חומר רקע
י"ט ,בטבת התשפ"ב23
בדצמבר2021
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
אל: חברי ועדת החוקה
נוסח והערות ל דיון ביום.2021
.12
26
–
הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
'(הוראת שעה) (תיקון מס1
1) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב–
2021
,ס עיפים1
-
7 להצעת החוק:
* התיקונים ב"עקוב אחר שינויים" הם הצעות הייעוץ המשפטי לוועדה.
תיקון סעיף 1
1. בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה,)
התש"ף–
2020
(להלן – החוק העיקרי ,)בסעיף 1 –
(1)
ההגדרה "אישור החלמה" – תימחק;
הסבר "": מוצע להחליף הגדרה זו בהגדרה ""תעודת מחוסן" ו"תעודת מחלים–
( ראו בס"ק3
.) שלהלן
(2)
בהגדרה "ועדה של הכנסת ,"בסוף הרישה יבוא "ואם לא הוקמה
ועדת הכנסת – ועדה של הכנסת שהוועדה המסדרת כמשמעותה בסעיף 2א
לחוק הכנסת, התשנ"ד–
1994
,קבעה לעניין זה;"
הסבר : חוק הקורונה קובע אילו ועדות מוסמכות לדון בתקנות לפיו, ואם אחת מהוועדות לא הוקמה, תדון
,בתקנות ועדה אחרת, שוועדת הכנסת תקבע לעניין זה. בתיקון מוצע להוסיף, כי אם גם ועדת הכנסת לא הוקמה
.הוועדה המסדרת תהיה זו שקובעת את הוועדה שתדון בתקנות
לדיון : סעיף2
)א(ד לחוק הכנסת, התשנ"ד-
1994
:קובע כך"(ד) ול ,עדה המסדרת יהיו, עד לבחירתה של ועדת הכנסת
סמכויות ועדת הכ
נסת
הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת וכן סמכותה לפי סעיף10
."
הפרשנות המקובלת בכנסת
היא כי הוועדה המסדרת נכנסת בנעלי ועדת הכנסת בכל העניינים שנוגעים להתנהלות
הכנסת והדיונים בה–
.וקביעת ועדה לדיון בעניין מסוים כלולה בכך
לפיכך לדעתנו מדובר בתיקון שאינו נדרש ו נציע לוועדה להשמיט
אותו , בעיקר על מנת שלא יישמעו טענות של
.הסדר שלילי במקומות אחרים שבהם עשויה השאלה לעלות
(2
3)
אחרי ההגדרה "תחבורה ציבורית "יבוא:
""תעודת מחוסן", ו"תעודת מחלים"
–
תעודת מחוסן תקפה או
אישור החלמה תקף כמשמעותם בהוראות לפי סעיף
20
לפקודת בריאות העם ,
1940
,בהתאמה , ובלבד שתוקף התעודה
או האישור, לעניין הגבלות שייקבעו לפי סעיפים6
עד12
,
ייקבע בתקנות כאמור בסעיף4
;";
הסבר ): עד כה, החוק התייחס ל"אישור החלמה" (שהגדרת ""תעודת מחוסן" ו"תעודת מחלים"" מחליפה אותו
בשני מקומות בלבד–
האחד
, בפרק העוסק בהכרזה על אזור תיירות מיוחד (באילת או באזור עין-
בוקק בים
)המלח–
( שאליו רשאי להיכנס רק מי שהציג תוצאת בדיקת קורונה שליליתPCR), או א ישור החלמה, וכעת
;יתווסף לכך גם אישור חיסון
השני –
סעיף44
א לחוק שקובע חובה על הממשלה בבואה לקבוע הגבלות, לבחון
.אם לקבוע בהן הוראות שונות לגבי מחלים, וכעת גם מחוסן
ההגדרה מקבלת משנה חשיבות בתיקון הנוכחי לחוק, במסגרתו מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע הגבלות
"ת ו ירוק" על כניסת אנשים למקומות שונים ללא תעודת מחוסן או תעודת מחלים (סעיף8א המוצע בהמשך .)
2
הקביעה מי ייחשב כבעל "תעודת מחוסן" ו"תעודת מחלים" בתוקף מצויה היום
בנוהל מנכ"ל משרד הבריאות:
1
לעניין מחלים :, הנוהל כולל התייחסות לכמה שאלות שונות
ראשית
, הנוהל קוב ע כיצד מוענקת הזכאות
הראשונה של אדם להיחשב כמחלים באמצעות קבלת
אישור החלמה
(שאלה זו עורכת הבחנות רפואיות שונות
;)למשל בין מי שחומרת מחלתו היתה בינונית או מעבר לכך, חולה בעל דיכוי חיסוני משמעותי ועוד
שנית , הנוהל
מגדיר כיצד נקבעת הזכאות לתעודת מחלים
(שזכאי ל ,ה מי שניתן לו אישור החלמה וסיים את תקופת הבידוד
או מי שקיבל תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית בחלוקה לסוגים שונים של בדיקה כזו, וכן יש אפשרות לפנות
;)לוועדת חריגים של קופת החולים או של משרד הבריאות בבקשה לקבלת התעודה
ושלישית , מוגדר בה תוקף
תעודת המחלים –
ככלל התעודה תקפה לשישה חודשים; ואולם מחלים שקיבל מנת חיסון אחת זכאי לתעודה
עד ליום31.3.2022
; וילדים מתחת לגיל12
זכאים לתעודה
עד המועד המוקדם מבין השלושה הבאים: למשך חצי
שנה מיום קבלת התעודה, עד
שהגיעו ל גיל12
ושלושה חודשים, או עד ליום
31.3.2022
.
לעניין מחוסן , לפי הנוהל, זכאי לתעודת מחוסן–
מי שקיבל שתיים או שלוש מנות חיסון בישראל לפי פרוטוקול
.החיסון המאושר, וטרם חלפו ששה חודשים מיום שקיבל את המנה השנייה או השלישית
לדיון :
?מהי הרמה הנורמטיבית המתאימה לעיגון התוכן שכוללת ההגדרה המוצעת
כאמור, התוכן המהותי של
ההגדרות "תעודת מחוסן" ו"תעודת מחלים" מצוי היום בנוהל של מנכ"ל משרד הבריאות, והוספתה של ההגדרה
.בנוסחה המוצע כאן לחוק מעגנת עובדה זו בחקיקה ראשית
מוצע לוועדה לבחון האם יש מקום לקבוע כי לפחות
חלק מההגדרה
של מחוסן או מחלים
יעוגן בתקנות ,
הכפופות לפיקוח פרלמנטרי של הכנסת, מוצגות בליווי דברי הסבר
, והדיונים באישורן נעשים בפומבי.
ניתן להציע, למשל, כי תנאי הזכאות לתעודת מחוסן או אישור החלמה ימשיכו להיקבע בנוהל, לעומת התוקף
.של התעודות, שייקבע בתקנות
(4)
בהגדרה "תשאול ,"בסופה יבוא "קיומה של תוצאה שלילית בבדיקה
עדכנית כמשמעותה בסעיף 8א ,תעודת מחוסן או תעודת מחלים."
