חומר רקע

:התוכנית הלאומית למדדי איכות בתי חולים כלליים, גריאטריים, בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום )(מד"א וחברות אמבולנסים אגף בכיר איכות ובטיחות המחלקה לחקר שירותי הרפואה אגף בכיר איכות ובטיחות 2020-2013 דו"ח לשנים מדינת ישראל משרד הבריאות, אגף בכיר איכות ובטיחות המחלקה לחקר שירותי רפואה :שותפים לכתיבת הדו"ח פרופ' ירון ניב פרופ' שאול דולברג מר מיכאל קוניאבסקי גב' אולגה ברונשטיין ד"ר אלכסנדר קונסון מר נתנאל גולדשמיט גב' שולי הנהרט גב' חנה מהלא גב' שיר פרי :בהשתתפות הנהלות בתי החולים הכלליים בישראל הנהלות המרכזים הרפואיים הגריאטריים הנהלות בתי החולים לבריאות הנפש ם ות"א-הנהלות קופות החולים, לשכות הבריאות, עיריות י מד"א ושירותי אמבולנסים 2021 אב תשפ"א – יולי :התוכנית הלאומית למדדי איכות ,בתי חולים כלליים וגריאטריים, בתי חולים לבריאות הנפש )טיפות חלב ושירותי חירום (מד"א וחברות אמבולנסים 2020-2013 דוח לשנים ,צוות התוכנית – אגף בכיר איכות ובטיחות המחלקה לחקר שירותי רפואה פרופ' ירון ניב, מנהל התוכנית פרופ' שאול דולברג, מנהל האגף להבטחת איכות מר מיכאל קוניאבסקי גב' אולגה ברונשטיין ד"ר אלכסנדר קונסון מר נתנאל גולדשמיט גב' שולי הנהרט גב' חנה מהלא גב' שיר פרי :צוות מפקחים/ות :גב' אולגה ברונשטיין – מנהלת תחום מערך איכות ובקרה גב' אילנה שזר גב' ברכה גרינברג גב' ג'ניה גרינברג ד"ר חאלד עואודה גב' מליסה טוביאס גב' נג'את מחאמיד גב' עדנה מלכה גב' קטיה דמיטרוחה גב' רונית גונן גב' תמרה קושניר :צוות פיתוח מר יחזקאל גליק גב' שרה חזן 4 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים חברי הוועדה המייעצת של התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל לפי סדר אלפביתי ד"ר שושי גולדברג פרופ' איתמר גרוטו ד"ר דוד דביר ד"ר דודו דגן פרופ' יורם וייס ד"ר אורלי וויינשטיין פרופ' שלמה וינקר ד"ר פהד חכים פרופ' אבי ישראלי ד"ר אסנת לוקסנבורג טאוב, מרכזת הוועדה המייעצת לתוכנית הלאומית למדדי איכות-ד"ר סיגל ליברנט פרופ' רחלי מגנזי ד"ר ירון מושקט מירי מזרחי ראובני ד"ר ספי מנדלוביץ פרופ' ירון ניב, מנהל התוכנית ד"ר ורד עזרא, יו"ר הוועדה המייעצת לתוכנית הלאומית למדדי איכות גב' רונה קייזר פרופ' יניב שרר סטטיסטיקאים מייעצים ד"ר עמית הופרט פרופ' לורנס פרידמן ד"ר רונן פלוס 5 תודות ,תודתנו לכלל השותפים בתוכנית חשובה זו, לחברי ועדת ההיגוי, להנהלות בתי החולים להנהלות קופות החולים, לשכות הבריאות, טיפות חלב ועיריות, להנהלות שירותי האמבולנס, לממוני איכות ומערכות המידע שעמלים מידי יום להביא לשיפור באיכות זוהר, אשר הקימה וניהלה את התוכנית עד-הטיפול במוסדותיהם. תודותינו לד"ר ענת עקה .2018 ספטמבר הרב יעקב ליצמן ויולי אדלשטיין, על העידוד תודה מיוחדת לכבוד השרים לשעבר 'פרופ להקמת התוכנית ותמיכה ללא סייג לאורך כל הדרך. למנכ"לים של משרד הבריאות מר משה בר סימן טוב ,)2015( פרופ' ארנון אפק ,)2014-2010( רוני גמזו, יוזם התוכנית .) על התמיכה והאמון בתוכנית2021-2020( ופרופ' חזי (יחזקאל) לוי )2020-2016( 6 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .ת.ד1176 ירושלים9101002 [email protected] :טל02-5081325 :פקס02-5655993 P.O.B 1176 Jerusalem 9101002 [email protected] Tel: 02-5081325 Fax: 02-5655993 בס''ד ירושלים , חמישי ל' , בסיוון , התשפ"א 10 ביוני 2021 שנת הקורונה הייתה שנת מבחן למערכת הבריאות אשר הוכיחה מצוינות ויעילות מעל ומעבר למצופה. בכוחות משותפים של בתי החולים וקופות החולים ובניצוחו של משרד הבריאות, הצלחנו להתגבר על המגיפה, לחסן את מרבית האוכלוסיי ה ולהוריד את העומס הקשה של התחלואה והתמותה. אין ספק כי לאיכות זו של מוסדות הבריאות תרמה התכנית הלאומית למדדי איכות ה פועלת מזה שמונה שנים ואשר ע י צבה וק י דמה את איכות ובטיחות הטיפול במערכת הבריאות בישראל . בנוסף ל הישגים ה מרשימים בתוצאות הטיפול בתחומים ה שונים בהם ננקטו תהליכים הנמדדים באופן רציף , בלטו המקצועיו , ת האנושיות, האמפתיה ואיכות הטיפול בהתמודדות מערכת הבריאות עם נגיף הקורונה . הטיפול המסור והאיכותי של הרופאות והרופאים, האחיות והאחים וכל אנשי מקצועות הרפואה השונים בחולים יחד עם ההתחסנות המסיבית של האוכלוסיי ה הבוגרת הביאו להישג המרשים של התגברות על נגיף הקורונה , הקטנה משמעותית של התחלואה , הצלת חיים רבים והיכולת של מדינת ישראל להחזיר את המשק לפעילות סדירה. עיני העולם נשואות למערכת הבריאות בישראל, הן בשעת רגיעה והן בעת משבר. בהשוואה לתכניות איכות מקבי לות בארצות הברית ובמדינות ה- OECD איכות הרפואה בישראל זוכה להישגים ניכרים ושבחים רבים . הצלחתנו באה לידי ביטוי בכל עולמות התוכן של הרפואה והקיפה את מרבית נותני השרות ומעגלי החיים. שיתוף הפעולה הראוי לציון עם בתי החולים, קופות החולים, תחנות האם והילד וחברות האמבולנס הביאה לשיפור במרבית המדדים למרות העומס הבלתי נסבל שהוטל על מערכת הבריאות כולה בשנת 2020 . ירידה מסוימת בפעילות האלקטיבית והאמבולטורית בבתי החולים לא לוותה בירידה בעמידה ביעדי מדדי האיכות ובשמירה על מצויות. ברצוני להודות מקרב לבי לכל צוותי הרפואה שנלחמו בחזית מגפת הקורונה ויכלו לה, צוות התכנית הלאומית למדדי האיכות , אנשי המנהל לאיכות, בט יחות וניהול סיכונים וחברי הועדה המייעצת . בברכ ה, חה"כ יולי (יואל) אדלשטיין שר הבריאות דבר המנכ"ל לדו"ח התוכנית הלאומית למדדי איכות והביאה להתמקדות במלחמה2020 מגפת הקורונה שינתה את פני מערכת הבריאות בשנת בנגיף, ללא פשרות וללא מורא. אכן, מערכת בריאות חסונה ואיכותית כשלנו, בעזרת מבצע .החיסונים שהקיף את מרבית האוכלוסייה הבוגרת, הביאו להצלחה כבירה ולמיגור המגפה עם היכנסי לתפקיד קיבלתי החלטה שלא להפסיק את פעילות התוכנית הלאומית למדדי איכות על מנת לקדם טיפול איכותי ובטיחותי בחולים גם בזמן הקורונה. כך גם היה. התוכנית שנים המשיכה בפעילותה הסדירה ושמרה על8 הלאומית למדדי איכות הפועלת מזה . הייתה אמנם ירידה2020 איכות הטיפול בכל הנושאים הקליניים הנמדדים גם בשנת ,מסוימת בפעילות האלקטיבית והאמבולטורית בתחילת המגיפה, אך לא בהישגי בתי החולם תחנות האם והילד וחברות האמבולנסים, אשר שמרו ואף קידמו את יעדי המדדים. בנוסף למדדי התוכנית פתחנו בשנת המגיפה מדדי איכות נוספים לקטיעת שרשראות ההדבקה .)ולהתמודדות עם השפעת והקורונה (מדדי חורף מדדי האיכות מכוונים לכל מעגלי החיים, מלידה ועד זיקנה, כולל מדדי רצף טיפולי. היעדים .מתעדכנים מידי שנה ומאתגרים את נותני השירות לקיים תוכנית שיפור איכות שנתית המדידה היא השוואתית בין המוסדות השונים ומהווה מקור לתחרותיות חיובית ובונה, תמריץ .למצוינות והישגיות איכות הטיפול ובטיחות המטופל הם אבני יסוד בניהול מוסדות הבריאות. מערכת הבריאות ,שלנו המתקדמת מאד באמצעי הטיפול, ניתוחים ופרוצדורות חדשים, תרופות וחיסונים חשוב שתקפיד ביתר שאת לא לגרום נזק ולמזער ככל הניתן את הטעויות והתוצאות הבלתי ,צפויות בחולים מאושפזים. בעזרת מנגנוני איכות ובטיחות, תחקירים ולמידה מערכתית .נחסוך הן בחיי אדם והן בעלויות שתוכלנה להיות מתועלות לקידום ולפיתוח ברצוני להודות לכל העוסקים במלאכה, לפרופ' ירון ניב, סמנכ"ל בכיר לאיכות ובטיחות העומד ,בראש התוכנית, לד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה, העומדת בראש הוועדה המייעצת לעובדי המנהל לאיכות ובטיחות על המסירות והאמונה בחשיבות התוכנית, לחברי הוועדה המייעצת ולכל נותני השירות בקופות החולים, בבתי החולים, למד"א ולחברות האמבולנס, על .שיתוף הפעולה וקידום איכות הרפואה בישראל ,בברכה פרופ' חזי לוי דברי פתיחה לספר המדדים פגשה מערכת בריאות מעולה ואיכותית, שלמרות החוסר הכרוני2020 מגפת הקורונה שהחלה בתחילת שנת בכוח אדם ומשאבים, התמודדה אתה בהצלחה. אף לרגע אחד לא הגענו למצב של אי ספיקה ולרגע לא ויתרנו ,על איכות הטיפול הרפואי ובטיחותו. צוותי הרפואה הנפלאים נלחמו בעוז ובהקרבה ויחד עם מבצע החיסונים .בו הגענו לחיסון רוב האוכלוסייה הבוגרת, יכולנו לנגיף וקטענו את התפשטותו מנכ"ל משרד הבריאות החליט להמשיך ולקיים את התוכנית הלאומית למדדי איכות על מנת לשמור על איכות שנים, בהתאם לתקנות ביטוח בריאות8 ובטיחות הטיפול בחולים גם בעת המגפה. התוכנית פועלת מזה נותני השרות חייבים למסור למשרד הבריאות מידע ניהולי, כספי או רפואי שיידרש2012. ממלכתי משנת לשם מדידת הטיפול הרפואי ושירותי הבריאות ביחס למדדי האיכות. כמו כן נקבע כי משרד הבריאות יפרסם .את תוצאות מדדי האיכות בשקיפות מלאה למרות מגפת הקורונה והירידה בפעילות בתי החולים (ניתוחים, פרוצדורות אבחנתיות, אשפוזים, בקורים .במכונים ובמרפאות החוץ) לא הייתה פגיעה באיכות הטיפול הן במחלקות הקורונה והן במחלקות הרגילות .יעדי התוכנית הושגו במלואם למרות כל הקשיים, העומס ושחיקת אנשי הצוות עקב המגפה נמנעו השנה מבחירת מדדי איכות חדשים ומהעלאת רוב היעדים של המדדים הקיימים. עדיין אנו בודקים באופן קפדני את ביצועי מוסדות הרפואה ומכינים מדדים חדשים אשר יחליפו את המדדים נשיא הארגון האמריקאיProf. Mark Chassin שהגיעו לפרקם. המדדים שיבחרו יהיו ע"פ הקריטריונים של ,: על המדד להיות מכוון לאיכות הטיפול, מבוסס ראיות, מדויק2010 לאקרדיטציה, כפי שפורסמו בשנת מתאר תופעה בעלת היקף וחשיבות לאומית, בעל פוטנציאל לשיפור, ניתן למדידה במספר רב של מוסדות וניתן למשיכה ממערכות המחשוב. אנו נעזרים מאד באיגודים המקצועיים של הר"י ובמועצות הלאומיות כדי לשקול בחירה במדד כזה או אחר, על מנת שבאמת יקדם ויתקף התנהלות המביאה לשיפור האיכות. המדד אינו קובע התנהגות חדשה אלא ממנף התנהגות קיימת שתורמת לשיפור איכות הטיפול ו/או בטיחותו באופן גלוי וברור. גם השנה, על אף ההתפרצות העולמית של מגפת הקורונה, אנו ממשיכים לקדם את מערכת .הבריאות ואיכות הטיפול ואף בוחנים הוספת מדדי איכות ייעודיים שיסייעו בקידום הטיפול במגפה תודתנו נתונה לכל העוסקים במלאכה, אנשי התוכנית הלאומית למדדי האיכות, צוותי הרפואה בבתי החולים ובקהילה, ממוני האיכות, הנהלות בתי החולים וחברי הוועדה המייעצת למדדי האיכות, על פעילותם החשובה .לקידום איכות הרפואה בישראל פרופ' ירון ניב תוכן עניינים 16..........................................................................................עיקר הממצאים ודיון 22.......................................................................2020 עד2013 מדדי איכות בשנים 23.......................................................ריכוז הממצאים לפי נושאים במיקוד התוכנית 28......................................................................פירוט הארגונים המדווחים לתוכנית 34..................................................................................................................רקע 34............................................................................................................................ביסוס חוקי 34.................................................................................................עקרונות בבחירת מדדי איכות 35............................................................................................... תשתית המידע לצורך המדידה 36...............................................................................................הרשומה הרפואית הממוחשבת 36........................................................................השוואות בין בתי חולים בעולם ופרסום המידע 37...................................................................................."ציון מסכם לבית חולים – "טבלת ליגה 38..........................................................................................................................אופן חישוב הציון 39...................................................................................................פירוט המדדים 39........................................................................................................................אירוע חד בלב 41...............................................................................................הוספיטל-טיפול בסביבת הפרה 42...............................................................................................................טיפול בבית החולים 44.........................................................................................................)הוספיטל-החייאה (פרה 47..........................................................................................................מחלקה לרפואה דחופה 49...............................................................................................)אירוע מוחי חד (בתי"ח כלליים 50.............................................................................................. )הוספיטל-אירוע מוחי חד (פרה 56....................................................................................................................הלימות דיאליזה 57...............................................................................................................שברים בצוואר הירך 60...................................................................................................................... מניעה שניונית 61.......................................................................................................................מניעת זיהומים 64..............................................................................................................מניעת פקקת ורידים 69...........................................................................................................................נאונטולוגיה 72....................................................................................................................................תזונה 10 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 72.....................................................................................................................תזונה בקרב תינוקות 74................................................................................................................... תזונה בקרב קשישים 77...................................................................................................................................סוכרת 80......................................................................................................................................כאב 82..................................................................................................................................הרדמה 83...................................................................................................................................דיכאון 84........................................................................................................................דיכאון לאחר לידה 85...................................................................................................................דיכאון בקרב קשישים 87.................................................................................................................................אלימות 91.....................................................................................................................בטיחות הטיפול 94.......................................................................................................................קבלה לאשפוז 95........................................................................................................................תוכנית טיפול 96..........................................................................................................משך הגבלה ו/או בידוד 97.............................................................................................................................רצף טיפול 100...........................................................................................................................אשפוז חוזר 101............................................................................................................בדיקות סקר והערכות 101..............................................בדיקות סקר בקרב מאושפזים בבתי חולים ומחלקות לבריאות הנפש 105.................................................................................................................................דליריום 107...................................................................................................................גדילה והתפתחות 111................................................................................................................................ חיסונים 118............................................................................................................. שיטות 118..................................................................................................................... הגדרת המדדים 119.......................................................................................................... דיווח המדדים לתוכנית 119........................................................................................................................ תיקוף המידע 119.................................................................................................................. קביעת יעד למדד 120.........................................................................................................................מיפוי חסמים 121............................................................................................ שיטות סטטיסטיות 121.................................................................................................. חישוב שיעור העמידה במדד 121.............................................................................................................. תקנון לפי מגדר וגיל 122..........................................................................................................................רווח בר סמך 122..................................................................................................................................קטימה 11 122................................................................................................... מגמות בזמן כולל ממוצע נע 123..................................................................................................השוואות בין נותני השירותים 123....................................................................................שיעור העמידה במדד בחיתוכים שונים 123...........................................................................................'מדדי אירוע חד במוח ומדד טריאז 124..................................................................................................... משך הזמן עד מתן הטיפול 124................................................................................................... רמה חברתית כלכלית ומגזר 125...................................................................................................................מדדי אשפוז חוזר 125....................................................................................................................מדדים מוקפאים 126................................................................................................ פירוט הממצאים 126................................. )הוספיטל-מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי (פרה 130... )הוספיטל- לפני ההגעה לבית החולים (פרהSTEMI-מסירת תוצאות אק"ג של מטופלים עם חשד ל 134......................) (בתי"ח כללייםSTEMI דקות מההגעה לבית חולים במטופלים עם90 תוךPCI ביצוע 139.......................................המלצה לטיפול אינטנסיבי בסטטינים לחולים עם תסמונת לב כלילית חדה 142............................................................)זמן מהגעה למלר"ד ועד ביצוע טריאז' קליני (בתי"ח כלליים 145.......................................................................) שעות (בתי"ח כלליים48 פניות חוזרות למלר"ד תוך 149.......................... )הוספיטל-הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע מוחי חד (פרה 152................ )הוספיטל-מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד לאירוע מוחי חד (פרה ראש בחולים עם אירוע חד במוחCT/MRI זמן חציוני מהכניסה לבית חולים ועד לביצוע 155.............................................................................................................................)(בתי"ח כלליים ) ו/או ביצוע צנתור מוחי לאחר אירוע איסכמי חדIV rt-PA( ורידי-מתן טיפול טרומבוליטי תוך 160....................................................................................................................)במוח (בתי"ח כלליים יממות מהקבלה לחדר מיון לחולים עם אבחנה של3 ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 164......................................................................................................................) (בתי"ח כללייםTIA 169.............)ביצוע הערכת סיכון לאירוע איסכמי חד במוח לחולים עם פרפור פרוזדורים (בתי"ח כלליים ביצוע הערכה תפקודית בכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה לאחר אירוע חד במוח (בתי"ח 172...................................................................................................................................)גריאטריים 174............. 65%- שווה או גדול מURR או1.2-) שווה או גדולה מKt/V( מנת הדיאליזה לדיאליזה בודדת 176.......................................................) שעות (בתי"ח כלליים48 שברים בצוואר הירך – מנותחים תוך 182. )הערכה תפקודית במחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך – בכניסה וביציאה (בתי"ח גריאטריים 185................ ) בשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך (בתי"ח גריאטרייםD מתן המלצה לנטילת ויטמין 12 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 187............................)מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קולון ו/או רקטום (בתי"ח כלליים 190.............................................)מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי (בתי"ח כלליים 194................ )מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך (בתי"ח כלליים 199..................................... )טרומבוטי פרופילקטי בניתוח כריתת רחם (בתי"ח כלליים-מתן טיפול אנטי 201.........................)לידתיים לאישה בסיכון ללידה מאיימת (בתי"ח כלליים-מתן קורס סטרואידים קדם לפחות36oC טמפרטורת גוף הפגים – שיעור הפגים שבקבלתם לפגייה חום גופם עמד על 203.............................................................................................................................)(בתי"ח כלליים 206..................................................................)שימור הנקה בלעדית בגיל ארבעה חודשים (טיפת חלב 212........................................................................ חודשים13 תיעוד מתן תוסף ברזל לתינוקות עד גיל ימים מהקבלה5 ביצוע הערכה תזונתית מלאה למאושפזים במחלקות סיעודי מורכב בתוך 218...................................................................................................)לבית החולים (בתי"ח גריאטריים ימים מתאריך הכניסה לאשפוז במחלקה5 ביצוע הערכה תזונתית מלאה למונשמים תוך 221...........................................................................................)להנשמה ממושכת (בתי"ח גריאטריים שעות מהכניסה למחלקה (בתי"ח24 ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית לקשישים סוכרתיים תוך 223...................................................................................................................................)גריאטריים 226................................. )קיום שיחה לתיאום טיפול עם מאושפזים / בני משפחתם (בתי"ח גריאטריים 228..........................................)הערכת כאב למטופלים המשוחררים מחדר התאוששות (בתי"ח כלליים 231..) השעות הראשונות לכניסה למחלקה (בתי"ח גריאטריים12-ביצוע הערכת כאב בקרב מאושפזים ב 35.5oC שיעור המנותחים שעם כניסתם לחדר התאוששות נמדדה להם טמפרטורת גוף של 234................................................................................ )לפחות במדידה פריפריאלית. (בתי"ח כלליים 237.............................................................................)איתור נשים עם דיכאון לאחר לידה (טיפת חלב 244............................................................)איתור והערכת דיכאון בקרב מאושפזים (בתי"ח גריאטריים ימים מהכניסה לאשפוז במחלקה לשיקום גריאטרי7 הערכת דיכאון לאחר אירוע מוחי תוך 246....................................................................................................................... )(בתי"ח גריאטריים 249........................................................................................................)תשאול לאלימות (טיפת חלב הערכת סיכון של הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי, לעצמם ו/או לסביבתם, בעת הבדיקה (בתי"ח 256..............................................................................................................................)פסיכיאטריים ימים ממועד כניסת הילד לאשפוז (בתי"ח5 קיום מפגש בין הרופא המטפל והמשפחה תוך 259..............................................................................................................................)פסיכיאטריים 262.................)ביצוע בקרה תרופתית על ידי רופא ותיעוד ההמלצות בסיכום המחלה (בתי"ח גריאטריים 13 ) ימים ממועד הקבלה לאשפוז (מבוגרים וילדים5 תוכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז תוך 265...................................................................................................................)(בתי"ח פסיכיאטריים תוכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז אחת לרבעון עבור מאושפזים באשפוז ממושך 268........................................................................................ )(מבוגרים וילדים) (בתי"ח פסיכיאטריים 271.................................................................................................................משך הגבלה ו/או בידוד 273....)שיעור המאושפזים שנכתב להם סיכום מחלה מפורט תוך שבוע מהשחרור (בתי"ח פסיכיאטריים שיעור המשוחררים מאשפוז פסיכיאטרי שנקבע עבורם תור להמשך טיפול בקהילה (בתי"ח 277..............................................................................................................................)פסיכיאטריים 281............................................. ) יום מהשחרור (בתי"ח פסיכיאטריים30 אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 285....................................................)בדיקת סקר לגילוי סוכרת פעם בחצי שנה (בתי"ח פסיכיאטריים 288........................................................)) פעם בחצי שנה (בתי"ח פסיכיאטרייםBMI( מדידת מסת גוף 290........................................................)מדידת פרופיל שומנים פעם בחצי שנה (בתי"ח פסיכיאטריים 292...................................................................... )בדיקת סקר לדם סמוי בצואה (בתי"ח פסיכיאטריים 296..................................................................)בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים (בתי"ח פסיכיאטריים 298.................)הערכת דליריום בכניסה לאשפוז למשתקמים בגין שבר בצוואר הירך (בתי"ח גריאטריים שיעור המטופלים שבוצע להם סיקור קוגניטיבי במהלך האשפוז ותועד במכתב השחרור 301....................................................................................................................... )(בתי"ח גריאטריים 305...................................) חודשים (טיפת חלב8 מדידות היקף ראש לתינוקות שמלאו להם3 השלמת 311.......................... )בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגילאי שנתיים עד שלוש (טיפת חלב 318..........................................................................) (טיפת חלב6 עד4 ביצוע בדיקות התפתחות בגיל 325.................. )ביקור ראשון בתחנת טיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים לאחר הלידה (טיפת חלב 334....................... ) חודשים (טיפת חלב13 לפעוטות עד גילMMRV אוMMR מתן מנה אחת של חיסון 341................................. ) חודשים (טיפת חלב18 ארבע מנות של חיסון מחומש לפעוטות שמלאו להם 348................................) מנות חיסון נגד שעלת (טיפת חלב3 חודשים שקיבלו7 שיעור התינוקות בגיל 355............................ בתי חולים כלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים- ציון מסכם למוסד 360......................................................................................................ביבליוגרפיה 14 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 15 עיקר הממצאים ודיון העולמית הורגשה בכלCOVID-19 הסתמנה כ"שנת קורונה" כאשר השפעתה של מגפת2020 שנת תחומי הפעילות של מערכות הבריאות, ביניהם גם תחום האיכות ומדידתו. במדינות שונות נצפתה השפעה שונה של המגפה על שיעורי העמידה במדדים. מרבית הדיווחים מהעולם הגיעו ברמת מרכז רפואי בודד או מספר מרכזים לכל היותר, ולמיטב ידיעתנו, טרם פורסמו מחקרים שמציגים Centers for Medicare &-את השפעת המגפה על מדדי האיכות ברמה לאומית. בארה"ב, ה השהו איסוף ודיווח נתונים במסגרת התוכנית למדדי איכות. בישראל, לעומתMedicaid Services זאת, פעילותה של התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים המשיכה להתנהל כסדרה גם אפשרה לנתח את השפעת2020 בתקופת המגפה. השלמת הדיווחים לתוכנית עבור שנת המדידה ,המגפה על מדדי האיכות בכל תחומי המדידה – בתי חולים כלליים, גריאטריים, פסיכיאטריים .הוספיטל וטיפות חלב-שירותי פרה בשני פרמטרים: היקף2019 לאלה של2020 באיורים למטה מוצגת השוואת הנתונים של שנת .פעילות המדדים, כפי שבא לידי ביטוי באוכלוסיית המכנה של המדד, ושיעורי העמידה במדדים בתי חולים או נותני שירות אחרים שלא דיווחו ו/או מדדים שלא דווחו במשך שנתיים מלאות .) לא נכללו בהשוואה זו2020- ו2019( בהשוואה2020 בבתי החולים הכלליים נצפתה ירידה ברורה בהיקף הפעילות של המדדים בשנת . מספר מדדים הציגו ירידה בולטת יותר מאחרים בהיקף פעילותם: מדד הערכת סיכון2019 לשנת שעות72 ) ומדד ביצוע דופלקס תוך21% לפקקת ורידים שנמדד במחלקות הפנימיות (ירידה של ). מבין הסיבות האפשריות לממצאים אלה ניתן למנות14% בחשד לאירוע מוחי חולף (ירידה של ירידה במספר הפניות למלר"ד ובמספר האשפוזים. כמו כן, הסבת מחלקות פנימיות למחלקות קורונה. בהתאמה לירידה במספר הלידות המוקדמות בתקופת המגפה נצפתה ירידה בפעילות 9% ו/או צנתור באירוע מוחי חריף נצפתה עלייה שלTPA מדדי היריון בסיכון ופגייה. במדד מתן .במספר הטיפולים, זאת בעיקר בעקבות הגדלת יכולות הצנתור ברמה הלאומית אמנם חלה ירידה בהיקפי פעילות המדדים, אך שיעורי העמידה במדדים שמרו על יציבות ואף דקות באירוע לבבי חריף ובמדד זמן חציוני90 השתפרו בחלקם. שיעורי העמידה במדד צנתור תוך עד לביצוע טריאז' במלר"ד נותרו יציבים, שיעורי העמידה במדד ניתוח תיקון שבר בצוואר הירך תוך , שעות, ובמדדי מתן אנטיביוטיקה מניעתית בניתוחי קולון, ניתוחים קיסריים ושבר בצוואר הירך48 בחשד לאירוע מוחי השתפרCT בהתאמה). מדד זמן חציוני עד לביצוע3%- ו1% ,8% ,3%( השתפרו . דקות27- דקות ל28-מ 16 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בהיות האוכלוסייה הקשישה בסיכון גבוה לחלות בקורונה, תחום האשפוז הגריאטרי הושפע .רבות על ידי המגפה והמוסדות הגריאטריים תפקדו בסביבה לא שגרתית ובעלת אתגרים רבים הדבר בא לידי ביטוי גם בהשפעת המגפה על מדדי האיכות שנמדדים במוסדות גריאטריים. בשנת בהיקף הפעילות בכל המדדים בתחום זה. נצפתה ירידה25%-10% נצפתה ירידה ניכרת של2020 משמעותית בהיקף פעילות המדדים של כניסה לאשפוז, ביניהם אומדן תזונתי, אומדן כף רגל סוכרתית והערכת דיכאון. כמו כן, נצפתה ירידה ניכרת בהיקף פעילות המדדים הקשורים לשיקום והערכת דליריום, דבר הנובעD לאחר שבר בצוואר הירך: הערכה תפקודית, מתן המלצה לוויטמין .ככל הנראה מהעדפה לבצע את השיקום מחוץ למסגרות האשפוז ככל שניתן למרות הקשיים הרבים שחוו מוסדות גריאטריים עם התפרצות מגפת הקורונה, ברוב המוחלט של המדדים נשמרה יציבות או חלה ירידה קלה בלבד בשיעורי הביצוע. הביצועים של מדד מתן לאחר שבר בצוואר הירך, מדד הערכת דיכאון ומדד הערכה תפקודית לאחרD המלצה לוויטמין אירוע מוחי נותרו יציבים. המדדים שהציגו ירידה קלה בשיעורי הביצוע הם: אומדן תזונתי ואומדן ); הערכת דליריום לאחר שבר בצוואר הירך ואיתור1% סיכון לנפילות בכניסה לאשפוז (ירידה של ;)4% ); הערכה תזונתית מלאה ואומדן כף רגל סוכרתית (ירידה של2% והערכת דיכאון (ירידה של .)7% הערכה תזונתית מלאה במחלקות מונשמים (ירידה של המגפה אתגרה גם את המערך לבריאות הנפש, הודות לייחודיותו של האשפוז הפסיכיאטרי והצורך בהיערכות מיוחדת לטיפול בחולי קורונה שסובלים מהפרעות נפשיות הדורשות אשפוז. בבתי :חולים לבריאות הנפש נצפתה ירידה בולטת בפעילות המדדים, בעיקר באשפוז פסיכיאטרי אקוטי ), קיום פגישה בין רופא לבין משפחה של7% הערכת סיכון לאלימות במיון פסיכיאטרי (ירידה של ) וקביעת תור בקהילה לאחר השחרור (ירידה10% ימים מהקבלה (ירידה של5 ילד מאושפז תוך ). ככל הנראה, הסיבה העיקרית שגרמה לירידה בפעילות המדדים האלה הינה ירידה בפניות7% של למיון פסיכיאטרי וכתוצאה מכך גם ירידה במספר האשפוזים בבתי חולים לבריאות הנפש במהלך .מגפת הקורונה בשיעור16% במדד קיום פגישה בין רופא למשפחה של ילד מאושפז נצפתה ירידה בולטת של העמידה במדד וזאת בניגוד למדדים אחרים שצוינו לעיל, משום שהמדד מחייב פגישה פנים אל .פנים, דבר שלעתים לא התאפשר עקב סגירת המחלקות לביקורים או בידוד של בני המשפחה מדדים נוספים שנמדדים בבתי חולים לבריאות הנפש באשפוז ממושך הינם מדדי סקר: מדידת , סקר סוכרת ושומנים בדם, דם סמוי בצואה וממוגרפיה. במדדים אלה נראתהBMI ל"ד, הערכת ) בפעילות וברוב המדדים הללו, למרות הירידה הכללית בפעילות, שיעורי5%-ירידה מתונה יותר (כ .העמידה במדדים עלו 17 הוספיטל נצפו עליות קטנות בפעילות שמקורן בגידול-בארבעת המדדים שנמדדים בתחום פרה הטבעי של האוכלוסייה. יחד עם זאת, הצפי השגרתי לגידול בפעילות במדדים האלה הוא גבוה יותר, והדבר אומר שצמצום העלייה של המכנה למרות הגידול וההזדקנות של אוכלוסייה מצביע .על השפעת מגפת הקורונה גם בתחום זה לכל3% הפעילות של מרבית המדדים שנמדדים בתחנות טיפת חלב ירדה באופן מתון, ירידה של היותר. הירידה הקלה בהיקף פעילות המדדים ביחס לתחומי המדידה האחרים נובעת מכך שגודל האוכלוסייה בתחום זה תלוי בהיקף הילודה בתקופה שקדמה לתקופת המדידה, ולכן אינה מושפעת .ממגפת הקורונה למרות שחלה ירידה בהיקפי פעילות המדדים, שיעורי העמידה במדדים שמרו על יציבות ואף ), מתן2%( השתפרו בחלקם. מדדים שהציגו שיפור בשיעורי הביצוע היו: מתן חיסון נגד שעלת ). שיעור העמידה במדד של ביקור ראשון בתחנה1%( ) ושימור הנקה בלעדית1%( חיסון מחומש .) בשיעורי הביצוע3%-1%( תוך שבועיים מהלידה נותר יציב ושאר המדדים הציגו ירידה קלה מאוד כל המדדים שנמדדים בתחום זה מחייבים מפגשים פנים אל פנים של האם והתינוק עם צוות טיפת חלב ולכן, בהתחשב במגבלות במהלך מגפת הקורונה, הירידה בשיעורי העמידה בחלק מהמדדים .הינה צפויה נצפתה ירידה בהיקף הפעילות של מרבית המדדים שנמדדים במסגרת2020 לסיכום, בשנת .התוכנית הלאומית למדדי איכות. עם זאת, שיעורי העמידה במדדים לא ירדו ואף השתפרו בחלקם COVID-19 תוצאות אלה מצביעות על כך שאיכות הטיפול לא נפגעה בתקופת התפרצות מגפת בישראל. אנו רואים בכך הישג רב של מנהלים, אנשי איכות וצוותים קליניים בשטח שמשקיעים .מאמץ רב במתן רפואה איכותית גם בתקופת התפרצות המגפה 18 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בתי חולים כלליים דקות90 צנתור תוך שעות48 ניתוח שצ"י תוך אנטיביוטיקה מניעתית בניתוחי מעי אנטיביוטיקה מניעתית בניתוחים קיסריים אנטיביוטיקה מניעתית בניתוחי שצ"י הערכת סיכון לפקקת ורידים שעות72 דופלקס תוך הערכת כאב בהתאוששות לידתיים-מתן קורס סטרואידים קדם המלצה לסטטינים לאחר אוטם מדידת חום גוף בהתאוששות מדידת חום גוף בפגייה זמן חציוני עד טריאז' * באירוע מוחי **CT זמן חציוני עד לביצוע ו/או צנתור באירוע מוחי ***TPA מתן -30% -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% שינוי יחסי במכנה שינוי בעמידה במדד )2020( דקות9 ,)2019( דקות9 :'*עמידה במדד זמן חציוני עד טריאז )2020( דקות27 ,)2019( דקות28 : באירוע מוחיCT **עמידה במדד זמן חציוני עד לביצוע במספר טיפולים9% ו/או צנתור באירוע מוחי: גידול שלTPA ***מתן בתי חולים גריאטריים (הערכה תפקודית )שצ"י הערכה תזונתית מלאה שעות36 אומדן תזונתי תוך לאחר שצ"יD המלצה לוויטמין איתור והערכת דיכאון (הערכה תפקודית )שבץ (הערכה תזונתית מלאה )מונשמים אומדן כף רגל סוכרתית אומדן סיכון לנפילות הערכת דליריום לאחר שצ"י הערכת דיכאון לאחר שבץ סיקור קוגניטיבי קיום שיחה לתיאום טיפול -30% -25% -20% -15% -10% -5% 0% 5% שינוי יחסי במכנה שינוי בעמידה במדד 19 בתי חולים לבריאות הנפש קביעת תור הערכת סיכון קיום מפגש עם הורים BMI :סקר סקר: לחץ דם סקר: סוכרת סקר: פרופיל שומנים סקר: דם סמוי סקר: ממוגרפיה -16% -13% -11% -8% -5% -3% 0% 3% 5% 8% 11% 13% 16% שינוי יחסי במכנה שינוי בעמידה במדד הוספיטל-פרה מתן אספירין הערכה סטנדרטית לשבץ מסירת הודעה מוקדמת בשבץ STEMI-מסירת א.ק.ג. בחשד ל 0% 1% 3% 4% 5% 7% 8% שינוי יחסי במכנה שינוי בעמידה במדד 20 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים טיפות חלב אומדן דיכאון לאחר לידה מדידת היקף ראש MMR חיסון חיסון מחומש 3-2 בדיקת התפתחות גיל ביקור ראשון תשאול לאלימות שימור הנקה חיסון שעלת 6-4 בדיקת התפתחות גיל -4% -3% -3% -2% -1% -1% 0% 1% 1% 2% 3% 3% שינוי יחסי במכנה שינוי בעמידה במדד 21 2020 עד2013 מדדי איכות בשנים התוכנית הלאומית למדדי איכות החלה עם חמישה מדדי איכות בבתי החולים הכלליים בשנת . כבר בשנותיה הראשונות, היינו עדים לשיפור משמעותי שהתרחש באיכות הטיפול בעקבות2013 . מסגרות טיפול שונות5- מדדי איכות ב69 המדידה והפרסום. כיום התוכנית מונה :מסגרות שנמדדות בתוכנית 2013 שנת ) מוסדות28( בתי חולים כלליים 2014 הצטרפו בשנת ) מוסדות41( בתי חולים גריאטריים בתי חולים שבהם קיימות מחלקות8- בתי חולים פסיכיאטריים ו10( בתי חולים לבריאות הנפש )פסיכיאטריות 2015 הצטרפו בשנת טיפות חלב (כל תחנות טיפת חלב של לשכות הבריאות, ארבע קופות החולים, עיריית ירושלים )ועיריית תל אביב לא מדווחים2018-שיקום חולי נפש (לשכות הבריאות) – החל מ ) חברות15( מד"א ושירותי אמבולנסים 22 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ריכוז הממצאים לפי נושאים במיקוד התוכנית :)2020-2013 (אחוזי עמידה לאומיים לשנות המדידה 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 אוטם חד בלב דקות מההגעה לבית90 צנתור לב בתוך החולים68% 79% 86% 90% 91% 91% 92% 92% המלצה למתן אספירין בשחרור95% 96% 97% 98%נגרע נגרע נגרע נגרע מסירת תוצאות אק"ג של מטופלים עם טרםSTEMI חשד לאירוע לבבי מסוג הגעה לבית החולים 90% 92% 94% 95% מתן אספירין למטופלים עם כאבים -בחזה בחשד למקור לבבי (פרה )הוספיטל 95% 96% 90% 94% 96% המלצה לטיפול אינטנסיבי בסטטינים לחולים עם תסמונת לב כלילית חדה90% 93% 95% 95% שבץ מוחי זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד ראשCT/MRI לביצוע 55 'דק 38 'דק 33 'דק 29 'דק 28 'דק 27 'דק IV( ורידי-מתן טיפול טרומבוליטי תוך ) ו/או ביצוע צנתור מוחי (כמותrt PA )גולמית 305 857 1179 1393 1639 1735 1893 ביצוע דופלקס עורקי צוואר למטופלים TIA עם אירוע58% 73% 79% 83% 84% 86% ביצוע הערכה תפקודית (בשיקום) לאחר שבץ מוחי75% 91% 95% 96% 95% 96% הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים -של חשד לאירוע חד במוח (פרה )הוספיטל 82% 96% 96% 97% 97% שבץ: מסירת הודעה- הודעה מוקדמת מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד לאירוע מוחי חד 93% 93% 93% 94% ביצוע הערכת סיכון לאירוע איסכמי חד במוח לחולים עם פרפור פרוזדורים91% דיאליזה 23 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 מדד הלימות דיאליזה פרסום ללא נתון לאומי פרסום ללא נתון לאומי שברים בצוואר הירך שעות48 ניתוח תוך71% 78% 83% 86% 86% 87% 86% 90% )הערכה תפקודית (במחלקת שיקום לאחר שבר בצוואר הירך68% 75% 92% 96% 96% 95% 94% בשחרורD מתן המלצה לנטילת ויטמין משיקום74% 88% 91% 94% 96% 97% 97% מניעת זיהומים מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות לפני ניתוח קולון ו/או רקטום78% 83% 85% 86% 95% מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך66% 76% 86% 87% 88% 91% 94% מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי78% 88% 93% 95% 95% 96% 97% מניעת פקקת ורידים ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידים62% 82% 92% 95% 95% 96% 96% טרומבוטי פרופילקטי-מתן טיפול אנטי סביב ניתוח כריתת רחם93% דיכאון איתור והערכת דיכאון בקרב מאושפזים אקוטיות-במחלקות תת75% 89% 91% 88% 86% הערכת דיכאון לאחר אירוע חד במוח במחלקת שיקום55% 71% 82% 89% 89% איתור דיכאון לאחר לידה66% 77% 81% 85% 82% 81% אלימות הערכת סיכון של הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי39% 78% 87% 91% 90% 95% 95% ביצוע תשאול לאלימות כלפי נשים53% 70% 85% 86% 83% רצף טיפול יום30 אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך20.4% 20% 18.6% 16.1% 24 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 קביעת תור למשוחררים מאשפוז )להמשך טיפול בקהילה (בריאות הנפש21% 57% 76% 84% 85% 89% 91% סיכום מחלה מפורט תוך שבוע )מהשחרור (בריאות הנפש85% ביקור ראשון בתחנת טיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים לאחר לידת תינוק35% 38% 41% 43% 43% ביצוע בקרה תרופתית על ידי רופא ותיעוד ההמלצות בסיכום המחלה91% תוכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז ימים ממועד הקבלה לאשפוז5 תוך )(מבוגרים וילדים 89% תוכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז אחת לרבעון עבור מאושפזים באשפוז )ממושך (מבוגרים וילדים 96% גדילה והתפתחות מדידות היקף ראש לתינוקות3 השלמת חודשים8 שמלאו להם89% 91% 91% 91% 92% 88% בדיקת התפתחות שפה ותקשורת בגיל שנים3-2 77% 83% 82% 83% 84% 82% 6 עד4 ביצוע בדיקות התפתחות בגיל21% 24% 22% החייאה מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב91% 90% 96% לא מתפרסם השנה בשל אילוצי קורונה לא מתפרסם השנה בשל אילוצי קורונה כאב -ביצוע הערכת כאב במחלקות תת חריפות ושיקום79% 89% 94% 97% 97% 97% 96% מדידת כאב בחדר התאוששות86% 95% 97% 97% 98% הרדמה מדידת טמפ' גוף בחדר התאוששות78% 91% 94% 96% חיסונים MMR/MMRV מתן מנה אחת של חיסון חודשים13 לפעוטות עד גיל60% 60% 61% 66% 73% 72% 25 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 מתן ארבע מנות של חיסון מחומש חודשים18 לפעוטות שמלאו להם79% 75% 78% 79% 80% 81% מנות של חיסון נגד שעלת עד גיל3 מתן חודשים7 61% 62% 64% 67% בטיחות הטיפול אומדן סיכון לנפילות במחלקות סיעוד חריפות-מורכב, שיקום ותת89% 96% 97% 98% 98% 98% קבלה לאשפוז קיום מפגש בין הרופא המטפל ימים ממועד כניסת5 והמשפחה תוך הילד לאשפוז במוסד לבריאות הנפש 27% 63% 80% 86% 71% )קיום שיחה לתיאום טיפול (גריאטריה40% 73% 77% 75% סוכרת ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית לקשישים חריפות וסיעוד-במחלקות שיקום, תת מורכב 74% 90% 94% 95% 95% 91% תזונה שעות לקשישים36 אומדן תזונתי תוך חריפות-במחלקות שיקום ותת59% 83% 94% 98% 98% 98% 98% הערכה תזונתית מלאה לקשישים במחלקות סיעוד מורכב31% 63% 74% 84% 90% 88% 84% הערכה תזונתית מונשמים לקשישים מונשמים במחלקות מונשמים83% 95% 94% 96% 97% 90% תיעוד מתן תוסף ברזל לתינוקות עד גיל חודשים13 72% שימור הנקה בלעדית בגיל ארבעה חודשים71% 69% 68% 69% 69% בדיקות סקר הערכת דליריום בכניסה לאשפוז במחלקת שיקום למשתקמים בגין שבר בצוואר הירך 55% 83% 91% 94% 92% מדידת לחץ דם למאושפזים באשפוז לבריאות הנפש99% 99% 99% 99% 100% 100% מדידת פרופיל שומנים למאושפזים באשפוז לבריאות הנפש52% 60% 72% 81% 86% 91% 26 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 סקר לגילוי סוכרת למאושפזים באשפוז לבריאות הנפש61% 73% 71% 87% 86% 87% ) למאושפזיםBMI( מדידת מסת גוף באשפוז לבריאות הנפש80% 90% 94% 98% 98% 98% בדיקה של דם סמוי בצואה למאושפזים באשפוז לבריאות הנפש16% 14% 19% 34% 51% 61% ממוגרפיה למאושפזות באשפוז לבריאות הנפש22% 26% 48% 50% 55% 46% ביצוע סיקור קוגניטיבי במהלך האשפוז )(גריאטריה72% 77% 87% 89% הגבלות משך הגבלה ו/או בידוד פרסום ללא נתון לאומי מלר"ד 'זמן מהגעה למלר"ד ועד ביצוע טריאז )קליני (זמן חציוני 10 'דק 10 'דק' דק9 ' דק9 פניות חוזרות למלר"ד5.4% 5.5% 5.5% נאונטולוגיה לידתיים-מתן קורס סטרואידים קדם לאישה בסיכון ללידה מאיימת95% 97% 98% 99% 99% מדידת טמפרטורת גוף הפג55% 71% 86% 90% :מקרא . לא עמד ביעד לאותה שנה- אדום . עמד ביעד לאותה שנה- ירוק . לא נקבע יעד לאותה שנה- ללא רקע עבור חלק מהמדדים התבצע עדכון של היעד, בהתאם לשיעורי העמידה במדד ולאחר התייעצות .עם הוועדה המייעצת. פירוט השינויים מתוארים בחוברות הגדרת המדדים 27 פירוט הארגונים המדווחים לתוכנית ) משבצת ריקה- | לא נדרש לדווח❎ - | לא דווח✅ - (דווח כלליים 🇦 🇧 🇨 🇩 🇪 🇫 🇬 🇭 🇮 🇯 🇰 🇱 🇲 🇳 🇴 🇵 🇶 🇷 🇸 אפק❎ אוגוסטה ויקטוריה❎ אלישע❎ ❎ ✅ ✅ אסותא אשדוד✅ ✅ ✅ ❎ ❎ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ❎ אסותא באר שבע✅ ✅ ✅ ✅ אסותא חיפה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ אסותא ראשון✅ ✅ ✅ ✅ ✅ אסותא תל אביב✅ ✅ ✅ ✅ ✅ בני ציון✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ברזילי✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הדס הרצליה✅ הדסה הר הצופים✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הדסה עין כרם✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הוד עמל ירושלים✅ הכרמל✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ *הלל יפה❎ ❎ ✅ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ✅ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ✅ ❎ ✅ ❎ המרכזי בעמק✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ המשפחה הקדושה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הסקוטי✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הצרפתי סנט וינסנט✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הרצליה מדיקל סנטר✅ ✅ ✅ ✅ ק. גולדה-השרון✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ וולפסון✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ זיו✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ יוספטל✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ )יצחק שמיר (אסף הרופא✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ לניאדו✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מאיר✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ מעייני הישועה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ 28 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 🇦 🇧 🇨 🇩 🇪 🇫 🇬 🇭 🇮 🇯 🇰 🇱 🇲 🇳 🇴 🇵 🇶 🇷 🇸 נפרולייף✅ *נהריה✅ ❎ ✅ ✅ ❎ ❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ ✅ ✅ ❎ סוראסקי✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ סורוקה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ פרזניוס❎ פוריה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ קפלן✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ רבין ק.בילינסון✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ רמבם✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שיבא✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שניידר✅ ✅ ✅ שערי צדק✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ אנטיביוטיקה מניעתית לניתוח שבר בצוואר הירך 🇦 TIA- יממות למאובחנים ב3 דופלקס צוואר תוך 🇧 דקסמטזון 🇨 הערכת כאב בחדר התאוששות 🇩 הערכת סיכון לפקקת ורידית במחלקות פנימיות 🇪 זמן הגעה עד טריאז 🇫 זמן עד לביצוע סי טי ראש בחולים עם שבץ מוחי 🇬 טיפול טרומבוליטי לאחר שבץ מוחי 🇭 טמפרטורת גוף בחדר התאוששות 🇮 טמפרטורת גוף הפגים 🇯 מתן טיפול אנטי טרומבוטי לניתוח כריתת רחם 🇰 מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לניתוח קיסרי 🇱 מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קולון 🇲 שעות48 ניתוח שבר בצוואר הירך תוך 🇳 סטטינים לאחר אוטם 🇴 פניה חוזרת למלר"ד 🇵 דקות מהכניסה לבית החולים90 צנתור לב בתוך 🇶 הלימות דיאליזה 🇷 אנטיביוטיקה מניעתית לניתוח שבר בצוואר הירך 🇸 * אי דיווח בשל תהליך החלפת מערכות מחשוב 29 גריאטריה 🇦 🇧 🇨 🇩 🇪 🇫 🇬 🇭 🇮 🇯 🇰 🇱 🇲 🇳 🇴 אוגוסטה ויקטוריה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ אלישע❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ בית בלב בת ים✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ בית בלב נשר✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ בית בלב עומר✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ משען רעננה- בית בלב רעננה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ בית הדר אשדוד✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ בית לוינשטיין✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ בני ציון✅ ✅ בית רבקה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הדסה הר הצופים✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ הוד עמל ירושלים מ.אדומים✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ המרכזי בעמק✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ ✅ ✅ ✅ המשפחה הקדושה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הרצוג✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הרצפלד✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ לניאדו✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מאיר✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ירכא- מול הנוף✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מוסד אלענאיה שפרעם✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מעונות מכבי תל השומר✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מר'ג דורות נתניה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ מרג פרדס חנה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ משגב לדך✅ ✅ ✅ ✅ ✅ נאות המושבה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ נאות השרון✅ ✅ ✅ ✅ ✅ נאות התיכון✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ *נהריה❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ נוה עמית רחובות✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ ✅ ✅ ✅ ✅ נווה שבא באר שבע✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ נוף הגפן❎ ❎ ❎ ❎ ❎ סוראסקי❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ סורוקה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ סנט לואיס❎ ❎ ❎ ❎ ❎ עמל טבריה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ פאלאס מדיקל✅ ✅ ✅ ✅ ✅ פוריה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ פלימן✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ מרכז רפואי שיקומי- רעות✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שיבא✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ שמואל הרופא✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ❎ שעות24 אומדן כף רגל סוכרתית לסוכרתיים תוך 🇦 שעות24 אומדן סיכון לנפילות תוך 🇧 שעות מהקבלה לאשפוז36-אומדן תזונתי ב 🇨 איתור דיכאון בקרב מאושפזים 🇩 ביצוע הערכה תיפקודית לאחר אירוע חד במוח 🇪 ביצוע הערכה תיפקודית למאושפזים בגין שצ"י 🇫 בירור העדפות 🇬 הערכה קוגנטיבית 🇭 ימים במונשמים5 הערכה תזונתית תוך 🇮 ימים בסיעוד מורכב5 הערכה תזונתית תוך 🇯 הערכת דיכאון לאחר אירוע מוחי 🇰 הערכת דליריום 🇱 שעות ראשונות באשפוז12-הערכת כאב ב 🇲 בשחרורD מתן המלצה לויטמין 🇳 שימוש מושכל בתרופות 🇴 אי דיווח בשל תהליך החלפת מערכות מחשוב- * 30 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים טיפות חלב 🇦 🇧 🇨 🇩 🇪 🇫 🇬 🇭 🇮 🇯 🇰 משרד הבריאות✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ עיריית ירושלים✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ עיריית ת"א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שירותי בריאות כללית✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שירותי בריאות לאומית✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שירותי בריאות מאוחדת✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שירותי בריאות מכבי✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ איתור דיכאון לאחר לידה 🇦 חודשים8 מדידת היקף ראש עד גיל 🇧 חודשים13 עד גילMMR אוMMR מתן חיסון 🇨 חודשים18 מנות של חיסון מחומש עד גיל4 מתן 🇩 3-2 בדיקת התפתחות שפה ותקשורת בגיל 🇪 שימור הנקה – בלעדית 🇫 תשאול לאלימות 🇬 ברזל 🇭 ביקור ראשון 🇮 שעלת 🇯 שנים6 עד4 ביצוע בדיקות התפתחות בגיל 🇰 31 בריאות הנפש 🇦 🇧 🇨 🇩 🇪 🇫 🇬 🇭 🇮 🇯 🇰 🇱 🇲 🇳 נס ציונה-באר יעקב✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ברזילי✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ בריאות הנפש באר שבע✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ גהה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הדסה הר הצופים✅ הדסה עין כרם✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הלל יפה❎ ❎ ❎ ❎ ❎ המרכזי בעמק✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הסקוטי✅ ✅ ✅ ✅ ✅ הרצוג❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ זיו✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ יהודה אברבנאל✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ לב השרון✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ כפר שאול- מב"ן✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ )מזור (לשעבר מזרע✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מעייני יהושועה❎ ✅ ✅ ❎ ❎ ✅ ✅ מעלה הכרמל✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ סוראסקי❎ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ רמבם✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שיבא✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שלוותא✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ שער מנשה✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ ✅ יום30 אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 🇦 הערכת סיכון לאלימות במיון פסיכיאטרי 🇧 ימים5 מפגש בין הרופא המטפל להורים תוך 🇨 מהאשפוז ימים מהקבלה לאשפוז5 תוכנית טיפול מתועדת תוך 🇩 תוכנית טיפול מתועדת אחת לרבעון באשפוז ממושך 🇪 משך הגבלה ו/או בידוד 🇫 סיכום מחלה מפורט תוך שבוע 🇬 קביעת תור בקהילה למשוחררים מאשפוז 🇭 מדידת לחץ דם 🇮 מדידת פרופיל שומנים 🇯 סקר לגילוי סוכרת 🇰 )BMI( מדידת מסת גוף 🇱 ממוגרפיה 🇲 דם סמוי בצואה 🇳 32 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים הוספיטל-פרה 🇦 🇧 🇨 🇩 🇪 אמבולנס אלזהראוי✅ ✅ ✅ ✅ שניר קינדל-אמבולנס הנגב❎ ❎ ❎ ❎ ❎ אמבולנס חדרה בע'מ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ אמבולנס מריזן בע'מ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ) בע'מ2006( הצלה שירותי בריאות❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ) בע'מ1996( חייאן✅ ✅ ✅ ✅ טיפול נימרץ אלשפאא❎ ❎ ❎ ❎ )יוסי אמבולנס בע'מ (ראשי❎ ❎ ❎ ❎ ❎ מרחב אילון- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב אשר- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב גלבוע- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב ירדן- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב ירושלים- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב ירקון- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב כרמל- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב לכיש- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב נגב- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ מרחב שרון- מד'א✅ ✅ ✅ ✅ ✅ בע'מ1991 מוקד חייאת❎ ❎ ❎ ❎ ❎ מציל חיים בע'מ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ נטלי❎ ❎ ❎ ❎ ❎ ש.ל פתרונות חירום מתקדמים בע'מ❎ ❎ ❎ ❎ ❎ טלרפואה בע'מ- שח'ל❎ ❎ ❎ ❎ ❎ אק"ג 🇦 הדרכה טלפונית (לא מפורסם 🇧 )השנה שבץ- הודעה מוקדמת 🇨 שבץ- הערכה 🇩 מתן אספירין 🇪 33 רקע . התוכנית החלה כתוכנית2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים הוקמה בינואר 2015- ו2014 מדדי איכות. בשנים5 צומחת שהחלה את מדידתה בבתי החולים הכלליים עם , – טיפות חלב2015 החלו להצטרף בתי החולים הגריאטריים ובתי החולים לבריאות הנפש ובשנת מדדי איכות והיא פועלת69 שיקום בריאות הנפש, מד"א וחברות האמבולנס. כיום התוכנית מונה . ארגוני בריאות139 מול התוכנית פועלת בשיתוף פעולה מלא עם המועצות הלאומיות, האיגודים המדעיים של ההסתדרות . בבחירת המדדים, קביעת המתודולוגיה וניתוח הממצאיםOECD-הרפואית בישראל ועם ארגון ה ביסוס חוקי תקנות ביטוח , הוסדר הבסיס החוקי למדידת איכות בבתי חולים בישראל, עם תיקון2012 בשנת 1.2012-בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע"ג על בסיס תקנות אלה יצאה לדרך התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים, שמלוּוה בוועדה מייעצת לקביעת מדדי איכות ובוועדות מקצועיות בכל תחומי הרפואה הנמדדים. תפקיד הוועדה המייעצת הוא להמליץ למנכ"ל משרד הבריאות על מדדי האיכות הנבחרים. התקנות מסדירות את חובת הדיווח למשרד הבריאות ואת שקיפות הממצאים לציבור הרחב. יש לציין כי שירותי החירום לא מחויבים לדווח לתוכנית על פי החוק, אולם מרבית החברות החליטו להצטרף בשל חשיבותה .ומתוך הכרתם ונכונותם לשיפור איכות הרפואה הדחופה עקרונות בבחירת מדדי איכות מדידת איכות באמצעות מערך מדדים מוסכם היא כלי חשוב לשיפור איכות מערכתית ולקביעת ,מדיניות. עם זאת, מדדי איכות יובילו לשיפור אמיתי באיכות הרפואה רק בתנאי שהם יוגדרו כראוי .שישתמשו בהם כהלכה ושייושמו בארגון שנערך כראוי להטמעת השינויים :העקרונות בבחירת מדדי האיכות התבססו על ארבעה קריטריונים מרכזיים 1. בסיס ראיות איתן, קיום הוכחה מדעית ברורה שהמדד (התהליך) הינו בעל השפעה על התוצא ;)Evidence-Based Medicine( 34 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 2. ;היתכנות המדידה: המדד ניתן למדידה כך שמוכיח שהתהליך אכן מתבצע 3. ;התהליך מבוקר תוצאים, כך שיש זיקה בין התהליך לבין התוצא 4. 2.אין למדד פוטנציאל נזק, כלומר הטמעת המדד אינה עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות יתר על כן, בעת בחירת המדדים חשוב לקבוע מדדים משמעותיים מבחינה קלינית, כך שבאמצעות מדידתם יחול שיפור של ממש באיכות ההליך הרפואי; חשוב לוודא שמדידתם אפשרית מבחינה טכנית, שהגדרתם פשוטה יחסית, שהם אינם ניתנים לפרשנות סותרת ושניתן לאסוף נתונים מהימנים עבורם. חשוב גם לוודא שהמדד ישקף רגישות לשינויים לאורך זמן ויהיה רגיש לשונות בין בתי החולים; כמו כן רצוי שתהיה לו חשיבות בעיני הציבור. כדי לשמור על תקפות המדידה, על מדדי המבנה והתהליך להתאים למדד התוצא, כלומר צריכה להיות זיקה ביניהם מבחינה תיאורטית .ואמפירית, כדי שיוכלו להצביע בצורה אמינה על השונות בטיפול הרפואי הניתן למטופלים ,כדי לשמור על התקפות יש לבקרם ולעדכנם כל העת בהתאם להתפתחויות המדעיות. ככלל אקונומית-הערכת תוצאי איכות חייבת לעבור תקנון על פי מאפייני האוכלוסייה: דמוגרפית, סוציו ובריאותית ולעבור שינויים מפעם לפעם בהתאם לעדכונים המדעיים, הטכנולוגיים והממסדיים 3.של הידע הרפואי תשתית המידע לצורך המדידה הבסיס לניטור מהימן של ביצועים קליניים הוא קידוד אחיד של המידע הרפואי (בישראל לפי קודי ), מיומנות בקידוד וטיוב המידע. הדיוק בקידוד חשוב במיוחד בעת שמתבססים על מידעICD-9 .ממוחשב. דיוק באבחון וטיוב המידע משפיעים ישירות על איכות המדידה, ועל ההשוואה בין מוסדות קידוד נכון ומהימן הוא הבסיס לשפה משותפת בין ארגוני בריאות שונים. היכולת להתבסס על מידע חוסר הקפדה4.זה מבטיחה את היכולת לאתר את האוכלוסייה הרלוונטית למדידה בצורה מהימנה על איכות הקידוד ויצירת בסיס מידע מהימן, מובילה להשוואה לא תקפה ומדידה לא אחידה בין המוסדות השונים. טכנולוגיית מידע רפואי אמנם הוטמעה בישראל באופן נרחב אך מכיוון שעד כה ,אין יד מכוונת אחת וההטמעה בשטח נעשית בדרכים שונות, נוצרה שונוּת רבה בין נותני השירותים .הן מבחינת רמת המחשוב, הן מבחינת איכות הקידוד והן מבחינת סוגי מערכות המחשוב במהלך ניטור מדדי האיכות ועיבוד הנתונים הממוחשב, עלו בעיות שונות בקידוד אבחנות ופרוצדורות רפואיות בין נותני השירותים. העובדה שכל גורם מכשיר את הצוות הרפואי שלו לקודד בדרך המקצועית שהוא רואה לנכון והעובדה שעד כה אין אחידות בין נותני השירותים בשיטה ובאופן שבהם מקודדים פרוצדורות ואבחנות, גורעים מאיכות המידע המתקבל; אצל חלק מנותני 35 .השירותים יש מערכות מידע נפרדות לנתונים קליניים ואדמיניסטרטיביים ולנתוני התחשבנות לעיתים מעדכנים רק את אחת המערכות אך שואבים מידע מהאחרת, כך המידע שמתקבל אינו אחיד. ככלל, ההטרוגניות של מערכות המידע הרפואיות היא מכשול כשמדובר בנתונים שנאספים .באופן שגרתי לצורך הערכות קליניות לפיכך, בד בבד עם מדידת האיכות מתרחשת פעילות אינטנסיבית לצמצום השונות בין המוסדות ,השונים בתחום מערכות המידע; ננקטים צעדים לעידוד ולתמרוץ הקמת מערכות מידע איכותיות כמו כן, משרד5.הגדרת מדדי איכות במערכות הממוחשבות ואיסוף הנתונים באופן ממוכן ושוטף הבריאות יזם והקים הכשרה ייעודית לרשמות רפואיות, זאת כדי לשפר את איכות הקידוד ואת .איכות הרשומה הרפואית וכתוצאה מכך – את היכולת למדידה מהימנה של איכות הטיפול הרפואי הרשומה הרפואית הממוחשבת ,אחד הכלים המרכזיים למדידת איכות במערכות מידע רפואיות הוא הרשומה הרפואית הממוחשבת אשר עם התקדמות הטכנולוגיה השימוש בה הופך הכרחי. התוכנית הלאומית שואפת לשלוף .את כל המידע הנחוץ לשם המדידה ממאגרי המידע הממוחשבים ללא צורך באיסוף נתונים ידני מאחר וקיימת שונות רבה בין נותני השירותים ברמת מחשוב הנתונים, קיים צורך לבצע סנכרון בין .המערכות והגדרת מערך משתנים מינימלי המחייב את כלל הגורמים אנו עדים לשיפור משמעותי במערכות המידע והמחשוב מאז הקמת התוכנית. עם זאת, קיימים תחומים רבים שטרם מוחשבו. במקרים אלו אנו מאפשרים דיווח של דגימה אקראית של מקרים (על פי הנחיות מדויקות של התוכנית), במהלך השנתיים הראשונות למדידה. בתום השנתיים נותני השירותים מחויבים לדווח על כלל המקרים ולא מתאפשר דיווח על בסיס דגימה, למעט מקרים חריגים. בתקופה זו הגורמים המדווחים מאפיינים ומטמיעים את הרכיבים הרלוונטיים במערכות .המידע והמחשוב וברשומה הרפואית הממוחשבת השוואות בין בתי חולים בעולם ופרסום המידע בבתי חולים בארצות הברית, בקנדה, באנגליה ובמדינות נוספות רבות בעולם נפוצה כיום מדידת איכות הטיפול באמצעות מערך מוסכם של מדדי איכות ופרסומם לציבור הרחב, במטרה להגביר מחקרים שונים בדקו את השפעת פרסום של תוצאות6.שקיפות ולשפר את איכות הטיפול המדידה והשוואות בין בתי החולים על איכות הטיפול. רובם מניבים תוצאות המראות קורלציה 36 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בתי חולים בארצות24- שנערך ב2005-טובה בין קיום תהליך המדידה לשיפור באיכות. מחקר מ הברית הראה עדויות מוצקות לשיפור ארוך טווח באיכות הטיפול בבתי חולים שפרסמו את תוצאות מחקר שנערך בבתי7.המדדים בפומבי לעומת אלה שרק קיבלו דו"חות פרטניים על ביצועיהם 48 חולים באיטליה וכלל מאות אלפי חולים ושלושה מדדי איכות שנמדדו (ביצוע צנתור לב תוך ) שעות ושיעור לידות בניתוח קיסרי48 שעות לאחר התקף לב, ניתוח שבר צוואר הירך (שצ"י) תוך 8.מצא שלדיווח של בתי חולים על ביצועיהם יש השפעה חיובית, אם כי מוגבלת, על שיפור האיכות אחת המטרות המרכזיות של פרסום נתונים בפומבי הוא עידוד צרכני בריאות לבחור בשירותי בריאות המציעים שירות שהינו איכותי יותר באופן יחסי. המידע וההשוואה הינם מדדים חשובים ביותר לצורך קבלת החלטות בתחום הטיפול הרפואי. אולם, מחקרים מראים כי הציבור נוטה לבחור בית חולים בהתאם לצורך נקודתי ולשאלות ספציפיות. כלומר, כאשר נעשית בחירה לקבלת טיפול על פי רוב איננה מתחשבת במידע כללי על טיבו או איכותו של בית החולים, אלא מידע ספציפי על 9.הטיפול, הפרוצדורה או הניתוח שאותם צריך לעבור )Pay for Performance – P4P( במחקרים שונים נבדקה גם השפעת שיטת התגמול עבור איכות בתי חולים בארצות הברית לעומת קבוצת ביקורת260- בP4P על ביצועי בתי החולים. מחקר שבדק . בתי חולים, מצא שהשיפור באיכות הטיפול ובתוצאות ניכר יותר בבתי החולים שתוגמלו780 של עם זאת, כעבור חמש שנים הצטמצם הפער והשיפור ניכר יותר בקרב בתי חולים שקיבלו בונוסים 10.גדולים מאוד, בקרב בתי חולים שמומנו בנדיבות או כאלה שפעלו בסביבה פחות תחרותית בתי חולים, העלה כי בבתי613- בNew England Journal of Medicine-מחקר נוסף שהתפרסם ב , משיגיםP4P חולים עבורם מתבצע פרסום של הנתונים בפומבי ובנוסף נעשה שימוש בשיטת , ככלל11.שיפור ניכר יותר באיכות הטיפול מאשר בתי חולים בהם רק מפרסמים את התוצאות יש בסיס ראיות איתן לכך שבמדינות המשתמשות במדדי איכות בבתי חולים חל שיפור ברמת איכות הטיפול, בייעול ההתנהלות הכלכלית ובהגברת השקיפות, בעיקר כאשר המדדים עומדים בקריטריונים של בסיס מחקרי מוצק, ניתנים למדידה מדוייקת ותוצאות מדידתם אינן משתמעות 12.לשתי פנים "ציון מסכם לבית חולים – "טבלת ליגה במטרה לקדם שקיפות, בהירות ופרסום ממצאים אחראי, נבנה מודל המאפשר מתן ציון לבתי חולים, אשר משקלל את עמידתם בכלל המדדים המדווחים לתוכנית הלאומית למדדי איכות. החל ממצאים אלו מפורסמים והם חלק מהדו"ח. השנה מפורסמת השוואה כוללת לתחום2019 משנת .בתי החולים הכלליים, בתי החולים הגריאטריים ובתי חולים לבריאות הנפש 37 אופן חישוב הציון בכל מדד חושב שיעור העמידה המתוקנן לבית החולים. ציון מדד בודד בבית החולים הוא שיעור .)100%( 1 העמידה המתוקנן חלקי היעד. אם שיעור העמידה המתוקנן היה מעל היעד, הציון היה ואם שיעור0.94=85/90 הציון היה85% , אם שיעור העמידה היה90% לדוגמה במדד שהיעד הוא . אופן החישוב הנ"ל, בדומה לקטימת שיעורי עמידה פרטניים מעל1 הציון היה93% העמידה היה היעד כמפורט בדו"ח, מנטרל הבדלים בין בתי חולים שהגיעו ליעד שנקבע ע"י משרד הבריאות. מדדים .שלא נקבע להם יעד, מדדים שהוקפאו ומדדים שנמדדו רק במעט בתי חולים, לא נכללו בחישוב 30-ציון בית החולים הוא ממוצע הציונים של כל המדדים הבודדים. ציון של מדד בו היו פחות מ חולים בבית החולים לא נכלל בחישוב הציון הכולל. כאשר היה חסר מדד לבית החולים (בין אם בגלל מיעוט חולים או שלא התקיים דיווח), נאמד הציון של בית החולים באותו מדד ע"י מודל רגרסיה שהמשתנים המסבירים בו הם בית החולים והמדדים השונים. כך למשל בית חולים שרוב ציוניו היו גבוהים, אך היה חסר לו ציון דווקא במדד שבו הציונים נמוכים יחסית, האומדן שלו במדד 10-0 זה היה נמוך מממוצע ציוני המדדים האחרים שלו. לבסוף, ציוני בית החולים דווחו בסולם של ,). בתי חולים עם פחות ממחצית מהמדדים שהשתתפו בחישוב10-(ממוצע ציוני המדדים הוכפל ב .הציון שלהם לא הוצג . לכל בית חולים הנחנו כי הפרופורציה האמיתית שלוbootstrap כדי ליצור רווח סמך, ביצענו לעמוד במדד היא שיעור העמידה המתוקנן שהתקבל. בהינתן שזו הפרופורציה האמיתית, הוגרל לבתי החולים (בהתפלגות בינומית), מספר עומדים בכל מדד מתוך מספר החולים שהגיעו, וחושב )גn+2(/ השתמשנו באומדן0 הציון של כל מדד והציון של בית החולים. כאשר שיעור העמידה היה ) (בייסיאני). עבור מדדים שלביתn+1)/(n+2( השתמשנו באומדן1 וכאשר שיעור העמידה היה1 החולים לא היה ציון מקורי (מיעוט חולים או חוסר דיווח), הוגרל ציון למדד מהתפלגות נורמלית שהתוחלת שלה היא הציון הנאמד וסטיית התקן היא סטיית התקן של האומדן. ממוצע הציונים , פעמים1000 המוגרלים של המדדים היה ציון בית החולים לאותה סימולציה. חזרנו על הסימולציה . של הציונים שהתקבלו בסימולציות97.5 ואחוזון2.5 ולרווח הסמך נבחרו אחוזון ציוני בתי החולים הוצגו לפי קטגוריות. במדדים הכלליים חולקו בתי החולים לקטגוריות: מרכזי ,על, בינוניים, קטנים. במדדים הגריאטריים חולקו בתי החולים לקטגוריות: גריאטריים גדולים גריאטריים קטנים, כלליים עם מחלקות גריאטריות. במדדים הפסיכיאטריים השתתפו בחישובים ,רק בתי חולים פסיכיאטריים. בתי חולים כלליים עם מחלקות פסיכיאטריות הוצאו מהחישובים .בגלל מיעוט מדדים הרלוונטיים לגביהם 38 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים פירוט המדדים אירוע חד בלב )Acute myocardial infarction – AMI( מחלת לב איסכמית, הנגרמת על ידי אירוע חד בלב בישראל, מחלות לב הן גורם התמותה השני והן מהוות14 ,13.הינה סיבת המוות המובילה בעולם 16.AMI מקרים של11,000- בכל שנה מאובחנים כ15 . ממקרי התמותה בשנים האחרונות15%-כ ממקרי התמותה בקרב גברים17% באירופה, מחלת לב איסכמית מהווה את סיבת המוות בקרב נמצאה שונות בין המדינות השונות. בקרב גברים, שיעורי17. ממקרי התמותה בקרב נשים18%-ו (אוקראינה), ובקרב נשים שיעורי התמותה1,102- (צרפת) ל77 איש נעים בין100,000-התמותה ל בארצות הברית, שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית18.) (אוקראינה727- (צרפת) ל32-נעים מ ובקרב124.5 איש. כאשר השיעור בקרב גברים עומד על100,000- ל90.9 המתוקנן לגיל עומד על 19.64 נשים על בשנתAMI משתנה ממדינה למדינה. בשוודיה, שיעור ההיארעות שלAMI שיעור ההיארעות של , בקנדה20. איש ונמצא במגמת ירידה שהחלה בשנים האחרונות100,000- ל311- עמד על כ2016 AMI- בסקירה נרחבת אודות שיעורי ה21. איש100,000- ל230 הואAMI שיעור ההיארעות של . איש100,000- מקרים ל312- ל90 נע ביןAMI במדינות אירופה נמצא כי טווח השיעורים של 22. מקרים למאה אלף איש136 עומד עלAMI בישראל, שיעור ההיארעות השנתי של .אירוע חד בלב נוצר בשל חסימה של כלי דם כלילי הגורמת לפגיעה באספקת הדם לשריר הלב ), לאוטם חד בשריר הלב ללאUnstable Angina( חסימה זו יכולה לגרום לתעוקת לב לא יציבה ) או לאוטם חד בשריר הלב עם הרמתNon ST elevation MI, NSTEMI( באק"גST הרמת מקטע נגרם על ידי חסימה חלקיתST ). אוטם ללא הרמת מקטעST-Elevation MI, STEMI( גST מקטע של העורק המעורב ולכן הנזק לדופן שריר הלב יהיה חלקי. לעומת זאת, במקרים של אוטם חד , העורק נחסם באופן מלא וגורם לאוטם המערב את כל עובי הדופןST בשריר הלב עם הרמת מקטע 24. מכלל המקרים של אירוע חד בלב40%-25% מהוויםSTEMI מקרי23.)transmural infarction( , מקרי2018-) שנערך בישראל בAcute Coronary Syndrome Israeli Survey( דACSIS על פי סקר נע ביןSTEMI באירופה, שיעור האשפוזים השנתי בגין25.AMI מכלל מקרי40%- מהווים כSTEMI , בבריטניה27 ,26. איש בטורקיה100,000- מקרים ל142- איש בבריטניה, ל100,000- מקרים ל44 28.2017 מהאוכלוסייה הבוגרת סבלו ממחלה לבבית איסכמית בשנת4% דווח כי 39 כוללים גיל מבוגר, מין זכר, עישון, דיסליפידמיה, השמנה בטנית, אורח חייםAMI-גורמי הסיכון ל ,29.פסיבי, גורמי תזונה ותחלואות נלוות כגון יתר לחץ דם, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות וסוכרת מכלל המטופלים היו נשים והגיל הממוצע20%- נמצא כי כ2018- שנערך בACSIS בסקר 32 ,31 ,30 65.5 הואNSTEMI- שנים וגיל ממוצע ל62.5 הואSTEMI- שנים (כאשר גיל ממוצע ל64 הוא ) לעומת גברים70( שנים). בנוסף נמצא כי הגיל הממוצע בקרב מטופלים גבוה יותר בקרב נשים , עולהAMI , שיעור ההימצאות של אנשים עם40 נתונים מארצות הברית הראו כי מעל גיל33.)63( בדומה34.אך בכל קבוצת גיל, שיעור ההימצאות בקרב גברים גבוה בהשוואה לשיעור בקרב נשים עולה ככל שעולהAMI לכך, ממחקר אחר שנערך בארצות הברית עולה כי שיעור האשפוזים בגין ; לעומת100,000- ל23 שנים עומד על45 בקרב אנשים מתחת לגילAMI הגיל. שיעור המקרים של 100,000- ל1,080 שנים ומעלה עומד על75 בקרב אנשים מגילAMI זאת, שיעור האשפוזים בגין במחקר שנערך בארצות הברית נמצא כי חלק מגורמי הסיכון כגון אי ספיקת לב, יתר35.אנשים לחץ דם, אי ספיקת כליות וסוכרת, שכיחים יותר בקרב נשים. לעומת זאת, גברים סובלים יותר 36.מדיסליפידמיה ), עולה ששיעורEuropean Society of Cardiology- מדינות באירופה (חברי ה37-ממחקר שנערך ב ואילו, שיעור התמותה של10%- ל3% נע ביןSTEMI התמותה בבית החולים של מטופלים עם 37.6.1%- ל2.2% ) נע ביןPCI, Percutaneous Coronary Intervention( מטופלים שעברו צנתור מחקרים שנערכו בארצות38.10% במחקר שנעשה בגרמניה שיעור התמותה בבית החולים עמד על חודשים, שנה3 תוךSTEMI הברית הצביעו על שיעורים דומים: שיעורי התמותה של מטופלים עם בהתאמה. השיעורים הללו היו נמוכים באופן מובהק ביחס16.4%- ו11.5% ,6.1% ושנתיים עמדו על . החוקרים סבורים כי ההבדלים בשיעורי התמותה בין קבוצת המטופליםNSTEMI למטופלים עם , נובעים מאגרסיביות הטיפול במטופלים עםNSTEMI לבין קבוצת המטופלים עםSTEMI עם : מין זכר, גיל, עישון, יתר לחץ דם, מחלתSTEMI גורמי הסיכון לתוצאות שליליות לאחר39.STEMI COPD , כוללים היסטוריה של סרטןSTEMI כליות כרונית וסוכרת. גורמי סיכון לתמותה לאחר ,והיסטוריה של שבץ. נמצא גם כי בקרב מטופלים עם אי ספיקת כליות, ככל שתפקוד הכליה יורד 40.כך עולה הסיכון לתמותה מחלות לב גורמות לנטל כבד על מערכת הבריאות. בארצות הברית, למרות הירידה בעלות הכוללת – מהווה את אחת האבחנות היקרות ביותר למערכת הבריאות האמריקאיתAMI ,לבתי החולים בשני העשורים האחרונים, חל תהליך של הזדקנות42 ,41. מכלל ההוצאות של בתי חולים3.3%-כ DALYS – disability-( במספר האנשים הסובלים מנכות29% האוכלוסייה שגרם לעלייה של 43.) לאחר אירוע חד בלבadjusted life years 40 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים הוספיטל-טיפול בסביבת הפרה מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי הוכח כי מתן טיפול מיידי באספירין במקרים של כאבים בחזה וחשד לאירוע לב, יכול להוריד את שיעורי התמותה באופן משמעותי. נטילת אספירין מורידה את הסיכון לתמותה, לאירוע חד בלב ולאירוע חד במוח. ממחקר שנערך בארצות הברית עולה כי נטילת אספירין מורידה את הסיכון , עם כשל לבבי כרוניAMI מחקר נוסף מצא כי במטופלי44.23%-לתמותה לאחר אירוע חד בלב ב 45.נטילת אספירין נמצאה כקשורה לשרידות מטופלים בטווח הארוך מנגנון הפעולה של אספירין הוא תלוי זמן ולכן מתן אספירין מוקדם ככל הניתן, טרם הגעת מטופל לבית החולים, משפיע על סיכויי ההישרדות של המטופל. מתן אספירין על ידי צוות אמבולנס , עם זאת47.European Resuscitation Council- ומומלץ על ידי ה46נחשב לסטנדרט טיפולי ,מחקרים מצביעים על שיעורים נמוכים של מתן אספירין למטופלים עם חשד לאירוע חד בלב מחקר שנערך בארצות הברית הראה כי אין השפעה של מין51 ,50 ,49 ,48.62% לבין28% הנעים בין מדד דומה נמדד על ידי תוכנית מדדי52.הוספיטל-וגיל על הסיכוי לקבל אספירין בסביבת הפרה עמד שיעור העמידה במדד על2018- וב2016-האיכות של שירותי האמבולנסים בקליפורניה. ב 54 ,53.62%-כ לפני ההגעה לביתSTEMI-מסירת תוצאות אק"ג של מטופלים עם חשד ל החולים משפרים את תוצאות הטיפול ומקטינים אתSTEMI טיפול מהיר באוטם שריר הלב ובכללו של הסיכון לתמותה ולנכות. זיהוי מוקדם על ידי ביצוע אק"ג אבחנתי באמבולנס והעברת הנתונים לפני הגעת המטופל לבית החולים מאפשרים לצוות המטפל בבית החולים להיערך מבעוד מועד Percutaneous coronary( פרפוזיה על ידי ביצוע צנתור-ומקטינים את השהות של המטופל עד לרה 57 ,56 ,55.)intervention – PCI מהספרות עולה כי על ידי ביצוע אק"ג ושליחתו לבית החולים טרם הגעת המטופל ניתן להוריד את . שליחת האק"ג לפני הגעת המטופל לבית החולים מאפשרת לצוות בית50% שיעור התמותה עד סקר59 ,58.החולים להתכונן להגעתו ולהקטין את הזמן העובר מהגעת המטופל עד קבלת הטיפול -" בנושא התערבויות להקטנת הזמן עד לרהMission: Lifeline" במסגרת התוכנית2012-שנערך ב הייתה זמינות של מכשירי55%-פרפוזיה על ידי שירותי אמבולנסים בארצות הברית, מצא כי ל 41 . מיתר החברות הייתה זמינות למכשיר אק"ג בחלק מהאמבולנסים41%-אק"ג באמבולנסים. ב מהמערכות. במקרים בהם תוצאות35%-יכולת העברת התוצאות הייתה זמינה לכל האמבולנסים ב ממערכות האמבולנסים היו פרוטוקולים להעברה61%-, לSTEMI-האק"ג הראו כי המטופל סובל מ בעקבות תוכנית זו שופרה התקשורת בין האמבולנסים ליחידות60.לבית חולים עם יחידת צנתור התקצרו ונצפתה ירידה בתמותת חולים אשר לא קרתה בבתי חוליםPCI צנתור, הזמנים עד לביצוע 61.בהם לא נערכה תוכנית זו טיפול בבית החולים דקות מההגעה לבית החולים במטופלים עם אוטם חד90 ביצוע צנתור לב תוך )STEMI( בלב המגיעים בחלוןSTEMI ) הוא הטיפול המועדף למטופלים עם אוטם חד בלב מסוגPCI( צנתור לב )פרפוזיה- נועד לשחרר את כלי הדם החסום (רהPCI טיפול63 ,62.הזמן המתאים לבית החולים ולהזרים דם מחומצן בעורקים הכליליים ובשריר הלב. העיתוי שבו מתבצע הטיפול הוא קריטי 64.)Time is muscle( וככל שהטיפול מתבצע מוקדם יותר, כך ניתן למזער את הפגיעה בשריר הלב ,65.) מוריד באופן מובהק את הסיכון לתחלואה ולתמותהtime to needle( דקות90 תוךPCI ביצוע ומעלה הראה כי כל65 מחקר שנערך בארצות הברית בקרב אוכלוסייה של מטופלים מגיל66 יום והן תוך שנה. נמצא כי הזמן החציוני30 מעלה את הסיכון לתמותה הן תוךPCI עיכוב בביצוע דקות בקרב מטופלים שנפטרו תוך26-) היה ארוך בdoor-to-balloon( מהכניסה ועד לביצוע צנתור 122 דקות לעומת148 ; דקות124 דקות לעומת150( יום ובקרב מטופלים שנפטרו תוך שנה30 על תוצאי חולים עםdoor to balloon במחקר נוסף שבדק את השפעת קיצור זמני67.)בהתאמה מחקר68. דקות90 תוךPCI- נמצא כי שרידות החולים הייתה גבוהה יותר בחולים שטופלו בSTEMI שנערך באנגליה מצא כי בלילות ובסופי שבוע משך הזמן מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע דקות45 יום. הזמן החציוני מהכניסה עד לצנתור היה30 מעלה את הסיכון לתמותה תוךPCI מחקרים אחרים שנערכו בארצות הברית69. דקות בימים רגילים38 בלילות ובסופי שבוע לעומת ובדרום קוריאה הראו כי קיצור משך הזמן בין האשפוז לבין הצנתור גורם באופן מובהק לירידה הוא הטיפולPCI בישראל71 ,70.STEMI- חודשים ותוך שנה ממועד אירוע ה6 בשיעורי התמותה תוך 100,000- ל378.5 בישראל עמד עלPCI- שיעור ביצוע ה2014 ובשנתSTEMI-המועדף לטיפול ב דESC-) והAmerican Heart Association( דAHA- דקות מומלץ על ידי ה90 תוךPCI ביצוע72.איש 74 ,73.)European Society of Cardiology( 42 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב הטיפול באספירין76 ,75. חשובה למניעה שניוניתSTEMI מחקרים מוכיחים שנטילת אספירין לאחר 77.20%-בקרב מטופלים לאחר אוטם חד בלב מפחית את הסיכון לאירועים לבביים חוזרים ולתמותה ב ,48%-נטילת אספירין לאחר אוטם חד בלב מורידה את הסיכון להישנותו לאחר ניתוח מעקפים ב 78.74%- ומורידה את הסיכון לאי ספיקת כליות ב50%-מורידה את הסיכון לאירוע חד במוח ב מנגנון הפעולה של אספירין בולם יצירת קרישים בכלי הדם המובילים דם ללב וממנו ובכך מוריד והכנסת סטנט מונעתPCI נטילת אספירין בשנה שלאחר טיפול79.את הסיכון לחסימת כלי דם 14%- הטיפול באספירין מביא להפחתת אירועים קרדיווסקולריים בקרב גברים בכ80.את חסימתו . ההנחיות הקליניות של האיגודים המקצועיים תומכות במתן טיפול ארוך טווח12%-ובקרב נשים בכ נטילת אספירין לאחר אוטם חד בלב, בהתוויה הנכונה, מומלצת על ידי81.באספירין למטופלים הללו מדד מתן המלצה לאספירין בשחרור מבית החולים82.American College of Cardiology-ה .99.4% היה2014 ) ושיעור העמידה במדד לשנתJoint Commission( דJC-נמדד בעבר על ידי ה ההמלצה למתן אספירין83. הוציא את המדד הזה מסט המדדים עקב הגעתו לרוויהJC- ה2017-ב .בשחרור מאשפוז לאחר אוטם חד בלב מהווה סטנדרט שמוטמע היטב בכל בתי החולים בארץ 2016 והגיע לרוויה בכלל בתי החולים, הוחלט ששנת המדידה2013 מאחר והמדד נמדד מאז .תהווה שנת המדידה האחרונה. לפיכך המדד אינו מוצג בדו"ח זה המלצה לטיפול אינטנסיבי בסטטינים לחולים עם תסמונת לב כלילית חדה איש. בשנת100,000- ל80.1 מחלות לב מהוות סיבת המוות השנייה בישראל, עם שיעור תמותה של ומעלה75 מכלל הפטירות והן הסיבה הראשונה בקרב נשים בגיל16%-, מחלות לב היו כ2015 ומעלה. מרבית מהתחלואה והתמותה45 ובגברים בגיל74-45 והסיבה השנייה בקרב נשים בגיל היא שםACSד 84.)Acute Coronary Syndrome, ACS( ממחלות לב היא בגין תסמונת כלילית חדה ,כולל לכל מצב רפואי הנובע מירידה בזרימת הדם לעורקים הכליליים ובכללה תעוקת לב לא יציבה . גורםST ואוטם שריר הלב המלווה בעליית מקטעST אוטם שריר הלב שאינו מלווה בעליית מקטע סיכון עיקרי לתחלואה בתסמונת כלילית חדה הוא היפרכולסטרולמיה. טיפול בסטטינים, תרופות )all-cause mortality( שמורידות את רמת הכולסטרול בדם, נמצא יעיל בהורדת שיעור התמותה טיפול אינטנסיבי בסטטינים מוריד את הסיכון אף87 ,86 ,85.ושיעור ההיארעות של אוטם בשריר הלב Cholesterol Treatment Trialists'-אנליזה שנערכה על ידי ה-יותר מאשר טיפול סטנדרטי. במטא מטופלים, נמצא שנטילת סטטינים מורידה את שיעור170,000- וכללה יותר מCollaboration ההיארעות של אירועים וסקולריים וכתוצאה מכך אף את שיעור התמותה. כמו כן, נמצא כי טיפול 43 88.אינטנסיבי בסטטינים אינו מלווה ביותר תופעות לוואי ממליצים על טיפול אינטנסיביAmerican Heart Association90- וה89איגוד הקרדיולוגים בישראל מ"ג רוזובסטטין ביום) שניתן לאחר תסמונת40-20 / מ"ג אטורבסטטין80-40 בסטטינים (מינון של .כלילית חדה למניעת אירוע חוזר )הוספיטל-החייאה (פרה ) הוא מצב חירום קרדיולוגי שבו הלב מפסיקOut-of-Hospital Cardiac Arrest; OHCA( דום לב מקרים של דום374,700-לפעום והדם מפסיק לזרום מהלב ובחזרה. בארצות הברית, יש יותר מ 140.7( איש100,000- ל110.8 לב בשנה בקרב מבוגרים ושיעור ההיארעות הכללי עומד על לפי92. איש100,000- ל53.2 באנגליה, דווח על שיעור היארעות של91.) מבוגרים100,000-ל 7,300- נרשמו בישראל כ2017 הנתונים של התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים, בשנת 94 ,93. מקרים כאלו7,500- נרשמו כ2018 מקרים של חשד לדום לב ובשנת סיכויי ההישרדות לאחר דום לב מחוץ לבית החולים הם נמוכים; מחקרים מצביעים על שיעורי ,96 ,95. במקרים של מטופלים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים ואושפזו13%-5.2% הישרדות בין ) מתבצעת כראוי, שיעורי ההישרדותchain of survival( במקומות שבהם שרשרת ההישרדות98 ,97 מדינות (צפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה67-אנליזה שנערכה ב- ממטא99.22%-יכולים להגיע ל בישראל, במחקר שנערך בירושלים100.7% ואסיה) עולה כי שיעור ההישרדות הגלובלי מדום לב הוא 101.6%-, נמצא כי שיעור ההישרדות עד לשחרור מבית החולים עמד על כ2010- ל2005 בין השנים .ביצוע החייאה ומתן שוק חשמלי מוקדם ככל הניתן מגדילים את סיכויי ההישרדות לאחר דום לב ) והוא ניתן להיפוךVF – Ventricular Fibrillation( בשלב הראשוני, הלב נמצא בפרפור חדרים חשמלי ולחזרה לקצב סינוס, שהינו קצב לב תקין. ככל שחולף הזמן, הקצב הופך לאסיסטולה, אינו ניתן להיפוך חשמלי ובעל סיכוי הישרדות נמוך יותר. לכן ישנה חשיבות גבוהה לאבחון ולטיפול . ישנם מספר גורמים המשפיעים על שיעורי היארעות דום לב והישרדות102.מוקדם ככל הניתן ,)גורמים אלו כוללים מיקום בו אירע דום הלב (בית פרטי לעומת מקום ציבורי; עיר לעומת פריפריה במחקר שנערך בדנמרק, נמצא כי הגיל הממוצע של גברים הלוקים בדום לב הוא צעיר103.מין וגיל ). כמו כן, נצפה כי לגברים יש סיכוי גבוה יותר לשרוד75 לעומת70( שנים מגיל הנשים5-יותר ב יום מהאירוע30-), ב12.2% לעומת13.7%( בכל נקודות הזמן הנמדדות – בהגעה לבית החולים מחקר שנערך בארצות הברית104.)3.7% לעומת7.4%( ) ובשנה לאחר האירוע4.4% לעומת7.9%( מטופלים הראה תוצאות דומות. גיל הגברים שלקו בדום לב היה צעיר יותר11,500-בקרב כ 44 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 1.7%( בהשוואה לנשים. שיעור ההישרדות הגולמית של נשים היה נמוך יותר בהשוואה לגברים ). אולם, נמצא כי הקשר בין גיל והישרדות בקרב נשים הוא ליניארי – ככל שהגיל3.2% לעומת . מגיל65 עולה, כך יורד הסיכוי. בקרב גברים נמצא כי הסיכוי להישרדות עולה עם הגיל, עד גיל במחקר שנעשה בהולנד, עלה כי לנשים בכל קבוצות105., הסיכוי לשרוד יורד ככל שעולה הגיל65 מנגד, במחקר106.20.1% , לעומת12.5% ,הגילים היו סיכויי הישרדות נמוכים יותר לעומת גברים מטופלים שלקו בדום לב מחוץ לבית החולים, נמצא כי אין הבדל מובהק740 שנערך בציריך בקרב בשיעורי הישרדות לפי מין. נמצא הבדל בגילים בין המינים – הגיל הממוצע של נשים היה גדול מקרים של דום לב5,174 מחקר שנערך בארצות הברית בדק107. שנים בהשוואה לגברים4-בכ . נמצא כי בקרב המטופלים שעברו דום לב והקצב הראשון שלהם הוא בר2014-2011 בין השנים היפוך חשמלי, אין הבדל בשיעורי הישרדות בין המינים. אולם, הסיכוי לקצב ראשון הפיך בקרב 108.נשים הוא נמוך באופן מובהק מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב מרבית אירועי דום לב מתרחשים מחוץ לבית החולים. למרות הדחיפות של מקרי ההחייאה, צוותי אמבולנס לא תמיד יכולים להגיע למקום האירוע בזמן האופטימלי. לפיכך, ביצוע החייאה על ידי עובר אורח עד להגעת צוות האמבולנס מוביל לזרימה מחודשת של דם מהלב למוח ולאיברים חיוניים ) מתן הנחיות להחייאה (ללא הנשמות112 ,111 ,110 ,109.אחרים ובכך מגדיל את סיכויי ההישרדות European Resuscitation- והAmerican Heart Association-על ידי המוקדן מומלץ על ידי ה אנליזה שנערכה בארצות הברית עולה כי הסיכוי להישרדות בקרב- ממטא115 ,114 ,113.Council מטופלים שעברו החייאה על ידי עובר אורח טרם הגעת צוות האמבולנס בהשוואה למטופלים נתונים ממחקר נוסף מראים116.5.01 עד פי1.23 שלא עברו החייאה על ידי עובר אורח הינו פי כי בארצות הברית, בקרב מטופלים שעברו דום לב שנצפה על ידי עובר אורח, שיעורי הישרדות מקרים של דום לב בין30,300- מחקר שנערך בשוודיה שבדק למעלה מ117.37%-עומדים על כ מצא כי שיעורי הישרדות גבוהים יותר בקרב מטופלים שלקו בדום לב ועברו2011-1990 השנים החייאה טרם הגעת צוות האמבולנס, בהשוואה לאלה שלא עברו החייאה טרם הגעת האמבולנס מחקר שנערך בדרום קוריאה הראה תוצאות דומות. שיעורי ההישרדות עד118.)4% לעומת10.5%( השחרור מבית חולים ושיעורי הישרדות במצב נוירולוגי טוב של מטופלים שעברו החייאה על ידי עובר אורח שקיבל הנחיות ממוקדן היו גבוהים יותר, בהשוואה למטופלים שלא עברו החייאה על הישרדות במצב נוירולוגי2.1%- ו4.8%- הישרדות עד השחרור ו4.8% לעומת7.3%( ידי עובר אורח , בדקו את סיכוי השרידות2019 מחקרים שפורסמו עד פברואר141 אנליזה של- במטא119.)טוב בקרב מטופלים שעברו החייאה על ידי עובר אורח. הן שיעור ההישרדות עד השחרור מבית החולים 45 יום היו גבוהים יותר באלו שעברו החייאה על ידי עובר אורח30 והן שיעור ההישרדות לאחר 120.) בהתאמה12.8%- ו11.3%( ) ממקרי דום לב מחוץ לבית החולים נצפים37%-בארצות הברית, דווח כי יותר משני שלישים (כ 121.) ללא עדי ראייה51%- נצפים על ידי שירותי רפואת חירום והיתר (כ12%-על ידי עוברי אורח, כ האחוז הגבוה של המקרים שמתרחשים ונצפים על ידי עובר אורח מצביע על החשיבות הרבה של ביצוע החייאה על ידי עוברי אורח כחלק משרשרת ההישרדות. ישנם מספר חסמים שעלולים למנוע מעוברי אורח לבצע החייאה: חשש מפגיעה באדם, חוסר ניסיון בביצוע החייאה, פחד מהידבקות במחקר שנערך בדנמרק, נמצא כי לגברים לעומת נשים יש סיכוי123 ,122.