חומר רקע
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
פורום משפט חוקתי וזכויות אדם
יו"ר הפורום:
עו"ד ידין עילם
עו"ד גבי לסקי
עו"ד נדאל עותמאן
סגן :
גב 'שירן מלמדובסקי
ת"א ,א 'בתמוז התש"ף
2461162121
11132421
לכבוד
מכובדי,
הנדון :עמדת ועדת משפט חוקתי וזכויות אדם של לשכת עוה"
ד על הצעת חוק סמכויות מיוחדות
להתמודדות עם נגיף הקורונה(הוראת שעה)
,התש"ף-
0202
נייר עמדה
ביום02.11.2121
עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת הצעת חוק סמכויות מיוחדות
להתמודדות עם נגיף הקורונה(הוראת שעה)
,התש"ף-
2121
(להלן" :חוק הקורונה "
או"
הצעת
החוק .)"
הצעת חוק עברה לוועדת
חוקה ,חוק ומשפט לצורך הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הערות עקרוניות
הסדר של התקנת תקנות במקום חקיקה ראשית
בדברי ההסבר ל
הצעת החוק נאמר ,כי מטרתו להחליף את תקנות שעת החירום שהותקנו עד כה
בעקבות משבר הקורונה בחקיקה ראשית ,
זאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון
ולהנחיית
היועץ המשפטי לממשלה.
אך אין זה המתווה המוצע :
הממשלה
מבקש
ת
למעשה לאפשר להאריך את תוקפן של התקנות
בתקנות חלופיות עתידיות באמצעות נקיטת הליך הסדרה של קביעת חוק מסגרת שיכשיר
התקנה
עתידית של תקנות על ידי ראש הממשלה ;יובהר :אין המדובר בהארכת תוקפן של תק נות קיימות
אלא ביצירת מתווה להתקנה עתידית של תקנות שתוכנן
אינו ברור ואינו בהכרח עיגון קונקרטי
של ההסדרים בתקנות שפג תוקפן וזאת ללא פיקוח פרלמנטרי מספק.
הליך חקיקה זה מנוגד למתווה החוקתי שהועיד המחוקק במסגרת סעיף41
ל
חוק יסוד הממשלה ,
והוא
בעצם מסלול עוקף
המונע את הפיקוח הפרלמנטרי על הליך זה ,שבעייתיותו רבה ופגיעתו
חסרת תקדים בזכויות יסוד בסיסיות ובהן חופש התנועה וחופש העיסוק.
הדרך המוצעת ב
הצעת החוק
שונה מההסדר הקבוע בסעיף41
לחוק יסוד הממשלה בכך ש תקנות
שעת החירום אינן מוחלפות על ידי חוק שתוכנו נתון לפיקוח
פרלמנטרי ,
אלא הן מוחלפות למעשה
על ידי אפשרות להסדרה עתידית של תקנות חלופיות באמצעות התקנת חוק מסגרת ,
הקובע כי כל
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
ההסדרים ייקבעו בחקיקת משנה של תקנות כאמור ,
שתוכנן יכול להיות שונה הן מבחינת היקף
התחולה והן מבחינת חומרת ההגבלות.
בבג"
ץ1661170
פריצקי נגד ממש
לת ישראל ,פ"ד נג)0
) (
0111
שדן בתחולת סעיף41
הנ"ל נקבע ,
כי
השימוש באמצעי של התקנת תקנות שעת חירום אינו עומד במבחן המידתיות ,אם
הממשלה
יכולה לעשות שימוש בכוחה לפנות לכנסת לחקיקתה של חקיקה ראשית.
עמדה זו באה לידי ביטוי בחוות דעת של היועמ"ש לממשלה לרה"מ מיום
0.3.2121
,
לפיה"מקום
בו ניתן מבחינה מהותית לקדם חקיקה ראשית באמצעות המסלול המקובל בכנסת ,קמה חובה
משפטית לבחור במסלול של חקיקה ראשית ,ולא במסלול של התקנת תקנות שעת חירום על ידי
הממשלה."
