunning, H. (2018). Psychoanalytic reflections on a changing world. Routledge. Buckland, G., Bach, A., & Serra-Majem, L. (2008). Obesity and the Mediterranean diet: A systematic review of observational and intervention studies. Obesity Reviews: An Official Journal of the International Association for the Study of Obesity, 9(6), 582–593. https:// doi.org/10.1111/j.1467-789X.2008.00503.x Buckland, G., Travier, N., Cottet, V., González, C. A., Luján-Barroso, L., Agudo, A., Trichopoulou, A., Lagiou, P., Trichopoulos, D., Peeters, P. H., May, A., Bueno-de-Mesquita, H. B., Bvan Duijnhoven, F. J., Key, T. J., Allen, N., Khaw, K. T., Wareham, N., Romieu, I., McCormack, V., … Riboli, E. (2013). Adherence to the mediterranean diet and risk of breast cancer in the European prospective investigation into cancer and nutrition cohort study. International Journal of Cancer, 132(12), 2918–2927. https://doi.org/10.1002/ijc.27958 CIHEAM/FAO. (2015). Mediterranean food consumption patterns – Diet, environment, society, economy and health. A White Paper Priority 5 of Feeding Knowledge Programme, Expo Milan 2015. CIHEAM-IAMB, Bari/FAO, Rome. http://www.fao.org/3/a-i4358e.pdf Cole, M. B., Augustin, M. A., Robertson, M. J., & Manners, J. M. (2018). The science of food security. Npj Science of Food, 2(1), 1–8. Coleman-Jensen, A., Gregory, C., & Singh, A. (2014). Household food security in the United States in 2013. ERR-173, U.S. Department of Agriculture, Economic Research Service 295 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב De Gorter, H., & Swinnen, J. (2002). Political economy of agricultural policy. Handbook of Agricultural Economics, 2, 1893–1943. de Lorgeril, M., Renaud, S., Salen, P., Monjaud, I., Mamelle, N., Martin, J. L., Guidollet, J., Touboul, P., & Delaye, J. (1994). Mediterranean alpha-linolenic acid-rich diet in secondary prevention of coronary heart disease. The Lancet (, 343(8911), 1454–1459. https://doi. org/10.1016/s0140-6736(94)92580-1 Deaton, B. J., & Lipka, B. (2015). Political instability and food security. Journal of Food Security, 3(1), 29–33. https://doi.org/10.12691/jfs-3-1-5 Dernini, S., Berry, E. M., Serra-Majem, L., La Vecchia, C., Capone, R., Medina, F. X., Aranceta- Bartrina, J., Belahsen, R., Burlingame, B., Calabrese, G., Corella, D., Donini, L. M., Lairon, D., Meybeck, A., Pekcan, A. G., Piscopo, S., Yngve, A., & Trichopoulou, A. (2017). Med diet 4.0: The Mediterranean diet with four sustainable benefits. Public Health Nutrition, 20(7), 1322–1330. https://doi.org/10.1017/S1368980016003177 FAO (2010). International Scientific Symposium: Sustainable Diets and Biodiversity. http://www. fao.org/ag/humannutrition/28507-0e8d8dc364ee46865d5841c48976e9980.pdf FAO (2019). Soil erosion: The greatest challenge for sustainable soil management. Global Soil Partnership, & Food and Agriculture Organization of the United Nations. http://www.fao. org/3/ca4395en/ca4395en.pdf FAO (2020a). Desert Locust. Food and Agriculture Organization of the United Nations. http:// www.fao.org/locusts/en/ FAO (2020b). FAO Food Price Index.World Food Situation. Food and Agriculture Organization of the United Nations. http://www.fao.org/worldfoodsituation/foodpricesindex/en/ FAO Economic and Social Development Department (2010). Price volatility in agricultural markets—Evidence, impact on food security and policy responses. In FAO – Economic and Social Perspectives (No. 12EN; FAO – Economic and Social Perspectives). Economic and Social Development Department of the Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO). https://ideas.repec.org/p/fao/pbrief/12en.html Feeding America. (2020). The Impact of Coronavirus on Food Insecurity.. https://www. feedingamerica.org/research/coronavirus-hunger-research Fleischhacker, S. E., Woteki, C. E., Coates, P. M., Hubbard, V. S., Flaherty, G. E., Glickman, D. R., Harkin, T. R., Kessler, D., Li, W. W., Loscalzo, J., Parkeh, A., Rowe, S., Stover, P.J., Tagtow, A., Yun, A.J., & Mozaffarian, D. (2020). Strengthening national nutrition research: Rationale and options for a new coordinated federal research effort and authority. The American Journal of Clinical Nutrition 112(3), 721-769. Gaonkar, R., & Viswanadham, N. (2004). A conceptual and analytical framework for the management of risk in supply chains. IEEE International Conference on Robotics and Automation, 2004. Proceedings. ICRA’04. 2004, 3, 2699–2704. Garnett, T. (2014). Three perspectives on sustainable food security: Efficiency, demand restraint, food system transformation. What role for life cycle assessment? Journal of Cleaner Production, 73, 10–18. Garrett, K. A., Dendy, S. P., Frank, E. E., Rouse, M. N., & Travers, S. E. (2006). Climate change effects on plant disease: Genomes to ecosystems. Annual Review of Phytopathol., 44, 489–509. GBD 2017 Diet Collaborators. (2019). Health effects of dietary risks in 195 countries, 1990-2017: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2017.The Lancet, 393(10184), 1958–1972. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(19)30041-8 | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד296 Georgiadis, P., Vlachos, D., & Iakovou, E. (2005). A system dynamics modeling framework for the strategic supply chain management of food chains. Journal of Food Engineering, 70(3), 351–364. Giacosa, A., Barale, R., Bavaresco, L., Gatenby, P., Gerbi, V., Janssens, J., Johnston, B., Kas, K., La Vecchia, C., Mainguet, P., Morazzoni, P., Negri, E., Pelucchi, C., Pezzotti, M., & Rondanelli, M. (2013). Cancer prevention in Europe: The Mediterranean diet as a protective choice. European Journal of Cancer Prevention 22(1), 90–95. https://doi.org/10.1097/ CEJ.0b013e328354d2d7 http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.692. 5404&rep=rep1&type=pdf Global Panel on Agriculture and Food Systems for Nutrition. (2016).Food systems and diets: Facing the challenges of the 21st century. http://glopan.org/sites/default/files/ForesightReport.pdf Gussow, J. D. (1995). Mediterranean diets: Are they environmentally responsible? The American Journal of Clinical Nutrition, 61(6 Suppl), 1383S-1389S. doi:10.1093/ajcn/61.6.1383S Harvell, C. D., Mitchell, C. E., Ward, J. R., Altizer, S., Dobson, A. P., Ostfeld, R. S., & Samuel, M. D. (2002). Climate warming and disease risks for terrestrial and marine biota. Science, 296(5576), 2158–2162. Henríquez Sánchez, P., Ruano, C., de Irala, J., Ruiz-Canela, M., Martínez-González, M. A., & Sánchez-Villegas, A. (2012). Adherence to the Mediterranean diet and quality of life in the SUN Project. European Journal of Clinical Nutrition, 66(3), 360–368. https://doi. org/10.1038/ejcn.2011.146 ICDC (2017). Mabat youth, second national health and nutrition survey of 7th–12th grade students 2015–2016. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health. https://www. health.gov.il/PublicationsFiles/mabat_kids2_11_2015-2016-ENG.pdf ICDC (2019). Rav mabat adult, second national health and nutrition survey Ages 18–64 2014– 2016. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health. https://www.health.gov.il/ publicationsfiles/mabat_adults_2014_2016_383_en.pdf IPCC (2019). Summary for policymakers. In Climate Change and Land: an IPCC special report on climate change, desertification, land degradation, sustainable land management, food security, and greenhouse gas fluxes in terrestrial ecosystems. https://www.ipcc.ch/site/ assets/uploads/2019/11/02_Summary-for-Policymakers_SPM.pdf IRRI (n.d.). Sheath blight. IRRI, Rice Knowledge Bank. Retrieved August 2, 2020, from http:// www.knowledgebank.irri.org/training/fact-sheets/pest-management/diseases/item/sheath-blight Jaffee, S., Siegel, P., & Andrews, C. (2010). Rapid agricultural supply chain risk assessment: A conceptual framework. The World Bank, Agriculture and Rural Development Discussion Paper 47. Jones, K. E., Patel, N. G., Levy, M. A., Storeygard, A., Balk, D., Gittleman, J. L., & Daszak, P. (2008). Global trends in emerging infectious diseases. Nature, 451(7181), 990–993. Kesse-Guyot, E., Ahluwalia, N., Lassale, C., Hercberg, S., Fezeu, L., & Lairon, D. (2013). Adherence to Mediterranean diet reduces the risk of metabolic syndrome: A 6-year prospective study. Nutrition, Metabolism, and Cardiovascular Diseases: NMCD, 23(7), 677–683. https://doi. org/10.1016/j.numecd.2012.02.005 Keys, A., Menotti, A., Karvonen, M. J., Aravanis, C., Blackburn, H., Buzina, R., Djordjevic, B. S., Dontas, A. S., Fidanza, F., Keys, M. H., Kromhout, D., Nedeljkovic, S. Punsar, S., Seccareccia, F., & Toshima, H. (1986). The diet and 15-year death rate in the seven 297 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב countries study. American Journal of Epidemiology, 124(6), 903–915. https://doi.org/10.1093/ oxfordjournals.aje.a114480 Knudsen, O., Nash, J., Bovard, J., Gardner, B., & Winters, L. A. (1990). Redefining the Role of Government in Agriculture for the 1990’s. Food and Agriculture Organization of The United nations. Koloverou, E., Esposito, K., Giugliano, D., & Panagiotakos, D. (2014). The effect of Mediterranean diet on the development of type 2 diabetes mellitus: A meta-analysis of 10 prospective studies and 136,846 participants. Metabolism: Clinical and Experimental, 63(7), 903–911. https://doi.org/10.1016/j.metabol.2014.04.010 Krejci, C., & Beamon, B. (2014). Environmentally-conscious supply chain design in support of food security. Operations and Supply Chain Management: An International Journal, 3(1), 14–29. La Vecchia, C. (2009). Association between Mediterranean dietary patterns and cancer risk. Nutrition Reviews, 67 Suppl 1, S126-129. https://doi.org/10.1111/j.1753-4887.2009.00174.x Laborde, D., Martin, W., Swinnen, J., & Vos, R. (2020). COVID-19 risks to global food security. Science, 369(6503), 500–502. Lagi, M., Bertrand, K. Z., & Bar Yam, Y. (2011). The food crises and political instability in north Africa and the Middle East. New England Complex Systems Institute. https://necsi.edu/ the-food-crises-and-political-instability-in-north-africa-and-the-middle-east Lancelot, R., De La Rocque, S., & Chevalier, V. (2008). Bluetongue and Rift Valley fever in livestock: A climate change perspective with a special reference to Europe, the Middle-East