חומר רקע
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
1
ט"ו בטבת,
"תשפ
ב |
19.12.2021
:לכבוד
חברי ועדת הכלכלה
:הנדון ניתוח תו איכותRIA
:
,)תזכיר חוק הדואר (תיקון מס'...)(תיקונים שונים
התשפ"א -
2021
מדד רווח נקי:
16.3
–
קטגוריה אדומה
טיוטת
הרגולציה , אותה פרסם
משרד התקשרות,
מציעה לקבוע מספר
שינויים בענף הדואר.
ביניהם
חופש פעולה מלא לחברת הדואר במתן שירותים נלווים
ו
קביעת התשלום עבורם , והסרת הפיקוח על
תעריפי שירותי דואר
שונים.
1 זאת, על מנת לשפר את המצב הכלכלי של חברת הדואר ,
לאזן את הטיית
השוק לטובת החברות הפרטיות ובכך לשפר את השירות שניתן לציב
ור .
נראה שהשינויים המוצעים שעתידים לשנות את פני רשות הדואר הם יישום של תהליך ממושך
שהתרחש לאורך מספר שנים והקיף נושאים רחבים, שנדונו בשתי ועדות שהציגו את מסקנותיהן
בדוחות ארוכים ומפורטים. לעומת זאת, נראה שדוח ה -
RIA
לא שיקף את הבחינות שנעשו, לא הציג
את הנתונים עליהם הסתמכו בפועל כך שהוא איננו משקף נאמנה את התהליך שנעשה. כיון שהדוחות
המלאים של הוועדה לא פורסמו לציבור, אין אפשרות הלכה למעשה לבדוק את איכות התהליך שקדם
לרגולציה, ולא נותר אלא להסתמך אלא על דוח
ה-
RIA
שפ
ורסם לציבו .ר
כפועל יוצא מכך ,
לא מוסבר
בדוח ה-
RIA
כיצד
הבראת מצבה הכלכלי של חברת הדואר תוביל לשיפור
השירות לאזרח, ובפרט לא נבחנו
חלופות אחרות שיכול
ות
להביא לשיפור השירות, כמו קיצוצים בחברה
,או הפרטת שירותים נוספים. בנוסף ,נראה שעל אף שחברת הדואר היא בפער ניכר השחקן הגדול בענף
והשינויים
המוצעים הם ,דרמתיים נעשתה בחינה שטחית ביותר לשינויים
הכלכלי
ים
הצפוי ים לאחר
הסרת הפיקוח, ו כן לא נערכה בחינה של
השפעת השינויים על הפריפריה .
בהתאם לניתוח שערכנו תהליך זה משתייך לקטגוריה האדומה–
אלו תהליכים ברמה
נמוכה , שמומלץ
.לשפר לפני קידום הרגולציה
:נקודות עיקריות לשיפור
•
נראה שהרפורמה המוצעת מהווה שינוי עמוק מהמצב הקיים
ש , ו הסרת הפיקוח מהחברה
הגדולה ובעלת התשתיות המבוססות ביותר בענף יכולה ל
הביא ל תמורות כלכליות. על כן, נראה
שהיה ניתן לבחון את השפעת הרגולציה בצורה מעמיקה יותר , שכן הניתוח מסתפק בהערכה
.מילולית, ללא שימוש בנתונים, המסתכמת לכדי שורה עד שתיים עבור כל הערכת השפעות
למשל, לא נבחנו אספקטים של
מונופול אפשרי של חברת הדואר והשפעתו על יתר השוק
1
ניתוח זה הוא כחלק מפרויקט תו איכותRIA
: הערכת תהליכי רגולציה
והוא מתייחס לדוח הערכת השפעות
הרגולציה שפרסמתם
בתאריך10.5
.באתר החקיקה הממשלתי כאן
ניתן למצוא את הדוח המסכם של הפרויקט לשנת
2019
.
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
2
והצרכנים . בפרט נראה שהיה ניתן לבחון את הסרת הפיקוח על הדואר הכמותי ואת האפשרות
להיווצרות מונופול גאוגרפי בפריפריה–
אזורים
המאופיינים ב
שירותים ב עלות
גבוהה
וחברת
.הדואר היא כיום נותנת השירות היחידה
•
נראה שהיה ראוי לבחון את ההשפעות של סעיף5א2 ל תזכיר החוק על התחרות , לפיו תרוכך
ההגבלה על רשות הדואר למתן שירותי הדפסה.