העברת סמכויות מהכנסת
הצעת החוק מעבירה סמכויות הנתונות לכנסת בהוראו
ת חוקי היסוד ,או חקיקה ראשית ,
לממשלה .
כך לדוגמא בעניין הסמכות להכריז ולהאריך על מצב חירום(
סעיף2 להצעת החוק) ,
וקביעת עבירות פליליות(
סעיף24
להצעת החוק .)
הוועדה בדעה גורפת ,
כי אין להעביר סמכויות הנתונות לכנסת לראש הממשלה או לממשלה כפי
שמבקשת לעשות כן הממ
שלה באמצעות הצעת החוק.
כניסת מצב החירום לתוקף
בחקיקה אין התייחסות למדדים על פיהם רשאית הממשלה להכריז על "מצב חירום להתמודדות
עם נגיף הקורונה( "להלן –
מצב חירום .)יתר על כן ,סעיף
30
קובע כי עם תחילתו של חוק זה ,
יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום .מצב דברים חסר במספר היבטים –
1.
קביעת רף מינימלית – יש לקבוע מראש סף מינימלי שבהתקיימו יכולה הממשלה להכריז
על מצב חירום .יש להגדיר בחוק מה הם הקריטריונים על פיהם מתקבלת ההחלטה על
הכרזת מצב החירום (לדוגמא –
גובה ה-
R
,כמות החולים המאומתים ,כמות החולים
המונשמים וכד'
.)ולקבוע בחקיקת משנה מה הם הערכים הקונקרטיים שבהתקיימם
רשאית הממשלה להכריז על מצב חירום.
2.
סיווג דרגות חירום שונות – בדומה להערכת מצב בטחונית ,גם בהערכת סיכון רפואי אין
להתייחס למדרג אחד (שגרה או חירום) ,אלא לקבוע מדרגות שונות של מצבי חירום ,מהם
ייגזרו הצעדים השונים שהממשלה תהא רשאית לנקוט .מטבע הדברים ,ככל שרמת
הסיכון תעלה ,סמכויות הממשלה לנקוט בצעדים העלולים לפגוע בזכויות אחרות – תגדל .
יש חשיבות בקביעת המדרגות השונות מראש בשים לב לקריטריונים שייקבעו .קביעה
כאמור תגדיל את הוודאות לציבור ,בדבר ההסדר החל.
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
3.
פרסום טיוטת תקנות – נוסח הצעת החוק מקנה סמכות רחבה לממשלה ,ואינו מפרט את
המגבלות שיוטלו על הציבור עם כניסת החוק לתוקף וזאת מהטעם שהחוק מנוסח כמתן
הרשאה לקביעת תקנות בלבד .פועל יוצא הוא ,כי עם פרסום החוק ,יוכרז בישראל מצב
חירום ,אשר ההנחיות לציבור הנגזרות ממנו אינן קיימות .למען הסר ספק ,מן הראוי
לפרסם את הטיוטות באופן ובמועד שיאפשר התייחסות של הציבור למוצע.
שקיפות
הצעת החוק מתייחסת להיבט צר ומצומצם של הנגשת מידע לציבור .יש להבהיר כי השקיפות
חיונית למאבק בטיפול במגיפה ,ואינה בגדר דבר נאה להתהדר בו .חשוב להבטיח כי כחלק
מהמאבק לטיפול בנגיף ,ייקבעו הוראות המבטיחות שקיפות מרבית ,נוסף על ההוראות בדבר
שקיפות ההנחיות .השקיפות נדרשת בנושאים הבאים –
1.
המודלים והנתונים המצויים בידי הממשלה בנוגע למצב הרפואי ,הכלכלי ועוד ,בעת קבלת
ההחלטות;
2.
המידע הנאסף והנגשתו בפורמט עדכני ופתוח לציבור ,ובלבד שבוצעה התממה כנדרש ,
וזאת מבלי "לדרוס "מידע או לשנות את מבנה הקבצים לעתים תכופות – כפי שנעשה עד
כה .