הסבר : חוק הקורונה מסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות כי בכניסה למקומות מסוימים (עסקים ומקומות
פתוחים לציבור, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ותחבורה ציבורית) תתקיים "חובת בדיקת
תסמינים
או חובת
תשאול" " וכן חובה לקבל
הצהרת בריאות ". עוד נקבע בחוק כי על יסוד בדיקת התסמינים, התשאול או הצהרת
.הבריאות ניתן להגביל כניסה של אדם לאותו מקום, וזאת בשל החשש שהוא עלול להדביק בנגיף הקורונה
הגדרת "תשאול" כוללת את המידע שלגביו ניתן לשאול אדם (וב סימון–
)התוספת המוצעת:
""תשאול– תשאול
בעל פה בעניינים המקטינים את הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה, ובכלל זה העדר תסמינים
להידבקות כאמור, העדר קרבה לאדם שנדבק בנגיף או קיום הוראות מחייבות שמטרתן למנוע את התפשטות
הנגיף, קיומה של תוצאה שלילית בבדיקה עדכנית כמשמעותה בסעיף 8א ,תעודת מחוסן או תעודת מחלים".
לדיון:
הגדרת "תשאול" נוגעת רק לאפשרות
לשאול בעל-פה
האם ברשותו של אדם תוצאה שלילית בבדיקת
,קורונה או תעודת מחוסן או מחלים
ואינה כולל
ת הסמכה גם לדרוש מאדם להציג מסמך כאמור.
ההסמכה
לדרוש הצגת "תו ירוק" והגבלת
כניסה למקומות ללא הצגתו, מוצעת בהמשך
בסעיף8
א
להצעת החוק.
משכך אנו סבורים כי התיקון כאן
אינו נדרש
, ונציגי הממשלה הסכימו כי ניתן לוותר על תיקון זה.
1
הוראות מנהל לפי סעיף20
(1
,) לפקודת בריאות העם1940
לעניין הגדרת "מחלים" לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד
בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-
2020
.
3
תיקון כותרת
פרק ב'
2. בפרק ב 'לחוק העיקרי ,בכותרת ,המילים "או מצב חירום מיוחד" – יימחקו.
תיקון סעיף 2
3. בסעיף 2(ד )לחוק העיקרי ,בפסקה (2
,)בסופה יבוא "הארכת תוקפה של
ההכרזה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר
יותר שנקבע בה ושאינו עולה על 5 ימים ממועד החלטת הממשלה על הארכת
ההכרזה."
הסבר :
סעיף2
לחוק עוסק בהכרזה על מצב חירום. הסעיף קובע כי הממשלה רשאית להאריך את ההכרזה בעד
60
ימים בכל פעם, לאחר קבלת אישור מראש של ועדת החוקה. החוק מוסיף וקובע כי את הבקשה להארכת
ההכרזה יש להביא לאישור הוועדה לפחות חמישה ימים לפני תום תקופת מצב החירום שבתוקף ב אותה עת. עוד
לפי החוק, ההכרזה והארכתה נכנסות לתוקף עם פרסומן ברשומות. מכל האמור יוצא כי אם ועדת החוקה
מאשרת את הארכת ההכרזה לפני תום התוקף של ההכרזה הקודמת, ההארכה נכנסת לתוקף באותו היום שבו
,מתקבל אישור הוועדה
ולמעשה מצב החירום מוארך בפחות מ-
60
ימים בכל פ .עם
הצעת החוק מבקשת לאפשר כניסה לתוקף של ההארכה גם במועד מאוחר מפרסומה, ובטווח של עד5
ימים
ממועד ההחלטה בממשלה על הארכת ההכרזה, וזאת כדי לגשר על הפער שתואר ולאפשר את הארכת ההכרזה
ב-
60
ימים ולא פחות מכך.
ביטול סעיף 3א
4. סעיף 3א לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 4
5. בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (ג ,)המילים "ותקנות לפי סעיף 7(ב) – שלא תעלה על שבעה
ימים" –
יימחקו ,והסיפה החל במילים "ולעניין תקנות לפי סעיף 7(ב")
–
תימחק;
הסבר : מוצע לבטל את האפשרות להכריז על "מצב חירום מיוחד" המאפשר לממשלה לקבוע בתקנות הגבלות
'משמעותיות על קיום הפגנות. אפשרות זו נוספה במסגרת תיקון מס2
לחוק מיום30.9.2020
, ומצב חירום מיוחד
עמד בתוקף לתקופה קצרה בין1.10.2020
ל-
13.10.2020
'בלבד. בית המשפט העליון פסק כי על אף שתיקון מס
2
עצמו
חוקתי, וזאת לאור פרשנות מקיימת
שניתנה לו, לא כך לגבי אחת מהתקנות שהותקנו מכוחו (שקבעה
הגבלת מרחק של1,000
מטר ממקום המגורים לשם השתתפות בהפגנה), לגביה נקבע כי היא פוגעת פגיעה קשה
ובלתי-
מידתית בזכות להפגין ועל כן דינה היה בטלות (בג"ץ5469/20
מיום4.4.2021
.)