זאת מכיוון שהסרת ההגבלה על החברה
הגדולה במשק ומתן דרור להצעת שירותי הדפסה מצידה ,עלולה דווקא ל הוביל לפגיעה קשה
בתחרות הקיימת כיום .במשק
•
לא נכתב שנעשה שיח עם גורמי ממשל רלוונטיים, למרות שנראה ששיח עם רשות התחרות
,למשל מהווה שלב קריטי בהגדרת הבעיה וניסוח החוק,
במיוחד עקב הסרת פיקוח מחברה
ממשלתית שהינה השחקן הגדול בענף ו
בפרט לאחר התרת שיתוף פעולה עם בתי דפוס
. בנוסף ,
נראה שהיה ראוי לקיים ולהציג שיח עם משרד האוצר , במיוחד בעניין תכנית ההבראה לגירעון
.של חברת הדואר
ואולם, מקריאת דוח הו
ו עדה המלא
עולה ש נעשה שיתוף ציבור, אך מכיוון שזה לא הובא בדוח
ה-
RIA
לא נוכל להתחשב בו בניתוח
ה
הליך
. ככל שישלח תיקון לדו
ח ה-
RIA
, המציג את שיתוף
.הציבור שנעשה, נתקן את הציון בהתאם
•
הניתוח לא כולל כימות וניתוח העלויות לשינויים המוצעים בחוק, למרות שנראה שהיה ראוי
לבחון את העלויות ש ל מעבר משיטת"מתן מפתח" ל -"תשלום למכתב,"
ובנוסף היה ניתן להציג
תחזית .של כיסוי עלויות חברת הדואר באמצעות מתן שירותים נלווים
•
לא נבחנו חלופות לפתרון הבעיות שהוצגו בניתוח, למרות שנראה שהיה ניתן לבחון הגדרה
מדויקת יותר למונח"תשלום סביר" למחירים שיכולה לדרוש חברת הדואר .
•
עקב ההשפעה הענפית והמשקית הגדולה נראה שהיה ניתן לקבוע תוקף לתקנות, או לכל הפחות
לבצע פיילוט, בו היו מטמיעים את הש
ינויים ואת הסרת הפיקוח
על סניפים מסוימים לתקופה
.מוגבלת, ולאחריה היו בוחנים את ההבראה הכלכלית והגדלת פדיון הסניפים
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
3
א ת הפירוט המלא של הערותינו, והסבר מפורט של הציון לניתוח ניתן למצוא בגיליון הניתוח המצורף
.למכתב זה
,בכבוד רב
עו"ד נילי אבן-
חן
עידו קסטל
מנכ"לית
רכז כלכלי
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
4
גיליון ניתוח דוחRIA
תזכיר חוק הדואר (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשפ"א -
021
2
ניקוד
התייחסות מילולית
קריטריון
0.18
1
. פתיחות ונגישות
(3
)נקודות
_
דוח ה-
RIA
וטיוטת הרגולציה פורסמו באתר החקיקה
.הממשלתי
(א) כמה קל למצוא באינטרנט
את דוח גיבוש הרגולציה
(
RIA
) ואת טיוטת
?הרגולציה
0.50
מסמך המלצות הועדה המקורי, שפורסם בפברואר2019
,
לא זמין לעיון הציבור, או לכל הפחות לא נמצא תוך חיפוש
סביר באתרים הממשלתיים. מסמך ההמ לצות המעודכן
משנת2020
זמין לעיון הציבור באתר הממשלתי, אולם נראה
שבמסמך זה חסרים חלקים, ובפרט חסר דוח ה-
RIA
(שנכתב
כחלק מהמסמך). לפיכך, אין אפשרות לקרוא את דוח ה-
RIA
בהקשר שבו הוא נכתב, מה שמקשה על ההבנה של
התהליך באופן מלא. בנוסף, נעשה שימוש רב לאורך הדוח
,במונחים מקצועיים, ללא הסבר שלהם, כמו דואר כמותני
.דואר יחידני ועוד
(ב) האם המידע והנתונים
?ששימשו את הניתוח נגישים
0.00
המסמך קצר מאוד ונראה שהיה ראוי לפרט יותר על הגלגולים
השונים של המלצות ועדת רייך. בפרט, יש אזכורים במסמך
שמובנים רק לקורא שבוחן במקביל את המלצות הועדה
(לדוגמא: בסעיף25
,מצוין
"כפי שצוין בסעיף15
לעיל" שלא
כלול בדוח ה-
RIA
). אמנם, לעיתים הוסבר לקורא מהי
ההמל צה שהרגולציה משנה, אולם נראה שהיה ניתן להרחיב
יותר על המצב הקיים היום או על ההמלצות הקודמות של
ועדת רייך. לבסוף, נראה שחילוץ דוח הריא ממסמך האם -