לאור חשיבות נושא זה יש להגדיר את חובת הפרסום בחקיקה ראשית ,ולא להשאיר אותה
לשיקול דעת עובדי הרשויות.
הסמכות לקבוע תקנות
הסמכות לקבוע תקנות ,נתונה כיום בידי ראש הממשלה בלבד (סעיף
46
)
,למעט לגבי הכרזה על
"אזור מוגבל ."יש להבטיח כי תקנות הנוגעות לפעילות או אחריות של משרד מקצועי –
כגון
החינוך ,הרווחה ,האוצר או זרוע העבודה – יותקנו על ידי השר הרלוונטי.
הדבר נדרש הן על מנת קבלת עמדתם של גורמי המקצוע בטרם קביעת המגבלות ,והן על מנת
להגביר את האחריות המניסטריאלית של כל שר על הנושאים שבתחומי אחריותו.
כמו כן יש להדק ולחדד את הביקורת הפרלמנטרית הנדרשת בהפעלת הסמכויות לפי חוק זה ,כפי
שמוצע בפירוט הערותיי שלהלן.
הערות פרטניות
מבלי לגרוע בהערות הכלליות בפתח מכתבי זה ,להלן מספר הערות פרטניות על ההסדר המוצע -
סעיף 0
1.
ס"ק (א) –
הסמכות להכריז על מצב החירום חייבת להיות של הכנסת(ר '
סעיף46
(א )
לחוק יסוד הממשלה המעניק לכנסת הסמכות להכריז על מצב חירום .)
אין כל היגיון
שבעל הסמכות להכריז על מצב חירום בטחוני לא יהיה אותו גורם בעל הסמכות להכריז
על מצב חירום בריאותי .יתרה מזו ,
לפי האמור בסעיף33
לחוק היסוד בדבר יציבות
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
החוק ,לא ניתן לשנות את חוק היסוד אלא ברב חברי הכנסת בשלוש קריאות .
מאחר
וההצבעה לקריאה הראשונה ביום02.11.21
עברה ברב של26
נגד01
,
ולא ברב"
חברי
הכנסת( "
10
)
,הרי שלא ניתן לשנות את הוראות חוק היסוד ,ולא ניתן לקבוע ,
אף לא
בהוראת שעה ,כי הסמכות להכריז על מצב חרום עובר מהכנסת לממשלה.
2.
לאחר המילים "שוכנעה הממשלה "יש להוסיף "על בסיס נתוני התחלואה ,קצב התפשטות
המחלה ,מספר המאושפזים והמונשמים ורמת הספי
קה של מערכת הבריאות ."תוספת זו
נועדה לחדד את המדדים על פיהם מחליטה הממשלה להחליט על מצב חירום ,וכן לתת
להם פומבי .
3.
ס"ק (א) - בסופו יבוא "עמדת שר הבריאות תפורסם לציבור בסמוך לגיבושה ,וככל שניתן
קודם לישיבת הממשלה .".ישנה חשיבות בפרסום עמדת שר הבריאות המהווה את
התשתית המקצועית להכרזה על מצב חירום מכח החוק ,וזאת על מנת לאפשר הצגת
מודלים ועמדות חילופיות לעמדה המוצגת. ובנוסף על כן ,
יש לקבוע חובת התייעצות עם
מומחים טרם ההכרזה ולא די בעמדת שר הבריאות בלבד.
4.
ס"
ק(ב) –
יבוטל(כי הסמכות על ההכרזה נותרה בידי הכנסת .)
5.
ס"
ק(ג) –
במידה והעמדה שהסמכות נשארת בכנסת לא תתקבל על אף הפגם החוקתי ,
הרי שיש להניח את ההכרזה על שולחן הוועדה מייד עם הכרזתה וטרם פרסומה ותכנס
לתוקף רק לאחר אישור הכנסת.
6.