(2)
בסעיף קטן (ד) –
(א)
בפסקה (1
,)במקום "
24
"יבוא "
48
"
" :[לחלופין72
]"
;
הסבר : סעיף4
(ד) קובע את מודל הפיקוח הפרלמנטרי הייחודי שבחוק הקורונה. הסעיף קובע כי לשם התקנת
תקנות מכוח החוק, על הממשלה להגיש תקנות שהחליטה להתקין לאישור ועדה של הכנסת–
ולוועדה ניתן חלון
זמן מצומצם מאוד
של24
שעות לדון בתקנות
לפני שייכנסו לתוקף . בחלוף מועד זה, התקנות ייכנסו לתוקף גם
.ללא אישור הוועדה, ולוועדה נקצב פרק זמן נוסף לדון בתקנות בדיעבד
בתיקון מוצע
להאריך את פרק הזמן שניתן לוועדה לדון בתקנות לפני כניסתן לתוקף
ל-
48
שעות , במקום24
שעות כפי.שכאמור מוקצות לה כיום
4
פרק הזמן הקצר נקבע כך במקור בחוק הקורונה כאיזון בין שני שיקולים : מצד אחד, הצורך לאפשר
לממשלה גמישות להגיב במהירות לתנאים משתנים ובלתי צפויים מראש לצורך התמודדות עם מגיפה
בריאותית חדשה ובמטרה לשמור על בריאות הציבור בישראל. ומ צד,שני
ההכרח שלא לוותר על הפיקוח
הפרלמנטרי, עוד לפני שהתקנות ייכנסו לתוקף, במיוחד נוכח ההגבלות המשמעותיות והחריגות על זכויות
.יסוד שהממשלה הוסמכה לקבוע בהן
לדיון : מוצע לוועדה לשקול להאריך עוד יותר את פרק הזמן שבין העברת התקנות לאישור הוועדה ובין כניסתן
לתוקף–
ל-
72
שעות או יותר (ולא רק ל-
48
שעות כפי שמציעה הממשלה). הארכת פרק הזמן תאפשר פיקוח
פרלמנטרי
אפקטיבי יותר
וכן
תיתן לציבור זמן רב יותר להיערך לשינויים בתקנות . יוזכר, כי לצד הארכת פרק
הזמן, לממשלה עדיין תהיה האפשרות, במקרים שבהם יש הכרח בכך, להתקין תקנות תוך שימוש ב"חריג
.)הדחיפות" ולהכניסן לתוקף במועד מוקדם יותר (ראו להלן
)(ב
( בפסקה2) –
(1)
" בפסקת משנה (ד), בסופה יבוא."באותו מועד
(2)
בפסקת משנה (ה), במקום "תפורסם ברשומות" יבוא
"והודעה על החלטה לאשר את התקנו
ת, כולן או חלקן, או לשנות
את תקופת."תוקפן, יפורסמו ברשומות
הסבר : מוצע להוסיף
תיקון טכני
שנועד להבהיר כי יש חובת פרסום ברשומות של כל החלטה של ועדה של הכנסת
או של המליאה ביחס לתקנות שקבעה הממשלה (ולא רק לעניין החלטה לבטל תקנות). ההצעה נועדה להתאים
.את נוסח הסעיף לנוהל העבודה הקיים היום ממילא
(בג)
במקום פסקה (3
)יבוא:
("
3)
על אף האמור בפסקה (1
,)רשאית הממשלה להתקין
תקנות שייכנסו לתוקף במועד מוקדם מהמועד האמור באותה
פסקה ובלא אישור הוועדה של הכנסת כאמור בה ,באחד
מאלה:
(א)
אם
מתקיימות נסיבות מיוחדות של דחיפות
המחייבות כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד
מוקדם יותר ,והממשלה שוכנעה ,מנימוקים מקצועיים
שהציג בפניה משרד הבריאות ,כי הכניסה לתוקף במועד
מוקדם כאמור דרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף
הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו ,צמצום
היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון
וכי
הדחיפות אינה נובעת רק בשל פקיעת תוקף של התקנות
שעומדות ב
תוקף ב
אותה עת;
5
:[לחלופין ...והממשלה שוכנעה ,מנימוקים מקצועיים
שהציג בפניה משרד הבריאות,
כי הפגיעה בתכליות
הבריאותיות ה
מנויות בסעיף ק
ט)ן (א
אם התקנות לא
ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר כאמור אינה
מ אפשרת קבלת אישור הוועדה של הכנסת כאמור
בפסקה(1
])
(ב)
עניינן של התקנות בהקלה מהגבלות קיימות ,
בלבד;
(4)
תקנות לפי פסקה (3
)יוגשו לוועדה של הכנסת סמוך ככל
האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית
העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן ,ולעניין תקנות
כאמור בפסקת משנה (א )של אותה פסקה –
גם בפירוט
הנסיבות המיוחדות של הדחיפות שחייבו את כניסתן לתוקף
של התקנות במועד מוקדם יותר ;לעניין אישורן של תקנות
כאמור יחולו הוראות פסקאות (2
()ב )עד (ה".)
הסבר : "חריג הדחיפות" הקבוע בסעיף4
()(ד3
) לחוק הקורונה קובע היום כי על אף האפשרות (המצומצמת
ממילא) שניתנה לוועדה של הכנסת לאשר תקנות24
שעות לפני שייכנסו לתוקף, הממשלה רשאית להתקין את
התקנות גם בלי אישור הוועדה– "בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר"
.
הכוונה בעת חקיקת הסעיף היתה לאפשר ל ממשלה גמישות מלאה במקרים שההתמודדות עם נגיף הקורונה
מחייב
ת
אותה לתגובה מיידית, בלי שניתן להמתין אפילו את24
.השעות לצורך קבלת אישור פרלמנטרי לתיקון
ואולם, לא אחת, נעשה שימוש באפשרות זו בשל התמשכות
הליך האישור של התיקון בממשלה, שהובילה לכך
שאם התיקון לא היה
נכנס לתוקף מיידי–
.כל סט התקנות היה פוקע
התיקון המוצע
של "חריג הדחיפות" כולל שלושה מרכיבים:
1.
מוצע להבהיר את מהות הדחיפות כך שניתן יהיה להשתמש בחריג רק אם
הממשלה שוכנעה ,מנימוקים
מקצועיים שהציג בפניה משרד הבריאות ,כי הכניסה לתוקף במועד מוקדם דרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף
הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו ,צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון.
2.
מוצע לקבוע כי.בדברי ההסבר המצורפים לתקנות תוצג הנמקה לדחיפות שהצדיקה את השימוש בחריג
3.
מוצע כי ניתן יהיה להשתמש בחריג הדחיפות ולהתקין תקנות ללא אישור מראש של הכנסת, אם התיקון
.כולל הקלה מהגבלות קיימות בלבד
לדיון :
1.
לתיקון המבהיר את מהות הדחיפות –
לא ברור האם התוספת של הנימוק הבריאותי לחריג
ה דחיפות משיגה
את המטרה הנדרשת, שכן נימוק בריאותי לשימוש בחריג הדחיפות יכול להימצא גם באותם מקרים
שהתמשכות הליכי האישור בממשלה הובילה ל"מצב אין ברירה" שבו אם התיקון לא ייכנס לתוקף–
כל סט
.התקנות יפקע
מוצע לשקול לחדד את הנוסח כך שיובהר כי מקרה כזה אינו מתאים לשימוש בדחיפות .
6
2.
לשי
מוש ב"חריג הדחיפות" לתיקון "מקל"
–
האפשרות שמוצעת כעת לפיה יתאפשר לממשלה להכניס
תיקון הכולל "הקלה" בלבד לתוקף מיידי, ללא
אפשרות ל אישור שלו
מראש בוועדה ,מעוררת קשיים .