במחלה והשלכות חוקיות ) ולהמצא בהפרעת קצב הניתנת25.9% לעומת32.9%( גבוה יותר לקבל החייאה מעובר אורח מחקר שנערך בארצות124.)17.2% לעומת32.6%( להיפוך חשמלי בהגעת שירותי האמבולנסים מהנשים במחקר קיבלו החייאה מעובר אורח בהשוואה12%-הברית הראה מגמה דומה – רק כ ידוע על עלייה בשיעורי ההישרדות בעקבות מתן הדרכה טלפונית לביצוע125. מהגברים16%-לכ ההחייאה על ידי המוקדן לעובר האורח. עם זאת שיעור המקרים שבהם ניתנו הנחיות טלפוניות מסקר שנערך בקרב המוקדנים127 ,126.)35%-31%( בעולם הוא נמוך – בכשליש מהמקרים בלבד 128. מכלל המוקדנים מספקים הנחיות להחייאה במקרים של דום לב53% בארה"ב, דווח כי רק מתן הנחיות להחייאה הן: מיקום עובר האורח (לא ליד המטופל), המוקדן לא זיהה-הסיבות לאי חשד לדום לב, המטופל כבר לא היה בין החיים או שעובר האורח לא הסכים לבצע את ההנחיות במדינת129.)(נלחץ, טען כי המטופל איננו בין החיים, לא היה במקום האירוע או שלא הצליח פיזית אריזונה נעשתה התערבות כדי להגדיל את שיעור המקרים בהם בוצעה החייאה על ידי עובר אורח .בהתאם להדרכת המוקדן. כחלק מהתוכנית נעשתה התערבות לשיפור מתן ההנחיות על ידי המוקדן ההתערבות כללה הכנסת נהלים חדשים, התאמת תוכנה ומתן משוב למוקדנים אודות השיחות שניהלו (בכדי לזהות מחסומים ונקודות תורפה). בעקבות ההתערבות נצפתה עלייה בשיעורי ביצוע .) ועלייה בשיעורי ההישרדות של המטופלים52%- ביצוע ל44%-של החייאה על ידי עוברי אורח (מכ , לעומת הישרדות לפני ההתערבות. בנוסף1.47 הסיכוי להישרדות לאחר ההתערבות היה גבוה פי לאחר ההתערבות בהשוואה לתקופה לפני1.68 הסיכוי להישרדות במצב נוירולוגי תקין היה פי נמצא גם כי ביצוע החייאה על פי הוראות של מוקדן מעלה את הסיכוי להישרדות130.ההתערבות בהשוואה למטופלים שעבורם בוצעה החייאה על ידי עובר אורח ללא הדרכה. במחקר שכלל מקרים של דום לב נמצא כי סיכויי ההישרדות בקרב מטופלים שעבורם בוצעה החייאה2,300-כ 50%-ללא הנחיות מוקדן ושל מטופלים שעבורם בוצעה החייאה עם הנחיות מוקדן גבוהים בכ . בהתאמה, בהשוואה למטופלים שעבורם לא בוצעה החייאה לפני הגעת צוות האמבולנס64%-ו בנוסף, שיעור המטופלים ששרדו במצב נוירולוגי תקין בקרב מטופלים שעבורם בוצע החייאה לפני 46 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים הגעת האמבולנס (עם ובלי הנחיות מוקדן) היה גבוה באופן מובהק בהשוואה למטופלים שעבורם 131.לא בוצע החייאה לפני הגעת צוות מחלקה לרפואה דחופה המחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד; חדר מיון) היא נקודת מגע ראשונה עם בית החולים לחלק ניכר מהמטופלים המגיעים לבית החולים. לפיכך, יש חשיבות רבה במתן טיפול ראשוני ואף מציל מיליון איש לפחות1.8- כ2019 חיים למטופלים המבקרים בה. במלר"דים בישראל בקרו בשנת ) מכלל67%( מיליון מטופלים. כשני שלישים1.7 פעם אחת. בהורדת ביקורי יולדות המספר הוא 7%- פעמים ו3-2 אנשים פנו26% ,הפונים למלר"ד היו אנשים שפנו פעם אחת במהלך השנה מיליון בניכוי2.7 מיליון ביקורים במלר"ד, מתוכם3.1 אנשים שפנו ארבע פעמים ומעלה. נרשמו , מהמבקרים הגיעו עקב מחלה66% . מהביקורים היו עם הפניה רפואית69% .פניות של יולדות רוב המטופלים במלר"ד משתחררים הביתה, בעוד חלק132. ללידה13%- עקב סיבות אחרות ו20% 133.קטן נשלח לאשפוז זמן מהגעה למלר"ד ועד לביצוע טריאז' קליני ) הינה הבדיקה הראשונית במחלקה לרפואה דחופה. הטריאז' מסייע לצוות הרפואיTriage( 'טריאז 134.לזהות את מצבו הרפואי של המטופל ולתעדף מתן טיפול רפואי בהתאם לחומרת המצב הרפואי אחד135.טריאז' משפר את זיהוי המצב הרפואי ובכך מביא לטיפול מהיר, ממוקד, איכותי ויעיל יותר הגורמים המרכזיים המשפיעים על הצלחת הטיפול הרפואי ומניעת התחלואה והתמותה, הוא משך הזמן שעובר עד לקבלת הטיפול. טריאז' מאפשר לטפל במטופלים עם פתולוגיות מסכנות חיים בתי96- מחקר שנערך ב138 ,137 ,136.על ידי מתן טיפול מתאים, בזמן ובצורה הבטיחותית ביותר מצא כי שיפור באיכות הטריאז' הביא לזיהוי טוב יותר של2011-חולים באונטריו קנדה שפורסם ב בבית חולים עם2009- מחקר שנערך בארה"ב ב139.מטופלים המגיעים למלר"ד עם אוטם חד בלב על לטראומה מצא כי הרופאים הצליחו להתגבר על ההשפעות של זמני המתנה ארוכים על-מרכז בנוסף, טריאז' משפר את רמת140.ידי ביצוע של טריאז' נכון ומיון מטופלים על פי חומרת מצבם שביעות הרצון של המטופל. קביעת רמת הדחיפות הרפואית באמצעות טריאז' מקצרת את זמני טריאז' מפחית141.ההמתנה מהזמן בו המטופל מגיע למלר"ד ועד שהוא נבדק על ידי גורם רפואי דיוק בטריאז' הוא קריטי למיון נכון והוא מחייב142.את זמן ההמתנה ללא קשר למין או למוצא קיימות מספר שיטות מתוקפות לביצוע טריאז' אשר מדרגות144 ,143.מיומנות של אנשי הצוות קטגוריות על בסיס חומרת מצבם ומגדירות פרק זמן מקובל עד5-מטופלים המגיעים למלר"ד ל 47 דATS 145,ד)Canadian Triage and Acuity Scale( דCTAS לתחילת הטיפול בכל רמה. השיטות הן Manchester( דMTS- ו147,)Emergency Severity Index( דESI 146,ד)Australasian Triage Scale( , פורסם חוזר מנהל הרפואה של משרד הבריאות שמטרתו הייתה2015-. ב148)Triage System להטמיע את הליך הטריאז' בכל המחלקות לרפואה דחופה במדינת ישראל. בחוזר נקבע כי הזמן 149. דקות15 האופטימלי לביצוע הטריאז' הינו עד שעות48 פניות חוזרות למלר"ד תוך ביקורים חוזרים למלר"ד עשויים להעיד על בעיה באיכות הטיפול, שחרור מוקדם מדי של החולה מסקירה שנערכה באוסטרליה150.בביקור הראשון ו/או ממשק בעייתי בין בית החולים לקהילה 48-נמצאו ארבעה גורמים מרכזיים לביקורים חוזרים תוך זמן קצר (החוקרים הגדירו "זמן קצר" כ שעות48 יום, כאשר רוב המחקרים שנכללו בסקירה התמקדו בביקורים חוזרים תוך90 שעות עד שעות). הגורמים המשפיעים על חזרות למלר"ד נמצאו קשורים למטופל (אי הבנת72 או תוך נכון של שירותי הרפואה הדחופה); קשורים למחלה-הוראות הרופא בעת השחרור, שימוש לא (החמרת המחלה, התפתחותם של סיבוכים), קשורים למערכת הבריאות (אבחנה שגויה, תקשורת לקויה בין גורמים שונים במערכת, בעיות ברצף הטיפול) וגורמים אחרים (ביקורים חוזרים שלא היו ביקורים חוזרים תוך זמן קצר נמצאו קשורים לעלייה בסיכון לתחלואה ותמותה של151.)נחוצים מטופלים ששוחררו ממלר"דים15,607 מצא כי בקרב2010-המטופל. מחקר שנערך בשוודיה ב בשוודיה (שלא אושפזו) וחזרו תוך יומיים עד שלושה ימים, נצפה קשר מובהק עם עלייה בשיעורי ממטופלים שביקרו במלר"ד של בית חולים2%- מצא כי כ2013- מחקר שפורסם ב152.תמותה על פי דו"ח "ביקורים במחלקה153. מהם חוו אירוע חריג30%- ימים ו8 עירוני בפריז חזרו למלר"ד תוך , ימים30 שיעור הביקורים החוזרים בתוך2019 " של משרד הבריאות, בשנת2019 לרפואה דחופה , ושיעור הביקורים5.5% שעות היה48 , שיעור הביקורים החוזרים בתוך17.5% ללא יולדות, היה . שיעור הביקורים החוזרים הגבוה ביותר נרשם לתינוקות עד גיל3.5% שעות היה24 החוזרים בתוך שעות נע24 . שיעור הביקורים החוזרים בתוך14-5 שנה והשיעור הנמוך ביותר נרשם לילדים בגיל ,11%- ל4% שעות נע בין48 בבתי החולים השונים, שיעור הביקורים החוזרים בתוך9%- ל2% בין ,שיעור גבוה נמצא בבתי החולים המשפחה הקדושה, מעייני הישועה, יוספטל, שניידר, הסקוטי , שיעור23%- ל14% ימים נע בין30 סנט וינסנט, לניאדו ושיבא. שיעור הביקורים החוזרים בתוך ,גבוה נמצא בבתי החולים המשפחה הקדושה, יוספטל, שיבא, הסקוטי, מעייני הישועה, לניאדו ) האנגלי מודד את שיעור הביקוריםNational Health Service(ד NHS- ה154.וולפסון ובילינסון במחוז אונטריו בקנדה נמדד שיעור ביקורים חוזרים למלר"ד תוך155. ימים7 החוזרים למלר"ד תוך 156. שעות72 48 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )אירוע מוחי חד (בתי"ח כלליים .) הוא מצב חירום רפואי וגורם תחלואה ותמותה מרכזי בישראל ובעולםStroke( אירוע מוחי חד אירוע מוחי חד מסווג לשני סוגים, בהתאם לגורם שהוביל לאירוע: איסכמי (חוסר אספקת דם מן האירועים המוחיים הם על רקע90%-וחמצן בשל חסימת כלי דם) והמורגי (בשל דימום). כ על רקע המורגי. הסימפטומים לשני הסוגים הם דומים, אך הטיפול בהם הוא10%-איסכמי וכ מכלל אוכלוסיית המבוגרים סבלו מאירוע חד במוח, המהווה את3.1% , בארצות הברית157.שונה בבריטניה, שיעור ההיארעות של159 ,158. מכלל מקרי התמותה5.2% – גורם התמותה החמישי מקרים בשנה, שם הוא מהווה את100,000- איש, עם יותר מ100,000- ל115 אירוע חד במוח הוא , על פי הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל161 ,160. ממקרי המוות7%-גורם התמותה הרביעי וכ נפטרו8.2% מקרים של אירוע מוחי חד, מתוכם18,600- אירעו בכל שנה כ2017- ו2016 בשנים 30 נפטרו בתוך8.6% מקרים של אירוע מוחי חד, מתוכם18,930 אירעו2018- ב162. יום30 בתוך ), שיעורי אירוע חד במוח גבוהיםASA(ד American Stroke Association- לפי נתונים של ה163.יום 2.4% ומעלה לעומת20 מכלל אוכלוסיית הנשים מגיל2.9%( יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים ,79-60 בקרב גברים). נמצא כי שיעור ההימצאות גבוה יותר בקרב נשים, בכל הגילים, למעט גילאי בהם שיעור ההימצאות גבוה יותר בקרב גברים. רמת הפגיעה בקרב נשים היא קשה יותר; בארצות 164. גברים40% מהם הם נשים לעומת60%-הברית, מכלל המטופלים הנפטרים מאירוע חד במוח, כ ,25% יום ממועד האירוע בקרב נשים עומד על30 מסקירת הספרות עולה כי שיעור התמותה עד במחקר שנערך בדנמרק נמצא כי165.20%-בהשוואה לשיעור התמותה בקרב גברים שעומד על כ שנים5 הסיכון לתמותה עולה ככל שלמטופל יש יותר תחלואות נלוות. גורם סיכון זה רלוונטי עד 23%- השנים, סיכויי התמותה עשויים לרדת ב5 ומעלה. בתום60 לאחר האירוע בקרב מטופלים בני בחולים לאחר אירוע חד במוח הסובלים מנכות, רמת166., בהתאם לעומס התחלואה הנלוות51% עד הנכות בקרב נשים היא גבוהה יותר בהשוואה לגברים. במחקר שנערך בארצות הברית בקרב קשישים שעברו אירוע חד במוח וחזרו לקהילה, נמצא כי שיעור הנשים עם מוגבלויות גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לשיעור הגברים עם מוגבלויות. כמו כן, הגיל הממוצע של נשים הלוקות באירוע חד במוח , הגיל הממוצע של נשים הלוקות באירוע חדASA- לפי נתוני ה168 ,167.גבוה יותר מאשר אצל גברים מדדים בתחום זה נמדדים בתוכנית הלאומית169. שנים בהשוואה לזה של גברים4-במוח גבוה ב למדדי איכות בבתי חולים בישראל מתחילתה של התוכנית. היום קיימים בתוכנית מדדים שקשורים הוספיטל, תחום בתי חולים כלליים ובתי חולים שיקומיים. שיפור-לטיפול בשבץ מוחי בתחום הפרה איכות הטיפול בשבץ מוחי מהווה את אחת התוכניות הלאומיות של משרד הבריאות מאז שנת ,. התוכנית כוללת העלאת מודעות בציבור הרחב, הכשרות והדרכות של צוותים רפואיים2014 הטמעת מדדי איכות170.הקמת יחידות לטיפול בשבץ מוחי בבתי חולים ופיתוח מדדי איכות בנושא 49 בקרב חולים אלו ברמה הלאומית; מזמןCT/MRI תרמה לשיפור משמעותי בזמן החציוני עד לביצוע . המספרים האבסולוטיים של מטופלים2019 דקות בשנת28- ל2015 דקות בשנת55 חציוני של 2018- ב1,639-, ל2016- ב1,180- ל2014- ב305- או צנתור מוחי במועד עלו מIV-tPA שקיבלו טיפול Stroke Systems of( הקמת מערך ייעודי לטיפול באירוע חד במוח172 ,171.2019 בשנת1,735-ול ) תורמת לצמצום שיעורי התחלואה, הנכות והתמותה. ההתערבות כוללת הכשרה ייעודית שלCare צוותי אמבולנס, צוותי מלר"ד, יחידות לטיפול בשבץ מוחי ומערך שיקום, הכשרה ממוקדת באיתור 174 ,173.ואבחון, טיפול מהיר ושיקום ייעודי בבתי החולים )הוספיטל-אירוע מוחי חד (פרה .הוספיטל מהווה מרכיב חיוני בטיפול מיטבי של מטופלים עם חשד לאירוע חד במוח-סביבת הפרה שירותי האמבולנס הינם בעלי תפקיד מרכזי בייעול הטיפול במקרה של אירוע חד במוח. זאת בין היתר על ידי זיהוי מקרים עם חשד לאירוע חד במוח והעברת הודעה מוקדמת לבתי החולים. הדבר .מאפשר יכולת התארגנות טובה יותר של בתי החולים לקראת המטופל עם חשד לאירוע מוחי חד הוספיטל משפיע בצורה שלילית על הסיכוי של המטופל לקבל-לעומת זאת, עיכוב בסביבת הפרה 177 ,176 ,175.את הטיפול במהירות הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח באירוע חד במוח, הזמן שחולף מהופעת התסמינים מגדיל את הפגיעה הנוירולוגית ואת הסיכון לתחלואה ולתמותה. מטופל עם חשד לאירוע חד במוח צריך להגיע לבית החולים מוקדם ככל הניתן אדם-בכדי לקבל את הטיפול המתאים בחלון הזמן המתאים. נמצא כי בכל שעה שעוברת על בן הסובל מאירוע חד במוח ואינו מקבל טיפול, כמות הנוירונים שמתים במוחו שווה לכמות הנוירונים העיכובים שמתרחשים178.)"Time is brain"( שנים אצל אדם המזדקן בקצב רגיל3.6-שמתים ב מחקרים179.לפני ההגעה לבית החולים, גורמים לעיכוב במתן טיפול טרומבוליטי למטופלים הללו ,לכן 182 ,181 ,180.80%- לכ42% מראים כי שיעור זיהוי אירוע חד במוח על ידי צוותי האמבולנס נע בין ,יש צורך בביצוע הערכה סטנדרטית של תסמינים המעידים על אירוע חד במוח: בדיקה נוירולוגית בדיקת רמת הסוכר בדם, בדיקת לחץ הדם ובדיקת דופק. הערכות סטנדרטיות מגדילות את יכולת – דLKN( רישום זמן הופעת התסמינים183.הזיהוי של אירוע חד במוח על ידי צוותי האמבולנס ), במידה ויש אפשרות לעשות זאת, אף הוא גורם קריטי בטיפול. לטיפוליםLast Known Normal באירוע חד במוח קיים חלון זמן טיפולי ולכן הצוות הרפואי חייב לדעת מתי החלו להופיע התסמינים 184.של אירוע חד במוח 50 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד לאירוע חד במוח טיפול מהיר מהווה אבן יסוד בטיפול באירוע חד במוח. מסירת הודעה מוקדמת לבית חולים על אמבולנס המגיע עם מטופל עם חשד לאירוע חד במוח, יכולה להוריד את משך הזמן עד לאבחנה ולטיפול. הודעה מוקדמת מאפשרת לבית החולים להתארגן לקראת הגעתו של המטופל ובכך מחקרים הראו כי הודעה מוקדמת על מקרה של אירוע חד במוח מורידה את185.לחסוך זמן יקר עד2003 בין השנים187 ,186.משך הזמן מההגעה לבית החולים ועד להערכת המטופל ומתן טיפול American- של הGet with the Guidelines – Stroke בבתי חולים המשתתפים בתוכנית2011 , נמצא כי מסירת הודעה מוקדמת לבתי חולים במקרים של חשד לאירוע חדHeart Association במוח מורידה את הזמן עד להערכת המטופל ומתן טיפול באופן מובהק. זאת בהשוואה למטופלים 372,000-שהגיעו לבתי חולים באמבולנס עם אירוע חד במוח ללא הודעה מוקדמת. המחקר כלל כ ,מטופלים ונמצא כי בקרב מטופלים שעבורם נמסרה הודעה מוקדמת, הזמן מהגעה עד לדימות ) היו קצריםdoor-to-needle( הזמן מהופעת התסמינים עד הטיפול והזמן מהגעה עד לטיפול דקות לעומת26( באופן מובהק בהשוואה למטופלים שהגיעו באמבולנס ללא הודעה מוקדמת בנוסף, נמצא כי השיעור הלאומי188.), בהתאמה80 דקות לעומת78-; ו145 דקות לעומת141 ;31 ,2003- ב58%-של המקרים שעבורם נמסרה הודעה מוקדמת לבית החולים עלה עם השנים, מ . אך למרות זאת, השונות של שימוש בהודעה מוקדמת בין בתי החולים נעה בין2011- ב67%-לכ עלייה בשיעור המקרים שבהם נמסרה הודעה מוקדמת לבית החולים נצפתה גם189.100%- ל0% . החוקרים הראו כי הסיכוי להודעה מוקדמת2012- עד ל2005 בין השנים23% עד5%-בשוודיה, מ ,, מטופלים שחיים לבד, מטופלים עם רמת השכלה נמוכה74 נמוך יותר אצל קשישים מעל גיל בארה"ב, במחקר בו תשאלו190.מטופלים שסבלו קודם לכן מאירוע חד במוח ומטופלים סוכרתיים השיבו כי ימסרו הודעה מוקדמת85.7% בתי חולים לרפואת חירום, עלה כי4-עובדי רפואת חירום ב ישנם גורמים191. מהמקרים בהם יקבלו מטופל עם חשד לשבץ100%-75%-לבית החולים בכ הקשורים לבית החולים אשר מעלים את הסיכוי להודעה מוקדמת, ביניהם: בית חולים שאינו מסירת הודעה מוקדמת לבית192.אוניברסיטאי ונפח פעילות גבוה של טיפול באירוע חד במוח National Association of EMS-החולים במקרים של חשד לאירוע חד במוח מומלצת על ידי ה Heart and Stroke Foundation- והAmerican Stroke Association- האמריקאי, הPhysicians 195 ,194 ,193.הקנדי 51 ראש בחולים עםCT/MRI זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע אירוע חד במוח ביצוע דימות מוחי מאפשר לאבחן את סוג האירוע החד במוח: המורגי (דימום מוחי) או איסכמי . הם זהים, אך הטיפול שונהstroke-(חסימת כלי דם מוחי על ידי קריש דם). הסימנים של שני סוגי ה Intravenous(ד IV-tPA איסכמי כולל מתן תרופות טרומבוליטיות דרך הוריד, כמוstroke-הטיפול ב ). תרופות אלו ממיסות את הקריש שחוסם את כלי הדם במוחtissue Plasminogen Activator stroke ובכך מחדשות את זרימת הדם בכלי הדם. עם זאת, מתן תרופות טרומבוליטיות למטופל עם לכן חשיבות רבה לאבחון מהיר של196.מוחי ויחמיר את הפרוגנוזה-המורגי יגביר את הדימום התוך סוג האירוע המוחי בכדי להתאים טיפול ההולם את מצבו הקליני של המטופל. ביצוע הדמיה מוחית ומתן הטיפול בהקדם האפשרי קריטיים לשיפור הפרוגנוזה. כפיstroke-), אבחון סוג הCT/MRI( ). ככל שחולף הזמן, כך הפגיעה במוח נעשית בלתיTime is brain( שמוזכר לעיל – זמן זה מוח stroke- מטופלים הראה כי טיפול טרומבוליטי ב3,670 לאומי שנערך בקרב- מחקר בין197.הפיכה במחקר מקביל שנערך בארצות הברית198. דקות מתחילת האירוע כבר אינו יעיל270 איסכמי אחרי הוכח כי קיים קשר מובהק בין קיצור זמן ההמתנה לביצוע דימות לאחר פנייה לבית החולים לבין 199. איסכמיstroke קבלת טיפול טרומבוליטי בחולים עם ) ו/או ביצוע צנתור מוחי לאחרIV-rtPA( ורידי-מתן טיפול טרומבוליטי תוך אירוע איסכמי חד במוח לאחר אירוע מוחי חד איסכמי מקטין את שיעורי התמותהIV-rtPA-טיפול טרומבוליטי מהיר ב היעילות המרבית של הטיפול201 ,200.ומעלה את הסבירות לחזרה לתפקוד רגיל לאחר שבץ שעות ממועד האירוע. עם זאת, הטיפול הוכח כבעל יעילות בינונית3 מתקבלת בפרק זמן של עד כפי שצוין קודם, יעילות202. שעות מהופעת התסמינים4.5- ל3 גם אם ניתן בפרק זמן של בין הטיפול דועכת ככל שחולף הזמן מהופעת התסמינים ולכן ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של IV-- על אף היעילות הגבוהה של הטיפול ב203.הסימנים, ביצוע דימות מהיר ומתן טיפול בהתאם , שמקבלים את הטיפול הם נמוכים. בארצות הבריתstroke , אחוז החולים שמאובחנים עםrtPA בשנים האחרונות, נצפתה עלייה בשיעור המטופלים205 ,204. בלבד6.5%-5.2% השיעור עומד על ,אשר הגיעו לבית החולים בחלון הזמן המתאים והיו זכאים לטיפול. במחקר שנערך בארצות הברית בשנת7%- ל2003 בשנת4%-שיעור המטופלים שהגיעו בחלון הזמן המתאים וקיבלו טיפול עלה מ מהמטופלים28% ובנוסף דווח כי7% על שיעור דומה של2013 בישראל, דווח בשנת206.2011 מהמטופלים שהגיעו23%- וכIV-rtPA שהגיעו לבית החולים עד שעתיים מתחילת האירוע, קיבלו IV- דווח כי שיעור המטופלים אשר קיבלו2016 בשנת207.עד שלוש וחצי שעות קיבלו את הטיפול 52 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים לפי דו"ח208. מהמטופלים40%-, ליותר מ75%- בתוך פחות משעה מהגעתם לבית החולים גדל בrtPA לאחר שבץ מוחי איסכמי עלה באופןIV-rtPA הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל, שיעור מתן מסקירת הספרות עולה כי קיימים הבדלים בין209.2019- ב11.9%- ל2014- ב6.1%-משמעותי: מ . במחקר שנערך בארצות הברית, נמצא כי בקרב האוכלוסייה שלאIV-rtPA המינים בקבלת טיפול ,Modified Rankin Scale , ההשלכות בקרב הנשים שליליות יותר (בהתאם לסקלהIV-rtPA קיבלה המודדת רמת נכות); בקרב האוכלוסייה שקיבלה את הטיפול, הפער הזה הצטמצם. עם זאת, לנשים , לעומתIV-rtPA מהנשים במחקר קיבלו טיפול16%-; רק כIV-rtPA יש סיכוי נמוך יותר לקבל טיפול 210. של גברים24% MERCI; Mechanical Embolus( על ידי צנתור מוחיstroke-בעשור האחרון, הוכנס טיפול חדשני ל ) במספר בתי חולים בארץ. הטיפול בעיקרו הוא מכני וגורםRemoval in Cerebral Ischemia לזילוח מחדש של הדם למוח על ידי שליפה של הקריש, פירוקו של הקריש או הכנסת סטנט (תומכן) לשמירה על מעבר דם בכלי הדם. טיפול זה מהווה חלופה טובה לחולים שיש להם התוויות שעות ממועד הופעת התסמינים. מהספרות עולה שמדובר3- ו/או שחלפו יותר מIV-rtPA-נגד ל חמורים שבהם מעורבים כלי דם גדולים. הטיפול יכול להינתןstroke בטיפול אפקטיבי במקרי ). השימוש בטכנולוגיה חדישה שלIV-rtPA( ורידי-גם בשילוב עם טיפול תרופתי טרומבוליטי תוך 211. הוכפל2016- ל2013 צנתור מוחי דחוף לשליפת הקריש המוחי החוסם בישראל בין השנים ,כיום, ישנם תשעה מרכזים רפואיים שיש בהם יחידת צנתור מוחי בישראל: המרכז הרפואי שיבא המרכז הרפואי לגליל בנהריה, המרכז הרפואי רמב"ם, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, המרכז הרפואי שערי צדק, המרכז הרפואי בית החולים הדסה עין אביב ע"ש סוראסקי ומרכז רפואי רבין – בית חולים בילינסון. צנתור מוחי-כרם, המרכז הרפואי תל מהווה טיפול יעיל ובטוח למטופלים הסובלים משבץ מוחי. ממחקר שבדק את היעילות והבטיחות מהם הטיפול גרם לזילוח50%- מהנבדקים סבלו מסיבוכים ול10% של צנתור מוחי עולה כי מהנבדקים שעברו38%-), עולה כי בn=2,925( מאמרים10 מסקירה של212.מחדש של כלי הדם יום ממועד90 יום. שיעורי התמותה המשוקללים תוך90 צנתור מוחי מוצלח חל שיפור קליני תוך אנליזה שבדקה את היעילות של צנתור מוחי בהשוואה- ממטא213. בלבד16.7% הצנתור עמדו על לחזור לרמת תפקוד2.2 לטיפול סטנדרטי עולה כי למטופלים שעברו צנתור מוחי יש סיכוי פי אנליזות אחרות מצביעות על ממצאים דומים- מטא214.tPA-טובה בהשוואה למטופלים שטופלו ב 217 ,216 ,215.IV-rtPA – שיפור ברמת התפקוד בקרב מטופלים שעברו צנתור מוחי בהשוואה לטיפול Canadian Stroke Best Practice Recommendations- והAmerican Stroke Association-ה .IV-rtPA-ממליצים על שימוש מושכל בצנתור מוחי במקרים שבהם יש התוויות נגד לשימוש ב 219 ,218. שעות מתחילת הופעת התסמינים24-6 טווח הזמן המומלץ לשימוש בצנתור הוא בין 53 מדדי טיפול באירוע חד במוח בבית החולים עולים בקנה אחד עם ההנחיות הקליניות המקובלות במידהMRI אוCT בעולם. על פי ההנחיות הקליניות של האיגוד הנוירולוגי בישראל יש לבצע שעות מהופעת התסמינים של4.5 מוקדם ככל הניתן ועדIV-rtPA וכן לתתstroke-ויש חשד ל American Stroke- ההמלצות עולות בקנה אחד עם ההנחיות הקליניות של ה220. איסכמיstroke שממליצות על ביצועCanadian Stroke Best Practice Recommendations- והAssociation 222 ,221.ורידי בהתאם-) ומתן טיפול טרומבוליטי תוךMRI אוCT( מיידי של בדיקות הדימות שעות מהקבלה לחדר המיון72 ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך TIA לחולים עם אבחנה של ) מוגדרTransient Ischemic Attack( דTIA , אירועAmerican Stroke Association-לפי ה כאפיזודה קצרה של תפקוד נוירולוגי לקוי, הנגרם על ידי איסכמיה מוקדית שלא גורמת לאוטם ,2.3% עומד עלTIA- שיעור המבוגרים בארצות הברית שדיווחו כי אי פעם סבלו מ223.קבוע במחקר224.דיווח-בעוד שסביר להניח כי מספר זה נמוך משיעור ההימצאות האמיתית בשל תת 118-, מ2010- ל2000 ירד בין השניםTIA שנערך בארצות הברית נמצא כי שיעור האשפוזים בגין ביקורים של מטופלים בבתי268,336 היו2014- ב225. איש100,000- ל83- איש ל100,000-ל 226.TIA חולים בארה"ב בשל אירועי נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באירוע איסכמיTIA-מספר מחקרים הראו כי מטופלים שלקו ב ממחקרים בנושא עולה כי הסיכון ללקות באירוע227.TIA-) בתקופה שלאחר הstroke( חד במוח , יום לאחר האירוע30 ; הסיכון תוך10% לבין3.1% נע ביןTIA-איסכמי חד במוח תוך יומיים לאחר ה , והסיכון השנתי עומד על9.2%-1.4% יום לאחר האירוע, עומד על90 ; הסיכון תוך8% עומד על אנליזה עדכנית יותר בעשור האחרון הראתה כי חלה- סקירה סיסטמטית ומטא231 ,230 ,229 ,228.4.42% שטופל בדחיפות. שיעור הסיכון המקובץ ללקותTIA ירידה בסיכון לאירוע איסכמי חד במוח לאחר יום90 בתוך3.4%- יום ו30 בתוך2.8% , ימים7 בתוך2% , בתוך יומיים1.36% בשבץ מוחי היה השימוש בבדיקות דימות, הערכה ואבחנה מהירה של הסיכון ללקות באירוע איסכמי232.TIA אחרי חד במוח והשימוש בטיפולים מניעתיים יכולים להוריד באופן משמעותי את הסיכון לאירוע חד ד ,Transcranial Doppler , ביצוע הערכה על ידי מכשיר דימות (דופלקס עורקי צוואר233.במוח American Stroke Association- מומלץ על ידי הTIA ) למטופל עם אבחנה שלMRA, CTA 236 ,235 ,234.American Society of Neuroradiology-וה 54 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ביצוע הערכת סיכון לאירוע איסכמי חד במוח לחולים עם פרפור פרוזדורים ,) הינו הפרעת הקצב השכיחה ביותר באוכלוסייה המבוגרתatrial fibrillation( פרפור פרוזדורים , מיליון איש בעולם. לאורך השנים חלה עלייה בשכיחות ובכמות האשפוזים33 המשפיעה על במדינות מפותחות והיא עולה בהתאם לגיל. כמו כן, מוערך4%-2%-כאשר השכיחות מוערכת ב כי האחוזים גדלים בהרבה כאשר מכלילים את המקרים אשר אינם מאותרים קלינית. פרפור פרוזדורים נמצא כקשור לעלייה בסיכון לאירוע איסכמי חד במוח, כשל לבבי ועלייה של פי שתיים , מהמבוגרים במדינת ישראל0.4%- פרפור פרוזדורים פוגע ב240 ,239 ,238 ,237 .בסיכוי למוות מוקדם 241. ומעלה) סובלים מתופעה זו80 מהאוכלוסייה הקשישה בישראל (גיל6%-כאשר כ לצורך הערכת הסיכון לאירוע איסכמי חד במוח לחולים עם פרפור פרוזדורים פותחה מערכת אשר מבוססת על מערכת ניקוד מצטבר הממוקדת בחמישה גורמי סיכון: איCHADS הניקוד , סוכרת והיסטוריה של שבץ או התקף איסכמי75-ספיקת לב, יתר לחץ דם, גיל שווה או מעל ל , באופן המשקף2 מלבד אירועים מוחיים שמקבלים ניקוד של1 חולף. כל גורם מקבל ניקוד של הוא הגרסה המעודכנת שיצאה לכלי זהCHA2DS2-VASc- ה242.את המשקל הרב של אירועים אלו ישנן עדויות חזקות לכך כי243. ומין74 עד65 והיא כוללת גם התייחסות למחלות וסקולריות, גילאים או יותר בנשים מפיקים תועלת רבה3- או יותר בגברים ו2 שלCHA2DS2-VASc מטופלים עם ציון חשוב לבצע את ההערכה לכל244.מנוגדי קרישה פומיים אשר מפחיתים את הסיכון לשבץ מוחי מטופל הסובל מפרפור פרוזדורים סמוך ככל הניתן למועד האבחון ולהתחיל מיד לאחר מכן במתן American College-ה245 ,American Heart Association-טיפול מונע. ההערכה מומלצת ע"י ה 247.US Preventive Services Task Force- וה246 דof Cardiology ביצוע הערכה תפקודית בכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה לאחר אירוע חד במוח בארצות248.מרבית המטופלים שעברו אירוע חד במוח סובלים מבעיות פיזיות וליקויים בתפקוד 249. מכלל הנשים דיווחו כי הם סובלים מנכות בגין אירוע חד במוח2%- מכלל הגברים ו3% ,הברית מחקרים הוכיחו כי התחלת תהליך השיקום מוקדם ככל הניתן יכולה לצמצם את הנכות הפיזית ולשפר את התחושה הרגשית של המטופל. במחקר שנערך בארבעה מרכזים רפואיים באירופה מטופלים לאחר אירוע חד במוח נמצא כי רמת התפקוד532 (בלגיה, בריטניה, שוויץ וגרמניה) עם . שנים) דומה לרמת התפקוד חודשיים לאחר האירוע5( הפונקציונלית והמוטורית לטווח הארוך ישנן250.מחקר זה ממחיש את החשיבות לביצוע וניטור של שיקום אינטנסיבי בסמוך לאירוע ראיות לכך ששיקום יכול להוריד את הסיכון לתמותה. מחקר אירופאי הראה כי שיעור התמותה 55 , חודשים ממועד האירוע6 בקרב מטופלים לאחר אירוע חד במוח עם רמת תפקוד טובה יותר תוך מחקר נוסף, שנערך251.היה נמוך יותר וזאת בהשוואה למטופלים עם רמת תפקוד נמוכה בארצות הברית, הראה ממצאים דומים: שיפור ברמת התפקוד של המטופל קשור באופן מובהק ממחקר שנערך בקנדה עולה כי בין השנים252.) שנים6-לירידה בסיכון לתמותה בטווח הארוך (כ , באזורים בעלי מערך טיפול שיקומי, נצפתה ירידה מובהקת בשיעור התמותה הכללית2014-2003 . מאידך, באזורים ללא מערך טיפול שיקומי, נצפתה12.7%- ל15.8%- מstroke יום לאחר30 תוך נמצא כי במטופלים253.2014- ב14.2%-, ל2003- ב14.5%-ירידה מזערית בשיעור התמותה – מ שעברו שיקום, הצוות המטפל צריך להעריך את רמת התפקוד של המטופל בהגעתו למחלקת שיקום בכדי להתאים עבורו את הטיפול. בסיום השיקום, יש לבצע הערכה חוזרת, בכדי להעריך את מידת השיפור במצבו של המטופל, להתאים את המשך הטיפול (במידת הצורך) ולקבוע את ) מסייעים לצוותFunction Independence Measure( דFIM-יעדי השחרור. כלי הערכה, כמו ה 254.הרפואי להעריך את רמת תפקוד המטופלים ולטפל בהם כראוי הלימות דיאליזה שווה אוURR או1.2- שווה או גדולה מKt/V( מנת הדיאליזה לדיאליזה בודדת )65%-גדול מ ספיקת כליות סופנית המקבלים- מטופלים הסובלים מאי6,800-במדינת ישראל, יש למעלה מ מטרת הטיפול היא לחקות את פעולות הכליות על ידי סינון של הדם255.טיפול בהמודיאליזה וסילוק מומסים בלתי רצויים העלולים להצטבר בגוף ולגרום לתחלואה ותמותה. הלימות דיאליזה :היא מתן מינון נאות של מנת הדיאליזה. הערכת הלימות הדיאליזה מבוססת על מעקב קליני הכולל א. תסמינים, נפח חוץ תאי/משקלי, לחץ דם, מאזן מינרלי, מצב תזונתי ומצב תפקודי; ב. בדיקות Kt/V מעבדה; ג. מדידה חודשית של מנת דיאליזה בודדת המתבטאת בפינוי השתנן ע"י בדיקת K – dialyzer clearance (of urea, t – dialysis time, V – volume of distribution (כאשר ). מהספרות עולה כי קיים קשר ישיר בין מינון נאותURR (Urea Reduction Ratio אוof urea DOPPS- במחקר ה256.של הדיאליזה והסיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות סופנית מדינות בצפון אמריקה11 ) שנערך בשיתוףDialysis Outcomes and Practice Patterns Study(ד ואירופה, דווח כי למרות החשיבות הגבוהה של מתן מינון מתאים של דיאליזה, חולים רבים אינם דיאליזה לא מספקת גורמת ליתר לחץ דם מתמשך ("עקשן"), החמרה257.מקבלים מינון מספק – תזונה, היפרפוספטמיה ורגישות לזיהומים-קטבוליזם, תת-באנמיה, דיכוי שריר הלב, היפר נמצא קשר258.כל התנאים שיכולים להנציח מעגל קסמים של החלשת המטופל ולגרום למוות 56 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים נמוך לסיכון גבוה יותר לתמותה ולאשפוזים אצל חולים העוברים המודיאליזהKt/V משמעותי בין במחקר שבדק את הקשר בין מנת259.)במרכזי דיאליזה (לעומת כאלו שעוברים דיאליזה בבית בערך0.1 הדיאליזה למספר האשפוזים, מספר ימי האשפוז והעלויות, נמצא כי כל ירידה של גבוהותMedicare לוותה בעלייה של מספר האשפוזים, ימי האשפוז רבים יותר ועלויותKt/V 260., בעיות לב וזיהומיםVascular Access-יותר. הסיבות הנפוצות לאשפוז היו בעיות הקשורות ל קשורים לעלייה בסיכון לתמותה, וכי סיכונים60%- נמוכים מURR במחקר אחר נמצא כי ערכי מתן מנת דיאליזה הולמת יכול לשפר את תחלואת261.אלו מחמירים כאשר תזונת החולה לקויה האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ממליץ לבצע לפחות פעם262.המטופלים ולהוריד עלויות רפואיות Kt/V =/> 1.2 אחת בחודש מדידה של מנת הדיאליזה הבודדת והמינון המינימלי המומלץ הוא Kidney Disease Outcome Quality( דKDOQI- מינון זה מומלץ גם על ידי ה263.URR =/> 65% או 264.)Initiative שברים בצוואר הירך .שברים בצוואר הירך (שצ"י) שכיחים בקרב קשישים ומהווים מקור לתחלואה משנית ולתמותה 309,600-, כ2014- ב266 ,265.שיעור היארעות של שצ"י גבוה בעיקר בצפון אירופה ובצפון אמריקה . ומעלה65 מהם היו בגיל86%-מטופלים בארצות הברית שוחררו עם אבחנה של שצ"י, כאשר יותר מ ההערכה היא267.100,000- ל97.1 שיעור המשוחררים עם אבחנה של שצ"י באותה שנה עמד על 268.2040- מקרים ב500,000- מקרים בשנה בארה"ב, עם תחזית לכ300,000-260,000 כי ישנם 269.שבר בצוואר הירך הוא גם אחד ממצבי הבריאות היקרים ביותר למערכת הבריאות האמריקאית 719-, משוערות ב2013 בישראל, העלויות הישירות בקרב הקשישים לאחר אירוע שצ"י בשנת מיליון ש"ח לשנה וכוללות אשפוז, שיקום וסיעוד כאשר מרבית ההוצאות קורות בשנה הראשונה ,2015-2010 לפי דו"ח של מכון גרטנר על פגיעות טראומה בישראל בין שנים270.אחרי האירוע ומעלה המגיעים לבית החולים כתוצאה מחבלה, סובלים משבר65 מכלל המאושפזים בגילים38% לפי ממצאי התוכנית הלאומית בשנת271. עוברים ניתוח תיקון שצ"י93% בצוואר הירך ומתוכם מספר272. שעברו ניתוח תיקון בעקבות שבר בצוואר הירך65 מטופלים מעל גיל6,400- היו כ2017 נשים274. מטופלים6,800- דווח על כ2019 בשנת273.2018 דומה של מטופלים היה גם בשנת סובלות יותר מגברים משברים בצוואר הירך בשל הקצב המהיר של איבוד צפיפות העצם אצלן שיעור ההיארעות של שצ"י בקרב נשים2010 בארצות הברית דווח כי בשנת276 ,275.לעומת הגברים מחקר277.10,000- ל44.2 והשיעור בקרב גברים עמד על10,000- ל72.3 ומעלה עמד על65 בנות שנות אדם ואילו בקרב נשים100,000- ל99 שנערך באנגליה הראה כי שצ"י בקרב גברים עומד על 65 מהמטופלים בגיל70%- לפי דו"ח מכון גרטנר, כ278. שנות אדם100,000- ל282 השיעור עומד על 57 הסיכון לשבר בצוואר הירך279. שהם גברים30%-ומעלה המאושפזים בגין שצ"י הן נשים, לעומת כ , לסבול משברים בצוואר הירך19 ומעלה יש סיכון של פי85 אינו שווה בין הגילים. לנשים בנות ומעלה הוא כמעט85 . הסיכון לשברים בצוואר הירך בקרב גברים בני69-65 בהשוואה לנשים בנות ,Health Care Utilization Project- לפי הנתונים של ה280.69-65 , בהשוואה לגברים בני33 פי איש100,000- ל41.1-שיעור המשוחררים עם אבחנה של שבר בצוואר הירך עולה עם הגיל – מ איש בקרב100,000- ל1,971.5- ו84-65 איש בקרב גילאי100,000- ל364.4-, ל64-45 בקרב גילאי היארעות שברים בצוואר הירך מגדילה את הסיכון לתמותה תוך שלושה281.85 מטופלים מעל גיל חודשים. ממחקרים שנערכו בנושא עולה כי שיעור התמותה העודפת יורד במהלך השנתיים שלאחר היארעות השברים, אך הוא איננו משתווה לשיעור הנצפה בקרב אותה קבוצת הגיל אף שיעור התמותה תוך שנה של283 ,282.לאחר עשור. שיעור זה גבוה בקרב גברים בהשוואה לנשים הסיכון לתמותה עולה בקרב מטופלים284.24% ומעלה הסובלים משצ"י עומד על50 מטופלים בני לגברים קשישים285. ומעלה הסובלים מתחלואה נלווית כגון סוכרת, שבץ מוחי ודמנציה65 בני להיכנס למוסד תוך שנה מהאירוע. בקרב5 החיים בקהילה וסובלים משבר בצוואר הירך סיכון פי 286.הנשים הסיכון פי שלוש שעות48 ניתוח לתיקון שברים בצוואר הירך תוך ניתוח תיקון הינו הטיפול המקובל לשבר בצוואר הירך המהווה גורם מרכזי לירידה בשיעורי התחלואה הוא אף מפחית סיבוכים כגון289. ומפחית את עלויות האשפוז ואת משך האשפוז288 ,287והתמותה פצעי לחץ, דלקת ריאות נרכשת ומעלה את הסיכוי לחזרה לחיים עצמאיים לאחר השחרור מבית מטופלים שסבלו משבר בצוואר הירך250,000-אנליזה שנערכה בקרב יותר מ- במטא290.החולים 41%- יום ב30 שעות מעלה את הסיכוי לתמותה תוך48-נמצא כי עיכוב בביצוע הניתוח מעבר ל אנליזה אחרת שבדקה את ההשפעה של ביצוע הניתוח תוך- במטא291.32%-ולתמותה תוך שנה ב שעות מהקבלה) מוריד את48- ו24 שעות מהקבלה, נמצא כי ניתוח מוקדם (כלומר72- ו48 ,24 בדומה לכך, במחקר שנערך בקנדה, נמצא כי ביצוע ניתוח לאחר292.שיעור הסיבוכים לאחר ניתוח שעות מגדיל את הסיכוי לסיבוך משמעותי, כגון תסחיף ריאתי, אירוע לבבי, זיהום וכשל כלייתי48 293.)OR = 2.21( שעות. במחקר שנערך בארצות48 מספר גורמים נמצאו כמשפיעים על הסיכוי לניתוח תוך ,)American Society of Anesthesiologists( דASA הברית, נמצא כי מלבד ביצוע בדיקות לב וציון 50%-המקטלג את המצב הפיזי של המטופל), יום הקבלה לאשפוז משפיע על עיכוב בניתוח. יותר מ ממטופלים שאושפזו בין יום ראשון עד יום רביעי עברו ניתוח תוך יום אחד מהקבלה לאשפוז ואילו 58 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 294. עבור ניתוח תוך יום מהקבלה לאשפוז30% בקרב מטופלים שאושפזו בין יום חמישי עד שבת רק .במאמר סקירה תואר כי יש מאפיינים של המטופל ושל המערכת אשר משפיעים על עיכוב הניתוח ,גורמים הקשורים למטופל כוללים: גיל, שימוש בנוגדי קרישה, שימוש בנוגדי טסיות, תחלואת רקע אקונומי. גורמים הקשורים למערכת בבית החולים כוללים קבלה בשעות-יציבות קלינית ומצב סוציו מדד ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך295.לא פעילות, זמינות של חדרי ניתוח וסוג הניתוח Organization for Economic( דOECD-תוך יומיים מהווה חלק ממדדי האיכות המקובלים של ה 11- במקום ה2017 , ישראל נמצאת בשנתOECD-). לפי דו"ח הCooperation and Development שלOECD- מטופלים שעברו ניתוח לתיקון שצ"י תוך יומיים, טוב יותר מאשר ממוצע ה88.6% עם ), בין88.6%- ל68%- (מ2017- ל2012 , והיא המדינה שמציגה את הקפיצה הגדולה ביותר בין80.9% שעות48 מניתוחי שצ"י בוצעו תוך91.9% 2019 בנורווגיה, בשנת296.היתר הודות להטמעת המדד שעות החל להימדד בכל בתי48 המדד לביצוע ניתוח לתיקון שצ"י תוך297.2020- ב91.6% לעומת . במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות2013 החולים בישראל בינואר ביצוע הערכה תפקודית במחלקת שיקום לאחר שבר בצוואר הירך שברים בצוואר הירך מהווים גורם מרכזי לנכות. לכן, רוב הקשישים שעוברים ניתוח תיקון לשבר בצוואר הירך יגיעו להמשך טיפול במחלקת שיקום. השיקום נועד לסייע לחזרה לרמת התפקוד שעברו65 מטופלים מעל גיל3,408- בישראל, כ2019 שהייתה להם, בטרם אירע השבר. בשנת רמת התפקוד של המאושפזים במחלקת שיקום298.שבר בצוואר הירך שוחררו למחלקת שיקום פריטים18-), הבנוי מFunctional Independence Measure( דFIM נבחנת באמצעות מבחן הוא מבחן תקף ואמין לקביעת רמת התפקוד שלFIM בתחומי התפקוד הקוגניטיבי והמוטורי. מבחן מבחן זה משקף שינויים בתפקוד לאורך זמן ויש299.מאושפזים בכניסה למחלקת שיקום ולאחריה .בו הערכה של העזרה הדרושה, ניבוי תפקודי, תכנון יעד השחרור וקביעת שינויים במצב התפקודי . משמש אף כאחד האינדיקטורים לשחרור הביתה או למסגרת אשפוזית ארוכת טווחFIM-מבחן ה הערכת הרמה התפקודית בשחרור משיקום מסייעת לצוות הרפואי להעריך את מידת ההצלחה 557 במחקר שנערך בארצות הברית בקרב300.של הטיפול על בסיס הנתונים האינדיבידואליים מטופלים שהתאשפזו בגין שבר בצוואר הירך (שלא כתוצאה מטראומה) נבדק אילו גורמים יכולים . במחקר זה נמצאFIM-לנבא תוצאה פונקציונלית טובה יותר, הנמדדת על ידי התקדמות בציון ה 301.כי מין, גיל, מספר תרופות מקבילות וסוכרת מנבאים את התפקוד הפונקציונלי לאחר שיקום במחקר בספרד נמצא כי רמת תפקוד פונקציונלית (נמוכה יותר) לפני השבר ושינוי במקום מגורים ההתקדמות בשיקום משפיעה302.אחרי האירוע עשויים לנבא תוצאות פחות טובות של השיקום ) עם אבחנה של80%-75%( על איכות החיים ויעד שחרור המטופל (בית או מוסד). רוב המטופלים 59 , כמו כן304 ,303.שבר בצוואר הירך שהיו מאושפזים במחלקת שיקום, שבים לקהילה בסיום האשפוז בקרב מבוטחי2009 ממחקר שנערך בארצות הברית בשנת305.שיקום מפחית את הסיכון לתמותה , עולה כי הגורמים המשפיעים על הסיכוי לשחרור לקהילה הם: גיל (ככל שהמטופלMedicare צעיר יותר, כך עולה הסיכוי לשחרור לקהילה), מגדר (נשים), מטופלים שלא התגוררו בגפם לפני איכות החיים של המטופלים לאחר306. גבוה יותר בכניסה לשיקום ומחלות נלוותFIM השבר, ציון האשפוז תלויה במספר גורמים: גיל (ככל שהמטופל צעיר יותר, כך איכות החיים שלו תהיה טובה ,יותר), מגדר (נשים), מקום המגורים לפני האשפוז, תפקוד קוגניטיבי טוב יותר בשחרור מאשפוז 307.יכולת טיפול עצמי ופחות מחלות נלוות מניעה שניונית בשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירךD המלצה לנטילת ויטמין אוכלוסיית העולם ובכללה אוכלוסיית ישראל עוברת בשנים האחרונות תהליך של הזדקנות, הגורם לעלייה בשכיחותן של מחלות הגורמות לדילול עצם כגון אוסטאופורוזיס. קשישים רבים סובלים הנחוץ לשמירה על צפיפות העצם ולבנייתה התקינה. ממחקר שנערך בגרמניהD ממחסור בוויטמין 63% ומעלה שהתאשפזו במחלקה כירורגית אורתופדית עולה כי70 מטופלים בני1,083 בקרב מחלות אלו גורמות לשברים בצוואר הירך ומגדילות את עלויות308.D מהם סבלו ממחסור בוויטמין הסובלות ממחסור85-80 שיעור ההיארעות של שברים בצוואר הירך בקרב נשים בנות309.הטיפול הסובלות ממחסור בוויטמין90-80 ושיעור ההיארעות בקרב נשים בנות22.2% עמד עלD בוויטמין מטופלים אשר עברו שבר בצוואר הירך נמצאים בסיכון מוגבר לסבול משבר310.27.9% עמד עלD , בארה"ב שסבלו משבר בצוואר הירךMedicare נשים מבוטחות377,000- מנתונים של כ311.נוסף שצ"י גורם לעלייה312. שנים5 תוך31%- תוך שנתיים ו18% , חוו שבר נוסף תוך שנה10% נמצא כי לכן, ישנה חשיבות בהקטנת שיעור313.בשיעורי התחלואה והתמותה ולנטל על מערכת הבריאות המטופלים הסובלים מאוסטאופורוזיס כדי להוריד את שיעור המטופלים הסובלים משברים בצוואר 315 ,314.30%-15%- עשוי להפחית את הסיכון להיווצרות שברים בצוואר הירך בD הירך. מתן ויטמין )The American Academy of Orthopedic Surgeons( דAAOS-על פי ההנחיות הקליניות של ה לפי הממצאים316. לקשישים שעברו ניתוחים לתיקון שברים בצוואר הירךD מומלץ לתת ויטמין של התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל, נצפתה עלייה בשיעור המטופלים עמד השיעור הלאומי2014- לאחר שבר בצוואר הירך. בD ששוחררו משיקום עם המלצה לוויטמין 317.97% על2019- ואילו ב74% על 60 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מניעת זיהומים World-), הידוע גם כזיהום נרכש, מוגדר על ידי הNosocomial infection( זיהום נוזוקומיאלי ) כזיהוםCenters for Disease Control and Prevention( דCDC-) והWHO( דHealth Organization הנרכש בבית החולים במטופל שהתאשפז בגין סיבה רפואית אחרת. הזיהומים הללו כוללים את זיהומים נרכשים ניתנים למניעה וקיימות התערבויות319 ,318.אלו שהתפתחו בזמן האשפוז ולאחריו שיכולות להוריד את הסיכון להתפתחותם. זיהומים נרכשים הם בין הסיבוכים השכיחים ביותר במערכת הבריאות. יש מספר סוגי זיהומים נרכשים השכיחים יותר, ביניהם אלח דם מיוחס לצנתר ), דלקת ריאות (זיהוםCentral Line Associated Bloodstream Infection - דCLABSI( מרכזי וזיהוםClostridium Difficile-בדרכי הנשימה התחתונות), זיהום בדרכי השתן, זיהום ע"י חיידק ה מתוך7% ,דWHO- על פי ההערכות של ה320.)SSI – Surgical Site Infection( באתר הניתוח מתוך כלל המאושפזים במדינות מתפתחות ידבקו10%-כלל המאושפזים במדינות מפותחות ו מאושפזים סובל מזיהום25 מתוך1 בארצות הברית, בערך321.בזיהום נרכש במהלך האשפוז זיהומים נרכשים גורמים להארכת משך האשפוז, לנכות, תורמים להתפתחותם322.נוזוקומיאלי של חיידקים עמידים, מגדילים את שיעורי התחלואה והתמותה ומהווים נטל כלכלי על הפרט European Centre for Disease Prevention( דECDC- לפי ה326 ,325 ,324 ,323.ועל מערכת הבריאות , והעלויות הישירות6%-), שיעור הזיהומים הנוזוקומיאליים באירופה עומד על כand Control נמצא גם כי שיעור329 ,328 ,327. מיליארד יורו לשנה7 שנגרמות בשל הזיהומים הללו עומדות על נתונים של330. ניתוחים, בהתאם לסוג הניתוח100- ל10.1- ל0.5 הזיהומים באתר הניתוח נע בין , אירועים של זיהום נרכש בבתי חולים ובכל יום687,000 , דווחו2015 הראו כי בשנתCDC-ה מאושפזים עם זיהום נרכש נפטרו במהלך72,000 . מאושפזים יידבק בזיהום נרכש31 מתוך1 מיליארד דולרים9.7 העלויות המיוחסות לזיהומים נרכשים עומדות על331.שהותם בבית החולים התערבויות חודרניות, מצב רפואי לקוי, משך אשפוז ארוך וסביבה רפואית מזוהמת הם332.בשנה לפיכך, מניעת333.הגורמים העיקריים להתפתחותם של זיהומים נרכשים בסביבת בית החולים ממחקרים שבדקו תוכניות334.זיהומים נרכשים מהווה חלק חיוני בהבטחת איכות ובטיחות הטיפול תודות336 ,335.התערבות למניעת זיהומים עולה כי תוכניות אלה גורמות להורדת שיעורי הזיהומים דיווח על מגמת ירידה של רוב הזיהומיםCDC-, ה2014 לפעילות מניעת הישנות זיהומים בשנת בשיעור הזיהומים בדם וירידה של50% הנרכשים המנוטרים בארצות הברית. נצפתה ירידה של בשיעור הזיהומים באתר17% כמו כן, נצפתה ירידה של337. בשיעור הזיהומים בדרכי השתן8%-5% באוסטרליה, נמצא כי לאחר הטמעה של תוכנית ניטור338. הניתוחים עליהם מדווחים10-הניתוח, ב 11% עד5% ) לזיהומים באתר הניתוח, נצפתה ירידה שנתית שנעה ביןsurveillance program( בתי חולים143- מחקר חתך שנערך ב339.לכל סוגי הזיהומים באתר הניתוח כולל זיהום שטחי ועמוק 61 בארצות הברית בדק האם חל שינוי בהימצאות זיהומים נרכשים בבתי החולים. נמצא כי שיעור .4% לעומת3.2% :2011- היה נמוך באופן מובהק בהשוואה ל2015-המטופלים עם זיהום נרכש ב :2011- היה נמוך באופן מובהק בהשוואה ל2015-שיעור המטופלים עם זיהום באתר הניתוח ב 340.1% לעומת0.54% , עם תחילתה של התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל, נכלל בה מדד2013 בשנת ) בניתוחי קולון ורקטום, לאור השכיחותSurgical Site Infection( דSSI לצמצום ההיארעות של , נוספו שני מדדים שנועדו לצמצם את היארעות2014 הגבוהה והחשיבות הרבה במניעתו. בשנת . בניתוחים קיסריים ובניתוחים לתיקון שבר בצוואר ירךSSI מתן טיפול אנטיביוטי נאות סביב ניתוח ) הוא אחד הזיהומים הנרכשים השכיחים ביותר והוא גם אחד הסיבוכיםSSI( זיהום באתר הניתוח סיבוך זה גורם לעלייה בשיעורי342 ,341.הקשים והשכיחים ביותר שמתרחשים לאחר ניתוח התמותה, למשך אשפוז ארוך יותר, לאשפוזים ולניתוחים חוזרים ובכך מהווה נטל כלכלי על הפרט , מיליארד דולרים בשנה. העלויות הללו3.3- הן כSSI-ועל מערכת הבריאות. העלויות המיוחסות ל אחד הגורמים המשמעותיים ביותר343.מהוות כשליש מכלל העלויות בגין זיהומים נרכשים בשנה להפחתת הסיכון להתפתחות של זיהום באתר הניתוח הוא מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב הניתוח. הטיפול נועד לגרום לרוויה אנטיביוטית של הרקמות המנותחות לפני ביצוע החתך היעילות344.הניתוחי ובמהלך הניתוח עצמו ובכך להגן עליהן מהתפתחות זיהום לאחר סיום הניתוח של מתן טיפול אנטיביוטי נאות סביב הניתוח בצמצום ההיארעות של זיהומים באתר הניתוח בשיעור הזיהומים50% מחקרים אלו הראו כי חלה ירידה של346 ,345.הודגמה במספר מחקרים לאחר ניתוח בקרב מנותחים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני הניתוח. כמו כן, בניתוח כלכלי ,347.של עלות תועלת, הוכח כי הטיפול גורם לחיסכון של מיליוני דולרים בשנה למערכת הבריאות נחקרים, הודגם כי שיעור הזיהומים לאחר ניתוח בקרב4,000 במחקר רחב היקף הכולל מעל348 מנותחים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי בחלון הזמן של שעה לפני הניתוח, היה נמוך יותר ) בהשוואה לשיעור הזיהומים לאחר ניתוח בקרב מנותחים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי2.1%( ), או בהשוואה לשיעור הזיהומים בקרב מנותחים2.8%( יותר משעתיים לפני ביצוע החתך הראשוני ). עם זאת, לא נמצאו יתרונות5.3%( שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי רק לאחר תחילת הניתוח שעות לאחר סגירת החתך הניתוחי. יתרה מזאת, המשך24-במתן הטיפול האנטיביוטי ליותר מ לפי ההנחיות הקליניות349.מתן הטיפול שלא לצורך מסייע להתפתחותם של פתוגנים עמידים של ארגון הבריאות העולמי, לא מומלץ לתת אנטיביוטיקה מניעתית מעבר לסיום הניתוח ויש 62 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים US Institute of Healthcare- שעות לאחר הניתוח (וע"פ ה24 להפסיק את הטיפול האנטיביוטי American- הנחיות אלו דומות להנחיות של ה350.) שעות במנותחי לב48 – עדImprovement ,Infectious Diseases Society of America-, הSociety of Health-System Pharmacists 351.Society for Healthcare Epidemiology of America- והSurgical Infection Society-ה הרציונל מאחורי הנחייה זו היא שאנטיביוטיקה פרופילקטית מטרתה אינו לחטא את הרקמות .אלא להוריד מהנטל הבקטריאלי לרמה שבה מערכת החיסון של המטופל תוכל להתמודד איתו אנליזה שנערכה במהלך כתיבת ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי, נמצא כי בהשוואה-במטא 24 שעות ולאלו שקיבלו עד24-בין מטופלים אשר קיבלו אנטיביוטיקה פרופילקטית מעבר ל שעות, אין הבדל בסיכון לפתח זיהום באתר הניתוח. מאידך מכיוון שאין יתרון לכך, לא מומלץ הפסקת352. שעות (מלבד במנותחי לב), על מנת לא לפתח עמידות לאנטיביוטיקה24-לתת מעבר ל עד שבוטלו מדדי איכות כירורגייםJCI- שעות לאחר ניתוח הייתה מדד של ה24 אנטיביוטיקה תוך בשל עמידה ביעדים. מסקירה שנערכה על ההשפעה של הטמעת מדדי איכות כירורגיים, נמצא שעות, נצפה שיפור24 כי לאחר הטמעת המדדים, כולל המדד של הפסקת אנטיביוטיקה תוך פורסם חוזר מנהל2017 בשנת353.משמעותי בשיעור המטופלים הסובלים מזיהום באתר הניתוח רפואה של משרד הבריאות בנושא של מתן אנטיביוטיקה פרופילקטית. לפי ההנחיות על כל בית .חולים להסדיר את נושא מתן אנטיביוטיקה הפרופילקטית בהתאם לעקרונות המצוינות בחוזר אחד העקרונות הוא הפסקת הטיפול לאחר סגירת החתך אלא אם כן יש סיבה להמשיך לתת טיפול 354. שעות לאחר הניתוח24 פרופילקטי. בכל מקרה יש להפסיק מתן טיפול פרופילקטי עד ניתוח קולון ו/או רקטום ,355.25% לבין1.5% מחקרים מראים כי שיעור הזיהומים באתר הניתוח לאחר ניתוח קולון נע בין משיעור הזיהומים לאחר ניתוחים3 שיעור הזיהומים לאחר ניתוח קולון גבוה פי359 ,358 ,357 ,356 , מטופלים43,451 בקרבCochrane- סקירה שנערכה בבסיס הנתונים של ספריית ה360.אחרים בדקה את יעילות מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי למניעת זיהומים באתר הניתוח לאחר ניתוח 361.75%-קולורקטלי. מסקירה זו עולה כי מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי מוריד את הסיכון לזיהום ב 362.מתן אנטיביוטיקה פרופילקטית לניתוח קולורקטלי מומלץ על ידי משרד הבריאות ניתוח קיסרי 366 ,365 ,364 ,363.10%- לבין כ2%- לאחר ניתוח קיסרי שנעים בין כSSI מחקרים מצביעים על שיעורי וטווח השיעורים במדינות השונות נע1.8%- ניתוחים עומד על כ100- לSSI באירופה, השיעור של 63 ישנם מספר גורמי סיכון לזיהום באתר הניתוח לאחר ניתוח קיסרי, ביניהם367.5.3%- ל0.5% בין , השימוש30kg/m2 מעלBMI ס"מ), עודף משקל עם16.6-עורי, גודל החתך (יותר מ-דימום תת 368.שימוש באנטיביוטיקה פרופילקטית-לידתיים, עישון במהלך ההיריון ואי-בסטרואידים קדם נשים, מצביעה15,000 מחקרים הכוללים אוכלוסייה של95 שהתבססה עלCochrane-סקירת ה כי מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני הניתוח הפחית את שיעורי הזיהומים וגרם לצמצום .התחלואה בקרב נשים שעברו ניתוח קיסרי בהשוואה לנשים שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי , את60%-מתן טיפול אנטיביוטיקה פרופילקטית הפחית את הסיכון לפתח זיהום באתר הניתוח ב .69%- והסיכון לזיהומים חמורים אחרים לאם ב62%-) בEndometriosis( הסיכון לאנדומטריוזיס כשהחוקרים התמקדו בניתוחים קיסריים אלקטיביים בלבד, נמצא כי מתן טיפול אנטיביוטי 369.62%- והסיכון לאנדומטריוזיס ב40%-פרופילקטי הפחית את הסיכון לזיהום באתר הניתוח בכ שעות לאחר סגירת24-עם זאת, לא נמצאו יתרונות בהמשך מתן הטיפול האנטיביוטי ליותר מ מתן אנטיביוטיקה פרופילקטית לפני ניתוח קיסרי370.)החתך הניתוחי (כשמדובר בניתוחים כלליים ועל ידי משרד371 דAmerican Congress of Obstetricians and Gynecologists-מומלץ על ידי ה 372.הבריאות ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך מתן טיפול אנטיביוטי בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך מוריד את מחקר 376 ,375 ,374 ,373.7.3%- ל0.2% הסיכון לתחלואה ולתמותה ומקטין את הסיכוי לזיהום שהינו בין שנערך באוסטרליה הראה כי שיעור הזיהומים בקרב מטופלים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי בקרב מטופלים שלא קיבלו5%- בהשוואה ל1.7% לפני ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך, עמד על אנליזה שבדקה את יעילות הטיפול האנטיביוטי בהורדת שיעור הזיהומים- גם במטא377.טיפול זה באתרי הניתוח, נמצא שמתן טיפול אנטיביוטי מוריד את שיעור ההיארעות של זיהומים באתר מתן אנטיביוטיקה פרופילקטית לניתוח תיקון שבר בצוואר הירך מומלץ על ידי378.60%-הניתוח ב 379.משרד הבריאות מניעת פקקת ורידים ) הינו תהליך של היווצרות של קריש דם שנוצרVenous Thromboembolism; VTE( פקקת ורידים ) מתחלק לשני מרכיבים: היווצרות פקקת ורידים (קריש על דופן כלי הדםVTE .על דופן כלי הדם ויצירת תסחיף. פקקת ורידים לעיתים קרובות מתפתחת בוורידים עמוקים ואז היא קרויה פקקת ). פקקת ורידים היא סיבוך שכיח ומסוכן בקרבDVT( דDeep Vein Thrombosis – ורידים עמוקה 64 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים הוא התפרקות הקריש שנוצרDVT/VTE הסיכון העיקרי של381 ,380.מאושפזים שניתן למניעה PE – Pulmonary( והיווצרות של תסחיף הנע בכלי הדם. התסחיף המסוכן ביותר הינו תסחיף ריאתי ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחות של פקקת383 ,382.) המהווה סיבוך מסכן חייםEmbolism ), ניתוח אורתופדי, פקקת ורידים בעבר, גיל, חוסרmajor surgery( ורידים, ביניהם: כל ניתוח גדול ,תנועתיות, היסטוריה משפחתית, חוסר פעילות גופנית ומחלות כגון: שיתוק בגפיים התחתונות שבר בצוואר הירך, טראומה, סרטן, ליקוי קרישת דם והשמנה. הסיכון לפקקת ורידים עולה, ככל ) לסבול מפקקת ורידים2 נמצא כי ישנו סיכוי גבוה יותר (עד פי385 ,384.שעולה מספר גורמי הסיכון במקרים שבהם יש גורם סיכון אחד (בהשוואה למאושפזים ללא גורם סיכון כלשהו) והסיכון אף ההיארעות של פקקת386.) במקרים שבהם יש שניים או יותר גורמים4 עד פי2 גבוה יותר (פי ,ורידים משתנה בין קבוצות אוכלוסייה בהתאם לגורמי סיכון שונים. על בסיס מחקרי אוכלוסייה איש; ההיארעות של פקקת100,000- ל183-104 שיעור ההיארעות של פקקת ורידים עומד על השכיחות השנתית של פקקת387. איש100,000- ל117-29 ורידים עמוקה ותסחיף ריאתי עומד על מהמקרים מיוחסים לפקקת10%-5% איש, כאשר100,000- מקרים ל100-ורידים מוערכת בכ מקרי מוות כתוצאה100,000-60,000- בארה"ב, מוערך כי בכל שנה ישנם כ389 ,388.ורידים עליונה מחקר שנערך בעיר וורצ'סטר שבארצות הברית הראה כי שיעור האנשים390.מפקקת ורידים במחקר אחר שנערך במינסוטה נמצא391. איש100,000- ל114 הסובלים מפקקת ורידים עומד על , בקוויבק, קנדה392. שנות אדם100,000- ל123 כי שיעור ההיארעות של פקקת ורידים עומד על PE- וDVT שיעורי ההיארעות של393. שנות אדם1000- ל1.24 שיעור ההיארעות הכללית עומד על ,OECD- ויש לשפרם. לפי נתוני הOECD-לאחר ניתוחי ירך וברך גבוהים בישראל מאשר ממוצעי ה שחרורים100,000- ל278.6 שיעור ההיארעות של פקקת ורידים לאחר ניתוחים אלו עומד על 394. שחרורים100,000- ל551.3 ושיעור ההיארעות של תסחיף ריאתי לאחר ניתוחים אלו עומד על לאור שיעורי היארעות גבוהים אלו, הוקמה ועדה בנושא במשרד הבריאות. כשליש מן המטופלים שיעור ההיארעות גבוה יותר בקרב395. שנים10 עם תסחיף ריאתי יסבלו מאפיזודה חוזרת תוך במחקר שנערך בארצות הברית396.נשים עד גיל המעבר ולאחר מכן ההיארעות גבוהה יותר בגברים נמצא כי כאשר מתקננים לחשיפה לגורמים הקשורים לפוריות ואמצעי מניעה, ניתן לראות כי מאשר לנשים. החוקרים סוברים כי הגורמים הללו מסבירים את אי2 לגברים יש סיכון גבוה פי אשפוז בבית חולים מהווה גורם סיכון397.הוודאות לגבי מין החולה כגורם סיכון לפקקת ורידים משמעותי להתפתחות פקקת ורידים בכלל, לפקקת ורידים עמוקה בפרט ולסיבוכי פקקת ורידים 398. מכלל מקרי התמותה בזמן האשפוז10%-(המסוכן שבהם: תסחיף ריאתי). כל אלה גורמים לכ השכיחות של פקקת ורידים עמוקה היא גבוהה יותר בקרב מאושפזים במחלקות פנימיות, בשל 400 ,399.המוגבלות בתנועה והשכיבה הממושכת 65 הערכת סיכון לפקקת ורידים 401.) מהווה נדבך משמעותי במניעת התפתחותהVTE( הערכת סיכון להתפתחות של פקקת ורידים אשפוז מהווה גורם סיכון להתפתחות של פקקת ורידים – נמצא כי שיעורי היארעות (חדשים 8- שנות אדם, בהשוואה ל100,000- ל330 חוזרים) של פקקת ורידים בבית החולים עומד על+ ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידים לכלל המטופלים במחלקות402.אדם בקהילה- שנות100,000-ל American Society- והAmerican College of Physicians403-הפנימיות מומלץ על ידי ה , פותח ותוקף כלי הערכה לאיתור הסיכון לפקקת ורידים בקרב2010- ב404.of Hematology . בכלי זה ניתן לדרג את רמת הסיכון להתפתחותThe Padua Prediction Score – מאושפזים ,פקקת ורידים בהתאם לגורמי הסיכון, כאשר פרמטרים בעלי השפעה גדולה יותר על רמת הסיכון בעבר, מקבלים ציון גבוה יותר, זאת בהשוואהVTE כמו מחלת סרטן פעילה, קרישיות יתר ואירוע .) שמקבלים ציון נמוך יותר70 לגורמים בעלי השפעה מועטה יותר כמו השמנת יתר וגיל (מעל 405.VTE בסיום ההערכה נעשה שקלול של הגורמים ובהתאם לכך נקבעת רמת הסיכון להתפתחות .ביצוע הערכת סיכון לפקקת מסייע לצוות הרפואי בזיהוי המטופלים הזקוקים להתערבות מתאימה מחקר שנערך באיטליה השווה בין שתי קבוצות מטופלים מאושפזים בכדי לראות האם ישנו לביןPadua Prediction Score-טרומבוטי המבוסס על ביצוע ה-הבדל בתוצאה לאחר טיפול אנטי טרומבוטי המבוסס על שיקול הדעת הקליני של הרופא. מן המחקר-התוצאה לאחר טיפול אנטי -עולה כי ישנו שיעור נמוך יותר של אירועים טרומבוטיים בקרב מטופלים שקיבלו טיפול אנטי , בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול מניעתיPadua Prediction Score-טרומבוטי המבוסס על ה במבדק איכות שנערך על ידי האגף להבטחת איכות406.בהתאם לשיקול הדעת הקליני של הרופא מהגיליונות הרפואיים של מטופלים שעברו ניתוח בישראל לא32%-במשרד הבריאות, נמצא כי בכ הספרות מציגה שני סוגים של טיפול407.נמצאו הנחיות ברורות לביצוע אומדן סיכון פקקת ורידים ) טיפול מכני וטיפול פרמקולוגי. הטיפולDVT/VTE( מניעתי לפקקת ורידים ולפקקת ורידים עמוקה מספר מחקרים הצביעו409 ,408.)pneumatic stockings( המכני הוא שימוש בגרביים פנאומטיים על יעילותם של הגרביים הפנאומטיים במניעת התפתחותם של פקקת ורידים עמוקה ותסחיף בקרב מטופלים שהשתמשו בגרביים פנאומטייםDVT-אנליזה דווח כי שיעור ה- במטא410.ריאתי , בקרב מטופלים שלא השתמשו בגרביים פנאומטיים. כמו כן16.7%-, בהשוואה ל7.3% עמד על לאלו2.8% לעומת1.2% בקרב מטופלים שהשתמשו בגרביים פנאומטיים עמד עלPE-שיעור ה ,412. הטיפול הפרמקולוגי כולל שימוש בתרופות כגון ורפרין, הפרין וכדומה411.שלא השתמשו בהם PE-, את הסיכון ל53%- בDVT-אנליזה נמצא כי טיפול פרמקולוגי מוריד את הסיכון ל- במטא414 ,413 מן הקרישים בכלי הדם, אשר נוצרים לאחר50%- כ415.64%- בPE ואת הסיכון לתמותה בגין58%-ב השעות הראשונות שלאחריו. על כן חשוב שהטיפול המניעתי הראשוני24-ניתוח, מתפתחים ב 66 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים אנליזה נוספת בדקה האם יש עדיפות לסוג אחד של- מטא416. שעות לאחר הניתוח24 יינתן תוך ) לעומתlow molecular weight heparin( תרופות על סוג אחר – הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך ). החוקרים מצאו כי שתי קבוצות התרופות יעילות ואיןdirect oral anticoagulants( נוגדי קרישה הטיפול המניעתי יעיל מבחינה קלינית ויש בו הצדקה417.עדיפות ברורה לסוג אחד לעומת השני מחקרים רבים מראים כי הטיפול הפרופילקטי היעיל ביותר418.בניתוח כלכלי של עלות תועלת מטופלים, נמצא כי טיפול7,431 אנליזה שכללה-הינו טיפול משולב – פרמקולוגי ומכני. במטא 57%-) ואת הסיכוי לפקקת ורידים ב1%- ל3%- (מ61%-משולב הוריד את הסיכוי לתסחיף ריאתי ב ) בהשוואה לטיפול מכני בלבד. בהשוואה לטיפול פרמקולוגי בלבד, לא נמצא הבדל1%- ל4%-(מ אנליזה אחרת- במטא419.84%-מובהק בשיעור תסחיף ריאתי, אך הסיכוי לפקקת ורידים ירד ב ולא נמצא הבדל50%-נמצא כי בהשוואה לטיפול מכני לבד, נצפתה ירידה בסיכוי לפקקת ורידים ב מחקרים מראים כי טיפול משולב מוריד420.בסיכוי לתסחיף ריאתי בהשוואה לטיפול פרמקולוגי 421. בקבוצות הנמצאות בסיכון גבוה לכך75%-50%- בכVTE-את מקרי ה על אף העובדה שמרבית המאושפזים נמצאים בסיכון לפתח פקקת ורידים, אחוז לא מבוטל בתי358 לאומי שכלל-מהמאושפזים אינו מקבל את הטיפול המניעתי המתאים. על פי מחקר בין מהמאושפזים41.5%-) ו19,842( מהמאושפזים במחלקות הכירורגיות64.4% , מדינות32-חולים ב ), נמצאו בסיכון לפתח פקקת ורידים. עם זאת, הטיפול המניעתי15,487( במחלקות הפנימיות מהמאושפזים במחלקות39.5%-) ול11,613( מהמאושפזים במחלקה הכירורגית58.5%-ניתן רק ל ממצאים דומים עולים גם ממחקר422.) שנמצאו בסיכון לפתח פקקת ורידים6,119( הפנימיות מהנחקרים נמצאו90%- בתי חולים בקנדה. במחקר זה דווח שלמרות ש29-רחב היקף שבוצע ב 2015 בישראל, נמצא כי בשנת423. מהם קיבלו טיפול מניעתי23% בסיכון לפתח פקקת ורידים, רק מהמטופלים המאושפזים במחלקות פנימיות בוצעה הערכת סיכון לפקקת ורידים ובשנים82%-ל מהמטופלים95%- ו93%- נצפתה עלייה בביצוע הערכת הסיכון לפקקת ורידים ל2017- ו2016 שיעור ביצוע הערכת הסיכון לפקקת ורידים למטופלים במחלקות פנימיות2018- ב424.בהתאמה 426.96%- השיעור עלה ל2019- ב425.95% היה טרומבוטי לאחר ניתוח לכריתת רחם-מתן טיפול אנטי ) ובכללםmajor surgery( טרומבוטי ניתן למטופלים העוברים ניתוחים גדולים-טיפול מניעתי אנטי ניתוח כריתת רחם הוא אחד מהניתוחים הנפוצים ביותר בתחום הגניקולוגיה. לפי427.כריתת רחם האמריקאי, בארצות הברית ישנםHealthcare Cost and Utilization Program-הנתונים של ה בישראל מעריכים428. אשפוזים100,000- ל387 ניתוחי כריתת רחם בשנה – שיעור של238,000-כ 67 261- ניתוחי כריתת רחם בשנה. שיעור ניתוחים אלו ירד במשך השנים מ8000-7800-שיש כ רוב הניתוחים נעשים בגין429.2016 נשים בשנת100,000- ל226- ל2007 נשים בשנת100,000-ל ,)' שיטות לביצוע הניתוח: השיטה הפתוחה (השיטה ה'מסורתית3 ישנן431 ,430.גידולים שפירים מכלל הניתוחים75%- בארצות הברית, נמצא כי כ432.השיטה הווגינאלית והשיטה הלפרוסקופית מספר מחקרים מצביעים על יתרונות בביצוע ניתוח בשיטה הווגינאלית על433.הם ניתוחים פתוחים פני ביצוע בשיטה הפתוחה או הלפרוסקופית, זאת בשל שיעור נמוך יותר של סיבוכים ותופעות ). שיעורVTE( אחד הסיבוכים השכיחים לאחר ניתוח כריתת רחם הוא פקקת ורידים435 ,434.לוואי מחקר438 ,437 ,436.) (בהתאם לאינדיקציות של הניתוח14%- ל1%-ההיארעות המדווח נע בין פחות מ שנערך בארצות הברית הראה כי גורמי סיכון לפקקת ורידים הם: השמנת יתר, ניתוח בשיטה 90,000- במחקר שנערך בדנמרק בקרב כ439.הפתוחה, סרטן כאינדיקציה לניתוח ומשך הניתוח נמצא כי ניתוח בשיטה הפתוחה מהווה2015-1996 נשים שעברו ניתוח כריתת רחם בין השנים גורם סיכון לפקקת ורידים. נמצא כי בהשוואה לניתוח בשיטה הפתוחה הסיכון לפקקת ורידים ממחקר שנערך עולה כי לנשים440. בהתאמה59%- ו46%-לאחר ניתוח לפרוסקופי או וגינאלי קטן ב שעברו ניתוח בשיטה הפתוחה בשל סרטן אנדומטריאלי, היה סיכוי גבוה יותר באופן מובהק לפתח בהשוואה2.2% שיעור ההיארעות של פקקת ורידים בקרב הנשים הללו עמד על441.פקקת ורידים ישנה חשיבות רבה442.0.7% לשיעור ההיארעות של נשים שעברו ניתוח לפרוסקופי שעמד על השעות שלאחר הניתוח. התחלת הטיפול המניעתי לאחר הניתוח מקטינה את24-במתן הטיפול ב לא כל הנשים מקבלות טיפול443.טרומבוטי-הסיכון לסיבוכי דימום שנגרמים בשל הטיפול האנטי מהנשים שעברו ניתוח בשיטה65%- ו60% ,55%-מניעתי. במחקר שנערך בדנמרק נמצא כי רק כ על פי ההנחיות הקליניות444.הפתוחה, הלפרוסקופית והווגינאלית, בהתאמה, קיבלו טיפול מניעתי American-) ושל הACOG(ד American Congress of Obstetricians and Gynecologists-של ה טרומבוטי לנשים העוברות כריתת רחם-, יש לתת טיפול אנטיCollege of Chest Physicians מגדיר נשיםACOG-בשיטה הפתוחה. ההנחיות של ארגונים אלו הן כמעט זהות, מלבד העובדה שה טרומבוטי- וללא גורמי סיכון אחרים בסיכון נמוך וממליץ לתת להן טיפול אנטי40 מתחת לגיל ולכן מומלץ לתת להןVTE-מכני ולא פרמקולוגי. יתר הנשים מוגדרות ב"רמת סיכון בינונית" ל בישראל, על פי ממצאי התוכנית הלאומית למדדי446 ,445.טרומבוטי פרמקולוגי או מכני-טיפול אנטי מהנשים בשנים96%- ו2017 מהנשים בשנת95% ,2016 מהנשים בשנת91% ,איכות בבתי חולים טרומבוטי פרופילקטי בחלון זמן שבין- שעברו ניתוח כריתת רחם קיבלו טיפול אנטי2019-2018 447. שעות לאחר סיום ההרדמה24 שעות לפני תחילת ההרדמה ועד24 68 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים נאונטולוגיה לידתיים-סטרואידים קדם ", "לידה מוקדמתAmerican Congress of Obstetricians and Gynecologists-לפי ההגדרה של ה 37 להיריון (לא כולל). תינוק שנולד לפני שבוע37-20 מוגדרת כלידה בה התינוק נולד בין השבועות נהוג לחלק לידה מוקדמת למספר רמות, בהתאם לשבוע הלידה: לפי ארגון הבריאות448.""פג-מוגדר כ ), לידה ביןextremely preterm( מכונה לידה מוקדמת קיצונית28-העולמי, לידה עד השבוע ה 32 ) ולידה בין השבועותvery preterm( (לא כולל) מכונה לידה מוקדמת מאוד32 עד28 השבועות אחוז449.)moderate to late preterm( (לא כולל) מכונה לידה מוקדמת בינונית עד מאוחרת37 עד מכלל הלידות. מרבית הלידות המוקדמות7.0% עמד על2017 הלידות המוקדמות בישראל בשנת . מכלל הלידות בישראל6.9%- ל5.8% והן מהוות בין36 עד לסוף שבוע33 מתרחשות בין שבוע מהוות28 מכלל הלידות בישראל ואילו לידות לפני שבוע1.2% מהוות33 עד28 לידות בין שבוע מכלל הלידות היו6.2% , כאשר2016-2009 שיעור דומה נצפה בקנדה בין השנים450. בלבד0.2% CDC (Centers for Disease Control- בארצות הברית, לפי הנתונים של ה451.לידות מוקדמות היו לידות מוקדמות. שיעור זה מהווה2019 מכלל הלידות בשנתand Prevention) 10.23% המשך למגמת העלייה בשיעור הלידות המוקדמות בהשוואה לשנים קודמות, שעמדו בסביבות גורמי452.. בדומה לישראל, רוב הלידות המוקדמות הן לידות מוקדמות, בינוניות ומאוחרות8% הסיכון ללידה מוקדמת יכולים להיות קשורים למצבים רפואיים לפני או במהלך ההיריון, או גורמים ,הקשורים לאם. מצבים רפואיים כוללים זיהום בדרכי השתן, דימום וגינלי, מחלת מין, לחץ דם גבוה סוכרת, משקל לא תקין במהלך ההיריון, בעיות בקרישת דם, רעלת היריון ועובר בעל מומים. גורמים הקשורים לאם כוללים מוצא, גיל, עישון, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים, לחץ נפשי, חוסר תמיכה חברתית, אי קבלת טיפול רפואי במהלך ההיריון והיסטוריה משפחתית של לידות מוקדמות. בנוסף לכך, חוקרים מצאו כי לידה מוקדמת בעבר, היריון מרובה עוברים וטיפולי פוריות כשלב מקדים לידה מוקדמת מהווה סכנה לתינוק ועלולה455 ,454 ,453.להיריון מהווים גורמי סיכון ללידה מוקדמת לגרום לנכות פיזית והתפתחותית ואף לתמותה. שיעורי תמותת פגים גבוה באופן מובהק בהשוואה לשיעורי תמותת תינוקות אשר נולדו במועד. בנוסף, סיבוכים מלידה מוקדמת מהווים גורם מוביל להיריון לא28 עד22 כרבע מהפגים שנולדו בין שבועות457 ,456.5 לתמותה בקרב ילדים מתחת לגיל שורדים עד לשחרור מבית החולים. ידוע על קורלציה שלילית בין שבוע הלידה לשיעורי התמותה בקרב פגים459 ,458.בגיל שנה, כך שככל שהפג נולד בשבוע מאוחר יותר כך יורדים סיכוייו למות בקרב פגים שנולדו בשבוע78% בלבד, לעומת6% שיעור ההישרדות עמד על22 שנולדו בשבוע הסיכון המוגבר לתמותה נובע בחלקו מסיבוכים, אשר460.28 בקרב פגים שנולדו בשבוע94%- ו25 69 חלקם ניתנים לאבחון מידי וחלקם מתפתחים לאחר שנים. אחת מהתחלואות השכיחות ביותר RDS – Respiratory Distress( בקרב פגים היא תחלואה נשימתית. תסמונת המצוקה הנשימתית ) היא סוג התחלואה הנשימתית השכיח ביותר. תסמונת זו נגרמת בדרך כלל בגלל חוסרSyndrome ) בריאות (סורפקטאנט הוא חומר טבעי המיוצר בריאותsurfactant( יכולות לייצר סורפקטאנט שיעור ההיארעות של תסמונת462 ,461.)שתפקידו לייצב את הנאדיות ולמנוע קריסתן בעת נשיפה מצוקה נשימתית משתנה בהתאם למאפיינים של הפג. לבנים יש סיכון גדול יותר לסבול מתסמונת . בנוסף, הסיכון לתסמונת המצוקה הנשימתית יורד ככל שעולה שבוע לידה463.מצוקה נשימתית 28 ועד22 פגים שנולדו בין שבועות9,500-מרכזי שנערך בארצות הברית בקרב כ-במחקר רב מכלל הפגים במחקר סבלו מתסמונת מצוקה נשימתית. שיעורי ההיארעות של93%-נמצא ש 95%- כ22 ומעלה. בשבוע23 תסמונת המצוקה הנשימתית ירדו ככל ששבוע הלידה עולה, משבוע 24- ו23 מהפגים שנולדו בשבועות98%-מכלל הפגים נולדו עם תסמונת המצוקה הנשימתית ו נצפתה ירידה בשיעור הפגים שנולדו עם תסמונת המצוקה25 סבלו מאותה האבחנה. משבוע מהתינוקות שנולדו88% במחקר נוסף נמצא כי464.28 בשבוע86%-הנשימתית אשר הגיעה עד ל גם בקרב פגים שנולדו בלידה מוקדמת בינונית עד465. נזקקו לצנרור קנה27 לשבוע23 בין שבוע מאוחרת יש היארעות גבוה של תסמונת המצוקה הנשימתית בהשוואה לתינוקות שנולדים במועד ,34 ומעלה). במחקר שנערך בארצות הברית, נמצא כי בקרב פגים שנולדו בשבוע37 (משבוע בקרב0.3% לעומת10.5% או אחר) עמד עלRDS( אחוז הפגים שנולדו עם תחלואה נשימתית . בנוסף, גם בקרב בפגים אלו נצפתה ירידה בשיעורי תחלואה נשימתית38 תינוקות שנולדו בשבוע כמו כן, מחקר466., בהתאמה36- ו35 ,34 בשבוע1%- ו2.8% ,10.5% :עבור כל שבוע נוסף בגיל שבוצע בקנדה הצביע גם כן על ירידה בשיעור תחלואה נשימתית עבור כל שבוע נוסף בין שבועות תסמונת מצוקה נשימתית מהווה אחת מסיבות המוות המובילות בפגים. בקרב פגים467.36-34 יום לאחר הלידה, תסמונת המצוקה הנשימתית היא סיבת המוות14 שעות ועד12 שנפטרו בין בכמחצית מהמקרים. במהלך החודש הראשון לחיים, תסמונת המצוקה הנשימתית מהווה את סיבת על מנת להוריד את הסיכון לתסמונת המצוקה הנשימתית, ניתן469 ,468. מהמקרים43%-המוות ב לתת טיפול בסטרואידים טרם הלידה. טיפול קדם לידתי זה, הניתן לאם, מזרז את תהליך הייצור שעות48 עד24 והשחרור של סורפקטאנט לנאדיות הריאה בעובר. מתן הטיפול לאם לפחות לפני לידה מוקדמת ולא יותר משבוע לפני הלידה, מוריד את ההיארעות וחומרת תסמונת המצוקה נמצא כי מתן קורס אחד או יותר של סטרואידיםCochrane Review-הנשימתית בקרב פגים. ב ושיעור34%-קדם לידתיים לאם הפחית את שיעור ההיארעות של תסמונת המצוקה הנשימתית ב . בנוסף, נמצא כי קורס אחד או יותר של41%-תסמונת מצוקה נשימתית בינונית עד קשה ב , ומוריד את שיעורי ההיארעות של סיבוכים אחרים18%-סטרואידים מוריד את הסיכון לתמותה ב 470.)IVH( שעות מלידה, הצורך בוונטילציה מכנית ודימום מוחי48 כגון זיהומים מערכתיים תוך 70 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים , נמצא כי טיפול טרום2017 בישראל, לפי דו"ח מסכם של היחידה לחקר בריאות האם והילד לשנת קיבלו סדרת טיפול מלאה. אחוז האימהות65.5%- מהאימהות ו82.7%-לידתי בסטרואידים ניתן ל ואחוז האימהות2017 בשנת65.5%- ל2012 בשנת57.6%-שקיבלו סדרת טיפול מלאה עלה מ ההנחיות הקליניות471.2017 בשנת17.2%- ל2012 בשנת27.3%-שלא קיבלו טיפול כלל ירד מ ממליצות על מתן קורס שלAmerican Congress of Obstetricians and Gynecologists-של ה , להריונן. בנוסף34 עד24 ימים בין שבועות7 סטרואידים לנשים בסיכון ללידה מוקדמת במהלך ימים הבאים7- שבועות להריונן ב34 יש לשקול מתן קורס שני לנשים בסיכון ללידה מוקדמת עד National Institute for Health and Care- ל472. ימים או יותר14 כאשר הקורס הקודם היה לפני 474 ,473. ולארגון הבריאות העולמית יש הנחיות דומותExcellence טמפרטורת גוף הפגים – שיעור הפגים שבקבלתם לפגייה חום גופם עמד על לפחות36oC אובדן מהיר של חום הגוף והיפותרמיה מתרחשים בפגים עקב משקל גוף נמוך ביחס לשטח הגוף ומחוסר התפתחות מנגנונים תרמורגולטוריים. ככל שפג נולד במשקל לידה נמוך יותר, עולה היפותרמיה בפגים מזוהה עם שיעור גבוה יותר של תמותה, דימום476 ,475.הסיכוי להיפותרמיה פגים נמצאים בסיכון478 ,477.ספיקה נשימתית ובעיות מטבוליות כגון היפוגליקמיה-מוחי, אי-תוך הגבוה ביותר להיפותרמיה בחדר לידה מיד אחרי לידה ובכניסה לטיפול נמרץ יילודים. גורמי סיכון מעלות, טמפרטורת גוף היולדת מתחת25-להיפותרמיה כוללים טמפרטורת חדר לידה מתחת ל מעלות, חוסר באמצעים למניעת אובדן חום גוף (לרבות כיסוי פלסטי וכיסוי ראש), משקל36-ל שיעור ההיארעות של480 ,479.גוף נמוך, לידה בניתוח קיסרי ושימוש בתמיכה נשימתית עם אוויר קר 11- מחקר שנערך ב483 ,482 ,481. מהמקרים54%-35% היפותרמיה בקרב פגים הוא גבוה ועומד על , הראה קשר הפוך בין טמפרטורת32 פגים שנולדו לפני שבוע5,697 מדינות אירופאיות בקרב מהספרות עולה כי ישנן484.גוף הפג לתמותה. ככל שטמפרטורת הגוף ירדה עלה הסיכון לתמותה ,מספר טכניקות המשמשות לחימום הפג סמוך ללידה, שלעיתים עלולות גם לגרום לחימום יתר דקות הראשונות לקבלתו לפגייה והתערבות15- לכן, ניטור טמפרטורת הגוף ב486 ,485.37.5OC מעל 488 ,487.בהתאם הם קריטיים להישרדות הפג 71 תזונה תזונה בקרב תינוקות השנתיים הראשונות בחיי התינוק מהוות חלון זמן קריטי. תזונה מותאמת לצרכי התינוק הינה חיונית לגדילה והתפתחות תקינות. תזונה בלתי תקינה מגדילה את הסיכון לתמותה ולתחלואה לטווח קצר ,), השמנהstunting( ) עיכוב גדילהwasting( משקל בהתאם לגובה-וארוך. תחלואה זו כוללת תת ,489.פיגור שכלי, פגיעה ביכולת לבצע עבודה פיזית בעתיד ובעיות פריון בקרב תינוקות ממין נקבה לפי הנתונים של491. בנוסף, התינוק עלול לפתח הרגלי אכילה בלתי תקינים להמשך החיים490 סובלים5 מכלל הילדים בעולם מתחת לגילWorld Bank, 6.9%-ארגון הבריאות העולמי וה הם בקרב ילדיstunting- וwasting . רוב המקרים שלstunting- סובלים מ21.3%- וכwasting-מ מדינות מתפתחות או מדינות עולם שלישי (אפריקה ואסיה). עם זאת, גם במדינות מפותחות . בהתאמה0.5%- ו2.8% הםwasting ו/אוstunting-קיימת תופעה זו ושיעור הילדים הסובלים מ בהשוואה7.6% – השמנת יתר בילדים, לעומת זאת, היא תופעה רווחת יותר במדינות מפותחות food( בעיה תזונתית נפוצה בעולם היא חוסר ביטחון תזונתי492. במדינות עולם השלישי2.7%-ל ). חוסר ביטחון תזונתי מוגדר כזמינות מוגבלת או לא ידועה של מזון בטוח ונאות מבחינהinsecurity תזונתית או יכולת לא בטוחה לרכוש אוכל בדרכים מקובלות על ידי החברה. בישראל, הנחשבת סובלים מחוסר55%-למדינה מפותחת, כרבע מהילדים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, מתוכם כ 493.ביטחון תזונתי חמור חודשים4 שימור הנקה בלעדית בגיל ,להנקה יש יתרונות רבים עבור התינוק והאם, ביניהם אספקה של אנרגיה וחומרים מזינים לתינוק הגנת התינוק מפני זיהומים ומחלות, פיתוח קשר רגשי בין האם והתינוק, הורדת הסיכון להשמנה מחקרים מראים כי לתינוקות אשר ניזונו מחלב495 ,494.והפחתת הסיכון לסרטן השד ושחלות לאם הנקה בלעדית היא הזנה של498 ,497 ,496. סיכוי פחות לסבול מהשמנה או השמנת יתר26% אם יש התינוק על ידי חלב אם בלבד, בלי שימוש בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). מחקרים מראים כי להנקה בלעדית יש יתרונות נוספים, ביניהם הורדת הסיכון לתמותה בקרב תינוקות מסיבה של אנליזה שנערכה על ידי חוקרים-). במטאSudden Infant Death Syndrome( תסמונת מוות בעריסה אמריקאים, נמצא כי בהשוואה לתינוקות שאף פעם לא ינקו, הסיכון לתסמונת מוות בעריסה ירד , בקרב תינוקות שינקו (באופן בלעדי או משולב); בקרב תינוקות שינקו לפחות חודשיים45%-ב ,499.73%- ובקרב תינוקות שינקו באופן בלעדי לתקופה כלשהי, הסיכון ירד ב62%-הסיכון ירד ב 72 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים , מחקרים גם הראו כי קיים אפקט מגן של הנקה בלעדית מפני התפתחות של אסתמה, אקזמה500 , למרות היתרונות הכרוכים בהנקה בלעדית501.זיהום בדרכי הנשימה התחתונות וסוכרת נעורים -יש שיעור ניכר של נשים בעולם אשר אינן מניקות. שיעור ההנקה משתנה בין מדינות. בסקר בין מהאימהות דווחו כי הניקו. רק בשלוש מדינות מפותחות80% נמצא כי2012 לאומי שנערך בשנת לפי הנתונים של502. מהאימהות הניקו אי פעם80%-(ארה"ב, ספרד וצרפת) דיווחו כי פחות מ - כאשר יש הבדלים ניכרים בין קבוצות סוציו75% ארצות הברית, שיעור תחילת ההנקה עומד על 85% אקונומית גבוהה שיעור תחילת ההנקה עומד על-אקונומיות שונות (בקרב נשים ברמה סוציו מכלל התינוקות בארצות47% רק503.)אקונומית נמוכה- בקרב נשים ברמה סוציו67%-בהשוואה ל מכלל התינוקות ינקו בצורה בלעדית בגיל25%- חודשים ו3 ינקו בלבד עד גיל2017 הברית בשנת מחקרים מראים כי למרות שקיימת מגמת עלייה במדינות מתפתחות בשיעור הנשים504. חודשים6 חודשים לאחר הלידה בקרב המדינות6 המניקות באופן בלעדי, עדיין שיעור ההנקה הבלעדית עד Global Breastfeeding- נתון דומה מופיע גם בנתוני ה506 ,505. בלבד40% שהשתתפו בסקר עומד על חודשים מקבלים הנקה6 מהתינוקות מתחת לגיל41% – רקUnicef- וWHO שלCollective 2012-2009 בסקר מב"ת (מצב בריאות ותזונה לאומי) לרך שנערך בישראל בין השנים507.בלעדית מכלל58% נמצא כי שיעור הנשים אשר מניקות באופן בלעדי חודשיים לאחר הלידה עומד על בקרב ערביות) ושיעור הנשים המניקות באופן47.5% בקרב נשים יהודיות לעומת61.4%( הנשים בקרב נשים יהודיות לעומת22.5%( מכלל הנשים20% חודשים לאחר הלידה עומד על6 בלעדי . ידוע על גורמים שונים המשפיעים על משך הנקה ועל בלעדיות הנקה508.) בקרב ערביות12.3% ביניהם נכללים גורמים דמוגרפיים, גורמים ביולוגיים, גורמים של תפיסות ואמונות, גורמים חברתיים וגורמים הקשורים לבית החולים. גורמים דמוגרפיים כוללים גיל (נשים מבוגרות צפויות להניק יותר מנשים צעירות), רמת השכלה (ככל שיותר גבוהה כך עולה הסיכוי להנקה בלעדית) ורמת הכנסה (ככל שרמת ההכנסה עולה, כך עולה הסיכוי להנקה). גורמים ביולוגיים כוללים בעיקר את היכולת ליצור חלב או כמות חלב מספקת. מחקרים מראים כי לאימהות הסובלות מהשמנה בזמן הכניסה להיריון סיכוי קטן יותר להניק. גורמים הקשורים לתפיסות ואמונות של האם כוללים את ההרגשה של מסוגלות עצמית (ככל שיש מסוגלות עצמית גבוהה, כך עולה הסיכוי להנקה). גורמים חברתיים כוללים את רמת התעסוקה של האם, משך הזמן של חופשת הלידה והתמיכה שהאם מקבלת מבן 509.)הזוג. גורמים הקשורים לבתי חולים הם הנהלים (אפשרות של ביות, תחילת הנקה מוקדמת ראוי להעלות את המודעות לחשיבות ההנקה לטווח הארוך במסגרת הביקורים בטיפות חלב. ארגון ומשרד הבריאות בישראל ממליצים עלAmerican Academy of Pediatrics-הבריאות העולמי, ה JC- בארצות הברית ה512 ,511 ,510. החודשים הראשונים לאחר לידת התינוק6 הנקה בלעדית למשך 513.53%- עמד על כ2016-מודד מדד של הנקה בלעדית עד לשחרור מבית החולים. שיעור הביצוע ב 73 חודשים13 תיעוד מתן תוסף ברזל לתינוקות עד גיל אנמיה מחוסר ברזל מהווה גורם סיכון להאטה בהתפתחות ולתפקוד קוגניטיבי ירוד בקרב 4- לתינוקות שנולדו בריאים, בזמן ובמשקל תקין, מחסני הברזל מספיקים בד"כ ל515 ,514.תינוקות חודשים. לאחר מכן מחסני הברזל מתרוקנים וחשוב לספק לתינוק ברזל בכדי למנוע מחסור6 עד . חודשים36-6 מחסור בברזל הינו תופעה נפוצה בקרב תינוקות ופעוטות בגיל516.של ברזל בדם מדינות, נמצא כי אפילו בקרב פעוטות בריאים19- מחקרים שנערכו ב44 במאמר סקירה שבדק באירופה יש מחסור בברזל וקיים הבדל בשכיחות בין המדינות השונות. ההבדלים בשכיחות נבעו משוני בתזונה כמו סוג החלב שהתינוקות קיבלו (חלב פרה, חלב אם, תחליף מזון לתינוקות) והמצב אקונומי של משפחתם. שכיחות המחסור בברזל הייתה נפוצה מאוד במזרח אירופה לעומת-הסוציו בישראל, מחסור בברזל הינו שכיח במיוחד, כתוצאה מהרגלי תזונה וצריכת הברזל517.מערב אירופה , הסיבות למיעוט הברזל במזון הן מגוונות; ביניהן518.ממזון, השונים מארצות מפותחות אחרות הכשרת הבשר שגורמת להפחתת כמות הברזל בבשר, צריכת מזונות דלים בבשר כמו עוף וקטניות וכן אי הכללת בשר בתפריט עקב שמירת כשרות והפרדה בין בשר לחלב. משרד הבריאות ממליץ 519. חודשים18-4 על מתן תוספת מזון עשירה בברזל ותוסף ברזל לתינוקות בגיל תזונה בקרב קשישים מקצועית בקרב אוכלוסיית הקשישים-הערכה גריאטרית רב אוכלוסיית העולם המערבי ובכללה גם אוכלוסיית ישראל עוברת תהליך של הזדקנות. תהליך זה מציב אתגרים חדשים בתחום הבריאות ובכללם שיפור איכות החיים, צמצום תחלואה כרונית ומעלה) נעזרת65 בשל המורכבות של מצבם, אוכלוסיית הקשישים (מגיל520.והבטחת רצף הטיפול מהאוכלוסייה31% ,אשל-בשירותים של מערכת הבריאות בתכיפות. בסקר שנערך ע"י ג'וינט ישראל הקשישה בישראל דיווחו כי הם ביקרו או התייעצו טלפונית עם רופא משפחה בשבועיים שקדמו באוכלוסייה הכללית. עוד נמצא כי מספר הביקורים הממוצע בשנה בקרב10% לסקר, לעומת מהאוכלוסייה הקשישה19% , בקרב האוכלוסייה הכללית. כמו כן3 , לעומת11 אוכלוסייה זו הוא 16%-דיווחו כי התאשפזו לפחות פעם אחת בשנה ושיעור האשפוזים עולה ככל שעולה הגיל – מ ומעלה בהשוואה לאוכלוסייה75 בקרב האוכלוסייה מגיל22%-, ל74 עד65 בקרב קשישים בני 521. בלבד6% הכללית, שבה שיעור האשפוזים עומד על על מנת להבטיח מתן טיפול איכותי, בקבלה לאשפוז ישנה חשיבות רבה לביצוע הערכה גריאטרית מקצועית הכוללת אומדן היכולת התפקודית, אומדן התפקודים הקוגניטיביים, אומדן סיכון-רב 74 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ,), העדפות טיפולADL=Acitivities of Daily Living( לנפילות, ביצוע פעילויות יומיומיות בסיסיות הערכת טיפול תרופתי, הערכת ראייה ושמיעה, הערכה לגבי הפרעות שינה, הערכה לגבי שליטה על סוגרים והערכה תזונתית. הערכה מקיפה היא חיונית לצורך זיהוי בעיות רפואיות או נפשיות 523 ,522.בכדי להתאים את הטיפול הניתן למצב המטופל תזונה בקרב קשישים-תת .הבטחת תזונה תקינה ומניעת הפרעות תזונתיות הינה נושא חשוב לטיפול במטופלים קשישים הפרעה תזונתית נגרמת בשל פגיעה בצריכה או בספיגה של מרכיבים תזונתיים הגורמים לפגיעה בהרכב הגופני (ירידה במסת השומן ובתאי הגוף), מובילים לפגיעה בתפקוד הפיזי והמנטלי ופוגמים , כתוצאה מתהליך ההזדקנות, קשישים עוברים שינויים גופניים524.במהלך הקליני של כל מחלה תזונה בקרב קשישים היא שכיחה. מסקר- כתוצאה מכך, תת525.כגון ירידה במסת העצם והשריר 18.8% , עולה כי2006-2005 מצב בריאות ותזונה לאומי של משרד הבריאות לקשישים בשנים מהנשים44.6%- מהגברים ו49.7%-תזונה ו- מהנשים נמצאו בסיכון גבוה לתת30.8%-מהגברים ו במחקרים שנערכו בעולם, נמצא כי שיעור הקשישים הסובלים526.תזונה-נמצאו בסיכון מתון לתת , כאשר שיעור המטופלים הקשישים הנמצאים40%- ל20% תזונה בבתי חולים נע בין-מתת )'Nutrition Day'( לאומי בנושא תזונה- מסקר בין529 ,528 ,527.תזונה הוא גבוה יותר-בסיכון לתת 43%- בקרב מאושפזים קשישים ובו השתתפה ישראל, עולה שבישראל כ2018 שנערך בשנת .מהמאושפזים שהשתתפו בסקר דיווחו על ירידה במשקל בשלושת החודשים שקדמו לאשפוז לא אכלו20.9% , מהמאושפזים דיווחו כי במהלך האשפוז חלה ירידה בתיאבון שלהם30.6% - תת530. אכלו מחציתה או פחות40%-כלל את ארוחת הצהריים/הערב שהוגשה ביום הסקר וכ ,תזונה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות וסיבוכים רבים, ביניהם פצעי לחץ, ירידה במסת העצם אשפוזים לתקופות ממושכות (עיכוב תהליך ההחלמה), פגיעה בתהליך השיקום (מקטין את הסיכוי לשחרור של המטופל חזרה לביתו), שיעורים גבוהים של אשפוזים חוזרים, פגיעה באיכות קיימת חשיבות רבה לזיהוי533 ,532 ,531.החיים של המטופל לאחר השחרור מבית החולים ולתמותה תזונה בקרב קשישים כבר בכניסתם לאשפוז וזאת כדי להתאים להם תוכנית טיפול-מוקדם של תת על אף השכיחות וההשפעה הרבה534.ותמיכה תזונתית שישמשו אותם לאורך תקופת האשפוז תזונה בקרב אוכלוסיית הקשישים המאושפזת, ישנה התייחסות מועטה לנושא. במחקר-של תת מדינות, נמצא כי קרוב למחצית56- ב18 מאושפזים מעל גיל91,000-לאומי שכלל יותר מ-חתך בין מהמטופלים צרכו כמות אוכל בלתי מספקת. החוקרים מצאו כי יש כמה גורמי סיכון המעלים , ירידה18.5- נמוך מBMI ,)), מין (נשים80+( את הסיכוי לצריכה בכמות בלתי מספקת: גיל מבוגר בגרמניה בקרב2010- ממחקר שנערך ב535.בכמות צריכת אוכל בשבוע קודם ותנועתיות לקויה 75 25%-( תזונה-קשישים שאושפזו במחלקה הגריאטרית, עולה ששליש מהקשישים שסבלו מתת מכלל הקשישים) קיבלו טיפול תזונתי תומך. בכמעט מחצית מהמקרים לא היה תיעוד של30% 536.משקל החולים בתיק הרפואי שעות מהכניסה למחלקה36 ביצוע אומדן תזונתי תוך ומעלה שמתאשפזים65 התפרסם חוזר מנהל רפואה ולפיו יש לבצע אומדן תזונתי לבני2012 בשנת שעות ממועד הכניסה36 בבתי החולים הכלליים. בחוזר מודגשת החשיבות של ביצוע אומדן בתוך התזונה ולמנוע סיבוכים רפואיים-לאשפוז וזאת על מנת לאתר מוקדם ככל האפשר את מצב תת שעלולים להיגרם בשל כך. הערכה זו מתבצעת על ידי כלי סיקור ייעודי ומתוקף שמתייחס לשינויי החשיבות של ביצוע537. המותאם לגיל המאושפז והבעיות הרפואיות של הקשישBMI-המשקל, ה NHS-אומדן תזונתי לקשישים מופיעה ומעוגנת בהנחיות קליניות המקובלות בעולם. על פי ה תזונה בקרב-יש להנחות את הצוותים הקליניים בבתי החולים בנוגע לביצוע הערכת סיכון לתת במחקר שנערך בשישה בתי חולים באירלנד, נבדק המצב התזונתי של מטופלים538.קשישים - מהנבדקים היו בסיכון או סבלו מתת63% ומעלה בכניסה לאשפוז. נמצא כי70 קשישים מגיל תזונה. החוקרים הדגישו את החשיבות של שימוש באומדנים לשם איתור האוכלוסייה בסיכון על 539.מנת להתאים עבורם את הטיפול :ישנם מספר אומדנים מתוקפים ומהימנים „ , ירידהBMI :) בוחן שלושה פרמטריםMalnutrition Universal Screening Tool( דMUST–ה לא מוסברת במשקל ומחלות חריפות. הכלי פותח לשימוש בקהילה, אך הוא תקף לשימוש גם 540.בבתי חולים „ ומעלה ובוחן את65 פותח כאומדן למטופלים בניMini-Nutritional Assessment–ה ופרמטרים נוספים כמו ירידה בצריכת המזון בשלושת החודשיםMUST-הפרמטרים של מבחן ה 542 ,541.פסיכולוגיות-האחרונים, מוביליות, מצב פסיכולוגי, מצב סנסורי ובעיות נוירו „ ) הוא כלי שפותח על ידי חוקריםShort Nutritional Assessment Questionnaire( דSNAQ–ה שאלות המתייחסות לירידה במשקל, ירידה בתיאבון ושימוש בתוספי3-הולנדיים ומורכב מ 543.תזונה / אמצעי הזנה 76 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ימים מהקבלה5 ביצוע הערכה תזונתית מלאה באשפוז סיעודי מורכב תוך לבית החולים חולה סיעודי מורכב מוגדר כחולה סיעודי או תשוש נפש שבאופן קבוע נצרך לקבל טיפול והשגחה לחולים544.ע"י צוות עם מיומנויות מקצועיות גבוהות לצורך טיפול סיעודי כתוצאה מהמצב הרפואי אלו נדרש לבצע הערכה תזונתית מקיפה על ידי דיאטנית, הכוללת התייחסות לכמות האנרגיה והחלבון הנצרכת על ידי המטופל. הערכה זו מתבססת על צריכת המזון (כולל מזון ייעודי) והכמות כלי הבקרה של545.הדרושה לקביעת תוכנית תזונתית לשיפור מצבו הבריאותי של המטופל שעות72 המחלקה לתזונה באגף הגריאטריה, דורש ביצוע הערכה תזונתית מלאה ומתועדת תוך ממועד האשפוז במחלקת סיעודי מורכב. כמו כן, נדרש לבצע חישוב צריכה תזונתית בפועל וסיכום 546.מתועד בנושא תוך שבוע ממועד האשפוז על ידי דיאטנית ימים מהכניסה לאשפוז5 ביצוע הערכה תזונתית מלאה למונשמים תוך במחלקה להנשמה ממושכת תזונה אצל מונשמים מגבירה את הסיכון להתפתחות זיהומים ובצקת ריאות ועלולה להאריך-תת תזונה-את משך הגמילה מהנשמה עקב עייפות שרירים. שרירי הנשימה מושפעים לרעה מתת תזונה עלול לסבול גם מעייפות, ירידה בחוזק שרירי הנשימה, ירידה-ומטופל מונשם הסובל גם מתת בסיבולת וירידה במסת השריר הסרעפתי. ירידה בתפקוד נשימתי דורשת עבודה יתרה של שרירי נשימה, אשר מעלה את צריכת ודרישת האנרגיה של המטופל ומחריפה את המצב התזונתי של מטופלים מונשמים360 מחקר שנערך בארצות הברית בדק את שיעור ההזנה בקרב547.המטופל ) אינם מקבלים הזנה86%( שנים). במחקר נמצא כי רוב המטופלים62.3 , ממוצע96-18 (גיל - סבלו מתת56% ; מהמנה המומלצת10% מהמטופלים קיבלו הזנה בטווח של עד14% מספקת. רק לאור זאת, חשוב לבצע הערכה תזונתית מלאה בקרב קשישים548. סבלו מיתר הזנה30%-הזנה ו ,מאושפזים במחלקות להנשמה ממושכת, לעודד גמילה מהנשמה ולמנוע הידרדרות בריאותית 549.תפקודית ותזונתית ולהתאים את הטיפול התזונתי הטוב ביותר למונשמים סוכרת סוכרת היא מחלה שכיחה מאוד ברחבי העולם ומהווה את אחד האתגרים הגדולים עבור מערכות , שיעור ההימצאות של סוכרת2014-הבריאות כיום. לפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, ב שיעור ההימצאות2019-לאומית לסוכרת, ב- לפי הפדרציה הבין550.8.5% בעולם עמד על מהאוכלוסייה10.5%- האמריקאי, כCDC- לפי הנתונים של ה551.9% הגלובלית של סוכרת עומד על 77 , ההימצאות של סוכרת בקרבWorld Bank- לפי הנתונים של ה552.בארצות הברית סובלת מסוכרת ,7.6% משתנה בין מדינות: בקנדה שיעור ההימצאות עומד על79-20 האוכלוסייה בטווח גילים שיעורי2030 קיימת הערכה כי בשנת553.4.8% – ובצרפת3.9% – , באנגליה5.6% – באוסטרליה מקובל לחלק את מחלת הסוכרת555 ,554.20%-ההימצאות של סוכרת במדינות מפותחות יעלה בכ (המכונה סוכרת נעורים) היא מחלה הנגרמת בשל חוסר1 למספר סוגים עיקריים. סוכרת מסוג (המכונה סוכרת מבוגרים) מאופיינת בהפרעה בפעילות2 יכולת של הגוף לייצר אינסולין. סוכרת סוג בנוסף, יש סוכרת היריון – סוכרת חולפת המתרחשת556.האינסולין או אי יצירת אינסולין תקין לפי ארגון557. מאוחר יותר בחיים2 במהלך ההיריון, אשר מגדילה את הסיכון לחלות בסוכרת סוג , אך אין הערכות גלובליות נפרדות לשיעורי2 הבריאות העולמי, רוב מקרי הסוכרת הם סוכרת סוג ניתנת למניעה ופוגעת בעיקר באוכלוסיית2 מכיוון שסוכרת סוג558.סוכרת מסוגים השונים המבוגרים, המדדים של התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים מתמקדים במקרים של סוכרת , כוללים עישון, עודף משקל / השמנה, אי ביצוע פעילות גופנית2 . גורמי סיכון לסוכרת סוג2 סוג בסקירת הספרות הנדונה נציג נתונים ומחקרים559.יתר לחץ דם, היפרלפידמיה והיפרגליקמיה . העלייה בשיעורי ההימצאות של סוכרת קשורה לגידול האוכלוסייה2 הנוגעים לסוכרת סוג בארצות הברית, ניתן560.בעולם, להזדקנות האוכלוסייה, לאורבניזציה ולשינויים באורח החיים בקרב מבוגרים בגיל4.2%-לראות כי שיעור האוכלוסייה הסובלת מסוכרת גדל לפי קבוצות גיל – מ שיעור ההיארעות של סוכרת המתוקנן2015 ומעלה. בשנת65 מהאוכלוסייה מגיל26.8%-, ל44-18 3.69- עלה מ2 באנגליה, שיעור ההיארעות של סוכרת מסוג561. איש1,000- ל6.9 לגיל עמד על שנות1,000- ל3.99- ל2000 ) בשנתPYAR – person years at risk( שנות חיים בסיכון1,000-ל , מהדו"ח של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל562.2013-חיים בסיכון ב , בדומה9.7% ומעלה על18 עמד שיעור ההימצאות של סוכרת בקרב בני גיל2018 עולה כי בשנת נמצא כי שיעור הסוכרת בקרב גברים גבוה יותר משיעור הסוכרת בקרב נשים563.לשנים קודמות ובדומה לנתונים האמריקנים, נמצאה עלייה בשיעור ההימצאות עם העלייה8.0% לעומת8.8% – בגיל. בסקר שנערך על ידי משרד הבריאות, נמצא קשר ישיר בין אחוז ההימצאות של סוכרת שנים, עמד על34-21 לעלייה בגיל, בשני המינים. שיעור ההימצאות של סוכרת בקרב גברים בני . לעומת זאת, שיעור ההימצאות1.3% ושיעור ההימצאות בקרב נשים בקבוצת גיל זו עמד על0% ושיעור ההימצאות בקרב נשים בקבוצת גיל27.3% ומעלה, עמד על65 של סוכרת בקרב גברים בני ,)ADA( דAmerican Diabetes Association- האמריקני והCDC- להערכת ה564.20.5% זו עמד על חוסר טיפול565.