ס"ק (ד) – במהלך הדיונים בממשלה על תזכיר החוק ,פרסמו ראש הממשלה החליפי ושר
המשפטים כי תקופת ההכרזה על מצב חירום תעמוד על
41
יום בלבד .הנוסח שהוגש
לכנסת עומד עדיין על
32
יום .בהנתן המדדים המשתנים תכופות ,כמו גם העובדה שהחוק
מאפשר הטלת מגבלות חריפות על חופש התנועה והעיסוק ,מן הראוי לצמצם את משך
התקופה בה נמשכת תקופת החירום מרגע ה
הכרזה על התקיימות הנסיבות לה .ונזכיר כי
במידת הצורך ממילא ניתן להאריך הכרזה זו.
7.
גם בסעיף זה ,
מאחר וסעיף46
(ב )
לחוק יסוד הממשלה קובע כי לכנסת הסמכות להאריך
את תוקף מצב החירום ,הרי שלא ניתן להעביר את הסמכות לממשלה.
סעיף 3
8.
ס"ק (א) –
יש לחדד כי במקום בו "הנסיבות המצדיקות "אינן מפורסמות ,ממילא לא
תוכל להיות ביקורת של הכנסת או של הציבור האם הנסיבות "חדלו להתקיים ."מכאן
(שוב )החשיבות בפרסום הנסיבות שהביאו להכריז על מצב החירום.
סעיף 4
כללי
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
9.
ס"ק (א )
–
כאמור בחלק הכללי לעמדה זו ,
לפי האמור בסעיף46
לחוק הקורונה ,
ראש
הממשלה הוא הממונה על ביצוע החוק והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו .
סעיף47
לחוק
יסוד הממשלה קובע כי"שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמך להתקין תקנות לביצועו ."
מכאן כי על אף שסעיף3 (א )
קובע כי"רשא
ית הממשלה "להתקין תקנות ,הרי שבפועל ,
על
אף שהצעת החוק נוגעת לעניינים שבטיפול משרדים שונים ,לרבות משרד הבריאות ,
משרד
התחבורה ,משרד החינוך וכו ,'
בעל הסמכות להתקין תקנות לפי החוק הינו ראש הממשלה
כממונה על הביצוע החוק .אין כל הגיון חוקתי ,מקצועי או בתחום המשיל
ות ,
המצדיק
מתן סמכות כה נרחבת לאדם אחד כאשר ישנם שרים ואנשי מקצוע שזהו תחומם
המיניסטריאלי ו6או המקצועי .
על כן יש לקבוע באופן מפורש מי הוא השר שבסמכותו
להתקין תקנות בכל נושא ונושא.
פרטני
11
.
ס"ק (א) - לאחר המילים "והכל רק לתקופה "יש להוסיף את המילה "מוגבלת"
;
11
.
ס"ק (א) - נקבע כי התקנות תהיינה בתוקף עד ל"השגת התכליות האמורות ."על מנת
שתובטח ביקורת של הכנסת והציבור על חובה זו של הממשלה ,יש להבטיח כי התכליות
יפורסמו מראש .לפיכך יש להוסיף לאחר המילים "השגת התכליות האמורות "את
המילים "כפי שיפורסמו לציבור ביום כניסתן של התקנות לתוקף"
;
12
.
ס"ק (ד) – ההסדר המוצע הינו הסדר של ביקורת פרלמנטרית חלקית בדיעבד .
לפי ההסדר
המוצע ,כל עוד הוועדה לא סיימה את דיוניה ולא אישרה את התקנות ,חלקן או כולן ,
הרי
שהתקנות יהיו כבר בתוקף לתקופות היכולות להגיע ל-
04
ימים במקרה של תקנות לפי
סעיפים1 ו-7 ושל למעלה מ-
20
יום בנוגע לתקנות לפי סעיפי אחרים .על כן ,
יש לקבוע
הסדר אחר אשר יבטיח ביקורת פרלמנטרית טרם יכנסו התקנות לתוקף או לכל הפחות
יש
להבטיח שהדיון בכנסת יהיה לא יאוחר מ-7 ימים מיום כניסת התקנות לתוקף – בין אם
בעת כניסתן הראשונה לתוקף ,ובין אם ממועד הארכתן על ידי הממשלה .לתשומת הלב ,
תתכן פרשנות משפטית
העולה
מהנוסח הקיים כי האי
שור של הכנסת הוא חד פעמי ,עת
נקבעות התקנות לראשונה ,ולא בכל פעם שהממשלה קובעת הארכתן.