ראשית, ההנחה הגלומה בהצעה היא כ
י הליך התקנת תקנות הקורונה נעשה באופן בלעדי על ידי המ ,משלה
וכי תפקיד הכנסת לפקח על התקנות
רק כדי להגביל פגיעה בזכויות
(כלומר במצבים של החמרה ), אך במקרה
שמדובר בהקלה–
האישור ייעשה בדיעבד
רק לאחר שהותקנו . ואולם, גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם
התפיסה המקובלת בדבר החשיבות של האישור
הפרלמנטרי בהליך התקנת התקנות , לפיה דרך המלך, כפי
שנפסק גם בבג"ץ שדן בעתירות על חוקתיות החוק, היא באישור פרלמנטרי של חקיקת משנה הנעשה
מראש –
ולו במסגרת המצומצמת של24
.שעות שנקצבה לשם כך לוועדה
שנית ,
אין זה ברור ,תמיד מהו תיקון הכולל הקלה בלבד והתקנות לרוב מבטאות
איזון , במסגרתו הקלה
לציבור מסוים יכולה להביא החמרה בסיכון לקבוצ ה אחרת שצריך להיבחן ,על ידי הכנסת (למשל הקלה
בתנאים לכניסת מבקרים לדיור מוגן
ש
עשויה
.)להוביל לעלייה בסיכון לדיירים
שלישית , הממשלה יכולה לקבוע הקלה לאוכלוסייה מסוימת, אך הכנסת תסבור
שהתיקון מעלה
קושי
בהיבטים של שוויון בכך שההקלה אינה ניתנת לאוכלוסייה אחרת, כשאין שוני רלבנטי ביניהן . למעשה, רבים
מהדיונים בכנסת ב"הקלות" שנכללו בתקנות
, עסקו בשאלת החלת אותן הקלות על אוכל.וסיות נוספות
רביעית
, הדיון בתקנות בדיעבד אינו מאפשר את השיג-
ושיח הרגיל בין הרשויות שנעשה בפיקוח פרלמנטרי
,"רגיל" על תקנות ומאפשר תיקונן בדרך של הידברות עוד בטרם ייכנסו לתוקף, והוא מבלבל עבור הציבור
וגם.מטעמים אלו אין זה רצוי להרחיבו
תיקון סעיף 7
6. בסעיף 7 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א ,)בפסקה (1
,)ברישה ,במקום "להגבלה כאמור ייקבעו
סייגים שיבטיחו את קיום "יבוא "הגבלה כאמור לא תפגע בקיום;"
הסבר : סעיף7
()(א1
) קובע כי הממשלה רשאית לקבוע הגבלה על יציאה של אדם ממקום מגוריו (סגר), ובלבד
שלהגבלות אלו ייקבעו סייגים
שיבטיחו את קיומן של פעולות שונות שנמנו בסעיף
(כגון הצטיידות במוצרים
חיוניים ואו קבלת שירותים חיוניים, קבלת טיפול רפואי ועוד). כעת מוצע לשנו ת את נוסח הסעיף, ולעמדת
.הממשלה מדובר בשינוי נוסח שנועד להבהיר את המצב הקיים בלבד
(2)
סעיף קטן (ב) – בטל.
הסבר : סעיף זה אפשר לממשלה לקבוע הגבלות חריגות (בעיקר על קיום הפגנות) בתקופה של מצב חירום מיוחד
–
.אותו מוצע כעת לבטל
תיקון סעיף7א ו-
12
6
.א
בסעיף7
א לחוק העיקרי–
(1)
()אחרי פסקה (א1
:) יבוא
("
1
)א הגבלות לעניין כניסה לישראל של כלי טיס הנושא נוסעים או
יציאה מישראל של כלי טיס כאמור, שייקבעו בשים לב לאפשרות
הכניסה והיציאה של מי שכניסתם ויציאתם הותרה לפי פסקת משנה
(1
;)
7
(1
)ב הגבלות לעניין כניסת כלי שיט לשטח ישראל ויציאתו משטח
ישראל, שייקבעו בשים לב לאפשרות הכניסה והיציאה של מי שכניסתם
ויציאתם הותרה לפי( פסקת משנה1)
";
(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "כאמור בסעיף קטן()(א1)" יבוא "כאמור
()בסעיפים קטנים "(א1
( ,)
1
( א) או1
.")ב
(3)
:בסופו יבוא
)"(יב תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהתחשב בזכותו של אזרח ישראלי
להיכנס לישראל
ובזכותו של כל אדם לצאת ממנה ."
6
.ב
בסעיף12
לחוק העיקרי–
(1)
()בסעיף קטן (א8
)(א), הרישה עד "לפי סעיף7
()א(א1
"), וכן–
.תימחק
(2)
ב()סעיף קטן (א8
())(א4),
בסופו יבוא "
שייקבעו
בהתאם להגבלות
שנקבעו לעניין זה לגבי חובת אדם הנכנס לישראל לבצע בדיקה לפי סעיף
7
()א(א2
")
.
(3)
בסעיף קטן)(א8(ב), במקום "בפסקה זו" יבוא "בחוק זה" [או להעביר
.]לסעיף ההגדרות
(4
()) בסעיף קטן (א9
), הרישה עד המילים "לפי סעיף7
()א(א1
"), וכן–
,תימחק
.]ובמקום "לעניין זה" יבוא "בחוק זה" [או להעביר לסעיף ההגדרות
(5)
ב)סעיף קטן (ב" , בסופו יבוא
ובזכותו של כל אדם לצאת ממנה"
.
הסבר
: לאור ניסיון השנה החולפת, מוצע לקבוע במרוכז את ההסדר ים הקשורים להטלת הגבלות על כניסה
ויציאה מישראל. כיום, הסדרים אלו מפוצלים–
בין סעיף7
א לחוק, שבו קבועה הסמכות להטיל את ההגבלה
המהותית על הזכות של הפרט להיכנס ולצאת מישראל, לבין סעיף12
לחוק שבו מצויה ההסמכה לקבוע הגבלות
על כניסה ויציאה של כלי טיס וכלי שיט לישראל. הפיצול בסמכויות הביא לכך שהנושא הוסדר בשני קבצי
תקנות
נפרדים– האחד נדון בוועדת החוקה והשני בוועדת הכלכלה .
אותו
פיצול קיים גם בהסמכה לחייב בביצ וע בדיקות
.קורונה לפני הכניסה לישראל
מוצע להעביר את ההוראות המהותיות הקשורות להגבלות על כניסה ויציאה לארץ לסעיף7
,א כך שהתקנות
ייקבעו
יחד כ
הסדר שלם ו מקיף בנושא רגיש הפוגע בזכויות חוקתיות, ויש מקום
ש מכלול ההגבלות הקשורות
.אליו יישקלו כיחידה אחת
יצוין כי בעיקר הכוונה להוראות דוגמת אלו שנקבעו בעבר שעניינן–
ויסות מספר הנוסעים הנכנסים לישראל
(נעשה באמצעות הקצאת חלונות זמן לנחיתה והמראת טיסות וקביעת מספר מרבי של נוסעים נכנסים ביום ;)
הגבלת שדות התעופה שמהם מורשות טיסות נוסעים
להגיע לישראל; ורשימת הטיס ות ה"חריגות" שהורשו
להיכנס על אף ההגבלות,
.כגון טיסות ייעודיות לעולים או לספורטאים
8
,בנוסף
לעניין תקנות העוסקות בחובת ביצוע בדיקה
לפני הכניסה לישראל–
הכוונה כי תיעשה הקבלה בין החובה
( המהותית לביצוע בדיקה לפני הכניסה לישראל
כפי ש קבועה היום בתקנות הבדיקות לעניין נכנסים ממעברי גבול
יבשתיים וימיים), לבין החובה המקבילה לה לעניין הנכנסים בטיסות–
שקבועה היום בתקנות התעופה כהגבלה
על האפשרות לעלות למטוס ללא ביצוע בדיקה לפני כן.
הוספת סעיף 8א
7. אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא:
"
הגבלת כניסה
למקום ללא
הצגת
תוצאה שלילית
בבדיקה ,תעודת
מחלים או תעודת
מחוסן
8א.