המלצות הועדה, לא עלה יפה, והיה ראוי לשכתבו לכדי מסמך
.עצמאי
(ג) האם דוח גיבוש הרגולציה
מקיף וברור לאדם מן הציבו ?ר
3.75
2
. הגדרת בעיה סיסטמתית
(
10
)נקודות
4.00
הבעיות שמובאות בתחילת הדוח הן מערכתיות בצורה
המובהקת ביותר ונראה
שממדי
בעיות אלו הם הגדולים
ביותר, הדורשים שינוי רב: שיפור הזמינות של נקודות
המסירה, משך העברת המכתב הרגיל בארץ, חוסר שביעות
רצון של לקוחות חברת הדואר ומצבה הכלכלי הרעוע של
החברה. בפרט הדוח מציג בכל תתי הסעיפים של הניתוח
בעיה
סיסטמתית ספציפית, בצירוף הפגיעה שנגר מת
למשק. כך, בעניין הדואר הכמותי והיחידני, מוצגת ירידה
,בהכנסות חברת הדואר מפאת צמצום היקף הדואר היחידני
,והבעיה שמוצגת היא היות התחום מפוקח בצורה חריפה
והסטגנציה הקיימת בשוק. בנוסף, בעניין מתן חופש פעולה
רחב יותר לחברת הדואר באספקת שירותים בסיסיים, מצוין
שחברת הדואר, הפועלת בשוק תחרותי, היא היחידה
שמפוקחת ושצעדיה מוצרים ושמתחריה יכולים להציע סל
(א) האם הניתוח מזהה כשל
שוק או בעיה סיסטמתית
?אחרת
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
5
.שירותים רחב שפוגעים ביכולת של חברת הדואר להתחרות
.נראה שאלו מהוות בעיות סיסטמיות
3.50
הניתוח מציג הסברים
קוהרנטיים
אך קצרים לכך שהפיקוח
העודף שמושת על חברת הדואר גורם ל"מגרש משחקים לא
מאוזן" שיוצר עיוות תחרותי, ולמרות הניסיונות של ועדת רייך
לשנות את הפיקוח לטובת הבראת חברת הדואר, עודף
הרגולציה יוצר בעיה סיסטמתית. בנוסף, נראה שההסבר
לבעיה שה וצע בניתוח-
פיקוח יתר על חברת הדואר, מציג
תיאוריה הגיונית להתרחשות הבעיה. ואולם, נראה שישנן
בעיות לא מוסברות שדוח ה-
RIA
מציג, כמו מספר מועט של
.נקודות חלוקה וזמני מסירה ארוכים, אך לא מציע להן הסבר
(ב) האם הניתוח כולל הסבר
קוהרנטי שמסביר למה הבעיה
היא סיסט מתית ולא
?אנקדוטה
0.00
הניתוח לא מציג נתונים כלל: אין סקירה של נפח הפעילות
,הכלכלית שהצטמצמה בחברת הדואר בשנים האחרונות
ולא מסופקים נתונים (מחזור עסקים, נפח פעילות) על
.השחקנים הגדולים במשק שמתחרים בחברת הדואר
(ג) האם הניתוח כולל נתונים
שתומכים את ההסבר לכך
?שהבעיה היא סיסטמתית
2.04
3
( . ניתוח הבעיה6
)נקודות
2.00
הניתוח מגדיר חלקית ובקצרה שהבעיה מתרחשת עקב
מחסומים רגולטורים על חברת הדואר. מצוין שלמרות
ניסיונות עבר של גופים כמו ועדת רייך, חברת הדואר לא
הצליחה להתייעל ולהציע שירותים תחרותיים לציבור
הישראלי. כך לדוגמא, מוצג המצב הקיים בו חברות פרטיות
מתחרות בחברת הדואר באזורים רווחיים, ולחברת הדואר
נותרים האזורים הפחות רווחיים, להם היא מחויבת לספק
שירות. מצב זה בצירוף עם ההגבלה על מתן השירותים פוגע
קשות ברווחיות חברת הדואר. ואולם, נראה
,שניתוח הבעיה
וכך גם הפתרונות שמוצעים לה לוקה בחסר, הרפורמה
המוצעת מהווה שינוי עמוק בשוק הדואר, ונראה שתביא
לתמורות כלכליות רבות בענף: דואר ישראל היא החברה
הגדולה בשוק הדואר, בעלת יותר מ60%
נתח שוק, נראה
שהסרת הפיקוח על הענפים השונים, כפי שמוצע בטיוטת
החו ק, תיצור שינוי מהותי של השוק ותשפיע בצורה ניכרת הן
על המתחרים האחרים, הן על דואר ישראל, והן על הצרכן
הסופי. עם זאת, הניתוח לא מנתח את הבעיה ברזולוציה
מתאימה, ונשאר ברמת ניתוח שטחית ביותר. נראה שניתוח
מעמיק יותר נעשה במסגרת המסמך המלא, אך זה לא מוצג
לקורא ד
וח ה-
RIA
.