13
.
עוד יש להדגיש כי עדיף ההסדר אשר נקבע בתזכיר החוק כי במידה ותוך7
ימים הוועדה
לא תאשר את התקנות ,התקנות בטלות.
14
.
ס"ק (ד) –
יש להותיר את אפשרות הארכת המועד בשלושה ימים בידי הוועדה הדנה
בתקנות ,ולא בידי ועדת הכנסת ,כפי שקבוע בנוסח המוצע;
סעיף 5
15
.
יש לקבוע כי כל הפרסומים יפורסמו לכל הפחות בעברית ובערבית ,
ובשפות נוספות
בהתאם לקהילות השונות .
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
16
.
יש להבטיח כי אכיפת התקנות לא תחל ,עד חלוף
23
שעות מהנגשת הוראות התקנות
בשפה מובנת לציבור הרחב.
סעיף 6
17
.
ס"
ק(1) – בניגוד לתקנות הקיימות ,
אשר לא הגבילו באופן מפורש כניסה של אדם למקום
מגורים של אחר ,
סעיף זה קובע מאופן מפורש כי על הממשלה והממונה על ביצוע החוק
סמכות תקדימית להגביל את החירות של אזרחים במקום מגוריהם. לאור העובדה שסעיף
7(0)
להצעת החוק
מגביל ממילא את היציאה מהמרחב הפרטי,
וסעיף7(2
)
מגביל את
המרחק בין בני אדם שאינם מתגוררים באותו מקום מגורים ,נראה כי התערבות בשיקול
דעתו של ה
פרט בדבר הסכמתו להכניס אנשים למתחם הפרטי שלו ,אינה סבירה ו אינה
מידתית .
18
.
עוד יש לתת את הדעת לעובדה שהגבלות
מפורשות על הכנסת אדם לרשות הפרט יכולה
להתפרש כפגיעה בזכות המוגנת בחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו .בהנתן המצב ,
הרי
שבהתאם לסעיף02
לחוק היסוד(סעיף יציבות החוק) ,
ניתן לפגוע בזכויות שבחוק היסוד
רק
בשעה שקיים במדינה מצב ח
י רום בתוקף הכרזה לפי סעיף1
לפקודת סדרי השלטון
והמשפט ,תש"ח-
0136
,באמצעות תקנות שעת-חירום מכוח הסעיף האמור ,
ובלבד
שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש .
מאחר
ולפי חוק הקורונה ,
ההכרזה על מצב החירום אינה נובעת מפקודת סדרי השלטון והמשפט
והתקנות לפי הצעת החוק אינן בגדר תקנות שעת חירום מכח הפקודה ,
הרי שלא ניתן
להגביל זכויות המוגנות בחוק היסוד באמצעות חקיקת משנה .
19
.
מאחר וקיים הסדר ספציפי בסעיף7
להצעת החוק ובשל הבעיות החוקתיות שסעיף זה
מעורר ,
אנו ממליצים
למחוק את הסעיף.
21
.
ס"
ק(0) –
מאחר וסעיף7 מסדיר את ההגבלות בנוגע ליציא
ה ממקום מגורים ,
בהתקיים
סעיף ספציפי ,
יש למחוק את הסייפא של הסעיף"ומטרת הנסיעה."
סעיף 7
21
.
ס"ק (1) –
הסעיף קובע הגבלות על יציאה מבתי המגורים ,
וקובע כי"
להגבלה כאמור
ייקבעו חריגים ."
מנוסח הסעיף עולה כי ניתן לקבוע הגבלות יציאה
מבלי
לקבוע חריגים
או לקבוע חריגים רק על חלק מהנושאים המנויים בסעיף .