(א)
הממשלה רשאית מכוח סמכותה לפי
סעיף 4
,להתקין תקנות
בעניינים כמפורט
בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים
בהן,
אם
שוכנעה כי יש הבדל משמעותי ברמות הסיכון בין
מי שהציג
תוצאה שלילית בבדיקה עדכנית
שביצע ,מי ש הציג
תעודת מחוסן או מי ש
הציג
תעודת מחלים לבין מי ש לא הציג
אחד מהם:
(1)
ל
הגבלת ה
כניסה למקומות המנויים
בסעיפים 8
,
9
,
10
,
11
ו־12
,, והגבלת שהייה בהם
של אדם שלא הציג לגורם האחראי על המקום
תוצאה שלילית בבדיקה עדכנית שביצע ,או אדם
שלא הציג תעודת מחוסן או תעודת מחלים;,
(2)
ולעניין חובת הגורם האחראי על המקום
למנוע כניסה של אדם כאמור למקום שבו חלה
ההגבלה ;לעניין זה –
"בדיקה עדכנית "
– בדיקה מהסוג ובתדירות כפי
שייקבע בתקנות;
"אדם "
– לרבות עובד או לקוח.
לדיון : סעיף זה קובע את ההסמכה
לממשלה להתקין תקנות שבהן
הגבלות תו ירוק–
כך שכניסה למקומות
.שונים תתאפשר רק למחוסנים, מחלימים או מי שנבדק מוצע לשקול לקבוע במפורש כי קביעת הסדר תו ירוק
תתבסס על הצדקה אפידמיולוגית להבחנה בין מחוסנים, מחלימים ובעלי תוצאה שלילית וב.ין יתר האוכלוסייה
(ב)
בהתקנת תקנות לפי סעיף זה תשקול
הממשלה ,בין השאר ,את חיוניות השירות
המסופק במקום ,השפעת ההגבלות על זמינות
השירות ,
זמינות האפשרות לקבל תעודת מחוסן
,או תעודת מחלים
זמינות הבדיקות הנדרשות ,
הנגישות אליהן ועלותן ,מידת ההכבדה של
ההגבלות על מי שמבקש להיכנס למקום ,ובייחוד
על עובדי המקום.
9
(ג)
קביעת הוראה בתקנות לפי סעיף זה כי
כניסה למקום אינה אפשרית בהצגת תוצאה
שלילית בבדיקה עדכנית בלבד ,תיעשה בכפוף
לכל אלה:
(1)
הגבלה כאמור לא תחול על אדם
שמבקש להיכנס למקום המספק שירותים
חיוניים במטרה לקבל את אותם
שירותים;
(2)
הממשלה שוכנעה כי קיימים
טעמים אפידמיולוגיים שלפיהם החלופה
של הצגת תוצאה שלילית בבדיקה עדכנית
אינה מספיקה".
לדיון
: לפי סעיף קטן זה ניתן,, בנסיבות מסוימות
להגביל כניסה למקום רק למי שהוא מחוסן או מחלים ולא
לאפשר כניסה על בסיס בדיקת קורונה שלילית.
בהקשר זה אנו מציעים לוועדה לשקול
אחת משתי חלופות:
.א
אם הוועדה תחליט כי אין בכלל אפשרות למנוע כניסה למקומות שיוגבלו ל"תו ירוק" ממי שהציג תוצאה
שלילית– ל מחוק את;)סעיף קטן (ג
.ב
אם הוועדה רוצה להותיר את האפשרות למנוע בנסיבות מסוימות כניסה ממי שהציג תוצאה שלילית–
מוצע
לשקול להרחיב את הסייגים הקבועים בהוראה כך שניתן יהיה לתחום את סוגי המקומות או סוגי האנשים
שתחול עליהם המגבלה (למשל, עובדים או מנועי חיסון), או למשל לקבוע
אישור פרלמ
נטרי מראש
למגבלות
.מסוג זה
(ד)
הממשלה תקבע הגבלות לפי סעיף זה רק אם
הבדיקות שישמשו לצורך כניסה למקומות
שהכניסה אליהם הוגבלה מצויות בזמינות ,
במספר וברמת נגישות מספק
ו ת הנדרשות כדי
לאפשר
לכלל האוכלוסייה
כניסה למקומות
שהוגבלו בלא הכבדה שעולה על הנדרש.
לדיון: מוצע לוועדה לשקול הוספת דרישה לזמינות בדיקות כתנאי להחלת הסדר התו הירוק.
(ה) הגבלה כאמור בסעיף זה לא תחול על /
קביעת הוראות לפי סעיף זה תיעשה בכפוף לכל
:אלה
- מוצע לבחון האם
לקבוע מקומות, אנשים או פעילויות
שלעמדת הוועדה אין מקום להגביל בהגבלות תו ירוק.
10
למשל–
מקומות שבהם נמכרים מוצרים חיוניים או
ניתנים שירותים חיוניים; אדם שמגיע למקום כדי לקבל
בו שירות רפואי; שירותי תחבורה ציבורית חיונית וכיוצא
.באלה
-
מוצע לשקול אם יש הגבלות תו ירוק מסוגים מסוימים
שיש לקבוע לגביהן הוראות מיוחדות.
למשל הגבלות תו ירוק
על עובדים
בכניסה למקום
עבודתם, שניתן לסייג כך שהם יוגבלו רק במקרה שהם
באים במגע עם קהל, עובדים עם אוכלוסייה בסיכון
וכיו"ב, או לקבוע כי אדם הנכנס למקום עבודתו לא יידרש
לבצע בדיקת קורונה שהצגת תוצאתה היא תנאי לכניסה
למקום העבודה יותר מפעם אחת ב-
x
;ימים
דוגמ א אחרת היא הגבלות תו ירוק על אוכלוסיות
מיוחדות
שחוות קושי ממשי להיבדק (דוגמת ילדים בעלי
תעודת נכה–
שגם היום לפי התקנות אינם חייבים בהצגת
;)תו ירוק או בדיקה
- מ וצע לשקול אם יש מקום להתייחס במפורש לסוגיית
מימון הבדיקות:
ח לופה
אחת -
לקבוע
במפורש כי
הממשלה תקבע הגבלות
לפי סעיף זה
רק אם יינתן מימון ציבורי ל בדיקות שיידרשו
בכניסה
למקו
מ
ות מסוימים
(למשל–
מקום שניתן בו
,)טיפול רפואי או מימון ציבורי לבדיקות עבור
אוכלוסי ות
מסוימות
(למשל–
מי שאינו בקבוצת גיל שמאפשרת
קבלת חיסון, מי
שקיימ
ת לגביה
ם
המלצה רפואית שלא
להתחסן, או שאין המלצה שיתחסנו).
חלופה
הי שני -
לקבוע חובה על הממשלה להידרש
בתקנות
לשאלת
מימון הבדיקות לגבי מקומות או
אוכלוסיות כאמור.
