חומר רקע

ב"ה תקנות הבריאות של ארגון הבריאות העולמי ושאלות בנוגע לריבונות ישראל בימים אלו, כאשר נשמעות קריאות לפרוש מארגון הבריאות העולמי, עולות שאלות רבות בנוגע לתקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) אשר ייכנסו לתוקף בעוד מספר חודשים. השיח מתמקד בעיקר בהשפעתן על ריבונותה של ישראל, אם תבחר לאשרר אותן. מערכת המשפט בישראל מהווה מערכת משפט נפרדת מהמשפט הבינלאומי. אמנות אשר מדינת ישראל מאשררת מקבלות תוקף של חוק בישראל אם מדובר בדין מנהגי או לאחר הליך חקיקה של דין הסכמי. מבחינה זו ניתן להסיק כי תקנות הבריאות לא יפגעו בריבונותה של ישראל – בשלב הראשוני - וכי לא יהיו חלק מהדין הישראלי בעת אשרורן. כיום, 196 מדינות חברות ב- IHR, מדינות אשר ככל הנראה יאשררו את תקנות הבריאות ברובן, מדובר בתקנות חובקות עולם אשר לאחר פרקטיקה כללית במהלך תקופה מסוימת עשויות להפוך לדין מנהגי. כמו כן, לאחר בחינה של חלק מהתקנות עולה כי קיימת דרישה ליישום התקנות במערכות המשפט של המדינות החברות תוך 5 שנים מכניסתן לתוקף, עם אפשרות להארכת תקופת היישום. המנגנון מזכיר מאוד דירקטיבה אירופית, כאשר אי עמידה במועד שנקבע גוררת סנקציות. בתקנות הנוכחיות לא מוזכרות סנקציות בגין אי עמידה במועד, אך נדרשת הקמה של רשויות לשם יישום התקנות (סעיפים 4, 5 ו-13). לפיכך, בשלב מסוים יהפכו התקנות לחלק מהדין הישראלי. פגיעה בריבונות יכולה להתבצע באמצעים שונים, ולא בהכרח באמצעות מערכת המשפט. דוגמאות לכך יכולות להיות סנקציות, דירוג של מדינות על ידי הארגון או כל אמצעי אחר להפעלת לחץ בינלאומי על מדינה מפרה. אחת הדרכים העמומות לקדם את יישום התקנות נמצאת בסעיף 10(4). בסעיף זה נאמר כי מדינה אשר לא תיענה להצעת שיתוף פעולה, וכאשר הדבר מוצדק על בסיס גודל הסיכון לבריאות הציבור, הארגון ישתף את המידע שברשותו על האירוע עם המדינות האחרות על מנת לעודד את אותה מדינה לקבל את הצעת שיתוף הפעולה. לא ברור מהתקנות באילו אמצעים ינקטו המדינות החברות כדי לעודד את אותה מדינה לציית לאמנה. לאשרור התקנות ישנן גם השלכות כלכליות שיש לתת עליהן את הדעת. התקנות מחייבות מדינות לשתף פעולה ולסייע למדינות מתפתחות – בין היתר - באמצעות סיוע לוגיסטי וגיוס משאבים פיננסיים, כדי לאפשר להן לעמוד במחויבויותיהן מכוח התקנות (סעיף 44). לשם כך, ימנה הארגון נציבות (סעיף (54bis. החשוב מכל, התקנות מאפשרות הכרזה על מצב חירום בריאותי בינלאומי וכן על מצב חירום פנדמיה (סעיף 12). כידוע, מאז קום המדינה ישראל מצויה במצב חירום, אשר לא בוטל למרות שהוגשו מספר עתירות בנושא. ישראל נבדלת בכך מדמוקרטיות אחרות בעולם. עם הזמן, למצב החירום הבטחוני נוספה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. כמדינה אשר התמודדה עם שני מצבי חירום בו זמנית, ישראל ידעה לתמרן בין השניים ולשמור על האינטרסים הריבוניים שלה, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הרפואי. לא ניתן לדמיין כיצד ניתן לתמרן בין מצב החירום הביטחוני, כאשר ארגון בינלאומי מכריז על מצב חירום בריאותי גלובלי, לפיו יש לציית לתכתיבים של הארגון, ובד בבד לשמור על האינטרסים הביטחוניים של המדינה ואזרחיה. כל זאת תוך לקיחת הסיכון שיופעלו עליה אמצעי אכיפה מצד הארגון, אשר כרגע אינם ידועים או ברורים. המצב נכון כעת ביתר שאת, כאשר ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה ולמצב החירום נוספה אף הכרזה על מצב מיוחד בעורף לאחר ה-7 באוקטובר. מאת: עו"ד גלית יזהר, בעלת תואר שני (LLM) במשפט אירופי ובינלאומי פומבי, ותואר ראשון במשפט הולנדי.