על מנת להבטיח את
התקיימותם של אותם חריגים ,ואת ההגנה על זכויות הפרט לרבות הזכות להפגין ,
יש
להבטיח את עיגון החריגים במסגרת החקיקה הראשית(בחוק הקורונה עצמו .)
22
.
יש למחוק את המילה"חיוני "לאחר המי לים"למקום עבודה ."
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
23
.
ס"
ק(0) –
מכיוון שישנה הסמכה לקביעת שמירת מרחק בין בני אדם שאינם מתגוררים
באותו מגורים בסעיף קטן(0)
,
אין צורך לקבוע תנאים מיוחדים לאופן קיום הפגנות או
טקס דתי במרחב ציבורי ,אלא אם הם נועדו להקל ולא להחמיר על קיום אירועים אלו .
סעיף 8
כללי
24
.
הוראות סעיף זה בכוחן לפגוע בזכויות מוגנות לפי חוק יסוד חופש העיסוק .
לפי האמור
בסעיף3
לחוק היסוד"אין
פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת
ישראל ,שנועד לתכלית ראויה ,ובמידה שאינה עולה על הנדרש ,
או לפי חוק כאמור מכוח
הסמכה מפורשת בו". מכאן ,כי בהתאם להסדר המוצע בחוק הקורונה ,
המעניקה סמכות
להתקין תקנות הפוגעות בחופש העיסוק ,
ללא הסמכה מפורשת– היא בלתי חוקתית.
25
.
יתרה מזו ,
לפי האמור בסעיף6(א )
לחוק היסוד(פסקת ההתגברות" )הוראת
חוק הפוגעת
בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף3
,
אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב
של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש ,שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה.
בהעדר
הוראה מפורשת ,
הרי שגם ההסדר החקיקתי הפוגע בזכויות המוגנות בחוק יסוד חופש
העיסוק ,אינו חוקתי.
פרטני
26
.
בס"ק (א)(0) –
סגירת עסק בנסיבות שבהן נבדק אדם בנגיף הקורונה בבית העסק
לתקופה הדרושה לשם מניעת הדבקה–
צריכה להיות מפורטת יותר .דהיינו ,
יש לקבוע
פעולות שיש לבצע ומועדים כדי להבטיח אי הדבקה מחד והמשך פעילות העסק מאידך.
27
.
ס"
ק(א()
3
)
- לא ברור מדוע יש צורך בסעיף זה .חוקי העז ר העירוניים קובעים את שעות
הפעילות של עסקים.
28
.
ס"
ק(א( )
4) –
מאחר ויש סעיף המסדיר את ההגבלות בנוגע לריחוק חברתי אין צורך
לקבוע תנאים מיוחדים בסעיף זה ,אלא אם באים להקל.
29
.
ס"
ק(א()
7
)
–
בסעיף זה ובסעיפים אחרים(
כגון סעיף10
(3) –
הגבלת פעילות בתחום
התחבורה )
עולה
הדרישה של אזרחים למסור תצהיר או לתשאול .
יש לקחת בחשבון
שאיסוף מידע אישי על אזרחים רבים הופך למעשה למאגר מידע ויש להחיל בחוק חובות
הודות שמירה על המידע ,
איסורים לגבי השימוש בה והעברתה לגורמים אחרים מלבד
לצורך ביצוע חקירות אפידמיולוגיות.
סימן ג '
- סעיף
13
כללי
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
31
.
בהתאם להצעת החוק ,הכרזה על אזור מוגבל ,
תעניק סמכויות גורפות לוועדת השרים
להטיל מגבלות רבות הפוגעות בחירויות יסוד ,באמצעות הסדר שונה מההסדר הכללי ,
ללא כל הצדקה ,תוך ביטול למעשה של הביקורת הפרלמנטרית.
31
.