מעל חמישית מהחולים לא יודעים כי הם חולי סוכרת ובהתאם גם לא מטופלים ,בסוכרת גורם לסיבוכים חמורים, ביניהם פגיעה בראיה, הפרעה בזרימת הדם בגפיים, מחלות לב אירוע חד566,שבץ מוחי, אי ספיקת כליות ואף תמותה. השיעור הגבוה ביותר של קטיעת רגליים הוא בקרב קשישים סוכרתיים, בהשוואה לשאר קבוצות הגיל. ככל568, ואי ספיקת כליות567,בלב 78 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים שעולה הגיל, כך עולה חומרת הסיבוכים. בנוסף לסיבוכים אשר פוגעים במטופל הבודד, סוכרת , עולה כי כללADA-מהווה גם נטל כלכלי על מערכות הבריאות בעולם. ממחקר שנערך על ידי ה ) (טיפול ישיר או טיפול בסיבוכים הנגרמים בשל סוכרת2017 העלויות לסוכרת בארה"ב בשנת 90- מיליארד דולרים הם עבור הטיפול הישיר וכ237 מיליארד דולרים, כאשר327 עומדות על בממוצע לשנה על$ 16,750ד-מיליארד דולרים הם עבור הטיפול העקיף. כל חולה סוכרת יוציא כ יותר ממטופל ללא סוכרת (לאחר תקנון למין וגיל). העלות$ד9,6004ד-עלויות לטיפול רפואי, כ השנתית המיוחסת לסוכרת לאדם עולה עם הגיל. קשישים סוכרתיים משתמשים יותר בשירותי לפי569. ומעלה65 מכלל ההוצאות המיוחסות לסוכרת קורות בסוכרתיים בני61%-בריאות וכ ), העלות הכוללת של סוכרת בקנדהInternational Diabetes Federation( דIDF-ההערכה של ה מיליארד760.3- מיליארד דולר. העלות הכלל עולמית של סוכרת הייתה כ12.3 הייתה2019 בשנת בבריטניה, העלות הישירה הכוללת של570.2045 מיליארד דולר בשנת845-דולר וצפויה להגיע ל מיליארד ליש"ט. זוהי גם העלות השנתית הנוכחית המוערכת9.8 הייתה2010/2011 סוכרת בשנת 2018 במחקר שפורסם בסוף שנת572 ,571. מהתקציב הכולל של הארגון9%- והיא מהווה כNHS-ב בנושא הערכת עלות מחלת הסוכרת בישראל במשך שנה (והתבצע על בסיס נתונים של מבוטחי ממבוטח1.75 ), נמצא כי עלות מבוטח סוכרתי גבוהה פי2013 שירותי בריאות כללית משנת ) מיליארד ש"ח8.3- מההוצאה הכללית (כ33% שאינו סוכרתי וכי ההוצאה על חולי סוכרת מהווה 3.5% , בישראל573. מיליארד ש"ח) מיוחסת למחלת הסוכרת3.5- מההוצאה הכללית (כ14% כאשר 574. היו קשורות לסוכרת2001 מהעלויות הישירות של מכבי שירותי בריאות בשנת שעות מהכניסה24 ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית לקשישים סוכרתיים תוך למחלקה ."טיפול מיטבי בסוכרת נועד, בין השאר, למנוע התפתחות של סיבוכים כגון "כף רגל סוכרתית "כף רגל סוכרתית" מתפתחת בשל זרימת דם לקויה לגפיים התחתונות ופגיעה בעצבים בגין 577 ,576 ,575." מחולי הסוכרת מפתחים "כף רגל סוכרתית15%-הסוכרת. מחקרים מצביעים על כך שכ .6.3% אנליזה נמצא כי השיעור העולמי של סוכרתיים שסובלים מ"כף רגל סוכרתית" הוא-במטא 579 ,578.6.3%-, בעוד שבאנגליה השיעור הינו כ13%-בארה"ב שיעור בעלי "כף רגל סוכרתית" הוא כ "במחקרים שנערכו בארה"ב ואנגליה נמצא כי שיעור הסוכרתיים אשר סובלים מ"כף רגל סוכרתית גורמי הסיכון ל"כף רגל סוכרתית" הם: גיל (מבוגר), מין (זכר), פצעים פתוחים581 ,580.8%-הוא כ 583 ,582.), פולינופורופתיה ועישוןfoot mycoses( ברגל, מחלת כלי דם היקפית, פטרת רגליים ,הפגיעה בעצבים פוגעת בתחושת הכאב ולכן יש סיכון שפציעות ברגל, כגון שריטות או שלפוחיות לא יטופלו כראוי ובזמן ויגרמו להתפתחות פצעי לחץ ו/או זיהומים. מספר קטיעות הרגל בקרב 79 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית: נמצא כי שיעור20 עד פי10 אוכלוסיית הסוכרתיים גבוה מפי 9,600 איש, ל100,000- ל46.1 ההיארעות של קטיעת רגל בקרב אוכלוסיית הסוכרתיים נע בין במחקר שנערך בארצות הברית, נמצא כי שיעור קטיעת רגל גבוה יותר בקרב584. איש100,000-ל 4.9 לעומת1,000- ל6.2( 64-40 או בני74-65 ומעלה, בהשוואה לסוכרתיים בני75 סוכרתיים בני בארצות586. בשנים האחרונות, נמצא כי ישנה ירידה בשיעור הקטיעות585.) בהתאמה1,000- ל3.2-ו 28.4- סוכרתיים ל10,000- ל58.4- – מ2010 לשנת1990 הברית, נצפתה מגמת ירידה משנת 587. ומעלה75 סוכרתיים. הירידה המשמעותית ביותר נצפתה בקרב אוכלוסייה של גיל10,000-ל על מנת למנוע התפתחות של כף רגל סוכרתית יש לבצע הערכה תקופתית של מצב הרגל בקרב ממליץ על ביצוע הערכה של כף רגל סוכרתית פעם בשנה לכלADA- ה589 ,588.מטופלים סוכרתיים וביצוע הערכת סיכון לסוכרתיים שמתאשפזים (גם כאשר האשפוז הוא לא בגין בעיה590הפחות " קטיעות של "כף רגל סוכרתית2.6 בישראל מתבצעות פיOECD- על פי נתוני ה592 ,591.)בכף הרגל לאחרונה הוקמה ועדה של משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם593.OECD-לעומת הממוצע של ה .המועצה הלאומית לסוכרת לבדוק את הנושא כאב הערכת כאב למטופלים המשוחררים מחדר התאוששות 86% כאב לאחר ניתוח הוא תופעה שכיחה. מחקרים שנערכו בעולם מראים כי כאב מורגש על ידי במחקר596 ,595 ,594.ניתוחית, עם אחוזים דומים בילדים- מטופלים מבוגרים בתקופה הבתר90% עד מכלל המשתתפים אשר סבלו מכאב לאחר ניתוח, הרוב86% שנערך בארצות הברית, נמצא כי בקרב טיפול נאות בכאב לאחר ניתוח הינו חלק אינטגרלי בתהליך597.דיווחו על רמת כאב בינונית או יותר ,ניתוחי-ההחלמה של המטופל והוא מוכר כבר שנים רבות כאחד מההיבטים הבסיסיים בטיפול בתר ניתוחית היא- מטרת הטיפול בכאב בתקופה הבתר598.יחד עם תזונה נכונה ומוביליזציה מהירה הקטנת רמת הכאב ואי הנוחות שחווה המטופל כתוצאה מהניתוח, עם תופעות לוואי מעטות עד כמה שאפשר. טיפול נאות בכאב משפר את התוצאות הקליניות, מהירות תהליך ההחלמה, הורדת ,599.)רמת הסבל ואי הנוחות וצמצום תופעות לוואי בלתי רצויות (כגון התפתחות של כאב כרוני טיפול נאות מוריד את הסיכון לאשפוזים חוזרים ושימוש מוגבר בשירותי בריאות. במחקר600 , נבדק הקשר בין רמת2014-2007 מטופלים בין השנים211,231 שנערך בארצות הברית בקרב הכאב במהלך האשפוז (לפני הניתוח ואחריו) והסיכוי לאשפוז חוזר. נמצא כי הסיכוי לאשפוז חוזר יום, עולה30 יום וביקור במלר"ד תוך30 יום, אשפוז חוזר בלתי מתוכנן תוך30 שקשור לכאב תוך תחושת הכאב הינה אינדיבידואלית וסובייקטיבית601.ככל שעולה רמת הכאב במהלך האשפוז 80 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ואיננה תלויה במורכבות או במשך הניתוח. במחקר שנערך בארצות הברית, נמצא כי יש שוני ברמות הכאב המדווחות בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. כך למשל, הסיכוי שנשים ידווחו על ציון כאב ומעלה ידווחו על ציון כאב בינוני60 מהגברים והסיכוי שמבוגרים מגיל25%-בינוני ומעלה קטן ב על פי כל602.60-45 ממבוגרים בגיל40%- וקטן ב45 ממבוגרים מתחת לגיל27%-ומעלה קטן ב 603.האמור לעיל, יש להעריך את רמת הכאב של כל מטופל על מנת להתאים לו את הטיפול הראוי אומרות כי יש להשתמש בכלי מתוקף על מנתAmerican Pain Society-ההנחיות הקליניות של ה לעקוב אחר תגובת המטופל לטיפול בכאב בכדי להתאים את הטיפול לצרכים של המטופל במידת ), כליVisual Analog Scale( דVAS- אחד מהכלים המקובלים למדידת רמת כאב הינו ה604.הצורך פשוט אשר הוכח כבעל תוקף בקרב מספר רב של אוכלוסיות. המטופל מצביע על נקודה בסקאלה למרות החשיבות שבדבר, מחקרים רבים605.)שנעה בין אפס (אין כאב) לעשר (כאב בלתי נסבל מראים כי בהרבה מקרים אין טיפול נאות בכאב בבתי חולים לאחר ניתוח. במחקר שנערך בארצות ) יש פרוטוקול לטיפול בכאב לאחרn=108( מבתי החולים שנסקרו55%-הברית, נמצא כי רק ל המגבלות למתן טיפול נאות בכאב לאחר ניתוח מתחלקות לשני סוגים: מגבלות הקשורות606.ניתוח למטפל ומגבלות הקשורות למטופל. מגבלות הקשורות למטפל כוללות חוסר ידע אודות הדרכים השונות לטיפול בכאב וחשש משימוש בסוגים מסוימים של תרופות נוגדות כאב, גישה שלילית כלפי נוגדי כאב (כגון אופיואידים) וחוסר הבנה אודות המורכבות של כאב. מגבלות הקשורות 608 ,607.למטופל כוללות בתוכן חוסר תקשורת בין המטופל למטפל ופחד משימוש בנוגדי כאב אקוטיות ולמחלקות- שעות מהכניסה למחלקות תת12 הערכת כאב תוך גריאטריות-שיקומיות ,כאב הוא סימפטום שכיח בקרב קשישים מאושפזים. ממחקרים שנערכו במדינות שונות בעולם במחקר שנערך612 ,611 ,610 ,609.86%- ל25% עולה כי אחוז הקשישים הסובלים מכאב כרוני נע בין ומעלה הסובלים מכאב כרוני ומאושפזים במחלקות70 באוסטרליה נמצא כי אחוז החולים בני , לקשישים יש שיעורים גבוהים של ניתוחים, אשפוזים613.53% פנימיות בבתי החולים, עמד על מדינות18-לאומי שנערך ב-פגיעות ומחלות, אשר מעלים את הסיכון לסבול מכאב. במחקר בין כאב בקרב614.בעולם, נמצא כי בהשוואה לגברים, נשים סובלות יותר מכאב כרוני, ללא תלות בגיל קשישים נוצר בדרך כלל בגלל שינויים פיזיולוגיים שנגרמו בעקבות תהליך ההזדקנות או בשל מצבים פתולוגיים שהתפתחו לאורך זמן, כגון: דלקת מפרקים ניוונית, נוירופתיה סוכרתית, כאב כאב שלא טופל יכול לעכב את תהליך ההחלמה, לגרום לסיבוכים615.עצבי בתר הרפטי וכאבי גב 616.נוספים למטופל (כגון התפתחות של פקקת ורידים הנובע מחוסר מוביליות) ולאשפוזים חוזרים אומדן הכאב בקרב קשישים הוא בעל חשיבות רבה בכך שמסייע בהתאמת הטיפול לקשיש תוך 81 התייחסות לכל הפרמטרים של מחלתו, במיוחד אם מדובר בגורם כאב שניתן לטיפול. ישנם הם כלים לדיווח עצמיGold Standard-כלים שונים למדידת רמת הכאב של המטופלים כאשר ה FLACC . למטופלים שמתקשים לתקשר באופן מילולי, פותחו כלים מותאמים כגוןVAS כגון ,). בכלי זה נבחנות הבעות פנים, צורת ישיבהFace Legs Activity Cry Consolability( דScale אופי הפעילות ובכי. כלי נוסף שמיועד לחולים הסובלים מדמנציה או מפגיעה קוגניטיבית הוא : סוגי התנהגויות5 ). בכלי זה מוצגיםPain Assessment In Advanced Dementia( דPAINAD-ה ) והסכום2-0 נשימה, קולות, הבעות פנים, תנועות גוף והרגעה, כאשר כל התנהגות מקבלת ציון (בין על אף השכיחות הגבוהה619 ,618 ,617.)10- ל0 של כלל הציונים מייצג סקאלה של רמת הכאב (בין ממחקר621 ,620.טיפול בבתי החולים-הערכה ותת-של כאב בקרב קשישים מאושפזים יש תת מן הקשישים66%-שנערך באנגליה בקרב קשישים שאושפזו במחלקה הגריאטרית עולה כי רק ל מן11% השעות הראשונות של האשפוז. חומרת הכאב תועדה רק ב24-בוצעה הערכת כאב ב ממחקר שנערך באוסטרליה שערכה622. מהם38% הקשישים ותוכנית הטיפול תועדה רק בקרב מן הקשישים המאושפזים78%-מבדקי איכות בנושא טיפול בכאב בקרב קשישים עולה כי ל מן83% , שעות לפני המבדק. אולם24 במחלקות האקוטיות יש תיעוד של הערכת כאב שבוצעה מנהל הסיעוד ממליץ על623.ההערכות לא זכו להתייחסות מעמיקה בתיק הרפואי של המטופלים .ביצוע אומדן כאב בשלב הראשוני של הטיפול וכחלק מהאומדן הכולל של המטופל הגריאטרי שעות מזמן הקבלה לאשפוז ולפחות פעם אחת ביממה במהלך12 יש לבצע את האומדן תוך האשפוז. האומדן נכלל בתהליך המדידה השגרתי של סימנים חיוניים ומסייע לצוות הרפואי בהתאמת תוכנית הטיפול, בבדיקת ההקלה או ההחמרה של עוצמת הכאב וברגישות לשינויים ממליץ על ביצוע הערכת כאבAmerican Geriatric Society- ה624.בתחושת הכאב בעקבות תנועה 625.לכל קשיש המגיע לטיפול במוסד רפואי לצורך התאמת טיפול בכאב הרדמה שיעור המנותחים שעם כניסתם לחדר התאוששות נמדדה להם טמפרטורת לפחות במדידה פריפריאלית35.5oC גוף של טמפרטורת הליבה של הגוף מוסדרת באמצעות מנגנונים תרמורגולטוריים ובדרך כלל נשמרת בטווח מספר עשיריות של מעלות צלזיוס. בזמן ההרדמה המנגנונים התרמורגולטוריים של הגוף -לקויים וישנה ירידה בחום הגוף – היפותרמיה. היפותרמיה היא תופעה שכיחה בתקופה הבתר ניתוחית- היפותרמיה בתקופה הבתר627 ,626. מהמנותחים36%-9%-ניתוחית ועשויה להתרחש ב ,630 ,629 ,628.קשורה לתחלואה זיהומית, פגיעה ביכולת הקרישה, סיבוכים קרדיווסקולוריים ותמותה 82 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים - במחקר שנערך בארה"ב והשווה את התוצאות במנותחים שסבלו מהיפותרמיה בתקופה הבתר631 ניתוחית לתוצאות במנותחים שלא סבלו מהיפותרמיה נמצא כי שיעור התמותה של מטופלים , בלבד בקרב מטופלים שלא סבלו מהיפותרמיה. כמו כן4%-, בהשוואה ל17% היפותרמיים עמד על שיעור הסיבוכים (אלח דם, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי חריף) בקרב מטופלים היפותרמיים עמד Joint Commission- ה632. בקרב מטופלים שלא סבלו מהיפותרמיה14%-, בהשוואה ל27% על דקות15 מעלות תוך36- מעודדים חימום המנותחים לSurgical Care Improvement Project-וה מדידת טמפרטורת הגוף בקבלה לחדר התאוששות מהווה633.מעת הגעתם לחדר ההתאוששות National Institute for( דNICE-סטנדרט טיפולי ומומלצת על ידי איגוד המרדימים בישראל, ה .)Ambulatory Surgical Center635( דASC-) והHealth and Care Excellence634 דיכאון דDiagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5th Edition-לפי ההגדרה של ה ) הוא הפרעה נפשית המאופיינת בתחושתMajor Depressive Disorder( ), דיכאון קליניDSM-5( עצב, ריקנות או מצבי רוח לא מאוזנים, המלווים בשינויים גופניים וקוגניטיביים המשפיעים ,באופן משמעותי על יכולת התפקוד. מצב דיכאוני משפיע לרעה על דפוסי החשיבה של המטופל פוגע בהתנהלותו היומיומית ועלול לגורם לקשיים בשינה, חוסר תיאבון וחוסר יכולת להתמודד הגיל הממוצע להתפתחות דיכאון גבוה יותר מרוב מחלות הנפש636.עם פעילויות היומיומיות על פי639 ,638 ,637. במדינות השונות45- ל25 , כאשר הגיל החציוני נע בין25-האחרות ועומד על כ ,) האמריקאיSAMHSA( דSubstance Abuse and Mental Health Services Administration-ה חודשים האחרונים, כאשר שיעור הדיכאון יורד12- מאמריקאים סבלו מאפיזודת דיכאון ב7.2% 50 בקרב4.5%- ו49-26 בקרב8.0% , לעומת25-18 בקרב אנשים בני13.8%( ככל שעולה הגיל , נמצא כי אחוז הקנדים אשר סבלו מדיכאון בשנת2013 בסקר שנערך בקנדה בשנת640.)ומעלה . בכל קבוצות11.3% ושיעור הקנדים שדיווחו כי אי פעם סבלו מדיכאון היה4.7% הבדיקה היה ;24-15 בקרב בני5.3% לעומת9% :גיל, ניתן לראות כי אחוז הנשים גבוה בהשוואה לאחוז הגברים 1.4% לעומת1.8%- ו64-45 בקרב בני3.4% לעומת5.6% ;44-25 בקרב בני4.1% לעומת6.8% קנדיים עשה שימוש בשירותי7 מתוך כל1 דווח כי2017-2016 בשנים641. ומעלה65 בקרב בני לפי הנתונים של הלשכה המרכזית642. היו גברים43%- היו נשים ו57% בריאות הנפש, כאשר ומעלה דיווחו כי הם סובלים מדיכאון20 מתושבי ישראל מגיל24.2% ,)לסטטיסטיקה (הלמ"ס היה גבוה מאחוז הערבים2019-לעיתים קרובות או מדי פעם. אחוז היהודים שסבלו מדיכאון ב 22.4% מהיהודים דיווחו כי הם סובלים מדיכאון מדי פעם או לעיתים קרובות, לעומת24.6% – מהנשים דיווחו כי הן סובלות מדיכאון28.7% :מהערבים. נשים סובלות מדיכאון יותר מגברים 83 מהמבוגרים בישראל סבלו10% כמעט643. מהגברים19.4% מדי פעם או לעיתים קרובות לעומת ,, לפי סקר של מכבי שירותי בריאות2018- ב644.מאפיזודה של דיכאון לפחות פעם אחת בחיים במחקר חתך שנערך בישראל בקרב מדגם של תושבים645. מהמטופלים אובחנו עם דיכאון7% מהמשתתפים15.4%-מאזור המרכז נבדקה המצאות של דיכאון והממצאים הצביעו על כך ש ,סבלו אי פעם מאפיזודה של דיכאון. בדומה לנתונים של הלמ"ס, בהשוואה של נשים מול גברים ) בהשוואה לגברים22%( שיעור הנשים שסבלו אי פעם מדיכאון היה גבוה יותר באופן מובהק . מהספרות עולה כי קיים קשר הפוך בין המצב הכלכלי לסיכוי להתפתחות דיכאון646.)13.6%( מבוססות כלכלית ובכללן ישראל, עולה14 מדינות, מתוכן24 לאומי, שבו השתתפו-ממחקר בין 13.0% ) עומד עלlifetime prevalence( כי שיעור ההימצאות הממוצע של דיכאון במהלך החיים . שיעור ההימצאות הממוצע של דיכאון במדינות20.4%- ל3.8% והתפלגות טווח השיעורים נעה בין 647.8.1% במצב כלכלי בינוני או נמוך עומד על דיכאון לאחר לידה דיכאון לאחר לידה הוא תופעה שכיחה במדינות רבות בעולם. שיעורי ההימצאות של דיכאון 28- ו649, בארצות הברית10,000- ל36.7 648, נשים בשוודיה10,000- ל62 לאחר לידה עומדים על 651.23% בקנדה, דווח כי שיעור הנשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה הוא650. בפינלנד10,000-ל מהנשים סובלות מדיכאון14% עד8% ממחקרים נוספים שנערכו בארצות הברית בנושא עולה כי במחקר שפורסם לאחרונה בנושא שיעור דיכאון לאחר לידה בקרב נשים654 ,653 ,652.לאחר לידה יהודיות וערביות בחמישה מחוזות בישראל, נמצא כי השיעור הכללי של דיכאון לאחר לידה לעומת20.8%( . שיעור הדיכאון בקרב נשים ערביות היה גבוה יותר לעומת יהודיות10.3% הוא 9% , במחקר מוקדם יותר שנערך בישראל בקרב נשים שילדו בבית חולים העמק שבעפולה655.)7% מהמשתתפות דיווחו על דיכאון לאחר לידה. החוקרים איתרו את הנשים על ידי שימוש בשאלוני ). נמצא כי שיעור הדיכאון גבוה בקרב נשיםEdinburgh Postnatal Depression Scale( דEPDS ); עולות חדשות לעומת נשים שנולדו בישראל או5.5% לעומת24.7%( ערביות לעומת יהודיות לעומת14.9%( ), עקרות בית לעומת עובדות4.3% לעומת14.6%( ) שנים או יותר10( עולות ותיקות 656.)8.2% לעומת30.8%( ) ונשים עם היסטוריה של דיכאון לעומת אלו ללא היסטוריה כזאת6.3% ,)קיימים מספר סוגים של גורמי סיכון: גורמים פיזיים (מצב בריאותי ירוד ומשקל לא תקין של האם גורמים פסיכולוגיים (דיכאון וחרדות במהלך ההיריון, היסטוריה של מחלה פסיכיאטרית, אירועים ,)מלחיצים, לחץ נפשי בשל החזרה לעבודה, לחץ נפשי בשל טיפול בילדים ואיכות חיים ירודה , במחקר שנערך בשוודיה658 ,657.)דמוגרפיים ותרבותיים (היעדר תמיכה חברתית-גורמים סוציו נמצא כי לאימהות עם היסטוריה של דיכאון יש גורמי סיכון שונים מלאימהות ללא היסטוריה 84 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים של דיכאון. כך, למשל, לאימהות צעירות יש סיכון מוגבר לדיכאון בקרב נשים ללא היסטוריה של דיכאון. אולם, בקרב נשים שסבלו מדיכאון בעבר, דווקא לנשים מבוגרות, יש סיכון מוגבר לדיכאון לדיכאון לאחר לידה ישנן השלכות שליליות, ביניהן חוסר עניין בתינוק, עייפות659.לאחר לידה ומחשבות או פעולות פוגעניות של האם כלפי עצמה ו/או כלפי התינוק. דיכאון לאחר לידה משפיע הוא עלול לפגוע בתהליך יצירת הקשר661 ,660,באופן שלילי אף על ההתפתחות התקינה של התינוק של האם והילד, להשפיע לרעה על פיתוח דפוסי התנהגות של הילד ולהגביר את הסיכון של הילד , פורסם חוזר של ראש שירותי בריאות הציבור הדן בנוהל2014 בשנת664 ,663 ,662.לסבול מדיכאון 9-4 לאיתור, ייעוץ והפניית נשים עם דיכאון לאחר לידה לטיפול. איתור הנשים מתבצע תוך שבועות ממועד הלידה, במקרים שבהם יש תסמינים מחשידים. האיתור נעשה באמצעות שאלון ,) והוא תורגם לעבריתEPDS( דEdinburgh Postnatal Depression Scale-שפותח בסקוטלנד, ה לרוסית ולערבית ותוקף בישראל. לאחר קידוד השאלון, נעשית אינטגרציה של ציון השאלון יחד עם מידע אודות גורמי סיכון. בהתאם לממצאים ולגורמי הסיכון יש לשקול ייעוץ הכולל מעקב שבועי ושיחות תמיכה ובמקרים חריפים יש להפנות את הנשים לאבחון ולטיפול אצל מטפל מתחום איתור של נשים בסיכון לדיכאון או של נשים הסובלות מדיכאון בתקופה666 ,665.בריאות הנפש .American College of Obstetricians and Gynecologists-שסביב הלידה מומלץ על ידי ה ,Edinburgh Postnatal Depression Scale-הארגון ממליץ על שימוש בכלים מתוקפים כגון ה 667.Patient Health Questionnaire-, או הPostpartum Depression Screening Scale-ה דיכאון בקרב קשישים איתור והערכת דיכאון בקרב מאושפזים ומעלה60 מהאנשים שהם בני7% ,דWHO-דיכאון קליני הוא מצב שכיח בקרב קשישים; לפי ה אנליזה נמצא כי שיעור הימצאות דיכאון בקרב קבוצות גיל שונות- במחקר מטא668.סובלים מדיכאון בארצות הברית בשנת669.7% , כאשר ההימצאות הכללית היא9.3%- ל4.6% ומעלה נע בין75 מגיל מכלל הנשים דיווחו כי סובלים15%- מכלל הגברים ו10% , ומעלה65 , באוכלוסייה מגיל2014 16%-) ל69-65( 10% מתסמינים של דיכאון. בחלוקה לפי קבוצות גיל, שיעורי הדיכאון נעים בין ומעלה) מדווחת כי65 מכלל האוכלוסייה הקשישה (מגיל8%- בישראל, נמצא כי כ670.)84-80( מכלל האוכלוסייה). מתוכה שיעור הנשים3%-אובחנה במהלך חייה עם דיכאון או עם חרדה (כ : גורמי הסיכון לדיכאון בקרב קשישים כוללים671.)5%-) גבוה יותר מאשר אצל גברים (כ11%-(כ גיל, מין, סביבת מגורים, שכול, הפרעות בשינה, נכות, היסטוריה של דיכאון, לחץ נפשי, מחסור באסטרטגיות להתמודדות, רשת חברתית מצומצמת, רווקות, מחלות כרוניות, שבריריות ותפיסה 85 לרוב, הפרוגנוזה של דיכאון חמורה יותר בקרב קשישים676 ,675 ,674 ,673 ,672.של מצב בריאותי לקוי בהשוואה לצעירים. המגבלות הגופניות יחד עם תחלואות נוספות מגבירות את הסבירות להישנות איתור דיכאון בקרב679 ,678 ,677.של המחלה ו/או התפתחותה למחלה כרונית הדורשת טיפול מתמיד .קשישים מאושפזים הוא קריטי לצורך מתן טיפול יעיל ואיכותי ולהשגת תוצאות טובות לבריאותם מהספרות עולה כי דיכאון משפיע לרעה על הסיכוי לחזור לרמת תפקוד תקינה, מאריך את משך האשפוז, מעלה את הסבירות לאשפוז חוזר ושחרור מוסדי במקום חזרה לקהילה וכן מעלה את על אף החשיבות של אבחון וטיפול בדיכאון באוכלוסייה683 ,682 ,681 ,680.הסיכון לאובדנות ולתמותה אבחון. אחת הסיבות לכך היא הדמיון שבין תסמיני הדיכאון לבין תסמיני-זו, קיימת מגמה של תת מחלות פיזיות שבאים לידי ביטוי בירידה במשקל, ירידה בתאבון, עייפות, ירידה באנרגיה וברמת האבחון הן ירידה קוגניטיבית במקביל לדיכאון, שימוש בכלי- סיבות נוספות לתת684.ריכוז אבחון שאינם מתאימים, חוסר זמן בעת מפגש רפואי ודעה קדומה שדיכאון הוא חלק נורמלי . על מנת לאתר קשישים שסובלים מדיכאון פותחו מספר כלים לאיתור והערכה686 ,685.בהזדקנות : ישנם כלים נוספים כגון687.)GDS(ד Geriatric Depression Scale-הכלי הפופולרי ביותר הינו ה 689;)GADS( דGeneral Anxiety Disorder 688 ד;)The Patient Health Questionnaire-2 (PHQ-2 הכלים הללו מאפשרים לצוות הרפואי690.)ZSDS( דZung Self-Rating Depression Scale-ו .להעריך את חומרת הדיכאון, לזהות שינויים לאורך זמן ולבנות תוכנית טיפול יעילה עבור המטופל ימים מהכניסה לאשפוז במחלקה7 הערכת דיכאון לאחר אירוע מוחי תוך לשיקום גריאטרי דיכאון הוא תופעה שכיחה לאחר אירוע חד במוח. שיעור ההימצאות של דיכאון לאחר אירוע חד שיעור הדיכאון בקרב693 ,692 ,691. שנים לאחר האירוע5 בכל זמן נתון עד30%-במוח עומד על כ המטופלים לאחר אירוע חד במוח גבוה באופן מובהק בהשוואה לשיעור הדיכאון באוכלוסייה שנערך בדנמרק נמצא כי כרבע מהמטופלים שסבלו מאירוע חדcase-control הכללית. במחקר בחודשיים הראשוניים לאחר51%-במוח סבלו מדיכאון בשנתיים הראשונות לאחר האירוע (כ שלא עברו אירוע חד במוח וסבלו מדיכאון שנתיים לאחר הכניסה למחקר8%-האירוע), בהשוואה ל נמצא כי יש מספר גורמי694.ופחות מרבע מהם סבלו מדיכאון חודשיים לאחר הכניסה למחקר סיכון לדיכאון לאחר אירוע חד במוח, ביניהם נכות פיזית לאחר האירוע, חומרת האירוע, ליקוי מחקר אחר הראה כי ישנם גורמי סיכון697 ,696 ,695.קוגניטיבי, מחיה לבד, והיסטוריה של דיכאון נוספים כגון מין (נשים), גיל (מבוגר יותר), בדידות, רמת השכלה נמוכה, סוכרת ותחלואות סומטיות דיכאון698.)(כדוגמת השמנה, מחלת לב כלילית, דמנציה, סרטן ומחלת ריאות חסימתית כרונית משתתפים, נמצא כי18,374 עלול להשפיע לרעה על תהליך ההחלמה. בסקירה שנערכה בקרב 86 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים דיכאון לאחר אירוע חד במוח יכול לגרום לתוצאות פונקציונליות פחות טובות. זאת משום שדיכאון מוריד את המוטיבציה של המטופלים להשתתף בשיקום (פיזי וקוגניטיבי) ולבצע את השינויים מחקרים מראים כי כי דיכאון לאחר אירוע חד במוח קשור באופן699.הנדרשים באורח החיים מובהק לסיכון גבוה יותר למוות, לנכות, לחרדה ולירידה באיכות החיים בחמש השנים שלאחר ביצוע הערכה לדיכאון מסייע לזהות תסמיני דיכאון בקרב אוכלוסייה זו701 ,700.אירוע חד במוח GDS-( שעלולים להתפתח לדיכאון. במחקר שנערך בגרמניה, נמצא כי ביצוע הערכות דיווח עצמי ) במהלך אשפוז במחלקת שיקום, מנבא דיכאון שישה חודשים לאחר אירוע חד במוח. ביצוע15 American- ה702.הערכה מסייע לצוות הרפואי לטפל בדיכאון ולנטר את המצב הנפשי של המטופל )CES-D, PHQ-9( הוציא חוזר בו החוקרים מציעים מספר כלים מתוקפיםStroke Association הניתנים לשימוש על מנת לאתר דיכאון בקרב אנשים שסבלו מאירוע חד במוח. על פי החוזר, יש סברה לכך כי הערכה, ביחד עם טיפול מתאים ובחלון זמן מתאים יכולה לשפר את המצב הבריאותי 703.של מטופלים אלו, אך נדרשות יותר ראיות לכך אלימות ביצוע תשאול לאלימות כלפי נשים ) מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמיintimate partner violence( תופעת אלימות של בן זוג ככל התנהגות במסגרת קשר אינטימי שגורמת לפגיעה פיזית, פסיכולוגית (רגשית) ו/או מינית בבן מנתוני משרד הבריאות נמצא כי מכלל מקרי אלימות המדווחים, בכרבע מהם הגורמים704.הזוג הפוגעים הם בן/בת זוג. לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל משטרת ישראל 705.) מקרים24,000- מכלל מקרי האלימות המדווחים הם על ידי בן/בת זוג (כ17%-, כ2016-מ מהם נפתחו69% , תיקי אלימות במשפחה בגין עבירות כלפי בני זוג17,587 נפתחו2017 בשנת תיקי משטרה על עבירות אלימות30,000- נפתחו כ2019-2018 בשנים706.בעקבות תלונת אישה מהן היו עבירות35%- עבירות, כ50,000-כלפי נשים מצד בני זוגן. בתיקים אלו נרשמו קרוב ל . שיעורי השכיחות של אלימות במשפחה בעולם משתנים בין מדינה למדינה707.אלימות גופנית חוו אלימות21.4% מהנשים חוו אלימות מצד בן הזוג כאשר30.6% ,לפי הנתונים מארצות הברית מהנשים חוו36.4%-, ו18.3%-פיזית חמורה. שכיחות של אלימות מינית על ידי בן זוג עומדת על כ מהנשים דיווחו כי סבלו55%- בניו זילנד, כ708.אגרסיביות פסיכולוגית על ידי בן זוג במהלך חייהן 709.מאלימות כלשהי על ידי בן זוג הכוללת אלימות רגשית/פסיכולוגית ו/או אלימות פיזית/מינית ומעלה15 מדינות), נמצא כי השכיחות של נשים מגיל28-מדינתי של האיחוד האירופי (ב-בסקר רב . במרבית המקרים האלימות אירעה22% הסובלות מאלימות פיזית ו/או מינית על ידי בן זוג, היא 87 מהנשים הללו42% . מתוכן חוו את האלימות אחרי שהקשר נותק16% ,בזמן הקשר עם בן הזוג מחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי, גילה710.דיווחו כי סבלו מאלימות בתקופת ההיריון , כאשר שיעור האלימות30% כי ההימצאות הגלובלית של אלימות כלפי נשים על ידי בני זוגן היא ) בהשוואה לשיעור במדינות36%( גבוה יותר בקרב מדינות מתפתחות או מדינות עולם שלישי קיימים מספר גורמי סיכון לאלימות על ידי בן/בת הזוג. ניתן לסווגם לגורמים711.)23%( מפותחות הקשורים לבני הזוג (קונטקסטואליים והתפתחותיים/חשיפתיים) וגורמים הקשורים לקשר. גורמי סיכון קונטקסטואליים כוללים גיל (ככל שעולה הגיל בקרב נשים כך יורד הסיכון לאלימות על ידי גורמי סיכון712.אקונומי (ככל שעולה, כך יורד הסיכון לאלימות) ולחץ נפשי-בן זוג), מין, מצב סוציו התפתחותיים כוללים חשיפה לאלימות בין בני זוג במשפחה, חווית התעללות כילד/מתבגר, חוסר תמיכה חברתית/משפחתית, בעיות נפשיות בקרב בן הזוג ושימוש בסמים או באלכוהול. גורמים הקשורים לקשר הם מצב משפחתי (זוגות שאינם נשואים לעומת זוגות נשואים), אי הסכמה גורפת 714 ,713.בין בני זוג, רמה נמוכה של שביעות רצון מהקשר וקנאה בתקופת ההיריון והלידה קורה שינוי מהותי בחיי הזוג. בתקופה זאת קיים סיכון להחמרת האלימות במחקר משוודיה, נמצא כי שיעור ההימצאות של אלימות כלפי נשים715.ככל שההיריון מתקדם ואילו בסוף השנה הראשונה עד שנה וחצי לאחר הלידה, השיעור2.5%-בתקופת ההיריון עומד על כ 1,000- ל17.2- נשים במהלך ההיריון ל1,000- ל14-. שיעור ההיארעות עלה מ3.3%-עומד על כ נשים בתקופה לאחר הלידה. גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר כוללים היריון לא מתוכנן, גירושים אלימות כלפי נשים יכולה לגרום לתוצאות בריאותיות שליליות717 ,716.ושימוש באלכוהול או בסמים ,), שימוש מופרז באלכוהולHIV ואף קטלניות. בין היתר אלימות עלולה לגרום ל: מחלות מין (לרבות בעיות פסיכיאטריות (כגון דיכאון וחרדה), ולפגיעה עצמית עד כדי פגיעה קטלנית. אלימות כלפי נשים בתקופת ההיריון עלולה לגרום להפלות, לידה מוקדמת, משקל לידה עוברי נמוך, פגיעה בעובר בנוסף לתוצאות השליליות בקרב הנשים, גם הילדים אשר עדים או מודעים719 ,718.ולידה שקטה לאלימות סובלים מתוצאות בריאותיות שליליות, כגון התפתחות רגשית/קוגניטיבית לקויה, ליקוי למידה, בעיות שינה והתפתחות של הרגלים אלימים. במצבים קיצוניים, הילדים עצמם נמצאים אלימות נגד נשים מהווה נושא מרכזי וחשוב לצוותים הרפואיים722 ,721 ,720.בסיכון לפגיעה או למוות בשל הסיכונים הכרוכים לאישה ולילד. צוותים רפואיים יכולים לבצע התערבויות על מנת למנוע ,ו/או להפסיק את תופעת האלימות. אחת הדרכים לאיתור נשים הסובלות מאלימות על ידי בן זוגן הוא ביצוע תשאול לנשים המגיעות למרפאות. נשים נוטות להגיע למרפאה בתדירות גבוה יחסית ,בתקופה של ההיריון וגם לאחריו, אפילו אם בדרך כלל אינן רגילות לקבל טיפול רפואי בקהילה. לכן American-, הUS Preventative Services Task Force- ה723.יש חשיבות באיתור בתקופה הזאת American Academy of Family-) והACOG(ד Congress of Obstetricians and Gynecologists 88 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים . ממליצים על ביצוע אומדן לאלימות כלפי נשים על ידי בן זוגן לכל אישה בגיל הפריוןPhysicians אף ממליץ לבצע אומדן בכל ביקורACOG .יש לבצע את האומדן על ידי כלי מתוקף של דיווח עצמי אצל רופא מכיוון שנשים שסובלים מאלימות, לא תמיד ידווחו על כך בפעם הראשונה ששואלים משרד הבריאות פירסם נוהל לאיתור נשים נפגעות2003 כבר בשנת726 ,725 ,724.אותם על הנושא ,אלימות במשפחה. מומלץ לבצע איתור בתחילת הטיפול אצל אותו מטפל, במהלך היריון ואחריו בשינוי סטטוס משפחתי ובכל מצב בו עולה חשד. האיתור ייעשה על ידי ראיון האישה על ידי איש 727.)צוות רפואי (רופא, אחות, עובדת סוציאלית ועוד הערכת סיכון של הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי, לעצמם ו/או לסביבתם .הערכת רמת המסוכנות והסיכון לאובדנות היא חלק אינטגרלי מתהליך הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי , הערכת המסוכנותAmerican Psychiatric Association–על פי ההנחיות הקליניות של ה ,)צריכה לכלול את המרכיבים הבאים: זיהוי תסמינים פסיכיאטריים (תוקפנות, אלימות ואי שקט ;התייחסות להיסטוריה של התנהגות אובדנית או פגיעה עצמית; התייחסות להיסטוריה רפואית התייחסות להיסטוריה משפחתית של התאבדויות, מחלות נפש או חוסר תפקוד; התייחסות למצב נפשי עכשווי והערכת החזקות והחולשות של המטופל. הערכה זו חיונית לבניית תוכנית טיפול ,728.ייעודית שתפחית את הסיכוי לאירוע אלים בזמן האשפוז ותגן על המטופל מפגיעה עצמית 733 ,732 ,731. פגיעה עצמית הינה שכיחה בקרב אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות730 ,729 ובחלק מן המקרים735 ,734,במקרים חמורים הפגיעה העצמית עלולה להוביל להתאבדות או למוות 800,000- לפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, כל שנה כ736.היא תתרחש בסמוך להתאבדות איש) וההתאבדות היא אחת מסיבות המוות המובילים בקרב100,000- ל10.7( אנשים מתאבדים 18%-16%- ההיארעות המצטברת של פגיעה עצמית חוזרת תוך שנה היא כ737.29-15 אנשים בגיל אומדנים וכלים מתוקפים להערכת רמת המסוכנות וסיכון739 ,738. שנים5 תוך40%-23%-וכ להתאבדות מסייעים לצוות הרפואי לאתר את המטופלים הנמצאים בסיכון לפגיעה עצמית או שמהווים סכנה לאחרים. במחקר שנערך באוסטרליה, מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי דיווחו שמטרתוFive-Item Daily Symptom Index לצוות הרפואי על מצבם הנפשי באמצעות אומדן ,לנטר את מצב הלחץ הפסיכולוגי היומי של מטופל במהלך הטיפול, על ידי מדידת רמת החרדה הדיכאון, תחושת חסר ערך, מחשבות אובדניות ותחושות של חוסר יכולת להתמודד. נמצא כי מהמטופלים שקיבלו ציונים גבוהים5%- מהמטופלים ביצעו פעולות של פגיעה עצמית. כ5.6% ,) באומדן היו בסיכון גבוה יותר לפגיעה עצמית בהשוואה לציונים בינוניים ולציונים נמוכים5-4( אך לא בהשוואה למטופלים אשר סרבו לענות. שימוש בכלי/אומדן מסייע באיתור מטופלים . שיעור הפגיעה העצמית משתנה בהתאם למין ולגיל740.הנמצאים בקבוצת סיכון לפגיעה עצמית 89 . ביקורים בחדר מיון בשל ניסיונות התאבדות ופגיעה עצמית3,740-, היו בישראל כ2019 בשנת מכלל הפונים40%( ביקורים1,388 ועמדו על44-22 השיעורים הגבוהים ביותר נצפו בקבוצת הגיל Healthcare- נתונים אלו דומים לנתונים של ה741.)למלר"ד בגין פגיעה עצמית או ניסיון התאבדות האמריקאי ובו שיעור המשוחררים לאחר פגיעה עצמית הוא גבוהCost and Utilization Project Health at(ד OECD בהתאם לדו"ח742.) מסך השחרורים45%( 44-18 במיוחד בקרב אנשים בגילאי ) שיעורי אובדנות של מטופלים מאושפזים עם הפרעה פסיכיאטרית בישראלa Glance 2019 743.OECD- ממוצע ה3.5- מטופלים בהשוואה ל10,000- ל6.6 על2017-2015 עומדים בשנים 15 מחקר שנערך במחלקות לרפואה דחופה בערים שונות באנגליה, בחן את אחוז האנשים בני אפיזודות84,378 , היו2012-2000 ומעלה שפנו למחלקות הללו בשל פגיעה עצמית. בין השנים נצפו בקרב58.6%- מהן נצפו בקרב גברים ו41.4% מטופלים), כאשר47,048( של פגיעה עצמית ישנה חשיבות גבוהה בביצוע הערכת סיכון לפגיעה עצמית ו/או לפגיעה באחרים מוקדם744.נשים למשל, ממחקר שנערך745.ככל הניתן ממועד הגעת המטופל לחדר המיון וזאת בכדי למנוע פגיעה באנגליה, עולה כי ביצוע הערכת סיכון בחדר מיון מורידה את הסיכון לאירוע חוזר של פגיעה בשל זיהוי לא נכון של האוכלוסייה בסיכון, הדרכה לא מספקת של הצוות746.18%-עצמית ב הרפואי, הדינמיות בחדר המיון או אי זמינות של רופאים מומחים בתחום, לא תמיד מתבצעות במחקר שנערך בארצות הברית החוקרים בדקו את שיעור ביצוע הערכת מסוכנות747.הערכות אלו The Emergency בתי חולים במסגרת התוכנית8-לפגיעה עצמית בקרב כל המבקרים במלר"דים ב . נמצא כי שיעור הביצוע הממוצע הואDepartment Safety Assessment and Follow Up . גורמים מנבאים לאי ביצוע31%- ל3.5% כאשר השיעורים משתנים בין בתי חולים – בין26% 748.)65-הערכה הם: הגעה בסופי שבוע, הגעה במהלך משמרת ערב, מין (גברים) וגיל (פחות מ , כשהשונות בין בתי חולים נעה בין84% לאחר הטמעת תוכנית התערבות, שיעור הביצוע עמד על 18%( באופן אבסולוטי5%- שיעור הניסיונות לפגיעה עצמית והתאבדות ירד ב749.98%- ל63% נמצא כי רופאים הביעו ביטחון ביכולת לבצע הערכה וגם העריכו את חשיבות ביצוע750.)23% מול המסוכנות כלפי אחרים יכולה להתבטא751.הערכה, אולם הם ציינו כי קיים פער בטיפול בהמשך כאלימות כלפי הצוות הרפואי. תופעה של אלימות כלפי הצוות הרפואי בבתי החולים היא תופעה רווחת. אחד מתוך חמישה מאושפזים במחלקה פסיכיאטרית ינהג בצורה אלימה כלפי הצוות במדינת ישראל הולכת ומתרחבת תופעה של ריבוי753 ,752.המטפל ו/או כלפי מטופלים אחרים מקרי אלימות של מטופלים או בני משפחותיהם כנגד צוותי בתי החולים והסגל הרפואי במערכות הבריאות השונות. כתוצאה מכך, בעלי התפקידים השונים מגלים תחושת פגיעות, איום, חוסר אונים וחרדה. יתרה מכך, במצב זה קיים חשש משמעותי לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי הניתן רוב מקרי האלימות מתרחשים במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) ובמחלקות754.לכלל הציבור הפסיכיאטריות. ממחקר שנערך בקרב אחיות במחלקות לרפואה דחופה כלליות בארצות הברית 90 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מהאחיות שעבדו במלר"ד דיווחו שהם סבלו מאלימות מילולית לפחות פעם100%-נמצא ש סבלו מאלימות פיזית לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בכל סוגי82.1%-אחת בשנה האחרונה ו צוות הרופאים אף הוא סובל מאלימות מצד המטופלים ומשפחותיהם. במחקר756 ,755.המלר"דים מהרופאים שעבדו75% שבדק את רמת החשיפה השנתית של רופאים לאלימות במלר"ד עולה כי הצוותים757. סבלו מאיומים2%- סבלו מאלימות פיזית ו21% ,במלר"ד סבלו מאלימות מילולית הרפואים נמצאים בסיכון מוגבר לאלימות מצד המטופלים, גם במחלקות פסיכיאטריות. ממחקר מהאחיות סבלו מהתעללות20.3% שנערך בקרב אחיות במחלקות פסיכיאטריות בקנדה, עולה כי סבלו מאיומים בחמש המשמרות האחרונות43.3% ,פיזית בחמש המשמרות האחרונות שלהן סבלו מהטרדה19.5%- סבלו מהתעללות נפשית בחמש המשמרות האחרונות שלהן ו55% ,שלהן מחקר שנערך בנורווגיה הראה כי שיעור הרופאים אשר קיבלו איומים ממטופלים ושיעור758.מינית , שיעור הרופאים אשר1993-. ב2014- ל1993-הרופאים שסבלו מאלימות ממטופל לא השתנה מ , שיעור זה עמד2014- ואילו ב53%-דיווחו כי קיבלו איום ממטופל לפחות פעם אחת עמד על כ . שיעור הרופאים אשר דיווחו כי סבלו מאלימות על ידי מטופל לפחות פעם אחת עמד51%-על כ : הגורמים המנבאים התנהגות אלימה הם759.24%- שיעור זה עמד על כ2014- וב1993- ב25% על מין (זכר), שימוש בסמים ובאלכוהול, אשפוז כפוי והיסטוריה של אלימות. פרמטרים נוספים כמו גיל, סוג האבחנה הפסיכיאטרית ומצב משפחתי יכולים אף הם לסייע בהערכת הסיכוי להתנהגות , פורסם עדכון לנוהל אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי של האגף לבריאות2015 בשנת761 ,760.אלימה הנפש, שעל פיו יש לבצע במחלקה לרפואה דחופה מיון של המטופלים על פי דרגת הדחיפות לטיפול. לאחר מכן, יש לבצע הערכת מסוכנות, הערכת אובדנות ואומדן גופני בכדי להתאים את מציג מדד של ביצוע אומדן סיכון בכניסה לאשפוז כחלק מההערכהJC- ה762.השירותים למטופלים 763.92.1% האחוז הכולל של העמידה במדד עמד על2016-שנעשית בכניסה לבית החולים. ב National Patient-בנוסף, איתור מטופלים אשר נמצאים בסיכון להתאבד מהווה את אחת מה 764.JC- של הSafety Goals בטיחות הטיפול נפילות נפילות מהוות אחד מאירועי הבטיחות השכיחים ביותר בבתי חולים ונפוצות במיוחד בקרב מטופלים למרות ששה עשורים של מאמצים ברחבי העולם, קיימת עלייה הדרגתית בנפילות בבתי765.קשישים 766.) של המאה הקודמת ועד העשור הראשון של המאה הנוכחית50- משנות ה46%-חולים (גידול ב ימי אשפוז ושיעור הנפילות1,000- ל3.56 בארצות הברית, שיעור הנפילות בבתי חולים עמד על 91 ,2015- ב767. ימי אשפוז1,000- ל4.03 – הגבוה ביותר נצפה בקרב מאושפזים במחלקות פנימיות ומעלה הראה כי שיעור הנפילות בבתי חולים65 באנגליה ובוויילס, מחקר חתך בקרב מטופלים בני ימי אשפוז; במרכזי בריאות גריאטריים שיקומיים השיעור אף גבוה1,000- ל5.6 כלליים עמד על אירועי שבר בצוואר הירך2500- באנגליה, נפילות גרמו ליותר מ768. ימי אשפוז1,000- ל8.6 – יותר מקרים של שבירת ירך בקרב מטופלי בתי2,439 , דווח על2018- ב769.2016-2015 בין השנים מכלל אירועי הבטיחות32%- מחקר נוסף שנערך בבריטניה הראה כי כ770.חולים באנגליה ובוויילס 6- באוסטרליה, מחקר שנערך ב771.בבתי החולים (אקוטיים, קהילתיים ובריאות הנפש) הם נפילות היו בקרב אוכלוסיית מטופלים68%-, כאשר כ3.6% בתי חולים הראה כי שיעור הנפילות עמד על 772.55 מהנפילות בלבד התרחשו במטופלים מתחת לגיל12%-. כ70 מעל גיל מטופלים שנפלו עלולים לסבול מירידה באיכות החיים, שחרור למוסד (במקום לקהילה) ונכות, ואף ו/או להוביל775, נפילות עלולות להאריך את משך האשפוז774 ,773.מצויים בסיכון מוגבר לתמותה במחקר שנערך בקנדה, נמצא כי776.לבעיות ולעיכובים בתהליך השיקום עקב פגיעה מהנפילה מחקרים שנערכו777.נפילות גורמות להארכת משך האשפוז ללא קשר לרמת הפגיעה מהנפילה ) סבלו מפגיעה26.1%( בארצות הברית הצביעו על כך שכרבע מהמטופלים שנפלו בבית החולים 63% מחקר שנערך בבית חולים עירוני גדול בקנדה הראה כי779 ,778.כלשהי כתוצאה מהנפילה מחקר שנערך בבריטניה780.מכלל המטופלים שנפלו בבית החולים וסבלו מפגיעה היו קשישים .הראה כי נפילות מהוות אחד מהגורמים המובילים לתמותה בין אירועי הבטיחות בבתי החולים נפילות מהוות נטל כלכלי על מערכת781.10% שיעור התמותה לאחר נפילה בבתי החולים עמד על הבריאות. במחקר שנערך בקנדה, נמצא כי נפילה מאריכה את משך האשפוז של המטופל בלי ממחקר שנערך באנגליה, עולה782.קשר לשאלה האם המטופל נפגע כתוצאה מהנפילה או לא מיליון ליש"ט (וזאת מבלי לקחת15-כי העלויות הישירות הנגרמות בשל נפילות בבתי חולים הן כ מיליון פאונד630- ולעלות כלכלית כוללת של כ783)בחשבון את כלל העלויות מתהליך השיקום במחקר שנערך באוסטרליה נמצא כי בקרב מטופלים אשר נפלו784.למערכת הבריאות הבריטית ימים בממוצע בהשוואה למטופלים אשר8-במהלך שהייתם בבית החולים, משך אשפוזם התארך ב בהשוואה$ג6,669ד-לא נפלו. בנוסף, עלות הממוצעת של אשפוז אצל אנשים שנפלו הייתה גדולה ב גורמי הסיכון לנפילות בקרב קשישים הם: היסטוריה785.לעלות האשפוז בין אנשים שלא נפלו ,של נפילות, חולשה (במיוחד בחלק התחתון של הגוף), חוסר איזון ובעיות הליכה, מגבלות ניידות בעיות קוגניטיביות, בעיות ראיה, סחרחורת ומצב תפקודי לקוי. מין (זכר) וגיל (מבוגר) מהווים במחקר שנערך באנגליה, נמצא כי790 ,789 ,788 ,787 ,786.גורמי סיכון נוספים לנפילות בבתי חולים מהנפילות67% מכלל אפיזודות הנפילות בבתי חולים, כאשר83%- מהווים כ65 מטופלים מעל גיל ומעלה. נמצא85 מהנפילות היו בקרב מטופלים מגיל32%- ו75 הן בקרב מטופלים מעל גיל 92 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים , במחקר שנערך בבית חולים בניו אינגלנד791. היו גברים52% – גם כי מכלל המטופלים שנפלו החוקרים זיהו מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון לפגיעה לאחר נפילה בבית החולים. נמצא ), שימוש בתרופות פסיכוטרופיותOR=5.58( ), היסטוריה של החלפת מפרקOR=2.08( כי מין זכר 792.) מעלים את הסיכון לנפילה הגורמת לפגיעהOR=2.08( ) והיסטוריה של נפילותOR=2.23( 1,171-היקף שנערך בארצות הברית ב-קיים הבדל בסיכון לנפילות לפי סוג המחלקה. במחקר רב אקוטי, כירורגי, פנימית-בתי חולים, נבדקה השונות בשיעורי נפילות לפי סוג המחלקה: אקוטי, תת ימי1,000- ל1.3 ,ושיקום. נמצא כי שיעור נפילות הממוצע הנמוך ביותר הוא במחלקות אקוטיות אשפוז. לעומת זאת, שיעור הנפילות הממוצע הגבוה ביותר הוא במחלקות שיקום שבו השיעור ימי אשפוז. במהלך המחקר שיעור הנפילות היה במגמת ירידה בכל אחד מסוגי1,000- ל7 הוא נקיטת אמצעי מניעה לנפילות, הכוללים793.המחלקות, פרט למחלקות כירורגיות, בהן השיעור עלה הערכת בטיחות הסביבה של המטופל, אומדן תרופתי והערכות סיכון לנפילות בקרב מטופלים ,795 ,794.בסיכון (כגון קשישים), מורידה באופן מובהק את הסיכון של מטופל ליפול במהלך האשפוז מחקרים מראים כי שימוש במספר אמצעי זהירות יחד הכולל ביצוע הערכת סיכון למאושפזים796 אנליזות, הטמעה- על פי הממצאים של מספר מטא798 ,797.יעיל ביותר להורדת הסיכון לנפילות מחקר800 ,799.31% עד18%-של תוכנית הכוללת מספר אמצעי מניעה יכול להוריד את הסיכון ב .שנערך במחלקות שיקום בגרמניה הראה כי הסיכון לנפילות הוא פונקציה של משך האשפוז ימי אשפוז, כאשר שיעור הנפילות1,000- ל10.2 השיעור הכולל של נפילות במהלך האשפוז היה ימי אשפוז. שיעור זה ירד בשבוע השני והשלישי1,000- ל13.3 בשבוע הראשון לאשפוז היה 801.לאשפוז. לכן, ישנה חשיבות רבה לביצוע הערכת הסיכון לנפילות כבר בתהליך הקבלה לאשפוז על פי חוזר מנהל הסיעוד "איתור מסוכנות לנפילות בקרב מטופלים באשפוז ובקהילה" יש לבצע שעות מהכניסה לאשפוז. זאת24 ומעלה תוך65 אומדן סיכון לנפילות בקרב מאושפזים מגיל הנחיות אלו דומות להמלצות802.על מנת להתאים את הטיפול למצב המטופל, כדי למנוע נפילות הערכת הסיכון לנפילות803. האמריקאיAgency for Healthcare Research and Quality-של ה שמטרתם זיהוי מטופלים בסיכוןFramer- וMorse מתבצעת באמצעות אומדנים מתוקפים כגון מחקר שנערך בבית חולים בוויילס תיאר התערבות שבמהלכה805 ,804.לנפילות ולפגיעה מנפילות הצוות הסיעודי עבר הדרכה לשימוש בכלי הערכת סיכון לנפילות ומצא כי חלה ירידה בשיעור 806.)1,000- ל13.3- ועד ל18.6-הנפילות בשל כך (מ 93 קבלה לאשפוז הדרכת הורים – קיום מפגש בין הרופא המטפל והמשפחה (או גורם ימים ממועד כניסת הילד לאשפוז5 משמעותי אחר) תוך 95% .17 מכלל המאושפזים הינם ילדים עד גיל6%-במוסדות לבריאות הנפש בישראל, כ , ימים7 מתאשפזים לתקופה של עד7% מהם מתאשפזים לתקופה של פחות משנה, כאשר יום61 מתאשפזים לתקופה שבין40%- יום ו60 ימים עד8- מתאשפזים לתקופה של מ48% נפש לילדים עד1,000- קבלות ראשונות לאשפוז פסיכאטרי ל0.22 היו2018 עד שנה. בשנת שיתוף ההורים במצב בריאותו של קטין הינו חיוני והכרחי. בני המשפחה הקרובה808 ,807.17 גיל ובמיוחד ההורים, הינם בעלי ידע רב ממקור ראשון אודות אסטרטגיות מצליחות או כושלות מספר מחקרים הראו את היעילות של מעורבות המשפחה בתהליך הטיפול של809.בטיפול בילדם , למעורבות המשפחה יש יתרונות רבים, ביניהם שיפור ברמת הפונקציונליות של הילד810.הילד שיפור באיכות החיים, ירידה בסיכון לתמותה, ירידה ברמת המתחים בין ההורים ועלייה ברמת מעורבות המשפחה מעלה גם את שיעור ההיענות לטיפול. לאור811.היציבות של חיי המשפחה ,העובדה שחוסר היענות לטיפול מהווה בעיה רווחת בקרב ילדים הסובלים מבעיות בבריאות הנפש מעורבות המשפחה מאפשרת להורים הזדמנות להמשיך בתוכנית הטיפולית של הילד מחוץ לבית הקשר בין המטפלים להורים מחזק את תחושת המסוגלות העצמית של המשפחה812.החולים מספר813.לטיפול בילד ומחזק את תפיסת המשפחה שהיא יכולה להוות חלק אינטגרלי בטיפול מחקרים הראו כי למעורבות המשפחה תפקיד חיוני בהתערבויות שונות במספר הפרעות, כולל ידוע על מספר גורמי סיכון לשיעור נמוך של מעורבות816 ,815 ,814.חרדה, הפרעות אכילה ודיכאון אקונומית נמוכה והשתייכות לקבוצת מיעוט. משפחות-הורית, רמה סוציו-המשפחה: משפחה חד ,שפחות מעורבות בטיפול מדווחות כי רמת המעורבות הנמוכה נובעת מדאגה לכמות הזמן הנדרש הסכמה עם מטרות תוכנית הטיפול-העלות הגבוהה, מחסומים טכניים (כגון חוסר תחבורה), אי (לרוב – שאינם עומדים בצרכים של המשפחה, או שאינם רלוונטים), חוסר ביטחון ביכולת של על מנת להתגבר על הבעיה הזו מטפלים818 ,817.נוחות מהמטפל-שירותי הבריאות, סטיגמה ואי ,נעזרים בגישות רבות לשימור מעורבות המשפחה, כולל הסברים לטיפולים השונים וחשיבותם ) מעורבות המשפחה (במיוחד הורים819.מענה לשאלות ואמפתיה כלפי הרגשות של המשפחה . ההנחיות לקראתAmerican Academy of Child and Adolescent Psychiatry-מומלצת על ידי ה אשפוז של ילד במוסד לבריאות הנפש ממליצות על עדכון ההורה אודות תוכנית הטיפול בילד והתפקידים של צוות המטפלים. מומלץ לשוחח עם ההורים אודות המטרות של הטיפול ולהדגיש 820.את העובדה כי האשפוז מהווה רק שלב אחד בתהליך הטיפול הכללי 94 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים קיום שיחה לתיאום טיפול עם מאושפזים או עם בני משפחתם , "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך1996-על פי חוק זכויות החולה התשנ"ו המטופל הסכמה מדעת... לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש ,"לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי ,לרבות – האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל, תיאור המהות ,ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע, הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות, סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של קיום שיחה לתיאום טיפול ודיון בחלופות אפשריות בקרב חולים קשישים821".העדר טיפול רפואי ומורכבים הוא רכיב חשוב בתכנון הטיפול. ישנה חשיבות לקיום השיחה על ידי רופא ורצוי שיהיו ,נוכחים בה אנשי צוות נוספים ובני משפחתו של המטופל. בשיחה יש להתייחס לאבחנה הרפואית לתיאור המצב של החולה, לחלופות טיפוליות, לבירור מילוי הנחיות רפואיות מקדימות ו/או מינוי מיופה כוח למקרה שהמטופל לא יהיה כשיר לקבל החלטה עצמאית בעניין הטיפול הרפואי בו שיח בין- שיחה זו עשוייה לכלול דו822.2005-בעתיד ובהתאם לחוק החולה הנוטה למות, תשס"ו .המטופל, משפחתו והמטפלים לגבי ערכים אישיים הקשורים לאיכות החיים ולמטרות הטיפול קיום שיחה מקדימה מאפשר זיהוי, כיבוד ויישום של העדפות החולה לטיפול רפואי, הענקה של ,תחושת שליטה בניהול ענייניו האישיים, רוגע נפשי וצמצום קונפליקט ונטל על קרוביו. יתר על כן השיחה עשוייה לצמצם הליכים רפואיים מיותרים ואשפוזים חוזרים. השיחה תתועד בתיק הרפואי 823.וכך רופאים ומטפלים נוספים יוכלו להתייחס למכלול ההיבטים שעלו בשיחה תוכנית טיפול ימים ממועד הקבלה לאשפוז5 תוכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז תוך )ואחת לרבעון עבור מאושפזים באשפוז ממושך (מבוגרים וילדים ניהול מובנה של טיפול והפניה לשירותים הולמים נמצאו כמועילים למטופלי בריאות הנפש, בין אם במאובחנים בדיאגנוזה כרונית או שאינה כרונית. הכנת תוכנית טיפול צריכה לכלול הערכת .המטופל, הכנת תוכנית טיפול מתועדת והפניה לגורמי טיפול רלוונטיים בהתאם לצרכי המטופל ) האוסטרלי, תוכנית הטיפול המתועדת תכלול בין היתרPrimary Health Networks( דPHN-לפי ה את פרטי המטופל, היסטוריה רפואית, תרופות רשומות, תוצאות בחינת המצב הנפשי, גורמי סיכון 824.ותחלואה נלווית, דיאגנוזה, צרכי המטופל וההסדר שנקבע לשעת משבר או נסיגת המטופל תוכנית הטיפול המומלצת בבריטניה כוללת בין היתר התייחסות למידע כגון איפה וכיצד לגשת 95 ,לשירותי בריאות הן בזמן שעות העבודה והן בשעת משבר, פעולות שיש לנקוט במצבים מוגדרים ייעוץ בענייני דיור, הכנסה, חינוך ותעסוקה, הסדרים לתמיכה חברתית, כמו גישה לקבוצות תמיכה )Mental Health Commission( דMHC- לפי הגדרת ה825.וכן מידע אודות הליכי ערעור ותלונות תוכנית הטיפול הינה תיעוד מתפתח של הליך הטיפול, המהווה מסמך שיתופי בין הגורם המטפל לפי נוהל משרד הבריאות826.למטופל. זהו מסמך גמיש המתייחס לטווח הבעיות של המטופל ימים מקבלת המטופל בהתאם5 לניהול תוכנית טיפול באשפוז, הכנת תוכנית הטיפול תתבצע תוך לנתוני הערכה ראשונית ולצרכי המטופל, והערכת טיפול לחולים באשפוז ממושך תבוצע לפחות 827. חודשים3 כל משך הגבלה ו/או בידוד משך הגבלה ו/או בידוד במסגרות אשפוז פסיכיאטריות אקוטיות, חולים שמפגינים התנהגות או תסמינים מדאיגים במיוחד או קשים לטיפול עלולים להיות כפופים לאמצעי טיפול בכפייה. סוג אחד של אמצעי זה הוא בידוד, כאשר המטופל מבודד בחדר נעול ומצוי תחת תצפית. הליך זה נחשב לבלתי נעים במהלך בידודים רבים המטופל חש תחושות829. וכן המטופלים828עבור חלק מהגורמים המטפלים ישנו מאמץ במדינות830.שליליות כמו כעס, בדידות, עצבות, חוסר תקווה, פגיעות ותחת ענישה צעד משמעותי לעבר השגת833 ,832 ,831.רבות להפחית את הטיפול בכפייה בשירותי בריאות הנפש 834.מטרה זו הוא ההבנה איזה מטופל מצוי בסיכוי הגבוה ביותר להיות כפוף לאמצעי כפייה ומדוע ומשך זמן הבידוד7%- ל11.8%- תדירות המקרים של בידוד ירדה מ2013-2008 בהולנד בין השנים משך זמן ממוצע של בידוד2013-2007 בארה"ב בין השנים835. שעות16- שעות ל92-החציוני ירד מ 836. שעות3.7-2 שעות. משך הזמן הממוצע של הגבלה נע בין3.8-2.8 ביחידות פסיכיאטריות נע בין ) נמצא כי השכיחות של בידוד, הגבלת2014-1995( שנה20 בפינלנד, במחקר שנמשך לאורך , באוסטרליה837. בהתאמה0.8%-, ו2.6% ,3.8% ,6.9% הגפיים, הזרקה בכוח, והגבלה פיזית הינה לפי838. אירועי בידוד על כל אלף ימי אשפוז11- שעות ו4.9 משך זמן ממוצע של בידוד עומד על משרד הבריאות, הגבלת מכנית של מטופל או בידודו הינם אמצעים קיצונים, ועל המערכת לשאוף לצמצום השימוש באמצעים אלה ככל האפשר. יש לייחד שימוש באמצעים אלה למקרים חריגים 839.ביותר, במידה הנדרשת בלבד, ורק לצורך מניעת סכנה פיזית ממשית מידית למטופל או זולתו 96 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים רצף טיפול רצף הטיפול משפיע באופן מובהק על בטיחות ואיכות הטיפול. שמירת רצף הטיפול במעבר המעבר840.מוסדי מונעת אירועים חריגים ותוצאות לא רצויות בקרב מטופלים-מוסדי או תוך-בין .ממסגרת של בית חולים לטיפול בקהילה מהווה נקודת זמן קריטית להבטחת רצף טיפול תקין קיימים אתגרים רבים בפני רצף טיפול תקין: שינויים במרשם תרופות, חוסר תקשורת בין נותני הגדיר2014 בשנת842 ,841.מטופל לקויה-שירות בזמני מעבר, חוסר תמיכה חברתית ותקשורת רופא 843.משרד הבריאות את קידום רצף הטיפול שבין הקהילה לבית החולים כנושא בעל חשיבות גבוהה רצף טיפול בקרב משתחררים מאשפוז בבית חולים או מחלקה פסיכיאטרים תקשורת בין נותני השירות בקהילה לבין בתי החולים היא חיונית להצלחת שילוב בקהילה של חולים שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים ושוחררו. במחקרים שנערכו בקנדה ובבריטניה נמצאו ,תחומים עיקריים אשר מרכיבים את רצף הטיפול לחולים פסיכיאטריים, לרבות מתן שירותים ,כלומר אינטגרציה של השירותים בין בתי חולים לקהילה ובתוך בית החולים והקהילה; נגישות כלומר המתמודד מקבל את הטיפול הנכון בזמן הראוי; בניית קשר בין נותני שירות וחולים; טיפול במחקר שנערך באנגליה הוצעו מספר דרכים845 ,844.אינדיבידואלי ושיתוף מידע עם המטופלים 846.לשמור על רצף הטיפול, כגון בניית תוכנית שחרור והעברת סיכום מחלה לנותן שירות בקהילה בקרב מטופלים עם מחלות נפש, נמצא כי מעקב יזום חוזר בקהילה יכול להפחית את שיעור 848 ,847.ניסיונות ההתאבדות והאשפוזים החוזרים סיכום מחלה מפורט תוך שבוע מהשחרור ממחלקה או בית חולים )פסיכיאטרים (מבוגרים וילדים מעבר בין מסגרות טיפוליות, מהקהילה לבית חולים וחזרה, מגדיל את הסיכון לאירועים חריגים ולאשפוזים חוזרים. יש לא מעט היבטים אשר עלולים לתרום לפערים בעת המעבר – תקשורת לקויה בין הצוות הרפואי בבית החולים והקהילה; העברת מידע חלקי בלבד אודות המטופל; נגישות מוגבלת לשירותים בקהילה וחוסר הדרכה של המשפחה ו/או המטופל בעת השחרור ומעורבות לחולים במחלת נפש, המעבר מבית851 ,850 ,849.מוגבלת של המטופל ומשפחתו בתהליך המעבר החולים לקהילה מהווה נקודת זמן קריטית במיוחד. מעבר לקוי המלווה בפערי מידע עלול להחמיר את המצב. הדבר עלול להעלות את הסיכון לאשפוז חוזר ולתוצאות בלתי רצויות. קבלת סיכום ,מחלה המתייחס לסיכון לפגיעה עצמית, היסטוריה טיפולית במוסד, המלצות להמשך טיפול שימוש בתרופות חדשות או שינוי במינונים מן הרופא המטפל בבית החולים, הינה חיונית וקריטית 97 מכלל המשוחררים מאשפוז סובלים מאירועים חריגים הקשורים20%- כ852.להצלחת התהליך לעיתים קרובות החולים853. מהם מסווגים כאירועים חמורים או מסכני חיים25%-לתרופות ו פונים לטיפול אצל הרופא בקהילה ללא מכתב שחרור, כאשר בני המשפחה או המטופלים על פי נוהל855. מקרים אלו מגדילים את הסיכון לאשפוז חוזר854.עצמם משמשים כמקור המידע שחרור מטופל מאשפוז פסיכיאטרי, על הרופא להכין מכתב סיכום מחלה שצריך לכלול את סיבת ,האשפוז, אבחנות ותחלואה נלוות, ממצאים משמעותיים גופניים ואחרים, הליכי אבחון וטיפול טיפול תרופתי במהלך האשפוז והמלצה לטיפול בשחרור, בדיקת המטופל ואומדן מצבו במועד 856.השחרור הבטחת רצף הטיפול לאחר השחרור – קביעת תור למשוחררים מאשפוז )להמשך טיפול בקהילה (מבוגרים וילדים .מעקב אחר המשך טיפול הוא חיוני לשמירה על יציבות בחייהם של החולים ששוחררו מאשפוז המעבר מאשפוז חזרה לקהילה יכול להתאפיין בקשיי הסתגלות ובמשברים שפוגעים בהמשכיות מן החולים כלל אינם65%-33% הטיפול ובשיקום של החולים. ממחקרים שנערכו בנושא עולה כי מעקב בבתיMedicare בבתי חולים בארה"ב במסגרת858 ,857.מגיעים למעקב במרפאה קהילתית - הסיבות העיקריות לכך הן מצב סוציו859.55.8% עם ממוצע של95%-16% יום נע בין30 חולים תוך חשיבות רבה לקביעת תור861 ,860.אקונומי נמוך, אשפוז בכפייה וחוסר תקשורת עם רופא בקהילה אצל הרופא המטפל תוך שבועיים ממועד השחרור להמשך מעקב רפואי. תיאום תור בעת השחרור בקנדה (אונטריו) נבדק מימוש תור מעקב862.מעלה את הסיכוי שהמתמודד יגיע למעקב בקהילה ,2016 ימים ממועד השחרור מבית חולים פסיכיאטרי כמדד איכות. בשנת7 אצל רופא בקהילה תוך מן המטופלים שהשתחררו מבתי החולים הפסיכיאטריים פנו לרופא בקהילה תוך שבוע36.1% אקונומית נמוכה יש שיעור-ממועד השחרור. נמצא כי בקרב מטופלים הגרים באזור של רמה סוציו ימים בהשוואה למטופלים מאזורי7 אנשים) של פנייה לרופא בקהילה תוך10 מתוך3( נמוך יותר , כשליש מהמבוגרים שביקרו2017 בשנת863.) אנשים10 מתוך4( אקונומית גבוהה-רמה סוציו במלר"ד בשל הפרעה נפשית או התמכרות לא קיבלו שירות בריאות נפשי מרופא המשפחה או חל שיפור במדד זה, כאשר24 פסיכיאטר בשנתיים שלאחר הביקור בחדר מיון. אצל ילדים עד גיל 864.2006- ב49.9% לא קיבלו שירות רפואי נפשי בשנתיים שלאחר הביקור במלר"ד לעומת40.4% רצף טיפול בקרב האוכלוסייה הקשישה בקרב האוכלוסייה הקשישה קיימת חשיבות יתירה להבטחת מעבר חלק מבית חולים לקהילה על ממבוטחי20%- לפי נתונים בארצות הברית, כ865.מנת למנוע אירועים חריגים ותוצאות לא רצויות 98 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מהמטופלים הקשישים15%- באנגליה כ866. יום מהשחרור30 יתאשפזו שוב תוךMedicare ימים מהשחרור. כאשר בוצע ניסיון ליצור קשר עם המטופל לאחר28 יאושפזו בשנית לאחר 867.9.24%- ל15.67%-הטיפול, שיעורי האשפוז החוזר ירדו מ ביצוע בקרה תרופתית על ידי רופא ותיעוד ההמלצות בסיכום המחלה לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, שימוש מושכל בתרופות הוא מצב בו כל חולה מקבל את התרופות המתאימות למצבו הבריאותי, במינון המתאים, לתקופת זמן מתאימה ובעלות הנמוכה שיעור התחלואה הגבוה מחייב מגע הדוק יותר עם הצוות הרפואי וצריכת תרופות גבוהה868.ביותר יותר. ניהול טיפול תרופתי הוא מרכיב חיוני בטיפול בקשיש, בשל המספר הרב של המחלות הנלוות בתהליך ההזדקנות. רוב הקשישים נוטלים מספר תרופות על בסיס יומי, כאשר מטופלים "ריבוי- תרופות ויותר מוגדרת בישראל כ8 תרופות ביום (נטילת10-6 במחלקות סיעודיות נוטלים במעברים המתבצעים בין מוסדות רפואיים שונים, ניתנים מרשמים חדשים ומתבצע869.)"תרופות חידוש או שינוי של מרשמים קיימים. ישנם לא מעט מקרים בהם נעשה רישום בלתי נאות של .תרופות הכולל כפילות מרשמים, מינון לא נכון או אינטראקציה מסוכנת בין תרופות ישנות וחדשות מחקרים שנערכו בעולם מצאו כי שיעור רישום בלתי נאות של תרופות לחולים מאושפזים נע בין בתי חולים בבריטניה מצא כי שיעור הטעויות ברישום תרופות20 מחקר בקרב872 ,871 ,870.35%- ל7% שנות ניסיון בלבד השיעור היה יותר מפי שניים2-1 לכלל הקלינאים ובקרב רופאים עם8.8% הוא בארצות הברית, נמצא כי אירועים חריגים הקשורים873.מאשר אצל רופאים בעלי ניסיון רב יותר ומעלה כל שנה. כאשר65 קשישים מגיל100,000-לתרופות גורמים לאשפוזים דחופים בקרב כ מטופלים בכל שנה צריכים אשפוז נוסף עקב אירוע חריג הקשור לתרופה לאחר ביקור350,000-כ רישום בלתי נאות עלול לגרום לסיבוכים כגון נפילות, הזיות, תחלואות נוספות875 ,874.בחדר מיון קשישים המאושפזים בבתי חולים נמצאים בסיכון גבוה לשימוש לא מפוקח878 ,877 ,876.או תמותה רישום בלתי נאות של תרופות וחוסר סנכרון ביניהן881 ,880 ,879.בתרופות העלול לגרום לסיבוכים יכולים להוות מכשול בתהליך השיקום של הקשיש. על הצוות הרפואי לבצע מעקב קבוע אחר לכן, במיוחד בעת השחרור מבית החולים, חשוב883 ,882.נטילת התרופות בכדי למנוע סיבוכים אלו 884.לבצע בקרה תרופתית ולוודא שאין אינטראקציות בין התרופות או מינון לא נכון של תרופה דו"ח זה885." חוברת "שימוש מושכל בתרופות בגיל המבוגר2017 משרד הבריאות פרסם בשנת ועל886"מבוסס על חוזר מנהל רפואה בנושא "ניהול הטיפול התרופתי במטופל עם מחלות כרוניות הפרסום מנחה את הרופאים887."חוזר אגף הרוקחות בנושא "קווים מנחים לפעילות הרוקח הקליני .בישראל ומתווה עקרונות כלליים לטיפול תרופתי מושכל בקשישים 99 אשפוז חוזר יום מהשחרור30 אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך יום הם תופעה שכיחה בקרב חולים פסיכיאטריים, פוגעים ברווחתם30 אשפוזים חוזרים תוך בארצות הברית, שיעור האשפוז החוזר888.של החולים ומהווים נטל כלכלי על מערכת הבריאות שהוא גבוה משיעור האשפוז החוזר לכלל16.8% עמד על2016 יום בשנת30 הפסיכיאטרי תוך היא גדולה יותר30 ). נמצא כי העלות הממוצעת לאשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך13.9%( המחלות all-cause לאשפוז חוזר$8,200( מהעלות הממוצעת לאשפוז הראשוני בלי קשר לסיבת האשפוז מגוון גורמי סיכון מעלה את הסיכון לאשפוז חוזר תוך זמן קצר889.) באשפוז ראשוני$6,900 לעומת יום): אשפוז ראשוני קצר, תחלואה נלווית, התמכרויות, שחרור לא מתואם, חוסר בית, מספר30 (עד קטן של מתאמי טיפול, אי ביצוע מעקב תוך שבוע מהשחרור ושחרור ללא מסגרת תעסוקתית או שיקומית. היסטוריה של אשפוזים חוזרים בעבר עשויה להוות גורם מנבא להישנות של אשפוזים עם זאת, מחקר בארה"ב מצא כי אורך האשפוז הראשוני אינו מוכח893 ,892 ,891 ,890.חוזרים בעתיד משמעי כגורם לאשפוז חוזר היות ואשפוז קצר יותר עשוי להוות סימן למחלה פחות-באופן חד רווק מנבא סיכון לאשפוז חוזר בשיעור894.חמורה או למערכת תמיכה טובה יותר מחוץ לבית חולים במחקר שנערך בארצות הברית בקרב חולים שאושפזו בבית חולים895.גבוה יותר מאשר נשוי יום גבוה באופן מובהק מאשר30 פסיכיאטרי מצא כי בקרב גברים שיעור האשפוזים החוזרים תוך בישראל, אחוז האשפוזים החוזרים גבוה יותר בקרב נשים צעירות896.)9% לעומת13%( בנשים 20%- בהשוואה ל24%( האחוז גבוה יותר בגברים64-45 בהשוואה לגברים ואילו בגיל25 עד גיל במחקר שנערך באנגליה נמצא כי גיל צעיר מהווה גורם סיכון לאשפוזים חוזרים897.)בקרב נשים שהאחוז הגבוה ביותר של אשפוזים חוזרים2017 לעומת זאת, בישראל נמצא בשנת898. יום30 תוך נמצא כי שיעור האשפוזים החוזרים משתנה ממדינה899.)22%( 64-45 הוא בגיל המבוגר – בין למדינה. במחקר שנערך באיטליה, עולה כי כשליש מהחולים הפסיכיאטריים ששוחררו מאשפוז יום לאחר30 מהמטופלים הללו יתאשפזו שנית עד50% יום, כאשר90 ראשוני יתאשפזו שנית תוך שיעור הגבוה מזה901,19% יום עומד על30 בישראל, שיעור האשפוזים החוזרים תוך900.השחרור בהתאם לסוג22%- ל4% השיעורים המדווחים בארצות הברית נעים בין902.)12.7%( שמדווח בקנדה חולים פסיכיאטרים מצא7,648 מחקר שנערך באנגליה בקרב903.המחלה והאבחון באשפוז החוזר התערבויות שנעשו למניעת אשפוזים904.33% יום עמד על30 כי שיעור האשפוזים החוזרים תוך ,חוזרים כדוגמת שחרור מותאם, הערכת סיכון לאשפוזים חוזרים, הדרכת המטופל והמשפחה ,906 ,905.מניעת דיור רחוב, יצירת תוכנית טיפול המשך וקביעת תור מעקב בקהילה הוכחו כיעילות 909. שמירה על רצף הטיפול משפרת את איכות הטיפול ומסייעת במניעת אשפוזים חוזרים908 ,907 100 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בדיקות סקר והערכות בדיקת סקר הינה בדיקת סינון שמטרתה לגלות חולים בשלב אתסמיני שטרם אובחנו. בקבלת תוצאות חיוביות, המטופל יופנה לבדיקת המשך אבחנתית. הערכה, לעומת זאת, היא בדיקה 911 ,910.מעמיקה, אשר מאשררת נוכחות של הבעיה ודרגת חומרתה בדיקות סקר בקרב מאושפזים בבתי חולים ומחלקות לבריאות הנפש תמותה ותחלואה עודפת בקרב אוכלוסיית חולים מטופלים המאושפזים במחלקות לבריאות הנפש למתמודדים עם מחלות נפש שיעור גבוה יותר של תמותה מוקדמת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית באותה קבוצת גיל. אחת מהסיבות לכך נובעת משיעורים גבוהים יותר של תחלואות נלוות כגון בנוסף, שיעור התמותה מסרטן גבוה914 ,913 ,912.סוכרת, תסמונת מטבולית ומחלות קרדיווסקולריות סקר אוכלוסייה שנערך בארצות917 ,916 ,915.יותר בקרב אוכלוסייה זו בהשוואה לאוכלוסייה הכללית חולים שאובחנו עם הפרעה פסיכיאטרית (הפרעה פסיכוטית, הפרעה81,000-הברית בקרב קרוב ל שנים מוקדם8-רגשית, הפרעת התמכרות), נמצא כי מתמודדים עם מחלות נפש נפטרים בממוצע כ 27% יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בנוסף, נמצא כי שיעור התמותה בקרב החולים עמד על , בקרב האוכלוסייה הכללית. הסיבות המובילות לתמותה היו מחלות קרדיווסקולריות20% לעומת סרטן ומחלת ריאות. עם זאת, אחוז קטן בלבד של חולים פסיכיאטריים נפטרו מסיבות שאינן 918.טבעיות, כגון התאבדות, התנהגות סיכונית או תאונה תסמונת מטבולית בקרב המאושפזים במחלקות לבריאות הנפש - במטא921 ,920 ,919.תסמונת מטבולית שכיחה מאוד בקרב חולים עם סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות 922. סובלים מתסמונת מטבולית32.5% חולים עם מחלות נפש נמצא כי25,692 אנליזה שכללה התסמונת המטבולית שכיחה בקרב מתמודדים עם מחלות נפש בשל מספר סיבות: טיפול תרופתי ניתן לאתר את923.בתרופות אנטי פסיכוטיות, תזונה לקויה ומוטיבציה נמוכה לטיפול עצמי התסמונת בקלות יחסית אם התגלו שלוש מחמש ההפרעות הבאות: השמנה בטנית, עלייה ברמת לפיכך חשוב לבצע924. נמוכה, יתר לחץ דם ועלייה ברמת הגלוקוז בדםHDL הטריגליצרידים, רמת , בדיקת פרופיל שומנים ולחץ דם) על מנת לאפשר איתור מוקדם שלBMI בדיקות סקר (בדיקת .תסמונת מטבולית במאושפזים לתקופות ממושכות בבתי החולים והמחלקות הפסיכיאטריות 101 פירסם נייר עמדה ובו המלצות לניטור תקופתי שלAmerican Diabetes Association-, ה2004-ב גובה, משקל, היקף המותן, סוכר בצום, לחץ דם ופרופיל שומנים לחולים פסיכיאטריים הנוטלים פסיכוטיות. בעיקר בשל ההשפעה של תרופות אלו על העלייה במשקל, החמרה-תרופות אנטי 925.בפרופיל השומנים וסיכון מוגבר לסוכרת סוכרת בקרב חולים פסיכיאטריים – סקר לגילוי סוכרת בהשוואה לאוכלוסייה2 לחולים עם מחלה פסיכיאטרית יש סיכון גבוה יותר לחלות בסוכרת מסוג באוכלוסייה5%- מחולי הסכיזופרניה בהשוואה לכ21%-6% הכללית. הסוכרת מופיעה בקרב כמו כן929 ,928 ,927 ,926.2.5 הכללית והסיכון היחסי לחלות בסוכרת באוכלוסייה זו הוא יותר מפי ההמהלך931 ,930.2 לחלות בסוכרת מסוג37%-18%-למטופלים הסובלים מדיכאון סיכון מוגבר ב הקליני של דיכאון וסוכרת גרוע יותר כאשר הם מופיעים יחד. נוכחות של דיכאון מקושר עם שיעור אנליזה שנערכה בקרב- במטא932.גבוה יותר של סיבוכים בסוכרת, ליותר נכות ולקיצור תוחלת חיים וסיכון זה1.7 הינו2 חולים עם מחלה פסיכיאטרית קשה, נמצא כי הסיכון לחלות בסוכרת מסוג גם הסיכון לתמותה מסוכרת גבוה933.1.87 עולה בקרב חולים החולים בסכיזופרניה ועומד על הסיבות לשיעורי934.2.7 יותר בקרב חולים פסיכיאטריים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ועומד על ,ההימצאות הגבוהים של סוכרת בקרב חולים עם מחלה פסיכיאטרית כוללים גורמים גנטיים גורמים הקשורים לאורח חיים (השמנה וחוסר פעילות גופנית) וגורמים הקשורים לטיפול (שימוש מספר מחקרים מראים כי קיים קשר בין שימוש בחלק מהתרופות935.)פסיכוטיות-בתרופות אנטי מחקר938 ,937 ,936.פסיכוטיות לבין התפתחותה של סוכרת, בשל השפעתן על עלייה במשקל-האנטי שנערך בדנמרק הצביע על כך שחולים הסובלים ממחלה פסיכיאטרית עושים פחות פעילות גופנית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ובהתאם סובלים יותר ממשקל יתר המהווה גורם סיכון לתחלואה לעיתים, יש עיכוב בביצוע אבחון ראשוני של סוכרת בשל חוסר נגישות לרפואת940 ,939.בסוכרת הקהילה בעת האשפוז ובשל מוטיבציה נמוכה. בדיקת סקר לסוכרת חשובה עבור מטופלים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים ועבור מטופלים הנמצאים באשפוז ממושך ועשויה להוביל Healthcare( דHEDIS לגילוי מוקדם של סוכרת ולטיפול יעיל יותר במחלה. המדד כלול במדדי 941.קוטבית וסכיזופרניה-) לחולים עם הפרעה דוEffectiveness Data and Information Set 942.בישראל, המועצה הלאומית לסוכרת הביעה את תמיכתה במדד זה יום180 ) פעם בחצי שנה למאושפזים מעלBMI( מדידת אינדקס מסת הגוף ) מהווה אינדיקציה לגבי תקינות משקל הגוף – האםBMI – Body Mass Index( אינדקס מסת גוף 102 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים משקל, עודף משקל או השמנת יתר (כולל-משקל הגוף של המטופל תקין או שמא הוא סובל מתת השמנה בטנית המהווה את אחד התסמינים לתסמונת מטבולית). המדידה עצמה כוללת מדידת השמנה943.המשקל והגובה ומחושבת כמשקל (בקילוגרמים) לחלק לגובה (במטרים) בריבוע במחקר945 ,944.מהווה את אחת מהמחלות הנלוות השכיחות ביותר בקרב חולים פסיכיאטריים הממוצע היה גבוהBMI-שנערך בארצות הברית, נמצא כי בקרב חולים פסיכיאטריים בקהילה, ה גבוה היה קשור לסיכוי גבוהBMI הממוצע באוכלוסייה הכללית וכיBMI-באופן מובהק בהשוואה ל 946.יותר לאבחנה של סוכרת ויתר לחץ דם מדידת פרופיל שומנים חולים פסיכיאטריים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות. הסיכון המוגבר לתמותה קשור לשיעור הימצאות גבוה של גורמי סיכון למחלות לב כליליות, כגון דיסליפידמיה, השמנת יתר וסוכרת. הימצאות גבוהה של גורמי הסיכון נובעת משיעור נמוך של פעילות גופנית ושיעורים גבוהים התערבות וחוסר טיפול בגורמי-של עישון ותזונה לא בריאה באוכלוסייה זו. בנוסף, יש מגמה של אי אנליזה- במטא949 ,948 ,947.סיכון בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית שנערכה על מחקרים עם יותר משלושה מיליון חולים פסיכיאטריים (שלקו בסכיזופרניה, הפרעה בקרב החולים1.78 לחלות במחלת לב הואhazard ratio-קוטבית ודיכאון קליני) נמצא כי ה-דו בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בנוסף, נמצא כי הסיכון לתמותה ממחלת לב גבוה באופן מובהק , על מנת למנוע התפתחותה של מחלת לב או החמרתה950.בקרב חולים לעומת האוכלוסייה הכללית למרות952 ,951.חשוב לנטר מרכיבים אשר מהווים גורמי סיכון – כגון פרופיל שומנים ויתר לחץ דם ניטור של פרופיל השומנים. במחקר שנערך בארצות-הסיכון המוגבר של אוכלוסייה זו, קיים תת הברית נבדקו שיעורי ניטור והתערבות למניעת התפתחות של תסמונת מטבולית וסוכרת בקרב חולים פסיכיאטריים. נמצא כי בין רבע למחצית מכלל אוכלוסיית המחקר סבלו מדיסלפידמיה אך רק לשליש מחקר רטרוספקטיבי953.) מהמטופלים שסבלו מדיסלפידמיה בוצע ניטור פרופיל שומנים36%( שימוש בבדיקות סקר לשומנים וסוכר בדם בקרב חולים אשר-שנערך בארצות הברית הראה תת מהמטופלים אשר התחילו טיפול10%-פסיכוטיות (דור שני). נמצא כי פחות מ-נטלו תרופות אנטי במחקר954.פסיכוטיות עברו בדיקת פרופיל שומנים ראשונית בעת תחילת הטיפול-בתרופות אנטי אחר שנערך בארצות הברית, נמצאה עלייה בשיעורי ביצוע בדיקת פרופיל שומנים לאחר הכנסת הנחיות קליניות, אך שיעורי הביצוע עדיין נמוכים מהרצוי. בנוסף, נמצא כי הסיכוי לניטור פרופיל במחקר נוסף באוסטרליה, נמצא955.שומנים עולה עם הגיל ותדירות הביקורים אצל רופא המשפחה כי לאחר ביצוע הדרכה לצוות הרפואי נצפתה עלייה בשיעור ניטור ליפידים בפלזמה של חולים 957. נשים מנוטרות לפרופיל שומנים בשיעור נמוך יותר מאשר גברים956.פסיכיאטריים 103 מדידת לחץ דם יתר לחץ דם מהווה אחת מהמחלות הנלוות השכיחות ביותר בקרב חולים פסיכיאטריים. בקרב חולים עם מחלה נפשית, יתר לחץ דם, נמצאת בשכיחות גבוה יותר בקרב אלה הנוטלים תרופות המעקב אחר יתר לחץ דם בקרב החולים הוא נמוך בהשוואה לאוכלוסייה960 ,959 ,958.אנטיפסיכוטיות האמריקאי, נמצא כי שיעור החולים עם יתר לחץ דם הנמצאיםHEDIS-הכללית. לפי הנתונים של ה , בהשוואה לשיעורים של האוכלוסייה הכללית40%-במעקב אחר רמת לחץ הדם תוך שנה עומד על כ מהחולים הסובלים מסכיזופרניה סובלים33% במחקר נוסף נמצא כי961.61%- ל56%-אשר נעים מ גם מיתר לחץ דם. אולם, נצפה שיעור נמוך של טיפול ביתר לחץ דם בקרב אוכלוסיית החולים הללו זאת לעומת שיעור גבוה962. מכלל החולים הסובלים מיתר לחץ דם קיבלו טיפול40%-– פחות מ יחסית של מדידת לחץ דם בקרב האוכלוסייה הכללית. שיעור המטופלים עם מדידת לחץ דם פעם 963.80.8% על74 עד גיל55 ומגיל92.5% עומד על54 עד גיל20 בשנה מגיל בדיקת סקר לדם סמוי בצואה אין נתונים חד משמעיים אשר תומכים בכך שהיארעות סרטן גבוהה יותר בקרב חולים פסיכיאטריים עם זאת, מספר מחקרים הראו כי סרטן מהווה אחת מהסיבות964.בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם יכול966 ,965.המובילות לתמותה בקרב חולים פסיכיאטריים להשפיע לטובה על התוצאות והפרוגנוזה של מטופלים אלה. גילוי מוקדם של סרטן מעי הגס והחלחולת (רקטום) מוריד את שיעורי התמותה ובדיקת סקר לדם סמוי בצואה היא בדיקת סקר פטירות מסרטן המעי1,300- בישראל, ישנן כ967.75-50 המומלצת לביצוע פעם בשנה בגילים בדיקת דם סמוי בצואה מפחיתה את שיעורי התמותה מסרטן זה בשיעורים של968.הגס בשנה לפיכך הכריז משרד הבריאות על תוכנית לאומית לאיתור מוקדם של סרטן זה969.33%-15% גם איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל970.באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה לפי הדו"ח של התוכנית הלאומית971. ומעלה לבצע בדיקה זו כבדיקת סקר50 ממליץ לאנשים בני למדדי איכות ברפואת הקהילה בישראל נמצא כי שיעור המטופלים שביצעו בדיקת דם סמוי בשנה ביצוע בקרב אוכלוסיית- אולם, נמצא כי יש שיעור של תת972.2019- ב51% האחרונה עמד על 35% חולות פסיכיאטריות רק200-חולים פסיכיאטריים. במחקר שנערך בטקסס בארה"ב בקרב כ מהנשים דיווחו כי ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה. נמצא כי הגורם המשפיע ביותר על ביצוע בדיקת מהנשים קיבלו המלצות20%-דם סמוי בצואה הוא קבלת המלצה מרופא המשפחה, אך רק כ 973.מהרופא שלהן 104 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים למאושפזות באשפוז ממושך מכלל התחלואה בסרטן33%-סרטן השד הוא הסרטן השכיח בנשים בישראל ובעולם ומהווה כ בנשים בישראל. בדיקת ממוגרפיה היא בדיקת סקר המומלצת לביצוע אחת לשנתיים בקרב נשים שנים הנמצאות בסיכון ממוצע למחלה. ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן74-50 בגיל 974.השד מוריד את שיעור התמותה ויכול להשפיע לטובה על התוצאות והפרוגנוזה של המטופלות 975.72.5% על74-50 עמד שיעור הביצוע של ממוגרפיה לנשים בנות2018 בישראל בשנת אנליזה שנערכה בנושא נמצא כי ביצוע בדיקת ממוגרפיה גרם לירידה בשיעורי התמותה-במטא במהלך השנים האחרונות, חל שיפור בשיעור ההישרדות976.23%-6% מסרטן השד בשיעור של באנגליה978 ,977.היחסי של נשים החולות במחלה והדבר קשור בחלקו לזיהוי מוקדם של המחלה ובארה"ב נמצא כי שיעור ביצוע ממוגרפיה בקרב נשים עם מחלות פסיכיאטריות נמוך לעומת נשים לכן, ישנה חשיבות בהנגשה של בדיקת הממוגרפיה למטופלות המאושפזות981 ,980 ,979.אחרות לאורך זמן בבתי חולים פסיכיאטריים, שלעיתים אינן מטפלות בעצמן די הצורך, בשל חוסר נגישות .למערכת הבריאות בקהילה דליריום הערכת דליריום בכניסה לאשפוז למשתקמים בגין שבר בצוואר הירך דליריום מוגדר כירידה קוגניטיבית אקוטית והוא מצב בריאותי שכיח וחמור בקרב קשישים. שיעורי אנליזה שנערכה בארצות הברית- מטא982.דליריום הגבוהים ביותר הם בקרב קשישים מאושפזים ומעלה, משתנים65 הראתה כי שיעורי ההיארעות של דליריום בקרב מטופלים, שרובם מגיל )בהתאם למחלקה. נמצא כי שיעורי היארעות (כלומר, מקרים חדשים שקרו לאחר הכניסה לאשפוז אקוטיות, בין- בבתי אבות ומחלקות פוסט22%-20% במחלקות גריאטריות, בין29%-20% נעים בין במחלקות אורתופדיות. בארה"ב הנטל הכלכלי של דליריום על מערכת הבריאות מגיע51%-12% דליריום הוא סיבוך שכיח גם בקרב מטופלים שסבלו משבר בצוואר983. מיליארד דולר בשנה164-ל הירך ועברו ניתוח לתיקון השבר. מחקרים מראים כי שיעור ההיארעות של דליריום בקרב קשישים התפתחות987 ,986 ,985 ,984.שעברו ניתוח תיקון לשבר בצוואר הירך נע בין רבע לחצי מכלל המטופלים דליריום לאחר ניתוח תיקון לשבר בצוואר הירך קשור למספר גורמי סיכון ביניהם ליקוי קוגניטיבי 990 ,989 ,988., תחלואות מרובות, גיל מתקדם ומין זכר20-) פחות מBMI( (לרבות דמנציה), מסת גוף מחקר שנערך בארצות הברית הראה כי גם משך ניתוח מעל שעתיים מהווה גורם סיכון לדליריום דליריום לאחר ניתוח תיקון לשבר בצוואר הירך קשור לסבוכים, תמותה או רמה991.ניתוחי-פוסט 105 במחקר שנערך בהולנד נמצא כי דליריום לאחר ניתוח תיקון שבר בצוואר992.תפקודית נמוכה בקרב מטופלים30%( חודשים6 הירך קשור באופן מובהק להארכת משך אשפוז, תמותה תוך 48%- בקרב מטופלים ללא דליריום), שיעור מטופלים עם סיבוכים (כ11% עם דליריום, לעומת הערכת דליריום בקרב מטופלים שעברו ניתוח תיקון993.) ושחרור למוסד סיעודי25%-לעומת כ לשבר בצוואר הירך תאפשר לצוות הרפואי לאתר את הקשישים הנמצאים בסיכון או כבר סובלים כדי994.מדליריום ולתאם להם את הטיפול במהלך השיקום על מנת למקסם את תוצאות השיקום Confusion Assessment( דCAM-לאתר את המטופלים הללו פותחו כלים מתוקפים להערכה: ה Nursing Delirium- וה997,4A's Test- ה996,)DRS( דDelirium Rating Scale- ה995,)Method מטרת הכלים היא לאפשר לצוות רפואי לא פסיכיאטרי998.)Nu-DESC( דSymptom checklist 1001 ,1000 ,999.לזהות במהירות מטופלים עם דליריום שיעור המטופלים שבוצע להם סיקור קוגניטיבי במהלך האשפוז ותועד במכתב השחרור שינויים קוגניטיביים בגיל המבוגר יכולים לכלול ירידה בזיכרון, קשיי התמצאות, קשיי ריכוז ופגיעה .בכישורי השפה. גורמים אפשריים הם תופעות לוואי של תרופות, דיכאון, דליריום ודמנציה דמנציה (שיטיון/קִהָיוֹן) היא מחלה בה נפגעים התפקודים הקוגניטיביים (חשיבה) והמנטליים (התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים). מחלת הדמנציה פוגעת באופן הדרגתי בזיכרון, ביכולת החשיבה, בהתמצאות בזמן ובמרחב וביכולת לזהות אנשים וחפצים. עקב כך חלה ירידה הדרגתית גם ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. כחלק ממהלך המחלה סובל החולה ,מתופעות של בלבול, רוגז, חשדנות ואף התקפי אלימות. עם הזמן, בנוסף לפגיעה הקוגניטיבית מתרחשת גם פגיעה ביכולות הפיזיות. דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ונחשבת לאחת המחלות הקשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה. הביטוי השכיח ביותר , בישראל1003 ,1002.של התסמונת הינו מחלת האלצהיימר, וישנן מחלות נוספות הגורמות לדמנציה היו2015 , בשנתWHO- על פי ה1005 ,1004. אנשים100,000-מספר החולים בדמנציה נאמד בכ , מיליון מקרים חדשים כל שנה. בשנים הקרובות10 מיליון חולי דמנציה ברחבי העולם עם47-כ כחלק מתהליך הזדקנות האוכלוסייה בעולם, מספר החולים צפוי לעלות. הנטל הכלכלי על החברה יחד עם1007 ,1006.2030 טריליון דולר לשנה בשנת2-העולמית בטיפול באנשים עם דמנציה מוערך כ , ביצוע סיקור קוגניטיבי של המטופל1008.זאת, התפרסמו גם דיווחים על ירידה בשכיחות הדמנציה יסייע בקבלת ההחלטה להמשך בירור בקהילה לצורך אבחון וטיפול. הוא אף יסייע בהתאמת ישנם מספר כלים1009.הטיפול, בניהול המחלה, בשיפור איכות החיים ובהורדת שיעורי התמותה ,1010)MoCa( דMontreal Cognitive Assessment-מתוקפים לביצוע סיקור קוגניטיבי ביניהם ה 106 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים , הבוחן את היכולות הקוגניטיביות בתחומים שונים: זיכרון לטווח קצר, תפיסה מרחבית1012 ,1011 יכולת הפשטה, כישורי שפה וכושר התמצאות (זמן ומרחב). מבחנים נוספים לסיקור קוגניטיבי Loewenstein Occupational- וה1014 ,1013)MMSE(ד Mini-Mental State Examination-הם ה 1015.)LOTCA( דTherapy Cognitive Assessment גדילה והתפתחות שנות הילדות הראשונות הן חשובות מאוד להתפתחות הפיזית, החברתית, הרגשית, הקוגניטיבית ניטור ואיתור מוקדם של בעיות בגדילה ו/או בהתפתחות של הילד יכולים1017 ,1016.והתקשורתית , ישנן אמות מידה לתהליכי גדילה והתפתחות תקינים1019 ,1018.לצמצם נכות, תחלואה ותמותה בהתאם לגיל ולמין הילד, אף כי לא כל הילדים מתפתחים בצורה שווה. חלק מהגורמים המשפיעים אקונומי של המשפחה, שבוע ההיריון בלידה (לידה לפני שבוע-על התהליכים הללו הם: מצב סוציו ,1021 ,1020.), חינוך בגיל הרך וגילוי מוקדם של בעיות התפתחותיות המאפשר התערבויות מוקדמות37 , עמד שיעור ההימצאות של בעיה2008-1997 מחקר שנערך בארצות הברית מצא כי בין השנים1022 . במחקר זה, נצפתה עלייה בשיעור ההימצאות בין השנים הראשונות של14%-התפתחותית על כ ). ההסבר לכך טמון בעלייה2008-2006( ) לבין השנים האחרונות של המחקר1998-1997( המחקר 1023. ואוטיזם, כתוצאה משיפור האבחון וזמינות שירותי הטיפולADHD בשיעור ההימצאות של ) עםn=10,700( 3 במחקר אחר, שנערך בארצות הברית, החוקרים בדקו את שיעור הילדים עד גיל עיכוב התפתחותי וכמה מהם קיבלו את השירותים שהם זכאים להם מטעם הממשלה. נמצא כי מהם10% מהילדים היו זכאים לקבל שירותים התערבותיים אך רק14%- חודשים, כ24 עד גיל חודשים9 במחקר קוהורט שנערך בבריטניה, נעשה מעקב אחר ילדים מגיל1024.עשו בהם שימוש על פי הנתונים של1025. מהילדים סובלים מהתפתחות לקויה12%- נמצא כי כ11 . בגיל11 עד גיל 2018- תלמידים מכלל התלמידים בישראל למדו ב131,000-הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ – הפרעות11.0%- מתלמידים אלו הייתה לקות למידה, ל53.9%-במסגרות החינוך המיוחד. ל למרות החשיבות של ביצוע ההערכה1026. – אוטיזם6.1%- – עיכוב שפתי ול8.4%-התנהגותיות, ל נמצא כי עדיין השימוש בכלים לאיתור ילדים בסיכון לבעיות התפתחותיות נמוך מהרצוי. במחקר שנערך בארצות הברית נצפתה עלייה של שיעור הרופאים המשתמשים בכלים סטנדרטים לאיתור 50%-ילדים עם חשד להתפתחות לקויה. יחד עם זאת, שיעורי הביצוע הם עדיין נמוכים. רק כ 1027.מהרופאים שהשתתפו בסקר דיווחו כי הם משתמשים בכלים לאיתור בעיות התפתחותיות יתר על כן, לא כל הילדים עם התוצאות החריגות בהערכה מקבלים הפניה להמשך בירור. במחקרים 28%-שנערכו בארצות הברית נמצא כי שיעור הילדים אשר קיבלו הפניה להמשך בירור, נע בין כ 1029 ,1028.61%-ל 107 מדידת היקף ראש מדידת היקף ראש היא שיטה פשוטה ולא פולשנית המהווה מדד לגדילה והתפתחות תקינה של התינוק. היקף הראש של תינוקות מותאם לנפח המוח, כך שהיקף ראש תקין מצביע על התפתחות התפתחות הראש במהלך שנות הילדות הראשונות קשורה להתפתחות התקינה1030.תקינה של המוח היקף ראש לא תקין יכול להעיד על בעיות נוירולוגיות והתפתחותיות1033 ,1032 ,1031.של האינטליגנציה ) או מתחתmacrocephaly( והוא מוגדר כהיקף ראש שנמצא במרחק של שתי סטיות תקן מעל ממצאים המחזקים טענה זו התקבלו1034.) לממוצע בהתאם לקבוצת מין וגילmicrocephaly( מהם65% , פעוטות שאובחנו עם מיקרוצפליה680 במחקר שנערך בגרמניה בו נמצא כי בקרב קיימות מספר סיבות להיקף ראש לא תקין. הגורמים המרכזיים1035.התפתחותי-סבלו מעיכוב נוירו למקרוצפליה (היקף ראש גדול) הם: גורם גנטי, הצטברות של נוזלים במוח (הידרוצפלוס), תסמונות הגורמים המרכזיים למיקרוצפליה (היקף ראש קטן) הם: זיהומים (כגון1036.מטבוליות, או גידולים ), היסטוריה משפחתית של מיקרוצפליהRett syndrome זיקה), ביטוי של תסמונות גנטיות (כגון בתדריך משרד הבריאות להערכת1037.נרכשת, אידיאופטי, או שילוב של גורמים מאלה שהוזכרו שנים פורסמו הנחיות לפיהן טיפות החלב צריכות לבצע6 גדילה ומצב תזונתי מהלידה ועד גיל הערכת גדילה שכוללת בין היתר מדידת היקף ראש והשוואת המדידה לעקומת היקף ראש לפי מדידות היקף3 הצוות הרפואי יוכל לעקוב אחר הגדילה של ראש התינוק על ידי לפחות1038.גיל בדיקת1039. חודשים. זהו כלי קל לשימוש המאפשר לבחון את התפתחות המוח8 ראש עד גיל American Academy of- חודשים מומלצת על ידי ה24 היקף ראש בכל ביקור אצל רופא עד גיל . שימוש בעקומת היקף ראש מומלץ על ידי משרד הבריאות1040.Pediatrics בדיקות התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בשנות הילדות הראשונות מתרחש תהליך למידת שפה, במקביל לזמן בו קצב התפתחות המוח יש חשיבות גבוהה בביצוע איתור מוקדם של בעיות תקשורת, בכדי להתחיל1041.הוא המהיר ביותר ילדים, נמצא כי רק13,485 במחקר שנערך בארצות הברית בקרב1042.בטיפול התערבותי מוקדם 52%- מההורים שנכללו במחקר דיווחו כי נערכה בדיקת התפתחות פורמלית לילדיהם. כ21%-כ דיווחו על מעקב גדילה, מה שאומר כי רוב הבדיקות הן בלתי פורמליות, דבר המקשה על איתור 1043.ילדים עם בעיות התפתחותיות גורמי סיכון לבעיות שפה בקרב ילדים כוללים מין (בנים לעומת בנות), היסטוריה של קשיי שפה במשפחה, רמת השכלה נמוכה של ההורים וגורמים הקשורים להיריון ולידה (משקל לידה, שבוע ביצוע של התערבות מוקדמת הוכח כמסייע לילדים עם בעיות שפה ותקשורת1044.)לידה וסיבוכים 108 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מחקר שנערך בהולנד1045.ומוריד את הסיכון לכך שהילד יזדקק לשירותים של חינוך מיוחד בעתיד , השווה בין התוצאות לאחר ביצוע הערכה מיוחדת לגילוי בעיות שפה8 ילדים בני5,400 בקרב ותקשורת לבין התוצאות לאחר ביצוע ההערכה הסטנדרטית (תצפית של רופא). החוקרים רצו להראות כי בעזרת כלי ההערכה המיוחד, ניתן לזהות יותר ילדים בסיכון לבעיות שפה ותקשורת בגיל צעיר וכך לבצע התערבות מוקדמת יותר. כדי לעשות זאת, הם בדקו כמה ילדים למדו בבתי ספר מיוחדים לילדים עם בעיות התפתחותיות וכמה לא. נמצא כי בקבוצת ההתערבות היו יותר קיבלו טיפול התערבותי לבעיות שפה וכתוצאה מכך, הסיכוי שהילדים בקבוצת5 ילדים שעד גיל 1046. מהילדים בקבוצת הביקורת30%- הוא קטן ב8 ההתערבות יהיו בבית ספר לחינוך מיוחד בגיל מחקרים מראים כי לילדים שאובחנו בגיל צעיר עם ליקויי שפה ותקשורת, היו הישגים נמוכים יותר 1048 ,1047.באקדמיה, בעבודה וביכולת התקשורתית בהשוואה לילדים ללא ליקויי שפה ותקשורת לכן חשוב לערוך בדיקות שפה ותקשורת מקיפות יחד עם בדיקות התפתחות נוספות שיאפשרו זיהוי ואיתור מוקדם של עיכוב בהתפתחות כישורי תקשורת, וזאת על מנת לאפשר התערבות על פי חוזר משרד הבריאות, אחיות טיפות חלב1050 ,1049.מוקדמת עוד בטרם הכניסה לבית הספר הועבר חוק1975- ב1051.צריכות לערוך בדיקות תקשורת והבעה לפעוט בגילאי שנתיים עד שלוש בארצות הברית אשר קובע כי ילדים עם בעיות התפתחויות וליקויי למידה זכאים לקבל חינוך מיוחד שמותאם לצרכיהם. החוק גם מתייחס לחובה של מתן שירותים והתערבות מוקדמת לילדים עד גיל American- ה1052. עם עיכובי התפתחות, הכולל גם אבחון והתערבות בתחום של שפה ותקשורת3 תומך בהתערבות מקצועית מוקדמת לילידים עםSpeech-Language-Hearing Association 1053.ליקויי שפה ותקשורת 6 עד4 בדיקות התפתחות בגיל איתור וטיפול בליקוי התפתחותי בגיל הילדות יכול למנוע החמרה של הליקוי ולצמצם מגבלות בגיל המבוגר. ליקויים בתחומים של שפה ותקשורת, יכולות מוטוריות, כישורים חברתיים ויכולת לפתור 1054.בעיות, עלולים להצביע על עיכובים התפתחותיים כגון אוטיזם, ליקויי למידה, ופיגור שכלי כאשר יש חשש1055. מכלל הילדים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים10%-לכ ,להפרעות התפתחותיות כמו פיגור שכלי, בעיות מוטוריות, הפרעות באיברי חישה והפרעות התנהגות נדרש אבחון מוקדם ככל האפשר וטיפול שיקומי מוקדם. הטיפול השיקומי הוא לעיתים ארוך "ואינטנסיבי. הפרעות התפתחותיות מתחלקות לשני סוגים: א. הפרעות התפתחותיות "סומטיות ,המופיעות על רקע פגיעה אנטומית או תפקודית במערכת העצבים או בשרירים או באיברי החישה כתוצאה ממחלות גנטיות, פגות קיצונית, לידה טראומטית או סיבות נרכשות במהלך ההיריון (כמו זיהומים, טראומה, נטילת תרופות או סמים ועוד); ב. הפרעות התפתחותיות שאינן סומטיות, בהן 109 אין פגיעה מוכחת במערכת העצבים, כמו קשיים בדיבור, קשיים במוטוריקה עדינה, סרבול בהליכה מכלל התלמידים שלמדו12.7% ועוד. בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ נמצא כי 53.9%-, היו תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. לכ2018 בבתי הספר היסודיים בישראל בשנת היה עיכוב8.4%- מהם היו הפרעות התנהגותיות, ל11.0%-מתלמידים אלו הייתה לקות למידה, ל , מחקרים מראים כי ככל שבעיות ההתפתחות מאותרות מוקדם יותר1056. – אוטיזם6.1%-שפתי ול בדיקות תקופתיות לילדים מהוות1057.ניתן לטפל בהם מהר יותר ולהגיע לתוצאים טובים יותר הזדמנות חשובה לצוות המטפל לאתר בעיות התפתחותיות, במיוחד בנקודות קריטיות של חיי 1058.הילד, כגון לפני הכניסה לבית הספר 1059. ממליץ לבצע בדיקת התפתחות לפחות פעם בשנהAmerican Academy of Pediatrics-ה במטרה לאתר6 עד4 בישראל, משרד הבריאות הגדיר חובת ביצוע בדיקת התפתחות לילדים בגיל 1060.ליקויי התפתחות טרם הכניסה לבית הספר ולטפל בהם מבעוד מועד ביקור ראשון בתחנת טיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים לאחר הלידה ) מהווה תקופה חשובה בהתפתחות הביולוגית/פיזיולוגיתpostpartum( התקופה שלאחר הלידה של התינוק וגם להתפתחות הקשר בין האם, המשפחה והתינוק. כדי לוודא התפתחות תקינה, חשוב לזהות בעיה פיזיולוגית/התפתחותית או רגשית/משפחתית מוקדם ככל האפשר על מנת לטפל במהלך הביקור הראשון של התינוק והאם בתחנת טיפת חלב, נאספים1061.בה מוקדם ככל הניתן נתונים בסיסיים כגון היקף ראש, הערכת העלייה במשקל, זיהוי ומעקב אחר בעיות שלא נבדקו בבית החולים אך דורשות התערבות רפואית. מידע זה הינו בעל חשיבות רבה להמשך הטיפול והמעקב. הביקורים בטיפות חלב מהווים מקור לתמיכה רגשית עבור ההורים ואמצעי הדרכה ,1062.בנושאים מגוונים כגון הנקה, בטיחות, הורות ואיתור בעיות אחרות, לרבות דיכאון לאחר לידה הביקור הראשון הנערך תוך שבועיים ממועד הלידה מהווה נקודת בסיס ונועד לתת מענה1064 ,1063 ראשוני לבעיות הדחופות. איחור בקיום ביקור ראשון מעבר לשבועיים נובע, ככל הנראה, מחסמים מערכתיים ומשפחתיים. הפקטורים שקשורים לזמן הביקור כוללים: לידה ראשונה, מצבים ,)רפואיים של היילוד, שבוע היריון משוער, סוג הלידה (לידה וגינלית בהשוואה לניתוח קיסרי אבחון פתולוגי, סטטוס הנקה, זמינות מוגבלת של צוות רפואי, חסמי שפה, תפיסה נמוכה של ערך מחקר קבוצות1067 ,1066 ,1065.)הטיפול הראשוני ומאפיינים חברתיים (לרבות סוג הביטוח הרפואי מיקוד של צוותים רפואיים (רופאים ואחיות) שנערך בארצות הברית הראה כי גורמים המשפיעים על עיכוב בהגעה לבדיקה תוך שבוע מלידת התינוק הם תקשורתיים (לרבות קושי ביצירת קשר עם המרפאה; בלבול לגבי הגורם האחראי על ייזום המשך טיפול ותקשורת לקויה בין בית החולים 110 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים והקהילה), קשורים לתהליכי עבודה (כגון חוסר זמינות מצד המרפאה, דאגות מצד האם לגבי הכנת התינוק לנסיעה מחוץ לבית), או קשורים לידע (הורים המתקשים לזכור את כל ההוראות כשחוזרים למרות הקשיים הכרוכים בכך, ביקור ראשון בחלון זמן קצר לאחר השחרור מבית1068.)הביתה תינוקות79,720 החולים חשוב למניעת תוצאות לא רצויות. ממחקר שנערך בארצות הברית בקרב עולה כי ישנה מגמת עלייה בביקורים במרפאה בחלון הזמן המומלץ2011-2001 שנולדו בשנים ימים לתינוקות ששוחררו5- שעות לאחר הלידה ו48 שעות לתינוקות ששוחררו עד72-48 (תוך . בנוסף, נמצא קשר מובהק בין ביקורי רופא2011- ב23%- ל2001- בלבד ב5%- שעות) – מ72 לאחר מחקר נוסף שנערך בארצות1070 ,1069.