and Africa. In P. Rowlinson, M. Steele & A. Nefzaoui (Eds.). Proceedings international conference – Livestock and global climate change 2008, pp. 87-89. Cambridge University Press. https://www.agrecol.de/climadapt/files/LGCC_procdings.pdf Lobell, D. B., & Gourdji, S. M. (2012). The influence of climate change on global crop productivity. Plant Physiology, 160(4), 1686–1697. Lobell, D. B., Schlenker, W., & Costa-Roberts, J. (2011). Climate trends and global crop production since 1980. Science, 333(6042), 616–620. Macfadyen, S., Tylianakis, J. M., Letourneau, D. K., Benton, T. G., Tittonell, P., Perring, M. P., Gómez-Creutzberg, C., Báldi, A., Holland, J. M., & Broadhurst, L. (2015). The role of food retailers in improving resilience in global food supply. Global Food Security, 7, 1–8. Martínez-González, M. A., de la Fuente-Arrillaga, C., Nunez-Cordoba, J. M., Basterra-Gortari, F. J., Beunza, J. J., Vazquez, Z., Benito, S., Tortosa, A., & Bes-Rastrollo, M. (2008). Adherence to Mediterranean diet and risk of developing diabetes: Prospective cohort study. BMJ (Clinical Research Ed.), 336(7657), 1348–1351. https://doi.org/10.1136/bmj.39561.501007.BE Melillo, J. M., Richmond, T. T., & Yohe, G. (Eds.). (2014). Climate change impacts in the United States: Third National Climate Assessment/ U.S. Global Change Research Program. doi:10.7930/J0Z31WJ2 Mendonça, R. de D., Lopes, A. C. S., Pimenta, A. M., Gea, A., Martinez-Gonzalez, M. A., & Bes- Rastrollo, M. (2017). Ultra-processed food consumption and the incidence of hypertension in a Mediterranean cohort: The Seguimiento universidad de Navarra project. American Journal of Hypertension, 30(4), 358–366. https://doi.org/10.1093/ajh/hpw137 Menke, A., Casagrande, S., Geiss, L., & Cowie, C. C. (2015). Prevalence of and trends in diabetes among adults in the United States, 1988-2012. Jama, 314(10), 1021–1029. | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד298 Meybeck, A., Redfern, S., Paoletti, F., & Strassner, C. (Eds.). (2015). Assessing Sustainable Diets within the Sustainability of Food Systems. FAO. http://www.fao.org/3/a-i4806e.pdf Miers, H., & Thomson, A. (2002). Assessment of the Socio-Economic Impact of the Desert Locust and their Control. Oxford Policy Management. Mohan, S., Gopalakrishnan, M., & Mizzi, P. J. (2013). Improving the efficiency of a non-profit supply chain for the food insecure. International Journal of Production Economics, 143(2), 248–255. Moreira, P. V., Hyseni, L., Moubarac, J.-C., Martins, A. P. B., Baraldi, L. G., Capewell, S., O’Flaherty, M., & Guzman-Castillo, M. (2018). Effects of reducing processed culinary ingredients and ultra-processed foods in the Brazilian diet: A cardiovascular modelling study. Public Health Nutrition, 21(1), 181–188. Morse, S. S., Mazet, J. A., Woolhouse, M., Parrish, C. R., Carroll, D., Karesh, W. B., Zambrana- Torrelio, C., Lipkin, W. I., & Daszak, P. (2012). Prediction and prevention of the next pandemic zoonosis. The Lancet, 380(9857), 1956–1965. Moubarac, J.