לפי ההסדר המוצע לגבי אזור מוגבל ,
אין צורך לקבל את אישור הוועדה(
לא על עצם
ההכרזה ולא לגבי המגבלות שהוטלו על התושבים)
,
על אף שמדובר באותם מגבלות ואף
במגבלות פוגעניות יותר מהקבוע בהסדר הכללי .במקום ביקורת פרלמנטרית ,
כל מה
שניתן לעשות אל מול המגבלות לפי סימן ג '
זה"להגיש השגה "
על החלטה פרטנית בהתאם
לתקנות שת
קבע הממשלה.
32
.
המשמעות של סימן ג '
הינו כי ועדת השרים יכול לקבוע אזורים נרחבים כאזורים
מוגבלים ,
ואז לקבוע הגבלות חמורות ללא ביקורת פרלמנטרי כלל(
מלבד היכולת לבטל
את ההכרזה(
סעיף03
(א )
ולאשר הארכת ההכרזה לאחר02
ימים שהיא כבר היתה בתוקף
(
סעיף04
(ה()
2
.))
33
.
יתרה מז
ו ,
סעיף21
מכיל את ההסדר הכללי על אזורים מוגבלים לכן אין צורך בהסדרים
נוספים.
34
.
על כן ,מוצע כי אין לקבוע הסדר מיוחד לאזורים מוגבלים ,
מלבד האפשרות של הכנסת
להכריז על אזור מוגבל ,
כך שההסדר הכללי יוחל על אזורים מוגדרים כאשר אין צורך
להחילו על כל המדינה והכל תחת עיניה הפקוחות של הכנסת .
35
.
בנוסף על כן ,יש לקבוע קריטריונים להכרזה על "אזור מוגבל" לפי מדרג של מצבי חירום .
מדרג זה ייקבע על פי קריטריונים קבועים מראש ,ומכאן כי המדרג הגבוה ביותר ,יכול
לכלול הכרזתו של אזור כ"איזור מוגבל."
36
.
יש לקבוע הוראה המחייבת את הממשלה לבצע באזור המוגבל בדיקות מקיפות ובתדירות
גבוהה ,וזאת על מנת להבטיח כי עם שינוי המדדים בשלהם נקבעו הקריטריונים ,תוסר
ההכרזה על האזור.
פרטני
37
.
ס"ק (א) – מוצע כי הכנסת תקבל את הסמכות על הכרזה של אזור כ"אזור מוגבל "
לאחר
המלצה של הממשלה .
ניתן להקים ועדת שרים לעניין מתן ההמלצה אך יש לקבוע מי הם
אותם השרים החברים בוועדת השרים לפי תחומי סמכותם הרלוונטיות לנושאים
המטופלים על ידי סעיף זה(שר הבריאות ,שר הרווחה ,שר הכלכלה וכו'
.)
38
.
ס"ק (ב) –הכרזה על אזור כ"מוגבל "הוא בעל השלכות קשות לציבור המתגורר ועובד
באזור זה ,לפיכך יש לעגן בחקיקה ראשית את התנאים המקדימים
בנוגע ליכולת לספק
את צרכיהם של התושבים באזור המוגבל ,בטרם הכרזה על אזור כ"מוגבל".
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
סעיף11
מתן אפשרות לאסור על התקהלויות של2 אנשים או יותר במבנה או בשטח פתוח באזור מוגבל ,
מהווה פגיעה חמורה ובלתי מידתית בחופש הביטוי והמחאה ,בחופש הפולחן ובחירויות נוספות .
יש למחוק סעיף זה ולהסתפק במגבלות הכלליות בנוגע למגבלות התנועה והמרחק החברתי גם
באזור המוגבל.
סעיף
05
39
.
הסמכות להרחיב סמכויות אכיפה ושיטור גם לגורמים שאינם שוטרים ,הינו חריג .סמכות
כאמור אסור שתתקבל על ידי הממשלה לבדה .לפיכך ,ככל שהממשלה סבורה שיש לה
צורך בהרחבת סמכויות השיטור לעובדי ציבור אחרים ,עליה להביא בקשתה זו לאישורה
של ועדה בכנסת .בקשה כאמור תגדיר את הצורך ,האזורים בהם נדרשת הרחבת סמכויות
על גורמים מחוץ למשטרת ישראל והיקף כח האדם שנדרש לשם השלמת משימות
האכיפה.