המתבצעים במועדם לבין הורדת שיעורי אשפוזים חוזרים מהאימהות הגיעו עם התינוקות שלהן לביקור ראשון אצל84% אימהות, מצא כי333 הברית, בקרב רופא במהלך השבועיים הראשונים לאחר הלידה. הגורמים שהשפיעו על חוסר ההיענות לביקור תוך שבועיים היו מספר הילדים בבית, רמת השכלה נמוכה, חוסר הבנה של פוליסות הביטוח או כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת ממליץ על ביקור1071.היעדר ביטוח American Academy of Pediatrics- על פי ההנחיות של ה1072.ראשון תוך שבועיים ממועד הלידה 1073. ימים ממועד הלידה5 עד3 יש להקפיד שהביקור הראשון יתבצע תוך חיסונים , מחלות אשר גרמו לתמותה ברוב המקרים, כגון19-עם התפתחותם של חיסונים בשלהי המאה ה .חצבת, אבעבועות שחורות וטטנוס, כבר אינן מהוות איום לבריאות הציבור בסדר הגודל שהיו בעבר מרבית החיסונים פועלים על ידי הכנסת מחולל מחלה מוחלש, מומת או אנטיגן הגורמים לפיתוח נוגדנים וזיכרון חיסוני בגוף. בנוסף לכך, לכל מחלה, התחסנות של חלק מהאוכלוסייה מגנה גם מתן חיסונים לתינוקות ופעוטות מעוגן1075 ,1074.)על האוכלוסייה שאינה מחוסנת (חסינות עדר , מומלץ על ידי האיגודים המקצועיים ומשרדי הבריאות של מדינות רבות1076,בספרות המקצועית מדיניות החיסונים גרמה לצמצום1081 ,1080 ,1079 ,1078 ,1077.כגון ארצות הברית, אנגליה, קנדה וישראל מקרי732,000-שיעורי התחלואה והתמותה בעולם. בארצות הברית יש הערכה כי חיסונים מנעו כ לפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, חיסונים מונעים בין1082.תמותה בקרב תינוקות וילדים מתן חיסונים אף חוסך נטל כלכלי משמעותי ממערכות1083. מיליון מקרי תמותה בכל שנה3-2 Vaccines for Children בארצות הברית, נמצא כי מתן חיסונים דרך תוכנית1084.הבריאות בעולם ניתנים בחינם בתחנות6 בישראל, חיסוני השגרה עד גיל1085.חסך עלויות של יותר מטריליון דולרים טיפות חלב אזוריות. החיסונים ניתנים בהתאם להנחיות האגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות 1086.CDC- והWHO-ובהלימה להנחיות של ה 111 חודשים13 – מנה אחת עד גילMMR/MMRV חיסון ) הוא חיסון משולב למניעתMMR/MMRV) Measles, Mumps, Rubella, and Varicella-חיסון ה .)Varicella( ) ואבעבועות רוחMMR – Measles Mumps Rubella( המחלות חצבת, חזרת, אדמת .חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח הן מחלות מידבקות העוברות מאדם לאדם בהעברה טיפתית , פותחו חיסונים נגד חצבת, חזרת ואדמת ששולבו למנת חיסון אחת20- של המאה ה60-בשנות ה , חיסון זה2007 , החלו לתת את החיסון המשולש בישראל. החל משנת1988 . משנת1971 בשנת 1087.ניתן בשילוב עם חיסון נגד אבעבועות רוח חצבת היא מחלה מידבקת במיוחד, הפוגעת בדרכי הנשימה. המחלה עלולה לגרום לסיבוכים כגון קבע ארגון הבריאות2010 שלשולים, דלקת ריאות או דלקת קרום המוח ואף לתמותה. בשנת ) כיסוי של מנה אחת של1 : לצמצום מחלת החצבת בעולם והם2015 יעדים לשנת3 העולמי ) צמצום שיעור היארעות של חצבת מתחת2 . מהילדים בגיל שנה ברמה לאומית90% חיסון בקרב .2000 ביחס להערכה של שנת95%-) צמצום שיעור התמותה ב3 . מקרים למיליון בעולם5-ל מקרים49- ל145- מ66%- שיעור ההיארעות של מחלת החצבת ירד ב2018-2000 בין השנים מקרים ברחבי142,000- מקרי מוות לשנה ל535,600- מ73%-למיליון איש ושיעור התמותה ירד ב מיליון מקרים של מוות ברחבי העולם. אף על23.2-העולם. בתקופה זו חיסון מפני חצבת מנע כ ושיעורי2016- בהשוואה ל2018 בשנת167%-פי כן, מקרי התחלואה העולמית בחצבת עלו ב . הסיבה לעלייה במקרי התחלואה היא התפרצות2017 התמותה העולמית המוערכת עלו משנת , בעיקר בקרב אנשים שאינם מחוסנים, כולל ילדים2018-2017-עולמית של תחלואה בחצבת ב חדשים הראשונים6- ילדים ומבוגרים חלו בחצבת באירופה ב41,000- למעלה מ1088.ובני נוער , נרשמו יותר2018 בסיכום שנת1089. במדינת אוקראינה בלבד23,000 ,, מתוכם2018 של שנת ' חלו בחצבת בישראל אלפי50- בשנות ה1090. מקרי מוות באירופה72- מקרי תחלואה ו82,500-מ חלה ירידה מתמדת במספר החולים, אך עדיין1967 חולים בכל שנה. מאז הכנסת החיסון בשנת ישנן התפרצויות של המחלה, המתרחשות בעיקר באוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן וכתוצאה מייבוא מחו"ל. בעקבות שיעור כיסוי חיסוני גבוה במדינה, מקרים של חצבת צפויים בעיקר בקרב אנשים לא מחוסנים. יחד עם זאת, לארץ מגיעים חולים שנדבקו בחו"ל ויכולים לגרום להתפרצויות נדבקו מעל2019 ועד סוף מאי2018 של המחלה, למרות הכיסוי החיסוני הגבוה. החל מחודש מרץ אנשים בחצבת כתוצאה מייבוא של המחלה על ידי מספר מצומצם של תיירים ומבקרים4,250-ל 1091.ולאחר מכן הפצה של המחלה בקרב אוכלוסייה לא מחוסנת חזרת היא דלקת ויראלית אקוטית שמתבטאת בהתנפחות כואבת של בלוטות הרוק. סיבוכים מאז הכנסת התוכנית לשתי מנות1092.של חזרת כוללים אנצפיליטיס, מנינגיטיס ודלקת האשכים 112 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים חיסון, שיעור המקרים של חזרת בארצות הברית ירד לכמה מאות מקרים בלבד בשנה, אולם 6,000-, ליותר מ2012- מקרים ב229-: מCDC- נצפתה עלייה במספר המקרים המדווחים ל2012-מ חלה עלייה2019 ) ובשנת2,250- חלה ירידה במספר המקרים (כ2018 . בשנת2017- וב2016-ב 1093. מקרים. ההתפרצויות התחילו במקומות בהם יש לאנשים מגע קרוב אחד לשני3,500-נוספת ל מקרים, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר הינה בקרב200,000 דווח על2006-2015 באירופה, בין יש תוכניות חיסון2018 לפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי לשנת1094.ילדים ומתבגרים בישראל, נצפתה ירידה מובהקת בשיעורי1095. מהמדינות בעולם122-לאומיות לחיסון נגד חזרת ב ועד100,000- ל158- חודשים: מ15 , שבה החלו לתת את החיסון בגיל1988 התחלואה מאז שנת חודשים12 , החלו לתת את החיסון מוקדם יותר, בגיל90-. משנות ה100,000- מקרים ל20-לכ 1- וכתוצאה מכך נצפתה ירידה נוספת בשיעורי התחלואה עד לכ6 ) בגילbooster( עם מנת דחף , שבה נצפתה התפרצות של המחלה ושיעורי התחלואה2010 . מגמה זו נמשכה עד שנת100,000-ל בשנים לאחר מכן נצפתה ירידה בשיעור התחלואה ובשנת1096.100,000- מקרים ל64.6 עמדו על 1097.100,000- מקרים ל5- שיעור התחלואה ירד לפחות מ2018 אדמת היא מחלה מידבקת המתבטאת בחום ובנפיחות של בלוטות הלימפה. הסיבוכים הנגרמים על ידי אדמת הם שכיחים יותר בקרב מבוגרים מאשר בילדים. הם כוללים סיבוכים כגון: פגיעה .וסקולרית, ירידה בשיעור הטסיות בדם, דלקת קרום המוח, דלקת מפרקים (במבוגרים) ותמותה אדמת היא מחלה טרטוגנית ועלולה לגרום למומים מולדים בעוברים או להפלות. בעוברים, אדמת ,עלולה לפגוע בכמעט כל מערכת בגוף, למשל חירשות, פגיעה בהתפתחות העיניים, פגיעה בלב , שיעור ההיארעות של אדמת היה מתחת1972 בישראל, משנת1098.בעיות נוירולוגיות והפטיטיס , שיעורי ההיארעות ירדו1994 בשנה (פרט למספר התפרצויות). משנת100,000- מקרים ל25-ל , נצפתה ירידה נוספת ושיעורי2006 ובשנת100,000- מקרים ל0.9 באופן משמעותי ועמדו על באוסטרליה, נמצא כי שיעורי היארעות של אדמת1099.100,000- מקרים ל0.1 ההיארעות עמדו על ) שלeradication( בצפון ודרום אמריקה, הכריזו על הכחדה1100. איש100,000- ל0.8 עומד על חיסון נגד אדמת2020 לפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי לשנת1101.2015 הווירוס משנת 1102.71%- מהמדינות בעולם עם כיסוי גלובלי המוערך ב173-הונהג בפריסה ארצית ב .)varicella zoster( אבעבועות רוח היא מחלה אקוטית הנגרמת על ידי וירוס וריצלה זוסטר פותח ביפן חיסון20- של המאה ה70-המחלה מתבטאת בחום גבוה ובפריחה מגרדת. בשנות ה , החלו להשתמש בחיסון זה בארצות הברית. הסיבוכים היכולים1995 נגד אבעבועות רוח. בשנת להיגרם בשל הווירוס הם זיהום בעור (בשל גרד), דלקת ריאות או דלקת בקרומי המוח (מנינגיטיס על פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, הנטל הגלובלי של מחלה זו נמוך1103.)או אנצפליטיס 113 4.2- מסתכמת ב2014 יותר מאשר מחלות מדבקות אחרות לרבות חצבת. הערכת הנטל לשנת . מקרים של תמותה ברחבי העולם4,200-מיליון מקרים של סיבוכים חמורים שהובילו לאשפוז ו 3-1 , לעומתvaricella מקרים של100,000- מקרים של תמותה ל3-לפני עידן החיסונים, היו כ varicella , מקרים עבור חצבת. עם זאת, כמו כל המחלות ברות המניעה באמצעות חיסון1,000-ל 1104.מהווה נטל מיותר באוכלוסייה עם מחיר בריאותי וחברתי חודשים לגיל12 בין גילMMR/MMRV מתן מינון ראשון של חיסון - MMR/MMRV חיסון )ACIP( דAdvisory Committee of Immunization Practices- חודשים מומלץ על ידי ה15 1108. ומשרד הבריאות הישראלי1107, האנגליNHS- ה1106, משרד הבריאות הקנדי1105,האמריקאי וכל1110, באנגליה1109, חודשים נמדד בארצות הברית12 בגילMMR/V שיעור ההתחסנות של חודשים שקיבלו35 עמד שיעור הילדים עד גיל2017 בארצות הברית, בשנת1111.שנתיים בקנדה ושיעור ההתחסנות נגד אבעבועות רוח עמד על91.5% עלMMR לפחות מנה אחת של חיסון חודשים עמד על24 באנגליה עד לגילMMR/V שיעור מתן מנה ראשונה של חיסון1112.91.0% מהילדים83%- מהילדים קיבלו חיסון משולש ו90% , בקנדה, נמצא כי עד גיל שנתיים1113.91.2% 1114.קיבלו חיסון נגד אבעבועות רוח חודשים18 מנות עד גיל4 – חיסון מחומש ) הוא חיסון משולב של החיסון המשולש (נגד דיפתריה [אסכרה], טטנוס5-in-1( החיסון המחומש B , הניתן ביחד עם חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוגDTaP-[פלצת] ושעלת) הידוע גם כ ). מחקרים רבים מצביעים על החשיבות של התחסנות נגד המחלותIPV( ) וחיסון נגד פוליוB HiB( 1115.הללו במניעת התפשטות מחלות והתפרצויות, הורדת שיעורי תחלואה ותמותה של תינוקות 1117 ,1116.מחקרים רבים הוכיחו כי החיסון המחומש בקרב תינוקות הוא בטוח לשימוש ) הן מחלותPertussis; Whooping cough( ) ושעלתTetanus( ), טטנוסDiphtheria( דיפתריה דיפתריה מתבטאת .הנגרמות על ידי חיידקים ויכולות לגרום לסיבוכים רציניים ואף לתמותה בחסימת דרכי הנשימה ובסיבוכים הכוללים דלקת עצבים, בעיות בכליות, דלקת בשריר הלב לפי הנתונים של ארגון1119 ,1118. מהאנשים הנדבקים בה10%-5% ) ותמותה בקרבMyocarditis( 2009 עד שנת2000 הבריאות העולמי, נצפתה ירידה מובהקת במקרי הדיפתריה המדווחים משנת שיעור המקרים היה יציב. דרום מזרח2009- מקרים בשנה) ומ5,300- מקרים בשנה לכ10,000-(מכ מקרים4,500-אסיה הינו האזור המדווח על מספר המקרים הרב ביותר בעולם של דיפתריה – כ מקרים של דיפתריה ובעולם63 , באירופה דווחו2018- ב1120.2015-2010 כל שנה בין השנים ,1121. לא התקבלו דיווחים על מקרי דיפתריה2015- מקרים; בארה"ב, מ16,000-דווח על יותר מ 114 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים . בשנה שלאחר100,000- מקרים ל190.4 עמד שיעור המקרים על1951 בישראל, בשנת1123 ,1122 60.6 – מכן, החלו לתת את החיסון לכלל התינוקות בארץ ונצפתה ירידה ניכרת בשיעור המקרים מקרים0.05- חלה ירידה בשיעור המקרים (פחות מ2003-1972 . בין השנים100,000-מקרים ל 1124., לא דווח כלל על מקרי דיפתריה2003 ) ומשנת100,000-ל טטנוס (צפדת או פלצת) היא מחלה אקוטית קשה המתבטאת בהתכווצויות של שרירי הלסת ) ולאחר מכן בשרירים אחרים בגוף. סיבוכי המחלה כוללים: בעיות נשימה ושבריםlockjaw( הסיכון לתמותה מטטנוס1125.(הנובעים מההתכווצויות), יתר לחץ דם, הפרעות בקצב הלב ותמותה – שיעור2018 מקרים במהלך שנת92 באירופה, דווח על1126.גבוה יותר בקרב תינוקות וקשישים 65 איש. שיעור ההיארעות הגבוה ביותר היה בקרב קשישים מגיל100,000- ל0.02 היארעות של , בישראל עמד שיעור המקרים1951 בשנת1127.ומעלה, כאשר במרבית המקרים דווח על נשים מקרים0.1-, עם הכנסת חיסון התינוקות, השיעור ירד ל1955 . משנת100,000- מקרים ל2 על 1128.100,000-ל שעלת היא מחלה מידבקת הגורמת להתקפי שיעול חזקים וכתוצאה מכך לקשיי נשימה. שעלת .עלולה לגרום לסיבוכים, במיוחד בקרב ילדים קטנים ביניהם דלקת ריאות, פגיעה נוירולוגית ותמותה .100,000- מקרים ל150 בארצות הברית, שיעור ההיארעות של שעלת לפני הכנסת החיסון, עמד על , שבו שיעור80-, לאחר הכנסת החיסון ירד שיעור ההיארעות עד סוף שנות ה40-בשלהי שנות ה מקרים בשנה). אולם, בשנות האלפיים2,900- איש (כ100,000-ההיארעות עמד על מקרה אחד ל מקרים עם18,600- כCDC- דווחו ל2019 בשנת1129.חלה עלייה בשיעור ההיארעות של שעלת עמד2012 , בשנתCDC- לפי הדו"חות של ה1130. איש100,000- ל5.7 שיעור היארעות כללי של 1131.100,000- מקרים ל126.7 שיעור ההיארעות של שעלת בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה על ,99 ,169 ,160.3 חודשים שחלו בשעלת היה6 , שיעור התינוקות עד גיל2018-2013 בין השנים חודשים6 בהתאמה. שיעור התינוקות מגיל6-1 מקרים בחודשים100,000- ל72.8- ו78.4 ,70.9 100,000- ל32.7- ו37.1 ,31.9 ,37.2 ,44.4 ,45.3 ועד שנה שחלו בשעלת באותן השנים היה חודשים שחלו6 , שיעור התינוקות עד גיל2019 בשנת1137 ,1136 ,1135 ,1134 ,1133 ,1132.מקרים בהתאמה חודשים ועד שנה שחלו בשעלת היה6 ושיעור התינוקות מגיל100,000- ל76.5 בשעלת היה נצפתה התפרצות2012 כמו כן, באנגליה, משנת1138.2018-, עלייה בהשוואה ל100,000- ל41.5 (אך לא בהשוואה2014-2013 של מחלת השעלת ועל אף הירידה בשיעור המקרים בין השנים . שלושים ושניים2016-2015 לשיעורים שקדמו להתפרצות), נצפו עליות בשיעור המקרים בשנים נצפתה ירידה קלה בשיעור מקרי השעלת2017-. ב2016-2012 תינוקות נפטרו משעלת בין השנים , בישראל1139. לא מתו תינוקות כתוצאה משעלת2018 ובמהלך שנה זו ועד למחצית הראשונה של 115 ) ונצפתה ירידהDTaP( , החלו לתת את החיסון נגד שעלת כחלק מהחיסון המשולש1957 בשנת בשיעור ההיארעות של מקרי השעלת בקרב ילדים (עם עליות מתונות במהלך התפרצות). מתחילת ,100,000- מקרים ל9.3- ועד ל100,000- מקרים ל42.8-, חלה ירידה מ90- ועד לשנות ה70-שנות ה בין100,000- ל87 , נצפתה עלייה בשיעור ההיארעות שהגיעה לממוצע של90-אך בשלהי שנות ה . שיעור ההיארעות של שעלת בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה הינו הגבוה2009- ל2006 השנים , חלה פעילות מוגברת של מחלת2019-ביותר לעומת שיעורי ההיארעות בקבוצות גיל אחרות. ב .2018- שאושפזו ב28 מהחולים נזקקו לאשפוז, לעומת31 . מקרים שדווחו2,003 השעלת, עם חודשים. הפטירה האחרונה משעלת12- מהאשפוזים נרשמו בקרב תינוקות בני פחות מ66% 1142 ,1141 ,1140. בתינוק שלא חוסן נגד שעלת2016-בישראל נרשמה ב הוא זיהום חיידקי שעלול לגרום להתפתחות של זיהומים הפוגעיםB המופילוס אינפלואנזה 3%- במספר מערכות בגוף. המחלה מתבטאת בדלקת קרום המוח, דלקת ריאות וצלוליטיס. בין לפני פיתוח החיסון, המופילוס אינפלואנזה1143. מהילדים אשר חולים במחלה ימותו ממנה6% 50%-- הייתה הגורם המוביל למנינגיטיס אצל תינוקות, שהייתה ההתבטאות של הזיהום בכB היארעות המחלה קשורה לגיל, כאשר רוב המקרים המדווחים הם בקרב1145 ,1144. מהמקרים65% באירופה שיעור ההיארעות הגבוה ביותר הינו בתינוקות עד1146. חודשים12 תינוקות מתחת לגיל 65 איש, לאחריו, שיעור ההיארעות הגבוה ביותר הוא בקרב בני100,000- ל4-גיל שנה ועומד על כ בשנת5 שיעור ההיארעות בארצות הברית בילדים מתחת לגיל1147.) איש100,000- ל2.4( ומעלה , עוד בטרם הוכנס החיסון1992-1987 בישראל בין השנים1148. איש100,000- ל0.18 היה2017 .100,000- מקרים ל2.5- ל2 , שיעור ההיארעות של המחלה נע ביןB נגד המופילוס אינפלואנזה החלו לתת את החיסון לכלל התינוקות שנולדו ונצפתה ירידה מובהקת בשיעור ההיארעות1994-ב 1149.100,000- מקרים ל0.1 של המחלה והוא עמד על כיום, ישנה תוכנית גלובלית להכחדת1150.פוליו הוא וירוס מידבק שיכול לגרום לשיתוק ולתמותה 1151. מקרים בעולם33 דווחו על2018-) ובGlobal Polio Eradication Initiative – GPEI( פוליו ., בטרם הוכנס החיסון100,000- מקרים ל69 בישראל, שיעור ההיארעות של מחלת הפוליו היה .)100,000- מקרים ל1.2-, עם הכנסת החיסון, חלה ירידה ניכרת בהיארעות המחלה (פחות מ1962-ב 1152., לא דווח על מקרי פוליו בישראל1988 משנת DTaP מנות או יותר של חיסון4 חודשים שקיבלו35 בארצות הברית, שיעור התינוקות עד גיל ושיעור92.7% מנות חיסון נגד פוליו עמד על3 ; שיעור התינוקות שקיבלו לפחות83.2% עמד על 75.8% , בקנדה1153.80.7% עמד עלB מנות חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה4 התינוקות שקיבלו קיבלו חיסון נגד90.7%- מנות חיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת עד גיל שנתיים ו4 מילדים קיבלו 116 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מהילדים בסביבות גיל שנה מחוסנים95%- כ2018 , בשנתOECD- לפי הנתונים של ה1154.פוליו ; בהולנד, השיעור עומד על95% בחיסון דיפתריה, טטנוס ושעלת; באוסטרליה, השיעור עומד על 1155.96% ובשוויץ, על93% מנות חיסון נגד שעלת3 חודשים שקיבלו7 שיעור התינוקות בגיל שיעור מקרי התחלואה בשעלת עלה בשנים האחרונות בארץ ובעולם. שעלת עלולה להופיע בכל הגילים, אך שיעורי ההיארעות בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה הם הגבוהים ביותר וההסתמנות הקלינית קשה יותר. תינוקות החולים בשעלת נמצאים בסיכון גבוה לסבול מסיבוכים, הפסקות . שנים5-3 מחלת השעלת היא מחלה אנדמית בעלת התלקחויות תקופתיות כל1156.נשימה ומוות מקרים של11,209 חלה התפרצות של מחלת השעלת. בקליפורניה שבארה"ב היו2014 בשנת מקרים בקליפורניה עם מקרה מוות5,066 דווח על2019 בשנת1157.שעלת ושני תינוקות נפטרו דווח על שלושה תינוקות2015-2014 בחורף1158. חודשים4 אחד בקרב תינוקות מתחת לגיל על פי דו"חות האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, בשנת1159.שנפטרו משעלת באזור ירושלים מקרי תחלואה בשעלת בהתאמה. שיעור התחלואה5,213- ו1,567 היו בישראל2015- ו2014 2018 בהתאמה, אך בשנת500- ו1,648 ומספר מקרי התחלואה בהן היה2017- ו2016-ירד ב 2019 מקרים. שיעור התחלואה עלה עוד בשנת665- ל2017 לעומת33%-שיעור התחלואה עלה ב הנחיות משרד הבריאות בישראל מורות על מתן1160. מקרים776- ל2020- מקרים וירד ב2,003-ל חיסון נגד שעלת לתינוקות בני חודשיים, ארבעה חודשים ושישה חודשים, כאשר בין כל מנה יש במחקר שנערך בישראל1162.CDC- הנחיה זו תואמת את המלצות ה1161. שבועות8-6 הפרש של מפני84.4% חודשים מקנה הגנה של7 מנות חיסון נגד שעלת עד גיל3 נמצא כי השלמה של 1163.המחלה ומורידה את שיעורי התחלואה 117 שיטות הגדרת המדדים .מידי שנה, צוות התוכנית ביחד עם הוועדה המייעצת למדדי איכות, מגדירים נושאים במיקוד בהתאם, מתבצעת סקירת ספרות בהקשר למדדי איכות קליניים הקיימים בתכניות מקבילות בעולם .וסקירת ההנחיות הקליניות המתפרסמות על ידי האיגודים המקצועיים האירופאים והאמריקאים בהמשך, נבחנים מדדי איכות ע"י האיגודים המקצועיים והמועצות הלאומיות הרלוונטיות ומוגדרים המדדים שעולים לדיון בוועדה המייעצת למדדי איכות. המדד צריך להביא לפרוטוקול קליני .שיקדם את איכות ובטיחות הטיפול הצגת המדדים בפני הוועדה המייעצת נעשית בנוכחות אנשי המקצוע הרלוונטיים ומתקיים דיון בהקשר לכל מדד. כמו כן, נבחנים היקף התופעה, השונות, מידת ההשפעה של המדד הנדון על איכות הטיפול בישראל וכן היתכנות המדידה והיכולת לתקף את הנתונים. בסיכום הדיון חברי .הוועדה המייעצת למדדי איכות קובעים מהם המדדים שיעלו לתיעדוף ,המדדים שמועלים לתיעדוף מוגדרים בפורמט הכולל את תיאור המדד, הרציונל למדידה קריטריונים להוצאה ולהכללה, הגדרת המונה והמכנה, וכן – הגדרת המשתנים הנדרשים לצורך 1164.Chassin, M.R. המדידה. התוכנית הלאומית למדדי איכות אימצה את המודל המוצע על ידי לצורך דירוג ותיעדוף המדדים שיכנסו לתוכנית הלאומית. חברי הוועדה המייעצת למדדי איכות מדרגים את כלל המדדים על פי מודל זה וכך נבחרים המדדים שיתווספו לתוכנית מידי שנה. שאר המדדים ש"התחרו" להיכנס לתוכנית מתפרסמים בספריית המדדים של התוכנית הלאומית כך .שכל בית חולים יכול לבחור למדוד אותם כתוספת לתוכנית לכל מדד שמצטרף לתוכנית נבנה אלגוריתם אחיד למדידה. האלגוריתם מוטמע אצל כל נותני השירותים בעזרת צוות התוכנית הלאומית למדדי איכות במטרה לוודא אחידות במדידה. לכל גורם מדווח נבנה פרופיל המגדיר במדוייק את מקורות המידע לאיסוף כל אחד מהמשתנים הנדרשים .בדיווח 118 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים דיווח המדדים לתוכנית הדיווח לתוכנית נעשה בצורה פרטנית בלתי מזוהה. אחת לרבעון או חציון כל נותני השירותים .מדווחים לכספות התוכנית הלאומית למדדי איכות על מנת להבטיח העברה בטוחה של המידע תיקוף המידע הנתונים המדווחים לתוכנית מתוקפים לצורך הבטחת מהימנות המידע ואחידות הדיווח. התיקוף כולל הערכת איכות איסוף הנתונים תוך בדיקת האלגוריתם של כל אחד מהמדדים ברמת נותן .שירות והשוואת מספר המקרים המדווחים לתוכנית למול מאגר האשפוזים של משרד הבריאות בהמשך, נדגמים באופן אקראי מקרים המדווחים לתוכנית. אחיות מפקחות מטעם התוכנית הלאומית למדדי איכות, מאמתות אותם באופן עוור מול הרשומה הרפואית. האחיות אוספות את המידע הקריטי לחישוב כל אחד מהמדדים מהתיקים הרפואיים של המטופלים מבלי להיחשף לנתונים שאותם נותן השירותים דיווח, בהתאם לספר הפרופילים (שמגדיר מהו מקור המידע עבור כל משתנה) שנקבע לגורם הספציפי. השוואת המידע נעשית על ידי מרכז התוכנית ובהתאם מופץ אחת לרבעון או חציון, דו"ח ממצאי התיקוף לכל גורם מדווח. בהתאם לממצאים, נותני השירותים מתבקשים לתקן את הדיווח ולהעביר נתונים עדכניים לתוכנית. הנתונים מתוקפים עד לקבלת .הלימה בין הדיווח לבין הממצאים מתיקי המטופלים קביעת יעד למדד התוכנית הלאומית למדדי איכות מגדירה את שנת המדידה הראשונה לכל מדד כשנת פיילוט. בשנה .זו אנו מבססים את המדידה ואת אלגוריתם המדידה מול נותני השירות בצורה שתבטיח ניטור מהימן על בסיס נתוני השנה הראשונה, נקבעים יעדים לכלל המדדים. היעד למדד נקבע תוך התחשבות ,בשונות בין נותני השירותים, יעדי המדידה בעולם, ממצאי המדידה מהשנה הראשונה לרבות חציון . חברי הוועדה המייעצת למדדי איכות דנים בממצאים ומגדירים את היעד לשנה75 ממוצע ואחוזון .75-העוקבת. לרוב, היעד נקבע על בסיס האחוזון ה המטרה בשיטה זו היא קביעת יעדים שיביאו לשיפור משמעותי באיכות הרפואה בישראל. היעדים נקבעים כך שיהיו ברי השגה מחד גיסא ומקדמים שיפור מאידך גיסא. כמו כן היעד שנקבע לא .ירפה את ידם של המצטיינים בתחום 119 היעדים מאפשרים מידתיות של 'חופש' בשיקול הדעת הקליני של המטפלים ומאפשרים קבלת ביצוע75% החלטות מותאמות למטופל הבודד במטרה לספק שירותי בריאות מיטביים. יעד של מהמקרים לקבל החלטה שלא עומדת בקנה אחד25%-במדד מסוים, יאפשר לצוות הרפואי ב באופן כזה אין התוכנית מתיימרת להחליף את .עם המדד כאשר המטופל הספציפי זקוק לכך שיקול הדעת הקליני והיא מקפידה לאפשר לקלינאים לפעול בצורה מקצועית. ייתכנו מקרים בהם הגדרות המדד אינן מתאימות למטופל הספציפי בשל סיבות רפואיות שונות שלא נלקחו המדד לא בא להחליף את שיקול הדעת המקצועי של הצוות המטפל וחשוב להבין כי .בחשבון ישנם מקרים רפואיים ספציפיים עבורם המדד איננו מתאים. חישוב אחוז עמידה במדד לכל גורם .מדווח נותן תמונת מצב על מיקומו ביחס ליעד שנקבע מיפוי חסמים בעקבות פרסום הממצאים לנותני השירותים מידי רבעון ומתן משוב לאיכות הנתונים, מתבצע הליך של מיפוי חסמים על ידי כל נותני השירותים. ממוני איכות אשר רובם ככולם מהווים חלק מהנהלות הארגונים, מייצרים שיח רציף עם הקלינאים במטרה לשקף את רמת העשייה ולייצר .תהליכים משפרי איכות מיפוי החסמים מייצר כתיבת נהלי עבודה, הסדרת תהליכים, הקצאת משאבים תומכי איכות ויצירת .שיח מתמיד עם הקלינאים על בסיס הערכת איכות הטיפול הניתן על ידם 120 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים שיטות סטטיסטיות חישוב שיעור העמידה במדד עבור כל מדד חושב שיעור העמידה הן ברמה הלאומית והן ברמת הארגון המדווח. שיעור זה חושב באופן מעט שונה עבור מדדים בהם נעשה דיווח מלא ועבור מדדים בהם התבצעה דגימה. מדדים שהצריכו איסוף נתונים ידני מהגיליונות הרפואיים דווחו בדגימה על פי מודל דגימה שהותאם .למדד הספציפי עבור מדדים בהם דיווחו נותני השירות על כלל המטופלים ללא דגימה, חושב המכנה כסך כל המטופלים שדווחו ועמדו בכל הקריטריונים להכללה (מטופלים אשר עבורם התקיימו קריטריונים להוצאה לא נלקחו בחישוב אחוז העמידה במדד). המונה של המדד חושב כסך כל המטופלים אשר עמדו בדרישות המדד. אחוז העמידה במדד הלאומי חושב על ידי חלוקת המונה במכנה של סך המטופלים מכל נותני השירותים ביחד. בנוסף, חושב אחוז עמידה במדד עבור כל נותן שירותים .בנפרד במדדים שבהם נלקחה דגימה מכלל המטופלים, חושב שיעור העמידה במדד ברמה לאומית תוך התחשבות בנפח הפעילות "האמיתי" של כל גורם מדווח. כלומר, התרומה של כל גורם מדווח למדד הלאומי הייתה בהתאם למספר המטופלים הכללי של הגורם במדדים אלו, לפני הדגימה. מספר .) הוא מספר המטופלים הכללי מכל נותני השירותים ביחד, לפני הדגימהN( המטופלים המוצג .בנוסף, חושב אחוז עמידה במדד עבור כל נותן שירותים בנפרד לפי מספר המטופלים שנדגמו תקנון לפי מגדר וגיל תקנון לפי מגדר וגיל נעשה במדדי בתי החולים הכלליים, הגריאטריים ובתי החולים לבריאות הנפש. בחישוב שיעור העמידה במדד בנפרד לכל בית חולים, נלקחו בחשבון ההטיות היכולות ,להיגרם ממאפייני אוכלוסייה שונים. לכן, על מנת לבצע השוואה הוגנת בין נותני השירות השונים חושב שיעור העמידה במדד לכל בית חולים לאחר תיקנון למשתני גיל (שתי קבוצות גיל בהתאם .למדד) ומגדר (גברים/נשים). במספר קטן של מדדים לא בוצע תקנון לכל בית חולים הוצג שיעור העמידה במדד המחושב בעזרת "תקנון עקיף". בבית החולים חושב שיעור העמידה המצופה במדד, אילו בכל תת אוכלוסייה היה שיעור העמידה שלו זהה לשיעור 121 העמידה הלאומי באותה תת אוכלוסייה. היחס בין שיעור העמידה בפועל של בית החולים לבין שיעור העמידה המצופה, הוכפל בשיעור העמידה הלאומי במדד, והתוצאה הוצגה כשיעור העמידה .של בית החולים .הוספיטל לא בוצע תקנון-במדדי טיפות חלב ובמדדי פרה רווח בר סמך שיעור העמידה במדד במוסד מסוים, יכול להיות מושפע מקבוצת המטופלים הספציפית שהגיעה לאותו מוסד באותה תקופה. ייתכן כי אם היו מגיעים מטופלים אחרים, שיעור העמידה היה שונה .)Confidence Interval( במעט. כדי להתגבר על ספק זה, חושב לכל נותן שירותים רווח בר סמך .95% רמת הביטחון של רווח בר הסמך היא כאשר יוצג להלן גרף המתאר את שיעור העמידה במדד של כל מוסד רפואי, יוצג בגרף גם רווח הסמך לשיעור העמידה ה"אמיתי" במדד בכל ארגון. בנוסף יוצג גם היעד הלאומי לשיעור העמידה .במדד באותה שנה קטימה עבור כל המדדים להם נקבע שיעור יעד לעמידה במדד, התבצעה קטימה של הנתונים. שיעורי ביצוע מעל ליעד שנקבע לא יוצגו. מטרת השינוי לעודד חתירה ליעד ולמנוע תחרות. עבור נותני .שירות שלא עמדו ביעד, צויין שיעור העמידה הספציפי ורווח בר סמך מגמות בזמן כולל ממוצע נע על מנת לבחון2018-2013 שיעור העמידה הלאומי במדד חושב עבור כל חודש בנפרד בין השנים את השינויים שחלו בשיעורי העמידה במדד על פני חודשי השנה ולאורך השנים הראשונות ,למדידה. בנוסף, על מנת לשקף נאמנה את השינוי שנעשה לאורך זמן בשיעורי העמידה במדד חושבו, החל מהחודש השלישי, ממוצעים נעים של שלושה חודשים. דהיינו, חושב שיעור העמידה 2013 במדד על פני שלושה חודשים (שני חודשים אחרונים והחודש הנוכחי). לדוגמה, בחודש מרץ 2013 ובחודש אפריל2013 חושב שיעור העמידה במדד על סמך החודשים ינואר, פברואר ומרץ וכן הלאה. הסיבה לחישוב ממוצע נע היא2013 הושמט חודש ינואר מהחישוב ונכנס חודש אפריל .כדי לייצר ערך יציב יותר המתבסס על כמות גדולה יותר של מטופלים 122 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואות בין נותני השירותים מטופלים, לא נכללים30-חשוב לציין כי נותני השירות שהיקף הפעילות השנתי שלהם נמוך מ .בהשוואות בין נותני השירותים. זאת כיוון שהשונות בחישוב המדד עבור ארגונים אלו גדולה יחד עם זאת, ארגונים אלו קיבלו דיווח לגבי הממצאים הגולמיים שהתקבלו אצלם, גם אם מספר הוספיטל נתונים-המטופלים היה נמוך. עם זאת, השנה נכללו בדברי ההסבר לגרפים של תחום פרה של נותני השירות אשר אינם מגיעים למספר המטופלים הנדרש, מתוך רצון להציג את המאמץ של .נותני השירות האלה לעמוד בדרישות המדד שיעור העמידה במדד חושב לכל ארגון מדווח לאחר תיקנון לגיל ומגדר (כפי שהוסבר מעלה). על פי שיעורים אלו, נעשתה ההשוואה בין נותני השירותים תוך התייחסות ליעד המדד כפי שנקבע .בראשית שנת המדידה שיעור העמידה במדד בחיתוכים שונים לכל מדד נבנה מודל לוגיסטי לניבוי העמידה במדד. המשתנים שהוכנסו למודל הם: ארגוני הבריאות (כאפקט קבוע), מגדר, קבוצות גיל ומשתנים נוספים המתאימים לאותו מדד. בדו"ח הוצגו שיעורי העמידה במדד בחיתוכים שונים. החיתוכים שנבחרו להצגה, הם בעיקר החיתוכים שנמצאו .כקשורים לעמידה במדד, גם בהינתן משתנים מסבירים נוספים נדגיש כי לצורך פשטות הוצגו בדו"ח שיעורי העמידה במדד בחיתוכים שונים, כאשר השיעורים הם חישוב פשוט של אחוז העמידה במדד באותה קבוצת אוכלוסייה. עם זאת, כאשר חיתוך מסוים מוצג בדו"ח, פירוש הדבר כי ראינו שהקשר של משתנה זה לעמידה במדד, נצפה באופן דומה גם שלBI-כאשר מתחשבים במשתנים אחרים דרך מודל לוגיסטי רב משתני. יש לציין כי באתר ה .התוכנית מוצגים פילוחים וחיתוכים נוספים שלא נכללו בדוח 'מדדי אירוע חד במוח ומדד טריאז .בשני המדדים של אירוע חד במוח ובמדד זמן הגעה עד טריאז', לא חושב שיעור העמידה במדד במדד: "מתן טיפול טרומבוליטי תוך ורידי לאחר אירוע חד במוח" נמדד המספר המוחלט של חולים ראש בחולים עם אירוע חד במוח" ובמדד "זמן הגעהCT/MRI שקיבלו טיפול במועד. במדד: "ביצוע עד ביצוע טריאז'" חושב משך הזמן החציוני מהכניסה לבית החולים ועד ביצוע הבדיקה. במדדים .הללו לא בוצע תקנון לפי מגדר וגיל 123 משך הזמן עד מתן הטיפול ), חושבSTEMI( דקות בחולים עם אירוע חד בלב90 במדדים התלויים בזמן כגון צנתור לב בתוך בנוסף לעמידה במדד משך הזמן מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע הפעולה הקלינית. משך זמן ) את שיעור המטופלים שעברו את הפרוצדורהX-זה מתואר בגרף המתאים לכל פרק זמן (ציר ה .)Y-הנבחנת עד לאותו פרק זמן (ציר ה רמה חברתית כלכלית ומגזר פי-במדדי טיפות חלב, בוצע ריבוד של הנתונים לפי מגזר, ולפי רמה חברתית כלכלית, הנקבעת על .כתובת המטופל מגזר המגזר הוגדר לפי מיקום התחנה המטפלת (ולא לפי המטופל עצמו). בתחנות הממוקמות באזורים המטפלים בעיקר במגזר היהודי, הוגדרו כל מטופלי התחנה כשייכים למגזר היהודי ובאופן דומה בתחנות הממוקמות באזורים ערביים. עבור תחנות הממוקמות באזורים המשרתים גם את 5%-האוכלוסייה היהודית וגם את הערבית, התחנות הוגדרו כמגזר מעורב (קבוצה זו מכילה כ .אקונומית-מהאוכלוסייה). בנוסף, בתוך כל מגזר נעשה ריבוד לרמה סוציו אקונומית-רמה סוציו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת חלוקה של ישראל לאזורים גיאוגרפיים ,אקונומית של תושביו-סטטיסטיים (אג"ס). לכל אג"ס מאפיינים שונים וביניהם הרמה הסוציו .) הגבוה10 הנקבעת על פי פרמטרים שונים. האזורים מחולקים לעשרה אשכולות (אשכול .האשכולות אינם שווי גודל, אלא חולקו באופן שהשונות ביניהם תהיה הגבוהה ביותר האפשרית בגלל מיעוט אוכלוסייה באשכולות הוחלט לאחד במגזר היהודי את שני האשכולות הגבוהים 10%- מתוך המגזר היהודי, וכ5%-). כ10-5( ), ובמגזר הערבי את ששת האשכולות הגבוהים10-9( אקונומית בעיקר בשל כתובת שגויה או יישובים או-מתוך המגזר הערבי לא סווגו לרמה סוציו .אזורים ללא סיווג על ידי הלמ"ס 124 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מדדי אשפוז חוזר שני מדדים בדו"ח הנוכחי, נמדדו וחושבו ע"י אגף המידע של משרד הבריאות, מדד אשפוז חוזר תוך שעות. אנו מקווים כי בהמשך, מדדים48 יום בבריאות הנפש ומדד פניות חוזרות למלר"ד תוך30 נוספים ישאבו באופן אוטומטי באמצעות אגף המידע או רשמים לאומיים ובכך יביאו לייעול .בתהליך הדיווח מדדים מוקפאים מדדים אשר הגיעו ליעד מיטבי במשך שנתיים לפחות ותיקופם תקין הוקפאו. מדדים אלו ימשיכו להיות מדווחים לתוכנית ושיעורי העמידה הלאומיים יפורסמו בדו"ח, אך הם לא יפורסמו ברמה פרטנית ולא יכללו בחישוב הציון המסכם לבתי חולים – "טבלת ליגה". במידה שתהיה ירידה .בעמידה במדד לאורך זמן, תישקל החזרת המדד למתודולוגיית מדידה רגילה ופרסום 125 פירוט הממצאים מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי )הוספיטל-(פרה שיעור המקרים שבהם מטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי:תיאור המדד . מ"ג300-150 נטלו אספירין במינון של הוכח כי מתן טיפול מיידי באספירין, במקרים של כאבים בחזה המעידים:רציונל המדד על חשד לאירוע לבבי, יכול להוריד את שיעורי התמותה באופן משמעותי. ממחקר שנערך בארצות הברית עולה כי נטילת אספירין מורידה את הסיכון לתמותה גם לאחר אירוע חד משתתפים, נמצא כי165,502 שכללוRCT מחקרי15 אנליזה של-. ממטא23%-בלב ב .7%-נטילת אספירין מורידה את הסיכון לתמותה לאחר אירוע חד מוחי ב מנגנון הפעולה של אספירין הוא תלוי זמן, ולכן מתן אספירין מוקדם ככל הניתן, משפיע על סיכויי ההישרדות של המטופל. מתן אספירין על ידי צוות אמבולנס נחשב לסטנדרט . עם זאת, מחקריםEuropean Resuscitation Council-טיפולי, ומומלץ על ידי ה מצביעים על שיעורים נמוכים של מתן אספירין ע"י צוות האמבולנס למטופלים עם חשד . מחקר שנערך בארצות הברית הראה כי אין62% לבין28% לאירוע חד בלב, הנעים בין הוספיטל. מדד דומה-השפעה של מין וגיל על הסיכוי לקבל אספירין בסביבת הפרה Emergency( נמדד על ידי תוכנית מדדי האיכות של שירותי האמבולנסים בקליפורניה .)Medical Services California כל המטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי שפונו לבית החולים באמצעות:מכנה .שירותי אמבולנס כל המטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי שפונו לבית החולים באמצעות:מונה מ"ג על ידי גורם כלשהו (צוות300-150 שירותי אמבולנס ונטלו אספירין במינון של .)אמבולנס / הדרכת מוקדן / נטלו בעצמם ויידעו את הצוות 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_Ambulances.pdf 126 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=15099) 2017 (N=16407) 2018 (N=19474) 2019 (N=21488) 2020 (N=23117) 96% 94% 90% 96% 95% ריבוד לפי מגדר 0% 20% 40% 60% 80% 100% גברים נשים 2016 2017 2018 2019 2020 94% 96% 91% 95% 87% 92% 94% 96% 94% 95% 127 ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 64 עד65-84 85+ 2016 2017 2018 2019 2020 93% 96% 96% 92% 93% 94% 84% 89% 92% 94% 95% 96% 93% 95% 95% עמידה במדד לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (111) ( בעמ1996) חייאן (125) אמבולנס אלזהראוי (22881) סך הכל מדא (909) מרחב ירדן- מדא (1140) מרחב אשר- מדא (1165) מרחב גלבוע- מדא (1566) מרחב שרון- מדא (1924) מרחב כרמל- מדא (1989) מרחב לכיש- מדא (2345) מרחב נגב- מדא (2689) מרחב ירושלים- מדא (4418) מרחב איילון- מדא (4736) מרחב ירקון- מדא 95% 96% 96% 96% 95% 96% 95% 95% 95% 95% 96% 87% 100% 128 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים חלה עלייה בעמידה במדד בהשוואה לשנה הקודמת, אשר הביאה לעמידה ביעד המדד שהוגדר .ברמה הלאומית .הפער בין גברים ונשים ובין קבוצות גיל שונות הצטמצם אך טרם נסגר לחלוטין 129 לפניSTEMI-מסירת תוצאות אק"ג של מטופלים עם חשד ל )הוספיטל-ההגעה לבית החולים (פרה ותוצאות האק"ג שלהםSTEMI- שיעור המטופלים שלגביהם היה חשד ל:תיאור המדד .נמסרו לבית החולים לפני הגעת האמבולנס לבית החולים משפרים את התוצאיםSTEMI- טיפול מהיר באוטם שריר הלב ובכללו ב:רציונל המדד הקליניים של המטופלים, ומקטינים את הסיכון לתמותה ונכות. זיהוי מוקדם על ידי ביצוע אק"ג באמבולנס והעברת הנתונים לבית החולים לפני הגעתו של המטופל לבית החולים מאפשרים לצוות המטפל בבית החולים להיערך מבעוד מועד ומקטינים את השהות של Percutaneous coronary intervention( פרפוזיה על ידי ביצוע צנתור-המטופל עד לרה ). מהספרות עולה כי על ידי ביצוע אק"ג ושליחתו לבית החולים טרם הגעת המטופל- PCI .50% ניתן להוריד את שיעור התמותה עד . שפונו באמבולנס לבית חוליםSTEMI- כל המטופלים עם חשד ל:מכנה שפונו באמבולנס לבית חולים, ותוצאות האק"גSTEMI- כל המטופלים עם חשד ל:מונה .נמסרו לבית החולים לפני הגעת האמבולנס לבית החולים 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_Ambulances.pdf 130 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 (N=3243) 2018 (N=3406) 2019 (N=3821) 2020 (N=3847) 95% 94% 92% 90% ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 18-64 65-84 85+ 2017 2018 2019 2020 89% 95% 96% 92% 94% 93% 88% 91% 92% 85% 90% 90% 131 ריבוד לפי משמרות 0% 20% 40% 60% 80% 100% בוקר ערב לילה 2017 2018 2019 2020 95% 95% 95% 93% 93% 94% 90% 93% 91% 88% 91% 90% השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (3806) סך הכל מדא (184) מרחב ירדן- מדא (195) מרחב אשר- מדא (200) מרחב גלבוע- מדא (274) מרחב שרון- מדא (325) מרחב לכיש- מדא (335) מרחב נגב- מדא (367) מרחב כרמל- מדא (497) מרחב ירושלים- מדא (706) מרחב איילון- מדא (723) מרחב ירקון- מדא 95% 96% 92% 96% 92% 95% 96% 97% 93% 97% 95% 132 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .חל שיפור בעמידה במדד ברמה הלאומית. שיעור העמידה במדד הגיע ליעד שהוגדר .)85 יחד עם זאת, ניכרת נסיגה בהעברת הודעה בגיל מבוגר (מעל גיל .הפער במסירת אק"ג בריבוד למשמרות נסגר בשנה, ולכן אינם מוצגים30-אמבולנס אלזהראוי וחייאן בע"מ דיווחו על מספר חולים מתחת ל .בגרף שלהלן חייאן22/22- אמבולנס אלזהראוי ו19/19( 100%-עם זאת, נותני השירות עמדו בדרישות המדד ב .)בע"מ 133 דקות מההגעה לבית חולים במטופלים עם90 תוךPCI ביצוע ) (בתי"ח כללייםSTEMI דקות מהכניסה לבית90 (צנתור טיפולי דחוף) תוךPCI שיעור ביצוע:תיאור המדד . לבית החוליםSTEMI החולים במטופלים שהגיעו עם ) הוא הטיפול המועדף למטופלים עם אוטם חד בלב מסוגPCI( צנתור לב:רציונל המדד המגיעים בחלון הזמן המתאים לבית החולים והוא נועד לשחרר את כלי הדםSTEMI פרפוזיה) ולהזרים דם מחומצן בעורקים הכליליים ובשריר הלב. העיתוי שבו-החסום (רה מתבצע הטיפול הוא קריטי, וככל שהטיפול מתבצע מוקדם יותר, כך ניתן למזער את דקות90 ) תוךtime to needle( דPCI ). ביצועtime is muscle( הפגיעה בשריר הלב PCI יום ותוך שנה. ביצוע30 מוריד באופן מובהק את הסיכון לתחלואה ולתמותה תוך .American Heart Association- דקות מומלץ על ידי ה90 תוך .Class 1, B דקות היא המלצה בדרגה90 רמת ההמלצה: המלצה לצנתור תוך .)Process( תהליכי עבודה:סוג המדד ) בכניסהST-Elevation MI( דSTEMI כל המטופלים שפנו לבית החולים ואובחנו עם:מכנה . שעות מההגעה לבית החולים24 ) תוךPCI( לבית החולים, שעברו צנתור טיפולי דחוף ) בכניסהST-Elevation MI( דSTEMI כל המטופלים שפנו לבית החולים ואובחנו עם:מונה . דקות מההגעה לבית החולים90 ) תוךPCI( לבית החולים, שעברו צנתור טיפולי דחוף 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 134 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=3282) 2017 (N=3403) 2018 (N=3245) 2019 (N=3555) 2020 (N=3557) 92% 92% 91% 91% 90% לאומית-השוואה בין 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 ישראל 2017 ישראל 2018 ישראל 2019 ישראל 2018 אוסטרליה 2019 אוסטרליה 2017 אוסטרליה 2018 אנגליה 2020 אנגליה 87% 90% 90% 87% 87% 92% 92% 91% 91%          135 ריבוד לפי מגדר 0% 20% 40% 60% 80% 100% גברים נשים 2016 2017 2018 2019 2020 88% 93% 84% 94% 85% 92% 85% 92% 84% 91% ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 18-64 65+ 2016 2017 2018 2019 2020 90% 94% 90% 93% 88% 93% 88% 93% 86% 92% 136 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ריבוד לפי משמרות 0% 20% 40% 60% 80% 100% בוקר ערב לילה 2016 2017 2018 2019 2020 88% 93% 94% 91% 92% 93% 88% 91% 93% 88% 90% 92% 87% 89% 91% זמן (שעות) עד לביצוע הצנתור 0% 25% 50% 75% 100% 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 0 2 4 6 8 1 0 1 2 137 השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (44) בני ציון (69) ק. גולדה-השרון (91) נהריה (91) הסקוטי (93) רבקה זיו (112) ברזילי (116) לניאדו (122) הכרמל (122) הדסה הר הצופים (126) פוריה (132) אסותא אשדוד (142) סוראסקי (142) הדסה עין כרם (145) המרכזי בעמק (150) קפלן (178) רמבם (183) רבין ק.בילינסון (191) שערי צדק (192) אסף הרופא (198) וולפסון (217) סורוקה (224) שיבא (278) מאיר 90% 90% 90% 90% 88% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 89% 90% 90% 90% .הרוב המוחלט של נותני השירות עומדים ביעד הנדרש .הפער בין הגילאים ובין המשמרות התרחב במעט .הפער בריבוד לפי מגדר, אשר מוכר בספרות ובעולם, הצטמצם בצורה ניכרת 138 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים המלצה לטיפול אינטנסיבי בסטטינים לחולים עם תסמונת לב כלילית חדה שיעור המאושפזים שאובחנו עם תסמונת לב כלילית חדה וקיבלו המלצה:תיאור המדד .לטיפול אינטנסיבי בסטטינים בעת השחרור מאשפוז מחלות לב מהוות סיבת המוות השנייה בישראל, עם שיעור תמותה של:רציונל המדד מכלל הפטירות, והן הסיבה15% , מחלות לב היו2015 איש. בשנת100,000- ל80.9 וגברים74-45 ומעלה והסיבה השנייה בקרב נשים בגיל75 הראשונה בקרב נשים בגיל ומעלה. מרבית מהתחלואה והתמותה ממחלות לב היא בגין תסמונת לב כלילית45 בגיל היא שם כולל לכל מצב רפואי הנובעACS .)דAcute Coronary Syndrome, ACS( חדה ), אוטם שרירunstable angina( מירידה בזרימת הדם ללב ובכללה תעוקת לב לא יציבה ), ואוטם שריר הלב המלווהNon ST-Elevation MI( דST הלב שאינו מלווה בעליית מקטע ). גורם סיכון עיקרי לתחלואה בתסמונת לב כליליתST- elevation MI( דST בעליית מקטע חדה הוא היפרכולסטרמיה. טיפול בסטטינים, תרופות שמורידות את רמת הכולסטרול ) ושיעור ההיארעותall-cause mortality( בדם, נמצא יעיל בהורדת שיעור התמותה של אוטם בשריר הלב. לאחרונה, הוכח במחקרים כי טיפול אינטנסיבי יותר מהטיפול Cholesterol-אנליזה שנערכה על ידי ה-הסטנדרטי מוריד את הסיכון אף יותר. במטא מטופלים, נמצא שנטילת170,000- וכללה יותר מTreatment Trialists’ Collaboration סטטינים מורידה את שיעור ההיארעות של אירועים וסקולריים, וכתוצאה מכך אף את שיעור התמותה. כמו כן, נמצא כי טיפול אינטנסיבי בסטטיטינים אינו מלווה בתופעות .לוואי נוספות ממליצים על טיפולAmerican Heart Association-איגוד הקרדיולוגים בישראל וה ) מ"ג רוזובסטטין ביום40-20 / מ"ג אטורבסטטין80-40 אינטנסיבי בסטטינים (מינון של .שניתן לאחר תסמונת לב כלילית חדה למניעת אירוע חוזר .)Process( תהליכי עבודה:סוג המדד . כל המשוחררים מאשפוז שאובחנו עם תסמונת לב כלילית חדה:מכנה כל המשוחררים מאשפוז שאובחנו עם תסמונת לב כלילית חדה וקיבלו המלצה:מונה .אינטנסיבי בסטטינים בעת השחרור לטיפול 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 139 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 (N=9406) 2018 (N=9917) 2019 (N=9347) 2020 (N=8945) 95% 95% 93% 90% ריבוד לפי מגדר 0% 20% 40% 60% 80% 100% גברים נשים 2017 2018 2019 2020 92% 96% 91% 95% 89% 95% 85% 91% 140 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 18-64 65+ 2017 2018 2019 2020 94% 96% 93% 95% 91% 95% 87% 92% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (56) מעייני הישועה (83) בני ציון (133) קפלן (141) ק. גולדה-השרון (209) לניאדו (218) פוריה (254) וולפסון (278) הסקוטי (292) רבקה זיו (303) ברזילי (303) אסותא אשדוד (332) הדסה הר הצופים (412) המרכזי בעמק (453) הדסה עין כרם (468) רבין ק.בילינסון (500) אסף הרופא (540) סוראסקי (547) שערי צדק (549) רמבם (606) הכרמל (636) מאיר (701) שיבא (815) סורוקה 93% 95% 95% 95% 92% 95% 95% 91% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 91% 94% 95% 95% 91% 95% 83% 95% 84% . בהיקף הפעילות במדד (מכנה), ככל הנראה עקב השפעת מגפת הקורונה5%-נצפתה ירידה של כ .רוב המוסדות מגיעים ליעד שהוגדר למדד או נמצאים סמוך מאוד ליעד .עדיין קיים פער בעמידה במדד בריבוד לפי גיל ומין 141 )זמן מהגעה למלר"ד ועד ביצוע טריאז' קליני (בתי"ח כלליים משך הזמן מהקבלה האדמיניסטרטיבית למלר"ד ועד ביצוע טריאז' קליני:תיאור המדד ./ מגע רפואי ראשון .) הינה הבדיקה הראשונית במחלקה לרפואה דחופהTriage( ' טריאז:רציונל המדד הטריאז' מסייע לצוות הרפואי לזהות את מצבו הרפואי של המטופל ולתעדף מתן טיפול רפואי בהתאם לחומרת המצב הרפואי ובכך מביא לטיפול מהיר, ממוקד, איכותי ויעיל יותר. אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על הצלחת הטיפול הרפואי ומניעת התחלואה והתמותה הוא משך הזמן שעובר עד לקבלת הטיפול. טריאז' מאפשר לטפל במטופלים .עם פתולוגיות מסכנות חיים על ידי מתן טיפול מתאים, בזמן, ובצורה הבטיחותית ביותר קביעת רמת הדחיפות הרפואית באמצעות טריאז' מקצרת את זמני ההמתנה מהזמן בו המטופל מגיע למלר"ד ועד שהוא נבדק על ידי גורם רפואי. טריאז' מפחית את זמן .ההמתנה ללא קשר למין או למוצא ומשפר את רמת שביעות הרצון של המטופל דיוק בטריאז' הוא קריטי למיון נכון והוא מחייב מיומנות של אנשי הצוות. קיימות מספר קטגוריות5-שיטות מתוקפות לביצוע טריאז' אשר מדרגות מטופלים המגיעים למלר"ד ל על בסיס חומרת מצבם ומגדירות פרק זמן מקובל עד לתחילת הטיפול בכל רמה. השיטות ,ד)Australasian Triage Scale( דATS ,ד)Canadian Triage and Acuity Scale(ד CTAS הן .)Manchester Triage System( דMTS-), וEmergency Severity Index( דESI ', יצא חוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות שמטרתו להטמיע את הליך הטריאז2015-ב בכל המחלקות לרפואה דחופה במדינת ישראל. בחוזר נקבע כי הזמן האופטימלי עד . דקות15 לביצוע הטריאז' הינו עד .)Process( תהליך :סוג מדד , כל המבקרים במלר"ד. כל סוגי המלר"דים (פנימי, כירורגי, עיניים:קריטריונים להכללה .)'א.א.ג, נשים, ילדים, אורתופדיה וכו .Dead on arrival ,יולדות :קריטריונים להוצאה לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 142 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים דקות 0 2 4 6 8 10 2017 (N=2291663) 2018 (N=2212133) 2019 (N=2464383) 2020 (N=2032167) 9 9 10 10 ריבוד לפי משמרת ויום הגעה דקות 0 2 4 6 8 10 א ה-ב ו ש בוקר ערב לילה 8 8 8 8 8 9 10 10 8 9 10 10 143 פירוט הממצאים לפי נותני שירות דקות 0 2 3 5 6 8 9 11 12 14 15 (18144) בני ציון (21905) הצרפתי סנט וינסנט (24085) ק. גולדה-השרון (28519) מעייני הישועה (31244) המשפחה הקדושה (32539) יוספטל (39670) שניידר (46950) הסקוטי (47013) הדסה הר הצופים (56813) לניאדו (57762) רבקה זיו (60815) הכרמל (62018) פוריה (64625) אסותא אשדוד (76595) הדסה עין כרם (78776) ברזילי (85706) וולפסון (88186) קפלן (91324) רבין ק.בילינסון (95711) המרכזי בעמק (103163) שערי צדק (108103) אסף הרופא (108687) רמבם (128345) מאיר (134009) שיבא (142981) סוראסקי (180335) סורוקה 12 7 17 14 11 9 5 9 18 13 4 7 5 10 6 9 4 3 7 9 11 13 7 11 11 2 2 בשל התפרצות מגפת הקורונה, נצפתה ירידה בפניות למלר"ד שבאה לידי ביטוי בהיקף הפעילות .)17%-במדד זה (ירידה במכנה של כ . דקות ברמה הלאומית9 עם זאת, חציון זמן ביצוע טריאז' נותר .נראה כי בסוף השבוע חציון ביצוע הטריאז' קצר יותר 144 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ) שעות (בתי"ח כלליים48 פניות חוזרות למלר"ד תוך . שעות48 שיעור הפניות החוזרות למלר"ד בתוך:תיאור המדד ביקורים חוזרים למלר"ד עשויים להעיד על בעיית איכות בטיפול, שחרור:רציונל המדד .מוקדם מדי של חולה בביקור הראשון ו/או ממשק בעייתי בין בית החולים לקהילה מסקירה שנערכה באוסטרליה נמצאו ארבעה גורמים מרכזיים לביקורים חוזרים תוך יום, כאשר רוב המחקרים90 שעות עד48-זמן קצר (החוקרים הגדירו "זמן קצר" כ שעות). הגורמים72 שעות או תוך48 שנכללו בסקירה התמקדו בביקורים חוזרים תוך המשפיעים על חזרות למלר"ד נמצאו כקשורים למטופל (אי הבנת הוראות הרופא בעת נכון של שירותי הרפואה הדחופה); קשורים למחלה (החמרת-השחרור, שימוש לא המחלה, התפתחותם של סיבוכים), קשורים למערכת הבריאות (אבחנה לקויה, תקשורת לקויה בין גורמים שונים במערכת, בעיות ברצף הטיפול) וגורמים אחרים (ביקורים חוזרים שלא היו נחוצים). בנוסף, ביקורים חוזרים תוך זמן קצר נמצאו קשורים לעלייה בסיכון .לתמותה ותחלואה של המטופל שעות נרשם לביקורים עם מחלות כלי48 אחוז גבוה של ביקורים חוזרים בישראל בתוך דם במוח, מחלת לב איסכמית, היריון בסיכון גבוה, היריון ולידה, מצבים שמקורם בזמן הלידה, סיבוכים של היריון ולידה, זיהומים בכליות, מחלות במערכת העיכול, סימפטומים במערכת השתן, מחלת ריאות חסימתית כרונית, אבנים בדרכי המרה, בצקת ריאות שעות נרשם לביקורים48 והפרעות פסיכוטיות. אחוז נמוך של ביקורים חוזרים בתוך ,עם אבחנה של כאבים בחזה, גוף זר בעין, באף או באוזן, תאונות, תאונות דרכים פציעות .חבלות ונקעים 7 האנגלי יש מדד דומה, אשר מודד את שיעור הביקורים החוזרים למלר"ד תוךNHS-ל . שעות72 ימים. במחוז אונטריו בקנדה נמדד שיעור ביקורים חוזרים למלר"ד תוך .)Outcome( תוצא :סוג מדד , כל הפניות למלר"ד. כל סוגי המלר"דים (פנימי, כירורגי, עיניים:קריטריונים להכללה .)'א.א.ג, נשים, אורתופדיה, ילדים וכו יולדות. מטופלים שהוזמנו למלר"ד לקבלת טיפול אלקטיבי :קריטריונים להוצאה .)(למשל מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד 5% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 145 ממצאים לאומיים 0% 2% 4% 6% 8% 10% 2016 2017 2018 2019 2020 5.5% 5.5% 5.4% 5.4% 5.3% פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 3% 6% 9% 12% 15% אסותא אשדוד אסף הרופא בני ציון ברזילי הדסה הר הצופים הדסה עין כרם הכרמל הלל יפה המרכזי בעמק המשפחה הקדושה הסקוטי השרון ק. גולדה וולפסון זיו צפת יוספטל לניאדו מאיר מעייני הישועה נהריה סוראסקי סורוקה סנט וינסנט פוריה קפלן רבין ק.בילינסון רמב"ם שיבא שניידר שערי צדק 2018 2019 2020יעד 146 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים פירוט הממצאים בריבוד לפי גודל בית חולים מרכזי על בינוניים-גדולים קטנים 0% 3% 6% 9% 12% 15% הדסה עין כרם סוראסקי סורוקה רבין ק.בילינסון רמב"ם שיבא אסף הרופא בני ציון ברזילי הכרמל הלל יפה המרכזי בעמק וולפסון מאיר נהריה קפלן שערי צדק אסותא אשדוד הדסה הר הצופים המשפחה הקדושה הסקוטי השרון ק. גולדה זיו צפת יוספטל לניאדו מעייני הישועה סנט וינסנט פוריה שניידר 2018 2019 2020יעד ריבוד לפי אזור גאוגרפי 0% 3% 6% 9% 12% 15% הדסה עין כרם סוראסקי רבין ק.בילינסון רמב"ם שיבא אסף הרופא ציון בני הכרמל הלל יפה וולפסון מאיר קפלן שערי צדק הדסה הר הצופים לניאדו השרון ק. גולדה מעייני הישועה שניידר אשדוד אסותא ברזילי בעמק המרכזי המשפחה הקדושה הסקוטי זיו צפת יוספטל נהריה סורוקה סנט וינסנט פוריה 2018 2019 2020יעד מרכז פריפריה 147 .המדד מפורסם בשיתוף פעולה עם אגף המידע של משרד הבריאות של פניות חוזרות במהלך שנות המדידה, אך לא מגיעים5.5%-רוב נותני השירות נמצאים מתחת ל .ליעד שנקבע למדד .ניתן לראות כי רוב המוסדות שיש להם אחוז גבוה של פניות חוזרות הינם בתי החולים הקטנים 148 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע )הוספיטל-מוחי חד (פרה שיעור המטופלים עם חשד לאירוע מוחי חד שצוות האמבולנס ביצע להם:תיאור המדד .2 ;. הערכה נוירולוגית בסיסית1 :הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי סטנדרטית הכוללת .. שעת הופעת התסמינים5 ;. בדיקת רמת סוכר4 ;. בדיקת דופק3 ;בדיקת לחץ דם באירוע חד במוח, הזמן שחולף מהופעת התסמינים עד לתחילת הטיפול:רציונל המדד מגדיל את הפגיעה הנוירולוגית ואת הסיכון לתחלואה ולתמותה. מטופל עם חשד לאירוע חד במוח צריך להגיע לבית החולים מוקדם ככל הניתן בכדי לקבל את הטיפול המתאים אדם שסובל מאירוע חד במוח-בחלון הזמן המתאים. נמצא כי בכל שעה שעוברת, על בן 3.6-ואינו מקבל טיפול, כמות הנוירונים שמתים במוחו שווה לכמות הנוירונים שמתים ב .)"Time is brain"( שנים אצל אדם המזדקן בקצב רגיל 42% מחקרים מראים כי שיעור זיהוי אירוע חד במוח על ידי צוותי האמבולנס נע בין . הערכה סטנדרטית של תסמינים המעידים על אירוע חד במוח מגדילה את80%-לכ יכולת הזיהוי של אירוע חד במוח על ידי צוותי האמבולנס. היא כוללת : בדיקה נוירולוגית .בסיסית, בדיקת רמת הסוכר בדם, בדיקת לחץ הדם ובדיקת דופק ), במידה ויש יכולת לעשותLKN – Last Known Normal( רישום זמן הופעת התסמינים זאת, אף הוא גורם קריטי בטיפול. הטיפולים באירוע חד במוח הינם תלויי זמן ולכן הצוות .הרפואי חייב לדעת מתי החלו להופיע התסמינים של אירוע חד במוח כל המטופלים שהועברו באמצעות אמבולנס לבית החולים עם חשד לאירוע מוחי:מכנה .חד כל המטופלים שהועברו באמצעות אמבולנס לבית החולים עם חשד לאירוע מוחי:מונה .חד, וצוות האמבולנס ביצע הערכה סטנדרטית מלאה של שבץ מוחי 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_Ambulances.pdf 149 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=8484) 2017 (N=9851) 2018 (N=10563) 2019 (N=11674) 2020 (N=12073) 97% 97% 96% 96% 82% ריבוד לפי סוג אמבולנס 0% 20% 40% 60% 80% 100% אמבולנס רגיל אט"ן 2016 2017 2018 2019 2020 98% 96% 98% 96% 98% 96% 97% 95% 84% 82% 150 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים נתונים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (12033) סך הכל מדא (510) מרחב ירדן- מדא (530) מרחב גלבוע- מדא (530) מרחב אשר- מדא (941) מרחב נגב- מדא (1018) מרחב שרון- מדא (1060) מרחב לכיש- מדא (1121) מרחב כרמל- מדא (1465) מרחב ירושלים- מדא (2145) מרחב ירקון- מדא (2713) מרחב איילון- מדא 96% 98% 94% 98% 98% 97% 98% 99% 98% 96% 97% .העמידה במדד נותרה יציבה ברמה הלאומית והשיגה את היעד שנקבע למדד .הפער הקטן בביצוע הערכה בין אמבולנס רגיל לאמבולנס אט"ן/נט"ן נותר בעינו בשנה, ולכן אינם מוצגים30-אמבולנס אלזהראוי וחייאן בע"מ דיווחו על מספר חולים מתחת ל - אמבולנס אלזהראוי94%-בגרף שלהלן. עם זאת, נותני השירות עמדו היטב בדרישות המדד (ב .) מקרים22/22 - חייאן בע"מ100%- מקרים וב17/18 151 מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד )הוספיטל-לאירוע מוחי חד (פרה שיעור מקרי החשד לאירוע מוחי חד שבהם צוות האמבולנס מסר הודעה:תיאור המדד .מוקדמת לבית החולים לפני הגעת המטופל תגובה מהירה מהווה אבן יסוד בטיפול באירוע חד במוח. מחקרים הראו כי:רציונל המדד הודעה מוקדמת לבית החולים על הגעת אמבולנס עם מטופל עם חשד לאירוע חד במוח מאפשרת לבית החולים להתארגן לקראת הגעת המטופל ומצמצמת את הזמן עד להערכת מצבו ומתן טיפול. מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד לאירוע חד , האמריקאיNational Association of EMS Physicians-במוח מומלצת על ידי ה . הקנדיHeart and Stroke Foundation-, והAmerican Stroke Association-ה . כל המפונים באמבולנס שהועלה לגביהם חשד לאירוע מוחי חד:מכנה כל המפונים באמבולנס שיש לגביהם חשד לאירוע מוחי חד, ונמסרה הודעה:מונה .מוקדמת לבית החולים לפני הגעת המטופל 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_Ambulances.pdf 152 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 (N=9833) 2018 (N=10563) 2019 (N=11674) 2020 (N=12073) 94% 93% 93% 93% ריבוד לפי סוג אמבולנס 0% 20% 40% 60% 80% 100% אמבולנס רגיל אט"ן 2017 2018 2019 2020 96% 93% 96% 91% 95% 92% 95% 92% 153 פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (12033) סך הכל מדא (510) מרחב ירדן- מדא (530) מרחב גלבוע- מדא (530) מרחב אשר- מדא (941) מרחב נגב- מדא (1018) מרחב שרון- מדא (1060) מרחב לכיש- מדא (1121) מרחב כרמל- מדא (1465) מרחב ירושלים- מדא (2145) מרחב ירקון- מדא (2713) מרחב איילון- מדא 94% 93% 95% 96% 94% 94% 92% 95% 93% 97% 94% .נצפה שיפור בעמידה במדד, אך הוא לא הגיע ליעד שנקבע ברמה הלאומית .הפער בהעברת הודעה בין אמבולנס רגיל ואט"ן/נט"ן הצטמצם, אך לא נסגר בשנה, ולכן אינם מוצגים30-אמבולנס אלזהראוי וחייאן בע"מ דיווחו על מספר חולים מתחת ל אמבולנס אלזהראוי18/18( 100%-בגרף שלהלן. עם זאת, נותני השירות עמדו בדרישות המדד ב .) חייאן בע"מ22/22-ו 154 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ראשCT/MRI זמן חציוני מהכניסה לבית חולים ועד לביצוע )בחולים עם אירוע חד במוח (בתי"ח כלליים ראש (מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע הבדיקהCT זמן חציוני לביצוע:תיאור המדד ), שהגיעו לבית החולים תוךAcute stroke( הראשונה) לחולים עם חשד לאירוע חד במוח . שעות לכל היותר מרגע הופעת התסמינים3.5 – ביצוע דימות מוחי מאפשר לאבחן את סוג האירוע החד במוח:רציונל המדד .) (דימום מוחי) או איסכמי (חסימת כלי דם מוחי על ידי קריש דםHemorrhagic איסכמי כולל מתןstroke-הסימנים של שני הסוגים זהים, אך הטיפול שונה. הטיפול ב הממיס את הקריש שחוסם את כליIV-rtPA תרופות טרומבוליטיות דרך הוריד, כמו הדם במוח ובכך מחדש את זרימת הדם בכלי הדם. עם זאת, מתן תרופות טרומבוליטיות מוחי ויחמיר את הפרוגנוזה- יגביר את הדימום התוךHemorrhagic stroke למטופל עם של המטופל. לכן, ישנה חשיבות רבה לאבחון מהיר של סוג האירוע המוחי בכדי להתאים ), אבחון סוגCT/MRI( טיפול ההולם את מצבו הקליני של המטופל. ביצוע הדמיה מוחית Time( ומתן הטיפול בהקדם האפשרי קריטיים לשיפור פרוגנוזה של המטופלstroke-ה ). ככל שחולף הזמן, כך הפגיעה במוח נעשית בלתי הפיכה. מחקר בינלאומיis brain דקות מתחילת האירוע כבר אינו270 איסכמי תוךstroke-הראה כי טיפול טרומבוליטי ב יעיל. במחקר מקביל שנערך בארצות הברית הוכח כי קיים קשר מובהק בין קיצור זמן ההמתנה לביצוע דימות לאחר פנייה לבית החולים לבין קבלת טיפול טרומבוליטי בחולים ממליץ כי הבדיקה תתבצע תוךAmerican Stroke Association- איסכמי. הstroke עם . דקות מרגע הגעתו של המטופל לבית החולים20 ראש למטופלים עם חשד לאירוע חדCT/MRI הזמן החציוני לביצוע:חישוב המדד שעות לכל היותר מרגע הופעת3.5 במוח בכניסה לבית חולים, שהגיעו לבית החולים תוך ראשCT/MRI התסמינים. הזמן מחושב ממועד הכניסה לבית החולים ועד למועד ביצוע .ראשון דקות29 :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 155 ממצאים לאומיים דקות 0 12 24 36 48 60 2015 (N=3956) 2016 (N=3719) 2017 (N=3591) 2018 (N=3611) 2019 (N=3676) 2020 (N=3605) 27 28 29 33 38 55 ריבוד לפי מגדר דקות 0 10 20 30 40 50 גברים נשים 2016 2017 2018 2019 2020 28 26 29 27 30 29 34 31 39 36 156 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ריבוד לפי גיל דקות 0 10 20 30 40 50 0-54 55-74 75+ 2016 2017 2018 2019 2020 27 27 28 27 28 29 28 29 34 33 32 35 38 36 41 ריבוד לפי משמרות דקות 0 10 20 30 40 50 בוקר8-16 ערב16-24 לילה0-8 2016 2017 2018 2019 2020 25 28 26 25 28 28 27 30 29 29 33 33 33 37 39 157 ריבוד לפי גודל בית חולים דקות 0 10 20 30 40 (53) הסקוטי (62) יוספטל (64) לניאדו (110) פוריה (110) רבקה זיו (129) אסותא אשדוד (77) הכרמל (94) נהריה (112) וולפסון (127) אסף הרופא (140) ברזילי (151) קפלן (175) המרכזי בעמק (212) מאיר (232) שערי צדק (137) הדסה עין כרם (225) סורוקה (293) רמבם (315) רבין ק.בילינסון (343) סוראסקי (356) שיבא 27 33 27 30 27 27 24 24 28 26 27 29 23 14 29 12 23 19 28 34 27 קטנים בינוניים מרכזי על פרוט ממצאים לפי בתי החולים דקות 0 10 20 30 40 (53) הסקוטי (62) יוספטל (64) לניאדו (77) הכרמל (94) נהריה (110) רבקה זיו (110) פוריה (112) וולפסון (127) אסף הרופא (129) אסותא אשדוד (137) הדסה עין כרם (140) ברזילי (151) קפלן (175) המרכזי בעמק (212) מאיר (225) סורוקה (232) שערי צדק (293) רמבם (315) רבין ק.בילינסון (343) סוראסקי (356) שיבא (3605) לאומי 27 27 33 27 30 24 27 24 28 26 26.5 27 12 29 23 18.5 22.5 14 29 27.5 34 27 158 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .ניכרת ירידה בזמן החציוני לביצוע ההדמייה במהלך שנות המדידה . דקות ומטה לביצוע ההדמייה25 שבעה בתי חולים מציגים זמן חציוני של . דקות30-שני בתי חולים מציגים זמן חציוני של מעל ל .פערי הזמנים בריבוד למגדר, גיל ומשמרות הצטמצמו 159 ) ו/או ביצועIV rt-PA( ורידי-מתן טיפול טרומבוליטי תוך )צנתור מוחי לאחר אירוע איסכמי חד במוח (בתי"ח כלליים בתוךIV rt-PA שיעור המטופלים שלקו באירוע איסכמי חד במוח וקיבלו:תיאור המדד שעות מרגע הופעת התסמינים הראשונים של השבץ המוחי ו/או בוצע להם צנתור4.5 שעות מרגע הופעת התסמינים, בתנאי שהמטופל הגיע לבית החולים בתוך24 מוחי בתוך . שעות לכל היותר מרגע הופעת התסמינים3.5 לאחר אירוע מוחי חד איסכמי מקטיןIV-rtPA- טיפול טרומבוליטי מהיר ב:רציונל המדד את שיעורי התמותה ומעלה את הסבירות לחזרה לתפקוד רגיל לאחר שבץ. היעילות , שעות ממועד האירוע. עם זאת3 המרבית של הטיפול מתקבלת בפרק זמן של עד שעות מהופעת4.5- ל3 הטיפול הוכח כבעל יעילות בינונית גם אם ניתן בפרק זמן של בין התסמינים. יעילות הטיפול דועכת ככל שחולף הזמן מהופעת התסמינים, ולכן ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של הסימנים, ביצוע דימות מהיר ומתן טיפול בהתאם. מתן . בעשור האחרון, הוכנס טיפול חדשני2018- נכון לAHA/ASA-טיפול זה מומלץ ע"י ה MERCI; Mechanical Embolus Removal in Cerebral( על ידי צנתור מוחיstroke-ל ) במספר בתי חולים בארץ. הטיפול בעיקרו הוא מכאני, וגורם לזילוח מחדשIschemia )של הדם למוח על ידי שליפה של הקריש, פירוקו של הקריש או הכנסת סטנט (תומכן לשמירה על מעבר דם בכלי הדם. טיפול זה מהווה חלופה טובה לחולים שיש להם התוויות American Stroke- שעות ממועד הופעת התסמינים. ה3 ו/או שחלפו מעלIV-rtPA-נגד ל ממליצים עלCanadian Stroke Best Practice Recommendations- והAssociation . טווחIV-rtPA-שימוש מושכל בצנתור מוחי במקרים שבהם יש התוויות נגד לשימוש ב . שעות מתחילת הופעת התסמינים24-6 הזמן המומלץ לשימוש בצנתור הוא בין . ימי אשפוז במחלקות פנימיות ונוירולוגיות1,000- שיעור מטופלים ל:חישוב המדד שעות לכל היותר3.5 מטופלים שהגיעו לבית החולים עם אירוע איסכמי חד במוח תוך שעות מרגע הופעת התסמינים4.5 בתוךIV-rtPA-מרגע הופעת התסמינים וקיבלו טיפול ב 1000- שעות מרגע הופעת התסמינים, ביחס ל24 או לחילופין בוצע להם צנתור מוח בתוך .אשפוזים במחלקות פנימיות ונוירולוגיות לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 160 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 600 800 1,000 1,200 1,400 1,600 1,800 2016 2017 2018 2019 2020 161 150 116 126 76 569 373 348 218 120 1163 1212 1175 1049 983 TPAצנתורTPA-צנתור ו פרטני 0 50 100 150 200 250 שיבא רמבם אסף הרופא וולפסון רבקה זיו נהריה ברזילי פוריה סוראסקי בני ציון רבין ק.בילינסון סורוקה מאיר קפלן המרכזי בעמק הכרמל יוספטל הדסה עין כרם הדסה הר הצופים שערי צדק לניאדו אסותא אשדוד 11 2 21 34 15 21 28 12 17 25 71 50 97 64 29 78 85 70 27 24 75 5 50 10 44 38 50 76 61 95 6 60 81 99 38 74 51 68 81 50 TPAצנתורTPA-צנתור ו 161 אשפוזים בפנימית ונוירולוגיה1000-שיעור ל מספר מטופלים 0 3 5 8 10 13 15 פוריה שערי צדק אסף הרופא רבין ק.בילינסון הדסה עין כרם רמבם רבקה זיו יוספטל הכרמל ברזילי סוראסקי נהריה סורוקה שיבא אסותא אשדוד קפלן המרכזי בעמק מאיר וולפסון לניאדו הדסה הר הצופים בני ציון לאומי 5.8 0.8 1.3 2.5 2.8 2.9 3.0 3.1 3.4 3.9 4.6 4.9 5.2 5.4 6.0 8.4 9.1 9.5 10.0 10.7 11.5 11.5 12.2 2020 ריבוד לפי גודל בית חולים לשנת- פרטני מספר מטופלים 0 50 100 150 200 250 שיבא רמבם סוראסקי רבין ק.בילינסון סורוקה הדסה עין כרם אסף הרופא וולפסון הלל יפה נהריה ברזילי בני ציון מאיר קפלן המרכזי בעמק הכרמל שערי צדק רבקה זיו פוריה יוספטל הדסה הר הצופים לניאדו אסותא אשדוד 11 21 28 2 21 34 15 12 17 25 29 78 71 50 97 64 85 70 27 24 5 10 81 74 75 44 38 50 76 6 99 38 51 68 50 61 95 60 81 50 TPAצנתורTPA-צנתור ו מרכזי על בינוניים קטנים 162 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים . ייתכן שהדבר נובע מהגעה מאוחרת לקבלתIV-rtPA ניכרת ירידה קלה במספר החולים שקיבלו .טיפול על רקע מגפת הקורונה , אשר נובעת ככל הנראה משילוב של מספר50%-במקביל, חלה עלייה בביצוע צנתורי מוח בכ :גורמים .זמינות גבוה יותר של צנתורי מוח .טיוב בדיווח לתוכנית שעות מתחילת התסמינים) אך4.5 ורידי (עד-הגעת מטופלים מחוץ לחלון הזמנים למתן טיפול תוך .) שעות מתחילת התסמינים24 בטווח חלון הזמנים לטיפול בצנתור מוחי (עד 163 יממות מהקבלה3 ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך ) (בתי"ח כללייםTIA לחדר מיון לחולים עם אבחנה של שבוצעה להם בדיקת דופלקס עורקיTIA שיעור החולים עם אבחנה של:תיאור המדד . יממות מהקבלה לחדר מיון3 צוואר תוך Transient Ischemic( דTIA , אירועAmerican Heart Association- לפי ה:רציונל המדד ) מוגדר כאפיזודה קצרה של תפקוד נוירולוגי לקוי, הנגרם על ידי איסכמיהAttack נמצאים בסיכון מוגבר ללקותTIA-מוקדית שלא קשורה לאוטם קבוע. מטופלים שלקו ב ,. השימוש בבדיקות דימותTIA-) בתקופה שלאחר הstroke( באירוע איסכמי חד במוח הערכה ואבחנה מהירה של הסיכון ללקות באירוע איסכמי חד במוח והשימוש בטיפולים מניעתיים יכולים להוריד באופן משמעותי את הסיכון לאירוע חד במוח. ביצוע הערכה על ) למטופלTranscranial Doppler, MRA, CTA ,ידי מכשיר דימות (דופלקס עורקי צוואר American- והAmerican Stroke Association- מומלץ על ידי הTIA עם אבחנה של .Society of Neuroradiology . כל המשוחררים מאשפוזTIA כל המשוחררים ממלר"ד הביתה עם אבחנה של:מכנה .TIA-שאובחנו כסובלים מ שביצעו בדיקתTIA כל המשוחררים ממלר"ד או מאשפוז הביתה עם אבחנה של:מונה יממות מקבלתם3 דופלקס עורקי צוואר (או בדיקת דימות אחרת כפי שמפורט במדד) תוך .למלר"ד / מהאבחון במחלקה 85% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 164 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ביצוע בדיקת דופלקס ברמה לאומית 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=5309) 2017 (N=5447) 2018 (N=5278) 2019 (N=5230) 2020 (N=4629) 86% 84% 83% 79% 73% ריבוד לפי מגדר 0% 20% 40% 60% 80% 100% גברים נשים 2016 2017 2018 2019 2020 84% 87% 82% 86% 82% 84% 78% 80% 71% 76% 165 ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 64 עד65-84 85+ 2016 2017 2018 2019 2020 80% 86% 88% 76% 85% 85% 75% 84% 84% 67% 81% 82% 63% 75% 75% ריבוד לפי יום הגעה לבית החולים 0% 20% 40% 60% 80% 100% ג,ו,ש-א ה-ד 2016 2017 2018 2019 2020 83% 87% 81% 86% 80% 84% 72% 82% 65% 77% 166 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ריבוד לפי החלטה על אשפוז 0% 20% 40% 60% 80% 100% שחרור/עזיבה אשפוז 2016 2017 2018 2019 2020 92% 56% 90% 52% 88% 48% 85% 56% 79% 41% זמן (ימים) עד לביצוע דופלקס 167 פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (34) המשפחה הקדושה (44) הדסה הר הצופים (48) בני ציון (54) יוספטל (56) ק. גולדה-השרון (78) הסקוטי (87) רבקה זיו (112) פוריה (147) לניאדו (153) אסותא אשדוד (175) וולפסון (177) רמבם (178) הדסה עין כרם (185) ברזילי (192) קפלן (201) הכרמל (207) סורוקה (242) שערי צדק (247) המרכזי בעמק (323) אסף הרופא (324) רבין ק.בילינסון (377) סוראסקי (393) מאיר (526) שיבא 85% 85% 85% 85% 77% 85% 85% 85% 85% 81% 85% 85% 82% 62% 85% 84% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 76% 11.5% ברמה הלאומית נצפתה עלייה בעמידה במדד במקביל לירידה בהיקף פעילות (מכנה) של .הנובעת ממגפת הקורונה .רוב נותני השירות עומדים ביעד הנדרש, עמידה ביעד הושגה גם ברמה הלאומית .הפערים המוכרים מהשנים הקודמות הצטמצמו אך עדיין קיימים שנה ומעלה) ובקבוצת הנשים נצפתה85( בקבוצת הגיל המבוגרת- זוהו פערים תלויי גיל ומגדר .עמידה נמוכה במדד ה' צפויים-'יום ההגעה מהווה גורם בעל משקל רב בעמידה במדד. מטופלים שהגיעו בימים ד .לעמידה נמוכה יחסית במדד, זאת עקב הצורך לבצע את ההדמייה במהלך סוף השבוע מטופלים אשר הוחלט על אשפוזם עומדים במדד באופן טוב יותר מאלה ששוחררו לביתם ללא .אשפוז 168 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ביצוע הערכת סיכון לאירוע איסכמי חד במוח לחולים עם )פרפור פרוזדורים (בתי"ח כלליים )atrial fibrillation( שיעור המקרים של מטופלים עם פרפור פרוזדורים:תיאור המדד .שבוצעה להם הערכת סיכון לשבץ מוחי לפני שחרור ) הוא סוג של הפרעת קצב שכיחהatrial fibrillation( פרפור פרוזדורים:רציונל המדד אצל מבוגרים. פרפור פרוזדורים גורם לפעילות חשמלית כאוטית בלב, כאשר הפרוזדורים מתואם וגורם לזרימה מערבולתית. כתוצאה מכך עלולים להיווצר-מתכווצים באופן בלתי קרישי דם היכולים לנדוד לכל מקום בגוף, כולל המוח, וכך לגרום לשבץ מוחי. הסיכון לשבץ מוחי גדול פי חמישה מן הסיכון הקיים במצב של קצב תקין. נוגדי קרישה מורידים את הסיכון לשבץ מוחי בצורה משמעותית אצל חולים עם פרפור פרוזדורים. הסיכון הזה CHADS - גם תלוי בתחלואות אחרות, ועל מנת להעריך את הסיכון הזה פותח כלי מדידה (Congestive heart failure, Hypertension, Age (75), Diabetes, prior Stroke or ומעלה (מעבר לקריטריון המגדר) פירושו סיכוי לשבץ מוחי. הסיכון הולך1 ). ציון שלTIA וגדל ככל שהציון עולה. לכן מומלץ לתת נוגדי קרישה פומיים אשר מפחיתים את הסיכון (מעבר לקריטריון המגדר) ומעלה. פרפור פרוזדורים פוגע1 לשבץ מוחי, עם ציון של מהאוכלוסייה הקשישה בישראל (גיל6%- מבוגרים במדינת ישראל, כאשר כ0.4%-ב ומעלה) סובלת מתופעה זו. חשוב לבצע את ההערכה לכל מטופל הסובל מפרפור80 .פרוזדורים סמוך ככל הניתן למועד האבחון ולהתחיל מיד לאחר מכן במתן טיפול מונע American College of-, הAmerican Heart Association-ההערכה מומלצת ע"י ה .US Preventive Services Task Force- והChest Physicians . כל המטופלים עם פרפור פרוזדורים:מכנה כל המטופלים עם פרפור פרוזדורים שבוצעה להם הערכת סיכון לאירוע איסכמי:מונה .חד במוח במהלך האשפוז 80% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 169 ממצאים לאומיים 2020 N=10828 9% 91% עמד לא עמד ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 65-84 85+ 2020 90% 92% 170 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (37) יוספטל (102) הדסה הר הצופים (127) ק. גולדה-השרון (152) המשפחה הקדושה (172) הסקוטי (187) בני ציון (305) רבין ק.בילינסון (333) המרכזי בעמק (372) פוריה (451) קפלן (471) אסף הרופא (484) לניאדו (506) רבקה זיו (513) סוראסקי (514) רמבם (520) הדסה עין כרם (526) מאיר (530) הכרמל (777) וולפסון (782) ברזילי (850) שיבא (925) סורוקה (990) שערי צדק 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 73% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% .המדד מתפרסם לראשונה .קיימת עמידה ברמה הלאומית וברמה המוסדית ביעד שנקבע .היעד צפוי לעלות בהמשך .קיים פער מסויים בריבוד לפי גיל 171 ביצוע הערכה תפקודית בכניסה למחלקת שיקום וביציאה )ממנה לאחר אירוע חד במוח (בתי"ח גריאטריים שיעור ביצוע הערכה תפקודית בכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה:תיאור המדד .למשוחררים מאשפוז שעברו אירוע חד במוח אירוע חד במוח הוא גורם שכיח לנכות פונקציונלית. על מנת לשפר ולייעל:רציונל המדד ,את תהליך ההחלמה והשיקום לאחר אירוע מוחי ולמנוע סיבוכים, כגון דלקת ריאות הפרעת בליעה, דלקת בדרכי השתן, דיכאון, כיבים, אפילפסיה ונכות, יש להעריך את מצב הינו אחד מהכלים המשמשיםFIM המשתקם לפני תחילת תהליך השיקום ובסופו. מבחן להערכת תפקודם של מאושפזים בשיקום. בעזרתו ניתן להעריך את העזרה הנדרשת .'למטופלים,לעשות ניבוי תפקודי, תכנון יעד השחרור, לקבוע שינויים במצב התפקודי וכו בתחומי התפקוד הקוגניטיבי7-1 שאלות ובו פריטים המדורגים בסולם של18 הוא כולל נחשבים למדדים תקפים ואמינים לקביעת רמת התפקוד שלFIM והמוטורי. מבחני .מאושפזים בשיקום ולאחריו, ומשקפים שינויים בתפקוד לאורך זמן . כל המשוחררים ממחלקת שיקום שאושפזו לצורך שיקום לאחר אירוע חד במוח:מכנה , כל המשוחררים ממחלקת שיקום שאושפזו לצורך שיקום לאחר אירוע חד במוח:מונה .ובוצעה להם הערכה תפקודית בכניסה לשיקום וביציאה ממנו 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 172 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=2480) 2017 (N=2751) 2018 (N=2256) 2019 (N=2267) 2020 (N=2107) 96% 95% 96% 95% 91% השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (33) נאות התיכון (37) בית בלב רעננה (39) (גולדן קייר )המושבה (40) מאיר (44) פוריה (52) סורוקה (67) הרצוג (68) שמואל הרופא (74) מרג פרדס חנה (79) בית בלב בת ים (85) בית הדר אשדוד (103) הרצפלד (109) סוראסקי (112) בית רבקה (116) בית בלב נשר (186) פלימן (192) רעות תל אביב (196) שיבא (339) בית לוינשטיין 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 82% 94% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 82% 95% 76% .נצפתה יציבות בעמידה במדד ברמה הלאומית .קיים מספר מצומצם של מוסדות שטרם הגיעו ליעד שנקבע למדד 173 1.2-) שווה או גדולה מKt/V( מנת הדיאליזה לדיאליזה בודדת 65%- שווה או גדול מURR או חודשים ומעלה שמנת הדיאליזה3 שיעור המטופלים בהמודיאליזה כרונית:תיאור המדד .65%- שווה או גדול מURR או1.2- שווה או גדולה מKt/V לדיאליזה בודדת היא ספיקת- מטופלים הסובלים מאי6,000- במדינת ישראל, יש למעלה מ:רציונל המדד כליות סופנית המקבלים טיפול בהמודיאליזה. מטרת הטיפול היא לחקות את פעולות הכליות על ידי סינון של הדם וסילוק מומסים בלתי רצויים העלולים להצטבר בגוף ולגרום לתחלואה ותמותה. מהספרות עולה כי יש קשר ישיר בין מינון נאות של הדיאליזה Dialysis( דDOPPS-והסיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות סופנית. במחקר ה מדינות בצפון אמריקה11 ) שנערך בשיתוףOutcomes and Practice Patterns Study ואירופה, דווח כי למרות החשיבות הגבוהה של מתן מינון מתאים של דיאליזה, חולים רבים אינם מקבלים מינון מספק. האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ממליץ לבצע לפחות פעם Kt/V =/> אחת בחודש מדידה של מנת הדיאליזה הבודדת והמינון המינימלי המומלץ הוא Kidney Disease Outcome( דKDOQI-. מינון זה מומלץ גם על ידי הURR =/> 65% או1.2 .)Quality Initiative חודשים בתחילת3 כל המטופלים בהמודיאליזה כרונית שנמצאים בטיפול לפחות:מכנה .הרבעון חודשים ומעלה) אשר מנת הדיאליזה3( כל המטופלים בהמודיאליזה כרונית:מונה .65%- שווה או גדול מURR או1.2- שווה או גדולה מKt/V לדיאליזה בודדת היא ] אפיזודות למטופל (הראשונה בכל חודש) וכל אחת תיבחן בפני עצמה3 [יבחנו לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 174 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים פירוט הממצאים לפי נותני שירות   0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (91) מעייני הישועה (120) הכרמל (121) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (140) פוריה (151) בני ציון (178) נפרולייף (188) המרכזי בעמק (199) שערי צדק (201) רבקה זיו (249) ה.ד.ס הרצליה דיאליזה סנטר (258) אסותא ראשון (292) ברזילי (308) לניאדו (355) אסותא חיפה (405) וולפסון (426) אסותא תל אביב (450) המשפחה הקדושה (469) הדסה עין כרם (501) רמבם (527) הלל יפה (584) אסף הרופא (612) נהריה (737) שיבא 97% 68% 76% 80% 92% 97% 47% 84% 75% 84% 69% 69% 86% 81% 84% 85% 64% 59% 95% 90% 78% 55% 52% .למדד טרם נקבע יעד ועל כן הפרסום הוא ללא קטימה . בשל כך, לא2020 חלק מנותני השירות טרם השלימו את פיתוח המדד ולא דיווחו לתוכנית בשנת .ניתן לפרסם בשנה זו את העמידה הלאומית במדד וריבודים נוספים .2019 מרבית נותני השירות מראים שיפור בביצועי המדד ביחס לשנת 175 שעות (בתי"ח48 שברים בצוואר הירך – מנותחים תוך )כלליים שיעור החולים המגיעים לבית החולים עם שבר בצוואר הירך ומנותחים:תיאור המדד . מההגעה לבית החולים48 תוך ניתוח תיקון הינו הטיפול המקובל לשבר בצוואר הירך המהווה גורם מרכזי:רציונל המדד .לירידה בשיעורי התחלואה והתמותה, ומפחית את עלויות האשפוז ואת משך האשפוז הוא אף מפחית סיבוכים כגון פצעי לחץ, דלקת ריאות נרכשת, ומעלה את הסיכוי לחזרה לחיים עצמאיים לאחר השחרור מבית החולים. במטופלים שסבלו משבר בצוואר הירך יום30 שעות מעלה את הסיכוי לתמותה תוך48-נמצא כי עיכוב בביצוע הניתוח מעבר ל שעות מהווה חלק48 ולתמותה תוך שנה. מדד ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך תוך .ממדדי האיכות המקובלים בעולם לרבות באירופה ובקנדה ומעלה שפנו לבית החולים עם שבר בצוואר הירך ועברו65 כל המטופלים בני:מכנה .ניתוח לתיקון השבר ומעלה שפנו לבית החולים עם שבר בצוואר הירך ועברו65 כל המטופלים בני:מונה . שעות ממועד הגעתם לבית החולים48 ניתוח לתיקון השבר תוך 85% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 176 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=6219) 2017 (N=6434) 2018 (N=6429) 2019 (N=6831) 2020 (N=6283) 90% 86% 87% 86% 86% לאומית-השוואה בין 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 ישראל 2018 ישראל 2019 ישראל 2020 ישראל 2018 נורבגיה 2019 נורבגיה 2017 קנדה 2018 קנדה 2019 קנדה 86% 88% 87% 91% 89% 90% 86% 87% 86%          177 ריבוד לפי מגדר 0% 20% 40% 60% 80% 100% גברים נשים 2016 2017 2018 2019 2020 91% 88% 88% 84% 88% 85% 88% 84% 87% 84% ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 65-84 85+ 2016 2017 2018 2019 2020 91% 89% 86% 87% 86% 88% 86% 87% 85% 87% 178 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ריבוד לפי יום קבלה למוסד 0% 20% 40% 60% 80% 100% ד,ש-א ה ו 2016 2017 2018 2019 2020 83% 90% 91% 79% 86% 88% 80% 86% 88% 78% 86% 88% 79% 84% 88% ריבוד לפי סוג ניתוח 0% 20% 40% 60% 80% 100% החלפה מלאה החלפה חלקית קיבוע 2016 2017 2018 2019 2020 91% 88% 85% 89% 82% 79% 89% 86% 78% 89% 84% 79% 89% 82% 81% 179 זמן עד לביצוע הניתוח 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (48) המשפחה הקדושה (60) מעייני הישועה (68) הסקוטי (76) ק. גולדה-השרון (112) בני ציון (115) רבקה זיו (133) פוריה (185) הדסה הר הצופים (186) המרכזי בעמק (197) אסותא אשדוד (215) ברזילי (217) קפלן (217) הדסה עין כרם (226) הכרמל (237) לניאדו (270) רבין ק.בילינסון (283) נהריה (356) שערי צדק (358) וולפסון (371) אסף הרופא (397) רמבם (409) סורוקה (480) מאיר (500) סוראסקי (507) שיבא 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 82% 85% 85% 85% 85% 85% 73% 72% 85% 180 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .)8%( נצפה שיפור בעמידה במדד ברמה הלאומית במקביל לירידה מסויימת במכנה .רוב נותני השירות עומדים ביעד הנדרש .הפער בין גברים לנשים הצטמצם . ומעלה עמדו במדד באחוזים גבוהים יותר85 בני2020 הפער בריבוד לפי גיל התהפך, ובשנת :למרות השיפור הכולל .יום הקבלה וסוג הניתוח עדיין נותרו כנושאים משמעותיים לעמידה במדד קבלה ביום שישי מחייבת ביצוע של בירור הנדרש טרם הניתוח במהלך סוף השבוע, דבר המקשה .על עמידה במדד ,ביצוע ניתוח החלפה מלאה מחייב מנתח בעל מיומנות גבוהה שזמינותו מטבע הדברים נמוכה יותר .דבר המשפיע על עמידה במדד 181 הערכה תפקודית במחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך )– בכניסה וביציאה (בתי"ח גריאטריים שיעור ביצוע הערכה תפקודית בכניסה לשיקום וביציאה ממנו למאושפזים:תיאור המדד .שאובחן אצלם שבר בצוואר הירך שברים בצוואר הירך הם מהגורמים העיקריים למוגבלויות, והם כרוכים:רציונל המדד בסבל רב ובירידה באיכות החיים. זהו גם האירוע השכיח ביותר שבעקבותיו מגיעים קשישים לשיקום. גם לאחר ניתוח מוצלח, תפקודו של הקשיש נפגע מאוד, ומטרת )Functional Independence Measure( דFIM השיקום היא למקסם את התפקוד. מבחן הינו אחד מהכלים המשמשים להערכת תפקודם של מאושפזים בשיקום. בעזרתו ניתן להעריך את העזרה הנדרשת למטופלים,לעשות ניבוי תפקודי, תכנון יעד השחרור, לקבוע שאלות ובו פריטים המדורגים בסולם של18 שינויים במצב התפקודי וכו'. הוא כולל נחשבים מדדים תקפים ואמיניםFIM בתחומי התפקוד הקוגניטיבי והמוטורי. מבחני7-1 לקביעת רמת התפקוד של מאושפזים בשיקום ולאחריו, והם משקפים שינויים בתפקוד .לאורך זמן . ומעלה עם שבר בצוואר הירך ששוחררו ממחלקת שיקום65 כל המטופלים בגיל:מכנה ומעלה עם שבר בצוואר הירך ששוחררו ממחלקת שיקום65 כל המטופלים בגיל:מונה .ובוצעה להם הערכה תפקודית בכניסה לשיקום וביציאה ממנו 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 182 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=3261) 2017 (N=3282) 2018 (N=3392) 2019 (N=3408) 2020 (N=2761) 94% 95% 96% 96% 92% ביצוע הערכה בכניסה לאשפוז וביציאה מאשפוז 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 2017 2018 2019 2020 ביצוע בקבלה למחלקה ביצוע בשחרור ממחלקה 95% 97% 97% 97% 94% 98% 99% 99% 99% 98% 183 פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (36) בית בלב עומר (36) בית לוינשטיין (49) המרכזי בעמק (49) (גולדן קייר )המושבה (50) פוריה (61) בית בלב רעננה (62) מעונות מכבי תל השומר (99) נאות התיכון (105) מאיר (106) רעות תל אביב (109) מרג דורות נתניה (123) שמואל הרופא (128) בית הדר אשדוד (128) בית בלב נשר (134) הרצוג (141) מרג פרדס חנה (143) סוראסקי (150) בית בלב בת ים (170) הרצפלד (203) שיבא (273) פלימן (285) בית רבקה 95% 95% 94% 95% 95% 95% 95% 93% 95% 85% 95% 95% 95% 95% 74% 94% 93% 94% 84% 95% 95% 92% .נצפתה ירידה קלה בעמידה במדד ברמה הלאומית .הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת התפרצות מגפת הקורונה 184 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בשחרור משיקום בגין שברD מתן המלצה לנטילת ויטמין )בצוואר ירך (בתי"ח גריאטריים שיעור המאושפזים עם שבר בצוואר הירך ששוחררו משיקום וקיבלו:תיאור המדד . בשחרורD המלצה לנטילת ויטמין עם תהליך ההזדקנות קיימת עלייה בשכיחות מחלות הנגרמות כתוצאה:רציונל המדד מדילול עצם כמו אוסטאופורוזיס. אוסטאופורוזיס היא מחלה נפוצה ביותר בקרב ,קשישים מכל גזע, מוצא ומגדר והיא האחד הגורמים השכיחים לשברים בצוואר הירך D ומהווה סיבה מהותית לסבל, למוגבלות ולתמותה. לקשישים רבים קיים חוסר בוויטמין עשוי להפחית אתD אשר נחוץ לשמירה על צפיפות העצם ולבנייתה התקינה. מתן ויטמין הסיכון להיווצרות שברים בצוואר הירך. לפיכך, ארגוני בריאות שונים בעולם ממליצים לתת לקשישים בכלל ולקשישים שכבר מסבלו בעבר שבר בצוואר הירך בפרט, טיפול .D בויטמין . ומעלה עם שבר בצוואר הירך ששוחררו ממחלקת שיקום65 מטופלים בני:מכנה ומעלה עם שבר בצוואר הירך ששוחררו ממחלקת שיקום וקיבלו65 מטופלים בני:מונה . בשחרורD המלצה לנטילת ויטמין 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 185 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=3119) 2017 (N=3287) 2018 (N=3338) 2019 (N=3266) 2020 (N=2797) 97% 97% 96% 94% 91% פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (31) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (35) בית לוינשטיין (37) בית בלב עומר (51) פוריה (52) (גולדן קייר )המושבה (53) המרכזי בעמק (65) בית בלב רעננה (65) מעונות מכבי תל השומר (103) רעות תל אביב (104) נאות התיכון (109) שמואל הרופא (119) מאיר (121) בית הדר אשדוד (122) מרג דורות נתניה (129) בית בלב נשר (134) הרצוג (135) מרג פרדס חנה (138) סוראסקי (152) בית בלב בת ים (175) הרצפלד (212) שיבא (272) פלימן (290) בית רבקה 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 94% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 87% נצפתה יציבות בעמידה במדד ברמה הלאומית, למרות מגפת הקורונה והירידה בהיקף הפעילות .)(מכנה 186 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קולון ו/או )רקטום (בתי"ח כלליים שיעור המטופלים שעברו ניתוח קולון אלקטיבי וקיבלו טיפול אנטיביוטי:תיאור המדד מניעתי בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע החתך הניתוחי הראשון, ושהטיפול הופסק עד . שעות לאחר הניתוח24 ) הוא אחד הסיבוכיםSurgical Site Infection( זיהום באתר הניתוח:רציונל המדד הקשים והשכיחים ביותר שמתרחשים לאחר ניתוח. סיבוך זה גורם לעלייה בשיעורי התמותה, למשך אשפוז ארוך יותר, לאשפוזים ולניתוחים חוזרים, ובכך מהווה נטל כלכלי על הפרט ועל מערכת הבריאות. שיעור הזיהומים לאחר ניתוח קולון הוא גבוה משיעור הזיהומים לאחר ניתוחים אחרים. הטיפול האנטיביוטי נועד לגרום לרוויה3 פי ,אנטיביוטית של הרקמות המנותחות לפני ביצוע החתך הניתוחי ובמהלך הניתוח עצמו ובכן להגן עליהן מהתפתחות זיהום לאחר סיום הניתוח. נמצא שיש קשר ישיר מובהק בין 30-מתן אנטיביוטיקה מניעתית דרך הווריד ובין הפחתת שיעור הזיהומים באתר הניתוח ב ,הימים הראשונים שלאחר הניתוח. מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי בניתוח קולורקטלי . לפי ההנחיות הקליניות של ארגון בריאות העולמית, לא75%-מוריד את הסיכון לזיהום ב מומלץ לתת אנטיביוטיקה מניעתית מעבר לסיום הניתוח, ובכלל יש להפסיק את הטיפול . שעות לאחר הניתוח24 האנטיביוטי עד . כל החולים שעברו ניתוח קולון ו/או רקטום אלקטיבי:מכנה כל המטופלים שעברו ניתוח קולון ו/או רקטום אלקטיבי וקיבלו טיפול אנטיביוטי:מונה . שעות מתחילת הניתוח24 מניעתי בחלון הזמן של שעה לפני הניתוח והטיפול הופסק עד 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 187 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=2877) 2017 (N=3212) 2018 (N=3315) 2019 (N=3287) 2020 (N=3116) 95% 86% 85% 83% 78% התחלה וסיום אנטיביוטיקה 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 2017 2018 2019 2020 התחלה סיום 95% 87% 86% 85% 80% 97% 95% 95% 94% 93% 188 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (39) ק. גולדה-השרון (40) וולפסון (45) אסותא אשדוד (46) בני ציון (53) נהריה (53) המשפחה הקדושה (57) הדסה הר הצופים (62) ברזילי (77) קפלן (77) הרצליה מדיקל סנטר (91) המרכזי בעמק (106) אסף הרופא (113) מאיר (127) הכרמל (176) רמבם (185) אסותא תל אביב (191) הדסה עין כרם (195) סורוקה (230) שערי צדק (240) רבין ק.בילינסון (287) סוראסקי (396) שיבא 90% 90% 90% 86% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 84% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% .קיים שיפור ניכר בעמידה במדד ברמה הלאומית, בעוד שהירידה במכנה לא הייתה גדולה .רוב נותני השירות הגיעו ליעד שהוגדר למדד זה .הקושי העיקרי שהיה בעבר בהפסקת האנטיביוטיקה בזמן, נעלם כמעט לחלוטין 189 מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי (בתי"ח )כלליים שיעור הנשים שעברו ניתוח קיסרי וקיבלו אנטיביוטיקה מניעתית לפני:תיאור המדד החתך הניתוחי (בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע החתך הניתוחי הראשון) או מיד לאחר . שעות לאחר הניתוח24 ניתוק חבל הטבור במהלך הניתוח, ושהטיפול הופסק עד מיליון1.3- ניתוח קיסרי הוא ניתוח נפוץ ביותר. בארצות הברית מתבצעים כ:רציונל המדד . מחקרים הראו שאנטיביוטיקה28,000-ניתוחים קיסריים בשנה, ובישראל מתבצעים כ מניעתית הניתנת בהתוויה נכונה במהלך ניתוח קיסרי מפחיתה במידה משמעותית תמותה מחקרים קליניים שעקבו86 נבדקוCochrane-ותחלואה עקב זיהומים לאחר הלידה. ב נשים שעברו ניתוח קיסרי, והתברר שאנטיביוטיקה המניעתית הפחיתה13,000-אחר כ ,זיהומים לאחר הלידה במידה משמעותית, בניתוחים אלקטיביים ודחופים כאחד. מנגד שעות לאחר סגירת החתך24-לא נמצאו יתרונות בהמשך מתן האנטיביוטיקה יותר מ קלינייםguidelines . (הערה: על פיAHRQ- האוסטרלי ובACHS-הניתוחי. מדד זה נמדד ב לניתוח זה הםA , סוגי האנטיביוטיקה המומלצים בדרגה2013- מASHP אמריקניים של כחלופהClindamycin + Aminoglycoside כבחירה המומלצת ביותר, וכןCefazolin ).אפשרית . כל הנשים שעברו ניתוח קיסרי, אלקטיבי או דחוף:מכנה כל הנשים שעברו ניתוח קיסרי, אלקטיבי או דחוף, וקיבלו אנטיביוטיקה מניעתית:מונה ) או מיד לאחר ניתוקpreoperative( בחלון הזמן של שעה לפני החתך הניתוחי הראשון שעות מתחילת24 ), והטיפול הופסק עדintraoperative( חבל הטבור במהלך הניתוח .הניתוח 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 190 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=29734) 2017 (N=30076) 2018 (N=30440) 2019 (N=29770) 2020 (N=28898) 97% 96% 95% 95% 93% לאומית-השוואה בין 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 ישראל 2018 ישראל 2019 ישראל 2020 ישראל 2017 אוסטרליה 2018 אוסטרליה 2019 אוסטרליה 90% 92% 91% 97% 96% 95% 95%        191 התחלה וסיום אנטיביוטיקה 0% 20% 40% 60% 80% 100% התחלה סיום 2016 2017 2018 2019 2019 97% 97% 96% 98% 96% 97% 96% 93% 94% 94% ריבוד לפי סוג ניתוח 0% 20% 40% 60% 80% 100% אלקטיבי דחוף 2016 2017 2018 2019 2019 95% 98% 94% 98% 94% 97% 95% 96% 93% 93% 192 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (172) יוספטל (451) הסקוטי (487) הצרפתי סנט וינסנט (540) רבקה זיו (602) המשפחה הקדושה (651) פוריה (656) וולפסון (718) ברזילי (738) בני ציון (764) קפלן (779) הכרמל (815) אסותא אשדוד (821) המרכזי בעמק (871) הדסה הר הצופים (954) מעייני הישועה (975) לניאדו (1110) רמבם (1122) הדסה עין כרם (1155) רבין ק.