-C., Martins, A. P. B., Claro, R. M., Levy, R. B., Cannon, G., & Monteiro, C. A. (2013). Consumption of ultra-processed foods and likely impact on human health. Evidence from Canada. Public Health Nutrition, 16(12), 2240–2248. https://doi.org/10.1017/ S1368980012005009 Nalley, L., Tsiboe, F., Durand-Morat, A., Shew, A., & Thoma, G. (2016). Economic and environmental impact of rice blast pathogen (Magnaporthe oryzae) alleviation in the United States. PloS One, 11(12), e0167295. Nestle, M. (2020). A call for food system change. The Lancet, 395(10238), 1685–1686. Ng, M., Fleming, T., Robinson, M., Thomson, B., Graetz, N., Margono, C., Mullany, E. C., Biryukov, S., Abbafati, C., Abera, S. F., Abraham, J. P., Abu-Rmeileh, N. M. E., Achoki, T., AlBuhairan, F. S., Alemu, Z. A., Alfonso, R., Ali, M. K., Ali, R., Guzman, N. A., … Gakidou, E. (2014). Global, regional, and national prevalence of overweight and obesity in children and adults during 1980-2013: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013. The Lancet, 384(9945), 766–781. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(14)60460-8 ODPHP (2015). 2015-2020 dietary guidelines. health.gov. https://health.gov/our-work/food- nutrition/2015-2020-dietary-guidelines/guidelines/ OECD (2019). Meat consumption. https://data.oecd.org/agroutput/meat-consumption.htm Paloviita, A., & Järvelä, M. (2015). Climate change adaptation and food supply chain management. Routledge. Peng, S., Huang, J., Sheehy, J. E., Laza, R. C., Visperas, R. M., Zhong, X., Centeno, G. S., Khush, G. S., & Cassman, K. G. (2004). Rice yields decline with higher night temperature from global warming. Proceedings of the National Academy of Sciences, 101 (27), 9971–9975. Porter, J. R., Xie, L., Challinor, A. J., Cochrane, K., Howden, S. M., Iqbal, M. M., Lobell, D. B., & Travasso, M. I. (2014). Food security and food production systems. In: Field C.B., Barros V.R., Dokken D.J., Mach K.J., Mastrandrea M.D., Bilir T.E., Chatterjee M, Ebi K.L., Estrada Y.O., Genova R.C., Girma B, Kissel E.S., Levy A.N., MacCracken S, Mastrandrea P.R., White L.L,, (Eds.). Climate Change 2014: Impacts, Adaptation, and Vulnerability. Part A: Global and Sectoral Aspects. Contribution of Working Group II to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change. Cambridge University Press, Cambridge, United Kingdom and New York, NY, USA, pp. 485-533. 299 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב Psaltopoulou, T., Sergentanis, T. N., Panagiotakos, D. B., Sergentanis, I. N., Kosti, R., & Scarmeas, N. (2013). Mediterranean diet, stroke, cognitive impairment, and depression: A meta-analysis. Annals of Neurology, 74(4), 580–591. https://doi.org/10.1002/ana.23944 Rico-Campà, A., Martínez-González, M. A., Alvarez-Alvarez, I., Mendonça, R. de D., de la Fuente-Arrillaga, C., Gómez-Donoso, C., & Bes-Rastrollo, M. (2019). Association between consumption of ultra-processed foods and all cause mortality: SUN prospective cohort study. BMJ (Clinical Research Ed.), 365, l1949. https://doi.org/10.1136/bmj.l1949 Rivera, W. M., & Alex, G. (2004). The continuing role of government in pluralistic extension systems. Journal of International Agricultural and Extension Education, 11(3), 41–52. Rockström, J., Karlberg, L., Wani, S. P., Barron, J., Hatibu, N., Oweis, T., Bruggeman, A., Farahani, J., & Qiang, Z. (2010). Managing water in rainfed agriculture – The need for a paradigm shift. Agricultural Water Management, 97(4), 543–550. Romaguera, D., Norat, T., Mouw, T., May, A. M., Bamia, C., Slimani, N., Travier, N., Besson, H., Luan, J., Wareham, N., Rinaldi, S., Couto, E., Clavel-Chapelon, F., Boutron-Ruault, M.