לפיכך מוצע כי בס"ק (א )
–
לאחר המילים "רשאית הממשלה לקבוע "יבוא" :באישור
הוועדה בכנסת"
סעיף
06
41
.
ס"ק (1) – מדובר בסמכויות גורפות שניתנו למי שאינו שוטר ,
מכאן כי יש לקבוע בחקיקה
ראשית מה הן העילות שבגינן ניתן לבקש מאדם להזדהות.
14
.
ס"
ק(0
)
–לא ברור איזה טיב של מסמכים או ידיעות ניתן לבקש .יתרה מזו ,
ישנן ידיעות
ו6
או מסמכים שיכולים להפליל אדם ואין בחוק זה כל הגנה בדבר העובדה שכל מסמך
ו6או ידיעה שימסור במסגרת חוק הקורונה לא תשמש כנגדו בהליך פלילי או מנהלי.
14
.
ס"
ק(3
)
–
סעיף זה מעניק סמכות למי שאינו שוטר לקבל צו שיפוטי כדי להכנס לבית
מגורים תוך הרחבה של הגורמים שיכולים גם לבקש צו וגם להכנס לבתים של אזרחים .
בשל הרגישות שבדבר ,
נראה כי סמכות לבקש צווים ולהכנס לבתים צריכה להשמר רק
בידי המשטרה.
סעיף07
ס"
ק(3) –
חוק העונשין קובע את אופן פיזור ההתקהלויות ,כך שאין צורך לקבוע סעיף חדש ,
במיוחד כאשר ההסדר ייקבע בתקנות(
וזאת ככל שההצעה שלנו על העברת כל ההסדרים לחקיקה
ראשית ,לא תתקבל.)
יתרה מזו ,
הצעת החוק קלה מדי עם הענקת סמכויות למשטרה לעשות שימוש בכח סביר לצורך
פיזור התקהלות .
יש שלבי ביניים הכרחיים לפיזור התקהלויות ואין לקפוץ ישר לשימוש בכח
סביר שבהזדמנויות רבות אינו מוצדק .
________
_____
_________
____
__
______________________
________________________________
רח '
דניאל פריש01
,תל-
אביב13740
,טל .
14-1412211
פקס .
14-1106111
סעיף
08
43
.
ס"
ק(3
)
– סעיף גורף המעניק סמכות לשוטר לדרוש מכל אדם להזדהות בפניו ,
ולמסור לו
כל ידיעה או מסמך וכן לעכב אדם או כלי תחבורה בשל כך .
יש צורך לקבוע עילה לדרישת
ההזדהות ומסירת ידיעות ומסמכים .
יש צורך לקבוע כי הידיעות והמסמכים שיוגשו
במסגרת חוק הקורונה ובמסגרת חקירות אפי דמיולוגיות לא ישמשו כראיות בהליכים
פלילים ו6או מנהליים.
44
.
ס"
ק(1
)
–
לא סביר להעניק לשוטר סמכות לעשות שימוש בכח לצורך מילוי תפקידו
בהתאם לסעיף26
.
סעיף
38
45
.
כאמור ברישא ,יש להבטיח כי תקנות הנוגעות לפעילות או אחריות של משרד מקצועי –
כגון החינוך ,הרווחה ,האוצר או זרוע העבודה –
יותקנו על ידי השר הרלוונטי ,או לכל
הפחות תדרש הסכמתם לקביעת התקנות.
בברכה,
גבי לסקי ,עו"ד
יו"
ר(משותף)
ועדת משפט חוקתי וזכויות אדם
לשכת עורכי הדין
ידין עילם ,עו"ד
יו"
ר(משותף)
ועדת משפט חוקתי וזכויות אדם
לשכת עורכי הדין