בילינסון (1156) נהריה (1319) מאיר (1414) אסף הרופא (2194) שערי צדק (2673) סוראסקי (2794) סורוקה (2967) שיבא 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 94% 95% 87% 95% 95% 95% 95% 94% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% .רוב נותני השירות עומדים ביעד הנדרש .בניתוחים דחופים העמידה במדד נמוכה יותר לעומת ניתוחים אלקטיביים .במדד זה העמידה במדד גבוהה גם ברכיב של התחלת אנטיביוטיקה וגם ברכיב של הפסקתה בזמן 193 מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר )בצוואר הירך (בתי"ח כלליים שיעור המטופלים שעברו ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך וקיבלו טיפול:תיאור המדד אנטיביוטי מניעתי בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע החתך הניתוחי הראשון, ושהטיפול . שעות לאחר הניתוח24 הופסק עד מטרת הטיפול האנטיביוטי המניעתי היא להביא את הרקמות המנותחות:רציונל המדד לרוויה אנטיביוטית לפני ביצוע החתך, כדי להגן עליהן מפני חדירת זיהום במהלך הניתוח (כשהן חשופות). בניתוחים לתיקון שבר בצוואר הירך הוכח שמתן האנטיביוטיקה מפחית את שיעור הזיהומים. מחקרים רבים בעולם הוכיחו כי עיכוב במתן אנטיביוטיקה מניעתית מביא להפחתת האפקט המגן מפני זיהומים לאחר הניתוח. נמצא קשר ישיר מובהק בין מתן אנטיביוטיקה מניעתית דרך הווריד להפחתת שיעור הזיהומים באתר הימים הראשונים שלאחר הניתוח. עם זאת, לא נמצאו יתרונות בהמשך30-הניתוח ב שעות לאחר סגירת החתך הניתוחי. יתרה מזאת, המשך24-מתן האנטיביוטיקה יותר מ .מתן האנטיביוטיקה עלול לסייע להתפתחותם של פתוגנים עמידים . ומעלה שעברו ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך65 כל המטופלים בגיל:מכנה ומעלה שעברו ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך, קיבלו טיפול65 כל המטופלים בני:מונה אנטיביוטי מניעתי בחלון הזמן של שעה לפני החתך הניתוחי הראשון, והטיפול הופסק . שעות מתחילת הניתוח24 עד 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 194 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=6247) 2017 (N=6480) 2018 (N=6478) 2019 (N=6860) 2020 (N=6386) 94% 91% 88% 87% 86% ריבוד לפי יום ושעת ניתוח 0% 20% 40% 60% 80% 100% ה בוקר-א סופ"ש+ ה ערב ולילה-א 2016 2017 2018 2019 2020 95% 92% 92% 87% 90% 77% 89% 78% 87% 81% 195 ריבוד לפי סוג ניתוח 0% 20% 40% 60% 80% 100% החלפה מלאה החלפה חלקית קיבוע 2016 2017 2018 2019 2020 94% 95% 94% 92% 91% 87% 90% 87% 80% 89% 85% 79% 86% 86% 86% ריבוד לפי ימי המתנה עד לניתוח 0% 20% 40% 60% 80% 100% ימים0-1י יומיים שלושה ימים ומעלה 2016 2017 2018 2019 2020 91% 92% 95% 88% 89% 92% 80% 84% 90% 77% 88% 88% 80% 86% 87% 196 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים התחלה וסיום אנטיביוטיקה 0% 20% 40% 60% 80% 100% התחלה סיום 2016 2017 2018 2019 2020 94% 96% 92% 96% 89% 95% 89% 95% 89% 94% פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (49) המשפחה הקדושה (60) מעייני הישועה (70) הסקוטי (76) ק. גולדה-השרון (112) בני ציון (116) רבקה זיו (135) פוריה (186) המרכזי בעמק (186) הדסה הר הצופים (197) אסותא אשדוד (217) קפלן (220) ברזילי (226) הכרמל (232) הדסה עין כרם (266) לניאדו (276) רבין ק.בילינסון (283) נהריה (359) וולפסון (360) שערי צדק (376) אסף הרופא (398) רמבם (411) סורוקה (481) מאיר (507) סוראסקי (527) שיבא 90% 90% 90% 90% 90% 90% 89% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 86% 90% 90% 90% 90% 86% 90% 90% 90% 90% 197 .נראה שיפור בעמידה במדד ברמה הלאומית .רוב נותני השירות עומדים ביעד הנדרש . העמידה במדד נמוכה יותר אם הניתוח בוצע בבוקרו של יום חול- בריבוד יום ושעת ניתוח .ככל שמשך ההמתנה לניתוח גדול יותר כך העמידה במדד נמוכה יותר .הצטמצם הפער בין התחלה לסיום אנטיביוטיקה בזמן .הפער בריבוד לפי סוגי הניתוח נסגר לחלוטין .בכך נמשכת מגמת צמצום הפערים ושיפור העמידה במדד ביחס לשנים הקודמות 198 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים טרומבוטי פרופילקטי בניתוח כריתת רחם-מתן טיפול אנטי )(בתי"ח כלליים שיעור המנותחות בניתוחי כריתת רחם בשיטה הפתוחה שהתחילו לקבל:תיאור המדד שעות לפני תחילת ההרדמה לבין24 טיפול אנטי טרומבוטי פרופילקטי בחלון זמן שבין . שעות לאחר סיום ההרדמה24 . ניתוח כריתת רחם הוא בין הניתוחים הנפוצים ביותר בתחום הגניקולוגיה:רציונל המדד ). מחקר שנערךVTE( אחד הסיבוכים השכיחים לאחר ניתוח כריתת רחם הוא פקקת ורידים , הם: השמנת יתר, ניתוח בשיטה הפתוחהVTE-בארצות הברית הראה כי גורמי סיכון ל סרטן כאינדיקציה לניתוח ומשך הניתוח. נשים מבוגרות מצויות בסיכון גבוה לפקקת .ורידים לאחר ניתוח כריתת רחם פתוח, בעיקר בשל המוגבלות בתנועה שלהן לאחר הניתוח .הסיכון אף גובר לנוכח גורמי סיכון נוספים, כגון השמנה, גיל מבוגר ופקקת בעבר טרומבוטי פרופילקטי הוא דרך יעילה ביותר למניעת פקקת-מחקרים הראו שטיפול אנטי ורידים ולהפחתת תמותה ותחלואה כתוצאה מקרישת דם. על פי ההנחיות הקליניות ) ושלACOG( דAmerican Congress of Obstetricians and Gynecologists-של ה טרומבוטי לנשים-, יש לתת טיפול אנטיAmerican College of Chest Physicians-ה העוברות כריתת רחם בשיטה הפתוחה. ההנחיות של ארגונים אלו הן כמעט זהות, מלבד , וללא גורמי סיכון אחרים בסיכון נמוך40 מגדיר נשים מתחת לגילACOG-העובדה שה טרומבוטי מכאני ולא פרמקולוגי. יתר הנשים מוגדרות ב"רמת-וממליץ לתת להן טיפול אנטי .טרומבוטי פרמקולוגי או מכאני-, ולכן מומלץ לתת להן טיפול אנטיVTE-סיכון בינונית" ל טרומבוטי פרופילקטי סביב ניתוח גדול נכלל בין מדדי-מדד העוסק במתן טיפול אנטי . ממליצים עליוNational Quality Forum- והJoint Commission-, והMedicare-ה . האוסטרלי קיים מדד למתן טיפול זה סביב ניתוח כריתת רחםACHS-ב . שעברו כריתת רחם בשיטה פתוחה40 כל הנשים מעל גיל:מכנה שעברו כריתת רחם בשיטה פתוחה, ושהתחילו לקבל טיפול40 כל הנשים מעל גיל:מונה 24 שעות לפני תחילת ההרדמה לבין24 אנטי טרומבוטי פרופילקטי בחלון זמן שבין .שעות אחרי סיום ההרדמה 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 199 ממצאים לאומיים 2020 N=2504 7% 93% עמד לא עמד פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (32) בני ציון (40) פוריה (41) לניאדו (46) אלישע (46) אסותא ראשון (51) ברזילי (53) הדסה הר הצופים (69) אסותא אשדוד (79) קפלן (79) הכרמל (81) אסף הרופא (83) אסותא באר שבע (89) רמבם (89) וולפסון (90) המרכזי בעמק (94) מאיר (99) שיבא (102) סורוקה (104) רבין ק.בילינסון (123) הרצליה מדיקל סנטר (126) שערי צדק (127) הדסה עין כרם (138) סוראסקי (164) אסותא חיפה (341) אסותא תל אביב 87% 84% 95% 95% 94% 82% 95% 90% 93% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 94% 95% 72% 83% 90% 95% הגדרות המדד בנושא גרביים פנאומטיים עודכנו, ובשל כך לא ניתן להשוות את הנתונים משנים .קודמות .רוב נותני השירות עומדים בדרישות המדד או קרובים לכך 200 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים לידתיים לאישה בסיכון ללידה-מתן קורס סטרואידים קדם )מאיימת (בתי"ח כלליים ימים שקיבלו0- ו34 ימים ועד שבוע0- ו24 שיעור הנשים שילדו בין שבוע:תיאור המדד 23 לידתיים לפני לידת הפג, בתקופה שבין שבוע-לפחות מנה אחת של סטרואידים קדם . ימים0- ו34 ימים ועד שבוע0-ו , "לידה מוקדמת" מוגדרת כלידה בה התינוקACOG- לפי ההגדרה של ה:רציונל המדד .""פג- מוגדר כ37 להיריון (לא כולל). תינוק שנולד לפני שבוע37-20 נולד בין השבועות לידה מוקדמת מהווה סכנה לתינוק ועלולה לגרום לנכות פיזיולוגית והתפתחותית ואף לתמותה. אחת התחלואות השכיחות ביותר בקרב פגים היא תחלואה נשימתית. תסמונת ) היא סוג התחלואהRDS – Respiratory Distress Syndrome( מצוקה נשימתית הנשימתית השכיח ביותר ונגרמת בדרך כלל בגלל חוסר יכולות לייצר סורפקטאנט ) בריאות (סורפקטאנט הוא חומר טבעי המיוצר בריאות שתפקידו לייצבsurfactant( את הנאדיות ולמנוע קריסתן בעת נשיפה). על מנת להוריד את הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית, מומלץ לתת טיפול בסטרואידים טרם הלידה. טיפול זה, הניתן לאם, מזרז את 24 תהליך הייצור והשחרור של סורפקטאנט לנאדיות הריאה בעובר. מתן הטיפול לפחות שעות לפני לידה מוקדמת, ולא יותר משבוע לפני הלידה, מוריד את ההיארעות48 עד .וחומרת תסמונת מצוקה נשימתית בקרב פגים American Congress of Obstetricians and Gynecologists-ההנחיות הקליניות של ה ימים7 ממליצות על מתן קורס של סטרואידים לנשים בסיכון ללידה מוקדמת במהלך להריונן. בנוסף, יש לשקול מתן קורס שני לנשים בסיכון34 עד24 הבאים בין שבועות 14 ימים הבאים ושהקורס הקודם היה לפני7- שבועות להריונן ב34 ללידה מוקדמת עד וארגון הבריאותNational Institute for Health and Care Excellence-ימים או יותר. ל .העולמית יש הנחיות דומות . ימים יום להריונן0- ו34 ימים ועד שבוע0- ו24 נשים שילדו בין שבוע:מכנה ימים יום להריונן שקיבלו0- ו34 ימים ועד שבוע0- ו24 נשים שילדו בין שבוע:מונה 23 לידתיים לפני לידת הפג, בתקופה שבין שבוע-לפחות מנה אחת של סטרואידים קדם . ימים0- ו34 ימים ועד שבוע0-ו 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 201 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=1767) 2017 (N=1798) 2018 (N=1768) 2019 (N=1808) 2020 (N=1549) 99% 99% 98% 97% 95% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (30) לניאדו (33) וולפסון (35) רבקה זיו (45) אסותא אשדוד (46) הלל יפה (46) ברזילי (49) המרכזי בעמק (50) נהריה (51) מעייני הישועה (53) הדסה עין כרם (55) מאיר (57) קפלן (61) הדסה הר הצופים (67) רמבם (80) אסף הרופא (91) סוראסקי (92) רבין ק.בילינסון (145) שערי צדק (162) שיבא (169) סורוקה 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% .קיימת יציבות בעמידה הלאומית במדד .נותני השירות עומדים ביעד שנקבע 202 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים טמפרטורת גוף הפגים – שיעור הפגים שבקבלתם לפגייה ) לפחות (בתי"ח כלליים36oC חום גופם עמד על להיריון אשר מיד31+6 ועד לשבוע23+0 שיעור הפגים שנולדו בין שבוע:תיאור המדד לפחות36oC דקות מקבלתם לפגייה, חום גופם עמד על15-עם קבלתם ולא יאוחר מ .)במדידה אקסילארית (בית שחי אובדן מהיר של חום הגוף והיפותרמיה מתרחשים בפגים עקב משקל:רציונל המדד גוף נמוך ביחס לשטח הגוף ומחסור במנגנונים תרמורגולטורים של הגוף. ככל שפג נולד במשקל לידה נמוך יותר, עולה הסיכוי להיפותרמיה. מצב היפותרמי, בקרב פגים, כרוך בתחלואה, הכוללת בעיות נשימתיות, בעיות מטבוליות כגון היפוגליקמיה, דימום תוך מוחי ,ואף מוות. פגים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפותרמיה בחדר לידה מיד אחרי לידה ובכניסה לטיפול נמרץ ילודים. גורמי סיכון להיפותרמיה כוללים טמפרטורת חדר לידה מעלות, חוסר באמצעים למניעת36- מעלות, טמפרטורת יולדת מתחת ל25-מתחת ל אובדן חום גוף (לרבות כיסוי פלסטי וכיסוי ראש), המשך ירידה במשקל גוף, לידה בניתוח קיסרי ושימוש בתמיכה נשימתית עם אוויר קר. מהספרות עולה כי ישנן מספר טכניקות המשמשות לחימום הפג סמוך ללידה, שלעיתים עלולות גם לגרום לחימום יתר, מעל הדקות הראשונות לקבלתו לפגייה והתערבות15-. לכן, ניטור טמפרטורת הגוף ב37.5oC .בהתאם הם קריטיים להישרדות הפג . להיריון31+6 ועד לשבוע23+0 כל הפגים שנולדו בין שבוע:מכנה להיריון שבקבלתם לפגייה31+6 ועד לשבוע23+0 כל הפגים שנולדו בין שבוע:מונה .oC36 טמפרטורת גופם הייתה לפחות 80% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 203 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 (N=989) 2018 (N=1350) 2019 (N=1498) 2020 (N=1240) 90% 86% 71% 55% ריבוד לפי משקל לידה 0% 20% 40% 60% 80% 100% עד קילוגרם קילוגרם ומעלה 2017 2018 2019 2020 93% 88% 91% 79% 75% 64% 57% 47% 204 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (31) הדסה עין כרם (32) וולפסון (36) ברזילי (36) מעייני הישועה (39) קפלן (41) הלל יפה (46) נהריה (46) המרכזי בעמק (49) מאיר (58) הדסה הר הצופים (60) רמבם (66) אסף הרופא (69) שניידר (72) סוראסקי (109) שיבא (114) שערי צדק (168) סורוקה 80% 80% 80% 74% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 75% 80% 80% 80% נראה המשך שיפור בעמידה במדד ברמה הלאומית. היעד שנקבע למדד הושג וצפוי לעלות בשנים .הבאות .הפער בריבוד לפי משקל לידה הצטמצם, אך טרם נסגר ., ככל הנראה בשל מגפת הקורונה17%-יש לציין כי נצפתה ירידה בהיקף הפעילות (מכנה) של כ 205 )שימור הנקה בלעדית בגיל ארבעה חודשים (טיפת חלב חודשים מהלידה מתוך4 שיעור האימהות שהיניקו הנקה בלעדית במשך:תיאור המדד .הנשים שדיווחו על הנקה כלשהי בביקור ראשון להנקה בלעדית יש יתרונות בריאותיים לתינוק ולאם, הן לטווח הקצר:רציונל המדד והן לטווח הארוך. חלב אם מספק לתינוק הזנה והגנה נגד זיהומים ומחלות. החלב כולל בתוכו נוגדנים, ציטוקינים ותרכובות אנטימיקרוביאליות התומכים במערכת החיסונית של התינוק ומסייעים להתפתחותה. הנקה מורידה את הסיכון למוות בעריסה, והסיכון אף נמוך יותר כאשר התינוק ניזון מהנקה בלעדית. להנקה בלעדית אף יש אפקט מגן מפני התפתחות אסתמה, אקזמה, סוכרת נעורים ומחלות נוספות, ולתינוקות שניזונו מחלב אם יש סיכון נמוך יותר להשמנה. בנוסף, מחקרים מצאו כי אצל נשים שהניקו יש .שיעורי היארעות נמוכים יותר של סרטן השד והשחלות לאימהות להניק הנקה בלעדית ללא תוספות עד שימלאוWHO- המליץ ה2003-ב חודשים. עם זאת, שיעור ההנקה הבלעדית עדיין נמוך, ואחת הסיבות העיקריות6 לתינוק להפסקת ההנקה היא שיבתה של האם לעבודה. לפיכך, יש להעלות את המודעות .לחשיבות ההנקה לטווח הארוך, בין השאר במסגרת הביקורים בטיפות חלב . כל האימהות הרשומות בטיפת חלב שדיווחו על הנקה כלשהי בביקור הראשון:מכנה כל האימהות הרשומות בטיפת חלב שדיווחו על הנקה כלשהי בביקור הראשון:מונה . חודשים4.5-3.5 ושימרו הנקה בלעדית בגילאי בקרב אמהות שדיווחו על הנקה בלעדית בביקור ראשון ושמרו על הנקה70% :2020 יעד חודשים4 בלעדית בגיל :הגדרות מפורטות נמצאות ב https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 206 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=68249) 2017 (N=70356) 2018 (N=83658) 2019 (N=85005) 2020 (N=83184) 69% 69% 68% 69% 71% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2016 2017 2018 2019 2020 57% 72% 55% 71% 54% 70% 56% 72% 57% 74% 207 אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2016 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2016 2017 2018 2019 2020 208 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה 209 )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה שירותי בריאות כללית- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 210 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (1693) שירותי בריאות לאומית (2412) שירותי בריאות מאוחדת (3638) עיריית תל אביב (5838) שירותי בריאות מכבי (11751) עיריית ירושלים (13078) שירותי בריאות כללית (44774) משרד הבריאות 68% 67% 70% 70% 70% 70% 70% ניכרת מגמת יציבות בשיעורי העמידה במדד לאורך שנות המדידה עם ירידה לעומת שנת תחילת 2020 ). מרבית נותני השירות הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת2016( המדידה .)70%( .בנוסף, קיים פער ברמת הביצוע של המדד לטובת האוכלוסייה היהודית 211 חודשים13 תיעוד מתן תוסף ברזל לתינוקות עד גיל חודשים בתקופה הנמדדת ויש תיעוד13 שיעור התינוקות שמלאו להם:תיאור המדד .בתיק הרפואי לכך שהם קיבלו לפחות פעמיים תוסף ברזל . חודשים6-4 מחסני הברזל לאחר הלידה מספיקים לתינוקות עד לגיל:רציונל המדד לאחר מכן, חשוב שהתינוק יקבל כמות מספקת של ברזל בכדי למנוע מחסור בברזל בדם. מחסור בברזל, אנמיה, מהווה גורם סיכון להאטה בהתפתחות ולתפקוד קוגניטיבי חודשים, במיוחד6-4 ירוד בקרב תינוקות. מחסור בברזל הוא שכיח בקרב תינוקות בגיל בישראל. זאת משום שהרגלי האכילה וצריכת הברזל ממזון לתינוקות שונים מארצות מפותחות אחרות. הסיבות לכך הן מגוונות. יש הטוענים כי שמירה על הלכות הכשרת בשר מפחיתות את כמות הברזל. כמו כן, הזנה ממזון צמחוני והרגלי אכילה המתבססים .בעיקר על מזונות דלים בברזל כגון עוף וקטניות משרד הבריאות ממליץ על מתן תוספת מזון עשירה בברזל ותוסף ברזל לתינוקות בגיל . חודשים18-4 . חודשים במהלך התקופה הנמדדת13 כל התינוקות הרשומים בתחנה שמלאו להם:מכנה חודשים במהלך התקופה הנמדדת13 כל התינוקות הרשומים בתחנה שמלאו להם:מונה .ויש תיעוד בתיק הרפואי לכך שהם קיבלו לפחות פעמיים תוסף ברזל לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 212 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 2020 N=171461 28% 72% עמד לא עמד השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2020 84% 69% 213 אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 84% 79% 78% 77% 75% 73% 65% 54% 43% 68% ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 91% 88% 92% 92% 74% 70% 214 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה 215 )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות ירושלים מחוז- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית דרום מחוז- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי המרכז מחוז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה שירותי בריאות כללית- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 216 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2811) שירותי בריאות לאומית (6924) עיריית תל אביב (10944) שירותי בריאות מכבי (20365) עיריית ירושלים (20565) שירותי בריאות כללית (105543) משרד הבריאות 74% 75% 53% 82% 91% 59% , כאשר נותני שירות שדיווחו למדד הציגו רמת ביצוע72% שיעור העמידה הלאומי במדד זה הינו . השוואה לשנים קודמות אינה מוצגת עקב שינוי בהגדרות המדד החל91% ועד53%-שונה, מ .2020-מ ניתן לראות פער ניכר ברמת הביצוע של המדד לטובת האוכלוסייה הערבית. כמו כן, האוכלוסייה אקונומיות הנמוכות בהשוואה לזו ברמות-היהודית הציגה רמת הביצוע נמוכה ברמות הסוציו .אקונומיות הגבוהות-הסוציו 217 ביצוע הערכה תזונתית מלאה למאושפזים במחלקות ימים מהקבלה לבית החולים (בתי"ח5 סיעודי מורכב בתוך )גריאטריים שיעור המאושפזים שבוצעה להם הערכה תזונתית מלאה במחלקות:תיאור המדד . ימים מתאריך האשפוז במחלקה5 סיעודיות מורכבות תוך תהליך ההזדקנות גורם לשינויים בגוף האדם (כגון ירידה במסת העצם:רציונל המדד והשריר, ירידה בתיאבון ועוד) שעשויים לגרום להפרעות תזונתיות. כתוצאה מכך, קיימת תזונה בקרב קשישים. שכיחות זו הולכת וגדלה-שכיחות גבוהה של מצבי סיכון לתת תזונה בקרב כמחצית-בקרב המאושפזים באשפוז אקוטי וסיעודי, שם ניתן לזהות תת מהמאושפזים. לחולים אלו, נדרש לבצע הערכה תזונתית מקיפה על ידי דיאטנית, הכוללת התייחסות לכמות האנרגיה והחלבון הנצרכת על ידי המטופל. הערכה זו מתבססת על צריכת המזון (כולל מזון ייעודי) והכמות הדרושה לקביעת תוכנית תזונתית לשיפור מצבו .הבריאותי של המטופל . כל המאושפזים החדשים ברבעון במחלקות סיעודיות מורכבות תומכות:מכנה כל המאושפזים החדשים ברבעון במחלקות סיעודיות מורכבות תומכות שביצעו:מונה . ימים מתאריך האשפוז במחלקה5 להם הערכה תזונתית מלאה תוך 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 218 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=5203) 2017 (N=5286) 2018 (N=4803) 2019 (N=4808) 2020 (N=4259) 84% 88% 90% 84% 74% ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 2017 2018 2019 2020 18-64 65-84 85+ 85% 89% 90% 84% 74% 85% 89% 90% 83% 74% 81% 84% 90% 86% 75% 219 פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (34) פאלאס מדיקל (36) אוגוסטה ויקטוריה (53) הרצוג (69) מעונות מכבי תל השומר (81) מרג דורות נתניה (82) מול הנוף ירכא (90) רעות תל אביב (97) אלעניה שפרעם (97) נוה עמית רחובות (112) נאות טבריה (115) לניאדו (121) בית רבקה (147) בית בלב רעננה (152) מרג פרדס חנה (162) נווה שבא באר שבע (174) בית בלב עומר (180) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (192) בית בלב נשר (206) שמואל הרופא (245) בית הדר אשדוד (266) נאות השרון (316) הרצפלד (330) בית בלב בת ים (379) נאות התיכון (487) (גולדן קייר )המושבה 76% 95% 93% 93% 95% 86% 95% 91% 64% 85% 7% 95% 93% 95% 95% 85% 95% 46% 94% 71% 95% 71% 43% 95% 85% .נצפתה ירידה בעמידה במדד ברמה הלאומית הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת התפרצות מגפת הקורונה, שגרמה לקושי בעמידה במדד .עקב מגבלות והתפרצויות הקורונה במוסדות השונים . ומטה) נמוך יחסית64 , אחוז העמידה במדד בקרב אוכלוסייה צעירה (בני2019-בדומה ל 220 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ימים מתאריך5 ביצוע הערכה תזונתית מלאה למונשמים תוך הכניסה לאשפוז במחלקה להנשמה ממושכת (בתי"ח )גריאטריים שיעור המאושפזים במחלקה להנשמה ממושכת שבוצעה להם הערכה:תיאור המדד . ימים מתאריך הכניסה לאשפוז במחלקה5 תזונתית מלאה תוך )long-term care( בקרב קשישים המטופלים במסגרת טיפול ממושך:רציונל המדד תזונה אצל מונשמים מגבירה את הסיכון-תזונה. תת-קיימת שכיחות גבוהה של תת להתפתחות זיהומים ובצקת ריאות, ועלולה להאריך את משך תקופת הגמילה עקב עייפות השרירים. לאור זאת, חשוב לבצע הערכה תזונתית מלאה בקרב קשישים מאושפזים בהנשמה ממושכת, כדי למנוע הידרדרות בריאותית, תפקודית ותזונתית וכדי להתאים .את הטיפול התזונתי הטוב ביותר למונשמים . כל המאושפזים החדשים במחלקה הרלוונטית:מכנה כל המאושפזים החדשים במחלקה הרלוונטית, שבוצעה להם הערכה תזונתית:מונה . ימים מתאריך האשפוז5 מלאה תוך 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 221 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=859) 2017 (N=1035) 2018 (N=1020) 2019 (N=1248) 2020 (N=1250) 90% 97% 96% 94% 95% פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (43) הרצפלד (68) בית בלב בת ים (76) נאות התיכון (85) (גולדן קייר )המושבה (93) מרג פרדס חנה (105) מרג דורות נתניה (109) רעות תל אביב (144) בית הדר אשדוד (163) הרצוג (264) בית רבקה 95% 64% 88% 95% 95% 95% 85% 95% 95% 95% .נצפתה ירידה בעמידה במדד ברמה הלאומית הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת התפרצות מגפת הקורונה, ובנוסף, הצטרפות מוסדות חדשים .לדיווח 222 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 24 ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית לקשישים סוכרתיים תוך )שעות מהכניסה למחלקה (בתי"ח גריאטריים שעות24 שיעור ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית לקשישים סוכרתיים תוך:תיאור המדד .מקבלתם לאשפוז במחלקה , חולי סוכרת עלולים לסבול ממחלת כלי דם היקפית ומהתפתחות כיב:רציונל המדד מחולי הסוכרת15%-זיהום ופגיעה עצבית בכף הרגל. מחקרים מצביעים על כך שכ נמצאים בסיכון להתפתחות של כף רגל סוכרתית, מצב העלול להוביל לנמק בכף הרגל .ואף לקטיעת הגפיים על פי חוזר מנהל הסיעוד, על מנת לשמור על איכות חייו של הקשיש וכדי למנוע התפתחות או החמרה של כף רגל סוכרתית, יש לבצע הערכה ומעקב אחר מצב הרגל של ,הקשיש תוך ביצוע אומדן הכולל התייחסות לפרמטרים הבאים: מצב וצבע העור בגפיים מבנה כף הרגל ותקינות ציפורניים, טמפרטורה ודפקים פריפריים, תחושה, התאמה של פריטי הנעלה ותלונות החולה. הדבר מהותי לבריאותו ולאיכות חייו של הקשיש ועשוי .לחסוך עלויות ומשאבים למערכת הבריאות . מאושפזים חדשים הידועים כסוכרתיים בעת קבלתם לאשפוז במחלקה:מכנה מאושפזים חדשים הידועים כסוכרתיים בעת קבלתם לאשפוז במחלקה, שנערך:מונה . שעות מהכניסה לאשפוז24 להם אומדן כף רגל סוכרתית תוך 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 223 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=11535) 2017 (N=12495) 2018 (N=11600) 2019 (N=11790) 2020 (N=9956) 91% 95% 95% 94% 90% פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (32) מול הנוף ירכא (48) אלעניה שפרעם (59) סורוקה (88) פוריה (100) המרכזי בעמק (101) נווה שבא באר שבע (105) הדסה הר הצופים (134) נאות השרון (135) הרצוג (136) מאיר (143) נוה עמית רחובות (163) מעונות מכבי תל השומר (191) נאות טבריה (218) בית בלב רעננה (228) מרג דורות נתניה (252) בית בלב עומר (260) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (299) נאות התיכון (412) (גולדן קייר )המושבה (439) בית לוינשטיין (449) בית בלב נשר (472) מרג פרדס חנה (495) רעות תל אביב (514) בית הדר אשדוד (592) בית בלב בת ים (628) פלימן (665) בית רבקה (687) הרצפלד (711) שיבא (1028) שמואל הרופא 95% 95% 94% 95% 88% 95% 93% 91% 95% 95% 95% 87% 70% 79% 94% 93% 92% 82% 94% 88% 88% 50% 95% 95% 74% 95% 95% 95% 90% 78% 224 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .נצפתה ירידה בעמידה במדד ברמה הלאומית הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת מגפת הקורונה. כמו כן, הושם דגש מיוחד על דיווח של .אומדן מלא על פי חוזר מנהל הסיעוד 225 קיום שיחה לתיאום טיפול עם מאושפזים / בני משפחתם )(בתי"ח גריאטריים שיעור המטופלים המאושפזים במחלקות סיעוד מורכב תומך והנשמה:תיאור המדד ממושכת, שהרופא קיים איתם ו/או בני משפחתם או באי כוחם, במהלך החודש הראשון .לאשפוז שיחה לתיאום טיפול קיום שיחה לתיאום טיפול ודיון בחלופות אפשריות בקרב חולים קשישים:רציונל המדד ומורכבים הוא רכיב חשוב בתכנון הטיפול. ישנה חשיבות לקיום השיחה על ידי רופא ורצוי שיהיו נוכחים בה אנשי צוות נוספים ובני משפחתו של המטופל. בשיחה יש להתייחס לאבחנה הרפואית, לתיאור המצב של החולה, לחלופות טיפוליות, לבירור מילוי הנחיות .רפואיות מקדימות ו/או מינוי מיופה כוח, ו/או ליידוע לגבי חוק החולה הנוטה למות , "יש למסור למטופל מידע רפואי הדרוש1996-גם על פי חוק זכויות החולה התשנ"ו לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע... לרבות האבחנה ופרוגנוזה של מצבו הרפואי... תיאור המהות, ההליך, המטרה, והתועלת הצפוייה". השיחה תתועד בתיק הרפואי וכך רופאים ומטפלים נוספים יוכלו להתייחס למכלול ההיבטים .שעלו בשיחה כל המטופלים במחלקות סיעוד מורכב תומך והנשמה ממושכת שאושפזו במשך:מכנה .חודש לפחות כל המטופלים במחלקות סיעוד מורכב תומך והנשמה ממושכת שאושפזו במשך:מונה ,חודש לפחות, ויש להם תיעוד בתיק הרפואי שבוצעה להם, בחודש הראשון לאשפוז .שיחה עם רופא לתיאום הטיפול לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 226 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים נתונים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 (N=3118) 2018 (N=3065) 2019 (N=3186) 2020 (N=3035) 75% 77% 73% 40% פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (30) אלעניה שפרעם (31) המשפחה הקדושה (35) מעונות מכבי תל השומר (39) מול הנוף ירכא (42) נאות טבריה (58) לניאדו (59) בית בלב עומר (71) נוה עמית רחובות (73) בית בלב רעננה (82) נווה שבא באר שבע (112) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (122) בית בלב נשר (132) רעות תל אביב (132) נאות השרון (145) שמואל הרופא (155) מרג פרדס חנה (171) בית רבקה (175) הרצוג (189) נאות התיכון (194) מרג דורות נתניה (205) בית הדר אשדוד (207) הרצפלד (210) בית בלב בת ים (302) (גולדן קייר )המושבה 75% 98% 87% 78% 65% 76% 85% 99% 99% 64% 8% 86% 97% 40% 89% 68% 30% 59% 100% 36% 15% 74% 100% 80% .נצפתה ירידה בעמידה במדד ברמה הלאומית .הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת מגפת הקורונה וההגבלות בשל כך 227 הערכת כאב למטופלים המשוחררים מחדר התאוששות )(בתי"ח כלליים או פחות בעת3 שיעור המנותחים המדווחים על ציון הערכת כאב של:תיאור המדד .השחרור מחדר התאוששות טיפול נאות בכאב לאחר ניתוח הינו חלק אינטגרלי בתהליך ההחלמה של:רציונל המדד הנוחות שחווה המטופל-המטופל. מטרת הטיפול בכאב היא הקטנת רמתו ותחושת האי כתוצאה מהניתוח, עם תופעות לוואי מעטות עד כמה שאפשר. טיפול נאות בכאב משפר ,את התוצאות הקליניות, מהירות תהליך ההחלמה, הורדת רמת הסבל ואי נוחות המדווח צמצום תופעות לוואי בלתי רצויות (כגון התפתחות של כאב כרוני) והורדת הסיכון .לאשפוזים חוזרים ושימוש מוגבר בשירותי בריאות למרות החשיבות שבדבר, מחקרים מראים כי אין טיפול נאות בכאב לאחר ניתוח בבתי :חולים רבים. המגבלות למתן טיפול נאות בכאב לאחר ניתוח מתחלקות לשני סוגים מגבלות הקשורות למטפל ומגבלות הקשורות למטופל. מגבלות הקשורות למטפל כוללות בתוכן חוסר ידע אודות הדרכים השונות לטיפול בכאב וחשש משימוש בסוגים מסוימים של נוגדי כאב, גישה שלילית כלפי נוגדי כאב מסוימים (כגון אופיואידים) וחוסר הבנה אודות מורכבות הכאב. מגבלות הקשורות למטופל כוללות בתוכן חוסר תקשורת בין .המטופל למטפל ופחד משימוש בנוגדי כאב יש להשתמש בכלי מתוקף עלAmerican Pain Society-ע"פ ההנחיות הקליניות של ה מנת לעקוב אחר תגובת המטופל לטיפול בכאב בכדי להתאים את הטיפול לצרכיו. כלי ), אשר הוכח כבעלVisual Analog Scale( גVAS-פשוט המקובל למדידת רמת כאב הינו ה תוקף בקרב אוכלוסיות רבות. המטופל מצביע על נקודה בסקאלה שנעה בין אפס (אין .)כאב) לעשר (רמת הכאב הגבוהה ביותר . חולים העוברים ניתוח אלקטיבי שמשתחררים מחדר התאוששות:מכנה חולים העוברים ניתוח אלקטיבי שמשתחררים מחדר התאוששות ומדווחים על:מונה . או פחות3 ציון בהערכת כאב של 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf 228 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=216888) 2017 (N=258470) 2018 (N=302451) 2019 (N=317772) 2020 (N=310073) 98% 97% 97% 95% 86% פירוט הממצאים לפי בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (1035) יוספטל (2181) לניאדו (2669) הסקוטי (2715) הצרפתי סנט וינסנט (3097) מעייני הישועה (4229) רבקה זיו (4246) מאיר (4389) המרכזי בעמק (4455) פוריה (4594) ק. גולדה-השרון (4863) קפלן (5538) ברזילי (5573) הכרמל (5777) רבין ק.בילינסון (5872) בני ציון (6333) נהריה (6973) וולפסון (7081) המשפחה הקדושה (8109) אסף הרופא (8234) הדסה הר הצופים (8869) סורוקה (12734) הדסה עין כרם (13552) שיבא (14001) אסותא באר שבע (14135) רמבם (15279) אסותא ראשון (15772) הרצליה מדיקל סנטר (15993) סוראסקי (16854) שערי צדק (27186) אסותא חיפה (57735) אסותא תל אביב 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 91% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 94% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 229 נצפתה עלייה נוספת בעמידה במדד ברמה הלאומית, במקביל לירידה מסויימת בהיקף הפעילות .(מכנה) הנובעת ממגפת הקורונה .הרוב המוחלט של נותני השירות עומדים ביעד הנדרש 230 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השעות הראשונות12-ביצוע הערכת כאב בקרב מאושפזים ב )לכניסה למחלקה (בתי"ח גריאטריים שעות12 שיעור המאושפזים שבוצעה להם הערכת כאב בחלון זמן של:תיאור המדד .אקוטיות ובמחלקות שיקום-מהכניסה למחלקות מונשמים, סיעוד מורכב, אקוטיות, תת כאב הוא סימפטום שכיח בקרב מטופלים רבים. שיעור הכאב הכרוני:רציונל המדד , ללא86%- ל25% עולה עם הגיל, כאשר שיעור הקשישים הסובלים מכאב כרוני נע בין טיפול, כאב עלול לעכב את תהליך ההחלמה ו/או להשפיע לרעה על היכולת של המטופל להצליח בתהליך השיקומי ולשפר את התפקוד העצמאי. לכן, יש חשיבות גבוהה באיתור מטופלים הסובלים מכאב כבר בכניסה לאשפוז ולתת טיפול נגד כאב בהתאם. השימוש .בסולמות ייעודיים לצורך הערכת רמת הכאב מסייע להשגת מטרה זו gold-קיימים מספר כלים מתוקפים המשמשים למדידת רמת הכאב של מטופלים. ה ), המעריך אתVAS( גVisual Analog Scale- הם כלים לדיווח עצמי כמו הstandard רמת הכאב באמצעות סקאלה, ומאפשר לכמת את רמת הכאב הסובייקטיבית לערכים מספריים יחסיים. עבור מטופלים שמתקשים לתקשר באופן מילולי, פותחו כלים ). גם עבור מטופליםFace, Legs, Activity, Cry, Consolability( גFLACC מותאמים כמו Pain Assessment( גPAINAD :הסובלים מדמנציה או מפגיעה קוגניטיבית, יש כלי מיועד ). מנהל הסיעוד ממליץ על ביצוע אומדן כאב בשלב הראשוניin Advanced Dementia 12 של הטיפול וכחלק מהאומדן הכולל של המטופל הגריאטרי. יש לבצע את האומדן תוך .שעות מזמן הקבלה לאשפוז; על פי הצורך; ולפחות פעם אחת ביממה במהלך האשפוז , מאושפזים (קבלות חדשות ברבעון) במחלקות מונשמים, סיעוד מורכב, אקוטיות:מכנה .אקוטיות ושיקום-תת , מאושפזים (קבלות חדשות ברבעון) במחלקות מונשמים, סיעוד מורכב, אקוטיות:מונה שעות הראשונות מהכניסה12 אקוטיות ושיקום שבוצעה להם הערכת כאב במהלך-תת .לאשפוז *95% :2020 יעד היוותה עבורם שנת פיילוט2020 *מחלקות שנוספו למדד (מונשמים, סיעוד מורכב) – שנת :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 231 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=22256) 2017 (N=21763) 2018 (N=21587) 2019 (N=21571) 2020 (N=28168) 96% 97% 97% 97% 94% השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (39) אוגוסטה ויקטוריה (44) המשפחה הקדושה (46) פאלאס מדיקל (91) מול הנוף ירכא (103) אלישע (119) אלעניה שפרעם (137) לניאדו (176) בני ציון (190) סורוקה (207) פוריה (250) המרכזי בעמק (302) מאיר (322) נאות השרון (343) הדסה הר הצופים (409) נווה שבא באר שבע (427) נוה עמית רחובות (430) מעונות מכבי תל השומר (441) נאות טבריה (536) בית בלב עומר (548) בית בלב רעננה (588) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (705) מרג דורות נתניה (920) סוראסקי (942) הרצוג (1039) (גולדן קייר )המושבה (1099) מרג פרדס חנה (1123) בית בלב נשר (1232) נאות התיכון (1244) בית הדר אשדוד (1351) בית בלב בת ים (1389) בית לוינשטיין (1401) רעות תל אביב (1478) הרצפלד (1498) פלימן (1635) בית רבקה (2291) שמואל הרופא (2885) שיבא 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 94% 92% 95% 95% 89% 95% 95% 95% 84% 95% 95% 67% 95% 85% 73% 95% 91% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 72% 95% 68% 61% 95% 95% 232 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .נצפתה ירידה קלה בעמידה במדד ברמה הלאומית . כפי שהיה בעבר65 ולא מגיל18 יש לציין כי החל מהשנה נכללים במדד חולים מגיל .בנוסף לכך, הצטרפו מוסדות חדשים לדיווח .יש מספר מוסדות שטרם הגיעו ליעד שנקבע למדד 233 שיעור המנותחים שעם כניסתם לחדר התאוששות לפחות במדידה35.5oC נמדדה להם טמפרטורת גוף של )פריפריאלית. (בתי"ח כלליים דקות מסיום ההרדמה (עם כניסתם לחדר15 שיעור המנותחים שבתוך:תיאור המדד . לפחות במדידה פריפריאליתoC35.5 התאוששות) נמדדה להם טמפרטורת גוף של טמפרטורת הליבה של הגוף מוסדרת באמצעות מנגנונים תרמורגולטוריים:רציונל המדד ובדרך כלל נשמרת בטווח של מספר עשיריות של מעלות צלזיוס. בזמן הרדמה לניתוח .המנגנונים התרמורגולטורים של הגוף לקויים וישנה ירידה בחום הגוף – היפותרמיה -ניתוחית. היפותרמיה בתקופה הפוסט-היפותרמיה היא תופעה שכיחה בתקופת הפוסט ,ניתוחית קשורה לתחלואה זיהומית, פגיעה ביכולת הקרישה, סיבוכים קרדיווסקולוריים .ותמותה מעודדים חימוםSurgical Care Improvement Project- והJoint Commission-ה , דקות אחרי הגעתם לחדר ההתאוששות. לאור זאת15 מעלות תוך36-המנותחים ל מדידת טמפרטורת גוף בקבלה לחדר התאוששות מהווה סטנדרט טיפולי ומומלצת על .ASC- והAHRQ- הJCI,-ידי ה כל המנותחים שעברו ניתוח אלקטיבי בהרדמה כללית או אזורית והתקבלו:מכנה .במחלקת התאוששות כללי או אמבולטורי כל המנותחים שעברו ניתוח אלקטיבי בהרדמה כללית או אזורית והתקבלו:מונה במחלקת התאוששות כללי או אמבולטורי ונמדדה להם טמפרטורת גוף ראשונה של .) דקות מסיום ההרדמה15- לפחות במדידה פריפריאלית (בתוך כoC35.5 לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 234 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 (N=151382) 2018 (N=214655) 2019 (N=230958) 2020 (N=214350) 96% 94% 91% 78% ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 64 עד65+ 2017 2018 2019 2020 95% 96% 93% 95% 89% 92% 76% 79% 235 השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (1033) יוספטל (1207) הצרפתי סנט וינסנט (2074) לניאדו (2284) רבקה זיו (2489) המשפחה הקדושה (2736) פוריה (2765) הסקוטי (3053) מעייני הישועה (4345) מאיר (4415) ק. גולדה-השרון (4597) המרכזי בעמק (4985) קפלן (5021) ברזילי (5099) רבין ק.בילינסון (5137) בני ציון (5481) הכרמל (6204) אסותא באר שבע (6209) נהריה (6413) וולפסון (6675) אסף הרופא (6862) הדסה הר הצופים (9482) סורוקה (9523) אסותא חיפה (9763) שערי צדק (10116) רמבם (11130) הדסה עין כרם (12463) שיבא (13067) הרצליה מדיקל סנטר (14605) אסותא ראשון (35117) אסותא תל אביב 98% 97% 96% 98% 93% 92% 96% 95% 94% 90% 93% 91% 98% 99% 94% 99% 95% 93% 97% 96% 99% 98% 96% 93% 93% 90% 97% 98% 96% 88% בהיקף הפעילות של7%-נצפה שיפור בעמידה במדד ברמה הלאומית, זאת במקביל לירידה של כ .המדד (מכנה) בשל מגפת הקורונה .טרם נקבע יעד למדד זה ולכן לא בוצעה קטימה של התוצאות .הפער בריבוד לפי גיל הצטמצם 236 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )איתור נשים עם דיכאון לאחר לידה (טיפת חלב )EPDS/EDS( מספר הנשים שמילאו שאלון לאיתור דיכאון לאחר הלידה:תיאור המדד .עד שלושה חודשים מהלידה קיימת נטייה לראות באימהות דבר טבעי ומובן מאליו. עם זאת, דיכאון:רציונל המדד .לאחר לידה (דל"ל) הינו דיכאון קליני משמעותי מעבר לדכדוך או לתחושת דיכאון קלה דל"ל הוא תופעה נפוצה. הגורמים לכך רבים ומגוונים: היסטוריה של דל"ל, גורמים תורשתיים, הערכה עצמית ירודה, קשיים בזוגיות, היעדר תמיכה, בעיה פיזיולוגית של ירידה חדה באסטרוגן ובפרוגסטרון ועוד. הדיכאון מהווה גורם מעכב בתהליך ההתקשרות בין האם לתינוק, ויכול לפגוע בהתפתחות התקינה של התינוק. לכן, ישנה חשיבות רבה .לאיתור מוקדם ולהפניה לגורם המקצועי המתאים איתור נשים בסיכון לדיכאון או נשים הסובלות מדיכאון בתקופה שסביב הלידה מומלץ . על פי נוהל משרדAmerican College of Obstetricians and Gynecologists-על ידי ה הבריאות לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר הלידה, אחיות טיפת חלב צריכות .להעביר לנשים שאלון לאיתור דל"ל כל האימהות לתינוקות הרשומים בתחנה שמלאו להם שלושה חודשים בתקופה:מכנה .הנמדדת כל האימהות לתינוקות הרשומים בתחנה שמלאו להם שלושה חודשים בתקופה:מונה .הנמדדת, ומילאו שאלון בנוגע לאומדן דיכאון לאחר הלידה 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 237 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=167842) 2017 (N=171711) 2018 (N=174455) 2019 (N=171283) 2020 (N=166067) 81% 82% 85% 81% 77% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2016 2017 2018 2019 2020 83% 82% 84% 83% 89% 84% 86% 81% 87% 76% 238 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר (זמן עד לביצוע אומדן 0% 23% 45% 68% 90% 0 2.25 4.5 6.75 9 יהודים ערבים 239 אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2016 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2016 2017 2018 2019 2020 240 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה זמן עד לביצוע אומדן 0% 23% 45% 68% 90% 0 2.25 4.5 6.75 9 2015 2016 2017 2018 2019 2020 241 )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי השרון מחוז- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה שירותי בריאות כללית- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 242 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2500) שירותי בריאות לאומית (3771) שירותי בריאות מאוחדת (7080) עיריית תל אביב (10212) שירותי בריאות מכבי (19341) עיריית ירושלים (22522) שירותי בריאות כללית (100641) משרד הבריאות 81% 90% 62% 90% 85% 85% 80% . הרוב המוחלט של נותני2019 ניכרת ירידה בשיעור העמידה במדד ברמה הלאומית לעומת נתוני .השירות לא הגיעו ליעד הנדרש הסיבה העיקרית לירידה היא ככל הנראה השפעת מגפת הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד .עקב מגבלות שונות 243 )איתור והערכת דיכאון בקרב מאושפזים (בתי"ח גריאטריים - שיעור ביצוע בדיקת סקר לאיתור דיכאון בקרב מאושפזים במחלקות תת:תיאור המדד . הימים הראשונים לאשפוז7-אקוטיות ב דיכאון קליני הוא מצב נפוץ בקרב קשישים. דיכאון מתקשר גם לבעיות:רציונל המדד בריאות כרוניות כמו סוכרת או מחלות לב. כמו כן, מחקרים מראים על קשר בין דיכאון .לירידה קוגניטיבית בקרב קשישים, במיוחד קשישים הנמצאים בסביבה סיעודית לכן חשוב לאתר את הדיכאון על מנת לטפל בו וכך להמעיט את השפעתו על הירידה .הקוגניטיבית של הקשיש איתור דיכאון בקרב קשישים דמנטיים מהווה אתגר מיוחד לצוות הרפואי. הקושי בביצוע הערכה טובה נובע מדמיון בין הסימפטומים של דיכאון ודמנציה, העלול לגרום לאבחנה מוטעית, ומהתפקוד הקוגניטיבי הלקוי, המקשה על קבלת תשובות מהימנות בעת ביצוע ההערכה. לכן פותחו כלים מיוחדים לאיתור והערכת דיכאון באוכלוסייה זו, המאפשרים .לצוות הרפואי להעריך את חומרת הדיכאון ולבנות תוכנית טיפול יעילה עבור המטופל .באנגליה קיימים מדדי איכות בנושא .אקוטיות ברבעון- כל המאושפזים החדשים במחלקות תת:מכנה אקוטיות ברבעון שבוצעה להם בדיקה- כל המאושפזים החדשים במחלקות תת:מונה . הימים הראשונים לאשפוז7 לאיתור ולהערכת דיכאון במהלך 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 244 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=3036) 2017 (N=3003) 2018 (N=2693) 2019 (N=2537) 2020 (N=1943) 86% 88% 91% 89% 75% פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (112) מרג דורות נתניה (133) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (271) מרג פרדס חנה (405) הרצפלד (952) שמואל הרופא 81% 90% 90% 85% 65% .נצפתה ירידה בעמידה במדד ברמה הלאומית .הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת מגפת הקורונה 245 ימים מהכניסה7 הערכת דיכאון לאחר אירוע מוחי תוך )לאשפוז במחלקה לשיקום גריאטרי (בתי"ח גריאטריים שיעור המאושפזים במחלקת שיקום לאחר אירוע חד במוח שבוצעה להם:תיאור המדד . ימים מהכניסה לאשפוז במחלקה7 הערכת דיכאון תוך שבץ מוחי הוא הגורם העיקרי לנכות גופנית, קוגניטיבית או נפשית:רציונל המדד בקרב מבוגרים. דיכאון וחרדה הן הפרעות נפשיות שכיחות לאחר שבץ מוחי, וישנו קשר בין הפרעות אלו לבין תמותה ממחלות קרדיווסקולריות ושבץ מוחי חוזר. כשליש מהמטופלים לאחר אירוע מוחי סובלים מדיכאון, והדבר פוגע בתהליך השיקום. דיכאון אף גורם לבעיות בריאות כרוניות. מתן טיפול תרופתי נגד דיכאון יכול לשפר את מצב .החולה ולהאט את ההחמרה במצבו הנפשי המדד נועד לעודד את ביצוע הערכת דיכאון בקרב חולים לאחר שבץ מוחי. ביצוע .ההערכה מסייע לצוות הרפואי לטפל בדיכאון ולנטר את המצב הנפשי של המטופל ) פרסם הנחיות קליניותInstitute for Clinical Systems Improvement( גICSI-ארגון ה לטיפול בדיכאון בקרב מבוגרים שסובלים מדיכאון ומתחלואות נוספות. מדידת שיעור .הסובלים מדיכאון לאחר שבץ מוחי מהווה חלק מן ההנחיות . כל המאושפזים במחלקות שיקום בגין אירוע חד במוח:מכנה כל המאושפזים במחלקות שיקום בגין אירוע חד במוח שבוצעה להם הערכת:מונה . ימים מהכניסה למחלקה7 דיכאון תוך 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 246 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=1974) 2017 (N=2761) 2018 (N=3061) 2019 (N=2900) 2020 (N=2425) 89% 89% 82% 71% 55% ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 2017 2018 2019 2020 64 עד65-74 75+ 87% 90% 86% 78% 50% 91% 90% 83% 70% 60% 90% 84% 74% 56% 64% 247 פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (33) הדסה הר הצופים (33) בית בלב עומר (34) מרג דורות נתניה (40) נאות התיכון (45) מאיר (50) (גולדן קייר )המושבה (52) מעונות מכבי תל השומר (55) בית בלב רעננה (59) מרג פרדס חנה (80) סורוקה (82) שמואל הרופא (88) הרצוג (92) שיבא (104) בית בלב בת ים (111) בית הדר אשדוד (122) בית בלב נשר (131) הרצפלד (141) סוראסקי (170) בית רבקה (179) פלימן (254) רעות תל אביב (432) בית לוינשטיין 85% 85% 85% 85% 73% 85% 79% 85% 85% 83% 85% 85% 82% 85% 85% 85% 85% 85% 78% 85% 46% 85% .נצפתה יציבות בעמידה במדד ברמה הלאומית למרות התפרצות הקורונה מציגים עמידה נמוכה יותר75 יש לציין כי בריבוד לגיל, בניגוד לשנים קודמות, מטופלים מעל גיל .במדד 248 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )תשאול לאלימות (טיפת חלב שיעור הנשים שבוצע להן תשאול לאלימות כלפי נשים במהלך ארבעת:תיאור המדד .החודשים לאחר הלידה אלימות משפחתית עלולה לפגוע גם באם וגם בתינוק הן בטווח הקצר:רציונל המדד והן בטווח הארוך. נשים שחוות אלימות או שחוו אלימות בעבר נמצאות בסיכון מוגבר ובעיות פיזיולוגית. לילדים החשופים לאלימותPTSD ,לסבול מדיכאון לאחר לידה, חרדה משפחתית יש סיכון לפגיעות וסיכוי מוגבר לעיכובים בהתפתחות, סיכון להפרעת קשב וריכוז ובעיות נוספות. הסתרת הבעיה מצד הקורבנות והניסיון לבודד את האישה מגורמים .חיצוניים מצד בן הזוג, מהווים מאפיינים שכיחים של תופעת האלימות המשפחתית לכן, יש לספק לנשים את התמיכה והמשאבים הדרושים בכדי להפסיק את האלימות כלפיהן. לאחיות טיפות חלב יש תפקיד משמעותי באיתור נשים אלו. הנשים מגיעות לתחנות בשלבים שונים (היריון, לידה וגידול ילדים), וצוות התחנה צריך לספק להן תמיכה .ולהפנות אותן לגורמים המטפלים על פי חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות נוהל איתור וטיפול בנשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים במסגרות הבריאות – באשפוז ובקהילה: האיתור ייעשה על ידי ראיון הנשים באמצעות שאלות מתאימות ובהתאם לשיקול דעת מקצועי. יש לסקור את .כלל הנשים עם דגש על נשים שנצפו אצלן סימנים אופייניים לתופעה . חודשים4 כל הנשים שבמהלך התקופה הנמדדת מלאו לתינוק שלהן:מכנה חודשים ובוצע להן4 כל הנשים שבמהלך התקופה הנמדדת מלאו לתינוק שלהן:מונה .תשאול לאלימות כלפי נשים 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 249 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=143339) 2017 (N=172064) 2018 (N=174488) 2019 (N=171673) 2020 (N=167181) 83% 86% 85% 70% 53% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2016 2017 2018 2019 2020 87% 84% 91% 85% 93% 83% 84% 68% 64% 51% 250 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר (זמן עד לביצוע תשאול זמן עד לביצוע תשאול )חודשים( לפי מגזר 0% 25% 50% 75% 100% 0 2.25 4.5 6.75 9 יהודים ערבים 251 אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2016 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2016 2017 2018 2019 2020 252 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה זמן עד לביצוע תשאול (זמן עד לביצוע תשאול )חודשים 0% 25% 50% 75% 100% 0 2.25 4.5 6.75 9 2016 2017 2018 2019 2020 253 )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה כללית שירותי בריאות- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 254 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2536) שירותי בריאות לאומית (3761) שירותי בריאות מאוחדת (7109) עיריית תל אביב (10258) שירותי בריאות מכבי (19515) עיריית ירושלים (22754) שירותי בריאות כללית (101248) משרד הבריאות 84% 90% 60% 90% 86% 85% 83% . רוב2019 בהשוואה לשנת2020 ניתן לראות ירידה בשיעור העמידה במדד ברמה הלאומית בשנת .)90%( 2020 נותני השירות לא הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת הסיבה העיקרית לירידה היא ככל הנראה השפעת מגפת הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד .עקב מגבלות שונות .כמו כן, קיים פער ברמת ביצוע של המדד לטובת האוכלוסייה הערבית 255 הערכת סיכון של הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי, לעצמם ו/או )לסביבתם, בעת הבדיקה (בתי"ח פסיכיאטריים שיעור הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי שבוצעה להם הערכת סיכון לעצמם:תיאור המדד .ו/או לסביבתם מכלל הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי הערכת רמת המסוכנות והסיכון לאובדנות היא חלק אינטגרלי מתהליך:רציונל המדד American Psychiatric-הקבלה לאשפוז פסיכיאטרי. על פי ההנחיות הקליניות של ה , הערכת המסוכנות צריכה לכלול את המרכיבים הבאים: זיהוי סימפטומיםAssociation פסיכיאטריים (תוקפנות, אלימות ואי שקט), התייחסות להיסטוריה של התנהגות אובדנית או פגיעה עצמית, התייחסות להיסטוריה רפואית, התייחסות להיסטוריה משפחתית של התאבדויות, מחלות נפש או חוסר תפקוד, התייחסות למצב נפשי עכשווי והערכת החזקות והחולשות של המטופל. הערכה זו חיונית לבניית תוכנית טיפול ייעודית JC-שתפחית את הסיכוי לאירוע אלים בזמן האשפוז ותגן על המטופל מפגיעה עצמית. ה מציג מדד של ביצוע אומדן סיכון בכניסה לאשפוז כחלק מההערכה שנעשית בכניסה לבית החולים. בנוסף, איתור מטופלים אשר נמצאים בסיכון להתאבד מהווה את אחת .JC- של הNational Patient Safety Goals-מה .] כל הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי [שאושפזו או שוחררו מחדר מיון:מכנה . כל הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי שבוצעה להם הערכת סיכון:מונה 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 256 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=51220) 2017 (N=56351) 2018 (N=60540) 2019 (N=64315) 2020 (N=60458) 95% 95% 90% 91% 87% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (198) הדסה הר הצופים (469) מעייני הישועה (671) הסקוטי (1293) רבקה זיו (1500) המרכזי בעמק (1622) סוראסקי (2470) ברזילי (2865) שער מנשה (2964) מזור (2992) הדסה עין כרם (3267) מעלה הכרמל (3448) לב השרון (3878) גהה (3888) שלוותה (3890) רמבם (4051) מרכז ברהנ ירושלים (4289) יהודה אברבנאל (4333) שיבא (4577) בריאות הנפש באר שבע (7307) נס ציונה- באר יעקב 92% 95% 95% 94% 93% 94% 95% 95% 95% 95% 95% 90% 87% 95% 95% 95% 87% 95% 95% 95% 257 .ניתן לראות עלייה בשיעור העמידה במדד לאורך שנות המדידה .)95%( 2020 מרבית בתי החולים המדווחים עומדים ביעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת בהשוואה לשנת2020 כמו כן, ניתן לראות ירידה בהיקף פעילות המדד (אוכלוסיית המכנה) בשנת .2019 הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת מגפת הקורונה, שככל הנראה גרמה לירידה במספר פניות .למלר"ד פסיכיאטרי 258 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ימים ממועד5 קיום מפגש בין הרופא המטפל והמשפחה תוך )כניסת הילד לאשפוז (בתי"ח פסיכיאטריים שיעור הילדים שאושפזו במחלקה הפסיכיאטרית והרופא המטפל:תיאור המדד (הפסיכיאטר) נפגש עם הוריהם או עם גורם משמעותי אחר לצורך מתן הסבר על .האשפוז שיתוף ההורים במצב בריאותו של קטין הינו חיוני והכרחי. לרוב, בני:רציונל המדד המשפחה הקרובה, ובמיוחד ההורים, הינם בעלי ידע רב ממקור ראשון אודות אסטרטגיות מצליחות או כושלות בטיפול בילדם. מספר מחקרים הראו את יעילות מעורבות המשפחה בתהליך הטיפול של הילד. למעורבות המשפחה יש יתרונות רבים, ביניהם ,שיפור ברמת הפונקציונליות של הילד, שיפור באיכות החיים, ירידה בסיכון לתמותה ,ירידה ברמת המתחים של ההורים ועלייה ברמת היציבות של חיי המשפחה. בנוסף נמצא כי מעורבות המשפחה מעלה את שיעור ההיענות לטיפול. זאת לאור העובדה .היענות לטיפול מהווה בעיה רווחת בקרב ילדים הסובלים מבעיות בבריאות הנפש-שאי מעורבות המשפחה תאפשר להורים הזדמנות להמשיך את תוכנית הטיפול של ילדיהם מחוץ לבית החולים. בנוסף, הקשר בין המטפלים להורים מחזק את תחושות המסוגלות העצמית של המשפחה לטיפול בילד, ומחזק את תפיסת המשפחה שהיא יכולה גם להוות חלק אינטגרלי בטיפול בו. מספר מחקרים הראו כי מעורבות המשפחה משחקת .תפקיד חיוני בהתערבויות שונות במספר הפרעות, כולל חרדה, הפרעות אכילה ודיכאון American Academy of Child-ידי ה-מעורבות המשפחה (במיוחד הורים) מומלצת על . ההנחיות לקראת אשפוז של ילד במוסד לבריאות הנפשand Adolescent Psychiatry .ממליצות על עדכון ההורה אודות תוכנית הטיפול בילד והתפקידים של צוות המטפלים מומלץ לשוחח עם ההורים אודות המטרות של הטיפול ולהדגיש את העובדה כי אשפוז .מהווה רק שלב אחד בתהליך הטיפול הכללי . כל הילדים שאושפזו במחלקה פסיכיאטרית בתקופה המדווחת:מכנה כל הילדים שאושפזו במחלקה פסיכיאטרית בתקופה המדווחת והרופא המטפל:מונה . ימים ממועד הכניסה לאשפוז5 נפגש עם הוריהם או עם גורם משמעותי אחר תוך 85% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 259 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=1004) 2017 (N=1284) 2018 (N=1156) 2019 (N=1391) 2020 (N=1336) 71% 86% 80% 63% 27% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (40) מעייני הישועה (45) שיבא (51) הדסה עין כרם (53) רבקה זיו (79) יהודה אברבנאל (106) בריאות הנפש באר שבע (123) שלוותה (128) מרכז ברהנ ירושלים (156) גהה (221) מעלה הכרמל (292) נס ציונה- באר יעקב 39% 85% 85% 70% 85% 77% 65% 85% 85% 85% 28% 260 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .2019 בהשוואה לשנת2020 ניתן לראות ירידה ניכרת בשיעורי העמידה במדד זה בשנת הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת מגפת הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד עקב סגירת .מחלקות במוסדות השונים עקב התפרצות קורונה והימצאות בני משפחות מטופלים בבידוד 261 ביצוע בקרה תרופתית על ידי רופא ותיעוד ההמלצות בסיכום )המחלה (בתי"ח גריאטריים ביצוע בקרת שימוש מושכל בתרופות על ידי רופא ותיעוד המלצות בסיכום:תיאור המדד .המחלה הרופא יבצע בקרה תרופתית על כל אחת מהתרופות שהמטופל נוטל ויתעד את החלטתו ,בהקשר לשינויים ברשימת התרופות כולל: המשך/הפסקה, שינוי המינון או התדירות .הגדרת תקופת הזמן שבה תינתן התרופה. ההחלטות יתועדו במכתב הסיכום ניהול טיפול תרופתי הוא מרכיב חיוני בטיפול בקשיש, בשל המספר:רציונל המדד הרב של התחלואות הנלוות ותהליך ההזדקנות. רוב הקשישים נוטלים מספר תרופות תרופות10- ל6 על בסיס יומי, כאשר מטופלים במחלקות סיעודיות נוטלים בממוצע בין "ריבוי תרופות"). במעברים- תרופות ויותר מוגדרת במדינת ישראל כ8 ביום (נטילת המתבצעים בין מוסדות רפואיים שונים, ניתנים מרשמים חדשים ומתבצע חידוש או שינוי של מרשמים קיימים. ישנם לא מעט מקרים שבהם נעשה רישום בלתי נאות של תרופות הכולל כפילות מרשמים, מינון לא נכון או אינטראקציה מסוכנת בין תרופות ישנות וחדשות. כתוצאה מכך עלולים להגרם סיבוכים כגון נפילות, הזיות, אשפוזים חוזרים, תחלואות נוספות ותמותה. מחקרים שנערכו בעולם מצאו כי שיעור רישום בלתי . קשישים המאושפזים בבתי35%- ל7% נאות של תרופות לחולים מאושפזים נע בין חולים נמצאים בסיכון גבוה לשימוש לא מפוקח בתרופות העלול לגרום לסיבוכים ולהוות מכשול בתהליך השיקום של הקשיש. על הצוות הרפואי לבצע מעקב קבוע אחר נטילת .התרופות בכדי למנוע סיבוכים אלו . כל המשוחררים מבית החולים שאושפזו במחלקת שיקום:מכנה כל המשוחררים מבית החולים שאושפזו במחלקת שיקום ובוצעה להם בקרת:מונה .שימוש מושכל בתרופות על ידי רופא לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 262 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 2020 N=7538 9% 91% עמד לא עמד פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (39) סורוקה (96) בית לוינשטיין (124) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (125) המרכזי בעמק (158) נווה שבא באר שבע (163) פוריה (194) נאות טבריה (195) נוה עמית רחובות (210) בית בלב עומר (257) מאיר (280) (גולדן קייר )המושבה (282) מעונות מכבי תל השומר (283) בית בלב רעננה (471) הרצוג (486) הרצפלד (501) רעות תל אביב (514) נאות התיכון (516) בית הדר אשדוד (560) סוראסקי (606) בית בלב בת ים (669) בית בלב נשר (809) בית רבקה 98% 95% 94% 94% 94% 77% 96% 94% 88% 97% 92% 81% 97% 98% 95% 61% 91% 79% 98% 44% 95% 95% 263 .השנה המדד מתפרסם כולל הציון הלאומי לאחר שמרבית נותני השירות החלו לדווח אותו .אחוז העמידה הלאומי הינו גבוה למרות אילוצי מגפת הקורונה .למדד זה צפוי להיקבע יעד בהמשך 264 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ימים ממועד5 תוכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז תוך )הקבלה לאשפוז (מבוגרים וילדים) (בתי"ח פסיכיאטריים שיעור המאושפזים שנבנתה להם תוכנית טיפול מתועדת בתיק הרפואי:תיאור המדד ימים ממועד הקבלה לאשפוז5 תוך אחד ממרכיבי הטיפול האופטימלי הוא בניית תוכנית טיפול מפורטת:רציונל המדד ומקיפה בבית החולים בשלב מוקדם של האשפוז. תוכנית הטיפול צריכה להיות מובנית וכוללנית ולהתייחס להיבטים טיפוליים רב מערכתיים הרלוונטיים לטיפול בחולה :הפסיכיאטרי :נפשי , טיפול תרופתי בהתאםICD-10 א. רפואי (תוכנית טיפול המבוססת על אבחנות לפי .) כולל תוכנית טיפול בנזעי חשמלICD-10 לאבחנות ב. פסיכותרפויטי (שיחות עם פסיכולוג, עו"ס, ריפוי בעיסוק, מנהל טיפול, לרבות טיפול .)קבוצתי, זוגי ומשפחתי :גופני , טיפול תרופתי בהתאםICD-9 א. רפואי (תוכנית טיפול המבוססת על אבחנות לפי .), אומדן תזונתי – תזונאית, אחות, רופאICD-9 לאבחנות .)ADL( ב. אומדן צרכים בתפקוד היומיומי :שיקומי תוכנית טיפול שיקומית, סל שיקום (הוסטל, שירותי דיור מוגן, שירותי תעסוקה), אפיונים .)סוציאליים (פנאי, הכנסה, תעסוקה ודיור ישנה חשיבות רבה בניהול תוכנית טיפול אחידה לכלל המעורבים בטיפול בחולה. מדד .JCI-דומה מופיע בין מדדי ה . כל המטופלים שהתקבלו לאשפוז ברבעון הרלוונטי:מכנה כל המטופלים שהתקבלו לאשפוז ברבעון הרלוונטי, ונבנתה להם תוכנית טיפול:מונה , ימים ממועד האשפוז, הכוללת תוכנית טיפול נפשית5 מתועדת בתיק הרפואי תוך .גופנית ושיקומית 80% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 265 ממצאים לאומיים 2020 N=14845 11% 89% עמד לא עמד השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (134) הסקוטי (174) המרכזי בעמק (211) רבקה זיו (264) ברזילי (282) רמבם (288) הדסה עין כרם (906) שיבא (1013) שלוותה (1043) מזור (1152) גהה (1360) מרכז ברהנ ירושלים (1362) לב השרון (1364) יהודה אברבנאל (1476) שער מנשה (1846) בריאות הנפש באר שבע (1970) נס ציונה- באר יעקב 80% 80% 77% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 266 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים מדד זה מתפרסם לראשונה השנה. ניתן לראות שהרוב המכריע של בתי חולים המדווחים למדד ) הן מבחינת מועד כתיבת תוכנית80%( 2020 עומדים ביעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת .טיפול והן מבחינת שלמות רכיבי התוכן של התוכניות 267 תוכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז אחת לרבעון עבור מאושפזים באשפוז ממושך (מבוגרים וילדים) (בתי"ח )פסיכיאטריים שיעור המטופלים הנמצאים באשפוז ממושך שנבנתה להם תוכנית טיפול:תיאור המדד .מתועדת בתיק הרפואי אחת לרבעון אחד ממרכיבי הטיפול האופטימלי הוא בניית תוכנית טיפול מפורטת:רציונל המדד ומקיפה בבית החולים בשלב מוקדם של האשפוז. תוכנית הטיפול צריכה להיות מובנית וכוללנית ולהתייחס להיבטים טיפוליים רב מערכתיים הרלוונטיים לטיפול בחולה :הפסיכיאטרי :נפשי , טיפול תרופתי בהתאםICD-10 א. רפואי (תוכנית טיפול המבוססת על אבחנות לפי .) כולל תוכנית טיפול בנזעי חשמלICD-10 לאבחנות ב. פסיכותרפויטי (שיחות עם פסיכולוג, עו"ס, ריפוי בעיסוק, מנהל טיפול, לרבות טיפול .)קבוצתי, זוגי ומשפחתי :גופני , טיפול תרופתי בהתאםICD-9 א. רפואי (תוכנית טיפול המבוססת על אבחנות לפי .), אומדן תזונתי – תזונאית, אחות, רופאICD-9 לאבחנות .)ADL( ב. אומדן צרכים בתפקוד היומיומי :שיקומי תוכנית טיפול שיקומית, סל שיקום (הוסטל, שירותי דיור מוגן, שירותי תעסוקה), אפיונים .)סוציאליים (פנאי, הכנסה, תעסוקה ודיור ישנה חשיבות רבה בניהול תוכנית טיפול אחידה לכלל המעורבים בטיפול בחולה. מדד .JCI-דומה מופיע בין מדדי ה . כל המטופלים שהתקבלו לאשפוז ברבעון הרלוונטי:מכנה כל המטופלים שהתקבלו לאשפוז ברבעון הרלוונטי, ונבנתה להם תוכנית טיפול:מונה , ימים ממועד האשפוז, הכוללת תוכנית טיפול נפשית5 מתועדת בתיק הרפואי תוך .גופנית ושיקומית 80% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 268 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 2020 N=3692 4% 96% עמד לא עמד השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (45) שיבא (51) גהה (95) שלוותה (271) נס ציונה- באר יעקב (362) בריאות הנפש באר שבע (391) לב השרון (408) יהודה אברבנאל (431) מרכז ברהנ ירושלים (682) מזור (934) שער מנשה 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 269 מדד זה מתפרסם לראשונה השנה. ניתן לראות שכלל בתי חולים המדווחים למדד עומדים ביעד ) הן מבחינת מועד כתיבת תוכנית טיפול והן80%( 2020 שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת .מבחינת שלמות רכיבי התוכן של התוכניות 270 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים משך הגבלה ו/או בידוד חציון משך הגבלה ו/או בידוד של אפיזודות ההגבלה שחוו מאושפזים:תיאור המדד .בבית חולים פסיכיאטרי ההגבלה והבידוד משמשים כהתערבויות טיפוליות בעת חירום, כשאמצעים:רציונל המדד .אחרים לא הועילו לכך או כשיש סכנה לביטחונם של המטופלים או לביטחון אחרים ) ניתן להשתמש בהגבלה או בבידוד "כדי1991-על פי חוק טיפול בחולי נפש (התשנ"א שעות, על פי4 למנוע סכנה לעצמו או לזולתו... תוקפה של הוראת קשירה לא יעלה על בדיקה רשאי רופא להאריך תוקפה של הוראת קשירה לפרקי זמן נוספים שלא יעלו על ארבע שעות בכל פעם". ה"חולה יבודד בחדר מיוחד שיועד לכך ושבו יהיו סדרי בטיחות .JCI-מתאימים". הוראות אלו עולות בקנה אחד עם ההמלצות של ארגון ה ממוצע משך ההגבלות נמדד במספר מדינות, וישנה שונות ביניהן. ממוצע משך אפיזודת , דקות בגרמניה486 דקות במדינת אוהיו שבארצות הברית לבין2.7 הקשירה נע בין דקות במדינת אוהיו שבארצות הברית לבין64.1 וממוצע משך אפיזודת הבידוד נע בין דקות בגרמניה. גם ממחקר נוסף, שהשווה בין שיעור הקשירות בארבע מדינות330 (ווילס, אירלנד, הולנד ודרום גרמניה) ניכרת השונות בממוצע משך ההגבלות. ממוצע דקות בהולנד, וממוצע משך851 דקות באירלנד לבין7.2 משך אפיזודת הקשירה נע בין . דקות בהולנד4931 דקות בווילס לבין108 אפיזודת הבידוד נע בין משרד הבריאות בישראל מעוניין להפחית את משך ההגבלות ככל שניתן. מדדים דומים .ACHS- והJCI-נמדדים גם על ידי ה .מחלקות: כל מחלקות בית החולים, לרבות מלר"ד / חציון משך הזמן (בדקות) שבו שהו המטופלים בכל אפיזודות ההגבלה ו:חישוב המדד או הבידוד במחלקה במהלך הרבעון. [יחושב ברמת מחלקה בהשוואה בין מחלקות בעלות ]ייעוד דומה ובריבוד לסוג ההגבלה ולסטטוס משפטי לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 271 השוואה בין בתי חולים דקות 0 20 40 60 80 100 120 (261) שיבא (287) הדסה עין כרם (451) גהה (474) שלוותה 60 60 120 114 מדד זה מתפרסם לראשונה השנה. הזמן החציוני הלאומי אינו מוצג בשל מיעוט בתי חולים .המדווחים למדד 272 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים שיעור המאושפזים שנכתב להם סיכום מחלה מפורט תוך )שבוע מהשחרור (בתי"ח פסיכיאטריים ימים מיום7 שיעור המאושפזים שנכתב להם סיכום מחלה מפורט תוך:תיאור המדד .השחרור מעבר בין מסגרות טיפוליות, מהקהילה לבית חולים וחזרה, מגדיל את:רציונל המדד .הסיכון לאירועים חריגים כגון אשפוזים חוזרים, או אירועים חריגים הקשורים לתרופות תקשורת לקויה בין- יש לא מעט היבטים אשר עלולים לתרום לפערים בעת המעבר הצוות הרפואי בבית החולים והקהילה; העברת מידע חלקי בלבד אודות המטופל; נגישות מוגבלת לשירותים בקהילה וחוסר הדרכה של המשפחה ו/או המטופל בעת השחרור ומעורבות מוגבלת של המטופל ומשפחתו בתהליך המעבר. למתמודדים עם מחלה נפשית, המעבר מבית החולים לקהילה מהווה נקודת זמן קריטית במיוחד. מעבר לקוי המלווה בפערי מידע עלול להחמיר את מצב המתמודד ולהעלות את הסיכון לאשפוז חוזר או לתוצאות שליליות אחרות. לכן, קבלת סיכום מחלה המתייחס להיסטוריה טיפולית במוסד, המלצות להמשך טיפול, שימוש בתרופות חדשות או שינוי במינונים מן הרופא .המטפל בבית החולים, הינו חיוני וקריטי להצלחת התהליך לעתים קרובות, המתמודדים פונים לטיפול אצל הרופא בקהילה ללא מכתב שחרור, כאשר בני המשפחה או המתמודדים עצמם משמשים כמקור המידע. מקרים אלו מגדילים את הסיכון לאשפוז חוזר. על פי נוהל שחרור מטופל מאשפוז פסיכיאטרי, על הרופא להכין . אבחנה1 :מכתב שחרור הכולל סיכום מחלה. הסיכום צריך לכלול את הרכיבים הבאים ;. תוכנית שיקום4 ;. מהלך האשפוז4 ;. סיבת האשפוז3 ;. אבחנה גופנית2 ;פסיכיאטרית . המלצות. נוהל9 ;. דיון8 ;. מטפל עיקרי7 ;. פרטים מזהים של המטופל ודרכי תקשורת6 .JC-זה נסמך על נוהלי ה . כל המטופלים ששוחררו מאשפוז ברבעון הרלוונטי:מכנה כל המטופלים ששוחררו מאשפוז ברבעון הרלוונטי, ושנכתב להם סיכום מחלה:מונה . ימים ממועד השחרור, הכולל את כל הרכיבים המפורטים לעיל7 מפורט תוך 80% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 273 ממצאים לאומיים 2020 N=20685 15% 85% עמד לא עמד זמן עד לכתיבת סיכום מחלה אחוז ביצוע 0% 25% 50% 75% 100% (זמן עד כתיבת סיכום )ימים 0 3.5 7 10.5 14 274 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי יום בשבוע בו בוצע השחרור 0% 20% 40% 60% 80% 100% ה-א ש-ו 2020 79% 85% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (149) הסקוטי (228) רבקה זיו (231) המרכזי בעמק (249) סוראסקי (303) רמבם (320) ברזילי (326) הדסה עין כרם (327) מעייני הישועה (1093) שיבא (1220) מזור (1277) שלוותה (1369) גהה (1555) יהודה אברבנאל (1636) לב השרון (1718) מעלה הכרמל (1758) מרכז ברהנ ירושלים (1775) שער מנשה (2338) בריאות הנפש באר שבע (2479) נס ציונה- באר יעקב 80% 80% 80% 80% 67% 80% 70% 80% 80% 73% 80% 80% 80% 80% 80% 80% 60% 32% 73% 275 . השוואה לשנים קודמות85% הינו2020 ניתן לראות ששיעור העמידה הלאומי במדד זה בשנת (קיצור זמן השלמת סיכום מפורט משבועיים2020-אינה מוצגת עקב שינוי בהגדרות המדד החל מ .)לשבוע ) הן80%( על ידי משרד הבריאות2020 מרבית בתי חולים המדווחים עומדים ביעד שנקבע לשנת .מבחינת מועד כתיבת הסיכום והן מבחינת שלמות רכיבי התוכן מהמכתבים הושלמו תוך יום50%- ממכתבי הסיכום נכתבו תוך שבוע, כאשר כ85% 2020 בשנת אחד. כמו כן, שיעורי העמידה במדד במשוחררים בימי חול הינם גבוהים יותר מאשר במשוחררים 6%-בסוף שבוע ב   276 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים שיעור המשוחררים מאשפוז פסיכיאטרי שנקבע עבורם תור )להמשך טיפול בקהילה (בתי"ח פסיכיאטריים שיעור המשוחררים מאשפוז פסיכיאטרי שנקבע עבורם תור להמשך:תיאור המדד .טיפול בקהילה מעקב אחר המשך טיפול הוא חיוני לשמירה על יציבות בחייהם של:רציונל המדד המתמודדים ששוחררו מאשפוז. המעבר מאשפוז חזרה לקהילה יכול להתאפיין .בקשיי הסתגלות ובמשברים שפוגעים בהמשכיות הטיפול ובשיקום של המתמודדים מן המתמודדים כלל אינם מגיעים למעקב65%-33% ממחקרים שנערכו בנושא עולה כי אקונומי נמוך, אשפוז בכפייה-במרפאה קהילתית. הסיבות העיקריות לכך הן מצב סוציו וחוסר תקשורת עם רופא בקהילה. לפיכך, ישנה חשיבות רבה בקביעת תור אצל הרופא המטפל תוך שבועיים ממועד השחרור להמשך מעקב רפואי כדי לקדם את החלמתם ולמנוע הידרדרות במצבם. תיאום תור בעת השחרור מעלה את הסיכוי שהמתמודד .)HCQI( ממליצים על מדד דומה בתחום הפסיכיאטריהOECD-יגיע למעקב בקהילה. ב האמריקאי מודד ביצוע ביקורתNational Committee for Quality Assurance ארגון יום ממועד השחרור. עמדת איגוד הפסיכיאטריה לילדים ונוער30- ימים ו7 מעקב לאחר .בישראל היא שיש להחיל מדד זה גם על ילדים ובני נוער . כל המטופלים ששוחררו מאשפוז ברבעון הרלוונטי:מכנה כל המטופלים ששוחררו מאשפוז ברבעון הרלוונטי, ונקבע להם תור להמשך:מונה .טיפול בקהילה 85% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 277 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=17354) 2017 (N=20560) 2018 (N=20430) 2019 (N=20020) 2020 (N=19183) 91% 89% 85% 84% 76% זמן מיום השחרור עד מועד התור שנקבע אחוז ביצוע 0% 25% 50% 75% 100% (זנן עד מועד התור )ימים 0 5 10 15 20 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 278 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי יום בשבוע בו בוצע השחרור 0% 20% 40% 60% 80% 100% ה-א ש-ו 2016 2017 2018 2019 2020 79% 92% 78% 90% 71% 86% 70% 85% 63% 76% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (140) הסקוטי (211) רבקה זיו (218) המרכזי בעמק (239) סוראסקי (287) הדסה עין כרם (299) ברזילי (300) רמבם (306) מעייני הישועה (1053) מזור (1055) שיבא (1206) שלוותה (1327) גהה (1379) יהודה אברבנאל (1486) לב השרון (1597) מרכז ברהנ ירושלים (1607) מעלה הכרמל (1611) שער מנשה (2222) בריאות הנפש באר שבע (2326) נס ציונה- באר יעקב 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 79% 279 ניתן לראות עלייה בשיעורי העמידה במדד לאורך שנות המדידה, כאשר הרוב המכריע של בתי .)85%( 2020 החולים המדווחים הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת מהמקרים בהם נקבע התור, הוא נקבע למועד בטווח של שבועיים מיום67%-יש לציין שבכ .השחרור בנוסף, קיים הבדל ניכר בשיעורי העמידה במדד בין המקרים בהם מטופלים משוחררים בימי חול .לבין כאלה בסופי שבוע בהשוואה לשנת2020 כמו כן, ניתן לראות ירידה בהיקף פעילות המדד (אוכלוסיית המכנה) בשנת . הסיבה העיקרית לירידה היא ככל הנראה השפעת מגפת הקורונה שגרמה לירידה במספר2019 .האשפוזים במוסדות השונים 280 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים יום מהשחרור (בתי"ח30 אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך )פסיכיאטריים שיעור המאושפזים ששוחררו מבית חולים פסיכיאטרי ואושפזו שוב תוך:תיאור המדד . יום30 יום הם תופעה שכיחה בקרב מתמודדים30 אשפוזים חוזרים תוך:רציונל המדד פסיכיאטריים ומהווים תוצא שלילי של איכות הטיפול הפסיכיאטרי בבתי החולים ובקהילה ורצף הטיפול ביניהם. אשפוזים חוזרים פוגעים ברווחתם של המתמודדים ומהווים נטל כלכלי על מערכת הבריאות. ישנו מגוון גורמי סיכון אשר מעלים את הסיכון , יום), ביניהם אשפוז ראשוני קצר, תחלואה נלווית30 לאשפוז חוזר תוך זמן קצר (עד התמכרויות, שחרור לא מתואם, חוסר בית, מספר קטן של מתאמי טיפול, אי ביצוע מעקב תוך שבוע מהשחרור ושחרור ללא מסגרת תעסוקתית או שיקומית. כמו כן, היסטוריה של .אשפוזים חוזרים בעבר עשויה להוות גורם מנבא להישנות של אשפוזים חוזרים בעתיד מהמטופלים שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים חוזרים לאשפוז כעבור זמן13%-כ . אשפוזים חוזרים20% יום עומד על30 קצר. בישראל, שיעור האשפוזים החוזרים תוך Agency for Healthcare Research-בתחום הפסיכיאטריה נמדדים כמדד איכות ע"י ה .and Quality . כל המטופלים ששוחררו מבית חולים פסיכיאטרי בתקופה הרלוונטית:מכנה כל המטופלים ששוחררו מבית חולים פסיכיאטרי בתקופה הרלוונטית ואושפזו:מונה . יום ממועד השחרור30 שוב תוך 15% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 281 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 2018 2019 2020 16% 19% 20% 20% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% שיבא רמב"ם רבקה זיו הלל יפה ברזילי סוראסקי המרכזי בעמק הדסה ע"כ הסקוטי מעייני הישועה שער מנשה אברבנאל מזור ברה"נ באר יעקב לב השרון מעלה הכרמל ברה"נ באר שבע ברה"נ ירושלים גהה שלוותה הרצוג 19% 26% 12% 12% 17% 14% 22% 15% 16% 23% 17% 10% 7% 9% 8% 10% 13% 6% 10% 7% 15% 282 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואה בין בתי חולים (לפי סוג בית חולים 0% 20% 40% 60% 80% 100% בתי חולים כלליים בתי חולים לבריאות הנפש 2020 17.2% 11.3% )השוואה בין בתי חולים (לפי אזור גאוגרפי 0% 20% 40% 60% 80% 100% מרכז פריפריה 2020 15.5% 16.5% 283 .המידע עבור המדד התקבל וחושב על ידי אגף המידע . ימים ברמה הלאומית לאורך שנות המדידה30 ניתן לראות ירידה בשיעור האשפוזים החוזרים תוך 2020 כמו כן, ניתן לראות שמרבית בתי החולים הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת .)15%( ) בהשוואה לבתי"ח17.2%( שיעורי החזרה לאשפוז הינם גבוהים יותר בבתי"ח לבריאות הנפש ). לא נצפה הבדל משמעותי בשיעור האשפוזים החוזרים11.3%( כלליים עם מחלקה פסיכיאטרית .בין בתי חולים במרכז לבתי חולים בפריפריה 284 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בדיקת סקר לגילוי סוכרת פעם בחצי שנה (בתי"ח )פסיכיאטריים יום ומעלה, שנערכה להם בדיקת180 שיעור המטופלים הנמצאים באשפוז:תיאור המדד ימים לכל7 ] או לחילופין חזרה על בדיקת סוכר בצום תוךHbA1c[ סקר לגילוי סוכרת . ומעלה בבדיקת הרוטינה בחצי שנה האחרונה100 היותר במקרה שבו נמצא ערך של למתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית יש סיכון גבוה יותר לחלות בסוכרת:רציונל המדד מחולי15%-10% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הסוכרת מופיעה בקרב2 מסוג באוכלוסייה הכללית והסיכון היחסי לחלות בסוכרת5%-הסכיזופרניה בהשוואה לכ . מהספרות עולה כי למטופלים הסובלים מדיכאון, סיכון2.5 באוכלוסייה זו הוא יותר מפי . יתר על כן, ההשלכות קליניות של דיכאון וסוכרת2 לחלות בסוכרת מסוג37%-מוגבר ב גרועים יותר כאשר מופיעים יחד. נוכחות של דיכאון מקושר עם שיעור גבוה יותר של סיבוכים בסוכרת, ליותר נכויות ולקיצור תוחלת חיים. גם הסיכון לתמותה מסוכרת גבוה יותר בקרב מתמודדים פסיכיאטריים בהשוואה לאוכלוסייה. הסיבות לשיעורי ההימצאות הגבוהים של סוכרת בקרב מתמודדים אלו כוללים גורמים גנטיים, גורמים הקשורים לאורח -חיים (השמנה וחוסר פעילות גופנית) וגורמים הקשורים לטיפול (שימוש בתרופות אנטי -פסיכוטיות). מספר מחקרים מראים כי קיים קשר בין שימוש בחלק מהתרופות האנטי .פסיכוטיות לבין התפתחותה של סוכרת, בשל השפעתן על עלייה במשקל לעתים, חל עיכוב בביצוע אבחון ראשוני של הסוכרת בשל חוסר נגישות לרפואת הקהילה בעת האשפוז, מוטיבציה נמוכה ועוד. בדיקת סקר לסוכרת חשובה עבור מטופלים ,המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים ועבור מטופלים הנמצאים באשפוז ממושך ועשויה להוביל לגילוי מוקדם של סוכרת ולטיפול יעיל יותר במחלה. המדד מצוי בין מדדי ) לחולים עם הפרעהNICE( גNational Institute for Health and Care Excellence-ה Healthcare Effectiveness Data and( גHEDIS קוטבית וסכיזופרניה, ובין מדדי-דו .). בישראל, המועצה הלאומית לסוכרת הביעה את תמיכתה במדד זהInformation Set . יום ומעלה180 מטופלים הנמצאים באשפוז:מכנה יום ומעלה שנערכה להם בדיקת סקר לסוכרת180 מטופלים הנמצאים באשפוז:מונה ימים לכל היותר אם7 או חזרה על בדיקת סוכר בצום תוךHbA1c :בחצי שנה האחרונה . ומעלה בבדיקת הרוטינה100 נמצא ערך של 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 285 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=1773) 2017 (N=1809) 2018 (N=1795) 2019 (N=1753) 2020 (N=1661) 87% 86% 87% 71% 73% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (24) גהה (30) שיבא (33) שלוותה (106) נס ציונה- באר יעקב (116) מעלה הכרמל (157) לב השרון (158) בריאות הנפש באר שבע (175) יהודה אברבנאל (177) מרכז ברהנ ירושלים (281) מזור (404) שער מנשה 90% 84% 81% 87% 90% 77% 80% 84% 90% 54% 90% 286 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ניתן לראות שרמת הביצוע הלאומית במדד זה שומרת על יציבות בשנים האחרונות. מרבית בתי .)90%( 2020 החולים המדווחים טרם הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת 287 ) פעם בחצי שנה (בתי"חBMI( מדידת מסת גוף )פסיכיאטריים יום שבוצעה להם מדידת180 שיעור המטופלים הנמצאים באשפוז מעל:תיאור המדד .) בחצי שנה האחרונהBMI( מסת גוף ) מהווה אינדיקציה לגביBMI – Body Mass Index( אינדקס מסת גוף:רציונל המדד ,תקינות משקל הגוף – האם משקל הגוף של המטופל תקין או שהוא סובל מתת משקל עודף משקל או השמנת יתר (כולל השמנה בטנית המהווה את אחד התסמינים לתסמונת )מטבולית). המדידה עצמה כוללת מדידת משקל וגובה ומחושבת כמשקל (בקילוגרמים לחלק לגובה (במטרים) בריבוע. השמנה מהווה את אחת מהתחלואות הנלוות השכיחות ביותר בקרב מתמודדים פסיכיאטריים. במחקר שנערך בארצות הברית, נמצא כי בקרב הממוצע היה גבוה באופן מובהק בהשוואהBMI-מתמודדים פסיכיאטריים בקהילה, ה בקרב מתמודדים29- בקרב מתמודדות ו32.3 – הממוצע באוכלוסייה הכלליתBMI-ל גבוה היה קשורBMI בהתאמה באוכלוסייה הכללית. נמצא כי26.8- ו27.2-בהשוואה ל לסיכוי גבוה יותר לאבחנה של סוכרת ויתר לחץ דם. לפיכך חשוב למדוד את מסת הגוף למטופלים בבתי חולים פסיכיאטריים המאושפזים לתקופות ממושכות. מדד זה מומלץ .)NICE(ג National Institute for Health and Care Excellence-ע"י ארגון ה . יום180 מטופלים הנמצאים באשפוז מעל:מכנה יום שבוצעה להם מדידת מסת גוף בחצי180 מטופלים הנמצאים באשפוז מעל:מונה .שנה האחרונה 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 288 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=2091) 2017 (N=2107) 2018 (N=2129) 2019 (N=2073) 2020 (N=1973) 98% 98% 98% 94% 90% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (27) גהה (30) שיבא (34) שלוותה (123) נס ציונה- באר יעקב (158) מעלה הכרמל (181) בריאות הנפש באר שבע (192) לב השרון (211) יהודה אברבנאל (213) מרכז ברהנ ירושלים (341) מזור (463) שער מנשה 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 95% 73% 95% ניתן לראות עלייה בשיעור העמידה במדד לאורך שנות המדידה. הרוב המכריע של בתי חולים .)95%( המדווחים עומדים ביעד שנקבע 289 מדידת פרופיל שומנים פעם בחצי שנה (בתי"ח )פסיכיאטריים יום שבוצעה להם מדידת180 שיעור המטופלים הנמצאים באשפוז מעל:תיאור המדד . וטריגליצרידים) בחצי שנה האחרונהLDL ,HDL( פרופיל שומנים . מתמודדים פסיכיאטריים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות:רציונל המדד הסיכון המוגבר לתמותה קשור לשיעור הימצאות גבוה של גורמי סיכון למחלות לב כליליות, כגון דיסליפידמיה, השמנת יתר, וסוכרת. ההימצאות הגבוהה של גורמי הסיכון נובעת משיעור נמוך של פעילות גופנית ושיעורים גבוהים של עישון ותזונה לא בריאה התערבות וחוסר טיפול בגורמי סיכון בחולים-באוכלוסייה זו. בנוסף, יש מגמה של אי ניטור לפרופיל-עם הפרעות פסיכיאטריות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, לרבות תת שומנים. על מנת למנוע התפתחותה של מחלת לב או החמרתה, חשוב לנטר מרכיבים אשר מהווים גורמי סיכון – כגון פרופיל שומנים ויתר לחץ דם. לפיכך חשוב לנטר את וטריגליצרידים) למטופלים בבתי חולים פסיכיאטרייםHDL, LDL( פרופיל השומנים .המאושפזים לתקופות ממושכות לצורך טיפול ומניעה . יום180 מטופלים הנמצאים באשפוז מעל:מכנה יום שבוצעה להם מדידת פרופיל שומנים180 מטופלים הנמצאים באשפוז מעל:מונה .בחצי שנה האחרונה 85% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 290 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=2091) 2017 (N=2107) 2018 (N=2129) 2019 (N=2073) 2020 (N=1970) 91% 86% 81% 72% 60% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (27) גהה (30) שיבא (34) שלוותה (123) נס ציונה- באר יעקב (158) מעלה הכרמל (181) בריאות הנפש באר שבע (192) לב השרון (208) יהודה אברבנאל (213) מרכז ברהנ ירושלים (341) מזור (463) שער מנשה 85% 85% 85% 85% 85% 85% 85% 74% 85% 50% 85% .ניתן לראות עלייה בשיעורי העמידה במדד לאורך שנות המדידה .)85%( 2020 מרבית בתי חולים עומדים ביעד שנקבע על ידי משרד הבריאות למדד זה לשנת 291 )בדיקת סקר לדם סמוי בצואה (בתי"ח פסיכיאטריים הנמצאים באשפוז ממושך שנערכה להם75-50 שיעור המטופלים בני:תיאור המדד .בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה . סרטן המעי הגס הוא שכיח מאוד ומהווה גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה:רציונל המדד ) מפחיתה את שיעורי התמותה מסרטן זהFOBT בדיקת דם סמוי בצואה (בשיטת . פטירות מסרטן המעי הגס1,300-. בישראל, בכל שנה ישנם כ33%-15% בשיעורים של לפיכך הכריז משרד הבריאות על תוכנית לאומית לאיתור מוקדם של סרטן זה באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה. גם איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל ממליץ ומעלה לבצע בדיקה זו כבדיקת סקר. גילוי מוקדם של סרטן מעי הגס50 לאנשים בני והחלחולת (רקטום) מוריד את שיעורי התמותה ובדיקת סקר לדם סמוי בצואה היא . ישנה חשיבות רבה לביצוע75-50 בדיקת סקר המומלצת לביצוע פעם בשנה בגילים בדיקה זו בקרב חולים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, שלעתים אינם מטפלים ביצוע בקרב אוכלוסייה זו. אין אמנם-בעצמם די הצורך. נמצא כי יש שיעור של תת נתונים חד משמעיים אשר תומכים בכך שהיארעות סרטן גבוהה יותר בקרב מתמודדים פסיכיאטריים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, מספר מחקרים הראו כי סרטן מהווה אחת מהסיבות המובילות לתמותה בקרב מתמודדים פסיכיאטריים. לכן, ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם יכול להשפיע לטובה על התוצאות והפרוגנוזה של מטופלים .אלה . הנמצאים באשפוז ממושך75-50 כל המטופלים בני:מכנה הנמצאים באשפוז ממושך שנערכה להם בדיקת דם75-50 כל המטופלים בני:מונה .סמוי בצואה בשנה החולפת 40% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 292 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=384) 2017 (N=356) 2018 (N=363) 2019 (N=311) 2020 (N=302) 61% 51% 34% 19% 14% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגדר 0% 20% 40% 60% 80% 100% גברים נשים 2016 2017 2018 2019 2020 68% 59% 63% 47% 33% 34% 16% 20% 11% 15% 293 השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 50-64 65+ 2016 2017 2018 2019 2020 61% 61% 60% 49% 27% 36% 12% 21% 12% 14% השוואה בין בתי חולים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (30) מעלה הכרמל (34) בריאות הנפש באר שבע (35) מזור (36) יהודה אברבנאל (38) מרכז ברהנ ירושלים (40) לב השרון (74) שער מנשה 40% 15% 40% 40% 35% 40% 40% 294 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ניתן לראות עלייה בשיעורי העמידה במדד לאורך שנות המדידה. עם זאת, העמידה במדד זה עדיין .טעונת שיפור רב ), וקיימת40%( 2020 חלק מבתי חולים טרם הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת שונות רבה בשיעורי העמידה במדד בין בתי החולים המדווחים. סירוב המטופלים לבצע בדיקה .מהווה מחסום משמעותי לעמידה במדד בגברים בהשוואה לאלה בנשים. פער זה הצטמצם9%-שיעורי העמידה במדד הינם נמוכים ב .2019 בהשוואה לשנת2020 משמעותית בשנת בהשוואה לאלה מעל65 , לא קיים פער בעמידה במדד במטופלים מתחת לגיל2019 בשונה משנת .65 גיל 295 )בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים (בתי"ח פסיכיאטריים הנמצאות באשפוז ממושך שנערכה להן75-50 שיעור המטופלות בנות:תיאור המדד .בדיקת ממוגרפיה בשנתיים האחרונות 30%- סרטן השד הוא הסרטן השכיח בנשים בישראל ובעולם, והוא מהווה כ:רציונל המדד מכלל התחלואה בסרטן בנשים בישראל. בדיקת ממוגרפיה היא בדיקת סקר המומלצת הנמצאות בסיכון ממוצע למחלה. ביצוע74-50 לביצוע אחת לשנתיים בקרב נשים בגיל בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד מוריד את שיעור התמותה ויכול להשפיע , עמד שיעור2017 לטובה על התוצאות והפרוגנוזה של המטופלות. בישראל בשנת אנליזה שנערכה בנושא-. במטא70.5% על74-50 הביצוע של ממוגרפיה לנשים בנות נמצא כי ביצוע בדיקת ממוגרפיה גרם לירידה בשיעורי התמותה מסרטן השד בשיעורים . במהלך השנים האחרונות, חל שיפור בשיעור ההישרדות היחסי של נשים23%-6% של .החולות במחלה, והדבר קשור בחלקו לזיהוי מוקדם של המחלה באנגליה ובארה"ב נמצא כי שיעור ביצוע ממוגרפיה בקרב נשים עם מחלות פסיכיאטריות נמוך לעומת נשים אחרות. לכן, ישנה חשיבות בהנגשה של בדיקת הממוגרפיה למטופלות המאושפזות לאורך זמן בבתי חולים פסיכיאטריים, שלעיתים אינן מטפלות בעצמן די .הצורך, בשל חוסר נגישות למערכת הבריאות בקהילה . הנמצאות באשפוז ממושך75-50 כל הנשים בנות:מכנה הנמצאות באשפוז ממושך שנערכה להן בדיקת ממוגרפיה75-50 כל הנשים בנות:מונה .בשנתיים האחרונות 55% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_mental.pdf 296 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=90) 2017 (N=90) 2018 (N=84) 2019 (N=62) 2020 (N=70) 46% 55% 50% 48% 26% .העמידה במדד זה עדיין טעונת שיפור רב .2019 בהשוואה לשנת2020 ניתן לראות ירידה ניכרת בשיעורי העמידה במדד זה בשנת הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת מגפת הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד עקב מגבלות .והתפרצויות הקורונה במוסדות השונים . לשנה) בכל בית חוליםN<30( שיעורי הביצוע לפי בית חולים אינם מובאים בשל מיעוט מקרים 297 הערכת דליריום בכניסה לאשפוז למשתקמים בגין שבר )בצוואר הירך (בתי"ח גריאטריים 3 שיעור ביצוע הערכת דליריום למשתקמים בגין שבר בצוואר הירך תוך:תיאור המדד .ימים מהכניסה למחלקת שיקום דליריום הוא סיבוך נפוץ בקרב מטופלים שסבלו משבר בצוואר הירך:רציונל המדד מהחולים לאחר40%-ועברו ניתוח לתיקון השבר. ממחקרים שנעשו בנושא עולה שכ שבר בצוואר הירך מפתחים דליריום בתקופה שלאחר הניתוח, והדבר פוגע ביכולת .השיקום. אף על פי כן, קיים תת אבחון משמעותי של דליריום באוכלוסייה המבוגרת הערכת דליריום לחולים קשישים לאחר שבר בצוואר הירך מסייעת במתן טיפול מתאים CAM – Confusion Assessment בעת השיקום. הערכת דליריום נעשית באמצעות קריטריונים: שינוי9 המקורי כוללCAM-, כלי מקובל בעולם לאיתור דליריום. הMethod חריף במצב הקוגניטיבי ומהלך תנודתי, הפרעה בקשב, מחשבה לא מאורגנת, שינוי ברמת ההכרה, התמצאות לקויה, ליקוי בזיכרון, הפרעות בתפיסה, התנהגות פסיכומוטורית ערות. האבחון מבוסס על הימצאותם של שלושה סימנים-לקויה ופגיעה במחזור השינה . הפרעה4 ,. מחשבה לא מאורגנת3 ,. הפרעת קשב2 ,. מהלך חריף ותנודתי1 :לפחות ) משמשים4 או3( ) יחד עם אחד משני האחרונים2+1( במצב ההכרה. שני הראשונים .)DRS( דDelirium Rating Scale לאבחון דליריום. כלי נוסף המשמש לאבחון דליריום הוא . כל המאושפזים במחלקות שיקום בגין שבר בצוואר הירך:מכנה כל המאושפזים במחלקות שיקום בגין שבר בצוואר הירך שבוצעה להם הערכת:מונה .דליריום בכניסה לאשפוז 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 298 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=3617) 2017 (N=3764) 2018 (N=3796) 2019 (N=4001) 2020 (N=3208) 92% 94% 91% 83% 55% ריבוד לפי יום קבלה לאשפוז 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 2017 2018 2019 2020 ג-א ש-ד 91% 92% 90% 80% 53% 93% 95% 93% 85% 56% 299 פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (30) פוריה (34) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (34) בית לוינשטיין (38) נווה שבא באר שבע (50) המרכזי בעמק (53) בית בלב עומר (59) (גולדן קייר )המושבה (67) מעונות מכבי תל השומר (76) בית בלב רעננה (115) רעות תל אביב (127) מאיר (130) שמואל הרופא (142) נאות התיכון (143) מרג דורות נתניה (149) מרג פרדס חנה (149) בית הדר אשדוד (154) סוראסקי (161) בית בלב נשר (180) בית בלב בת ים (183) הרצוג (197) הרצפלד (206) שיבא (300) פלימן (322) בית רבקה 90% 90% 90% 90% 72% 90% 86% 90% 80% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 90% 86% 90% 90% 40% 90% 56% 90% .נצפתה ירידה בעמידה במדד ברמה הלאומית .הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת מגפת הקורונה, ובנוסף, הצטרפות מוסדות חדשים לדיווח ., אחוז העמידה במדד במהלך סופי השבוע נמוך יחסית2019-בדומה ל 300 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים שיעור המטופלים שבוצע להם סיקור קוגניטיבי במהלך )האשפוז ותועד במכתב השחרור (בתי"ח גריאטריים שיעור המטופלים שבוצע להם סיקור קוגניטיבי ויש לכך תיעוד מלא:תיאור המדד .במכתב השחרור שינויים קוגניטיביים בגיל המבוגר יכולים לכלול ירידה בזיכרון, קשיי:רציונל המדד התמצאות, קשיי ריכוז ופגיעה בכישורי השפה. הגורמים האפשריים לכך הם תופעות לוואי של תרופות, דיכאון, דליריום ודמנציה. דמנציה (שיטיון/קִהָיוֹן) מוגדרת כפגיעה .