-C., Cottet, V., Palli, D., Agnoli, C., Panico, S., Tumino, R., … Peeters, P. H. M. (2009). Adherence to the Mediterranean diet is associated with lower abdominal adiposity in European men and women. The Journal of Nutrition, 139(9), 1728–1737. https://doi. org/10.3945/jn.109.108902 Rome Declaration and Plan of Action. (1996). World Food Summit 1996. http://www.fao.org/3/ w3613e/w3613e00.htm Sáez-Almendros, S., Obrador, B., Bach-Faig, A., & Serra-Majem, L. (2013). Environmental footprints of Mediterranean versus Western dietary patterns: Beyond the health benefits of the Mediterranean diet. Environmental Health 12(18). Salih, A. A., Baraibar, M., Mwangi, K. K., & Artan, G. (2020). Climate change and locust outbreak in East Africa. Nature Climate Change 10, 584-585. https://www.nature.com/ articles/s41558-020-0835-8 Schnabel, L., Kesse-Guyot, E., Allès, B., Touvier, M., Srour, B., Hercberg, S., Buscail, C., & Julia, C. (2019). Association between ultraprocessed food consumption and risk of mortality among middle-aged adults in France. JAMA Internal Medicine, 179(4), 490–498. https:// doi.org/10.1001/jamainternmed.2018.7289 Serra-Majem, L., Roman, B., & Estruch, R. (2006). Scientific evidence of interventions using the Mediterranean diet: A systematic review. Nutrition Reviews, 64(2 Pt 2), S27-47. https:// doi.org/10.1111/j.1753-4887.2006.tb00232.x Shai, I., Schwarzfuchs, D., Henkin, Y., Shahar, D. R., Witkow, S., Greenberg, I., Golan, R., Fraser, D., Bolotin, A., Vardi, H., Tangi-Rozental, O., Zuk-Ramot, R., Sarusi, B., Brickner, D., Schwartz, Z., Sheiner, E., Marko, R., Katorza, E., Thiery, J., … & Stampfer, M.J. Dietary Intervention Randomized Controlled Trial (DIRECT) Group. (2008). Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet. The New England Journal of Medicine, 359(3), 229–241. https://doi.org/10.1056/NEJMoa0708681 Singh, B., Parsaik, A. K., Mielke, M. M., Erwin, P. J., Knopman, D. S., Petersen, R. C., & Roberts, R. O. (2014). Association of Mediterranean diet with mild cognitive impairment and Alzheimer’s disease: A systematic review and meta-analysis. Journal of Alzheimer’s Disease: JAD, 39(2), 271–282. https://doi.org/10.3233/JAD-130830 Sofi, F., Abbate, R., Gensini, G. F., & Casini, A. (2010). Accruing evidence on benefits of adherence to the Mediterranean diet on health: An updated systematic review and meta-analysis. | רוחצ ףסאו רפט לגיס ,רלדא תירוד300 The American Journal of Clinical Nutrition, 92(5), 1189–1196. https://doi.org/10.3945/ ajcn.2010.29673 Soussana, J. F. (2014). Research priorities for sustainable agri-food systems and life cycle assessment. Journal of Cleaner Production, 73, 19–23. Srour, B., Fezeu, L. K., Kesse-Guyot, E., Allès, B., Méjean, C., Andrianasolo, R. M., Chazelas, E., Deschasaux, M., Hercberg, S., Galan, P., Monteiro, C. A., Julia, C., & Touvier, M. (2019). Ultra-processed food intake and risk of cardiovascular disease: Prospective cohort study (NutriNet-Santé). BMJ (Clinical Research Ed.), 365, l1451. https://doi.org/10.1136/bmj.l1451 Swinburn, B. A., Kraak, V. I., Allender, S., Atkins, V. J., Baker, P. I., Bogard, J. R., Brinsden, H., Calvillo, A., De Schutter, O., Devarajan, R., Ezzati, M., Friel, S., Goenka, S., Hammond, R. A., Hastings, G., Hawkes, C., Herrero, M., Hovmand, P. S., Howden, M., … &Dietz, W. H. (2019). The global syndemic of obesity, undernutrition, and climate change: The Lancet Commission report. The Lancet 393(10173), 791–846. https://doi.org/10.1016/ S0140-6736(18)32822-8 Thies, C. G., & Porche, S. (2007). The political