(א) האם הניתוח מגדיר את
המאפיינים של הבעיה? [מתי
היא מתרחשת, היכן, מי גורם
]'לה וכו
4.00
הדוח מתייחס חלקית לאי-
וודאות שקיימת בשוק-
האופן שבו
השוק יתנהל בשנים הקרובות, הפיחות הצפוי בסקטור
,שליחת המכתבים והעלייה בביקוש לשליחת וקבלת חבילות
.עקב הגידול במסחר המקוון
(ב) האם הניתוח מתחשב באי
וודאות לגבי קיומה או
?מאפייניה של הבעיה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
6
2.50
במסגרת "חלופות0
" הניתוח מתייחס באופן קצר ותמציתי
למצב הקיים ולסטגנציה הקיימת בשוק, ולהמשך הצפוי של
.ההתדרדרות הכלכלית של חברת הדואר הממשלתית
ואולם, נראה שהיה ראוי להתייחס לתמורות נוספות שצפויות
במשק: אם מצבה של חברת הדואר ימשיך להתדרדר, האם
חברות פרטיות צ פויות למלא את החלל
שייווצ
ר ? יחד עם
זאת, ההתייחסות היא שטחית, וכך למשל אין התייחסות
להידרדרו
ת
במדדי איכות השירות, ואף לא מוצגים הערכים
המספריים כיום (זמן לחלוקת דואר בחלוקה לסוגי דואר, מדד
שביעות רצון לקוחות, וכו') של דואר ישראל, או נתונים דומים
.לגבי החברות האחרות בשוק
(ג) האם הניתוח מתייחס
למצב הקיים ללא שינוי
ההתערבות הממשלתית-
מה
יקרה בעתיד א ם הרגולציה לא
?תשתנה
0.00
לא נכתב בדוח שנערך שיח עם גורמים ממשלתיים, למרות
שנראה שהיה ניתן להפיק תועלת משיח עם רשות התחרות
.ומשרד האוצר
(ד) האם נערך שיח עם
גורמים ממשלתיים משיקים
?כחלק מניתוח הבעיה
0.00
לא נערך שיתוף ציבור בשלב ניתוח הבעיה, למרות שנראה
שהיה ניתן להבין את הבעיה בצורה טובה יותר לו היה נערך
שיח עם הצרכנים של שירותי חברת הדואר. בנוסף נראה
שהיה ראוי לשתף את החברות המתחרות בשוק הדואר
ולשמוע את דעתן על ההשפעות הצפויות של הרגולציה
.עליהן
(ה) האם
נערך שיתוף ציבור
?בשלב ניתוח הבעיה
0.7
4
( . גיבוש חלופות6
)נקודות
1.50
פרט לחלופות שהוצגו בסעיף28
-
מימון השירות לכלל
הציבור, כל החלופות שהוצגו הן חלופה0
-
המשך המצב
הקיים לעומת האסדרה המוצעת. לכן, נראה שלא הוצגו
חלופות לפתרון הבעיה, למרות שהבעיה של שוק הדואר
בכלל ושל חברת הדואר הממשלתית בפרט הן בעיות
כלכליות מורכבות שמצדיקות בחינת חלופות אמיתיות
ומגוונות. בין היתר, היה ניתן לבחון פיקוח צמוד יותר לפעילות
"דואר ישראל, ובפרט הגדרה מדויקת יותר ל"תשלום הסביר
שמוצע בהצעת החוק. בנוסף, נראה שהיה ני תן להציע מספר
רמות "חופש פעולה" במסגרת סעיף26
, ולבחון את
.ההשפעה הכלכלית של כל אחת מהן
(א) האם הניתוח כולל בחינה
של מספר חלופות אמיתיות
?לטיפול בבעיה
0.00
'כאמור לעיל, כל החלופות שהוצגו פרט לחלופה בס28
הן
"חלופות0
", שלא הציגו שיטות רגולטוריות שונות או
.התמודדות עם הבעיה באופנים שונים
(ב) האם מגוון החלופות רחב
