חומר רקע
20.12.2021
נייר עמדה לדיון בוועדת החינוך בנושא תלמידים עם לקויות למידה-אבחון ומיצוי זכויות
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות )התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה( פורסמו בתאריך 30.7.2018 והסדירו לראשונה בתקנות את זכויותיהם של תלמידים להתאמות והנגשות, ובכלל זה התאמות בדרכי וחומרי למידה, דרכי וחומרי הוראה וכן דרכי וחומרי היבחנות.
בתוספת השלישית לתקנות מפורטות סוגי התאמות ובהן:
(30) התאמת תכנית הלמידה על פי שיקול דעתו של הצוות המקצועי הנוגע לעניין בהתחשב במוגבלות וברמת התפקוד של התלמיד ובצרכיו, באמצעות התאמות בדרכי הוראה בלא פגיעה במהות הנלמדת לפי תכנית הלימודים הנלמדת בכיתה; שינויים בתוכני הוראה כגון; קביעת סדרי עדיפויות, צמצום או הרחבה של החומר הנלמד והחלפת חומרי לימוד, בתוך התנסות בלמידה בלי לפגוע ביכולתו של התלמיד להתקדם ולתפקד באופן עצמאי עד כמה שאפשר;
(31) דרכי הוראה מותאמות – שימוש בדרכי הוראה מותאמות, בין השאר תיווך, לצורך הקניית הידע והמיומנויות הנדרשות בכל מקצועות הלימוד;
(32) התאמת חומרי לימוד, תוך שימוש בשפה המובנת לתלמיד, לפי המוגבלות ולפי רמת התפקוד שלו; שימוש באמצעים כגון: שכתוב, הכנת תקציבים, שימוש בסמלים, פישוט לשוני, פורמט אודיו ופורמט מקוון, או ברייל, והכול לפי צורכי התלמיד; וכן שפה פשוטה;
(33) התאמת דרכי ההבחנות לתלמיד על בסיס המלצות של הצוות המקצועי הנוגע לעניין, בהתחשב במוגבלות וברמת התפקוד של התלמיד ובצרכיו, בלי לפגוע במהות הנבדקת;
למרות האמור, במשרד החינוך פועלת התוכנית "מלקות ללמידה". תוכנית זו מתייחסת ללקויות למידה וכן לקשיי קשב וריכוז, כבעיה הניתנת לעקיפה באמצעות כלי ההוראה המתקנת. במסגרת הוראות התוכנית מוגבלות ההתאמות בדרכי היבחנות בבתי הספר היסודיים באון כמעט גורף, ובמהלך 3 השנים של התלמיד בחטיבת הביניים, הוא אינו מקבל כלל התאמות או הנגשות, אלא רק "כלים" להתמודדות. בעלות התלמיד לכיתה י', הוא נאלץ להיבחן פעמיים בחלק מהמבחנים: פעם בלי התאמות ופעם עם התאמות, כדי להוכיח את הצורך האמיתי שלו בהן והציונים לאורך כל החטיבה הם רק אלו של המבחנים ללא התאמות. רק לקראת סוף כיתה י' נקבעות התאמות עבור מבחני הבגרות.
התוכנית מפרה את זכותם של תלמידים להתאמות כבר מכיתה א', בדרכי וחומרי למידה, דרכי וחומרי הוראה, דרכי וחומרי היבחנות.
לא רק זאת, התוכנית מטילה על ההורים לייצר חינוך מקביל בשעות אחה"צ, תוך התעלמות מחובת המדינה לחינוך שוויוני חינם ובלא שנלקחת בחשבון יכולתם הכלכלית, מצבם המשפחתי ומכלול שיקולים רחב נוסף. מצב זה לא רק פוגע בזכויותיהם של התלמידים מכוח החוק והתקנות, אלא מייצר נהירה של תלמידים למסגרות החינוך המיוחד הנפרד ללקויות למידה, נשירה סמויה וגלויה, ופגיעה ביכולת למימוש הפוטנציאל, הן בבחירת מגמות יוקרתיות בתיכונים והן בסיום הלימודים בנקודת זינוק שונה משל חבריהם.
התוכנית לא מאפשרת לתלמידים לממש את זכויותיהם מכוח תקנות הנגישות הפרטנית ומתייחסת ללקויותיהם כקשיים הניתנים לתיקון ולא כמוגבלות הדורשת התאמה והנגשה.