economy of agricultural protection. The Journal of Politics, 69(1), 116–127. Tilly, C. (1968). The Crowd in History. A Study of Popular Disturbances in France and England, 1730–1848. By George Rudé (John Wiley & Sons, 1964). Journal of Social History, Volume 1, Issue 3, 296–302. Tilman, D., & Clark, M. (2014). Global diets link environmental sustainability and human health. Nature, 515(7528), 518-522. doi:10.1038/nature13959 Trichopoulou, A., Bamia, C., & Trichopoulos, D. (2005). Mediterranean diet and survival among patients with coronary heart disease in Greece. Archives of Internal Medicine, 165(8), 929–935. https://doi.org/10.1001/archinte.165.8.929 Tsolakis, N., & Kumar, M. (2019). Investigating wastage and associated mitigation scenarios across fresh potato supply chains in the UK: A Critical literature synthesis. SSRN Electronic Jurnal3. DOI: 10.2139/ssrn.3422067 Tuteja, N., & Gill, S. S. (Eds.) (2013). Plant acclimation to environmental stress. Springer-Verlag. https://doi.org/10.1007/978-1-4614-5001-6 Tzachor, A. (2020a). Artificial intelligence for agricultural supply chain risk management: Constraints and potentials [Report]. CGIAR Big Data Platform. https://cgspace.cgiar.org/ handle/10568/108709 Tzachor, A. (2020b). Famine dynamics: The self-undermining structures of the global food system. Global Relations Forum Young Academics Program Analysis Paper Series No.8. http://www.gif.org.tr/files/FamineDynamics.pdf Vanham, D., Mekonnen, M. M., & Hoekstra, A. Y. (2013). The water footprint of the EU for different diets. Ecological Indicators 32, 1-8. Verberne, L., Bach-Faig, A., Buckland, G., & Serra-Majem, L. (2010). Association between the Mediterranean diet and cancer risk: A review of observational studies. Nutrition and Cancer, 62(7), 860–870. https://doi.org/10.1080/01635581.2010.509834 Walker, B., Holling, C. S., Carpenter, S. R., & Kinzig, A. (2004). Resilience, adaptability and transformability in social-ecological systems. Ecology and Society, 9(2). Willett, W., Rockström, J., Loken, B., Springmann, M., Lang, T., Vermeulen, S., Garnett, T., Tilman, D., DeClerck, F., Wood, A., Jonell, M., Clark, M., Gordon. L.J., Fanzo, J., Hawkes, C., Zurayk, R., Rivera, J.A., … & Murray, C.J.L. (2019). Food in the Anthropocene: The 301 | הנתשמ םילקא לש ןדיעב ימואל ןסוחו יתנוזת ןוחטיב EAT–Lancet Commission on healthy diets from sustainable food systems. The Lancet, 393(10170), 447–492. Winicki, J., & Jemison, K. (2003). Food insecurity and hunger in the kindergarten classroom: Its effect on learning and growth. Contemporary Economic Policy, 21(2), 145–157. Yeh, J.-Y., Lee, J.-H., Seo, H.-J., Park, J.-Y., Moon, J.-S., Cho, I.-S., Choi, I.-S., Park, S.-Y., Song, C.-S., & Lee, J.-B. (2011). Simultaneous detection of Rift Valley fever, bluetongue, rinderpest, and peste des petits ruminants viruses by a single-tube multiplex reverse transcriptase-PCR assay using a dual-priming oligonucleotide system. Journal of Clinical Microbiology, 49(4), 1389–1394. doi: 10.1128/JCM.00710-10 Zhao, C., Liu, B., Piao, S., Wang, X., Lobell, D. B., Huang, Y., Huang, M., Yao, Y., Bassu, S., Ciais, P., Durand, J.L., Elliott, J., Ewert, F., Janssens, I.A., Li, T., Lin. E., Liu, Q., Martre, P., Muller, C., … & Asseng, S. (2017). Temperature increase reduces global yields of major crops in four independent estimates. Proceedings of the National Academy of Sciences, 114(35), 9326–9331.