(חלופות מסוגים שונים) או צר
?)(שונות קטנה בין חלופות
,[רישיונות, נורמות מחייבות
רגולציה מתקדמת, כל לי
,התנהגות / דרישות מידע
,תקני תהליך/ תקני ביצוע
תיקון של כשל רגולטורי/ כשל
]שוק
2.00
בכפוף לכך שלא הוצגו חלופות מגוונות, הניתוח מתייחס
לגורמים רבים שיושפעו מכל פתרון לבעיה, בין היתר, נשקלו
האינטרסים והתמריצים של מתחרי חברת הדואר, הוצגו
האינטרסים של חברת הדואר עצמה ולקוחותיה-
הציבור
הרחב. ואולם, נראה שההתייחסות והניתוח הכלכלי שנכתב
היה שטחי
ביותר, והיה צר מלהכיל את ההשפעה הכלכלית
של הסרת הרסן מהשחקן הגדול במשק. בין היתר, היה ראוי
(ג) האם הניתוח מתייח ס לכל
הגורמים שיושפעו מכל
?חלופה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
7
לכתוב בהרחבה יותר על צפי הפגיעה הכלכלית במתחרי
חברת הדואר, ובמיוחד לבחון האם ישנם שחקנים קטנים
.במשק, שיכולים להיפלט משוק הדואר לאחר שינוי החוק
0.00
.לא נתון בדוח שנערך שיח עם גורמים ממשלתיים משיקים
(ד) האם נערך שיח עם
גורמים ממשלתיים משיקים
?כחלק בגיבוש החלופות
0.00
.לא נתון בדוח הריא שנערך שיתוף ציבור
(ה) האם נערך שיתוף ציבור
?בשלב גיבוש החלופות
0.00
לא נערכה סקירה בינלאומית של חלופות אפשריות לפתרון
הבעיה. זאת למרות שמדינות רבות מתמודדות עם התמורות
בשוק הדואר, בהן בריטניה וארצות הברית, ונראה שהיה ניתן
.להפיק תועלת רבה מהפתרונות שמיושמים ברחבי העולם
(ו) האם נערכה סקירה בין
לאומית של חלופות אפשריות
לפתר?ון הבעיה והשפעותיהן
1.50
5
( . בחינת תועלות5
)נקודות
1.00
בכל פתרון שמוצע בדוח יש התייחסות לאפקטיביות שהוא
מציע בפתרון הבעיה, בין היתר ישנה סקירה של ההשפעות
של הפתרון על המשק, על השירות שיוצע ללקוחות ולתועלת
הציבור הכללית. בנוסף, לכל הערכה שכזו מצורף הסבר קצר
והגיוני לאופן ולסיבה שכל חלופה תטיב עם המשק או עם
חברת הדואר. ואולם, נראה שהדיון השטחי בבעיות
וההשפעות של החלופות על שוק הדואר, מביא הצגה חסרה
של אפקטיביות החלופות בפתרון הבעיה. נראה ששינויים
רגולטורים בשוק של מעל מיליארד שקל, היו צריכים לזכ ות
בניתוח אפקטיביות מעמיק יותר משנכתב. בפרט היה ראוי
לציין את השינוי הצפוי ברווחי חברת הדואר, לאחר מתן חופש
.פעולה מלא לפיתוח שירותים וקביעת תשלום עבורם
(א) האם הניתוח מתייחס
לרמת האפקטיביות של כל
?חלופה בפתרון הבעיה
2.00
יש התייחסות לצמצום בהיקף ,הבעיה לאחר יישום כל פתרון
בנוסף יש כימות וורבאלי לאופן ולהיקף השפעת הרגולציה על
הבעיה, אולם לא מוצגים נתונים שתומכים בכימות, אלא רק
הנחות כלכליות בסיסיות. בנוסף, נראה שהיה ניתן להרחיב
על אפיק ההבראה של חברת דואר ישראל לאחר מתן חופש
הפעולה בסעיף26
.