הסדר התו הירוק– רקע כללי :
- תו ירוק מקורי –
פברואר2021
-
השימוש בהגבלות "התו הירוק" החל בסוף חודש פברואר2021
, במקביל
,ליציאה מגל התחלואה השלישי, ולאחר שמבצע חיסוני הקורונה בישראל החל בסוף חודש דצמבר. בתחילה
ההגבלות כללו אפשרות להיכנס לחלק מהפעילויות
בהצגת תו ירוק בלבד (כלומר אישור על חיסו)ן או החלמה ,
וללא אפשרות להיכנס בהצגת תוצאת בדיקה שלילית , למעט מספר מצומצם של מקומות כמו אירועים ובתי
מלון שבהם הותר לילדים מתחת לגיל16
.(שלא יכלו להתחסן באותה עת) להציג בדיקה שלילית כדי להיכנס
באמצע חודש מרץ2021
נוספה גם אפשרות להציג תוצא
ה שלילית ב
בדיק
ת קורונה
מיידית בכניסה לחלק
מהמקומות , אך באותה תקופה לא היתה פריסה ארצית של תחנות לבדיקות מהירות, אלא ניתנה אפשרות לבתי
.עסק פרטיים להתקשר באופן פרטני עם חברה שעורכת את הבדיקות ולהציב עמדת בידוק בכניסה לבית העסק
ביום1.6.21, עם הירידה המשמעותית ברמת התחלואה ., התקנות שקבעו את התו הירוק פקעו
11
-
תו ירוק סיבוב שני–
יולי2021
-
גל התחלואה הרביעי החל בישראל בחודש יולי2021
, וביום21.7.21
נכנסו
לתוקף הגבלות "תו ירוק" חדשות, שחלקן עדיין בתוקף גם כעת, והן כוללות אפשרות להיכנס למקומות
המוגבלים, ככלל, רק למי שחוסן, הח
לים או הציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה ; וכן לחריגים נוספים–
פעוט
עד גיל שלוש, ילד שהציג תעודת נכה
, אדם ה
משתתף בניסוי קליני לחיסון נגד נגיף הקורונה שמתנהל בישראל ,
וגם מפעיל המקום או מי מטעמו, ובכלל זה עובדי המקום.
-
תו ירוק לעובדים–
ספטמבר2021
- ב ספטמבר2021
הותקנו גם תקנות הקובעות
הגבלות "תו ירוק" לעובדים ,
תקנות המערבות פגיעה משמעותית יותר בזכויות-
הגבלת חופש העיסוק, לעומת הגבלות התו הירוק שנהגו
קודם לכך שהגבילו רק כניסה למקומות של בילוי ופנאי . התקנות קובעות היום חובה על עובד להציג אישור תו
ירוק (מחלים או מחוסן) או תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית מ-
84
השעות האחרונות, בכניסה למקומות
מ-3 סוגים :
מוסדות בריאות שמפורטים בתקנות (בתי חולים, מרפאות, מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים
ועוד), מוסדות רווחה שמ
פורטים בתקנות (בתי אבות, בתי דיור מוגן, מסגרות חוץ-
ביתיות לקטינים ועוד), וכל
המקומות שהכניסה של הקהל או הציבור אליהם היא בתו ירוק (כגון גני ואולמות אירועים, מכוני כושר, מסעדות
.)או אטרקציות במבנה ועוד הדרישה לתו ירוק או לתוצאה שלילית
אינה חלה לגבי עובד שהמ עביד שלו קבע
לגביו שאינו בא במגע עם מטופלים, מקבלי שירות או קהל הלקוחות במקום העבודה.
בנוסף לכך, נציבות שירות המדינה קבעה
כללי "תו ירוק" מיוחדים עבור העובדים בשירות המדינה , שלפיהם
ניתן
לדרוש מעובד בשירות המדינה להציג,אישור חיסון או החלמה
או תוצאה שלילית
בבדיקת קורונה
כדי
להיכנס למקום העבודה ., וזאת בהתקיים תנאים מסוימים באשר לאופי עבודתו בהקשר זה הדרישה לתוצאה
שלילית מתייחסת לבדיקתPCR
שבוצעה בשבוע שקדם למועד הצגתה (כללי
שירות המדינה (מינויים) (מסירת
ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ"א-
2021
מיום13.4.2021
.)
- סוג הבדיקה שמותר להציג - המודל שהתקבע ושנוהג היום לפי התקנות הוא כי בדיקות ה-
PCR
משמשות ככלל
לצרכים בריאותיים בלבד (לאיתור מי שיש חשש כי בא במגע
עם אדם מאומת, או מי שחש בתסמיני קורונה
למשל). ולצורך
התו הירוק י ועדו בדיקות מיידיות (בדיקות אנטיגן) שהממשלה מסדירה את השימוש בהן באופן
חלקי (באמצעות קביעת סטנדרטים בריאותיים לאמצעי הדיגום, וחובות רישום ודיווח של הדוגמים בתקנות
בריאות העם (דיגום וביצוע בד
יקות קורונה), התשפ"א-
2021
,שהותקנו מכוח פקודת בריאות העם או באמצעות
התקשרות בחוזה עם חלק מהחברות המפעילות כדי להבטיח רמה מסוימת של נגישות
ל.)ציבור לתחנות הדיגום
המחלוקת על הגבלות התו הירוק:
הגבלת הכניסה למקומות שונים לבעלי "תו ירוק" היתה מקור לדיון ציבורי .בהיקף נרחב בעת האחרונה
המתנגדים לכך טוענים כי הגבלות התו הירוק על מי שאינם מחוסנים או מחלימים יוצרות עליהם לחץ שעולה
לכדי כפייה
להתחסן
, ובכך יש כדי לפגוע באוטונומיה שלהם על גופם , וכן בזכויות נוספות לרבות חופש העיסוק
שלהם. טענה מרכזית נוספת שעלתה בהקשר זה היא כי ההבחנה בין מחוסנים ומחלימים למי שאינם כאלה אינה
מבוססת מבחינה בריאותית, ולפיכך–
היא מפלה ופוגעת בזכות לשוויון. האפשרות להיכנס לאותם מקומות עם
הצגת בדיקות שליליות מוצגת כלא מספקת בשל
הנטל הכספי והמא.מץ הכרוך בכך
הממשלה מצידה, לפי דברי ההסבר לתקנות שהותקנו עד כה, ומהעמדות שהוצגו בדיונים בכנסת, סבורה כי
הגבלות התו הירוק נקבעו לשם שמירה על בריאות הציבור, זאת מאחר שהן מאפשרות ליצור אזורים עם סיכון
נמוך להידבקות בקורונה, ובאופן כזה ניתן לפתוח את המשק ולחי ות"לצד הקורונה"
.