הדרגתית בזיכרון וכפגיעה בקוגניציה שיש לה השפעה שלילית על התפקוד היומיומי הינו מחלת האלצהיימר, אך ישנן מחלות נוספות-הביטוי השכיח ביותר של התסמונת הגורמות לדמנציה. ביצוע סיקור קוגניטיבי של המטופל, יסייע בקבלת ההחלטה להמשך בירור בקהילה לצורך אבחון וטיפול. הוא אף יסייע בהתאמת הטיפול למטופל, בניהול .המחלה, בשיפור איכות החיים ובהורדת שיעורי התמותה Montreal Cognitive-ישנם מספר כלים מתוקפים לביצוע סיקור קוגניטיבי ביניהם ה ) הבוחן את היכולות הקוגניטיביות בתחומים שונים: זיכרון לטווחMoCA(ג Assessment .)קצר, תפיסה מרחבית, יכולת הפשטה, כישורי שפה וכושר התמצאות (זמן ומרחב ,)Mini Mental State Examination(ג MMSE-מבחנים נוספים לסיקור קוגניטיבי הם ה .Sweet 16-, וLOTCA-ה . כל המטופלים ששוחררו מאשפוז באחת המחלקות הרלוונטיות:מכנה כל המטופלים ששוחררו מאשפוז מאחת המחלקות הרלוונטיות ובוצע להם סיקור:מונה .קוגניטיבי במהלך האשפוז ויש לכך תיעוד במכתב השחרור לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf 301 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 (N=8761) 2018 (N=12471) 2019 (N=12694) 2020 (N=10353) 89% 87% 77% 72% ריבוד לפי גיל 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 2018 2019 2020 65-84 85+ 86% 84% 75% 62% 90% 88% 85% 73% 302 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ריבוד לפי משך אשפוז 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 2018 2019 2020 ימים14 עד ימים15-30 ימים ומעלה31 94% 91% 90% 81% 90% 89% 85% 75% 77% 76% 63% 43% פירוט הממצאים לפי נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (45) אלישע (120) נווה שבא באר שבע (165) פוריה (171) נאות טבריה (174) הדסה הר הצופים (187) בית בלב עומר (188) נוה עמית רחובות (210) הוד עמל ירושלים מ. אדומים (255) בית בלב רעננה (256) מעונות מכבי תל השומר (267) (גולדן קייר )המושבה (272) מרג דורות נתניה (420) נאות התיכון (467) הרצוג (490) בית הדר אשדוד (492) רעות תל אביב (550) מרג פרדס חנה (564) בית בלב בת ים (573) סוראסקי (653) בית בלב נשר (1131) פלימן (1274) שמואל הרופא (1429) שיבא 81% 76% 75% 98% 90% 98% 98% 93% 98% 97% 94% 95% 93% 97% 100% 92% 86% 97% 96% 97% 90% 90% 81% 303 .למרות התפרצות הקורונה נצפתה עלייה בעמידה במדד ברמה הלאומית יום14 ) ומשך האשפוז (אשפוז קצר של85 עדיין קיים פער בעמידה במדד בריבוד לפי גיל (מעל .)או פחות .למדד צפוי להיקבע יעד בהמשך 304 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 8 מדידות היקף ראש לתינוקות שמלאו להם3 השלמת )חודשים (טיפת חלב חודשים בתקופה הנמדדת, שנערכו עבורם8 שיעור התינוקות שמלאו להם:תיאור המדד . חודשים8 לפחות שלוש מדידות של היקף ראש עד גיל בדיקת היקף ראש לתינוקות היא חיונית לזיהוי מוקדם של בעיות:רציונל המדד התפתחות. היקף הראש של תינוקות מותאם לנפח המוח, כך שהיקף ראש תקין מצביע על התפתחות תקינה של המוח. במקרים מסוימים, היקף ראש חריג יכול להוות סימפטום למחלות שעלולות לגרום להפרעות נוירולוגיות והתפתחותיות חמורות והדבר מחייב התייחסות רפואית. ממחקרים שנערכו בנושא עולה כי קיים קשר בין היקף ראש לא ולבעיות נוספות. לכן, מומלץ לבצע מדידה של היקף ראשADHD-תקין בגיל צעיר ל לפחות שלוש פעמים בחצי השנה הראשונה לחיי התינוק, לעקוב אחר שינויים בהיקף .הראש וכך לזהות חריגות . חודשים במהלך מחצית השנה הנמדדת8 תינוקות שמלאו להם:מכנה 3 חודשים במהלך מחצית השנה הנמדדת, ושנערכו להם8 תינוקות שמלאו להם:מונה . חודשים8 מדידות של היקף ראש עד גיל 95% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 305 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=176530) 2017 (N=176935) 2018 (N=178721) 2019 (N=177609) 2020 (N=174385) 88% 92% 91% 91% 91% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% יהודים ערבים 2016 2017 2018 2019 2020 92% 87% 95% 91% 95% 90% 95% 90% 95% 90% 306 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2016 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2016 2017 2018 2019 2020 307 השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה 308 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה כללית שירותי בריאות- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 309 השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2596) שירותי בריאות לאומית (3782) שירותי בריאות מאוחדת (7304) עיריית תל אביב (10727) שירותי בריאות מכבי (20582) עיריית ירושלים (24274) שירותי בריאות כללית (105120) משרד הבריאות 89% 95% 72% 95% 95% 81% 78% ,2019 בהשוואה לשנת2020 ניתן לראות ששיעור העמידה במדד ברמה הלאומית ירד בשנת .אקונומיות הנמוכות-כאשר הירידה ניכרת יותר ברמות הסוציו הסיבה העיקרית לירידה היא ככל הנראה השפעת מגפת הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד .עקב מגבלות שונות .)95%( 2020 חלק מנותני השירות טרם הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת .כמו כן, קיים פער קטן ברמת הביצוע של המדד לטובת האוכלוסייה הערבית 310 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגילאי שנתיים )עד שלוש (טיפת חלב שלוש שנים שבוצעה להם בדיקת- שיעור הילדים בגילאי שנתיים:תיאור המדד .התפתחות תוך התייחסות לשפה ולתקשורת , כישורי שפה הם קריטיים לשילוב בחברה ולהצלחה בבית הספר. לכן:רציונל המדד ישנה חשיבות באיתור מוקדם של בעיות שפה ותקשורת על מנת לאפשר התערבות מוקדמת. בדיקת התפתחות המתבצעת בטיפת חלב חשובה להערכת התקדמותו של הילד לפני גיל הגן. עם זאת, שיעור הילדים המגיעים לבדיקה זו אינו גבוה. בשל כך באנגליה הוסיפו ביקור שגרתי אצל רופא בגיל שנתיים וחצי, לבחינת התפתחותHCP-ב מודד ביקור זה כמדד איכות. בישראל, ארגון רופאיAAP Bright Futures הילד. ארגון הילדים, ארגון רופאים התפתחותיים וארגון קלינאי התקשורת ממליצים על ביצוע בדיקת . שנים3 התפתחות עד גיל כל הילדים הרשומים בתחנת טיפת חלב שמלאו להם שלוש שנים במהלך מחצית:מכנה .השנה הנמדדת כל הילדים הרשומים בתחנת טיפת חלב שמלאו להם שלוש שנים במהלך מחצית:מונה השנה הנמדדת, ובוצעה להם בדיקת התפתחות בגילאי שנתיים עד שלוש, תוך התייחסות .לשפה ולתקשורת 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 311 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=138516) 2017 (N=168994) 2018 (N=170740) 2019 (N=176611) 2020 (N=177736) 82% 84% 83% 82% 83% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2016 2017 2018 2019 2020 91% 80% 93% 82% 92% 81% 91% 80% 90% 80% 312 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר (זמן עד לביצוע בדיקה זמן עד לביצוע בדיקה )חודשים( לפי מגזר 0% 25% 50% 75% 100% 24 28.5 33 37.5 42 יהודים ערבים 313 אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2016 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2016 2017 2018 2019 2020 314 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה זמן עד לביצוע בדיקה (זמן עד לביצוע בדיקה )חודשים 0% 25% 50% 75% 100% 24 28.5 33 37.5 42 2015 2016 2017 2018 2019 2020 315 )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה כללית שירותי בריאות- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 316 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2836) שירותי בריאות לאומית (3948) שירותי בריאות מאוחדת (6530) עיריית תל אביב (11043) שירותי בריאות מכבי (19640) עיריית ירושלים (25232) שירותי בריאות כללית (108507) משרד הבריאות 83% 87% 71% 90% 90% 75% 74% ,2019 בהשוואה לשנת2020 ניתן לראות ירידה בשיעור העמידה במדד ברמה לאומית בשנת .)90%( 2020 כאשר מרבית נותני השירות לא הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת הסיבה העיקרית לירידה היא ככל הנראה השפעת מגפת הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד .עקב מגבלות שונות .קיים פער בולט ברמת הביצוע של המדד לטובת האוכלוסייה הערבית 317 ) (טיפת חלב6 עד4 ביצוע בדיקות התפתחות בגיל . שבוצעה להם בדיקת התפתחות6 עד4 שיעור הילדים בגיל:תיאור המדד איתור וטיפול בליקוי התפתחותי בגיל הילדות יכול למנוע החמרה של:רציונל המדד הליקוי ולצמצם מגבלות בגיל המבוגר. ליקויים בתחומים של שפה ותקשורת, יכולות מוטוריות, כישורים חברתיים ויכולת לפתור בעיות, עלולים להצביע על עיכובים התפתחותיים כגון אוטיזם, ליקויי למידה, ופיגור שכלי. מחקרים מראים כי ככל שבעיות התפתחות מאותרות מוקדם יותר, ניתן לטפל בהם מהר יותר ולהגיע לתוצאים טובים יותר. ליקויי למידה משפיעים על אחוז לא מבוטל של ילדים בעולם. בדיקות תקופתיות לילדים מהוות הזדמנות חשובה לצוות המטפל לאתר בעיות התפתחותיות, במיוחד .בנקודות קריטיות של חיי הילד, כגון לפני הכניסה לבית הספר ממליץ לבצע בדיקות התפתחותיות לפחות פעםAmerican Academy of Pediatrics-ה עד4 בשנה. בישראל, משרד הבריאות הגדיר חובת ביצוע בדיקת התפתחות לילדים בגיל . במטרה לאתר ליקויי התפתחות טרם הכניסה לבית הספר ולטפל בהם מבעוד מועד6 . שנים במחצית השנה הנמדדת6 כל הילדים הרשומים בתחנה שמלאו להם:מכנה שנים במחצית השנה הנמדדת ובוצעה6 כל הילדים הרשומים בתחנה שמלאו להם:מונה . שנים6-4 להם בדיקת התפתחות בין הגילים לא נקבע יעד:2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 318 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2018 (N=142111) 2019 (N=142879) 2020 (N=177363) 22% 24% 21% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2018 2019 2020 22% 21% 26% 24% 25% 20% 319 )השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר (זמן עד לביצוע בדיקה זמן עד לביצוע בדיקה )חודשים( לפי מגזר 0% 25% 50% 75% 100% 48 51 54 57 60 63 66 69 72 75 78 יהודים ערבים 320 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2018 2019 2020 321 השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה זמן עד לביצוע בדיקה (זמן עד לביצוע בדיקה )חודשים 0% 25% 50% 75% 100% 48 51 54 57 60 63 66 69 72 75 78 2018 2019 2020 322 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית דרום מחוז- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי המרכז מחוז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה שירותי בריאות כללית- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 323 השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (3109) שירותי בריאות לאומית (6022) שירותי בריאות מאוחדת (7200) עיריית תל אביב (10257) שירותי בריאות מכבי (12409) שירותי בריאות כללית (18745) עיריית ירושלים (107212) משרד הבריאות 21% 11% 34% 38% 17% 14% 32% .ניכר שיעור עמידה נמוך מאוד של המדד הן ברמה הלאומית והן ברמה של נותני השירות המדווחים .התוצאות טעונות שיפור ודורשות התגייסות כלל הגורמים ליישום המדד בשטח בהשוואה לשנת2020 כמו כן, ניתן לראות ירידה בשיעור העמידה במדד ברמה הלאומית בשנת .2019 הסיבה העיקרית לירידה היא ככל הנראה השפעת מגפת הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד .עקב מגבלות שונות , זאת בשל2020 בהיקף פעילות (אוכלוסיית המכנה) של המדד בשנת25%-קיימת עלייה של כ .הצטרפות נותני שירות נוספים לדיווח 324 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ביקור ראשון בתחנת טיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים )לאחר הלידה (טיפת חלב שיעור התינוקות שהגיעו לביקור ראשון בתחנת טיפת חלב במהלך:תיאור המדד .השבועיים הראשונים לאחר הלידה ) מהווה תקופה חשובה בהתפתחותpostpartum( התקופה שלאחר הלידה:רציונל המדד התינוק. במהלך הביקור הראשון של התינוק והאם בתחנת טיפת חלב נאספים נתונים בסיסיים כגון היקף ראש, הערכת העלייה במשקל, וזיהוי ומעקב אחר בעיות בריאותיות שייתכן וידרשו התערבות רפואית. מידע זה הינו בעל חשיבות רבה להמשך הטיפול והמעקב. הביקור הראשון הנערך תוך שבועיים ממועד הלידה נועד לתת מענה ראשוני לבעיות דחופות. הביקורים בטיפות חלב מהווים אף מקור לתמיכה רגשית עבור ההורים וכן אמצעי הדרכה בנושאים מגוונים כגון הנקה, הורות ואיתור בעיות אחרות כגון משפחות האמריקאי וכוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעתICSI-בסיכון. ה American-ממליצים על ביקור ראשון תוך שבועיים ממועד הלידה. על פי ההנחיות של ה ימים5 יש להקפיד שהביקור הראשון יתבצע תוך יומיים עדAcademy of Pediatrics .ממועד הלידה כל התינוקות הרשומים בתחנת טיפת חלב שמלאו להם שבועיים במהלך התקופה:מכנה .הנמדדת כל התינוקות הרשומים בתחנת טיפת חלב שמלאו להם שבועיים במהלך התקופה:מונה .הנמדדת והגיעו לביקור ראשון במהלך השבועיים הראשונים מהלידה 75% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 325 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=127264) 2017 (N=131325) 2018 (N=169579) 2019 (N=166023) 2020 (N=162458) 43% 43% 41% 38% 35% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2016 2017 2018 2019 2020 34% 46% 32% 47% 30% 44% 31% 39% 27% 37% 326 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר (זמן עד לביקור הראשון זמן עד ביקור ראשון )חודשים( לפי מגזר 0% 25% 50% 75% 100% 0 1.5 3 4.5 6 יהודים ערבים 327 השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגדר בתוך מגזר יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% בנים בנות 2016 2017 2018 2019 2020 48% 44% 49% 44% 47% 42% 42% 37% 39% 34% ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% בנים בנות 2016 2017 2018 2019 2020 34% 34% 32% 32% 30% 30% 32% 31% 28% 27% 328 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2016 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2016 2017 2018 2019 2020 329 השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי שבוע לידה 0% 20% 40% 60% 80% 100% 36 עד37-38 39-40 41 42+ 2016 2017 2018 2019 2020 26% 40% 44% 46% 45% 27% 40% 43% 46% 46% 29% 38% 41% 44% 42% 24% 35% 37% 41% 40% 22% 31% 34% 38% 38% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי משך אשפוז 0% 20% 40% 60% 80% 100% 0-2 3-5 6+ 2016 2017 2018 2019 2020 31% 39% 42% 31% 39% 43% 30% 37% 42% 29% 36% 42% 27% 34% 38% 330 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה זמן עד לביקור ראשון (זמן עד ביקור ראשון )חודשים 0% 25% 50% 75% 100% 0 1.5 3 4.5 6 2016 2017 2018 2019 2020 331 )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה כללית שירותי בריאות- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 332 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2504) שירותי בריאות לאומית (3506) שירותי בריאות מאוחדת (6924) עיריית תל אביב (9812) שירותי בריאות מכבי (18534) עיריית ירושלים (22526) שירותי בריאות כללית (98652) משרד הבריאות 41% 64% 24% 59% 40% 36% 36% .2019 בהשוואה לשנת2020 ניתן לראות יציבות בשיעור העמידה במדד ברמה הלאומית בשנת עם זאת, רמת הביצוע של המדד הינה נמוכה. אף נותן שירות לא הגיע ליעד שנקבע על ידי משרד .). נדרשת התערבות של כל הגורמים הרלוונטיים לשיפור המצב75%( 2020 הבריאות לשנת באוכלוסייה המדווחת למדד בין השנים20% בנתונים של מדד זה יש לקחת בחשבון עלייה של מעל .אקונומיות הנמוכות- שבאה לידי ביטוי בעיקר באוכלוסייה הערבית וברמות הסוציו2018- ו2017 .)ניתן לראות פער משמעותי בשיעורי העמידה במדד לטובת האוכלוסייה היהודית (בבנים ובבנות 2020 כמו כן, ניתן לראות שבעוד שבאוכלוסייה הערבית רמת הביצוע של המדד עלתה בשנת , באוכלוסייה היהודית נצפתה ירידה קלה ברמת הביצוע. ההפרש בין2019 בהשוואה לשנת האוכלוסייה היהודית לערבית בשיעור המגיעים לביקור ראשון בתחנת טיפת חלב נסגר לאחר גיל .חודש אקונומיות הגבוהות יותר הן באוכלוסייה-רמת הביצוע של המדד הינה גבוהה יותר ברמות הסוציו .היהודית והן באוכלוסייה הערבית 333 לפעוטות עד גילMMRV אוMMR מתן מנה אחת של חיסון ) חודשים (טיפת חלב13 חודשים בתקופה הנמדדת, שקיבלו מנה13 שיעור הפעוטות שמלאו להם:תיאור המדד 13- חודשים ל12 ) בין הגילאיםMMRV אוMMR( אחת של חיסון משולש או מרובע .חודשים חיסונים הביאו להכחדתן של מחלות קשות ולצמצום ניכר של מחלות:רציונל המדד ) הוא חיסוןMeasles, Mumps, Rubella, and Varicella( גMMR/MMRV-אחרות. חיסון ה )MMR – Measles Mumps Rubella( משולב למניעת המחלות חצבת, חזרת, אדמת .). החיסון נמצא יעיל במניעת מחלות מידבקות ומסוכנות אלוVaricella( ואבעבועות רוח , מידת העלות מול תועלת של חיסון זה היא גבוהה – הןIDSA Guidelines-על פי ה , המנה הראשונה של חיסוןCDC-ברמת בריאות הפרט והן ברמת בריאות הציבור. על פי ה מן המקרים. הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים95%- יעילה בכMMR/MMRV חודשים, וכך למנוע חשיפה של ילדים13 בישראל ממליצה לתת את החיסון עד גיל .לתחלואה קשה. איגוד רופאי הילדים בישראל תומך במדד . חודשים במהלך מחצית השנה הנמדדת13 כל הפעוטות שמלאו להם:מכנה חודשים במהלך מחצית השנה הנמדדת, וקיבלו מנה13 כל הפעוטות שמלאו להם:מונה . חודשים13- חודשים ל12 בין הגילאיםMMRV אוMMR אחת של חיסון 75% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 334 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=173891) 2017 (N=177411) 2018 (N=178641) 2019 (N=179036) 2020 (N=175473) 72% 73% 66% 61% 60% לאומית-השוואה בין 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017/18 אנגליה2018/19 אנגליה2019 ישראל2020 ישראל 72% 73% 90% 91%     335 השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2016 2017 2018 2019 2020 86% 68% 86% 70% 82% 61% 81% 55% 78% 55% )השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר (זמן עד לביצוע חיסון זמן עד לביצוע חיסון )חודשים( לפי מגזר 0% 25% 50% 75% 100% 12 13 14 15 16 17 18 19 יהודים ערבים 336 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2016 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2016 2017 2018 2019 2020 337 השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה זמן עד לביצוע חיסון (זמן עד לביצוע חיסון )חודשים 0% 25% 50% 75% 100% 12 13 14 15 16 17 18 19 2015 2016 2017 2018 2019 2020 338 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות מאוחדת שירותי בריאות- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי הדרום מחוז- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה שירותי בריאות כללית- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום כללית שירותי בריאות- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות חיפה מחוז- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 339 השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2790) שירותי בריאות לאומית (3831) שירותי בריאות מאוחדת (7123) עיריית תל אביב (10938) שירותי בריאות מכבי (20535) עיריית ירושלים (24748) שירותי בריאות כללית (105508) משרד הבריאות 72% 75% 63% 75% 74% 71% 59% .2019 בהשוואה לשנת2020 ניתן לראות ירידה בשיעוד העמידה במדד ברמה הלאומית בשנת אקונומיות נמוכות. הרוב המכריע של נותני השירות לא הגיע-ירידה זאת ניכרת יותר ברמות סוציו .)75%( 2020 ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת הסיבה העיקרית לירידה היא ככל הנראה השפעת מגפת הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד .עקב מגבלות שונות בנוסף, ניתן לראות ששיעור העמידה במדד באוכלוסייה הערבית הינו גבוה בהרבה מזה שבאוכלוסייה .היהודית חודשים) ההפרש13- חודשים ל12 ניתן לראות שגם בחלוף הזמן המוגדר לקבלת החיסון (בין גיל .בשיעור המתחסנים בין האוכלוסיות קטן, אך עדיין קיים 340 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 18 ארבע מנות של חיסון מחומש לפעוטות שמלאו להם )חודשים (טיפת חלב חודשים בתקופה הנמדדת, שקיבלו18 שיעור הפעוטות שמלאו להם:תיאור המדד . חודשים18 ), על כל חלקיו, עד גילDTaP+IPV+Hib( ארבע מנות של החיסון המחומש חיסונים הביאו להכחדתן של מחלות קשות ולצמצום ניכר של מחלות:רציונל המדד , מידת העלות מול תועלת של חיסון זה היא גבוההIDSA Guidelines-אחרות. על פי ה , חיסון שלCDC-– הן ברמת בריאות הפרט והן ברמת בריאות הציבור. על פי המלצות ה מודדיםHEDIS-תינוקות וילדים הוא הדרך המועדפת למניעת מחלות כבר שנים רבות. ב .את שיעור מתן החיסונים לילדים כמדד איכות, ומדדים אלו נמצאו כמדויקים ושימושיים משרד הבריאות רואה חשיבות רבה במתן כל החיסונים במועדם. החיסון המחומש, המגן בפני דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו ודלקת קרום המוח, כלול בשגרת החיסונים בישראל . החיסון נמצא יעיל ובטיחותי לשימוש. חשוב לתת את כל ארבע המנות2002 החל משנת חודשים לצורך הגנה מקסימלית, ובהמשך גם לתת את שתי המנות בגיל בית18 עד גיל הספר, וזאת במטרה להבטיח הגנה לכלל הילדים בישראל. איגוד רופאי הילדים בישראל .תומך במדד . חודשים במהלך מחצית השנה הנמדדת18 כל הפעוטות שמלאו להם:מכנה חודשים במהלך מחצית השנה הנמדדת, וקיבלו18 כל הפעוטות שמלאו להם:מונה . חודשים18 ארבע מנות של החיסון המחומש עד גיל 90% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 341 ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2016 (N=173307) 2017 (N=178093) 2018 (N=177566) 2019 (N=178877) 2020 (N=177254) 81% 80% 79% 78% 75% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2016 2017 2018 2019 2020 91% 78% 91% 77% 92% 75% 91% 74% 89% 71% 342 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר (זמן עד להשלמת חיסון זמן עד להשלמת חיסון )חודשים( לפי מגזר 0% 25% 50% 75% 100% 12 15 18 21 24 יהודים ערבים 343 אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2016 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2016 2017 2018 2019 2020 344 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה זמן עד להשלמת חיסון (זמן עד להשלמת חיסון )חודשים 0% 25% 50% 75% 100% 12 15 18 21 24 2015 2016 2017 2018 2019 2020 345 )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה כללית שירותי בריאות- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 346 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2938) שירותי בריאות לאומית (3935) שירותי בריאות מאוחדת (6901) עיריית תל אביב (11189) שירותי בריאות מכבי (20394) עיריית ירושלים (25011) שירותי בריאות כללית (106886) משרד הבריאות 82% 87% 62% 90% 90% 79% 68% ניכרת יציבות בשיעורי העמידה במדד לאורך כל שנות המדידה. עם זאת, הרוב המכריע של נותני .)90%( 2020 השירות המדווחים לא הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת .קיים פער בולט ברמת הביצוע של המדד לטובת האוכלוסייה הערבית ההפרש בשיעור המתחסנים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית לא נסגר גם לאחר טווח הזמן המוגדר .) חודשים18 להשלמת החיסון (עד גיל 347 מנות חיסון נגד3 חודשים שקיבלו7 שיעור התינוקות בגיל )שעלת (טיפת חלב . מנות חיסון נגד שעלת3 חודשים שקיבלו7 שיעור התינוקות בגיל:תיאור המדד בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור מקרי השעלת בארץ ובעולם. שיעור:רציונל המדד 100,000- מקרים ל200-התחלואה הגבוה ביותר מופיע בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה (כ תינוקות). התינוקות הללו נמצאים אף בסיכון גבוה לסבול מסיבוכים, הפסקות נשימה 84.4% חודשים מקנה הגנה של7 מנות חיסון נגד שעלת עד גיל3 ותמותה. השלמת מנות3 ומורידה את שיעורי התחלואה. על פי ההנחיות של משרד הבריאות, יש לתת חודשים, כאשר בין כל מנת בסיס יש הפרש6- ו4 ,2 בסיס של חיסון נגד שעלת בגילאי .CDC- שבועות. הנחיה זו עולה בקנה אחד עם ההמלצות של ה8 של לפחות . חודשים במהלך מחצית השנה הנמדדת7 כל התינוקות שמלאו להם:מכנה 3 חודשים במהלך מחצית השנה הנמדדת וקיבלו7 כל התינוקות שמלאו להם:מונה .מנות חיסון נגד שעלת 70% :2020 יעד :הגדרות מפורטות נמצאות ב http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf 348 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ממצאים לאומיים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 2017 (N=176623) 2018 (N=174544) 2019 (N=177810) 2020 (N=173594) 67% 64% 62% 61% השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר 0% 20% 40% 60% 80% 100% מגזר יהודי מגזר ערבי 2017 2018 2019 2020 77% 64% 76% 61% 74% 59% 74% 58% 349 )השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מגזר (זמן עד לביצוע חיסון זמן עד לביצוע חיסון )חודשים( לפי מגזר 0% 25% 50% 75% 100% 6 7 8 9 10 11 12 13 יהודים ערבים 350 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים אקונומי-השוואת נתונים לאומיים של עמידה במדד לפי מצב סוציו יהודים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 5 6 7 8 '9-10 2017 2018 2019 2020 ערבים 0% 20% 40% 60% 80% 100% לא ידוע1 2 3 4 '5-10 2017 2018 2019 2020 351 השוואה בין נותני שירות לפי גודל תחנה זמן עד לביצוע חיסון (זמן עד לביצוע חיסון )חודשים 0% 25% 50% 75% 100% 6 7 8 9 10 11 12 13 2017 2018 2019 2020 352 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים )השוואה בין נותני שירות (לפי מחוזות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- שירותי בריאות לאומית מחוז צפון- שירותי בריאות לאומית מחוז מרכז- שירותי בריאות לאומית מחוז דרום- שירותי בריאות לאומית סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות מאוחדת- מחוז צפון שירותי בריאות מאוחדת- מחוז מרכז שירותי בריאות מאוחדת- מחוז דרום שירותי בריאות מאוחדת- מחוז ירושלים סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות מחוז הצפון- שירותי בריאות מכבי מחוז השרון- שירותי בריאות מכבי מחוז הדרום- שירותי בריאות מכבי מחוז המרכז- שירותי בריאות מכבי ם והשפלה- מחוז י- שירותי בריאות מכבי סה"כ לנותן השירות סה"כ לנותן השירות שירותי בריאות כללית- מחוז ירושלים כללית שירותי בריאות- פתח תקווה- מחוז דן שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה כללית שירותי בריאות- מחוז מרכז שירותי בריאות כללית- מחוז דרום שירותי בריאות כללית- שומרון- מחוז שרון שירותי בריאות כללית- מחוז צפון סה"כ לנותן השירות מחוז ירושלים- משרד הבריאות מחוז צפון- משרד הבריאות מחוז חיפה- משרד הבריאות מחוז מרכז- משרד הבריאות מחוז תל אביב- משרד הבריאות מחוז אשקלון- משרד הבריאות מחוז דרום- משרד הבריאות שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות מאוחדת שירותי בריאות מכבי שירותי בריאות כללית משרד הבריאות עיריית תל אביב עיריית ירושלים 353 השוואה בין נותני שירות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% (2643) שירותי בריאות לאומית (3720) שירותי בריאות מאוחדת (7302) עיריית תל אביב (10656) שירותי בריאות מכבי (20465) עיריית ירושלים (24136) שירותי בריאות כללית (104672) משרד הבריאות 68% 70% 47% 70% 70% 63% 50% לעומת שנים קודמות. עם זאת, רק חלק קטן2020 ניתן לראות עלייה בשיעור העמידה במדד בשנת .)70%( 2020 מנותני השירות הגיעו ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת .קיים פער בולט ברמת ביצוע של המדד לטובת האוכלוסייה הערבית ההפרש בשיעור המתחסנים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית לא נסגר גם לאחר טווח הזמן המוגדר .) חודשים7 להשלמת החיסון (עד גיל 354 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים - ציון מסכם למוסד בתי חולים כלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים במטרה לקדם שקיפות, בהירות ופרסום ממצאים אחראי, נבנה מודל המאפשר מתן ציון לבתי חולים, אשר משקלל את עמידתם בכלל המדדים בעלי יעד המדווחים לתוכנית הלאומית למדדי ממצאים אלו מהווים חלק מהדוח. השנה מפורסמת טבלת ליגה לתחום2019 איכות. החל משנת .בתי חולים כלליים, בתי חולים גריאטריים ובתי חולים לבריאות הנפש בתי חולים כלליים מרכזי על 0 2 4 6 8 10 הדסה עין כרם רבין ק.בילינסון שיבא סורוקה רמבם סוראסקי 9.93 9.94 9.94 9.98 10.00 10.00 12 11 12 12 12 12 מספר מדדים גדולים 0 2 4 6 8 10 מאיר הכרמל ברזילי המרכזי בעמק נהריה בני ציון שערי צדק קפלן וולפסון אסף הרופא 9.77 9.77 9.84 9.95 9.96 9.96 9.97 9.99 10.00 10.00 12 10 12 10 12 12 12 8 12 12 מספר מדדים 355 קטנים 0 2 4 6 8 0 הדסה הר הצופים השרון ק. גולדה אסותא אשדוד רבקה זיו פוריה המשפחה הקדושה הסקוטי לניאדו מעייני הישועה 9.38 9.74 9.79 9.85 9.94 9.95 9.96 9.99 10.00 12 9 9 8 8 9 7 10 7 מספר מדדים 356 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בתי חולים גריאטריים גדולים 0 2 4 6 8 10 בית רבקה שמואל הרופא מרג פרדס חנה מרג דורות נתניה הרצפלד בית בלב בת ים רעות תל אביב בית בלב רעננה בית לוינשטיין בית הדר אשדוד גולדן קייר ()המושבה נאות התיכון הרצוג 8.43 9.00 9.19 9.41 9.89 9.91 9.93 9.95 9.96 9.98 9.99 10.00 10.00 8 8 8 8 8 8 7 8 8 8 7 8 8 מספר מדדים קטנים 0 2 4 6 8 10 בית בלב נשר פלימן מעונות מכבי תל השומר בית בלב עומר הוד עמל ירושלים מ. אדומים נווה שבא באר שבע 5.27 7.85 9.13 9.61 9.78 9.81 8 5 7 7 7 4 מספר מדדים 357 בתי חולים כלליים עם מחלקות גריאטריות 0 2 4 6 8 10 המרכזי בעמק פוריה שיבא סורוקה מאיר סוראסקי 9.63 9.78 9.82 9.84 9.84 9.84 5 6 7 4 7 6 מספר מדדים 358 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים בתי חולים לבריאות הנפש 0 2 4 6 8 10 שלוותה בריאות הנפש באר שבע גהה שער מנשה מעלה הכרמל מרכז ברהנ ירושלים יהודה אברבנאל מזור - באר יעקב נס ציונה לב השרון 9.05 9.06 9.52 9.59 9.71 9.72 9.77 9.84 9.91 9.92 9 6 10 8 9 9 10 10 9 9 מספר מדדים 359 ביבליוגרפיה .1141 ’. עמ2012–). תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע"ב2012( . מדינת ישראל 1 http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Bituah15.pdf 2 Chassin, M. R., Loeb, J. M., Schmaltz, S. P., & Wachter, R. M. (2010). Accountability measures--using measurement to promote quality improvement. The New England Journal of Medicine, 363(7), 683– 688. https://doi.org/10.1056/NEJMsb1002320 Israeli Family Practice, 143. http://www. .). נייר עמדה: קידום איכות ברפואת המשפחה2008( .' ליטמן. מ 3 medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=1520&sheetid=100 4 O'Malley, K.J., Cook, K.F., Price, M.T., Wildes, K.R., Hurdle, J.F., & Ashton, K.M. (2006).Measuring diagnoses: ICD code accuracy. Health Services Research, 40, 1620-1639. https://doi.org/10.1111/ j.1475-6773.2005.00444.x :). מדיניות הממשל בארצות הברית לקידום ההטמעה של טכנולוגיות מידע ברפואה2013( .' טופז, מ'., ואש, נ 5 http://www.ima.org.il/harefuah/ViewArticle. .265-262 ,152 ,לקחים למערכת הבריאות בישראל. הרפואה aspx?aId=3196 6 Chassin, M. R., Loeb, J. M., Schmaltz, S. P., & Wachter, R. M. (2010). Accountability measures--using measurement to promote quality improvement. The New England Journal of Medicine, 363(7), 683– 688. https://doi.org/10.1056/NEJMsb1002320 7 Hibbard, J.H., Stockard, J., & Tusler, M. (2005). Hospital performance reports: Impact on quality, market share, and reputation. Health Affairs, 24, 1150-1160. doi: 10.1377/hlthaff.24.4.1150 8 Renzi, C., Sorge, C., Fusco, D., Agabiti, N., Davoli, M., & Perucci, C.A. (2012). Reporting of quality indicators and improvement in hospital performance: The P.Re.Val.E. Regional outcome evaluation program. Health Services Research, 47, 1880-1901. doi: 10.1111/j.1475-6773.2012.01401.x 9 Faber, M., Bosch, M., Wollersheim, H., Leatherman S., & Grol, R. (2009). Public reporting in health care: How do consumers use quality-of-care information? A Systematic Review. Medical Care, 47, 1-8. doi: 10.1097/MLR.0b013e3181808bb5 10 Werner, R.M., Kolstad, J.T., Stuart, E.A., & Polski, D. (2011). The Effect of pay-for-performance in hospitals: Lessons for quality improvement. Heath Affairs, 4, 690-698. doi: 10.1377/hlthaff.2010.1277 11 Lindenauer, P.K., Remus, D., Roman, S., Rothberg, M.B., Benjamin, E.M., Ma, A., & Bratzler, D.W. (2007). Public reporting and pay for performance in hospital quality improvement. New England Journal of Medicine, 356, 486-496. doi: 10.1056/NEJMsa064964 12 Chassin, M. R., Loeb, J. M., Schmaltz, S. P., & Wachter, R. M. (2010). Accountability measures--using measurement to promote quality improvement. The New England Journal of Medicine, 363(7), 683– 688. https://doi.org/10.1056/NEJMsb1002320 13 Murray, C. J., Vos, T., Lozano, R., Naghavi, M., Flaxman, A. D., Michaud, C., ... & Aboyans, V. (2013). Disability-adjusted life years (DALYs) for 291 diseases and injuries in 21 regions, 1990–2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010. The lancet, 380, 2197-2223. doi: 10.1016/S0140-6736(12)61689-4 14 GBD 2019 Diseases and Injuries Collaborators. (2020). Global burden of 369 diseases and injuries in 204 countries and territories, 1990-2019: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2019. The Lancet, 396(10258), 1204–1222. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(20)30925-9 360 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תחום בריאות ותנועה טבעית2017 ,). סיבות מוות בישראל2019( . הרטל, ד15 https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/380/05_19_380b.pdf 16 Iakobishvili, Z. (2018). Acute Coronary Syndrome Israeli Survey 2018 - NSTE-ACS Management and 30-day outcomes. Israel Heart Society. http://his-files.com/lifkoPDF/3ACSIS%20NSTEMI_ZAZA.pdf 17 Timmis, A., Townsend, N., Gale, C. P., Torbica, A., Lettino, M., Petersen, S. E., Mossialos, E. A., Maggioni, A. P., Kazakiewicz, D., May, H. T., De Smedt, D., Flather, M., Zuhlke, L., Beltrame, J. F., Huculeci, R., Tavazzi, L., Hindricks, G., Bax, J., Casadei, B., … European Society of Cardiology. (2020). European society of cardiology: cardiovascular disease statistics 2019. European Heart Journal, 41(1), 12–85. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehz859 18 Wilkins, E., Wilson, L., Wickramasinghe, K., Bhatnagar, P., Leal, J., Luengo-Fernandez, R., Burns, R., Rayner, M., & Townsend, N. (2017). European Cardiovascular Disease Statistics 2017. European Heart Network, Brussels. http://www.ehnheart.org/cvd-statistics/cvd-statistics-2017.html 19 Murphy, S. L., Xu, J., Kochanek, K. D., Arias, E., & Tejada-Vera, B. (2021). Deaths: final data for 2018. National Vital Statistics Reports: From the Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Health Statistics, National Vital Statistics System, 69(13), 1–83. https://www.cdc.gov/nchs/data/ nvsr/nvsr69/nvsr69-13-tables-508.pdf 20 Official Statistics of Sweden, Health and Medical Care. (2020). Statistics on Myocardial Infarctions 2019 (no. 2020-12–7062). Socialstyrelesen, The National Board of Health and Welfare. https://www. socialstyrelsen.se/globalassets/sharepoint-dokument/artikelkatalog/statistik/2020-12-7062.pdf 21 Public Health Agency of Canada. (2017). Heart disease in Canada: Highlights from the Canadian Chronic Disease Surveillance System. https://www.canada.ca/en/public-health/services/publications/ diseases-conditions/heart-disease-canada-fact-sheet.html 22 Widimsky, P., Wijns, W., Fajadet, J., De Belder, M., Knot, J., Aaberge, L., ... & Danchin, N. (2010). Reperfusion therapy for ST elevation acute myocardial infarction in Europe: description of the current situation in countries. European heart journal, 31, 943-957. doi: 10.1093/eurheartj/ehp492 .). איך מסווגים את מיקום וסוגי האוטמים. האיגוד הקרדיולוגי הישראלי2016( . קיציס, א23 /האוטמים-וסוגי-מיקום-את-מסווגים-/איךhttps://israel-heart.org.il/articles 24 Sugiyama, T., Hasegawa, K., Kobayashi, Y., Takahashi, O., Fukui, T., & Tsugawa, Y. (2015). Differential Time Trends of Outcomes and Costs of Care for Acute Myocardial Infarction Hospitalizations by ST Elevation and Type of Intervention in the United States, 2001–2011. Journal of the American Heart Association: Cardiovascular and Cerebrovascular Disease, 4(3), e001445. doi: 10.1161/ JAHA.114.001445 25 Iakobishvili, Z. (2018). Acute Coronary Syndrome Israeli Survey 2018 - NSTE-ACS Management and 30-day outcomes. Israel Heart Society. http://his-files.com/lifkoPDF/3ACSIS%20NSTEMI_ZAZA.pdf 26 Widimsky, P., Wijns, W., Fajadet, J., De Belder, M., Knot, J., Aaberge, L., ... & Danchin, N. (2010). Reperfusion therapy for ST elevation acute myocardial infarction in Europe: description of the current situation in countries. European heart journal, 31, 943-957. doi: 10.1093/eurheartj/ehp492 27 Chung, S.C., Gedeborg, R., Nicholas, O., James, S., Jeppsson, A., Wolfe, C., … Hemingway, H. (2014). Acute myocardial infarction: a comparison of short-term survival in national outcome registries in Sweden and the UK. Lancet, 383, 1305–1312. doi: 10.1016/S0140-6736(13)62070-X 28 Scholes, S., & Mindell, J. S. (2018). Health Survey for England 2017 Cardiovascular diseases. NHS Digital. http://healthsurvey.hscic.gov.uk/media/78646/HSE17-CVD-rep.pdf 361 29 Gupta, A., Wang, Y., Spertus, J. A., Geda, M., Lorenze, N., Nkonde-Price, C., D'Onofrio G., Lichtman, J.H., Krumholz, H. M. (2014). Trends in Acute Myocardial Infarction in Young Patients and Differences by Sex and Race, 2001–2010. Journal of the American College of Cardiology, 64, 337–345. doi: 10.1016/j. jacc.2014.04.054 30 Schmidt, M., Jacobsen, J.B., Lash, T.L., Bøtker, H.E., Sørensen, H.T. (2012). 25 year trends in first time hospitalization for acute myocardial infarction, subsequent short and long term mortality, and the prognostic impact of sex and comorbidity: a Danish nationwide cohort study. The BMJ, 344, e356 doi: 10.1136/bmj.e356 31 Kyto, V., Sipila, J., Rautauva, P. (2014). Gender, age and risk of ST segment elevation myocardial infarction. European journal of clinical investigation, 44, 902–909. doi: 10.1111/eci.12321 32 Mozaffarian, D., Benjamin, E. J., Go, A. S., Arnett, D. K., Blaha, M. J., Cushman, M., ... & Howard, V. J. (2015). Heart Disease and Stroke Statistics-2016 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation. doi: 10.1161/CIR.0000000000000350 33 Israeli working-group on Intensive Cardiac Care of the Israel Heart Society. (2020). ACSIS 2018 - Acute Coronory Syndrome Israeli Survey March-April 2018: Survey Findings and Temporal Trends 2008- 2018. Israel Heat Society. http://his-files.com/lifkoPDF/ACSIS_2018_pdf_v5.pdf 34 Benjamin, E. J., Muntner, P., Alonso, A., Bittencourt, M. S., Callaway, C. W., Carson, A. P., Chamberlain, A. M., Chang, A. R., Cheng, S., Das, S. R., Delling, F. N., Djousse, L., Elkind, M. S. V., Ferguson, J. F., Fornage, M., Jordan, L. C., Khan, S. S., Kissela, B. M., Knutson, K. L., … American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2019). Heart Disease and Stroke Statistics-2019 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 139(10), e56–e528. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000659 35 Wang O.J., Wang Y, Chen J, Krumholz HM. (2012). Recent trends in hospitalization for acute myocardial infarction. The American Journal of Cardiology, 109, 1589-1593. doi: 10.1016/j. amjcard.2012.01.381. 36 Gupta, A., Wang, Y., Spertus, J. A., Geda, M., Lorenze, N., Nkonde-Price, C., D'Onofrio G., Lichtman, J.H., Krumholz, H. M. (2014). Trends in Acute Myocardial Infarction in Young Patients and Differences by Sex and Race, 2001–2010. Journal of the American College of Cardiology, 64, 337–345. doi: 10.1016/j. jacc.2014.04.054 37 Kristensen, S.D., Laut, K.G., Fajadet, J., Kaifoszova, Z., Kala, P., Di Mario, C., … S., Widimsky, P., European Association for Percutaneous Cardiovascular Interventions. (2014). Reperfusion therapy for ST elevation acute myocardial infarction 2010/2011: current status in 37 ESC countries. European heart journal, 35, 1957–1970. doi: 10.1093/eurheartj/eht529 38 Ali, M., Lange, S. A., Wittlinger, T., Lehnert, G., Rigopoulos, A. G., & Noutsias, M. (2018). In-hospital mortality after acute STEMI in patients undergoing primary PCI. Herz, 43(8), 741–745. https://doi. org/10.1007/s00059-017-4621-y 39 Darling, C. E., Fisher, K. A., McManus, D. D., Coles, A. H., Spencer, F. A., Gore, J. M., & Goldberg, R. J. (2013). Survival after hospital discharge for ST-segment elevation and non-ST-segment elevation acute myocardial infarction: a population-based study. Clinical Epidemiology, 5, 229–236. doi: 10.2147/CLEP. S45646 40 Johansson, S., Rosengren, A., Young, K., & Jennings, E. (2017). Mortality and morbidity trends after the first year in survivors of acute myocardial infarction: a systematic review. BMC cardiovascular disorders, 17(1), 53. doi: 10.1186/s12872-017-0482-9 362 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 41 Torio, C.M. & Moore, B.J. (2016). National Inpatient Hospital Costs: The Most Expensive Conditions by Payer, 2013. HCUP Statistical Brief #204. https://www.hcup-us.ahrq.gov/reports/statbriefs/sb204- Most-Expensive-Hospital-Conditions.jsp 42 Liang, L., Moore, B., & Soni, A. (2020). National inpatient hospital costs: the most expensive conditions by payer, 2017: statistical brief #261. In Healthcare cost and utilization project (HCUP) statistical briefs. Agency for Healthcare Research and Quality (US). https://www.hcup-us.ahrq.gov/ reports/statbriefs/sb261-Most-Expensive-Hospital-Conditions-2017.jsp 43 Moran, A. E., Forouzanfar, M. H., Roth, G., Mensah, G. A., Ezzati, M., Flaxman, A., ... & Naghavi, M. (2014). The global burden of ischemic heart disease in 1990 and 2010: the Global Burden of Disease 2010 study. Circulation, doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.113.004046 44 ISIS-2 (Second International Study of Infarct Survival) Collaborative Group (1988). Randomised trial of intravenous streptokinase, oral aspirin, both, or neither among 17,187cases of suspected acute myocardial infarction: ISIS-2. Lancet, 2, 349–60. http://jameslindlibrary.org/wp-data/uploads/2014/07/ ISIS-2_Collaborative_Group_1988.pdf 45 Lewinter, C., Bland, J. M., Crouch, S., Cleland, J. G. F., Doherty, P., LeWinter, M. M., Køber, L., Hall, A. S., & Gale, C. P. (2014). Impact of aspirin and statins on long-term survival in patients hospitalized with acute myocardial infarction complicated by heart failure: an analysis of 1706 patients. European Journal of Heart Failure, 16(1), 95–102. https://doi.org/10.1002/ejhf.40 46 Millin, M. G., Brooks, S. C., Travers, A., Megargel, R. E., Colella, M. R., Rosenbaum, R. A., & Aufderheide, T. P. (2008). Emergency medical services management of ST-elevation myocardial infarction. Prehospital Emergency Care, 12, 395-403. doi: 10.1080/10903120802099310 47 Zideman, D. A., De Buck, E. D., Singletary, E. M., Cassan, P., Chalkias, A. F., Evans, T. R., ... & Vandekerckhove, P. G. (2015). European resuscitation council guidelines for resuscitation 2015 section 9. first aid. Resuscitation, 95, 278-287. doi: 10.1016/j.resuscitation.2015.07.031 48 Tataris, K. L., Mercer, M. P., & Govindarajan, P. (2015). Prehospital aspirin administration for acute coronary syndrome (ACS) in the USA: an EMS quality assessment using the NEMSIS 2011 database. Emergency Medicine Journal, 4, 241-253. doi: 10.1177/2048872614548602 49 Meisel, Z. F., Armstrong, K., Crawford Mechem, C., Shofer, F. S., Peacock, N., Facenda, K., & Pollack, C. V. (2010). Influence of Sex on the Out-of-hospital Management of Chest Pain. Aademic Emergency Medicine, 17, 80-87. doi: 10.1111/j.1553-2712.2009.00618.x 50 Colwell, C., Mehler, P., Harper, J., Cassell, L., Vazquez, J., & Sabel, A. (2009). Measuring quality in the prehospital care of chest pain patients. Prehospital Emergency Care, 13, 237-240. doi: 10.1080/10903120802706138 51 Beauloye, C., Vrolix, M., Claeys, M. J., Borne, P. V. D., Vandendriessche, E., & Werf, F. V. D. (2016). Pre-hospital management of acute coronary syndrome patients in Belgium and Luxembourg and other Western European countries: a subset analysis of results from the observational, longitudinal cohort study EPICOR. Acta cardiologica, 71(1), 15-24. doi: 10.1080/AC.71.1.3132093 52 Tataris, K. L., Mercer, M. P., & Govindarajan, P. (2015). Prehospital aspirin administration for acute coronary syndrome (ACS) in the USA: an EMS quality assessment using the NEMSIS 2011 database. Emergency Medicine Journal, 4, 241-253. doi: 10.1177/2048872614548602 53 The 2016 EMS Core Measures Project. (2017). Reporting Capability of EMSA and LEMSA Data Systems and Results from Performance Measures Data Year 2016. EMSA. https://emsa.ca.gov/wp- content/uploads/sites/47/2017/12/Core-Measure-Report-for-2016-Data.pdf 363 54 The 2018 EMS Core Measures Project. (2019). Reporting Capability of EMSA and LEMSA Data Systems and Results from Performance Measures Data Year 2018. EMSA. https://emsa.ca.gov/wp- content/uploads/sites/71/2020/02/2018_California-Core-Measure-Summary-Report.pdf 55 Carstensen, S., Nelson, G. C., Hansen, P. S., Macken, L., Irons, S., Flynn, M., ... & Rasmussen, H. H. (2007). Field triage to primary angioplasty combined with emergency department bypass reduces treatment delays and is associated with improved outcome. European heart journal, 28, 2313-2319. doi: 10.1093/eurheartj/ehm306 56 Tamis-Holland, J.E. O'Gara, P. (2014). Highlights from the 2013 ACCF/AHA Guidelines for the Management of ST-Elevation Myocardial Infraction. Clinical Cardiology, 37, 252-259. doi: 10.1002/ clc.22258. 57 Ibanez, B., James, S., Agewall, S., Antunes, M. J., Bucciarelli-Ducci, C., Bueno, H., … ESC Scientific Document Group. (2018). 2017 ESC Guidelines for the management of acute myocardial infarction in patients presenting with ST-segment elevation: The Task Force for the management of acute myocardial infarction in patients presenting with ST-segment elevation of the European Society of Cardiology (ESC). European Heart Journal, 39(2), 119–177. doi: 10.1093/eurheartj/ehx393 58 Nam, J., Caners, K., Bowen, J. M., Welsford, M., & O'Reilly, D. (2014). Systematic review and meta-analysis of the benefits of out-of-hospital 12-lead ECG and advance notification in ST-segment elevation myocardial infarction patients. Annals of emergency medicine, 64, 176-186. doi: 10.1016/j. annemergmed.2013.11.016 59 Cheung, K. S., Leung, L. P., Siu, Y. C., Tsang, T. C., Tsui, M. S. H., Tam, C. C., & Chan, R. H. W. (2019). Prehospital electrocardiogram shortens ischaemic time in patients with ST-segment elevation myocardial infarction. Hong Kong Medical Journal, 25(5), 356–362. https://doi.org/10.12809/ hkmj197995 60 Jollis, J. G., Granger, C. B., Henry, T. D., Antman, E. M., Berger, P. B., Moyer, P. H., ... & Jacobs, A. K. (2012). Systems of Care for ST-Segment–Elevation Myocardial Infarction: A Report From the American Heart Association’s Mission: Lifeline. Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes, 5, 423-428 doi: 10.1161/CIRCOUTCOMES.111.964668 61 Jollis, J. G., Al-Khalidi, H. R., Roettig, M. L., Berger, P. B., Corbett, C. C., Doerfler, S. M., Fordyce, C. B., Henry, T. D., Hollowell, L., Magdon-Ismail, Z., Kochar, A., McCarthy, J. J., Monk, L., O’Brien, P., Rea, T. D., Shavadia, J., Tamis-Holland, J., Wilson, B. H., Ziada, K. M., & Granger, C. B. (2018). Impact of Regionalization of ST-Segment-Elevation Myocardial Infarction Care on Treatment Times and Outcomes for Emergency Medical Services-Transported Patients Presenting to Hospitals With Percutaneous Coronary Intervention: Mission: Lifeline Accelerator-2. Circulation, 137(4), 376–387. https://doi. org/10.1161/CIRCULATIONAHA.117.032446 62 Ibanez, B., James, S., Agewall, S., Antunes, M. J., Bucciarelli-Ducci, C., Bueno, H., … ESC Scientific Document Group. (2018). 2017 ESC Guidelines for the management of acute myocardial infarction in patients presenting with ST-segment elevation: The Task Force for the management of acute myocardial infarction in patients presenting with ST-segment elevation of the European Society of Cardiology (ESC). European Heart Journal, 39(2), 119–177. doi: 10.1093/eurheartj/ehx393 63 Keeley E.C., Boura, J.A., Grines, C.L. (2003). Primary angioplasty versus intravenous thrombolytic therapy for acute myocardial infarction: a quantitative review of 23 randomised trials. The Lancet, 361, 13-20. doi: 10.1016/S0140-6736(03)12113-7 364 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 64 O'Gara, P. T., Kushner, F. G., Ascheim, D. D., Casey, D. E., Chung, M. K., De Lemos, J. A., ... & Granger, C. B. (2013). 2013 ACCF/AHA guideline for the management of ST-elevation myocardial infarction: a report of the American College of Cardiology Foundation/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. Journal of the American College of Cardiology, 61, e78-e140. doi: 10.1016/j. jacc.2012.11.019 65 Nallamothu, B.K., Normand, S.L.T., Wang, Y., Hofer, T.P., Brush, J.E., Messenger, J.C., … Krumholz, H.M. (2015). Relation between door-to-balloon times and mortality after primary percutaneous coronary intervention over time: a retrospective study. The Lancet, 385, 1114-1122. doi: 10.1016/S0140- 6736(14)61932-2 66 Prasad, A., Gersh, B. J., Mehran, R., Brodie, B. R., Brener, S. J., Dizon,...Stone, G. W. (2015). Effect of ischemia duration and door-to-balloon time on myocardial perfusion in ST-segment elevation myocardial infarction: an analysis from HORIZONS-AMI Trial (harmonizing outcomes with revascularization and stents in acute myocardial infarction). JACC: Cardiovascular Interventions, 8, 1966-1974. doi: 10.1016/j. jcin.2015.08.031. 67 Rathore, S. S., Curtis, J. P., Nallamothu, B. K., Wang, Y., Foody, J. M., Kosiborod, M. … Krumholz, H. M. (2009). Association of Door-to-Balloon Time and Mortality in Patients -65 Years With ST-Elevation Myocardial Infarction Undergoing Primary Percutaneous Coronary Intervention. The American Journal of Cardiology, 104, 1198–1203. doi: 10.1016/j.amjcard.2009.06.034 68 Yamada, T., Takahashi, A., Mizuguchi, Y., Hashimoto, S., Taniguchi, N., Nakajima, S., & Hata, T. (2019). Impact of shorter door-to-balloon time on prognosis of patients with STEMI-single-center analysis with a large proportion of the patients treated within 30 min. Cardiovascular Intervention and Therapeutics, 34(2), 97–104. https://doi.org/10.1007/s12928-018-0521-1 69 Jayawardana, S., Salas-Vega, S., Cornehl, F., Krumholz, H. M., & Mossialos, E. (2019). The relationship between off-hours admissions for primary percutaneous coronary intervention, door-to- balloon time and mortality for patients with ST-elevation myocardial infarction in England: a registry- based prospective national cohort study. BMJ Quality & Safety. doi: 10.1136/bmjqs-2019-010067 70 Nallamothu, B. K., Normand, S.-L. T., Wang, Y., Hofer, T. P., Brush, J. E., Messenger, J. C., Bradley, E. H., Rumsfeld, J. S., & Krumholz, H. M. (2015). Relation between door-to-balloon times and mortality after primary percutaneous coronary intervention over time: a retrospective study. The Lancet, 385(9973), 1114–1122. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(14)61932-2 71 Park, J., Choi, K. H., Lee, J. M., Kim, H. K., Hwang, D., Rhee, T.-M., Kim, J., Park, T. K., Yang, J. H., Song, Y. B., Choi, J.-H., Hahn, J.-Y., Choi, S.-H., Koo, B.-K., Chae, S. C., Cho, M. C., Kim, C. J., Kim, J. H., Jeong, M. H., … KAMIR-NIH (Korea Acute Myocardial Infarction Registry–National Institutes of Health) Investigators. (2019). Prognostic Implications of Door-to-Balloon Time and Onset-to-Door Time on Mortality in Patients With ST -Segment-Elevation Myocardial Infarction Treated With Primary Percutaneous Coronary Intervention. Journal of the American Heart Association, 8(9), e012188. https:// doi.org/10.1161/JAHA.119.012188 72 Blumenfeld, O., Na'amnih, W., Shapira-Daniels, A., Lotan, C., Shohat, T., & Shapira, O. M. (2017). Trends in Coronary Revascularization and Ischemic Heart Disease–Related Mortality in Israel. Journal of the American Heart Association, 6(2), e004734. doi: 10.1161/JAHA.116.004734 73 O'Gara, P. T., Kushner, F. G., Ascheim, D. D., Casey, D. E., Chung, M. K., De Lemos, J. A., ... & Granger, C. B. (2013). 2013 ACCF/AHA guideline for the management of ST-elevation myocardial infarction: a report of the American College of Cardiology Foundation/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. Journal of the American College of Cardiology, 61, e78-e140. doi: 10.1016/j. jacc.2012.11.019 365 74 Ibanez, B., James, S., Agewall, S., Antunes, M. J., Bucciarelli-Ducci, C., Bueno, H., … ESC Scientific Document Group. (2018). 2017 ESC Guidelines for the management of acute myocardial infarction in patients presenting with ST-segment elevation: The Task Force for the management of acute myocardial infarction in patients presenting with ST-segment elevation of the European Society of Cardiology (ESC). European Heart Journal, 39(2), 119–177. doi: 10.1093/eurheartj/ehx393 75 Collaborative overview of randomised trials of antiplatelet therapy--II: Maintenance of vascular graft or arterial patency by antiplatelet therapy. Antiplatelet Trialists’ Collaboration. (1994). BMJ : British Medical Journal, 308, 159–168. doi: 10.1136/bmj.308.6922.159  76 Sleight, P. (2003). Current options in the management of coronary artery disease. The American journal of cardiology, 92, 4-8. dio: 10.1016/S0002-9149(03)00962-7 77 Moscucci, M., & Eagle, K. A. (2006). Door-to-Balloon Time in Primary Percutaneous Coronary Intervention Is the 90-Minute Gold Standard an Unreachable Chimera?. Circulation, 113, 1048-1050. doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.105.606905 78 Mangano, D. T. (2002). Aspirin and mortality from coronary bypass surgery. New England Journal of Medicine, 347, 1309-1317. doi: 10.1056/NEJMoa020798 79 ISIS-2 Investigators. (1988). Randomised trial of intravenous streptokinase, oral aspirin, both, or neither among 17,187 cases of suspected acute myocardial infarction: ISIS-2. ISIS-2 (Second International Study of Infarct Survival) Collaborative Group. Lancet, 322, 349-60. doi: 10.1016/S0140- 6736(88)92833-4 80 Goldman, S., Copeland, J., Moritz, T., Henderson, W., Zadina, K., Ovitt, T., … Sako, Y. (1988). Improvement in early saphenous vein graft patency after coronary artery bypass surgery with antiplatelet therapy: results of a Veterans Administration Cooperative Study. Circulation, 77, 1324-32. doi: 10.1161/01.CIR.77.6.1324 81 Kristensen, S.D., Laut, K.G., Fajadet, J., Kaifoszova, Z., Kala, P., Di Mario, C., … S., Widimsky, P., European Association for Percutaneous Cardiovascular Interventions. (2014). Reperfusion therapy for ST elevation acute myocardial infarction 2010/2011: current status in 37 ESC countries. European heart journal, 35, 1957–1970. doi: 10.1093/eurheartj/eht529 82 Amsterdam, E. A., Wenger, N. K., Brindis, R. G., Casey, D. E., Ganiats, T. G., Holmes, D. R., ... & Levine, G. N. (2014). 2014 AHA/ACC guideline for the management of patients with non–ST-elevation acute coronary syndromes: a report of the American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. Journal of the American College of Cardiology, 64, e139-e228. doi: 10.1016/j.jacc.2014.09.017 83 The Joint Commission. (2015). America's hospitals: Improving Quality and safety. The Joint Commission's Annual Report. https://www.jointcommission.org/assets/1/18/TJC_Annual_ Report_2015_EMBARGOED_11_9_15.pdf . אגף המידע, משרד2000-2016 ,). סיבות מוות מובילות בישראל2019( . גולדברגר, נ., אבורבה, מ., חקלאי, צ84 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2016.pdf .הבריאות 85 Cholesterol Treatment Trialists. (2005). Efficacy and safety of cholesterol-lowering treatment: prospective meta-analysis of data from 90 056 participants in 14 randomised trials of statins. Lancet, 366, 1267-1278. doi: 10.1016/S0140-6736(05)67394-1 86 Cannon, C. P., Braunwald, E., McCabe, C. H., Rader, D. J., Rouleau, J. L., Belder, R., ... & Skene, A. M. (2004). Intensive versus moderate lipid lowering with statins after acute coronary syndromes. New England journal of medicine, 350, 1495-1504. doi: 10.1056/NEJMoa040583 366 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 87 Orkaby, A. R., Driver, J. A., Ho, Y.-L., Lu, B., Costa, L., Honerlaw, J., Galloway, A., Vassy, J. L., Forman, D. E., Gaziano, J. M., Gagnon, D. R., Wilson, P. W. F., Cho, K., & Djousse, L. (2020). Association of Statin Use With All-Cause and Cardiovascular Mortality in US Veterans 75 Years and Older. The Journal of the American Medical Association, 324(1), 68–78. https://doi.org/10.1001/jama.2020.7848 88 Cholesterol Treatment Trialists. (2010). Efficacy and safety of more intensive lowering of LDL cholesterol: a meta-analysis of data from 170 000 participants in 26 randomised trials. Lancet; 376, 1670-1681. doi: 10.1016/S0140-6736(10)61350-5 http://www.ias.org.il/ .2014 ). עדכון ההנחיות לטיפול בהיפרליפידמיה2014( . האיגוד הקרדיולוגי בישראל89 hyperlipidemia2014.pdf 90 Grundy, S. M., Stone, N. J., Bailey, A. L., Beam, C., Birtcher, K. K., Blumenthal, R. S., … Yeboah, J. (2018). 2018 aha/acc/aacvpr/aapa/abc/acpm/ada/ags/apha/aspc/nla/pcna guideline on the management of blood cholesterol: A report of the american college of cardiology/american heart association task force on clinical practice guidelines. Journal of the American College of Cardiology. doi: 10.1016/j.jacc.2018.11.003 91 Benjamin, E. J., Muntner, P., Alonso, A., Bittencourt, M. S., Callaway, C. W., Carson, A. P., Chamberlain, A. M., Chang, A. R., Cheng, S., Das, S. R., Delling, F. N., Djousse, L., Elkind, M. S. V., Ferguson, J. F., Fornage, M., Jordan, L. C., Khan, S. S., Kissela, B. M., Knutson, K. L., … American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2019). Heart Disease and Stroke Statistics-2019 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 139(10), e56–e528. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000659 92 Hawkes, C., Booth, S., Ji, C., Brace-McDonnell, S. J., Whittington, A., Mapstone, J., ... & Nolan, J. P. (2017). Epidemiology and outcomes from out-of-hospital cardiac arrests in England. Resuscitation, 110, 133-140 doi: 10.1016/j.resuscitation.2016.10.030 ). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים, בתי2018( . המחלקה לחקר שירותי רפואה93 . מינהל איכות, בטיחות2017-2013 חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים(, דו"ח לשנים https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_2013-2017.pdf .ושירות, משרד הבריאות ). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים, בתי2019( . המחלקה לחקר שירותי רפואה94 ,. אגף בכיר איכות ובטיחות2018-2013 חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_2013-2018.pdf .משרד הבריאות 95 Hawkes, C., Booth, S., Ji, C., Brace-McDonnell, S. J., Whittington, A., Mapstone, J., ... & Nolan, J. P. (2017). Epidemiology and outcomes from out-of-hospital cardiac arrests in England. Resuscitation, 110, 133-140 doi: 10.1016/j.resuscitation.2016.10.030 96 Bobrow, B. J., Spaite, D. W., Berg, R. A., Stolz, U., Sanders, A. B., Kern, K. B., ... & LoVecchio, F. (2010). Chest compression–only CPR by lay rescuers and survival from out-of-hospital cardiac arrest. Jama, 304, 1447-1454. doi: 10.1001/jama.2010.1392 97 Van Diepen, S., Girotra, S., Abella, B. S., Becker, L. B., Bobrow, B. J., Chan, P. S., … Rea, T. D. (2017). Multistate 5-Year Initiative to Improve Care for Out-of-Hospital Cardiac Arrest: Primary Results From the HeartRescue Project. Journal of the American Heart Association: Cardiovascular and Cerebrovascular Disease, 6(9), e005716. doi: 10.1161/JAHA.117.005716 98 Hirlekar, G., Jonsson, M., Karlsson, T., Hollenberg, J., Albertsson, P., & Herlitz, J. (2018). Comorbidity and survival in out-of-hospital cardiac arrest. Resuscitation, 133, 118–123. https://doi.org/10.1016/j. resuscitation.2018.10.006 367 99 Division of Emergency Medical Services. (2019). 2019 Annual Report to the King County Council. Public health - Seattle and Kings County. https://kingcounty.gov/depts/health/emergency-medical- services/~/media/depts/health/emergency-medical-services/documents/reports/2019-Annual-Report. ashx 100 Berdowski, J., Berg, R. A., Tijssen, J. G., & Koster, R. W. (2010). Global incidences of out-of- hospital cardiac arrest and survival rates: systematic review of 67 prospective studies. Resuscitation, 81, 1479-1487. doi: 10.1016/j.resuscitation.2010.08.006 101 Ginsberg, G. M., Kark, J. D., & Einav, S. (2015). Cost–utility analysis of treating out of hospital cardiac arrests in Jerusalem. Resuscitation, 86, 54-61. doi: 10.1016/j.resuscitation.2014.10.024 102 National Heart, Lung, and Blood Institute. (2019). Sudden Cardiac Arrest. https://www.nhlbi. nih.gov/health-topics/sudden-cardiac-arrest 103 IOM (Institute of Medicine). (2015). Understanding the Public Health Burden of Cardiac Arrest: The Need for National Surveillance in Strategies to improve cardiac arrest survival: A time to act. R. Graham, M.A. McCoy, & A.M. Schultz (eds). Washington, DC: The National Academies Press. 104 Wissenberg, M., Hansen, C. M., Folke, F., Lippert, F. K., Weeke, P., Karlsson, L., ... & Nielsen, S. L. (2014). Survival after out-of-hospital cardiac arrest in relation to sex: a nationwide registry-based study. Resuscitation, 85, 1212-1218. doi: 10.1016/j.resuscitation.2014.06.008 105 Safdar, B., Stolz, U., Stiell, I. G., Cone, D. C., Bobrow, B. J., Deboehr, M., ... & Spaite, D. W. (2014). Differential Survival for Men and Women from Out-of-hospital Cardiac Arrest Varies by Age: Results from the OPALS Study. Academic Emergency Medicine, 21, 1503-1511. doi: 10.1111/acem.12540 106 Blom, M. T., Oving, I., Berdowski, J., van Valkengoed, I. G. M., Bardai, A., & Tan, H. L. (2019). Women have lower chances than men to be resuscitated and survive out-of-hospital cardiac arrest. European Heart Journal, 40(47), 3824–3834. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehz297 107 Piegeler, T., Thoeni, N., Kaserer, A., Brueesch, M., Sulser, S., Mueller, S. M., … Ruetzler, K. (2016). Sex and Age Aspects in Patients Suffering From Out-Of-Hospital Cardiac Arrest: A Retrospective Analysis of 760 Consecutive Patients. Medicine, 95(18), e3561. doi: 10.1097/MD.0000000000003561 108 Bosson, N., Kaji, A. H., Fang, A., Thomas, J. L., French, W. J., Shavelle, D., & Niemann, J. T. (2016). Sex Differences in Survival From Out-of-Hospital Cardiac Arrest in the Era of Regionalized Systems and Advanced Post-Resuscitation Care. Journal of the American Heart Association: Cardiovascular and Cerebrovascular Disease, 5(9), e004131. doi: 10.1161/JAHA.116.004131 109 Go, A. S., Mozaffarian, D., Roger, V. L., Benjamin, E. J., Berry, J. D., Borden, W. B., ... & Franco, S. (2013). Heart disease and stroke statistics-2013 update. Circulation, 127. doi: 10.1161/ CIR.0b013e31828124ad 110 Herlitz, J., Svensson, L., Holmberg, S., Ängquist, K. A., & Young, M. (2005). Efficacy of bystander CPR: intervention by lay people and by health care professionals. Resuscitation, 66, 291-295. doi: 10.1016/j.resuscitation.2005.04.003 111 Beard, M., Swain, A., Dunning, A., Baine, J., & Burrowes, C. (2015). How effectively can young people perform dispatcher-instructed cardiopulmonary resuscitation without training?. Resuscitation, 90, 138-142. doi: 10.1016/j.resuscitation.2015.02.035 112 Bobrow, B. J., Panczyk, M., & Subido, C. (2012). Dispatch-assisted cardiopulmonary resuscitation: the anchor link in the chain of survival. Current opinion in critical care, 18(3), 228-233. doi: 10.1097/MCC.0b013e328351736b 368 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 113 Berg, K. M., Cheng, A., Panchal, A. R., Topjian, A. A., Aziz, K., Bhanji, F., Bigham, B. L., Hirsch, K. G., Hoover, A. V., Kurz, M. C., Levy, A., Lin, Y., Magid, D. J., Mahgoub, M., Peberdy, M. A., Rodriguez, A. J., Sasson, C., Lavonas, E. J., & Adult Basic and Advanced Life Support, Pediatric Basic and Advanced Life Support, Neonatal Life Support, and Resuscitation Education Science Writing Groups. (2020). Part 7: systems of care: 2020 american heart association guidelines for cardiopulmonary resuscitation and emergency cardiovascular care. Circulation, 142(16_suppl_2), S580–S604. https://doi.org/10.1161/ CIR.0000000000000899 114 Panchal, A. R., Berg, K. M., Cabañas, J. G., Kurz, M. C., Link, M. S., Del Rios, M., Hirsch, K. G., Chan, P. S., Hazinski, M. F., Morley, P. T., Donnino, M. W., & Kudenchuk, P. J. (2019). 2019 American Heart Association Focused Update on Systems of Care: Dispatcher-Assisted Cardiopulmonary Resuscitation and Cardiac Arrest Centers: An Update to the American Heart Association Guidelines for Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation, 140(24), e895–e903. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000733 115 Olasveengen, T. M., Semeraro, F., Ristagno, G., Castren, M., Handley, A., Kuzovlev, A., Monsieurs, K. G., Raffay, V., Smyth, M., Soar, J., Svavarsdottir, H., & Perkins, G. D. (2021). European resuscitation council guidelines 2021: basic life support. Resuscitation, 161, 98–114. https://doi. org/10.1016/j.resuscitation.2021.02.009 116 Sasson, C., Rogers, M. A., Dahl, J., & Kellermann, A. L. (2010). Predictors of survival from out- of-hospital cardiac arrest a systematic review and meta-analysis. Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes, 3, 63-81. doi: 10.1161/CIRCOUTCOMES.109.889576 117 Benjamin, E. J., Muntner, P., Alonso, A., Bittencourt, M. S., Callaway, C. W., Carson, A. P., Chamberlain, A. M., Chang, A. R., Cheng, S., Das, S. R., Delling, F. N., Djousse, L., Elkind, M. S. V., Ferguson, J. F., Fornage, M., Jordan, L. C., Khan, S. S., Kissela, B. M., Knutson, K. L., … American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2019). Heart Disease and Stroke Statistics-2019 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 139(10), e56–e528. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000659 118 Hasselqvist-Ax, I., Riva, G., Herlitz, J., Rosenqvist, M., Hollenberg, J., Nordberg, P., ... & Karlsson, T. (2015). Early cardiopulmonary resuscitation in out-of-hospital cardiac arrest. New England Journal of Medicine, 372(24), 2307-2315. doi: 10.1056/NEJMoa1405796 119 Ro, Y. S., Shin, S. D., Lee, Y. J., Lee, S. C., Song, K. J., Ryoo, H. W., Ong, M. E. H., McNally, B., Bobrow, B., Tanaka, H., Myklebust, H., & Birkenes, T. S. (2017). Effect of Dispatcher-Assisted Cardiopulmonary Resuscitation Program and Location of Out-of-Hospital Cardiac Arrest on Survival and Neurologic Outcome. Annals of Emergency Medicine, 69(1), 52-61.e1. https://doi.org/10.1016/j. annemergmed.2016.07.028 120 Yan, S., Gan, Y., Jiang, N., Wang, R., Chen, Y., Luo, Z., Zong, Q., Chen, S., & Lv, C. (2020). The global survival rate among adult out-of-hospital cardiac arrest patients who received cardiopulmonary resuscitation: a systematic review and meta-analysis. Critical Care, 24(1), 61. https://doi.org/10.1186/ s13054-020-2773-2 121 Benjamin, E. J., Muntner, P., Alonso, A., Bittencourt, M. S., Callaway, C. W., Carson, A. P., Chamberlain, A. M., Chang, A. R., Cheng, S., Das, S. R., Delling, F. N., Djousse, L., Elkind, M. S. V., Ferguson, J. F., Fornage, M., Jordan, L. C., Khan, S. S., Kissela, B. M., Knutson, K. L., … American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2019). Heart Disease and Stroke Statistics-2019 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 139(10), e56–e528. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000659 369 122 Coons, S. J., & Guy, M. C. (2009). Performing bystander CPR for sudden cardiac arrest: behavioral intentions among the general adult population in Arizona. Resuscitation, 80, 334-340. doi: 10.1016/j.resuscitation.2008.11.024 123 Benditt, D. G., Goldstein, M., Sutton, R., & Yannopoulos, D. (2010). Dispatcher-Directed Bystander Initiated Cardiopulmonary Resuscitation. Circulation, 121, 10-13. doi: 10.1161/ CIR.0b013e3181cd3c9 124 Wissenberg, M., Hansen, C. M., Folke, F., Lippert, F. K., Weeke, P., Karlsson, L., ... & Nielsen, S. L. (2014). Survival after out-of-hospital cardiac arrest in relation to sex: a nationwide registry-based study. Resuscitation, 85, 1212-1218. doi: 10.1016/j.resuscitation.2014.06.008 125 Safdar, B., Stolz, U., Stiell, I. G., Cone, D. C., Bobrow, B. J., Deboehr, M., ... & Spaite, D. W. (2014). Differential Survival for Men and Women from Out-of-hospital Cardiac Arrest Varies by Age: Results from the OPALS Study. Academic Emergency Medicine, 21, 1503-1511. doi: 10.1111/acem.12540 126 Hasselqvist-Ax, I., Riva, G., Herlitz, J., Rosenqvist, M., Hollenberg, J., Nordberg, P., ... & Karlsson, T. (2015). Early cardiopulmonary resuscitation in out-of-hospital cardiac arrest. New England Journal of Medicine, 372, 2307-2315. doi: 10.1056/NEJMoa1405796 127 Ro, Y. S., Shin, S. D., Lee, Y. J., Lee, S. C., Song, K. J., Ryoo, H. W., Ong, M. E. H., McNally, B., Bobrow, B., Tanaka, H., Myklebust, H., & Birkenes, T. S. (2017). Effect of Dispatcher-Assisted Cardiopulmonary Resuscitation Program and Location of Out-of-Hospital Cardiac Arrest on Survival and Neurologic Outcome. Annals of Emergency Medicine, 69(1), 52-61.e1. https://doi.org/10.1016/j. annemergmed.2016.07.028 128 Sutter, J., Panczyk, M., Spaite, D. W., Ferrer, J. M. E., Roosa, J., Dameff, C., … Bobrow, B. J. (2015). Telephone CPR Instructions in Emergency Dispatch Systems: Qualitative Survey of 911 Call Centers. Western Journal of Emergency Medicine, 16, 736–742. doi: 10.5811/westjem.2015.6.26058 129 Maier, M., Luger, M., Baubin, M. (2016). Telephone-assisted CPR: A Literature Review. Rettungsmed, 19, 468-472. doi: 10.1007/s10049-016-0210-5 130 Bobrow, B. J., Spaite, D. W., Vadeboncoeur, T. F., Hu, C., Mullins, T., Tormala, W., ... & Panczyk, M. (2016). Implementation of a regional telephone cardiopulmonary resuscitation program and outcomes after out-of-hospital cardiac arrest. Jama cardiology, 1, 294-302. doi: 10.1001/jamacardio.2016.0251 131 Wu, Z., Panczyk, M., Spaite, D. W., Hu, C., Fukushima, H., Langlais, B., ... & Bobrow, B. J. (2018). Telephone cardiopulmonary resuscitation is independently associated with improved survival and improved functional outcome after out-of-hospital cardiac arrest. Resuscitation, 122, 135-140. doi: 10.1016/j.resuscitation.2017.07.016 ). ביקורים2020( . חקלאי, צ., ליפשיץ, א., אבורבה, מ., אפלבוים, י., גולדברגר, נ., מוסטובוי, ד., וגורדון, ש 132 https://www.health.gov. .. ירושלים: אגף המידע: משרד הבריאות2019 במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות il/PublicationsFiles/emergency_2019.pdf 133 Rui, P., & Kang, K. (2019). National Hospital Ambulatory Medical Care Survey: 2017 Emergency Department Summary Tables. National Center for Health Statistics. https://www.cdc.gov/nchs/data/ nhamcs/web_tables/2017_ed_web_tables-508.pdf 134 De Magalhães-Barbosa, MC. Robaina, JR. Prata-Barbosa, A. et al. (2017) Validity of triage systems for paediatric emergency care: a systematic review Emerg Med J;34:711-719. 135 Deering, L. Zahn, S. (2014) The right care at the right time. ED triage improves quality, efficiency and patient-satisfaction. Healthc Exec.;29(4):44-5. 370 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 136 Melot, C. (2015). To Score or Not to Score during Triage in the Emergency Department? Intensive Care Medicine; 41(6): 1135-1137. 137 Scheutz, P. et al. (2013). Optimizing triage and hospitalization in adult general medical emergency patients: the triage project. BMC Emergency Medicine; 13(12) 138 Christ, M. et al. (2010). Modern Triage in the Emergency Department. Dtsch Arztebl Int.; 107(50): 892-898. 139 Atzema, C. et al. (2011). Temporal changes in emergency department triage of patients with acute myocardial infarction and the effect on outcomes. American Heart Journal; 162(3):451-459 140 Richardson, JD. et al. (2009). Effective Triage Can Ameliorate the Deleterious Effects of Delayed Transfer of Trauma Patients from the Emergency Department to the ICU. Journal of the American College of Surgeons; 208(5): 671-678. 141 Deering, L. Zahn, S. (2014) The right care at the right time. ED triage improves quality, efficiency and patient-satisfaction. Healthc Exec.;29(4):44-5. 142 Barksdale AN. (2016) ED triage pain protocol reduces time to receiving analgesics in patients with painful conditions. Am J Emerg Med. ; 34(12):2362-2366. doi: 10.1016/j.ajem.2016.08.051 143 Melot, C. (2015). To Score or Not to Score during Triage in the Emergency Department? Intensive Care Medicine; 41(6): 1135-1137. 144 Scheutz, P. et al. (2013). Optimizing triage and hospitalization in adult general medical emergency patients: the triage project. BMC Emergency Medicine; 13(12) 145 Gravel, J. et al. (2012). The Canadian Triage and Acuity Scale for children: a prospective multicenter evaluation. Ann Emerg Med; 60(1):71-7. doi: 10.1016/j.annemergmed.2011.12.004 146 Ebrahimi M. et al. (2015). The reliability of the Australasian Triage Scale: a meta-analysis. World J Emerg Med; 6(2):94-9. doi: 10.5847/wjem.j.1920-8642.2015.02.002 147 Mistry B. et al. (2017). Accuracy and Reliability of Emergency Department Triage Using the Emergency Severity Index: An International Multicenter Assessment. Ann Emerg Med ; pii: S0196- 0644(17)31745-6. doi: 10.1016/j.annemergmed.2017.09.036 148 Zachariasse JM. et al. (2017). Validity of the Manchester Triage System in emergency care: A prospective observational study. PLoS One; 12(2):e0170811. doi: 10.1371/journal.pone.0170811 '). חוזר מינהל רפואה, מיון ראשוני במחלקות לרפואה דחופה – טריאז'. חוזר מס2015( . משרד הבריאות 149 http://www.health.gov.il/hozer/mr02_2015.pdf .2/2015 150 Johns Hopkins University, Armstrong Institute for Patient Safety and Quality. Improving the emergency department discharge process: environmental scan report. Rockville, MD: Agency for Healthcare Research and Quality; December 2014. AHRQ Publication No. 14(15) 151 Han, C-Y. et al. (2015). Early Revisit to the Emergency Department: An Integrative Review. Journal of Emergency Nursing; 41(4). 152 Safwenberg, U. et al. (2010). Increased long-term mortality in patients with repeated visits to the emergency department. European Journal of Emergency Medicine; 17(5): 274-279 153 Sauvin, G. et al. (2013). Unscheduled Return Visits to the Emergency Department: Consequences for Triage. Academic Emergency Medicine; 20: 33-39. 371 ). ביקורים2020( . חקלאי, צ., ליפשיץ, א., אבורבה, מ., אפלבוים, י., גולדברגר, נ., מוסטובוי, ד., וגורדון, ש 154 https://www.health.gov.il/ .. אגף המידע, משרד הבריאות2019 במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות PublicationsFiles/emergency_2019.pdf 155 Allen, T., Walshe, K., Proudlove, N., & Sutton, M. (2019). Measurement and improvement of emergency department performance through inspection and rating: an observational study of emergency departments in acute hospitals in England. Emergency Medicine Journal, 36(6), 326–332. doi: 10.1136/emermed-2018-207941 156 Health Quality Ontario. (2018). The Emergency Department Return Visit Quality Program: Report on the 2017 results. Health Quality Ontario. https://www.hqontario.ca/Portals/0/documents/qi/ ed/report-ed-return-visit-program-2017-en.pdf 157 Mozaffarian, D., Benjamin, E.J., Go, A.S., Arnett, D.K., Blaha, M.J., Cushman, M....Turner, M.B. (2015). Heart Disease and Stroke Statistics—2015 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 131 doi: 10.1161/CIR.0000000000000152 158 Center of Disease Control and Prevention. (2016). Cerebrovascular Disease or Stroke. http:// www.cdc.gov/nchs/fastats/stroke.htm 159 Kochanek, K. D., Murphy, S. L., Xu, J., & Arias, E. (2019). Deaths: Final data for 2017. Natl Vital Stat Rep, 68(9), 1–77. https://www.cdc.gov/nchs/data/nvsr/nvsr68/nvsr68_09-508.pdf 160 State of the Nation: Stroke Statistics. (2017). Stroke Association. https://www.stroke.org.uk/ sites/default/files/state_of_the_nation_2017_final_1.pdf 161 Stroke Association. (2018). Stroke statistics. https://www.stroke.org.uk/what-is-stroke/stroke- statistics .2016-2017  דו"ח לשנים- ). הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל2019( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות 162 https://www.health.gov.il/publicationsfiles/stroke_registry_report_2016-2017.pdf .משרד הבריאות . משרד2018  דו"ח לשנת- ). הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל2020( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות 163 https://www.health.gov.il/publicationsfiles/stroke_registry_report_2018.pdf .הבריאות 164 Benjamin, E. J., Muntner, P., Alonso, A., Bittencourt, M. S., Callaway, C. W., Carson, A. P., Chamberlain, A. M., Chang, A. R., Cheng, S., Das, S. R., Delling, F. N., Djousse, L., Elkind, M. S. V., Ferguson, J. F., Fornage, M., Jordan, L. C., Khan, S. S., Kissela, B. M., Knutson, K. L., … American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2019). Heart Disease and Stroke Statistics-2019 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 139(10), e56–e528. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000659 165 Appelros, P., Stegmayr, B., & Terent, A. (2009). Go Red for Women: Sex Differences in Stroke Epidemiology, A Systematic Review. Stroke, 40, 1082-1090. 166 Corraini, P., Szépligeti, S. K., Henderson, V. W., Ording, A. G., Horváth-Puhó, E., & Sørensen, H. T. (2018). Comorbidity and the increased mortality after hospitalization for stroke: a population-based cohort study. Journal of Thrombosis and Haemostasis, 16(2), 242-252. doi: 10.1111/jth.13908 167 Whitson, H. E., Landerman, L. R., Newman, A. B., Fried, L. P., Pieper, C. F., & Cohen, H. J. (2010). Chronic medical conditions and the sex-based disparity in disability: the Cardiovascular Health Study. The Journals of Gerontology. Series A, Biological Sciences and Medical Sciences, 65(12), 1325–1331. https://doi.org/10.1093/gerona/glq139 372 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 168 Girijala, R. L., Sohrabji, F., & Bush, R. L. (2017). Sex differences in stroke: Review of current knowledge and evidence. Vascular Medicine, 22(2), 135–145. https://doi. org/10.1177/1358863X16668263 169 Benjamin, E. J., Muntner, P., Alonso, A., Bittencourt, M. S., Callaway, C. W., Carson, A. P., Chamberlain, A. M., Chang, A. R., Cheng, S., Das, S. R., Delling, F. N., Djousse, L., Elkind, M. S. V., Ferguson, J. F., Fornage, M., Jordan, L. C., Khan, S. S., Kissela, B. M., Knutson, K. L., … American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2019). Heart Disease and Stroke Statistics-2019 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 139(10), e56–e528. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000659 https://www.health.gov. .101 משרד הבריאות. כל דקה קובעת: זיהיתם סימן לשבץ מוחי? התקשרו מיד 170 il/Subjects/disease/Pages/stroke.aspx ). התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל. דו"ח2017( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 171 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/ .. מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות2013-2016 לשנים Quality_National_Prog_2013-2016.pdf ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2020( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 172 . אגף בכיר איכות2019-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.gov.il/BlobFolder/reports/quality-national-prog-2013-2019/he/files_.ובטיחות, משרד הבריאות publications_quality_indicators_quality-national-prog-2013-2019.pdf 173 Alberts, M. J., Latchaw, R. E., Selman, W. R., Shephard, T., Hadley, M. N., Brass, L. M., ... & Croft, J. B. (2005). Recommendations for comprehensive stroke centers a consensus statement from the Brain Attack Coalition. Stroke, 36, 1597-1616. doi: 10.1161/01.STR.0000170622.07210.b4 174 Trialists’ Collaboration, S. U. (2013). Organised inpatient (stroke unit) care for stroke. Cochrane Database Syst Rev, 9. doi: 10.1002/14651858.CD000197.pub3 175 Fassbender, K., Balucani, C., Walter, S., Levine, S. R., Haass, A., & Grotta, J. (2013). Streamlining of prehospital stroke management: the golden hour. The Lancet Neurology, 12(6), 585-596. doi: 10.1016/ S1474-4422(13)70100-5 176 Crocco, T. J., Grotta, J. C., Jauch, E. C., Kasner, S. E., Kothari, R. U., Larmon, B. R., ... & Davis, S. M. (2007). EMS management of acute stroke—prehospital triage (resource document to NAEMSP position statement). Prehospital Emergency Care, 11(3), 313-317. 