(ב) הא ם יש כימות של צמצום
הנזק מהבעיה לאחר יישום כל
?חלופה
_
לא נראה שסעיף זה רלוונטי לניתוח
(ג) האם הניתוח מתייחס
לתועלות נוספות שהחלופות
?יוצרות
1.17
6
. בחינת עלויות והשפעות
( שליליות5
)נקודות
0.00
אין בחינה של ההשפעות השליליות של הרגולציה, ובפרט אין
התייחסות להשפעות השליליות שהחלופות תטלנה על ציבור
הלקוחות של הדואר. בין היתר, אין התייחסות כלל להשפעה
של כניסה המלאה של חברת דואר ישראל, שהיא החברה
הגדולה ביותר ובעלת התשתית הרחבה ביותר, לשוקים שעד
כה הי א הוגבלה בהשתתפותה בהם. האם היא תהפוך
?למונופול? מה הסיכוי לכך? כיצד ניתן לצמצם סיכון זה
(א) האם הניתוח מתייחס
לעלויות ולהשפעות הלא
רצויות שכל חלופה תטיל על
הציבור? [עלויות ציות
]'לרגולציה, עלויות עקיפות וכו
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
8
3.50
יש התייחסות להשפעה החיובית של הרגולציה על תקציב
הממשלה בסעיף28
, אולם אין התייחסות לסעיפים השונים
בהצעת החוק שהגבירו את סמכויות האכיפה של המפקח על
בעלי רישיון- כמו ס23
או34
לחוק, ייתכן שאלו טומנים
בחובם שינוי במשאבים הנדרשים למפקח, והיה ראוי
.להתייחס לכך
(ב) האם הניתוח מתייחס
לעלויות שכל חלופה תטיל על
,הממשלה? [תקציב תפעולי
]תקנים, זמן עבודה
0.00
אין כימות של העלויות הכרוכות בכל חלופה. בין היתר, נראה
שהיה ניתן לבחון את העלויות של מעבר משיטת מתן מפתח
לשיטת תשלום למכתב, הצגת תחשיב של כיסוי עלויות
חברת .הדואר באמצעות מתן שירותים נלווים, ועוד
(ג) האם יש כימות של
העלויות שכרוכות בכל
?חלופה
_
.נראה שסעיף זה לא רלוונטי לניתוח
(ד) האם הניתוח בוחן את
ההשפעות של החלופות על
?שיקולים ציבוריים רלוונטיים
1.17
7
. השוואה בין חלופות
( ובחירה5
)נקודות
0.00
הניתוח נעדר תחשיבי עלויות, ועל כן אין בחינה של החלופות
.בהיבטי עלות תועלת
(א) האם הניתוח בוחן כל
חלופה בהיבטי עלות-
?תועלת
1.50
הניתוח, או לפחות הניתוח שהוצג לציבור, נעשה ברמה
בסיסית ביותר ובין היתר לא כולל תחשיבי עלות תועלת. כמו
כן, ברוב הצעות הרגולציה לא הוצעו חלופות לפתרון פרט
לחלופת האפס ולחלופה שנבחרה. בהתאם, לא ברור אם
.החלופה שנבחרה היא זו שממקסמת את הערך החברתי
(ב) האם הניתוח מזהה את
החלופה שבסך הכל (עלות -
תועלת) ממקסמת את הערך
?לחברה
2.00
דוח הועדה פורסם לעיון הציבור ביוני2020
והדוח הסופי
לאחר יישום הערות הציבור פורסם בספטמבר2020
,, לכן
נראה שהיה זמן מספק לבחינת הדוח. אולם, לא ברור למי
נשלח הדוח, וכאמור לעיל נראה שהדוח המלא לא זמין לעיון
.הציבור
,(ג) האם בסיום הניתוח
טיוטת הדוח פורסמה לקבלת
התייחסויות? (לפני קבלת
ההחלטה ומעבר לנ יסוח
)משפטי
3.13
8
( . הגדרת יעדים5
)נקודות
2.50
הדוח מגדיר את היעד של הגורם המסדיר: אבטחת האספקה