12
את ההבחנה בין מחוסנים ומחלימים מבססת הממשלה על העמדה המקצועית של משרד הבריאות–
לפיה קיים
הבדל משמעותי בין הסיכון הקיים למחוסנים ומחלימים להידבק בקורונה, לחלות בקורונה באופן קשה, ואף
להדביק אחרים, לבין הסיכון לכך לגבי מי שאינו מחלים או מח.וסן
פסיקה רלוונטית:
בג"ץ התו הירוק :
בפסק דין של בג"ץ מן החודשים האחרונים (בג"ץ5322/21
כספי נ' ממשלת ישראל,
מיום
14.9.2021
,)
נפסק כי אין מקום לבטל את הגבלות התו הירוק (ההגבלות בהן דובר אז–
היו על כניסה למקומות
של פנאי בלבד ). שופטי ההרכב שוכנעו "כי עיקר כוונת המשיבים, בדרך פעולתם, היא לצמצם תחלואה, ולהפחית
מסכנות המגפה, תוך שמירה, ככל הניתן, על שגרת חיים בצל קורונה. אף אם באופן
עקיף צעדים אלה מעלים את
'שיעור ההתחסנות, אין בכך משום פסול. עידוד התחסנות, להבדיל מכפיית התחסנות, הוא לגיטימי בהחלט" (פס
16
.)לפסק הדין
יצוין כי
אחד הנימוקים שבגללם
בג"ץ לא קיבל את העתירה
לפסול את הסדר התו הירוק
היה קיומה של חלופת
הבדיקות –
"הלכה למעשה, הפגיעה החוקתית הנטענת–
,אינה כה משמעותית נוכח החלופה העומדת לרשותו
של מי שאינו מתחסן או מחלים, לבצע בדיקת קורונה , ולאחר קבלת תוצאה שלילית, לזכות בתו ירוק לזמן
קצוב. אמנם, הבדיקה אינה 'חינמית', והיא אינה פוטרת מבידוד באופן מלא (יש בכוחה לקצרו לכדי שבוע-
,)ימים
'אך יש בה כדי לרכך את עוצמת הפגיעה הנטענת, למצער ביחס לחלק מטענות העותרים" (פס12
.)לפסק הדין
הערה נוספת שעלתה בפסק הדין נגעה לאפשרות של מניעת
גישה ל
טיפול רפואי בשל הצורך להציג תו ירוק
מאחר ש אגב הדיון
הסתבר שחלק מבתי החולים נקטו במדיניות
.כזו באותה עת
השופטים העירו כי "הדבר לא
יעלה על הדעת", וכמפורט בפסק הדין "בתום הדיון הצהירה ב"כ המדינה כי יובהר לגורמים הרלבנטיים כי טיפול
'רפואי וכניסה למוסד רפואי כלשהו לא יותנו בהצגת תו ירוק" (ראו בעמ17
.)לפסק הדין
בעקבות פסק הדין בעניין
כספי ,
ניתנו פסקי דין נוספים הדוחים עתירות כנגד התו הירוק- ב בג"ץ7358/21
שרף
נ' ראש הממשלה (מיום14.12.2021
,)
נדחתה עתירה כנגד הסדר תו ירוק במקומות עבודה, ובפרט– חיוב
עובדים
שאינם מחוסנים או מחלימים לממן בעצ
מ
ם בדיקות קורו;נה ולבצען בתדירות הקבועה בתקנות ב בג"ץ5502/21
חורי נ' השר לביטחון פנים (מיום7.10.2021
) נדחתה עתירה כנגד הנחיה שהחילה הסדר תו.ירוק במשטרה
בג"ץ החיסונים : בפסק דין משנת2013
(בג"ץ7245/10
עדאלה נ' משרד הרווחה , מיום4.6.2013
) דן בית המשפט
'העליון בתיקון מס113
לחוק הביטוח הלאומי שחוקק
במסגרת חוק ההסדרים לשנים2010-2009
. בתיקון נקבעה
ה
פחתה של קצבאות עבור ילדים שלא קיבלו חיסונים לפי תכנית החיסונים שנוהגת בישראל . בית המשפט העליון
דחה את
ה עתירה שהוגשה על התיקון שבה נטען כי הוא פוגע באפשרותם של ההורים לבחור אם לחסן את ילדיהם
ועל כן הוא פוגע
בזכותם לשוויון ולאוטונומיה בגידול ילדיהם. דעותיהן של שופטות ההרכב נחלקו אמנם בשאלה
כיצד לבסס את העמדה המשפטית לדחיית העתירה (האם אין כלל פגיעה בשוויון, או שמא יש פגיעה בשוויון, אך
,מדובר בפגיעה מידתית), אך כך או כך ההבחנה בגובהן של קצבאות הילדים המשולמות למי שחיסן את ילדיו
ולמי שלא– אושרה . בפסק הדין צוין, כי המדינה היתה רשאית, ואולי אף חייבת, לפעול באמצעים העומדים
לרשותה כדי לשמור על בריאות הציבור, וכי בהתאם למידע הרפואי שמצוי בידי המדינה, תכנית החיסונים
מועילה וחיונית למניעת מחלות מסוכנות. ומכך, נגזרת המ סקנה כי המחוקק רשאי להעניק יחס שונה לקבוצת
'ההורים המחסנים את ילדיהם לעומת קבוצת ההורים שאינם מחסנים את ילדיהם (עמ535
.)לפסק הדין
נקודה חשובה שנבחנה בידי בית המשפט כדי להכריע אם מדובר בפגיעה חוקתית בזכות לאוטונומיה עסקה
במידת הכפייה ושלילת הרצון שההסדר יו צר עבור הפרט–
לגבי אותו תיקון נאמר כי הוא "אינו יוצר חובה לחסן
13
את הילדים ואף אינו מטיל סנקציה פלילית על אי חיסון. ההפחתה הכספית שנלווית לאי חיסון הילדים אינה
גבוהה והיא יכולה לנוע בין100
ש"ח ל-
300
'ש"ח לחודש לכל היותר" (עמ489
.)לפסק הדין
ההסדר המוצע:
הממשלה מציעה לקבוע הסדר כמעט בלתי מסויג–
1.
הגבלת כניסה לתו ירוק הכוללת מחוסנים, מחלימים, ומי שיציג בדיקה שלילית . במקרה כזה, שההגבלות
,יאפשרו כניסה גם עם בדיקה שלילית
אין כל סייג על סמכות הממשלה . ניתן יהיה לקבוע הגבלות תו ירוק
בכל מקום במשק (עסקים ומקומות פ תוחים לציבור, אירועים עסקיים או פרטיים, מוסדות חינוך, מסגרות
;)רווחה, תחבורה ציבורית
על כל אדם
(לרבות קטינים שאינם יכולים להתחסן או אנשים אחרים שיש להם
;)מניעה רפואית מלהתחסן
וללא הבחנה לגבי סוג הפעילות
שניתן להגביל את הגישה אליה (בין אם מדובר
בשירות חיוני או בפעילות פנאי, כניסה למקום של עובד לצורך עבודתו ועוד.)
הממשלה מחויבת בהקשר זה
רק לשקול
את חיוניות השירות שמסופק במקום שהכניסה אליו מוגבלת, ומידת ההכבדה של ההגבלות על
מי שמבקש להיכנס למקום, וביחוד על עובדי המקום, אך אין סייג על יכולתה לקבוע את ההגבלה.
2.
הגבלת כניסה לתו ירוק הכוללת מחוסנים ומחלימים בלבד.
במקרה כזה, מוצע סייג מצומצם לפיו אין
אפשרות למנוע כניסה של אדם המבקש להיכנס למקום כדי לקבל בו
שירותים חיוניים , ורק אם הממשלה
שוכנעה כי קיימים טעמים אפידמיולוגים לפיהם החלופה של הצגת תוצאת בדיקה שלילית אינה מספיקה.
לדיון:
1.