177 Tennyson, J. C., Michael, S. S., Youngren, M. N., & Reznek, M. A. (2019). Delayed recognition of acute stroke by emergency department staff following failure to activate stroke by emergency medical services. The Western Journal of Emergency Medicine, 20(2), 342–350. https://doi.org/10.5811/ westjem.2018.12.40577 178 Saver, J. L. (2006). Time is brain—quantified. Stroke, 37, 263-266. doi: 10.1161/01. STR.0000196957.55928.ab 179 Evenson, K. R., Foraker, R. E., Morris, D. L., & Rosamond, W. D. (2009). A comprehensive review of prehospital and in-hospital delay times in acute stroke care. International Journal of Stroke, 4, 187- 199. doi: 10.1111/j.1747-4949.2009.00276.x 180 Abboud, M. E., Band, R., Jia, J., Pajerowski, W., David, G., Guo, M., ... & Mullen, M. T. (2016). Recognition of Stroke by EMS is Associated with Improvement in Emergency Department Quality Measures. Prehospital Emergency Care, 1-8. doi: 10.1080/10903127.2016.1182602 373 181 Buck, B. H., Starkman, S., Eckstein, M., Kidwell, C. S., Haines, J., Huang, R., ... & Saver, J. L. (2009). Dispatcher recognition of stroke using the national academy medical priority dispatch system. Stroke, 40, 2027-2030. doi: 10.1161/STROKEAHA.108.545574. 182 Ramanujam, P., Guluma, K. Z., Castillo, E. M., Chacon, M., Jensen, M. B., Patel, E., ... & Dunford, J. V. (2008). Accuracy of Stroke Recognition by Emergency Medical Dispatchers and Paramedics—San Diego Experience. Prehospital Emergency Care, 12, 307-313. doi: 10.1080/10903120802099526 183 Bray, J. E., Coughlan, K., Barger, B., & Bladin, C. (2010). Paramedic diagnosis of stroke examining long-term use of the Melbourne Ambulance Stroke Screen (MASS) in the field. Stroke, 41, 1363-1366. doi: 10.1161/STROKEAHA.109.571836 184 Crocco, T. J., Grotta, J. C., Jauch, E. C., Kasner, S. E., Kothari, R. U., Larmon, B. R., ... & Davis, S. M. (2007). EMS management of acute stroke—prehospital triage (resource document to NAEMSP position statement). Prehospital Emergency Care, 11(3), 313-317. 185 Fassbender, K., Balucani, C., Walter, S., Levine, S. R., Haass, A., & Grotta, J. (2013). Streamlining of prehospital stroke management: the golden hour. The Lancet Neurology, 12(6), 585-596. doi: 10.1016/ S1474-4422(13)70100-5 186 Patel, M. D., Rose, K. M., O'brien, E. C., & Rosamond, W. D. (2011). Prehospital Notification by Emergency Medical Services Reduces Delays in Stroke Evaluation. Stroke, 42(8), 2263-2268. doi: 10.1161/STROKEAHA.110.605857 187 McKinney, J. S., Mylavarapu, K., Lane, J., Roberts, V., Ohman-Strickland, P., & Merlin, M. A. (2013). Hospital prenotification of stroke patients by emergency medical services improves stroke time targets. Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases, 22(2), 113-118. doi: 10.1016/j.jstrokecerebrova sdis.2011.06.018 188 a. Lin, C. B., Peterson, E. D., Smith, E. E., Saver, J. L., Liang, L., Xian, Y., ... & Fonarow, G. C. (2012). Emergency medical service hospital prenotification is associated with improved evaluation and treatment of acute ischemic stroke. Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes, 5(4), 514-522. doi: 10.1161/CIRCOUTCOMES.112.965210 189 b. Lin, C. B., Peterson, E. D., Smith, E. E., Saver, J. L., Liang, L., Xian, Y., … Fonarow, G. C. (2012). Patterns, Predictors, Variations, and Temporal Trends in Emergency Medical Service Hospital Prenotification for Acute Ischemic Stroke. Journal of the American Heart Association: Cardiovascular and Cerebrovascular Disease, 1(4), e002345. doi: 10.1161/JAHA.112.002345 190 Eriksson, M., Glader, E., Norrving, B., Stegmayr, B., & Asplund, K. (2017). Acute stroke alert activation, emergency service use, and reperfusion therapy in Sweden. Brain and Behavior, 7(4), e00654. doi: 10.1002/brb3.654 191 Li, T., Munder, S. P., Chaudhry, A., Madan, R., Gribko, M., & Arora, R. (2019). Emergency medical services providers’ knowledge, practices, and barriers to stroke management. Open Access Emergency Medicine : OAEM, 11, 297–303. https://doi.org/10.2147/OAEM.S228240 192 b. Lin, C. B., Peterson, E. D., Smith, E. E., Saver, J. L., Liang, L., Xian, Y., … Fonarow, G. C. (2012). Patterns, Predictors, Variations, and Temporal Trends in Emergency Medical Service Hospital Prenotification for Acute Ischemic Stroke. Journal of the American Heart Association: Cardiovascular and Cerebrovascular Disease, 1(4), e002345. doi: 10.1161/JAHA.112.002345 374 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 193 Powers, W. J., Rabinstein, A. A., Ackerson, T., Adeoye, O. M., Bambakidis, N. C., Becker, K., Biller, J., Brown, M., Demaerschalk, B. M., Hoh, B., Jauch, E. C., Kidwell, C. S., Leslie-Mazwi, T. M., Ovbiagele, B., Scott, P. A., Sheth, K. N., Southerland, A. M., Summers, D. V., & Tirschwell, D. L. (2019). Guidelines for the early management of patients with acute ischemic stroke: 2019 update to the 2018 guidelines for the early management of acute ischemic stroke: A guideline for healthcare professionals from the american heart association/american stroke association. Stroke, 50(12), e344–e418. https://doi.org/10.1161/ STR.0000000000000211 194 Boulanger, J. M., Lindsay, M. P., Gubitz, G., Smith, E. E., Stotts, G., Foley, N., Bhogal, S., Boyle, K., Braun, L., Goddard, T., Heran, M., Kanya-Forster, N., Lang, E., Lavoie, P., McClelland, M., O’Kelly, C., Pageau, P., Pettersen, J., Purvis, H., … Butcher, K. (2018). Canadian stroke best practice recommendations for acute stroke management: prehospital, emergency department, and acute inpatient stroke care, 6th edition, update 2018. International Journal of Stroke : Official Journal of the International Stroke Society, 13(9), 949–984. https://doi.org/10.1177/1747493018786616 195 Crocco, T. J., Grotta, J. C., Jauch, E. C., Kasner, S. E., Kothari, R. U., Larmon, B. R., ... & Davis, S. M. (2007). EMS management of acute stroke—prehospital triage (resource document to NAEMSP position statement). Prehospital Emergency Care, 11(3), 313-317. 196 Young, P.Y. & Schaefer, P.L. (2016). Acute ischemic stroke imaging: a practical approach for diagnosis and triage. International Journal of Cardiovascular Imaging; 32: 19-33. doi: 10.1007/s10554- 015-0757-0 197 Menon, B. K. (2020). Neuroimaging in acute stroke. Continuum (Minneapolis, Minn.), 26(2), 287–309. https://doi.org/10.1212/CON.0000000000000839 198 Lees, K.R., Bluhmki, D., von Kummer, R., Toni, D., Grottat, J.C….Byrnes, G. (2012),. Time to treatment with intravenous alteplase and outcome in stroke: an updated pooled analysis of ECASS, ATLANTIS, NINDS, and EPITHET trials. Lancet, 375, 1695-1703 . doi: 10.1016/S0140-6736(10)60491-6. 199 Shah, S., Luby, M., Poole, K., Morella, T., Keller, E., Benson, R.T….Hsia, A.W. (2015). Screening with MRI for Accurate and Rapid Stroke Treatment SMART. Neurology, 84, 2438-2444. doi: 10.1212/ WNL.0000000000001678. 200 Stroke Study Group. (1995). Tissue plasminogen activator for acute ischemic stroke. New England Journal of Medicine, 333, 1581-1587. doi: 10.1056/NEJM199512143332401 201 Hacke W, Kaste M, Toni, D., Lesaffre, E., von Kummer, R., Boysen, G…. Hennerici, M. (1995). Intravenous thrombolysis with recombinant tissue plasminogen activator for acute hemispheric stroke. The European Cooperative Acute Stroke Study (ECASS). JAMA, 274 ,1017–1025. doi: 10.1001/ jama.1995.03530130023023 202 Hatcher, M.A. & Starr, J.A. (2011). Role of tissue plasminogen activator in acute ischemic stroke. The Annals of Pharmacotherapy, 45, 364-371. doi: 10.1345/aph.1P525 203 Saver JL, Fonarow, G.C., Smith, E.E., Reeves, M.J., Grau-Sepulveda, M.V., Pan, W…. Schwamm, L.H. (2013). Time to Treatment with Intravenous Tissue Plasminogen Activator and Outcome From Acute Ischemic Stroke. JAMA, 309, 2480-2488. 204 Cheng, N.T. & Kim, A.S. (2015). Intravenous Thrombolysis for Acute Ischemic Stroke Within 3 Hours Versus Between 3 and 4.5 Hours of Symptom Onset. The Neurohospitalist, 5, 101–109. doi: 10.1177/1941874415583116 375 205 Joo, H., Wang, G., & George, M. G. (2016). Use of intravenous tissue plasminogen activator and hospital costs for patients with acute ischaemic stroke aged 18-64 years in the USA. Stroke and Vascular Neurology, 1(1), 8–15. https://doi.org/10.1136/svn-2015-000002 206 Schwamm, L. H., Ali, S. F., Reeves, M. J., Smith, E. E., Saver, J. L., Messe, S., ... & Fonarow, G. C. (2013). Temporal trends in patient characteristics and treatment with intravenous thrombolysis among acute ischemic stroke patients at Get With The Guidelines–Stroke hospitals. Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes, 6, 543-549. doi: 10.1161/CIRCOUTCOMES.111.000095 207 NASIS 2013. (2013). National acute stroke Israeli 2013 registry. http://www.israel-neurology. co.il/DATA/nasis2013/index.html#2 אנשים יפגע מאירוע מוחי במהלך חייו – ממצאי6 מכל1 .) בדצמבר15 ,2016( . האיגוד הנוירולוגי בישראל 208 .NASIS 2016 סקר לאומי /http://www.israel-neurology.co.il/news/%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%99-nasis-2016 דו"ח- ). הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל2021( . צוקר, ע., ליברודר, כ., רם, ע., הרשקוביץ, י., וטנה, ד 209 http://www. .. חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות2019 לשנת gov.il/BlobFolder/reports/stroke-in-israel-2019/he/files_publications_units_ICDC_stroke-in-Israel-2019. pdf 210 Lee, S. J., Heo, S. H., Ambrosius, W. T., & Bushnell, C. D. (2017). Factors Mediating Outcome After Stroke: Gender, Thrombolysis, and Their Interaction. Translational stroke research, 1-7 doi: 10.1007/s12975-017-0579-6 אנשים יפגע מאירוע מוחי במהלך חייו – ממצאי6 מכל1 .) בדצמבר15 ,2016( . האיגוד הנוירולוגי בישראל 211 .NASIS 2016 סקר לאומי /http://www.israel-neurology.co.il/news/%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%99-nasis-2016 212 Smith, W.S., Sung. G., Starkman, S., Saver, J.L, Kidwell, C.S., Gobin, Y.P…. Marks M.P. (2005) Safety and Efficacy of Mechanical Embolectomy in Acute Ischemic Stroke Results of the MERCI. Stroke, 36, 1432-1440. doi: 10.1161/01.STR0000171066.25248.1d 213 Rodrigues, F.B., Neves, J.B., Caldeira, D., Ferro, J.M., Ferreira, J.J. & Costa, J. (2016) Endovascular treatment versus medical care alone for ischaemic stroke: systematic review and meta- analysis . BMJ 35, i1754. doi: 10.1136/bmj.i1754  214 Bush, C. K., Kurimella, D., Cross, L. J., Conner, K. R., Martin-Schild, S., He, J., ... & Kelly, T. (2016). Endovascular treatment with stent-retriever devices for acute ischemic stroke: a meta-analysis of randomized controlled trials. PloS one, 11, e0147287. doi: 10.1371/journal.pone.0147287 215 Badhiwala, J. H., Nassiri, F., Alhazzani, W., Selim, M. H., Farrokhyar, F., Spears, J., ... & Alshahrani, M. (2015). Endovascular thrombectomy for acute ischemic stroke: a meta-analysis. Jama, 314, 1832-1843. doi: 10.1001/jama.2015.13767 216 Sardar, P., Chatterjee, S., Giri, J., Kundu, A., Tandar, A., Sen, P., ... & Parikh, S. A. (2015). Endovascular therapy for acute ischaemic stroke: a systematic review and meta-analysis of randomized trials. European heart journal, 36, 2373-2380. doi: 10.1093/eurheartj/ehv270 217 McCarthy, D. J., Diaz, A., Sheinberg, D. L., Snelling, B., Luther, E. M., Chen, S. H., Yavagal, D. R., Peterson, E. C., & Starke, R. M. (2019). Long-Term Outcomes of Mechanical Thrombectomy for Stroke: A Meta-Analysis. Thescientificworldjournal, 2019, 7403104. https://doi.org/10.1155/2019/7403104 376 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 218 Powers, W. J., Rabinstein, A. A., Ackerson, T., Adeoye, O. M., Bambakidis, N. C., Becker, K., … American Heart Association Stroke Council. (2018). 2018 guidelines for the early management of patients with acute ischemic stroke: A guideline for healthcare professionals from the american heart association/american stroke association. Stroke, 49(3), e46–e110. doi: 10.1161/ STR.0000000000000158 219 Boulanger, J. M., Lindsay, M. P., Gubitz, G., Smith, E. E., Stotts, G., Foley, N., … Butcher, K. (2018). Canadian stroke best practice recommendations for acute stroke management: prehospital, emergency department, and acute inpatient stroke care, 6th edition, update 2018. International Journal of Stroke : Official Journal of the International Stroke Society, 13(9), 949–984. doi: 10.1177/1747493018786616 .). מניעה וטיפול באירוע מוח איסכמי. ההסתדרות הרפואית בישראל2009( . האיגוד הנוירולוגי בישראל 220 https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_50_stroke.pdf 221 Powers, W. J., Rabinstein, A. A., Ackerson, T., Adeoye, O. M., Bambakidis, N. C., Becker, K., … American Heart Association Stroke Council. (2018). 2018 guidelines for the early management of patients with acute ischemic stroke: A guideline for healthcare professionals from the american heart association/american stroke association. Stroke, 49(3), e46–e110. doi: 10.1161/ STR.0000000000000158 222 Boulanger, J. M., Lindsay, M. P., Gubitz, G., Smith, E. E., Stotts, G., Foley, N., … Butcher, K. (2018). Canadian stroke best practice recommendations for acute stroke management: prehospital, emergency department, and acute inpatient stroke care, 6th edition, update 2018. International Journal of Stroke : Official Journal of the International Stroke Society, 13(9), 949–984. doi: 10.1177/1747493018786616 223 Easton, J. D., Saver, J. L., Albers, G. W., Alberts, M. J., Chaturvedi, S., Feldmann, E., ... & Lutsep, H. L. (2009). Definition and Evaluation of Transient Ischemic Attack A Scientific Statement for Healthcare Professionals From the American Heart Association/American Stroke Association Stroke Council; Council on Cardiovascular Surgery and Anesthesia; Council on Cardiovascular Radiology and Intervention; Council on Cardiovascular Nursing; and the Interdisciplinary Council on Peripheral Vascular Disease: The American Academy of Neurology affirms the value of this statement as an educational tool for neurologists. Stroke, 40, 2276-2293. doi: 10.1161/STROKEAHA.108.192218 224 Benjamin, E. J., Muntner, P., Alonso, A., Bittencourt, M. S., Callaway, C. W., Carson, A. P., Chamberlain, A. M., Chang, A. R., Cheng, S., Das, S. R., Delling, F. N., Djousse, L., Elkind, M. S. V., Ferguson, J. F., Fornage, M., Jordan, L. C., Khan, S. S., Kissela, B. M., Knutson, K. L., … American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2019). Heart Disease and Stroke Statistics-2019 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 139(10), e56–e528. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000659 225 Ramirez, L., Kim-Tenser, M. A., Sanossian, N., Cen, S., Wen, G., He, S., ... & Towfighi, A. (2016). Trends in Transient Ischemic Attack Hospitalizations in the United States. Journal of the American Heart Association, 5(9), e004026. doi: 10.1161/JAHA.116.004026 226 Bedaiwi, I. I., Alfaraj, S. Z., & Pines, J. M. (2018). National trends in stroke and TIA care in U.S. emergency departments and inpatient hospitalizations (2006-2014). The American Journal of Emergency Medicine, 36(10), 1870–1873. https://doi.org/10.1016/j.ajem.2018.08.013 227 Giles, M. F., & Rothwell, P. M. (2007). Risk of stroke early after transient ischaemic attack: a systematic review and meta-analysis. The Lancet Neurology, 6, 1063-1072. 377 228 Wu, C. M., McLaughlin, K., Lorenzetti, D. L., Hill, M. D., Manns, B. J., & Ghali, W. A. (2007). Early risk of stroke after transient ischemic attack: a systematic review and meta-analysis. Archives of Internal Medicine, 167, 2417-2422. doi: 10.1001/archinte.167.22.2417 229 Giles, M. F., & Rothwell, P. M. (2007). Risk of stroke early after transient ischaemic attack: a systematic review and meta-analysis. The Lancet Neurology, 6, 1063-1072. 230 Garg, A., Limaye, K., Shaban, A., Leira, E. C., & Adams, H. P. (2020). Risk of Ischemic Stroke after an Inpatient Hospitalization for Transient Ischemic Attack in the United States. Neuroepidemiology, 1–7. https://doi.org/10.1159/000511829 231 Boulanger, M., Béjot, Y., Rothwell, P. M., & Touzé, E. (2018). Long-Term Risk of Myocardial Infarction Compared to Recurrent Stroke After Transient Ischemic Attack and Ischemic Stroke: Systematic Review and Meta-Analysis. Journal of the American Heart Association, 7(2). https://doi. org/10.1161/JAHA.117.007267 232 Valls, J., Peiro-Chamarro, M., Cambray, S., Molina-Seguin, J., Benabdelhak, I., & Purroy, F. (2017). A Current Estimation of the Early Risk of Stroke after Transient Ischemic Attack: A Systematic Review and Meta-Analysis of Recent Intervention Studies. Cerebrovascular Diseases, 43(1-2), 90–98. doi: 10.1159/000452978 233 Wardlaw, J. M., Stevenson, M. D., Chappell, F., Rothwell, P. M., Gillard, J., Young, G., … Gough, M. J. (2009). Carotid artery imaging for secondary stroke prevention: both imaging modality and rapid access to imaging are important. Stroke, 40(11), 3511–3517. doi: 10.1161/STROKEAHA.109.557017 234 Sacco, R. L., Kasner, S. E., Broderick, J. P., Caplan, L. R., Connors, J. J. B., Culebras, A., Elkind, M. S. V., George, M. G., Hamdan, A. D., Higashida, R. T., Hoh, B. L., Janis, L. S., Kase, C. S., Kleindorfer, D. O., Lee, J.-M., Moseley, M. E., Peterson, E. D., Turan, T. N., Valderrama, A. L., … Council on Nutrition, Physical Activity and Metabolism. (2013). An updated definition of stroke for the 21st century: a statement for healthcare professionals from the American Heart Association/American Stroke Association. Stroke, 44(7), 2064–2089. https://doi.org/10.1161/STR.0b013e318296aeca 235 Wintermark, M., Sanelli, P. C., Albers, G. W., Bello, J., Derdeyn, C., Hetts, S. W., ... & Rowley, H. (2013). Imaging recommendations for acute stroke and transient ischemic attack patients: a joint statement by the American Society of Neuroradiology, the American College of Radiology, and the Society of NeuroInterventional Surgery. American Journal of Neuroradiology, 34, E117-E127. doi: 10.3174/ajnr.A3690 236 American Heart Association. (2021, April 7). Stroke Imaging Comes of Age: Updated Stroke Definition Embraces Modern Neuroimaging and Highlights Need for Standardized Imaging Protocols. https://professional.heart.org/en/science-news/an-updated-definition-of-stroke-for-the-21st-century/ Commentary 237 Verma, K. P., & Wong, M. (2019). Atrial fibrillation. Australian Journal of General Practice, 48(10), 694–699. https://doi.org/10.31128/AJGP-12-18-4787 238 Kaplan, R. M., Koehler, J., Ziegler, P. D., Sarkar, S., Zweibel, S., & Passman, R. S. (2019). Stroke Risk as a Function of Atrial Fibrillation Duration and CHA2DS2-VASc Score. Circulation, 140(20), 1639– 1646. https://doi.org/10.1161/CIRCULATIONAHA.119.041303 239 Lahewala, S., Arora, S., Patel, P., Kumar, V., Patel, N., Tripathi, B., Patel, N., Kallur, K. R., Shah, H., Syed, A., Gidwani, U., Viles-Gonzalez, J. F., & Deshmukh, A. (2017). Atrial fibrillation: Utility of CHADS2 and CHA2DS2-VASc scores as predictors of readmission, mortality and resource utilization. International Journal of Cardiology, 245, 162–167. https://doi.org/10.1016/j.ijcard.2017.06.090 378 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 240 Wijesurendra, R. S., & Casadei, B. (2019). Mechanisms of atrial fibrillation. Heart, 105(24), 1860–1867. https://doi.org/10.1136/heartjnl-2018-314267 ). טיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים. ההסתדרות הרפואית2005( . האיגוד הישראלי לרפואה פנימית 241 http://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_26_pirpur.pdf בישראל. אוחזר מתוך 242 Van Mieghem, W., & Lancellotti, P. (2017). CHADS2 risk score and rate of stroke or systemic embolism and major bleeding in patients with non-valvular atrial fibrillation receiving non-vitamin K antagonist oral anticoagulants. Acta Cardiologica, 72(4), 390–396. https://doi.org/10.1080/00015385.2 017.1327248 243 January, C. T., Wann, L. S., Calkins, H., Chen, L. Y., Cigarroa, J. E., Cleveland, J. C., Ellinor, P. T., Ezekowitz, M. D., Field, M. E., Furie, K. L., Heidenreich, P. A., Murray, K. T., Shea, J. B., Tracy, C. M., & Yancy, C. W. (2019). 2019 AHA/ACC/HRS focused update of the 2014 AHA/ACC/HRS guideline for the management of patients with atrial fibrillation: A report of the american college of cardiology/american heart association task force on clinical practice guidelines and the heart rhythm society in collaboration with the society of thoracic surgeons. Circulation, 140(2), e125–e151. https://doi.org/10.1161/ CIR.0000000000000665 244 Kirchhof, P., Benussi, S., Kotecha, D., Ahlsson, A., Atar, D., Casadei, B., Castella, M., Diener, H.-C., Heidbuchel, H., Hendriks, J., Hindricks, G., Manolis, A. S., Oldgren, J., Popescu, B. A., Schotten, U., Van Putte, B., Vardas, P., & ESC Scientific Document Group. (2016). 2016 ESC Guidelines for the management of atrial fibrillation developed in collaboration with EACTS. European Heart Journal, 37(38), 2893–2962. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehw210 245 January, C. T., Wann, L. S., Calkins, H., Chen, L. Y., Cigarroa, J. E., Cleveland, J. C., … Yancy, C. W. (2019). 2019 AHA/ACC/HRS focused update of the 2014 AHA/ACC/HRS guideline for the management of patients with atrial fibrillation: A report of the American college of cardiology/American heart association task force on clinical practice guidelines and the heart rhythm society. Journal of the American College of Cardiology, 74(1), 104–132. https://doi.org/10.1016/j.jacc.2019.01.011 246 CHEST Guideline on Antithrombotics for Atrial Fibrillation. (2018). American College of Cardiology. https://www.acc.org/latest-in-cardiology/ten-points-to-remember/2018/08/29/14/49/ antithrombotic-therapy-for-atrial-fibrillation 247 US Preventive Services Task Force, Curry, S. J., Krist, A. H., Owens, D. K., Barry, M. J., Caughey, A. B., … Wong, J. B. (2018). Screening for atrial fibrillation with electrocardiography: US preventive services task force recommendation statement. The Journal of the American Medical Association, 320(5), 478–484. https://doi.org/10.1001/jama.2018.10321 248 Morris, J. H., van Wijck, F., Joice, S., & Donaghy, M. (2013). Predicting health related quality of life 6 months after stroke: the role of anxiety and upper limb dysfunction. Disability and rehabilitation, 35, 291-299. doi: 10.3109/09638288.2012.691942 249 Benjamin, E. J., Muntner, P., Alonso, A., Bittencourt, M. S., Callaway, C. W., Carson, A. P., Chamberlain, A. M., Chang, A. R., Cheng, S., Das, S. R., Delling, F. N., Djousse, L., Elkind, M. S. V., Ferguson, J. F., Fornage, M., Jordan, L. C., Khan, S. S., Kissela, B. M., Knutson, K. L., … American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2019). Heart Disease and Stroke Statistics-2019 Update: A Report From the American Heart Association. Circulation, 139(10), e56–e528. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000000659 250 Meyer, S., Verheyden, G., Brinkmann, N., Dejaeger, E., De Weerdt, W., Feys, H., ... & Putman, K. (2015). Functional and motor outcome 5 years after stroke is equivalent to outcome at 2 months. Stroke, 46(6), 1613-1619. doi: 10.1161/STROKEAHA.115.009421 379 251 De Wit, L., Putman, K., Devos, H., Brinkmann, N., Dejaeger, E., De Weerdt, W., ... & Lesaffre, E. (2012). Five-year mortality and related prognostic factors after inpatient stroke rehabilitation: a European multi-centre study. Journal of rehabilitation medicine, 44, 547-552. doi: 10.2340/16501977- 0991 252 Scrutinio, D., Monitillo, V., Guida, P., Nardulli, R., Multari, V., Monitillo, F., ... & Fiore, P. (2015). Functional Gain After Inpatient Stroke Rehabilitation. Stroke, 46, 2976-2980. doi: 10.1161/ STROKEAHA.115.010440 253 Ganesh, A., Lindsay, P., Fang, J., Kapral, M. K., Côté, R., Joiner, I., ... & Hill, M. D. (2016). Integrated systems of stroke care and reduction in 30-day mortality A retrospective analysis. Neurology, 86, 898-904. doi: 10.1212/WNL.0000000000002443 254 Reistetter, T. A., Graham, J. E., Deutsch, A., Granger, C. V., Markello, S., & Ottenbacher, K. J. (2010). Utility of Functional Status for Classifying Community Versus Institutional Discharges After Inpatient Rehabilitation for Stroke. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 91, 345–350. doi: 10.1016/j.apmr.2009.11.010 ). הרישום הלאומי2020( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר 255 .. משרד הבריאות2019 ספיקת כליות סופנית בישראל לשנת-לדיאליזה והשתלות כליה: דוח החולים באי https://www.health.gov.il/publicationsfiles/dialysisinisrael2019.pdf 256 Jager, K. J., Lindholm, B., Goldsmith, D., Fliser, D., Wiecek, A., Suleymanlar, G., ... & Blankestijn, P. J. (2011). Cardiovascular and non-cardiovascular mortality in dialysis patients: where is the link?. Kidney international supplements, 1, 21-23. doi: 10.1038/kisup.2011.7 257 Port, F. K., Pisoni, R. L., Bommer, J., Locatelli, F., Jadoul, M., Eknoyan, G., ... & Young, E. W. (2006). Improving outcomes for dialysis patients in the international Dialysis Outcomes and Practice Patterns Study. Clinical Journal of the American Society of Nephrology, 1, 246-255. doi: 10.2215/​ CJN.01050905 258 Locatelli, F., Marcelli, D., Conte, F., D’Amico, M., Del Vecchio, L., Limido, A., … Spotti, D. (2000). Cardiovascular disease in chronic renal failure: the challenge continues. Registro Lombardo Dialisi e Trapianto. Nephrology, Dialysis, Transplantation, 15 Suppl 5, 69–80. https://doi.org/10.1093/ndt/15. suppl_5.69 259 Rivara, M. B., Ravel, V., Streja, E., Obi, Y., Soohoo, M., Cheung, A. K., … Mehrotra, R. (2018). Weekly Standard Kt/Vurea and Clinical Outcomes in Home and In-Center Hemodialysis. Clinical Journal of the American Society of Nephrology, 13(3), 445–455. https://doi.org/10.2215/CJN.05680517 260 Sehgal, A. R., Dor, A., & Tsai, A. C. (2001). Morbidity and cost implications of inadequate hemodialysis. American Journal of Kidney Diseases, 37(6), 1223–1231. https://doi.org/10.1053/ ajkd.2001.24526 261 Owen, W. F., Lew, N. L., Liu, Y., Lowrie, E. G., & Lazarus, J. M. (1993). The urea reduction ratio and serum albumin concentration as predictors of mortality in patients undergoing hemodialysis. The New England Journal of Medicine, 329(14), 1001–1006. https://doi.org/10.1056/ NEJM199309303291404 262 Sehgal, A. R., Dor, A., & Tsai, A. C. (2001). Morbidity and cost implications of inadequate hemodialysis. American Journal of Kidney Diseases, 37(6), 1223–1231. https://doi.org/10.1053/ ajkd.2001.24526 .). איכות הטיפול בדיאליזה, הנחיות קליניות2015( . האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם 263 http://www.isnh.org.il/PDF/dializa02-2015.pdf 380 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 264 Foundation, N. K. (2015). KDOQI Clinical Practice Guideline for Hemodialysis Adequacy: 2015 Update. American Journal of Kidney Diseases, 66, 884-930. doi: 10.1053/j.ajkd.2015.07.015 265 Michael Lewiecki, E., Wright, N. C., Curtis, J. R., Siris, E., Gagel, R. F., Saag, K. G., … Adler, R. A. (2018). Hip fracture trends in the United States, 2002 to 2015. Osteoporosis International, 29(3), 717– 722. doi: 10.1007/s00198-017-4345-0 266 Omsland, T.K., Holvik, K., Meyer, H.E., Center, J.R., Emaus, N., Tell, G.S., … Søgaard, A.J. (2012). Hip fractures in Norway 1999–2008: Time trends in total incidence and second hip fracture rates. A NOREPOS study. European Journal of Epidemiology, 27, 807-814. doi: 10.1007/s10654-012-9711-9; 267 Healthcare Cost and Utilization Project (2017). HCUPnet - Hospital Inpatient National Statistics Graph Table. https://hcupnet.ahrq.gov/#setup 268 Swenning, T., Leighton, J., Nentwig, M., & Dart, B. (2020). Hip fracture care and national systems. OTA International, 3(1), e073. https://doi.org/10.1097/OI9.0000000000000073 269 Torio, CM & Moore, BJ. (2016). National Inpatient Hospital Costs: The Most Expensive Conditions by Payer, 2013. Healthcare cost and utilization project (HCUP), statistical brief #204. https:// www.hcup-us.ahrq.gov/reports/statbriefs/sb204-Most-Expensive-Hospital-Conditions.jsp 270 Barnea, R., Weiss, Y., Abadi-Korek, I., & Shemer, J. (2018). The epidemiology and economic burden of hip fractures in Israel. Israel Journal of Health Policy Research, 7(1). doi: 10.1186/s13584-018- 0235-y , דו"ח לאומה2010-2015 ). פגיעות טראומה בישראל2016( . המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה 271 http://www.gertnerinst.org.il/sites/gertner/_ .. מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, תל השומר2016 media_static/files/report_2010_2015.pdf ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2018( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 272 . מינהל איכות, בטיחות2017-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים(, דו"ח לשנים https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_2013-2017.pdf .ושירות, משרד הבריאות ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2019( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 273 . אגף בכיר איכות2018-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_2013-2018. .ובטיחות, משרד הבריאות pdf ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2020( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 274 . אגף בכיר איכות2019-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.gov.il/BlobFolder/reports/quality-national-prog-2013-2019/he/files_ .ובטיחות, משרד הבריאות publications_quality_indicators_quality-national-prog-2013-2019.pdf 275 Ensrud, K.E. (2013). Epidemiology of fracture risk with advancing age. The Journals of Gerontology Series A: Biological Sciences and Medical Sciences, 68. doi: 10.1093/gerona/glt092 276 Guzon-Illescas, O., Perez Fernandez, E., Crespí Villarias, N., Quirós Donate, F. J., Peña, M., Alonso-Blas, C., García-Vadillo, A., & Mazzucchelli, R. (2019). Mortality after osteoporotic hip fracture: incidence, trends, and associated factors. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 14(1), 203. https://doi.org/10.1186/s13018-019-1226-6 277 Stevens, J.A., & Rudd, R.A. (2013). The impact of decreasing US hip fracture rates on future hip fracture estimates. Osteoporosis International, 24, 2725-2728.‏ ‏doi: 10.1007/s00198-013-2375-9 381 278 Curtis, E. M., van der Velde, R., Moon, R. J., van den Bergh, J. P. W., Geusens, P., de Vries, F., … Harvey, N. C. (2016). Epidemiology of Fractures in the United Kingdom 1988-2012: Variation with age, sex, geography, ethnicity and socioeconomic status. Bone, 87, 19–26. doi: 10.1016/j.bone.2016.03.006 , דו"ח לאומה2010-2015 ). פגיעות טראומה בישראל2016( . המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה 279 http://www.gertnerinst.org.il/sites/gertner/_ .. מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, תל השומר2016 media_static/files/report_2010_2015.pdf 280 Sullivan, K.J., Husak, L.E., Altebarmakian, M., & Brox, W.T. (2016). Demographic factors in hip fracture incidence and mortality rates in California, 2000–2011. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 11, 4. doi: 10.1186/s13018-015-0332-3 281 Healthcare Cost and Utilization Project (2017). HCUPnet - Hospital Inpatient National Statistics Graph Table. https://hcupnet.ahrq.gov/#setup 282 Haentjens, P., Magaziner, J., Colón-Emeric, C.S., Vanderschueren, D., Milisen, K., Velkeniers, B., & Boonen, S. (2010). Meta-analysis: Excess mortality after hip fracture among older women and men. Annals of Internal Medicine, 152, 380–390. doi: 10.7326/0003-4819-152-6-201003160-00008 283 Guzon-Illescas, O., Perez Fernandez, E., Crespí Villarias, N., Quirós Donate, F. J., Peña, M., Alonso-Blas, C., García-Vadillo, A., & Mazzucchelli, R. (2019). Mortality after osteoporotic hip fracture: incidence, trends, and associated factors. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 14(1), 203. https://doi.org/10.1186/s13018-019-1226-6 284 Curtis, J.R., & Safford, M.M. (2012). Management of osteoporosis among the elderly with other chronic medical conditions. Drugs & Aging, 29, 549-564.‏ doi: 10.2165/11599620-000000000- 00000 285 Curtis, J.R., Arora, T., Matthews, R.S., Taylor, A., Becker, D.J., Colon-Emeric, C., ... Warriner, A. (2010). Is withholding osteoporosis medication after fracture sometimes rational? A comparison of the risk for second fracture versus death. Journal of the American Medical Directors Association, 11, 584- 591.‏ doi: 10.1016/j.jamda.2009.12.004 286 Morin, S., Lix, L. M., Azimaee, M., Metge, C., Majumdar, S. R., & Leslie, W. D. (2012). Institutionalization following incident non-traumatic fractures in community-dwelling men and women. Osteoporosis international, 23(9), 2381-2386. doi: 10.1007/s00198-011-1815-7 287 Neufeld, M.E., O'Hara, N.N., Zhan, M., Zhai, Y., Broekhuyse, H.M., Lefaivre, K.A., ... Slobogean, G.P. (2016). Timing of hip fracture surgery and 30-Day outcomes. Orthopedics.‏ doi: 10.3928/01477447 288 Klestil, T., Röder, C., Stotter, C., Winkler, B., Nehrer, S., Lutz, M., Klerings, I., Wagner, G., Gartlehner, G., & Nussbaumer-Streit, B. (2018). Impact of timing of surgery in elderly hip fracture patients: a systematic review and meta-analysis. Scientific Reports, 8(1), 13933. https://doi. org/10.1038/s41598-018-32098-7 289 Castelli, A., Daidone, S., Jacobs, R., Kasteridis, P., & Street, A.D. (2015). The determinants of costs and length of stay for hip fracture patients. PloS one, 10, e0133545.‏ doi: 10.1371/journal. pone.0133545 290 Lee, D.J., & Elfar, J.C. (2014). Timing of hip fracture surgery in the elderly. Geriatric Orthopaedic Surgery & Rehabilitation, 5, 138–140. doi: 10.1177/2151458514537273 291 Shiga, T., Wajima, Z. I., & Ohe, Y. (2008). Is operative delay associated with increased mortality of hip fracture patients? Systematic review, meta-analysis, and meta-regression. Canadian Journal of Anesthesia, 55(3), 146-154. doi: 10.1007/BF03016088 382 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 292 Simunovic, N., Devereaux, P. J., Sprague, S., Guyatt, G. H., Schemitsch, E., DeBeer, J., & Bhandari, M. (2010). Effect of early surgery after hip fracture on mortality and complications: systematic review and meta-analysis. CMAJ, 182(15), 1609–1616. doi: 10.1503/cmaj.092220 293 Lefaivre, K. A., Macadam, S. A., Davidson, D. J., Gandhi, R., Chan, H., & Broekhuyse, H. M. (2009). Length of stay, mortality, morbidity and delay to surgery in hip fractures. Bone & Joint Journal, 91(7), 922-927. doi: 10.1302/0301-620X.91B7.22446 294 Ricci, W. M., Brandt, A., McAndrew, C., & Gardner, M. J. (2015). Factors Effecting Delay to Surgery and Length of Stay for Hip Fracture Patients. Journal of Orthopaedic Trauma, 29(3), e109–e114. doi: 10.1097/BOT.0000000000000221 295 Sheehan, K. J., Sobolev, B., Villán, Y. F. V., & Guy, P. (2017). Patient and system factors of time to surgery after hip fracture: a scoping review. BMJ open, 7(8), e016939. doi: 10.1136/ bmjopen-2017-016939 296 OECD. (2019). Health at a glance 2019: OECD indicators. OECD Publishing. https://doi. org/10.1787/4dd50c09-en 297 Helsedirektoratet. (2019, November 28). Hoftebrudd operert innen henholdsvis 24 timer og 48 timer [Hip fractures operated within 24 hours and 48 hours, respectively]. https://www.helsedirektoratet. no/statistikk/kvalitetsindikatorer/behandling-av-sykdom-og-overlevelse/hoftebrudd-operert-innen- henholdsvis-24-timer-og-48-timer ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2020( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 298 . אגף בכיר איכות2019-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.gov.il/BlobFolder/reports/quality-national-prog-2013-2019/he/files_ .ובטיחות, משרד הבריאות publications_quality_indicators_quality-national-prog-2013-2019.pdf 299 Hutchings, L., Fox, R., & Chesser, T. (2011). Proximal femoral fractures in the elderly: How are we measuring outcome? Injury, 42, 1205–1213. doi: 10.1016/j.injury.2010.12.016 300 Wang, C.Y., Graham, J.E., Karmarkar, A.M., Reistetter, T.A., Protas, E.J., & Ottenbacher, K.J. (2014) FIM motor scores for classifying community discharge following inpatient rehabilitation for hip fracture. PM & R : The Journal of Injury, Function, and Rehabilitation, 6, 493–497. doi: 10.1016/j. pmrj.2013.12.008 301 Semel, J., Gray, J. M., Ahn, H. J., Nasr, H., & Chen, J. J. (2010). Predictors of outcome following hip fracture rehabilitation. PM&R, 2(9), 799-805. doi: 10.1016/j.pmrj.2010.04.019 302 Ariza-Vega, P., Kristensen, M. T., Martín-Martín, L., & Jiménez-Moleón, J. J. (2015). Predictors of long-term mortality in older people with hip fracture. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 96(7), 1215–1221. doi: 10.1016/j.apmr.2015.01.023 303 Granger, C.V., Reistetter, T.A., Graham, J.E., Deutsch, A., Markello, S. J., Niewczyk, P., & Ottenbacher, K.J. (2011). The uniform data system for medical rehabilitation report of patients with hip fracture discharged from comprehensive medical programs in 2000- 2007. American Journal of Physical Medicine & Rehabilitation , 90, 177–189. doi: 10.1097/PHM.0b013e31820b18d7 304 Hershkovitz, A., Brown, R., Burstin, A., & Brill, S. (2015). Measuring rehabilitation outcome in post-acute hip fractured patients. Disability and rehabilitation, 37(2), 158-164. doi: 10.3109/09638288.2014.911968 383 305 Tedesco, D., Gibertoni, D., Rucci, P., Hernandez-Boussard, T., Rosa, S., Bianciardi, L., Rolli, M., & Fantini, M. P. (2018). Impact of rehabilitation on mortality and readmissions after surgery for hip fracture. BMC Health Services Research, 18(1), 701. https://doi.org/10.1186/s12913-018-3523-x 306 Cary, M.P., Merwin, E.I., Oliver, M.N., & Williams, I.C. (2016). Inpatient rehabilitation outcomes in a national sample of medicare beneficiaries with hip fracture. Journal of Applied Gerontology, 35, 62-83. doi: 10.1111/ggi.12178 307 Cary, M.P., Pan, W., Sloane, R., Bettger, J.P., Hoenig, H., Merwin, E.I., & Anderson, R.A. (2016). Self-Care and mobility following postacute rehabilitation for older adults with hip fracture: A multilevel analysis. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 97, 760-771.‏ doi: 10.1016/j.apmr.2016.01.012 308 Maier, G.S., Maus, U., Lazovic, D., Horas, K., Roth, K.E., & Kurth, A.A. (2016). Is there an association between low serum 25-OH-D levels and the length of hospital stay in orthopaedic patients after arthroplasty? Journal of Orthopaedics and Traumatology, 17, 297-302.‏ doi: 10.1007/s10195-016- 0414-y 309 Lötters, F.J., van den Bergh, J.P., de Vries, F., & Rutten-van Mölken, M.P. (2016). Current and future incidence and costs of osteoporosis-related fractures in the Netherlands: Combining claims data with BMD measurements. Calcified Tissue International, 98, 235-243. doi: 10.1007/s00223-015-0089-z 310 Buchebner, D., McGuigan, F., Gerdhem, P., Malm, J., Ridderstråle, M., & Åkesson, K. (2014). Vitamin D insufficiency over 5 years is associated with increased fracture risk—an observational cohort study of elderly women. Osteoporosis International, 25, 2767-2775.‏ doi: 10.1007/s00198-014-2823-1 311 Bliuc, D., Nguyen, T. V., & Eisman, J. A. (2007). Risk of subsequent fracture after low-trauma fracture in men and women. Jama, 297(4), 387-394. doi: 10.1001/jama.297.4.387 312 Balasubramanian, A., Zhang, J., Chen, L., Wenkert, D., Daigle, S. G., Grauer, A., & Curtis, J. R. (2019). Risk of subsequent fracture after prior fracture among older women. Osteoporosis International, 30(1), 79–92. doi: 10.1007/s00198-018-4732-1 313 Lolascon, G., Di Pietro, G., & Gimigliano, F. (2009). Vitamin D supplementation in fractured patient: How, when and why. Clinical Cases in Mineral and Bone Metabolism, 6, 120.‏ 314 Weaver, C.M., Alexander, D.D., Boushey, C.J., Dawson-Hughes, B., Lappe, J.M., LeBoff, M.S., ... Wang, D.D. (2016). Calcium plus vitamin D supplementation and risk of fractures: An updated meta- analysis from the National Osteoporosis Foundation. Osteoporosis International, 27, 367-376.‏ doi: 10.1007/s00198-015-3386-5 315 Bischoff-Ferrari, H. A., Willett, W. C., Wong, J. B., Giovannucci, E., Dietrich, T., & Dawson- Hughes, B. (2005). Fracture prevention with vitamin D supplementation: a meta-analysis of randomized controlled trials. Jama, 293(18), 2257-2264. doi: 10.1001/jama.293.18.2257 316 Roberts, K. C., Brox, W. T., Jevsevar, D. S., & Sevarino, K. (2015). Management of hip fractures in the elderly. The Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, 23(2), 131–137. doi: 10.5435/JAAOS-D-14-00432 ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2020( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 317 . אגף בכיר איכות2019-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.gov.il/BlobFolder/reports/quality-national-prog-2013-2019/he/files_ .ובטיחות, משרד הבריאות publications_quality_indicators_quality-national-prog-2013-2019.pdf 318 Ducel, G., Fabry, J., & Nicolle, L. (2002). Prevention of hospital acquired infections: a practical guide. http://apps.who.int/medicinedocs/documents/s16355e/s16355e.pdf 384 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 319 Horan, T. C., Andrus, M., & Dudeck, M. A. (2008). CDC/NHSN surveillance definition of health care–associated infection and criteria for specific types of infections in the acute care setting. American journal of infection control, 36, 309-332. doi: 10.1016/j.ajic.2008.03.002 320 European Centre for Disease Prevention and Control. (2019). Healthcare-associated Infections. http://ecdc.europa.eu/en/healthtopics/Healthcare-associated_infections/Pages/index.aspx 321 WHO. (2016). Guidelines on core components of infection prevention and control programmes at the national and acute health care facility level. Geneva: World Health Organization. 322 U.S. Department of Health and Human Services, Office of Disease Prevention and Health Promotion. (n.d.). Health Care-Associated Infections. Retrieved February 11, 2021, from https://health. gov/our-work/health-care-quality/health-care-associated-infections 323 Zimlichman, E., Henderson, D., Tamir, O., Franz, C., Song, P., Yamin, C.K…Bates, D.W. (2013) Health Care–Associated Infections: A Meta-analysis of Costs and Financial Impact on the US Health Care System. JAMA Intern Med. 173, 2039-46. doi: 10.1001/jamainternmed.2013.9763 324 Scott, R.D. (2009). The Direct Medical Costs of Healthcare Associated Infections in US Hospitals and the Benefits of Prevention. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www. cdc.gov/HAI/pdfs/hai/Scott_CostPaper.pdf 325 The World Health Organization. (2011). Report on the Burden of Endemic Health Care- Associated Infection Worldwide. http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/80135/1/9789241501507_ eng.pdf 326 Allegranzi, B., Kilpatrick, C., Storr, J., Kelley, E., Park, B. J., Donaldson, L., & Global Infection Prevention and Control Network. (2017). Global infection prevention and control priorities 2018-22: a call for action. The Lancet. Global Health, 5(12), e1178–e1180. https://doi.org/10.1016/S2214- 109X(17)30427-8 327 European Centre for Disease Prevention and Control. (2008). Annual Epidemiological Report on Communicable Diseases in Europe 2008. https://www.ecdc.europa.eu/sites/portal/files/media/en/ publications/Publications/0812_SUR_Annual_Epidemiological_Report_2008.pdf 328 European Centre for Disease Prevention and Control. (2010). Annual Epidemiological Report on Communicable Diseases in Europe 2009 Revised edition. https://ecdc.europa.eu/sites/portal/files/ media/en/publications/Publications/0910_SUR_Annual_Epidemiological_Report_on_Communicable_ Diseases_in_Europe.pdf 329 European Centre for Disease Prevention and Control (ECDC). (2013, July 4). Point prevalence survey of healthcare-associated infections and antimicrobial use in European acute care hospitals 2011-2012. https://www.ecdc.europa.eu/en/publications-data/point-prevalence-survey-healthcare- associated-infections-and-antimicrobial-use-0 330 European Center for Disease Prevention and Control (ECDC). (2019). Healthcare-associated infections: surgical site infections. ECDC. https://www.ecdc.europa.eu/sites/default/files/documents/ AER_for_2017-SSI.pdf 331 The Centers for Disease Control and Prevention. (2020, January 2). HAI data and statistics. https://www.cdc.gov/hai/data/portal/index.html 332 Zimlichman, E., Henderson, D., Tamir, O., Franz, C., Song, P., Yamin, C. K., ... & Bates, D. W. (2013). Health care–associated infections: a meta-analysis of costs and financial impact on the US health care system. JAMA internal medicine, 173, 2039-2046. 385 333 Ducel, G., Fabry, J., & Nicolle, L. (2002). Prevention of hospital acquired infections: a practical guide. http://apps.who.int/medicinedocs/documents/s16355e/s16355e.pdf 334 Yokoe, D.S., Anderson, D.J., Berenholtz, S.M., Calfee, D.P., Dubberke, E.R., Ellingson, K.D.,.. Maragakis, L.L. (2014). A Compendium of Strategies to Prevent Healthcare-Associated Infections in Acute Care Hospitals: 2014 Updates. Infection control and hospital epidemiology : the official journal of the Society of Hospital Epidemiologists of America.35, 967-977. doi: 10.1086/677216 335 Rosenthal V.D., Ramachandran, B., Duenas, L., Alvarez-Moreno, C., Navoa-Ng, J.A., Armas-Ruiz, A….Dursun, D. (2012) Findings of the International Nosocomial Infection Control Consortium (INICC), Part I: Effectiveness of a Multidimensional Infection Control Approach on Catheter-Associated Urinary Tract Infection Rates in Pediatric Intensive Care Units of 6 Developing Countries. Infection Control & Hospital Epidemiology, 33, 696-703. doi: 10.1086/666341 336 Aboelela, S.W., Stone, P.W., Larson, E.L. (2007). Effectiveness of bundled behavioral interventions to control healthcare-associated infections: a systematic review of the literature. Journal of Hospital Infection, 66, 101-108. doi: 10.1016/j.jhin.2006.10.019 337 The Centers for Disease Control and Prevention. (2017). Healthcare-associated Infections in the United States, 2006-2016: A Story of Progress. https://www.cdc.gov/hai/surveillance/data-reports/ data-summary-assessing-progress.html 338 The Centers for Disease Control and Prevention. (2016). National and State Healthcare Associated Infections – Progress Report. https://www.cdc.gov/HAI/pdfs/progress-report/hai-progress- report.pdf 339 Worth, L. J., Bull, A. L., Spelman, T., Brett, J., & Richards, M. J. (2015). Diminishing surgical site infections in Australia: time trends in infection rates, pathogens and antimicrobial resistance using a comprehensive Victorian surveillance program, 2002–2013. infection control & hospital epidemiology, 36(4), 409-416. doi: 10.1017/ice.2014.70 340 Magill, S.S., Wilson, L.E., Thompson, D.L., Ray, S.M., Nadle, J., Lynfield, R. … Edwards, J. R. (2017). Reduction in the prevalence of healthcare-associated infections in U.S. acute care hospitals, 2015 versus 2011. Oral Abstract Session: National Trends in HAIs – IDWeek. https://idsa.confex.com/ idsa/2017/webprogram/Paper63280.html 341 Magill, S. S., Edwards, J. R., Bamberg, W., Beldavs, Z. G., Dumyati, G., Kainer, M. A., ... & Ray, S. M. (2014). Multistate point-prevalence survey of health care–associated infections. New England Journal of Medicine, 370(13), 1198-1208. Doi: 10.1056/NEJMoa1306801 342 Magill, S. S., Hellinger, W., Cohen, J., Kay, R., Bailey, C., Boland, B., … Fridkin, S. (2012). Prevalence of Healthcare-Associated Infections in Acute Care Hospitals in Jacksonville, Florida. Infection Control and Hospital Epidemiology, 33(3), 283–291. doi: 10.1086/664048 343 Zimlichman E, Henderson D, Tamir O, Franz, C., Song, P., Yamin, C.K…Bates, D.W. (2013) Health Care–Associated Infections: A Meta-analysis of Costs and Financial Impact on the US Health Care System. JAMA Intern Med. 173, 2039-46. doi: 10.1001/jamainternmed.2013.9763 344 Bratzler, D.W.,Dellinger, E.P.,Olsen, K.M.,Perl, T.M.,Auwaerter,P.G., Bolon, M.K…Weinstein, R.A. (2013). Clinical practice guidelines for antimicrobial prophylaxis in surgery. American journal of health- system pharmacy 70, 195-283. doi: 10.1089.sur/2013.9999 345 Dellinger, E.P. (2012). Colon preparation and surgical site infection. The American Journal of surgery, 204, 804-805. doi: 10.1016/j.amjsurg.2010.08.038 386 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 346 Fry, D. E. (2011). Colon preparation and surgical site infection. The American Journal of Surgery, 202, 225-232. doi: 10.1016/j.amjsurg.2010.08.038 347 Stone H. H., Haney B. B., & Kolb L. D. (1973). Prophylactic and preventive antibiotic therapy. Timing, duration and economics. Annals of Surgery, 189, 691–699, 348 Polk H. C & Lopez-Mayor J.F. (1969). Postoperative wound infection: a prospective study of determinant factors and prevention, Surgery, 66, 97–103, 349 Bratzler, DW., Houck, PM., Richards, C. et al. (2005). Use of Antimicrobial Prophylaxis for Major Surgery Baseline Results From the National Surgical Infection Prevention Project. ARCH of Surgery Journal 140, 174-182. doi: 10.1001/archsurg.140.2.174. 350 Global guidelines for the prevention of surgical site infection. (2018). Geneva: World Health Organization. 351 Bratzler, D.W., Dellinger, E.P., Olsen, K.M., Perl, T.M., Auwaeter, P.G., Bolon, M.K., … & Weinstein, R.A. (2013). Clinical practice guidelines for antimicrobial prophylaxis in surgery. American Journal for Health-System Pharmacy, 70(3). 195-283. doi: 10.2146/ajhp120568 352 Global Guidelines for the Prevention of Surgical Site Infection. (2018). Geneva: World Health Organization. Web Appendix 25, Summary of a systematic review on surgical antibiotic prophylaxis prolongation. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK536429/ 353 Rosenberger, L. H., Politano, A. D., & Sawyer, R. G. (2011). The Surgical Care Improvement Project and Prevention of Post-Operative Infection, Including Surgical Site Infection. Surgical Infections, 12(3), 163–168. doi: 10.1089/sur.2010.083 ,). הנחיות למתן אנטיביוטיקה מונעת (פרופילקסיס) לפני ניתוח. חוזר מינהל רפואה2017( . מינהל רפואה 354 https://www.health.gov.il/hozer/mr23_2017.pdf .23/2017 355 Hawn, M. T., Richman, J. S., Vick, C. C., Deierhoi, R. J., Graham, L. A., Henderson, W. G., & Itani, K. M. (2013). Timing of surgical antibiotic prophylaxis and the risk of surgical site infection. JAMA surgery, 148, 649-657. doi: 10.1001/jamasurg.2013.134 356 Serra-Aracil, X., Espin-Basany, E., Biondo, S., Guirao, X., Orrego, C., & Sitges-Serra, A. (2011). Surgical site infection in elective operations for colorectal cancer after the application of preventive measures. Archives of Surgery, 146, 606-612. doi: 10.1001/archsurg.2011.90 357 Gervaz, P., Bandiera-Clerc, C., Buchs, N. C., Eisenring, M. C., Troillet, N., Perneger, T., & Harbarth, S. (2012). Scoring system to predict the risk of surgical-site infection after colorectal resection. British Journal of surgery, 99, 589-595. doi: 10.1002/bjs.8656 358 European Center for Disease Prevention and Control. (2019). Healthcare-associated infections: surgical site infections. ECDC. https://www.ecdc.europa.eu/sites/default/files/documents/ AER_for_2017-SSI.pdf 359 Mulder, T., Crolla, R. M. P. H., Kluytmans-van den Bergh, M. F. Q., van Mourik, M. S. M., Romme, J., van der Schelling, G. P., & Kluytmans, J. A. J. W. (2019). Preoperative Oral Antibiotic Prophylaxis Reduces Surgical Site Infections After Elective Colorectal Surgery: Results From a Before-After Study. Clinical Infectious Diseases, 69(1), 93–99. https://doi.org/10.1093/cid/ciy839 387 360 Ata, A., Valerian, B. T., Lee, E. C., Bestle, S. L., Elmendorf, S. L., & Stain, S. C. (2010). The effect of diabetes mellitus on surgical site infections after colorectal and noncolorectal general surgical operations. The American surgeon, 76, 697-702. http://www.ingentaconnect.com/content/sesc/ tas/2010/00000076/00000007/art00022 361 Nelson, R.L., Gladman, E., Barbateskovic, M. Antimicrobial prophylaxis for colorectal surgery. Cochrane Database of Systematic Reviews 2014, Issue 5. Art. No.: CD001181. doi: 10.1002/14651858. CD001181.pub4. ,). הנחיות למתן אנטיביוטיקה מונעת (פרופילקסיס) לפני ניתוח. חוזר מינהל רפואה2017( . מינהל רפואה 362 https://www.health.gov.il/hozer/mr23_2017.pdf .23/2017 363 Wilson, J., Wloch, C., Saei, A., McDougall, C., Harrington, P., Charlett, A., ... & Sheridan, E. (2013). Inter-hospital comparison of rates of surgical site infection following caesarean section delivery: evaluation of a multicentre surveillance study. Journal of Hospital Infection, 84, 44-51. doi: 10.1016/j. jhin.2013.01.009 364 Kristian Opøien, H., Valbø, A., Grinde-Andersen, A., & Walberg, M. (2007). Post-cesarean surgical site infections according to CDC standards: rates and risk factors. A prospective cohort study. Acta obstetricia et gynecologica Scandinavica, 86, 1097-1102. doi: 10.1080/00016340701515225 365 Olsen, M. A., Butler, A. M., Willers, D. M., Devkota, P., Gross, G. A., & Fraser, V. J. (2008). Risk factors for surgical site infection after low transverse cesarean section. Infection Control & Hospital Epidemiology, 29, 477-484. doi: 10.1086/587810 366 Kawakita, T., & Landy, H. J. (2017). Surgical site infections after cesarean delivery: epidemiology, prevention and treatment. Maternal health, neonatology and perinatology, 3(1), 12. doi: 10.1186/s40748-017-0051-3 367 European Center for Disease Prevention and Control. (2019). Healthcare-associated infections: surgical site infections. ECDC. https://www.ecdc.europa.eu/sites/default/files/documents/ AER_for_2017-SSI.pdf 368 Kawakita, T., & Landy, H. J. (2017). Surgical site infections after cesarean delivery: epidemiology, prevention and treatment. Maternal health, neonatology and perinatology, 3(1), 12. doi: 10.1186/s40748-017-0051-3 369 Smaill, F. M., & Grivell, R. M. (2014). Antibiotic prophylaxis versus no prophylaxis for preventing infection after cesarean section. The Cochrane Library. Issue 10. doi: 10.1002/14651858.CD007482. pub3. 370 Bratzler, D. W., & Houck, P. M. (2005). Antimicrobial prophylaxis for surgery: An advisory statement from the National Surgical Infection Prevention Project. The American Journal of Surgery,189(4), 395-404. doi: 10.1016/j.amjsurg.2005.01.015 371 Committee on Practice Bulletins-Obstetrics. (2018). ACOG practice bulletin no. 199: use of prophylactic antibiotics in labor and delivery. Obstetrics and Gynecology, 132(3), e103–e119. doi: 10.1097/AOG.0000000000002833 ,). הנחיות למתן אנטיביוטיקה מונעת (פרופילקסיס) לפני ניתוח. חוזר מינהל רפואה2017( . מינהל רפואה 372 https://www.health.gov.il/hozer/mr23_2017.pdf .23/2017 373 Van Kasteren, M.E., Mannien, J., Ott, A., Kullberg, B.J., de Boer, A.S., & Gyssens, I.C. (2007) Antibiotic prophylaxis and the risk of surgical site infections following total hip arthroplasty: Timely administration Is the most important factor. Clinical Infectious Diseases, 44, 921–7 388 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 374 Dale, H., Skråmm, I., Løwer, H. L., Eriksen, H. M., Espehaug, B., Furnes, O., ... & Engesæter, L. B. (2011). Infection after primary hip arthroplasty: a comparison of 3 Norwegian health registers. Acta orthopaedica, 82, 646-654. doi: 10.3109/17453674.2011.636671 375 Chandrananth, J., Rabinovich, A., Karahalios, A., Guy, S., & Tran, P. (2016). Impact of adherence to local antibiotic prophylaxis guidelines on infection outcome after total hip or knee arthroplasty. The Journal of Hospital Infection, 93(4), 423–427. https://doi.org/10.1016/j.jhin.2016.02.019 376 European Center for Disease Prevention and Control. (2019). Healthcare-associated infections: surgical site infections. ECDC. https://www.ecdc.europa.eu/sites/default/files/documents/ AER_for_2017-SSI.pdf 377 Chandrananth, J., Rabinovich, A., Karahalios, A., Guy, S., & Tran, P. (2016). Impact of adherence to local antibiotic prophylaxis guidelines on infection outcome after total hip or knee arthroplasty. Journal of Hospital Infection, 93, 423-427. doi: 10.1016/j.jhin.2016.02.019 378 Gillespie W.J. & Walenkamp G.H. (2011). Antibiotic prophylaxis in hip fracture surgery for proximal femoral and other closed long bone fractures. Cochrane Database of Systematic Reviews, 17. doi: 10.1002/14651858.CD000244.pub2. ,). הנחיות למתן אנטיביוטיקה מונעת (פרופילקסיס) לפני ניתוח. חוזר מינהל רפואה2017( . מינהל רפואה 379 https://www.health.gov.il/hozer/mr23_2017.pdf .23/2017 380 Francis, C.W. (2007). Prophylaxis for Thromboembolism in Hospitalized medical patients. The New England Journal of Medicine, 356, 1438—1444. doi: 10.1056/NEJMcp067264 381 Ageno, W. (2012). Do medical patients need to receive pharmacologic prophylaxis for the prevention of venous thromboembolism. International Journal of Emergency Medicine, 7, S189–S192. doi: 10.1007/s11739-012-0800-2. 382 Heit, J.A., Silverstein, M.D., Mohr, D.N., Petterson, T.M. O'Fallon, W.M. & Melton, L. J. (1999) Predictors of survival after deep vein thrombosis and pulmonary embolism. Arch intern med. 159, 445- 453. 383 US Public Health Office. (2008). The Surgeon General’s Call to Action to Prevent Deep Vein Thrombosis and Pulmonary Embolism. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK44178/pdf/Bookshelf_ NBK44178.pdf 384 Tsai, J., Grant, A. M., Beckman, M. G., Grosse, S. D., Yusuf, H. R., & Richardson, L. C. (2015). Determinants of venous thromboembolism among hospitalizations of US adults: a multilevel analysis. PloS one, 10, e0123842. doi: 10.1371/journal.pone.0123842. 385 The Centers for Disease Control and Prevention. (2020, February 7). Venous Thromboembolism: Facts. https://www.cdc.gov/ncbddd/dvt/facts.html 386 Tsai, J., Grant, A. M., Beckman, M. G., Grosse, S. D., Yusuf, H. R., & Richardson, L. C. (2015). Determinants of venous thromboembolism among hospitalizations of US adults: a multilevel analysis. PloS one, 10, e0123842. doi: 10.1371/journal.pone.0123842. 387 Heit, J. A., Spencer, F. A., & White, R. H. (2016). The epidemiology of venous thromboembolism. Journal of thrombosis and thrombolysis, 41(1), 3-14. doi: 10.1007/s11239-015- 1311-6 389 388 Lim, W., Le Gal, G., Bates, S. M., Righini, M., Haramati, L. B., Lang, E., Kline, J. A., Chasteen, S., Snyder, M., Patel, P., Bhatt, M., Patel, P., Braun, C., Begum, H., Wiercioch, W., Schünemann, H. J., & Mustafa, R. A. (2018). American Society of Hematology 2018 guidelines for management of venous thromboembolism: diagnosis of venous thromboembolism. Blood Advances, 2(22), 3226–3256. https:// doi.org/10.1182/bloodadvances.2018024828 389 Grigorian, A., & Nahmias, J. T. (2019). Deep venous thrombosis (DVT), upper extremity. In StatPearls. StatPearls Publishing. 390 Centers for Disease Control and Prevention (CDC). (2020, February 7). Data and Statistics on Venous Thromboembolism. https://www.cdc.gov/ncbddd/dvt/data.html 391 Spencer, F. A., Emery, C., Joffe, S. W., Pacifico, L., Lessard, D., Reed, G., … Goldberg, R. J. (2009). Incidence rates, clinical profile, and outcomes of patients with venous thromboembolism. The Worcester VTE Study. Journal of Thrombosis and Thrombolysis, 28, 401–409. doi: 10.1007/s11239- 009-0378-3 392 Heit, J. A., Ashrani, A. A., Crusan, D. J., McBane, R. D., Petterson, T. M., & Bailey, K. R. (2017). Reasons for the persistent incidence of venous thromboembolism. Thrombosis and haemostasis, 117(02), 390-400. doi: 10.1160/TH16-07-0509. 393 Tagalakis, V., Patenaude, V., Kahn, S. R., & Suissa, S. (2013). Incidence of and mortality from venous thromboembolism in a real-world population: the Q-VTE Study Cohort. The American journal of medicine, 126, 832-e13. doi: 10.1016/j.amjmed.2013.02.024 394 Organization of Economic Cooperation and Development. (2017). Health Care Quality Indicators. Retrieved March 4, 2020, from http://stats.oecd.org/ 395 Beckman, M. G., Hooper, W. C., Critchley, S. E., & Ortel, T. L. (2010). Venous thromboembolism: a public health concern. American journal of preventive medicine, 38, S495-S501. doi: 10.1016/j. amepre.2009.12.017 396 Benjamin, E. J., Blaha, M. J., Chiuve, S. E., Cushman, M., Das, S. R., Deo, R., ... & Jiménez, M. C. (2017). Heart disease and stroke statistics-2017 update: a report from the American Heart Association. Circulation, 135(10), e146-e603. 397 Roach, R. E., Lijfering, W. M., Rosendaal, F. R., Cannegieter, S. C., & le Cessie, S. (2014). Sex Difference in Risk of Second but Not of First Venous ThrombosisClinical Perspective. Circulation, 129, 51-56. doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.113.004768 398 Stevens, S.M., & Douketis, J.D., (2012). Deep Vein Thrombosis Prophylaxis in Hospitalized Medical Patients: Current Recommendations, General Rates of Implementation, and Initiatives for Improvement. Clinics in Chest Medicine, 31, 675-689. doi: 10.1016/j.ccm.2010.07.005 399 Goldhaber, S.Z. (2010). Risk Factors for Venous Thromboembolism. Journal of the American College of Cardiology ; 56, 1–7. doi: 10.1016/j.jacc.2010.01.057 400 Ageno, W. (2012). Do medical patients need to receive pharmacologic prophylaxis for the prevention of venous thromboembolism. International Journal of Emergency Medicine, 7, S189–S192. doi: 10.1007/s11739-012-0800-2. 401 Granziera, S. & Cohen, AT. (2015). VTE primary prevention, including hospitalized medical and orthopedic surgical patients. Thrombotic and Hemostatic Journal, 113, 1216-1223. doi: 10.1160/TH14- 10-0823 390 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 402 Heit, J. A., Spencer, F. A., & White, R. H. (2016). The epidemiology of venous thromboembolism. Journal of thrombosis and thrombolysis, 41(1), 3-14. doi: 10.1007/s11239-015- 1311-6 403 Qaseem, A., Chou, R., Humphrey, L. L., Starkey, M., & Shekelle, P. (2011). Venous thromboembolism prophylaxis in hospitalized patients: a clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of internal medicine, 155, 625-632. doi: 10.7326/0003-4819-155-9- 201111010-00011 404 Schünemann, H. J., Cushman, M., Burnett, A. E., Kahn, S. R., Beyer-Westendorf, J., Spencer, F. A., … Wiercioch, W. (2018). American Society of Hematology 2018 guidelines for management of venous thromboembolism: prophylaxis for hospitalized and nonhospitalized medical patients. Blood Advances, 2(22), 3198–3225. https://doi.org/10.1182/bloodadvances.2018022954 405 Barbar, S., Noventa, V., Rosseto, V., Ferrari, A., Brandolin, B., Perlati, M….& Prandoni, P. (2010). A risk assessment model for the identification of hospitalized medical patients at risk for venous thromboembolism: The Padua Prediction Score. Thrombotic and Hemostatic Journal, 8, 2450-2457. doi: 10.1111/j.1538-7836.2010.04044.x 406 Germini, F., Agnelli, G., Fedele, M., Galli, M. G., Giustozzi, M., Marcucci, M., ... & Becattini, C. (2016). Padua prediction score or clinical judgment for decision making on antithrombotic prophylaxis: a quasi-randomized controlled trial. Journal of thrombosis and thrombolysis, 336, 1-4. doi: 10.1007/ s11239-016-1358-z https:// .). מבדק איכות מחלקות כירורגיה כללית2013( . האגף להבטחת איכות, המחלקה למבדקי איכות 407 www.health.gov.il/PublicationsFiles/QA%D6%B9_Gen_Surgery2013.pdf 408 Kearon, C., Akl, E. A., Ornelas, J., Blaivas, A., Jimenez, D., Bounameaux, H., ... & Stevens, S. M. (2016). Antithrombotic therapy for VTE disease: CHEST guideline and expert panel report. CHEST Journal, 149, 315-352. doi: 10.1016/j.chest.2015.11.026 409 Anderson, D. R., Morgano, G. P., Bennett, C., Dentali, F., Francis, C. W., Garcia, D. A., Kahn, S. R., Rahman, M., Rajasekhar, A., Rogers, F. B., Smythe, M. A., Tikkinen, K. A. O., Yates, A. J., Baldeh, T., Balduzzi, S., Bro-ek, J. L., Ikobaltzeta, I. E.-, Johal, H., Neumann, I., … Dahm, P. (2019). American Society of Hematology 2019 guidelines for management of venous thromboembolism: prevention of venous thromboembolism in surgical hospitalized patients. Blood Advances, 3(23), 3898–3944. https://doi. org/10.1182/bloodadvances.2019000975 410 Sadaghianloo, N., & Dardik, A. (2016). The efficacy of intermittent pneumatic compression in the prevention of lower extremity deep venous thrombosis. Journal of Vascular Surgery: Venous and Lymphatic Disorders, 4, 248-256. 411 Ho, K. M., & Tan, A. J. (2013). Stratified meta-analysis of intermittent pneumatic compression to the lower limbs to prevent venous thromboembolism in hospitalized patients. Circulation, 128, 1003- 1020. doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA-113.002690 412 Jobin, S., Kalliainen, L., Adebayo, L., Agarwal, Z., Card, R., Christie, B., … & Morton, C. (2012). Venous thromboembolism prophylaxis. Agency for Healthcare Research and Quality. 413 Bartholomew, J. R. (2017). Update on the management of venous thromboembolism. Cleveland Clinic Journal of Medicine, 84(12 Suppl 3), 39–46. https://doi.org/10.3949/ccjm.84.s3.04 414 Mustafa, J., Asher, I., & Sthoeger, Z. (2018). Upper extremity deep vein thrombosis: symptoms, diagnosis, and treatment. The Israel Medical Association Journal, 20(1), 53–57. 391 415 Dentali, F., Douketis, J. D., Gianni, M., Lim, W., & Crowther, M. A. (2007). Meta-analysis: anticoagulant prophylaxis to prevent symptomatic venous thromboembolism in hospitalized medical patients. Annals of Internal Medicine, 146, 278-288. doi: 10.7326/0003-4819-146-4-200702200-00007 416 ACOG Practice Bulletin. No. 84. (2014). Prevention of Deep Vein Thrombosis and Pulmonary Embolism. Clinical Management Guidelines for Obstetrician-Gynecologists. Obstetrics and Gynecology, 110, 429-440. doi: 10.1097/01.AOG.0000263919.23437.15 417 Al Yami, M. S., Silva, M. A., Donovan, J. L., & Kanaan, A. O. (2018). Venous thromboembolism prophylaxis in medically ill patients: a mixed treatment comparison meta-analysis. Journal of thrombosis and thrombolysis, 45(1), 36-47. doi: 10.1007/s11239-017-1562-5 418 Park, B., Messina, L., Dargon, P., Huang, W., Ciocca, R. & Anderson, F.A. (2009). Recent Trends in Clinical Outcomes and Resource Utilization for Pulmonary Embolism in the United States Findings From the Nationwide Inpatient Sample. Chest, 136, 983-990. doi: 10.1378/chest.08-2258 419 Kakkos, S. K., Caprini, J. A., Geroulakos, G., Nicolaides, A. N., Stansby, G. P., & Reddy, D. J. (2008). Combined intermittent pneumatic leg compression and pharmacological prophylaxis for prevention of venous thromboembolism in high-risk patients. Cochrane Database Syst Rev, 4(4). doi: 10.1002/14651858.CD005258.pub2. 420 Kakkos, S. K., Caprini, J. A., Geroulakos, G., Nicolaides, A. N., Stansby, G., Reddy, D. J., & Ntouvas, I. (2016). Combined intermittent pneumatic leg compression and pharmacological prophylaxis for prevention of venous thromboembolism. The Cochrane Library. doi: 10.1002/14651858.CD005258. pub3 421 McCullough, M., Kholdani, C., & Zamanian, R. T. (2018). Prevention of Deep Vein Thrombosis and Pulmonary Embolism in High-Risk Medical Patients. Clinics in Chest Medicine, 39(3), 483–492. https://doi.org/10.1016/j.ccm.2018.04.002 422 Cohen, AT., Tapson, V.F., Bergmann, J.F., Goldhaber, S.Z., Kakkar, A.K., Deslandes, B. … Endorse Investigators. (2008). Venous thromboembolism risk and prophylaxis in the acute hospital care setting (ENDORSE study): a multinational cross-sectional study. The Lancet 371, 387-394. doi: 10.1016/S0140- 6736(08)60202-0 423 Kahn, S.R., Panju, A., Geerts, W., Pineo, G.F., Desjardins, L., Turpie, A.G….Sebaldt, R.J. (2007). CURVE study investigators. Multicenter evaluation of the use of venous thromboembolism prophylaxis in acutely ill medical patients in Canada. Thrombosis Research 119 ,145-155. doi: 10.1016/j. thromres.2006.01.011 ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2018( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 424 . מינהל איכות, בטיחות2017-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים(, דו"ח לשנים https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_2013-2017.pdf .ושירות, משרד הבריאות ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2019( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 425 . אגף בכיר איכות2018-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_2013-2018. .ובטיחות, משרד הבריאות pdf ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2020( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 426 . אגף בכיר איכות2019-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.gov.il/BlobFolder/reports/quality-national-prog-2013-2019/he/files_ .ובטיחות, משרד הבריאות publications_quality_indicators_quality-national-prog-2013-2019.pdf 392 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 427 Geerts, W.H., Berggyist, D., Pineo, G.F., Heit, J.A., Samama, C.M., Lassen, M.R. & Colwell, C.W. (2008). Prevention Of Venous Thromboembolism: American College Of Chest Physicians Evidence- Based Clinical Practice Guidelines (8th Edition). Chest. 133, 381S-453S. doi: 10.1378/chest.08-0656 428 Healthcare Cost and Utilization Project (HCUP). (2020). HCUP Fast Stats - Most Common Operations in Hospital Inpatient Stays. Agency for Healthcare Research and Quality (AHRQ). https:// hcup-us.ahrq.gov/faststats/NationalProceduresServlet 429 Lauterbach, R., Joseph, M., Haklai, Z., Gil, L., & Lowenstein, L. (2019). Geographic variation of hysterectomy rates in the Israeli health care system during the years 2007-2016. Israel Journal of Health Policy Research, 8(1), 52. https://doi.org/10.1186/s13584-019-0321-9 430 Clarke-Pearson, D. & Geller, EJ. (2013). Complications in Hysterectomy. Obstetrics and Gynecology; 121, 654-673. doi: 10.1097/AOG.0b013e312841594 ). כריתת רחם, טיפולים אלטרנטיביים ונגישות למידע. מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה2005( . הכנסת 431 www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/maamad/2005-05-03-01..182 , מושב שלישי. פרוטוקול16-– הכנסת ה rtf 432 Clarke-Pearson, D. & Geller, EJ. (2013). Complications in Hysterectomy. Obstetrics and Gynecology; 121, 654-673. doi: 10.1097/AOG.0b013e312841594 433 Healthcare Cost and Utilization Project. (2014). HCUPnet - Hospital Inpatient National Statistics. https://hcupnet.ahrq.gov/#query/eyJBTkFMWVNJU19UWVBFIjpbIkFUX00iXSwiT1VUQ09NR V9NRUFTVVJFUyI6WyJPTV9OVU1CRVIiLCJPTV9SQVRFIl0sIlBBVElFTlRfQ0hBUiI6WyJQQ19QQUNNIiw iUENfRyJdLCJZRUFSUyI6WyJZUl8yMDE0Il0sIlBSSU5DSVBMRV9PUl9BTEwiOlsiUEFfQUxMTElTVEVEIl0 sIlRBQkxFX1RZUEUiOlsiVFRfQUxMQ09ERVMiXSwiQ0FURUdPUklaQVRJT05fVFlQRSI6WyJDVF9JQ0Q5 UCJdLCJDVF9JQ0Q5UCI6WyI0NTA1IiwiNDU4NCIsIjI1MTIiLCI0NTg2IiwiNDU4OCIsIjI1MTYiXSwiREFUQ VNFVF9TT1VSQ0UiOlsiRFNfTklTIl19 434 Gendy, R., Walsh, C. A., Walsh, S. R., & Karantanis, E. (2011). Vaginal hysterectomy versus total laparoscopic hysterectomy for benign disease: a metaanalysis of randomized controlled trials. American journal of obstetrics and gynecology, 204, 388-e1. doi: 10.1016/j.ajog.2010.12.059 435 ACOG. (2017). Choosing the Route of Hysterectomy for Benign Disease. ACOG Committee Opinion, Number 701 (Replaces Committee Opinion Number 444, November 2009). https://www.acog. org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Gynecologic-Practice/ Choosing-the-Route-of-Hysterectomy-for-Benign-Disease 436 Hodges, K. Daivs, B.R., & Swain, L.S.M (2014). Prevention and Management of Hysterectomy Complications. Clinical Obstetrics and Gynecology, 57, 43-57. doi: 10/1097/GRF.0000000000000004 437 Barber, E. L., Neubauer, N. L., & Gossett, D. R. (2015). Risk of venous thromboembolism in abdominal versus minimally invasive hysterectomy for benign conditions. American Journal of Obstetrics & Gynecology, 212(5), 609-e1. doi: 10.1016/j.ajog.2014.12.006 438 Kahr, H. S., Thorlacius-Ussing, O., Christiansen, O. B., Skals, R. K., Torp-Pedersen, C., & Knudsen, A. (2018). Venous thromboembolic complications to hysterectomy for benign disease: A nationwide cohort study. Journal of Minimally Invasive Gynecology, 25(4), 715-723.e2. https://doi.org/10.1016/j. jmig.2017.11.017 439 Swenson, C. W., Berger, M. B., Kamdar, N. S., Campbell Jr, D. A., & Morgan, D. M. (2015). Risk factors for venous thromboembolism after hysterectomy. Obstetrics and gynecology, 125(5), 1139- 1144. doi: 10.1097/AOG.0000000000000822 393 440 Kahr, H. S., Thorlacius-Ussing, O., Christiansen, O. B., Skals, R. K., Torp-Pedersen, C., & Knudsen, A. (2017). Venous Thromboembolic Complications to Hysterectomy for Benign Disease. a Nationwide Cohort Study. Journal of minimally invasive gynecology. doi: 10.1016/j.jmig.2017.11.017 441 Jørgensen, S. L., Mogensen, O., Wu, C., Lund, K., Iachina, M., Korsholm, M., & Jensen, P. T. (2019). Nationwide Introduction of Minimally Invasive Robotic Surgery for Early-Stage Endometrial Cancer and Its Association With Severe Complications. JAMA Surgery, 154(6), 530–538. https://doi. org/10.1001/jamasurg.2018.5840 442 Barber, E. L., Gehrig, P. A., & Clarke-Pearson, D. L. (2016). Venous thromboembolism in minimally invasive compared with open hysterectomy for endometrial cancer. Obstetrics & Gynecology, 128, 121-126. doi: 10.1097/AOG.0000000000001492 443 Hansen, C.T., Kehlet, H., Moller, C., Morch, L., Utzon, J. & Otteson, B. (2008).Timing of heparin prophylaxis and bleeding complications in hysterectomy a nationwide prospective cohort study of 9,949 Danish women. Acta Obstetricia et Gynecologica, 87, 1039-1047. doi: 10.1080/00016340802419384 444 Kahr, H. S., Thorlacius-Ussing, O., Christiansen, O. B., Skals, R. K., Torp-Pedersen, C., & Knudsen, A. (2017). Venous Thromboembolic Complications to Hysterectomy for Benign Disease. a Nationwide Cohort Study. Journal of minimally invasive gynecology. doi: 10.1016/j.jmig.2017.11.017 445 American Congress of Obstetricians and Gynecologists. (2007, Reaffirmed 2018). Prevention of deep vein thrombosis and pulmonary embolism: clinical management guidelines for obstetrician- gynecologists. Practice Bulletin No. 84. Obstetrics and Gynecology, 110, 429-440. doi: 10.1097/01. AOG.0000263919.23437.15 446 Geerts, W. H., Bergqvist, D., Pineo, G. F., Heit, J. A., Samama, C. M., Lassen, M. R., Colwell, C. W., & American College of Chest Physicians. (2008). Prevention of venous thromboembolism: American College of Chest Physicians Evidence-Based Clinical Practice Guidelines (8th Edition). Chest, 133(6 Suppl), 381S-453S. https://doi.org/10.1378/chest.08-0656 ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2020( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 447 . אגף בכיר איכות2019-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.gov.il/BlobFolder/reports/quality-national-prog-2013-2019/he/files_ .ובטיחות, משרד הבריאות publications_quality_indicators_quality-national-prog-2013-2019.pdf 448 The American Congress of Obstetricians and Gynecologists. (2016). Practice Bulletin 171: Management of Preterm Labor. Obstetrics and Gynecology, 128(4). e155-e164. doi: 10.1097/ AOG.0000000000001711 449 World Health Organization. (2017). Preterm birth – Fact Sheet. http://www.who.int/ mediacentre/factsheets/fs363/en/ . משרד2000-2017 ,). לידות חי בישראל2019( . חקלאי, צ., גורדון, ש., שליצ'קוב, ג., רובין, ל., ופישר, נ 450 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BIRTH_2000_2017.pdf.הבריאות: אגף המידע ומחלקת האם והילד 451 Richter, L. L., Ting, J., Muraca, G. M., Boutin, A., Wen, Q., Lyons, J., Synnes, A., & Lisonkova, S. (2019). Temporal Trends in Preterm Birth, Neonatal Mortality, and Neonatal Morbidity Following Spontaneous and Clinician-Initiated Delivery in Canada, 2009-2016. Journal of Obstetrics and Gynaecology Canada, 41(12), 1742-1751.e6. https://doi.org/10.1016/j.jogc.2019.02.151 452 Hamilton, B. E., Martin, J. A., & Osterman, M. J. K. (2020). Births: Provisional Data for 2019. Division of Vital Statistics, National Center for Health Statistics. https://www.cdc.gov/nchs/data/vsrr/ vsrr-8-508.pdf 394 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 453 March of Dimes. (2017). Preterm labor and premature birth: Are you at risk? https://www. marchofdimes.org/complications/preterm-labor-and-premature-birth-are-you-at-risk.aspx 454 March of Dimes. (2016). The March of Dimes Data Book for Policy Makers: Maternal, Infant, and Child Health in the United States, 2016. https://www.marchofdimes.org/materials/March-of-Dimes- 2016-Databook.pdf 455 Eunice Kennedy Shriver National Institute of Child Health and Human Development. (2017). What are the risk factors for preterm labor and birth?. National Institutes of Health. https://www.nichd. nih.gov/health/topics/preterm/conditioninfo/who_risk 456 MacDorman, M. F., Mathews, T. J., Mohangoo, A. D., & Zeitlin, J. (2014). International comparisons of infant mortality and related factors: United States and Europe, 2010. National Vital Statistics Reports – CDC, 63(5). https://stacks.cdc.gov/view/cdc/25388 457 Liu, L., Oza, S., Hogan, D., Chu, Y., Perin, J., Zhu, J., ... & Black, R. E. (2017). Global, regional, and national causes of under-5 mortality in 2000–15: an updated systematic analysis with implications for the Sustainable Development Goals. The Lancet, 388(10063), 3027-3035. 