.של שירותי תקשורת ודיוור באיכות סבירה לכלל הציבור
נראה שהוצע שהרגולציה תיבחן מחדש עוד כמה שנים, אך
לא הוצגו לוחות זמנים ברורים לבחינת הרגולציה, ולא הוגדרו
יעדים מדידים לבחינת טיב השירות ועמידתו ברמת איכות
"ס בירה". נראה שניתן היה להגדיר את משך הזמן הרצוי בין
שליחת מכתב לבין קבלתו, להגדיר ביצוע של סקר שביעות
רצון כל תקופה מסוימת או אפילו להגדיר את הבראת מצבה
.הכלכלי של חברת הדואר כמדד לאבטחת שירות סביר
(א) האם הניתוח כולל הגדרה
ברורה של המטרות ויעדים
מדידים, ו מועד לבחינת עמידה
?בהם
0.00
לא הוגדרו פעולות שינקטו במידה שהרגולציה לא עמדה
.ביעדיה
(ב) האם הוגדרה שיטת
פעולה במידה שהרגולציה לא
?עמדה ביעדיה
5.00
הוגדרה שיטת מעקב אחר עלויות וטיב הרגולציה, בין היתר
באמצעות מערכת בקרה ממוכנת וציון מועד קבלת
המכתבים למשלוח, שתאפשר בקרה על הזמן שלוקח
למכתב להגיע ליעדו. בנוסף, הוצע לערוך בקרה כלכלית של
.מתן שירותים בסיסיים שתהיה מבוססת על דיווח חשבונאי
(ג) האם הוגדרה שיטת מעקב
?אחר עלויות הרגולציה
רווח נקי (ע״ר580716355
| )
[email protected]
9
5.00
הניתוח מגדיר שמועד קבלת המכתבים למשלוח, הדיווחים
החשבונאיים של השירותים הבסיסיים, ופרסום נתחי השוק
של הגורמים הפועלים בענף הדואר, יהיו הנתונים שלאורם
,תיבחן ההשפעה בפועל של ההחלטה ושל הרגולציה. בנוסף
מצוין שהנתונים ייאספו בשוק תחרותי דועך, ולכן נראה
שייתכן
ויהיה קושי לחזות את התפתחותו ולאסוף נתונים
.מדוייקים שיוכלו להצביע על קו מגמה קונקרטי
(ד) האם הניתוח מגדיר אילו
נתונים יבחנו בעתיד כדי
לבדוק את ההשפעה של
?ההחלטה בפועל
2.67
9
( . החלטה5
)נקודות
2.50
,הדוח חלקי ונעדר תחשיבי עלויות, סקירות בינלאומית
,חלופות ממשיות ונתונים שיוכלו להעיד על שורשיות הבעיה
ועל כן קשה לקבוע האם הניתוח השפיע על טיוטת הרגולציה
.והוא אכן הבסיס שלה
(א) האם טיוטת הרגולציה
?גובשה בהסתמך על הניתוח
2.50
נראה שהפתרון המוצע יכול להביא לשיפור המצב הקיים
ולבסס כלכלית את חברת הדואר ואת השירותים שהיא
מציעה לציבור, אולם מכיוון שלא נותחו חלופות ממשיות לא
.ניתן לדעת האם פתרון זה הוא הפתרון המיטבי
(ב) האם מקבל ההחלטות
בחר בחלופה שממקסמת את
הערך לחברה או נימק מדוע
?בחר בחלופה אחרת
3.00
הומלץ שהרגולציה תיבחן מחדש עוד מספר שנים, על בסיס
הנתונים שיאספו בתחשיבים החשבונאיים ומערכת המעקב
אחר מוער קבלת המכתבים, נראה שאלו יכולים להוות בסיס
יציב לבחינת הרגולציה בעתיד. הרגולציה נעדרת תקופת
פיילוט, שנראה שהייתה יכולה להועיל לאור השינויים
הדראס .טיים בטיב השירותים שמציעה חברת הדואר
(ג) האם נקבעו יעדים מדידים
ומנגנון מחייב לבחינת
ההשפעות בפועל של
הרגולציה ולבחינת ההצלחה
של הרגולציה בהשגת
?מטרותיה
6.3
1
סה"כ (עד50
)נקודות