"מוצע לקיים דיון עקרוני בהסמכה המוצעת להגבלות מסוג של "תו ירוק , כלומר–
הגבלה של אנשים
:מלהיכנס למקומות שונים אם אינם מחלימים או מחוסנים מקורונה. זאת על יסוד מספר נקודות מרכזיות
ראשית , אף שבתקופת הקורונה הוסמכה הממשלה לפגוע לא אחת בזכויות יסוד חשובות, וזאת לשם
התמודדות עם מגיפה עולמית וכדי להגן על בריאות הציבור, עדיין יש לזכור כי הגבלת כניסה של אדם
למקומות שונים במרחב הציבורי והגבלתו מקבלת שירותים הניתנים לכלל הציבור
היא
עניין חריג ,
וה הצדקה לקביעת הגבלות מסוג זה צריכה להיות
מבוססת –
הן ביחס לתכלית התיקון, והן ביחס לתשתית
.העובדתית שעליה הוא נסמך
שנית , הבחנה בין אוכלוסיות צריכה להתבסס על
שוני רלוו
נטי
ביניהן, כדי
.שלא תיחשב כהפליה אסורה
ו
שלישית( , הפסיקה הכירה בכך שהסדרים שמעודדים התחסנות בחיסוני שגרה
של
ילדים, ואף לגבי חיסון קורונה) הם
לגיטימיים, כל עוד
ההסדר אינו מביא לכדי כפייה של קבלת החיסון .
לאור זאת–
מוצע לוודא כי
ההסדר אינו מכביד יתר על המידה באופן שעולה כדי כפייה ש.ל החיסון
2.
מוצע לבחון האם
יש לקבוע בחוק הסמכה ל מניעת כניסה למקום מאדם שמוכן להציג תוצאת בדיקה
שלילית .ראשית , מוצע לשמוע את ההסבר למתן
ההסמכה –
מהם המקרים שבהם עשוי לעלות צורך
להשתמש בהגבלה
מסוג זה ?מהי ההצדקה הבריאותית-
אפידמיולוגית לכך? ככל שתכלית הגבלות התו
,הירוק היא ליצור אזורים בסיכון נמוך, כיצד ניתן להצדיק הגבלת כניסתו של מי שמציג תוצאה שלילית
שלפיה באותו רגע אין הוא מסכן אחרים בהדבקה בקורונה? גם אם יוחלט כי יש תכלית וצידוק להגבלה
מסוג זה, האם א ין קושי משמעותי לקבוע הגבלה זו
לגבי קבוצות אוכלוסייה שאין באפשרותן להתחסן
?וביחס לכל מקום למעט מקומות המספקים שירותים חיוניים
14
3.
נ תונים–
-
מאחר שהגבלות התו הירוק מבוססות על הבחנה בין מי שחוסן או החלים למי שלא, מוצע לקבל את
מלוא הנתונים הקשורים בכך, ושעלי
הם מת בססת הממשלה ביצירת ההבחנה, בפרט ביחס לזן
האומיקר
ו.ן
-
מאחר שמוצע גם להסמיך את הממשלה להבחין בין מי שחוסן והחלים לבין מי שביצע בדיקת קורונה
שתוצאתה שלילית–
.מוצע לקבל התייחסות מפורטת לתשתית העובדתית שמבססת את יצירת ההבחנה
כך, מוצע לקבל נתונים שמשווים בין הסי כון של מי שחוסן או החלים להדביק אחרים בקורונה, לבין
.הסיכון להדביק שנשקף ממי שביצע בדיקה שתוצאתה שלילית
4.
מוצע לוועדה לבחון האם יש מקום לקבוע
סייגים להסמכה להגבלת הכניסה בתו ירוק , למשל–
-
סייגים לגבי
סוג המקומות
או
הפעילויות
שניתן יהיה
להגביל את הכניסה אליהם
(כמו מקום שניתן בו
)טיפול רפואי, מקום בו רוכשים מוצרים חיוניים כגון מזון או תרופות, או תחבורה ציבורית .ב רור כי
הגבלת
כניסה ב"תו ירוק" ל מקומות פנאי ובילוי אינה דומה להגבלה
כזו
על מקומות עבודה, ואלו אינם
דומים להגבלת כניסה למוסדות חינוך, רווחה, תחבורה ציבור ית, או מקומות שניתנים בהם שירותים
חיוניים.
יוער כי האיזון יכול אף להשתנות לגבי סוגי פעילויות או שירותים שונים שמתקיימים באותו
מקום (למשל, לגבי כניסה לבתי חולים, ייתכן שניתן להבחין בין כניסה של אדם לצורך קבלת טיפול
רפואי או אדם שנכנס כמלווה שלו, לבין אדם שמ .)גיע לבית החולים לצורך ביקור של מטופל
-
סייגים לגבי החלת ההגבלות על
אוכלוסיות מסוימות
(למשל קטינים, אנשים עם מוגבלות, אנשים
השוהים במסגרות רווחה או
תלמידים במוסדות חינוך
, אנשים שאינם יכולים להתחסן ועוד .)
5.
מוצע
לדון בהסמכה להגביל כניסת עובדים למקום עבודתם .
גם היום כללי שירות המדינה ותקנות התו
הירוק נוקטים באיזון שונה ביחס לזכותם של עובדים להיכנס למקום עבודתם. האם יש מקום לאמץ גם
,בחקיקה איזון ראשוני שונה? למשל תוך הוספת מגוון שיקולים רחב יותר שיש להתחשב בהם ביחס לעובדים
או לקבוע שלגבי עובדים
תמיד תהיה אפשרות
להיכנס עם ?בדיקה שלילית
6.
מוצע לבחון אם יש מקום לקבוע הסדר בחקיקה לעניין מימון הבדיקות .
האם לקבוע למשל כי הגבלות תו
ירוק ייקבעו רק בהינתן מימון ציבורי לבדיקות עבור קבוצות אוכלוסייה מסוימות (כגון למי שלא יכול
להתחסן), או מימון ציבורי בכניסה למקומות מסוימים
.)(למשל, בכניסה לבתי חולים
7.
מוצע
לשקול
להסדיר בחקיקה את סוגיית הפיקוח הממשלתי על זמינות ונגישות
הבדיקות.
האם יש מקום
?לקבוע חובה על המדינה להבטיח רף מסוים של זמינות של הבדיקות, כל עוד היא קובעת הגבלות תו ירוק
8.
מוצע לבחון אם להוסיף כשיקול כי
הממשלה תוכל לקבו ע הגבלות תו ירוק רק כל עוד קיימת הצדקה
לקביעתן בשל הבדל משמעותי ברמות הסיכון בין האוכלוסיות
שביניהן נקבעת ההבחנה? האם יש מקום
?לקשור זאת לרמת תחלואה מסוימת
9.
ההסמכה אינה כוללת איסור שהייה , כך שלפי הנוסח הנוכחי אין אפשרות לאסור על אדם שאינו מחזיק
בתו ירוק לשה ות במקום שמחייב תו ירוק, או לקנוס אותו אם
שהה ללא תו ירוק ב מקום כאמור, אלא רק
.את בעל העסק שהכניס אותו
?האם יש צורך להוסיף הסמכה לכך