458 Patel, R. M., Kandefer, S., Walsh, M. C., Bell, E. F., Carlo, W. A., Laptook, A. R., ... & Hale, E. C. (2015). Causes and timing of death in extremely premature infants from 2000 through 2011. New England Journal of Medicine, 372(4), 331-340. doi: 10.1056/NEJMoa1403489 459 Härkin, P., Marttila, R., Pokka, T., Saarela, T., & Hallman, M. (2019). Survival analysis of a cohort of extremely preterm infants born in Finland during 2005-2013. The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, 1–7. https://doi.org/10.1080/14767058.2019.1668925 460 Anderson, J. G., Baer, R. J., Partridge, J. C., Kuppermann, M., Franck, L. S., Rand, L., ... & Rogers, E. E. (2016). Survival and major morbidity of extremely preterm infants: a population-based study. Pediatrics, 138(1). e20154434. doi: 10.1542/peds.2015-4434 461 Nkadi, P. O., Merritt, T. A., & Pillers, D.-A. M. (2009). An Overview of Pulmonary Surfactant in the Neonate: Genetics, Metabolism, and the Role of Surfactant in Health and Disease. Molecular Genetics and Metabolism, 97(2), 95–101. doi: 10.1016/j.ymgme.2009.01.015 462 Glaser, K., Speer, C. P., & Wright, C. J. (2019). Fine Tuning Non-invasive Respiratory Support to Prevent Lung Injury in the Extremely Premature Infant. Frontiers in Pediatrics, 7, 544. https://doi. org/10.3389/fped.2019.00544 463 Liptzin, D. R., Landau, L. I., & Taussig, L. M. (2015). Sex and the lung: observations, hypotheses, and future directions. Pediatric pulmonology, 50(12), 1159-1169. doi: 10.1002/ppul.23178 464 Stoll, B. J., Hansen, N. I., Bell, E. F., Shankaran, S., Laptook, A. R., Walsh, M. C., … Higgins, R. D. (2010). Neonatal Outcomes of Extremely Preterm Infants From the NICHD Neonatal Research Network. Pediatrics, 126(3), 443–456. doi: 10.1542/peds.2009-2959 465 Weisz, D. E., Yoon, E., Dunn, M., Emberley, J., Mukerji, A., Read, B., Shah, P. S., & Canadian Neonatal Network Investigators. (2020). Duration of and trends in respiratory support among extremely preterm infants. Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition. https://doi.org/10.1136/ archdischild-2020-319496 466 Hibbard, J. U., Wilkins, I., Sun, L., Gregory, K., Haberman, S., Hoffman, M., … Zhang, J. (2010). Respiratory Morbidity in Late Preterm Births. JAMA, 304(4), 419–425. doi: 10.1001/jama.2010.1015 395 467 Martinka, D., Barrett, J., Mei-Dan, E., Zaltz, A., & Melamed, N. (2019). Respiratory morbidity in late preterm twin infants. Archives of Gynecology and Obstetrics, 300(2), 337–345. https://doi. org/10.1007/s00404-019-05191-z 468 Patel, R. M., Kandefer, S., Walsh, M. C., Bell, E. F., Carlo, W. A., Laptook, A. R., ... & Hale, E. C. (2015). Causes and timing of death in extremely premature infants from 2000 through 2011. New England Journal of Medicine, 372(4), 331-340. doi: 10.1056/NEJMoa1403489 469 Schindler, T., Koller-Smith, L., Lui, K., Bajuk, B., Bolisetty, S., & New South Wales and Australian Capital Territory Neonatal Intensive Care Units’ Data Collection. (2017). Causes of death in very preterm infants cared for in neonatal intensive care units: a population-based retrospective cohort study. BMC Pediatrics, 17(1), 59. https://doi.org/10.1186/s12887-017-0810-3 470 Roberts, D., Brown, J., Medley, N., Dalziel, S. R. (2017). Antenatal corticosteroids for accelerating fetal lung maturation for women at risk of preterm birth. Cochrane Database of Systematic Reviews, Issue 3. Art. No. : CD004454. doi: 10.1002/14651858.CD004454.pub3 היחידה לחקר בריאות האישה והילד, האיגוד הישראלי- המרכז הלאומי לבקרת מחלות, מכון גרטנר 471 גרם או פחות) דו"ח1500( ). מסד הנתונים הלאומי של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד2019( .לנאונטולוגיה http://www.gertnerinst.org.il/ .. היחידה לחקר בריאות האישה והילד2012-2017 ומגמות השנים2017 - מסכם /epidemiology/woman_child/vlbw_registry 472 The American Congress of Obstetricians and Gynecologists. (2016). Practice Bulletin 171: Management of Preterm Labor. Obstetrics and Gynecology, 128(4). e155-e164. doi: 10.1097/ AOG.0000000000001711 473 National Institute for Health and Care Excellence. (2015, Updated 2019). Preterm labour and birth. NICE Guideline [NG25]. NICE. https://www.nice.org.uk/guidance/ng25/chapter/ Recommendations#maternal-corticosteroids 474 World Health Organization. (2015). WHO recommendations on interventions to improve preterm birth outcomes. http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/183037/1/9789241508988_eng.pdf 475 Bhatt, D. R., White, R., Martin, G., Van Marter, L. J., Finer, N., Goldsmith, J. P., ... & Ramanathan, R. (2010). Transitional hypothermia in preterm newborns. Advances in Neonatal Care, 10, S15-S17. doi: 10.1038/sj.jp.7211842 476 Bissinger, R. L., & Annibale, D. J. (2010). Thermoregulation in very low-birth-weight infants during the golden hour: results and implications. Advances in Neonatal Care, 10, 230-238. doi: 10.1097/ ANC.0b013e3181f0ae63 477 Miller, S. S., Lee, H. C., & Gould, J. B. (2011). Hypothermia in very low birth weight infants: distribution, risk factors and outcomes. Journal of Perinatology, 31, S49-S56. doi: 10.1038/jp.2010.177. 478 Russo, A., McCready, M., Torres, L., Theuriere, C., Venturini, S., Spaight, M., ... & Grunebaum, A. (2014). Reducing hypothermia in preterm infants following delivery. Pediatrics, 133, e1055-e1062. doi: 10.1542/peds.2013-2544 479 Mandy, G. T. (2019). Short-term complications of the preterm infant. In M.S. Kim (Ed.). UpToDate. Retrieved June 13, 2019, from https://www-uptodate-com.beilinson-ez.medlcp.tau.ac.il/ contents/short-term-complications-of-the-preterm-infant 396 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 480 Laptook, A. R., Bell, E. F., Shankaran, S., Boghossian, N. S., Wyckoff, M. H., Kandefer, S., … Generic and Moderate Preterm Subcommittees of the NICHD Neonatal Research Network. (2018). Admission Temperature and Associated Mortality and Morbidity among Moderately and Extremely Preterm Infants. The Journal of Pediatrics, 192, 53–59.e2. doi: 10.1016/j.jpeds.2017.09.021 481 Fairchild, K. D., Sun, C. C. J., Gross, G. C., Okogbule-Wonodi, A. C., Chasm, R. M., & Viscardi, R. M. (2011). NICU admission hypothermia, chorioamnionitis, and cytokines. Journal of perinatal medicine, 39, 731-736. doi: 10.1515/JPM.2011.078 482 Pinheiro, J. M., Furdon, S. A., Boynton, S., Dugan, R., Reu-Donlon, C., & Jensen, S. (2014). Decreasing hypothermia during delivery room stabilization of preterm neonates. Pediatrics, 133, e218-e226. doi: 10.1542/peds.2013-1293 483 de Siqueira Caldas, J. P., Ferri, W. A. G., Marba, S. T. M., Aragon, D. C., Guinsburg, R., de Almeida, M. F. B., Diniz, E. M. A., Silveira, R. C. S., Alves Junior, J. M. S., Pavanelli, M. B., Bentlin, M. R., Ferreira, D. M. L. M., Vale, M. S., Fiori, H. H., Duarte, J. L. M. B., Meneses, J. A., Cwajg, S., Carvalho, W. B., Ferrari, L. S. L., … Kawakami, M. D. (2019). Admission hypothermia, neonatal morbidity, and mortality: evaluation of a multicenter cohort of very low birth weight preterm infants according to relative performance of the center. European Journal of Pediatrics, 178(7), 1023–1032. https://doi.org/10.1007/s00431-019-03386- 9 484 Wilson, E., Maier, R. F., Norman, M., Misselwitz, B., Howell, E. A., Zeitlin, J., ... & Group, R. (2016). Admission Hypothermia in Very Preterm Infants and Neonatal Mortality and Morbidity. The Journal of pediatrics, 175, 61-67. doi: 10.1016/j.jpeds.2016.04.016 485 Russo, A., McCready, M., Torres, L., Theuriere, C., Venturini, S….Prelman, J. (2014). Reducing hypothermia in preterm infants following delivery. Pediatrics, 133, e1055-e1062. doi: 10.1542/ peds.2013-2544. 486 Schwarzmann Aley-Raz, E., Talmon, G., Peniakov, M., Hasanein, J., Felszer-Fisch, C., & Weiner, S. A. (2020). Reducing neonatal hypothermia in premature infants in an israeli neonatal intensive care unit. The Israel Medical Association Journal, 22(9), 542–546. 487 McCall, E. M., Alderdice, F., Halliday, H. L., Jenkins, J. G., & Vohra, S. (2010). Interventions to prevent hypothermia at birth in preterm and/or low birthweight infants. The Cochrane Library. doi: 10.1002/14651858.CD004210.pub4. 488 Billimoria, Z., Chawla, S., Bajaj, M., & Natarajan, G. (2013). Improving admission temperature in extremely low birth weight infants: a hospital-based multi-intervention quality improvement project. Journal of perinatal medicine, 41, 455-460. doi: 10.1515/jpm-2012-O259 489 Black, R. E., Allen, L. H., Bhutta, Z. A., Caulfield, L. E., De Onis, M., Ezzati, M., ... & Maternal and Child Undernutrition Study Group. (2008). Maternal and child undernutrition: global and regional exposures and health consequences. The lancet, 371(9608), 243-260. doi: 10.1016/S0140- 6736(07)61690-0 490 Prado, E.L. & Dewey, K. G. (2014). Nutrition and brain development in early life. Nutrition Reviews, 72, 267–284. doi: 10.1111/nure.12102 491 Birch, L., Savage, J. S., & Ventura, A. (2007). Influences on the Development of Children’s Eating Behaviours: From Infancy to Adolescence. Canadian Journal of Dietetic Practice and Research, 68(1), s1–s56. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2678872/ 397 492 UNICEF / WHO / World Bank Group. (2020). Levelsand Trends in Child Malnutrition: Key findings of the 2020 edition. World Health Organization. https://www.unicef.org/media/69816/file/Joint- malnutrition-estimates-2020.pdf ממצאים סוציו כלכליים2016 ). סקר ביטחון תזונתי2018( . אנדבלד, מ., הלר, א., ברקלי, נ., וגוטליב, ד 493 https://www.btl.gov.il/Publications/research/Documents/mechkar_127.pdf .עיקריים. ביטוח לאומי 494 Dieterich, C. M., Felice, J. P., O’Sullivan, E., & Rasmussen, K. M. (2013). Breastfeeding and Health Outcomes for the Mother-Infant Dyad. Pediatric Clinics of North America, 60(1), 31–48. doi: 10.1016/j.pcl.2012.09.010 495 Ip, S., Chung, M., Raman, G., Trikalinos, T. A., & Lau, J. (2009). A summary of the Agency for Healthcare Research and Quality's evidence report on breastfeeding in developed countries. Breastfeeding medicine, 4(S1), S-17. 496 Victora, C. G., Bahl, R., Barros, A. J., França, G. V., Horton, S., Krasevec, J., ... & Group, T. L. B. S. (2016). Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. The Lancet, 387(10017), 475-490. http://www.ilcambiamento.it/files/allattamento1.pdf 497 Quigley, M. A., Carson, C., Sacker, A., & Kelly, Y. (2016). Exclusive breastfeeding duration and infant infection. European journal of clinical nutrition, 70(12), 1420-1427. doi: 10.1038/ejcn.2016.135 498 Rito, A. I., Buoncristiano, M., Spinelli, A., Salanave, B., Kune-ová, M., Hejgaard, T., García Solano, M., Fija-kowska, A., Sturua, L., Hyska, J., Kelleher, C., Duleva, V., Musi- Milanovi-, S., Farrugia Sant’Angelo, V., Abdrakhmanova, S., Kujundzic, E., Peterkova, V., Gualtieri, A., Pudule, I., … Breda, J. (2019). Association between Characteristics at Birth, Breastfeeding and Obesity in 22 Countries: The WHO European Childhood Obesity Surveillance Initiative - COSI 2015/2017. Obesity Facts, 12(2), 226–243. https://doi. org/10.1159/000500425 499 Hauck, F. R., Thompson, J. M., Tanabe, K. O., Moon, R. Y., & Vennemann, M. M. (2011). Breastfeeding and reduced risk of sudden infant death syndrome: a meta-analysis. Pediatrics, 128(1), 103-110. doi: 10.1542/peds.2010-3000 500 Thompson, J. M. D., Tanabe, K., Moon, R. Y., Mitchell, E. A., McGarvey, C., Tappin, D., Blair, P. S., & Hauck, F. R. (2017). Duration of Breastfeeding and Risk of SIDS: An Individual Participant Data Meta- analysis. Pediatrics, 140(5). https://doi.org/10.1542/peds.2017-1324 501 Eidelman, A. I., Schanler, R. J., Johnston, M., Landers, S., Noble, L., Szucs, K., & Viehmann, L. (2012). Breastfeeding and the use of human milk. Pediatrics, 129(3), e827-e841. 502 Victora, C. G., Bahl, R., Barros, A. J., França, G. V., Horton, S., Krasevec, J., ... & Group, T. L. B. S. (2016). Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. The Lancet, 387(10017), 475-490. 503 Eidelman, A. I., Schanler, R. J., Johnston, M., Landers, S., Noble, L., Szucs, K., & Viehmann, L. (2012). Breastfeeding and the use of human milk. Pediatrics, 129(3), e827-e841. 504 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Breastfeeding Rates. https://www.cdc. gov/breastfeeding/data/reportcard.htm 505 Cai, X., Wardlaw, T., & Brown, D. W. (2012). Global trends in exclusive breastfeeding. International Breastfeeding Journal, 7, 12. doi: 10.1186/1746-4358-7-12 398 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 506 World Breastfeeding Week 2019 Protect Breastfeeding in the Workplace. (2019). Pan American Health Organization. https://www.paho.org/hq/index.php?option=com_docman&view=downlo ad&slug=protect-breastfeeding-in-the-workplace-wbw-2019&Itemid=270&lang=en 507 Global Breastfeeding Collective. (2019). Global Breastfeeding Scorecard, 2019: Increasing Commitment to Breastfeeding Through Funding and Improved Policies and Programmes. World Health Organization (WHO) and United Nations Children’s Fund (UNICEF). https://www.who.int/nutrition/ publications/infantfeeding/global-bf-scorecard-2019/en/ ,). מב"ת לרך: סקר מצב בריאות ותזונה לאומי מלידה עד גיל שנתיים2014( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות 508 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/mabat-infant.pdf.pdf.352 . פרסום2009-2012 509 Dieterich, C. M., Felice, J. P., O’Sullivan, E., & Rasmussen, K. M. (2013). Breastfeeding and Health Outcomes for the Mother-Infant Dyad. Pediatric Clinics of North America,60(1), 31-48. doi: 10.1016/j.pcl.2012.09.010 510 Eidelman, A. I., Schanler, R. J., Johnston, M., Landers, S., Noble, L., Szucs, K., & Viehmann, L. (2012). Breastfeeding and the use of human milk. Pediatrics, 129(3), e827-e841. 511 World Health Organization. (2015). Postnatal care for mothers and newborns: Highlights from the World Health Organization 2013 Guidelines. http://www.who.int/maternal_child_adolescent/ publications/WHO-MCA-PNC-2014-Briefer_A4.pdf?ua=1 .1/2021 :’). חוזר לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט. חוזר מס2021( . חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 512 https://www.health.gov.il/hozer/bz01_2021.pdf .משרד הבריאות 513 The Joint Commission. (2017). America's Hospitals: Improving Quality and Safety. http:// jointcommission.new-media-release.com/2017_annual_report/ 514 Kaza, L. A. (2002). Prevention of iron deficiency in infants and toddlers. American Family Physician, 66, 1217-1224. 515 Radlowski, E. C., & Johnson, R. W. (2013). Perinatal iron deficiency and neurocognitive development. Frontiers in Human Neuroscience, 7, 585. https://doi.org/10.3389/fnhum.2013.00585 516 Lönnerdal, B. (2017). Development of iron homeostasis in infants and young children. The American Journal of Clinical Nutrition, 106(Suppl 6), 1575S-1580S. https://doi.org/10.3945/ ajcn.117.155820 517 van der Merwe, L. F., & Eussen, S. R. (2017). Iron status of young children in Europe. The American Journal of Clinical Nutrition, 106(Suppl 6), 1663S-1671S. https://doi.org/10.3945/ ajcn.117.156018 518 Meyerovitch, J., Sherf, M., Antebi, F., Barhoum-Noufi, M., Horev, Z., Jaber, L., ... Koren, A. (2006). The incidence of anemia in an Israeli population: A population analysis for anemia in 34512 Israeli infants aged 9 to 18 months. Pediatrics, 118, e1055-e1060. .1/2021 :’). חוזר לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט. חוזר מס2021( . חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 519 https://www.health.gov.il/hozer/bz01_2021.pdf .משרד הבריאות 520 SHARE Project. (2016). SHARE: The Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe. http:// www.share-project.org/fileadmin/SHARE_Brochure/share_broschuere_web_final.pdf 399 . מאפיינים בריאותיים של2 . פרק2017 בישראל: שנתון סטטיסטי65+ ). בני2018( .ברוקדייל-ג'וינט- מאיירס 521 https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/ . ודפוסי שימוש בשירותי בריאות. מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל+65 בני uploads/2018/12/Chapter2_2017-compressed.pdf 522 Ellis, G., Whitehead, M. A., Robinson, D., O’Neill, D., & Langhorne, P. (2011). Comprehensive geriatric assessment for older adults admitted to hospital: meta-analysis of randomised controlled trials. The BMJ, 343, d6553. doi: 10.1136/bmj.d6553 523 Tran, H.-P. T., & Leonard, S. D. (2017). Geriatric assessment for primary care providers. Primary Care, 44(3), 399–411. doi: 10.1016/j.pop.2017.05.001 524 ESPEN. (2011). Basics in Clinical Nutrition (4th Ed.) Chapter 1: Diagnosis of malnutrition – Screening and assessment. Semily: Czech Republic. http://www.espen.org/images/BB-Index.pdf 525 Stanga, Z. (2009). Basics in clinical nutrition: Nutrition in the elderly. e-SPEN, the European e-Journal of Clinical Nutrition and Metabolism, 4(6), e289–e299. doi: 10.1016/j.eclnm.2009.06.019 סקר- ). מב"ת זהב2011( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) והמחלקה לתזונה במשרד הבריאות 526 http://www.health.gov. . חלק א: ממצאים כלליים2006-2005. ומעלה65 מצב בריאות ותזונה לאומי לבני ilPublicationsFiles/Mabat_2005-2006-a.pdf 527 Bonetti, L., Terzoni, S., Lusignani, M., Negri, M., Froldi, M., & Destrebecq, A. (2017). Prevalence of malnutrition among older people in medical and surgical wards in hospital and quality of nutritional care: A multicenter, cross-sectional study. Journal of clinical nursing, 26(23-24), 5082-5092. doi: 10.1111/jocn.14051 528 Kaiser, M. J., Bauer, J. M., Rämsch, C., Uter, W., Guigoz, Y., Cederholm, T., ... & Tsai, A. C. (2010). Frequency of malnutrition in older adults: a multinational perspective using the mini nutritional assessment. Journal of the American Geriatrics Society, 58, 1734-1738. doi: 10.1111/j.1532- 5415.2010.03016.x 529 Volkert, D., Beck, A. M., Cederholm, T., Cereda, E., Cruz-Jentoft, A., Goisser, S., de Groot, L., Großhauser, F., Kiesswetter, E., Norman, K., Pourhassan, M., Reinders, I., Roberts, H. C., Rolland, Y., Schneider, S. M., Sieber, C. C., Thiem, U., Visser, M., Wijnhoven, H. A. H., & Wirth, R. (2019). Management of Malnutrition in Older Patients-Current Approaches, Evidence and Open Questions. Journal of Clinical Medicine, 8(7). https://doi.org/10.3390/jcm8070974 530 nutritionDay. (2019). Country Report nutritionDay 2018 Israel. nutritionDay Worldwide. https:// www.nutritionday.org/cms/upload/pdf/6_about_nutritionDay/6.9.national_reports18/IL_country_ Report_2018_en.pdf 531 Marshall, S., Bauer, J., & Isenring, E. (2014). The consequences of Malnutrition following discharge from rehabilitation to the community: A systematic review of current evidence in older adults. Journal of Human Nutrition and Dietetics, 27, 133-141. doi: 10.1111/jhn.12167 532 Australian and New Zealand Society for Geriatric Medicine. (2015). Position Statement No 6: Undernutrition and the Older Person. http://www.anzsgm.org/documents/PS6Under-NutritionandtheOld erPerson231116_001.pdf 533 Volkert, D., Beck, A. M., Cederholm, T., Cereda, E., Cruz-Jentoft, A., Goisser, S., de Groot, L., Großhauser, F., Kiesswetter, E., Norman, K., Pourhassan, M., Reinders, I., Roberts, H. C., Rolland, Y., Schneider, S. M., Sieber, C. C., Thiem, U., Visser, M., Wijnhoven, H. A. H., & Wirth, R. (2019). Management of Malnutrition in Older Patients-Current Approaches, Evidence and Open Questions. Journal of Clinical Medicine, 8(7). https://doi.org/10.3390/jcm8070974 400 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 534 Collins, J., Porter, J., Truby, H., & Huggins, C.E. (2016). How does nutritional state change during a subacute admission? Findings and implications for practice. European Journal of Clinical Nutrition, 70, 607-612. doi: 10.1038/ejcn.2016.2 535 Schindler, K., Themessl-Huber, M., Hiesmayr, M., Kosak, S., Lainscak, M., Laviano, A., ... & Schütz, T. (2016). To eat or not to eat? Indicators for reduced food intake in 91,245 patients hospitalized on nutritionDays 2006–2014 in 56 countries worldwide: a descriptive analysis. The American journal of clinical nutrition, 104(5), 1393-1402. doi: 10.3945/ajcn.116.137125 536 Volkert, D., Saeglitz, C., Gueldenzoph, H., Sieber, C.C., & Stehle, P. (2010). Undiagnosed Malnutrition and nutrition-related problems in geriatric patients. The Journal of Nutrition Health and Aging, 14, 387-392. doi: 10.1007/s12603-010-0085-y. תזונה בבתי חולים כלליים. חוזר מינהל רפואה-). איתור מטופלים בסיכון לתת2012( . משרד הבריאות 537 http://www.health.gov.il/hozer/MR34_2012.pdf .34/2012 538 National Institute for Health and Care Excellence. (2013). Nutrition support in adults: Evidence Update August 2013. https://www.evidence.nhs.uk/Search?q=Nutrition+support+in+adults+guidelines 539 O’Shea, E., Trawley, S., Manning, E., Barrett, A., Browne, V., & Timmons, S. (2017). Malnutrition in hospitalised older adults: A multicentre observational study of prevalence, associations and outcomes. The journal of nutrition, health & aging, 21(7), 830-836. doi: 10.1007/s12603-016-0831-x 540 Todorovic, V., Russell, C., Stratton, R., Ward, J., & Elia, M. (2011). The ‘MUST’explanatory booklet: A guide to the ‘Malnutrition Universal Screening Tool’ (‘MUST’) for adults. Redditch: British Association for Parenteral and Enteral Nutrition (BAPEN).‏ http://www.bapen.org.uk/pdfs/must/must_ explan.pdf 541 Cereda, E. (2012). Mini nutritional assessment. Current Opinion in Clinical Nutrition and Metabolic Care, 15(1), 29–41. doi: 10.1097/MCO.0b013e32834d7647 542 Berner, Y.N. (2003). Assessment tools for nutritional status in the elderly. Israel Medical Association Journal, 5, 365-367. http://www.ima.org.il/FilesUpload/IMAJ/0/53/26929.pdf 543 Kruizenga, H.M., Seidell, J.C., de Vet, H.C., Wierdsma, N.J., & van Bokhorst-de van der Schueren, M.A. (2005). Development and validation of a hospital screening tool for Malnutrition: The Short Nutritional Assessment Questionnaire (SNAQ). Clinical Nutrition, 24, 75-82. doi: 10.1016/j. clnu.2004.07.015 https://www. .0.2.1 ). נהל מרחב – הגדרת מושגים, מספר נוהל2010( . משרד הבריאות, האגף לגריאטריה 544 health.gov.il/download/ng/2_1_2.pdf 545 Ahmed, T., & Haboubi, N. (2010). Assessment and management of nutrition in older people and its importance to health. Clinical Interventions in Aging, 5, 207–216. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/ pmc/articles/PMC2920201/ ). כלי בקרה במחלקה לסיעוד מורכב תחום2010( . משרד הבריאות, האגף לגריאטריה, המחלקה לתזונה 546 http://www.health.gov.il/Subjects/Geriatrics/prof/supevision/Documents/G-Bakara-M- .טיפול תזונתי TZUNA.pdf 547 Doley, J., Mallampalli, A., & Sandberg, M. (2011). Nutrition management for the patient requiring prolonged mechanical ventilation. Nutrition in Clinical Practice, 26, 232-241. doi: 10.1177/0884533611405536 401 548 Higgins, P. A., Daly, B. J., Lipson, A. R., & Guo, S.-E. (2006). Assessing Nutritional Status in Chronically Critically Ill Adult Patients. American Journal of Critical Care, 15, 166–177. https://www.ncbi. nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3336201/ 549 Wei, X., Day, A. G., Ouellette-Kuntz, H., & Heyland, D. K. (2015). The Association Between Nutritional Adequacy and Long-Term Outcomes in Critically Ill Patients Requiring Prolonged Mechanical Ventilation: A Multicenter Cohort Study. Critical Care Medicine, 43(8), 1569–1579. doi: 10.1097/ CCM.0000000000001000 550 The World Health Organization. (2018). Diabetes Fact Sheet. http://www.who.int/mediacentre/ factsheets/fs312/en/ 551 Saeedi, P., Petersohn, I., Salpea, P., Malanda, B., Karuranga, S., Unwin, N., Colagiuri, S., Guariguata, L., Motala, A. A., Ogurtsova, K., Shaw, J. E., Bright, D., Williams, R., & IDF Diabetes Atlas Committee. (2019). Global and regional diabetes prevalence estimates for 2019 and projections for 2030 and 2045: Results from the International Diabetes Federation Diabetes Atlas, 9th edition. Diabetes Research and Clinical Practice, 157, 107843. https://doi.org/10.1016/j.diabres.2019.107843 552 U.S. Department of Helath and Human Services. (2020). National Diabetes Statistics Report, 2020: Estimates of Diabetes and Its Burden in the United States. Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/diabetes/pdfs/data/statistics/national-diabetes-statistics-report.pdf 553 The World Bank. (2019). Diabetes Prevalence (% of population aged 20-79). https://data. worldbank.org/indicator/SH.STA.DIAB.ZS 554 Shaw, J. E., Sicree, R. A., & Zimmet, P. Z. (2010). Global estimates of the prevalence of diabetes for 2010 and 2030. Diabetes research and clinical practice, 87, 4-14. doi: 10.1016/j.diabres.2009.10.007 555 Guariguata, L., Whiting, D. R., Hambleton, I., Beagley, J., Linnenkamp, U., & Shaw, J. E. (2014). Global estimates of diabetes prevalence for 2013 and projections for 2035. Diabetes research and clinical practice, 103, 137-149. doi: 10.1016/j.diabres.2013.11.002 556 American Diabetes Association. (2012). Diagnosis and classification of diabetes mellitus. Diabetes care, 35, S64-S71. doi: 10.2337/dc10-S062 557 WHO. (2016). Global report on diabetes. World Health Organization. http://apps.who.int/iris/bit stream/10665/204871/1/9789241565257_eng.pdf?ua=1 558 Shaw, J. E., Sicree, R. A., & Zimmet, P. Z. (2010). Global estimates of the prevalence of diabetes for 2010 and 2030. Diabetes research and clinical practice, 87, 4-14. doi: 10.1016/j.diabres.2009.10.007 559 U.S. Department of Helath and Human Services. (2020). National Diabetes Statistics Report, 2020: Estimates of Diabetes and Its Burden in the United States. Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/diabetes/pdfs/data/statistics/national-diabetes-statistics-report.pdf 560 Shaw, J. E., Sicree, R. A., & Zimmet, P. Z. (2010). Global estimates of the prevalence of diabetes for 2010 and 2030. Diabetes research and clinical practice, 87, 4-14. doi: 10.1016/j.diabres.2009.10.007 561 U.S. Department of Helath and Human Services. (2020). National Diabetes Statistics Report, 2020: Estimates of Diabetes and Its Burden in the United States. Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/diabetes/pdfs/data/statistics/national-diabetes-statistics-report.pdf 562 Sharma, M., Nazareth, I., & Petersen, I. (2016). Trends in incidence, prevalence and prescribing in type 2 diabetes mellitus between 2000 and 2013 in primary care: a retrospective cohort study. BMJ open, 6, e010210. doi: 10.1136/bmjopen-2015-010210 402 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ). התוכנית הלאומית למדדי איכות2019( . המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל 563 https://48fc89f4-e14d-48de-bdc0- .. ירושלים: משרד הבריאות2016-2018 לרפואת הקהילה בישראל: דו"ח לשנים ec96de79873e.filesusr.com/ugd/ebbef0_f04ca22668b14cd7bfe8051fd13716cb.pdf , ממצאיםINHIS-3: 2015-2013 ,). סקר בריאות לאומי בישראל2017( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות 564 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/INHIS_3.pdf.נבחרים. משרד הבריאות 565 U.S. Department of Helath and Human Services. (2020). National Diabetes Statistics Report, 2020: Estimates of Diabetes and Its Burden in the United States. Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/diabetes/pdfs/data/statistics/national-diabetes-statistics-report.pdf 566 Li, Y., Burrows, N. R., Gregg, E. W., Albright, A., & Geiss, L. S. (2012). Declining rates of hospitalization for nontraumatic lower-extremity amputation in the diabetic population aged 40 years or older: US, 1988–2008. Diabetes Care, 35, 273-277. doi: 10.2337/dc11-1360 567 National Center for Health Statistics. (2013). Percentage of People with Diabetes Aged 35 Years or Older Reporting Heart Disease or Stroke, by Age, United States, 1997–2011. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/diabetes/statistics/cvd/fig4.htm 568 National Center for Health Statistics. (2013). Incidence of End-Stage Renal Disease Related to Diabetes Mellitus (ESRD-DM) per 100,000 Diabetic Population, by Age, United States, 1980–2008. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/diabetes/statistics/esrd/fig6.htm 569 American Diabetes Association. (2018). Economic costs of diabetes in the U.S. in 2017. Diabetes Care, 41(5), 917–928. doi: 10.2337/dci18-0007 570 IDF. (2019). IDF Diabetes Atlas (9th ed.). International Diabetes Federation. 571 Hex, N., Bartlett, C., Wright, D., Taylor, M., & Varley, D. (2012). Estimating the current and future costs of Type 1 and Type 2 diabetes in the UK, including direct health costs and indirect societal and productivity costs. Diabetic Medicine, 29, 855-862. doi: 10.1111/j.1464-5491.2012.03698.x 572 Health matters: preventing Type 2 Diabetes. (2018, May 24). Public Health England. https:// www.gov.uk/government/publications/health-matters-preventing-type-2-diabetes/health-matters- preventing-type-2-diabetes ). הערכת עלות מחלת2018( . בליצר, ר., טמיר, א., שטראוס, י., פוליצר, ע., פינטו, א., רז, א., … וקרסיק, א 573 הסוכרת בישראל והבנת המשמעויות למניעתה ולפיתוח כלי מימון חדשים לרפואה מונעת. המכון הלאומי לחקר שירותי https://www.btl.gov.il/Mediniyut/BakashatNetunim/dohot/ .הבריאות ומדיניות הבריאות והמוסד לביטוח לאומי Documents/Cost_of_Diabetes.pdf 574 Chodick, G., Porath, A., Alapi, H., Sella, T., Flash, S., Wood, F., & Shalev, V. (2010). The direct medical cost of cardiovascular diseases, hypertension, diabetes, cancer, pregnancy and female infertility in a large HMO in Israel. Health Policy, 95, 271-276. doi: 10.1016/j.healthpol.2009.12.007 575 Kalyani, R. R., Saudek, C. D., Brancati, F. L., & Selvin, E. (2010). Association of diabetes, comorbidities, and A1c with functional disability in older adults. Diabetes care, 33, 1055-1060. doi: 10.2337/dc09-1597 576 O'Loughlin, A., McIntosh, C., Dinneen, S. F., & O'Brien, T. (2010). Basic concepts to novel therapies: a review of the diabetic foot. The international journal of lower extremity wounds, 9, 90-102. doi: 10.1177/1534734610371600 403 577 Lim, J. Z. M., Ng, N. S. L., & Thomas, C. (2017). Prevention and treatment of diabetic foot ulcers. Journal of the Royal Society of Medicine, 110(3), 104–109. https://doi. org/10.1177/0141076816688346 578 Zhang, P., Lu, J., Jing, Y., Tang, S., Zhu, D., & Bi, Y. (2017). Global epidemiology of diabetic foot ulceration: a systematic review and meta-analysis. Annals of Medicine, 49(2), 106–116. doi: 10.1080/07853890.2016.1231932 579 Margolis, S. A. (2020). Diabetic foot - A global health challenge. Australian Journal of General Practice, 49(5), 237. https://doi.org/10.31128/AJGP-05-20-1234e 580 Lauterbach, S., Kostev, K., & Kohlmann, T. (2010). Prevalence of diabetic foot syndrome and its risk factors in the UK. Journal of wound care, 19, 333-337. doi: 10.12968/jowc.2010.19.8.77711 581 Margolis, D. J., Malay, D. S., Hoffstad, O. J., Leonard, C. E., MaCurdy, T., de Nava, K. L., ... & Siegel, K. L. (2011). Incidence of diabetic foot ulcer and lower extremity amputation among Medicare beneficiaries, 2006 to 2008. Data Points Publication Series. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/ NBK65149/ 582 Wukich, D. K., Armstrong, D. G., Attinger, C. E., Boulton, A. J. M., Burns, P. R., Frykberg, R. G., … Siminerio, L. (2013). Inpatient Management of Diabetic Foot Disorders: A Clinical Guide. Diabetes Care, 36, 2862–2871. doi: 10.2337/dc12-2712 583 Lauterbach, S., Kostev, K., & Kohlmann, T. (2010). Prevalence of diabetic foot syndrome and its risk factors in the UK. Journal of wound care, 19, 333-337. doi: 10.12968/jowc.2010.19.8.77711 584 Moxey, P. W., Gogalniceanu, P., Hinchliffe, R. J., Loftus, I. M., Jones, K. J., Thompson, M. M., & Holt, P. J. (2011). Lower extremity amputations—a review of global variability in incidence. Diabetic Medicine, 28(10), 1144-1153. doi: 10.1111/j.1464-5491.2011.03279.x 585 Li, Y., Burrows, N. R., Gregg, E. W., Albright, A., & Geiss, L. S. (2012). Declining rates of hospitalization for nontraumatic lower-extremity amputation in the diabetic population aged 40 years or older: US, 1988–2008. Diabetes Care, 35, 273-277. doi: 10.2337/dc11-1360 586 Li, Y., Burrows, N. R., Gregg, E. W., Albright, A., & Geiss, L. S. (2012). Declining rates of hospitalization for nontraumatic lower-extremity amputation in the diabetic population aged 40 years or older: US, 1988–2008. Diabetes Care, 35, 273-277. doi: 10.2337/dc11-1360 587 Gregg, E. W., Li, Y., Wang, J., Rios Burrows, N., Ali, M. K., Rolka, D., ... & Geiss, L. (2014). Changes in diabetes-related complications in the United States, 1990–2010. New England Journal of Medicine, 370, 1514-1523. doi: 10.1056/NEJMoa1310799 588 Singh, N., Armstrong, D. G., & Lipsky, B. A. (2005). Preventing foot ulcers in patients with diabetes. Jama, 293, 217-228. doi: 10.1001/jama.293.2.217 589 Wexler, D. J. (2020). Evaluation of the diabetic foot (D. M. Nathan, Ed.). UpToDate. https:// www.uptodate.com/contents/evaluation-of-the-diabetic-foot 590 Boulton, A. J., Armstrong, D. G., Albert, S. F., Frykberg, R. G., Hellman, R., Kirkman, M. S., ... & Sheehan, P. (2008). Comprehensive foot examination and risk assessment. Diabetes care, 31, 1679- 1685. doi: 10.2337/dc08-9021 591 Wukich, D. K., Armstrong, D. G., Attinger, C. E., Boulton, A. J. M., Burns, P. R., Frykberg, R. G., … Siminerio, L. (2013). Inpatient Management of Diabetic Foot Disorders: A Clinical Guide. Diabetes Care, 36, 2862–2871. doi: 10.2337/dc12-2712 404 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 592 American Diabetes Association. (2020). 11. Microvascular Complications and Foot Care: Standards of Medical Care in Diabetes-2020. Diabetes Care, 43(Suppl 1), S135–S151. https://doi. org/10.2337/dc20-S011 593 OECD. (2019). Health at a glance 2019: OECD indicators. OECD Publishing. https://doi. org/10.1787/4dd50c09-en 594 Gan, T. J., Habib, A. S., Miller, T. E., White, W., & Apfelbaum, J. L. (2014). Incidence, patient satisfaction, and perceptions of post-surgical pain: results from a US national survey. Current medical research and opinion, 30(1), 149-160. doi: 10.1185/03007995.2013.860019 595 Buvanendran, A., Fiala, J., Patel, K. A., Golden, A. D., Moric, M., & Kroin, J. S. (2015). The incidence and severity of postoperative pain following inpatient surgery. Pain Medicine, 16(12), 2277- 2283. doi: 10.1111/pme.12751 596 Kozlowski, L. J., Kost-Byerly, S., Colantuoni, E., Thompson, C. B., Vasquenza, K. J., Rothman, S. K., ... & Monitto, C. L. (2014). Pain prevalence, intensity, assessment and management in a hospitalized pediatric population. Pain Management Nursing, 15(1), 22-35. doi: 10.1016/j.pmn.2012.04.003 597 Gan, T. J., Habib, A. S., Miller, T. E., White, W., & Apfelbaum, J. L. (2014). Incidence, patient satisfaction, and perceptions of post-surgical pain: results from a US national survey. Current medical research and opinion, 30(1), 149-160. doi: 10.1185/03007995.2013.860019 598 Wilmore, D.W., Sawyer, F., & Kehlet, H. (2001). Management of patients in fast track surgery. BMJ, 322(7284). 473-476. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1119685/ 599 Baratta, J. L., Schwenk, E. S., & Viscusi, E. R. (2014). Clinical consequences of inadequate pain relief: barriers to optimal pain management. Plastic and reconstructive surgery, 134(4S-2), 15S-21S. doi: 10.1097/PRS.0000000000000681 600 Katz, J., Weinrib, A., Fashler, S. R., Katznelzon, R., Shah, B. R., Ladak, S. S., … Clarke, H. (2015). The Toronto General Hospital Transitional Pain Service: development and implementation of a multidisciplinary program to prevent chronic postsurgical pain. Journal of Pain Research, 8, 695–702. doi: 10.2147/JPR.S91924 601 Hernandez-Boussard, T., Graham, L. A., Desai, K., Wahl, T. S., Aucoin, E., Richman, J. S., ... & Hawn, M. T. (2017). The Fifth Vital Sign: Postoperative Pain Predicts 30-day Readmissions and Subsequent Emergency Department Visits. Annals of surgery, 266(3), 516-524. doi: 10.1097/ SLA.0000000000002372 602 Sommer, M., de Rijke, J. M., van Kleef, M., Kessels, A. G., Peters, M. L., Geurts, J. W., ... & Marcus, M. A. (2010). Predictors of acute postoperative pain after elective surgery. The Clinical journal of pain, 26(2), 87-94. doi: 10.1097/AJP.0b013e3181b43d68 603 Nimmo, S. M., Foo, I. T., & Paterson, H. M. (2017). Enhanced recovery after surgery: Pain management. Journal of surgical oncology, 116, 583-591. doi: 10.1002/jso.24814 604 Chou, R., Gordon, D. B., de Leon-Casasola, O. A., Rosenberg, J. M., Bickler, S., Brennan, T., ... & Griffith, S. (2016). Management of Postoperative Pain: a clinical practice guideline from the American pain society, the American Society of Regional Anesthesia and Pain Medicine, and the American Society of Anesthesiologists' committee on regional anesthesia, executive committee, and administrative council. The Journal of Pain, 17(2), 131-157. doi: 10.1016/j.pain.201512.008 405 605 Hawker, G.A., Mian, S., Kendzerska, T., & French, M. (2011). Measures of adult pain: Visual Analog Scale for Pain (VAS Pain), Numeric Rating Scale for Pain (NRS Pain), McGill Pain Questionnaire (MPQ), Short-Form McGill Pain Questionnaire (SF-MPQ), Chronic Pain Grade Scale (CPGS), Short Form-36 Bodily Pain Scale (SF-36 BPS), and Measure of Intermittent and Constant Osteoarthritis Pain (ICOAP). Arthritis Care and Research, 63(S11), S240–S252. doi: 10.1002/acr.20543 606 Nasir, D., Howard, J. E., Joshi, G. P., & Hill, G. E. (2011). A survey of acute pain service structure and function in United States hospitals. Pain research and treatment, 2011. doi: 10.1155/2011/934932 607 Baratta, J. L., Schwenk, E. S., & Viscusi, E. R. (2014). Clinical Consequences of Inadequate Pain Relief. Plastic and Reconstructive Surgery,134. doi: 10.1097/prs.0000000000000681 608 Zachodnik, J., Andersen, J. H., & Geisler, A. (2019). Barriers in pain treatment in the emergency and surgical department. Danish Medical Journal, 66(2). 609 Herr, K. (2002). Chronic pain: Challenges and assessment strategies. Journal of Gerontological Nursing, 28, 20-27. ISSN: 00989134 610 Abdulla, A., Adams, N., Bone, M., Elliott, A. M., Gaffin, J., Jones, D., … British Geriatric Society. (2013). Guidance on the management of pain in older people. Age and Ageing, 42 Suppl 1, i1–57. doi: 10.1093/ageing/afs200 611 Ministry of Health. (2015). Annual Update of Key Results 2014/15: New Zealand Health Survey. http://www.health.govt.nz/system/files/documents/publications/annual-update-key-results- 2014-15-nzhs-dec15-1.pdf 612 Kozak-Szkopek, E., Broczek, K., Slusarczyk, P., Wieczorowska-Tobis, K., Klich-Raczka, A., Szybalska, A., & Mossakowska, M. (2017). Prevalence of chronic pain in the elderly Polish population - results of the PolSenior study. Archives of Medical Science : AMS, 13(5), 1197–1206. doi: 10.5114/ aoms.2015.55270 613 Hubbard, R.E., Peel, N.M., Scott, I. A., Martin, J.H., Smith, A., Pillans, P.I., ... Gray, L.C. (2015). Polypharmacy among inpatients aged 70 years or older in Australia. Medical Journal of Australia, 202, 373-377. doi: 10.5694/mja13.00172 614 Adley, T., Von Korff, M., Lee, S. Alonso, J., Karam, E….Watanbe, M. (2008). Common Chronic Pain Conditions in Developed and Developing Countries: Gender and Age Differences and Comorbidity With Depression-Anxiety Disorders. Journal of Pain, 9, 883-891. doi: 10.1016/j.jpain.2008.05.005 615 Jones, M.R., Ehrhardt, K.P., Ripoll, J.G., Sharma, B., Padnos, I.W., Kaye, R.J. & Kaye, A.D. (2016). Pain inthe elderly. Current Pain and Headache Reports, 20, 23. doi: 10.1007/s11916-016-0551-2 616 Wells, N., Pasero, C., & McCaffery, M. (2008). Improving the quality of care through pain assessment and management. In: Hughes RG, editor(s). Patient safety and quality: An evidence-based handbook for nurses. Vol. 1. Rockville (MD): Agency for Healthcare Research and Quality (AHRQ); 2008. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2658/?report=reader 617 Horgas, A.L. (2012). Assessing pain in older adults with Dementia. Try This: Best Practices in Nursing Care of Older Adults with Dementia, D2. https://consultgeri.org/try-this/dementia/issue-d2.pdf 618 Malara, A., De Biase, G.A., Bettarini, F., Ceravolo, F., Di Cello, S., Garo, M., … Rispoli, V. (2016). Pain assessment in elderly with behavioral and psychological symptoms of dementia. Journal of Alzheimer's Disease, 50, 1217-1225. doi: 10.3233/JAD-150808 406 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 619 Ellis-Smith, C., Evans, C.J., Bone, A.E., Henson, L.A., Dzingina, M., Kane, P.M., … Daveson, B.A. (2016). Measures to assess commonly experienced symptoms for people with Dementia in long-term care settings: A systematic review. BMC Medicine, 14, 38. doi: 10.1186/s12916-016-0582-x 620 Gibson, S. J., & Lussier, D. (2012). Prevalence and relevance of pain in older persons. Pain Medicine, 13 Suppl 2, S23–6. doi: 10.1111/j.1526-4637.2012.01349.x 621 Medrzycka-Dabrowka, W., D-browski, S., Gutysz-Wojnicka, A., Gawroska-Krzemi-ska, A., & Ozga, D. (2017). Barriers perceived by nurses in the optimal treatment of postoperative pain. Open Medicine (Warsaw, Poland), 12, 239–246. https://doi.org/10.1515/med-2017-0037 622 Niruban, A., Biswas, S., Willcombe, S.C., & Myin, P.K (2010). An audit on assessment and management of pain at the time of acute hospital admission in older people. International Journal of Clinical Practice, 64, 1453-1457. doi: 10.1111/j.1742-1241.2009.02325.x 623 McLiesh, P., Mungall, D., & Wiechula, R. (2009). Are we providing the best possible pain management for our elderly patients in the acute-care setting? International Journal of Evidence-Based Healthcare, 7, 173-180.‏ doi: 10.1111/j.1744-1609.2009.00138.x. חוזר- ). אומדן, מניעה וטיפול בכאב על ידי אחות מוסמכת במערך האשפוז והקהילה2019( . מינהל הסיעוד 624 http://www.health.gov.il/hozer/ND155_2019.pdf .. משרד הבריאות155/19 מנהל סיעוד 625 AGS Panel on Persistent Pain in Older Persons. (2002 – reiterated 2009). The management of persistent pain in older persons. Journal of the American Geriatrics Society, 50, 205-224. doi: 10.1046j.1532-5415.50.6s.1.x 626 Sessler, D. (2019). Perioperative temperature management. In N.A. Nussmeier (Ed.). UpToDate. Retrieved June 17, 2019, from https://www.uptodate.com/contents/perioperative- temperature-management 627 Karalapillai, D., & Story, D. (2008). Hypothermia on arrival in the intensive care unit after surgery. Crit Care Resusc, 10, 116-119. http://www.cicm.org.au/CICM_Media/CICMSite/CICM-Website/ Resources/Publications/CCR%20Journal/Previous%20Editions/June%202008/08_2008_Jun_ Hypothermia-on-arrival.pdf 628 Kiekkas, P., Theodorakopoulou, G., Stefanopoulos, N., Tsotas, D., & Baltopoulos, G. I. (2011). Postoperative hypothermia and mortality in critically ill adults: review and meta‑analysis. Australian journal of advanced nursing, 28, 60-67. http://www.ajan.com.au/Vol28/28-4_Kiekkas.pdf 629 Hart, S. R., Bordes, B., Hart, J., Corsino, D., & Harmon, D. (2011). Unintended Perioperative Hypothermia. The Ochsner Journal, 11, 259–270. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/ PMC3179201/pdf/i1524-5012-11-3-259.pdf 630 Scott, A.V., Stonemetz, J.L., Wasey, J.O., Johnson, D.J., Rivers, R.J., Koch, C.G. & Frank, S.M. (2015) Compliance with Surgical Care Improvement Project for Body Temperature Management (SCIP Inf-10) Is Associated with Improved Clinical Outcomes. Anesthesiology 123, 116-25. 631 Eng, O. S., Raoof, M., O’Leary, M. P., Lew, M. W., Wakabayashi, M. T., Paz, I. B., Melstrom, L. G., & Lee, B. (2018). Hypothermia Is Associated with Surgical Site Infection in Cytoreductive Surgery with Hyperthermic Intra-Peritoneal Chemotherapy. Surgical Infections, 19(6), 618–621. https://doi. org/10.1089/sur.2018.063 632 Billeter, A. T., Hohmann, S. F., Druen, D., Cannon, R., & Polk, H. C. (2014). Unintentional perioperative hypothermia is associated with severe complications and high mortality in elective operations. Surgery, 156, 1245-1252. doi: 10.1016/j.surg.2014.04.024 407 633 Rosenberger, L. H., Politano, A. D., & Sawyer, R. G. (2011). The surgical care improvement project and prevention of post-operative infection, including surgical site infection. Surgical Infections, 12(3), 163–168. doi: 10.1089/sur.2010.083 634 NICE. (April 2008, updated December 2016). Hypothermia: prevention and management in adults having surgery | Clinical Guidelines. https://www.nice.org.uk/guidance/cg65/chapter/ Recommendations 635 The ASC quality collaboration. (2015). ASC Quality Measures: Implementation Guide. http:// ascquality.org/documents/ASC-QC-Implementation-Guide-3.1-July-2015.pdf 636 National Institute of Mental Health. (2018). Depression. https://www.nimh.nih.gov/health/ topics/depression/index.shtml 637 Kessler, R. C., Amminger, G. P., Aguilar-Gaxiola, S., Alonso, J., Lee, S., & Ustun, T. B. (2007). Age of onset of mental disorders: A review of recent literature. Current Opinion in Psychiatry, 20, 359–364. doi: 10.1097/YCO.0b013e32816ebc8c 638 Bromet, E., Andrade, L. H., Hwang, I., Sampson, N. A., Alonso, J., de Girolamo, G., … Kessler, R. C. (2011). Cross-national epidemiology of DSM-IV major depressive episode. BMC Medicine, 9, 90. doi: 10.1186/1741-7015-9-90 639 Bogren, M., Brådvik, L., Holmstrand, C., Nöbbelin, L., & Mattisson, C. (2018). Gender differences in subtypes of depression by first incidence and age of onset: a follow-up of the Lundby population. European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience, 268(2), 179–189. https://doi.org/10.1007/ s00406-017-0778-x 640 Substance Abuse and Mental Health Services Administration. (2019). Key Substance Use and Mental Health Indicators in the United States: Results from the 2018 National Survey on Drug Use and Health (PEP 19-5068). Center for Behavioral Health Statistics and Quality, Substance Abuse and Mental Health Services Administration. https://www.samhsa.gov/data/sites/default/files/cbhsq-reports/ NSDUHNationalFindingsReport2018/NSDUHNationalFindingsReport2018.pdf 641 Pearson, C., Janz, T., & Ali, J. (2013). Mental and substance use disorders in Canada. Ottawa, Ontario: Statistics Canada. http://www.statcan.gc.ca/pub/82-624-x/2013001/article/11855-eng.pdf 642 Mental Illness in Canada. (2020). Public Health Agency of Canada. https://www.canada.ca/ content/dam/phac-aspc/documents/services/publications/diseases-conditions/mental-illness-canada- infographic/mental-illness-canada-infographic.pdf https://www.cbs. .2019 ). מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי2020( . הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 643 gov.il/he/publications/DocLib/2020/indicators19_1807/h_print.pdf ). הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים2012( . המחלקה למחקר ותכנון, אגף לבריאות הנפש 644 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_ .מסקר בריאות הנפש בעולם. משרד הבריאות Israel.pdf 645 Bentur, N., & Heymann, A. D. (2020). Depressive symptoms and use of health services among older adults in Israel. Israel Journal of Health Policy Research, 9(1), 15. https://doi.org/10.1186/s13584- 020-00374-5 646 Kaplan, G., Glasser, S., Murad, H., Atamna, A., Alpert, G., Goldbourt, U., & Kalter-Leibovici, O. (2010). Depression among Arabs and Jews in Israel: a population-based study. Social psychiatry and psychiatric epidemiology, 45, 931-939. doi: 10.1007/s00127-009-0142-1 408 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 647 Kessler, R. C., Sampson, N. A., Berglund, P., Gruber, M. J., Al-Hamzawi, A., Andrade, L., … Wilcox, M. A. (2015). Anxious and non-anxious major depressive disorder in the World Health Organization World Mental Health Surveys. Epidemiology and Psychiatric Sciences, 24(3), 210–226. doi: 10.1017/ S2045796015000189 648 Silverman, M. E., Reichenberg, A., Savitz, D. A., Cnattingius, S., Lichtenstein, P., Hultman, C. M., ... & Sandin, S. (2017). The risk factors for postpartum depression: A population-based study. Depression and anxiety, 34(2), 178-187. doi: 10.1002/da.22597 649 França, U. L., & McManus, M. L. (2018). Frequency, trends, and antecedents of severe maternal depression after three million U.S. births. Plos One, 13(2), e0192854. doi: 10.1371/journal. pone.0192854 650 Räisänen, S., Lehto, S. M., Nielsen, H. S., Gissler, M., Kramer, M. R., & Heinonen, S. (2013). Fear of childbirth predicts postpartum depression: a population-based analysis of 511 422 singleton births in Finland. BMJ open, 3(11), e004047. doi: 10.1136/bmjopen-2013-004047 651 Statistics Canada. (2019, June 24). Maternal Mental Health in Canada, 2018/2019. https:// www150.statcan.gc.ca/n1/daily-quotidien/190624/dq190624b-eng.htm 652 CDC. (2018). Prevalence of Selected Maternal and Child Health Indicators for all PRAMS sites, Pregnancy Risk Assessment Monitoring System (PRAMS), 2016-2017. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/prams/prams-data/mch-indicators/states/pdf/2018/All- PRAMS-Sites-2016-2017_508.pdf 653 Wisner, K. L., Sit, D. K. Y., McShea, M. C., Rizzo, D. M., Zoretich, R. A., Hughes, C. L., … Hanusa, B. H. (2013). Onset Timing, Thoughts of Self-harm, and Diagnoses in Postpartum Women With Screen- Positive Depression Findings. JAMA Psychiatry, 70, 490–498. doi: 10.1001/jamapsychiatry.2013.87 654 Ko, J. Y., Farr, S. L., Dietz, P. M., & Robbins, C. L. (2012). Depression and Treatment Among U.S. Pregnant and Nonpregnant Women of Reproductive Age, 2005–2009. Journal of Women’s Health, 21, 830–836. doi: 10.1089/jwh.2011.3466 655 Shwartz, N., Shoahm-Vardi, I., & Daoud, N. (2019). Postpartum depression among Arab and Jewish women in Israel: Ethnic inequalities and risk factors. Midwifery, 70, 54–63. doi: 10.1016/j. midw.2018.12.011 656 Eilat-Tsanani, S., Merom, A., Romano, S., Reshef, A., Lavi, I., & Tabenkin, H. (2006). The effect of postpartum depression on women's consultations with physicians. IMAJ, 8, 406-410. https://www.ima. org.il/FilesUpload/IMAJ/0/49/24872.pdf 657 Norhayati, M. N., Hazlina, N. N., Asrenee, A. R., & Emilin, W. W. (2015). Magnitude and risk factors for postpartum symptoms: a literature review. Journal of affective Disorders, 175, 34-52. doi: 10.1016/j.jad.2014.12.041 658 Hutchens, B. F., & Kearney, J. (2020). Risk factors for postpartum depression: an umbrella review. Journal of Midwifery & Women’s Health, 65(1), 96–108. https://doi.org/10.1111/jmwh.13067 659 Silverman, M. E., Reichenberg, A., Savitz, D. A., Cnattingius, S., Lichtenstein, P., Hultman, C. M., ... & Sandin, S. (2017). The risk factors for postpartum depression: A population‐based study. Depression and anxiety, 34(2), 178-187. doi: 10.1002/da.22597 660 Earls, M. F., & Committee on Psychosocial Aspects of Child and Family Health. (2010). Incorporating recognition and management of perinatal and postpartum depression into pediatric practice. Pediatrics, 126, 1032-1039. doi: 10.1542/peds.2010-2348 409 661 Meaney, M. J. (2018). Perinatal maternal depressive symptoms as an issue for population health. The American Journal of Psychiatry, 175(11), 1084–1093. https://doi.org/10.1176/appi. ajp.2018.17091031 662 Agnafors, S., Sydsjö, G., & Svedin, C. G. (2013). Symptoms of depression postpartum and 12 years later-associations to child mental health at 12 years of age. Maternal and child health journal, 17, 405-414. doi: 10.1007/s10995-012-0985-z 663 Murray, L., Arteche, A., Fearon, P., Halligan, S., Goodyer, I., & Cooper, P. (2011). Maternal postnatal depression and the development of depression in offspring up to 16 years of age. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 50, 460-470. doi: 10.1016/j.jaac.2011.02.001 664 Goodman, J. H. (2019). Perinatal depression and infant mental health. Archives of Psychiatric Nursing, 33(3), 217–224. https://doi.org/10.1016/j.apnu.2019.01.010 ,). נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה2014( . שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות 665 http://www.health.gov.il/hozer/bz03_2014.pdf .3.14 'נוהל מס ). דף מידע לאיתור נשים בסיכון לדיכאון, במהלך ההיריון2016( . מינהל הרפואה, האגף לרפואה קהילתית 666 https://www.health.gov.il/ ., ע"י מטפלים בשירותי הבריאות. משרד הבריאותPerinatal Depression ,ולאחר הלידה UnitsOffice/HD/MHealth/CRD/Documents/PerinatalDepression.pdf 667 American College of Obstetricians and Gynecologists (ACOG). (2018). ACOG committee opinion no. 757: screening for perinatal depression. Obstetrics and Gynecology, 132(5), e208–e212. https://doi.org/10.1097/AOG.0000000000002927 668 The World Health Organization. (2017). Mental health and older adults. http://www.who.int/ mediacentre/factsheets/fs381/en/ 669 Luppa, M., Sikorski, C., Luck, T., Ehreke, L., Konnopka, A., Wiese, B., ... & Riedel-Heller, S. G. (2012). Age-and gender-specific prevalence of depression in latest-life–systematic review and meta- analysis. Journal of affective disorders, 136(3), 212-221. doi: 10.1016/j.jad.2010.11.033 670 The Federal Interagency Forum on Aging-Related Statistics. (2016). Older Americans 2016: Key Indicators of Well-being. Federal Interagency Forum on Aging-Related Statistics. https://agingstats. gov/docs/LatestReport/Older-Americans-2016-Key-Indicators-of-WellBeing.pdf . מאפיינים בריאותיים של2 . פרק2017 בישראל: שנתון סטטיסטי65+ ). בני2018( .ברוקדייל-ג'וינט- מאיירס 671 https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/ . ודפוסי שימוש בשירותי בריאות. מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל+65 בני uploads/2018/12/Chapter2_2017-compressed.pdf 672 Cole, M. G., & Dendukuri, N. (2003). Risk factors for depression among elderly community subjects: a systematic review and meta-analysis. American Journal of Psychiatry, 160, 1147-1156. http://www.grg-bs.it/usr_files/eventi/journal_club/programma/risk_factors_for_depression.pdf 673 Vink, D., Aartsen, M. J., & Schoevers, R. A. (2008). Risk factors for anxiety and depression in the elderly: a review. Journal of affective disorders, 106, 29-44. doi: 10.1016/j.jad.2007.06.005 674 Djernes, J. K. (2006). Prevalence and predictors of depression in populations of elderly: a review. Acta Psychiatrica Scandinavica, 113, 372-387. doi: 10.1111/j.1600-0447.2006.00770.x 675 Soysal, P., Veronese, N., Thompson, T., Kahl, K. G., Fernandes, B. S., Prina, A. M., ... & Lin, P. Y. (2017). Relationship between depression and frailty in older adults: A systematic review and meta- analysis. Ageing research reviews, 36, 78-87. doi: 10.1016/j.arr.2017.03.005 410 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 676 Bentur, N., & Heymann, A. D. (2020). Depressive symptoms and use of health services among older adults in Israel. Israel Journal of Health Policy Research, 9(1), 15. https://doi.org/10.1186/s13584- 020-00374-5 677 Licht-Strunk, E., van der Windt, D. A., Van Marwijk, H. W., de Haan, M., & Beekman, A. T. (2007). The prognosis of depression in older patients in general practice and the community. A systematic review. Family practice, 24, 168-180. doi: 10.1093/fampra/cml071 678 Byers, A. L., Vittinghoff, E., Lui, L.-Y., Hoang, T., Blazer, D. G., Covinsky, K. E., … Yaffe, K. (2012). Twenty-year depressive trajectories among older women. Archives of General Psychiatry, 69(10), 1073–1079. doi: 10.1001/archgenpsychiatry.2012.43 679 Jeuring, H. W., Stek, M. L., Huisman, M., Oude Voshaar, R. C., Naarding, P., Collard, R. M., van der Mast, R. C., Kok, R. M., Beekman, A. T. F., & Comijs, H. C. (2018). A Six-Year Prospective Study of the Prognosis and Predictors in Patients With Late-Life Depression. The American Journal of Geriatric Psychiatry, 26(9), 985–997. https://doi.org/10.1016/j.jagp.2018.05.005 680 Barry, L. C., Murphy, T. E., & Gill, T. M. (2011). Depression and Functional Recovery after a Disabling Hospitalization in Older Persons. Journal of the American Geriatrics Society, 59, 1320–1325. doi: 10.1111/j.1532-5415.2011.03453.x 681 Cullum, S., Metcalfe, C., Todd, C., & Brayne, C. (2008). Does depression predict adverse outcomes for older medical inpatients? A prospective cohort study of individuals screened for a trial. Age and Ageing, 37, 690-695. doi: 10.1093/ageing/afn193 682 Prina, A. M., Deeg, D., Brayne, C., Beekman, A., & Huisman, M. (2012). The association between depressive symptoms and non-psychiatric hospitalisation in older adults. PLoS One, 7, e34821. doi: 10.1371/journal.pone.0034821 683 Chowdhury, E. K., Berk, M., Nelson, M. R., Wing, L. M. H., & Reid, C. M. (2019). Association of depression with mortality in an elderly treated hypertensive population. International Psychogeriatrics, 31(3), 371–381. https://doi.org/10.1017/S1041610218000856 684 Dennis, M., Kadri, A., & Coffey, J. (2012). Depression in older people in the general hospital: a systematic review of screening instruments. Age and ageing, 41, 148-154. doi: 10.1093/ageing/afr169 685 Morichi, V., Dell'Aquila, G., Trotta, F., Belluigi, A., Lattanzio, F. & Cherubini, A. (2015). Diagnosing and treating depression in older and oldest old. Current Pharmaceutical Design, 21(13):1690‐1698. 686 Colligan, E. M., Cross-Barnet, C., Lloyd, J. T., & McNeely, J. (2020). Barriers and facilitators to depression screening in older adults: a qualitative study. Aging & Mental Health, 24(2), 341–348. https:// doi.org/10.1080/13607863.2018.1531376 687 Mitchell, A. J., Bird, V., Rizzo, M., & Meader, N. (2010). Diagnostic validity and added value of the Geriatric Depression Scale for depression in primary care: a meta-analysis of GDS30 and GDS15. Journal of Affective Disorders, 125(1–3), 10–17. https://doi.org/10.1016/j.jad.2009.08.019 688 Kroenke K, Spitzer RL, Williams JB. (2003). The Patient Health Questionnaire-2: Validity of a Two-Item Depression Screener. Medical Care, 41, 1284-1294. http://www.cqaimh.org/pdf/tool_phq2.pdf 689 Spitzer RL, Kroenke K, Williams JBW, Lowe B. (2006). A brief measure for assessing generalized anxiety disorder. Archives of Internal Medicine, 166, 1092-1097. http://www.integration. samhsa.gov/clinical-practice/GAD708.19.08Cartwright.pdf 411 690 Zung, W. W. (1965). A self-rating depression scale. Archives of general psychiatry, 12, 63-70. doi: 10.1037/t04095-000 691 Hackett, M. L., & Pickles, K. (2014). Part I: frequency of depression after stroke: an updated systematic review and meta‐analysis of observational studies. International Journal of Stroke, 9(8), 1017-1025. doi: 10.1111/ijs.12357 692 Ayerbe, L., Ayis, S., Crichton, S., Wolfe, C. D. A., & Rudd, A. G. (2014). The long-term outcomes of depression up to 10 years after stroke; the South London Stroke Register. J Neurol Neurosurg Psychiatry, 85(5), 514-521. doi: 10.1136/jnnp-2013-306448 693 Schöttke, H., Gerke, L., Düsing, R., & Möllmann, A. (2020). Post-stroke depression and functional impairments - A 3-year prospective study. Comprehensive Psychiatry, 99, 152171. https://doi. org/10.1016/j.comppsych.2020.152171 694 Jørgensen, T. S., Wium-Andersen, I. K., Wium-Andersen, M. K., Jørgensen, M. B., Prescott, E., Maartensson, S., ... & Osler, M. (2016). Incidence of depression after stroke, and associated risk factors and mortality outcomes, in a large cohort of Danish patients. JAMA psychiatry, 73(10), 1032-1040. doi: 10.1001/jamapsychiatry.2016.1932 695 Kutlubaev, M. A., & Hackett, M. L. (2014). Part II: predictors of depression after stroke and impact of depression on stroke outcome: an updated systematic review of observational studies. International Journal of Stroke, 9(8), 1026-1036. doi: 10.1111/ijs.12356 696 Towfighi, A., Ovbiagele, B., El Husseini, N., Hackett, M. L., Jorge, R. E., Kissela, B. M., ... & Williams, L. S. (2017). Poststroke depression: a scientific statement for healthcare professionals from the American Heart Association/American Stroke Association. Stroke, 48(2), e30-e43. doi: 10.1161/ STR.0000000000000113. 697 Damsbo, A. G., Kraglund, K. L., Buttenschøn, H. N., Johnsen, S. P., Andersen, G., & Mortensen, J. K. (2020). Predictors for wellbeing and characteristics of mental health after stroke. Journal of Affective Disorders, 264, 358–364. https://doi.org/10.1016/j.jad.2019.12.032 698 Jørgensen, T. S., Wium-Andersen, I. K., Wium-Andersen, M. K., Jørgensen, M. B., Prescott, E., Maartensson, S., . . . Osler, M. (2016). Incidence of Depression After Stroke, and Associated Risk Factors and Mortality Outcomes, in a Large Cohort of Danish Patients. JAMA Psychiatry,73(10), 1032. doi: 10.1001/jamapsychiatry.2016.1932 699 Kutlubaev, M. A., & Hackett, M. L. (2014). Part II: predictors of depression after stroke and impact of depression on stroke outcome: an updated systematic review of observational studies. International Journal of Stroke, 9(8), 1026-1036. doi: 10.1111/ijs.12356 700 Ayerbe, L., Ayis, S., Crichton, S., Wolfe, C. D. A., & Rudd, A. G. (2014). The long-term outcomes of depression up to 10 years after stroke; the South London Stroke Register. J Neurol Neurosurg Psychiatry, 85(5), 514-521. doi: 10.1136/jnnp-2013-306448 701 Cai, W., Stewart, R., Mueller, C., Li, Y.-J., & Shen, W.-D. (2018). Poststroke depression and risk of stroke recurrence and mortality: protocol of a meta-analysis and systematic review. BMJ Open, 8(12), e026316. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2018-026316 702 Lewin-Richter, A., Volz, M., Jöbges, M., & Werheid, K. (2015). Predictivity of early depressive symptoms for post-stroke depression. The journal of nutrition, health & aging, 19(7), 754-758. https:// www.researchgate.net/profile/Katja_Werheid/publication/277930114_Predictivity_of_Early_Depressive_ Symptoms_for_Post-Stroke_Depression/links/559b9b0008ae99aa62ce5f85/Predictivity-of-Early- Depressive-Symptoms-for-Post-Stroke-Depression.pdf 412 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 703 Towfighi, A., Ovbiagele, B., El Husseini, N., Hackett, M. L., Jorge, R. E., Kissela, B. M., ... & Williams, L. S. (2017). Poststroke depression: a scientific statement for healthcare professionals from the American Heart Association/American Stroke Association. Stroke, 48(2), e30-e43. doi: 10.1161/ STR.0000000000000113. 704 WHO/PAHO. (2012). Understanding and addressing violence against women: Intimate partner violence. World Health Organization. https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/77432/WHO_ RHR_12.36_eng.pdf ). דו"ח הוועדה לטיפול בתופעת אלימות2016( . הוועדה הבין משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה 705 https://www.gov.il/BlobFolder/reports/domestic_violence_committee_ .במשפחה. המשרד לביטחון הפנים report_2016/he/domestic_violence_response_report_2016_0.pdf ). אלימות במשפחה בדגש על אלימות כלפי נשים: ריכוז נתוני המשטרה לשנים2018( .כהן, נ- יכימוביץ 706 https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/ed679161-15b0- . מרכז המחקר והמידע- . הכנסת2016-2017 e811-80e5-00155d0a259e/2_ed679161-15b0-e811-80e5-00155d0a259e_11_10782.pdf . מרכז המחקר והמידע- ). ריכוז נתונים לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים. הכנסת2020( . אבגר, ע 707 https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4f565077-e22c-eb11-811a-00155d0af32a/2_4f565077-e22c- eb11-811a-00155d0af32a_11_16437.pdf 708 Smith, S. G., Zhang, X., Basile, K. C., Merrick, M. T., Wang, J., Kresnow, M., & Chen, J. (2018). National Intimate Partner andSexual Violence Survey. 2015 Data Brief – Updated Release. National Center for Injury Prevention and Control Centers for Disease Control and Prevention Atlanta, Georgia. https://www.cdc.gov/violenceprevention/pdf/2015data-brief508.pdf 709 New Zealand Family Violence Clearinghouse. (2017). Data summaries 2017: snapshot. https://nzfvc.org.nz/sites/nzfvc.org.nz/files/Data-summaries-snapshot-2017.pdf 710 European Union Agency for Fundamental Rights (FRA). (2014). Violence against women: an EU-wide survey. European Union. http://fra.europa.eu/en/publication/2014/violence-against-women-eu- wide-survey-main-results-report 711 World Health Organization. (2013). Global and regional estimates of violence against women: prevalence and health effects of intimate partner violence and nonpartner sexual violence. https://apps. who.int/iris/bitstream/handle/10665/85239/9789241564625_eng.pdf 712 European Union Agency for Fundamental Rights (FRA). (2014). Violence against women: an EU-wide survey. European Union. http://fra.europa.eu/en/publication/2014/violence-against-women-eu- wide-survey-main-results-report 713 Capaldi, D. M., Knoble, N. B., Shortt, J. W., & Kim, H. K. (2012). A Systematic Review of Risk Factors for Intimate Partner Violence. Partner Abuse, 3(2), 231–280. doi: 10.1891/1946-6560.3.2.231 714 Yakubovich, A. R., Stöckl, H., Murray, J., Melendez-Torres, G. J., Steinert, J. I., Glavin, C. E. Y., & Humphreys, D. K. (2018). Risk and Protective Factors for Intimate Partner Violence Against Women: Systematic Review and Meta-analyses of Prospective-Longitudinal Studies. American Journal of Public Health, 108(7), e1–e11. https://doi.org/10.2105/AJPH.2018.304428 715 Finnbogadóttir, H., Dejin-Karlsson, E., & Dykes, A.-K. (2011). A multi-centre cohort study shows no association between experienced violence and labour dystocia in nulliparous women at term. BMC Pregnancy and Childbirth, 11, 14. doi: 10.1186/1471-2393-11-14 413 716 Finnbogadóttir, H., & Dykes, A. K. (2016). Increasing prevalence and incidence of domestic violence during the pregnancy and one and a half year postpartum, as well as risk factors:-a longitudinal cohort study in Southern Sweden. BMC pregnancy and childbirth, 16(1), 327-339. doi: 10.1186/s12884- 016-1122-6 717 Chu, S. Y., Goodwin, M. M., & D'Angelo, D. V. (2010). Physical violence against US women around the time of pregnancy, 2004–2007. American journal of preventive medicine, 38(3), 317-322. doi: 10.1016/j.amepre.2009.11.013 718 World Health Organization. (2013). Postnatal care for mothers and newborns. http://www. who.int/maternal_child_adolescent/publications/WHO-MCA-PNC-2014-Briefer_A4.pdf?ua=1 719 The World Health Organization. (2012). Understanding and addressing violence against women. https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/77432/WHO_RHR_12.36_eng. pdf?sequence=1&isAllowed=y 720 Bauer, N. S., Gilbert, A. L., Carroll, A. E., & Downs, S. M. (2013). Associations between early exposure to intimate partner violence, parental depression and subsequent mental health outcomes. JAMA Pediatrics, 167(4), 341–347. doi: 10.1001/jamapediatrics.2013.780 721 McTavish, J.R., MacGregor, J.C.D, Wathen C.N. & MacMillan, H.L. (2016) Children’s exposure to intimate partner violence: an overview, International Review of Psychiatry, 28(5), 504-518. doi: 10.1080/09540261.2016.1205001 722 Maciel, M. N. A., Blondel, B., & Saurel-Cubizolles, M.-J. (2019). Physical Violence During Pregnancy in France: Frequency and Impact on the Health of Expectant Mothers and New-Borns. Maternal and Child Health Journal, 23(8), 1108–1116. https://doi.org/10.1007/s10995-019-02747-y 723 American Congress of Obstetricians and Gynecologists. (2012, Reaffirmed 2019). Committee Opinion: Intimate Partner Violence. Obstetrics and gynecology, 119, 412-417. https://www.acog.org/-/ media/Committee-Opinions/Committee-on-Health-Care-for-Underserved-Women/co518.pdf?dmc=1&ts =20200312T1410585316 724 US Preventive Services Task Force, Curry, S. J., Krist, A. H., Owens, D. K., Barry, M. J., Caughey, A. B., Davidson, K. W., Doubeni, C. A., Epling, J. W., Grossman, D. C., Kemper, A. R., Kubik, M., Kurth, A., Landefeld, C. S., Mangione, C. M., Silverstein, M., Simon, M. A., Tseng, C.-W., & Wong, J. B. (2018). Screening for intimate partner violence, elder abuse, and abuse of vulnerable adults: US preventive services task force final recommendation statement. The Journal of the American Medical Association, 320(16), 1678–1687. https://doi.org/10.1001/jama.2018.14741 https://www. uspreventiveservicestaskforce.org/Page/Document/UpdateSummaryFinal/intimate-partner-violence- and-abuse-of-elderly-and-vulnerable-adults-screening1 725 Dicola, D. & Spaar, E. (2016). Intimate partner violence. American family physician, 94(8). 646- 651. https://www.aafp.org/afp/2016/1015/p646.pdf 726 Bauer, N. S., Gilbert, A. L., Carroll, A. E., & Downs, S. M. (2013). Associations between early exposure to intimate partner violence, parental depression and subsequent mental health outcomes. JAMA Pediatrics, 167(4), 341–347. doi: 10.1001/jamapediatrics.2013.780 ידי מטפלים במסגרות הבריאות-). איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה על2003( משרד הבריאות 727 https://www.health.gov.il/hozer/mk23_2003.pdf .23/03 – באשפוז ובקהילה. חוזר מנכ"ל 414 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 728 Silverman, J. J., Galanter, M., Jackson-Triche, M., Jacobs, D. G., Lomax, J. W., Riba, M. B., … American Psychiatric Association. (2015). The american psychiatric association practice guidelines for the psychiatric evaluation of adults. The American Journal of Psychiatry, 172(8), 798–802. doi: 10.1176/ appi.ajp.2015.1720501 729 Newton, V.M., Elbogen, E. B., Brown, C. L., Snyder, J., & Barrick, A. L. (2012). Clinical decision- making about inpatient violence risk at admission to a public-sector acute psychiatric hospital. The Journal of the American Academy of Psychiatry and the Law, 40, 206-214. http://jaapl.org/ content/40/2/206 730 Tishler, C.L., Reiss, N.S., & Dundas, J. (2013). The assessment and management of the violent patient in critical hospital settings. General Hospital Psychiatry, 35, 181-185. doi: 10.1016/j. genhosppsych.2012.10.012. 731 Taylor, P. J., Hutton, P., & Wood, L. (2015). Are people at risk of psychosis also at risk of suicide and self-harm? A systematic review and meta-analysis. Psychological Medicine, 45(5), 911–926. doi: 10.1017/S0033291714002074 732 Pickles, A., Aglan, A., Collishaw, S., Messer, J., Rutter, M., & Maughan, B. (2010). Predictors of suicidality across the life span: The Isle of Wight study. Psychological Medicine, 40, 1453-1466. doi: 10.1017/S0033291709991905 733 Parker, G., & Ricciardi, T. (2019). The Risk of Suicide and Self-Harm in Adolescents Is Influenced by the “Type” of Mood Disorder. The Journal of Nervous and Mental Disease, 207(1), 1–5. https://doi.org/10.1097/NMD.0000000000000917 734 Carroll, R., Metcalfe, C., & Gunnell, D. (2014), hospital presenting self-harm and risk of fatal and non-fatal repetition: Systematic review and meta-analysis. PLoS One, 9, e89944 doi: 10.1371/journal. pone.0089944; 735 Bergen, H., Hawton, K., Waters, K., Ness, J., Cooper, J., Steeq, S., & Kapur, N. (2012). Premature death after self-harm: A multicentre cohort study. Lancet, 380, 1568–1574. doi: 10.1016/S0140- 6736(12)61141-6 736 Gairin, I., House, A., & Owens, D. (2003), Attendance at the accident and emergency department in the year before suicide: retrospective study. The British Journal of Psychiatry, 183, 28–33. doi: 10.1192/bjp.183.1.28 737 The World Health Organization. (2019). Suicide. http://www.who.int/mediacentre/factsheets/ fs398/en/ 738 Carroll, R., Metcalfe, C., & Gunnell, D. (2014). Hospital presenting self-harm and risk of fatal and non-fatal repetition: systematic review and meta-analysis. PLoS One, 9(2), e89944. doi: 10.1371/ journal.pone.0089944 739 Griffin, E., Kavalidou, K., Bonner, B., O’Hagan, D., & Corcoran, P. (2020). Risk of repetition and subsequent self-harm following presentation to hospital with suicidal ideation: A longitudinal registry study. EClinicalMedicine, 23, 100378. https://doi.org/10.1016/j.eclinm.2020.100378 740 Kashyap, S., Hooke, G.R. & Page, A.C. (2015). Identifying risk of deliberate self-harm through longitudinal monitoring of psychological distress in an inpatient psychiatric population. BMC Psychiatry, 15. doi: 10.1186/s12888-015-0464-3 415 ). ביקורים2020( . חקלאי, צ., ליפשיץ, א., אבורבה, מ., אפלבוים, י., גולדברגר, נ., מוסטובוי, ד., וגורדון, ש 741 https://www.health.gov. .. ירושלים: אגף המידע: משרד הבריאות2020 במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות il/PublicationsFiles/emergency_2019.pdf 742 Healthcare Cost and Utilization Project. (2018). 2014 National, Mental health Diagnoses— Clinical Classification Software (CCS), Principal Diagnosis: #662 Suicide and intentional self-inflicted injury. https://hcupnet.ahrq.gov/#query/ 743 OECD. (2019). Health at a glance 2019: OECD indicators. OECD Publishing. https://doi. org/10.1787/4dd50c09-en 744 Geulayov, G., Kapur, N., Turnbull, P., Clements, C., Waters, K., Ness, J., ... & Hawton, K. (2016). Epidemiology and trends in non-fatal self-harm in three centres in England, 2000–2012: findings from the Multicentre Study of Self-harm in England. BMJ open, 6, e010538. doi : 10.1136/ bmjopen-2015-010538 745 Randall, J. R., Rowe, B. H., Dong, K. A., Nock, M. K., & Colman, I. (2013, May 6). Assessment of Self-Harm Risk Using Implicit Thoughts. Psychological Assessment. doi: 10.1037/a0032391 746 Carroll, R., Metcalfe, C., Steeg, S., Davies, N. M., Cooper, J., Kapur, N., & Gunnell, D. (2016). Psychosocial assessment of self-harm patients and risk of repeat presentation: an instrumental variable analysis using time of hospital presentation. PloS one, 11, e0149713. doi: 10.1371/journal. pone.0149713 747 Betz, M. E., Wintersteen, M., Boudreaux, E. D., Brown, G., Capoccia, L., Currier, G., ... & Moutier, C. (2016). Reducing suicide risk: challenges and opportunities in the emergency department. Annals of emergency medicine, 68, 758-765. doi: 10.1016/j.annemergmed.2016.05.030 748 Caterino, J. M., Sullivan, A. F., Betz, M. E., Espinola, J. A., Miller, I., Camargo, C. A., & Boudreaux, E. D. (2013). Evaluating Current Patterns of Assessment for Self-Harm in Emergency Departments, A Multicenter Study. Academic Emergency Medicine, 20(8), 807–815. doi: 10.1111/acem.12188 749 Boudreaux, E. D., Camargo, C. A., Arias, S. A., Sullivan, A. F., Allen, M. H., Goldstein, A. B., ... & Miller, I. W. (2016). Improving suicide risk screening and detection in the emergency department. American journal of preventive medicine, 50(4), 445-453. doi: 10.1016/j.amepre.2015.09.029 750 Miller, I. W., Camargo, C. A., Arias, S. A., Sullivan, A. F., Allen, M. H., Goldstein, A. B., … ED-SAFE Investigators. (2017). Suicide Prevention in an Emergency Department Population: The ED-SAFE Study. JAMA Psychiatry, 74(6), 563–570. doi: 10.1001/jamapsychiatry.2017.0678 751 Betz, M. E., Sullivan, A. F., Manton, A. P., Espinola, J. A., Miller, I., Camargo, C. A., … on behalf of the ED-SAFE Investigators. (2013). Knowledge, Attitudes and Practices of Emergency Department Providers in the Care of Suicidal Patients. Depression and Anxiety, 30(10), 1005–1012. doi: 10.1002/ da.22071 752 Iozzino, L., Ferrari, C., Large, M., Nielssen, O. & de Girolamo, G. (2015). Prevalence and risk factors of violence by psychiatric acute inpatients: A systematic review and meta-analysis. PLoS One, 10, e0128536. doi: 10.1371/journal.pone.0128536 753 Odes, R., Chapman, S., Harrison, R., Ackerman, S., & Hong, O. (2021). Frequency of violence towards healthcare workers in the United States’ inpatient psychiatric hospitals: A systematic review of literature. International Journal of Mental Health Nursing, 30(1), 27–46. https://doi.org/10.1111/ inm.12812 416 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים המשרד לביטחון הפנים. התוכנית הלאומית למיגור תופעת האלימות בבתי חולים. אוחזר בתאריך 754 https://www.gov.il/he/Departments/Guides/guide_hospital_violence מתוך13/5/2019 755 May, D.D., & Grubbs, L.M. (2002). The extent, nature, and precipitating factors of nurse assault among three groups of registered nurses in a regional medical center. Journal of Emergency Nursing, 28, 11-17. doi: 10.1067/men.2002.121835 756 Odes, R., Chapman, S., Harrison, R., Ackerman, S., & Hong, O. (2021). Frequency of violence towards healthcare workers in the United States’ inpatient psychiatric hospitals: A systematic review of literature. International Journal of Mental Health Nursing, 30(1), 27–46. https://doi.org/10.1111/ inm.12812 757 Behnam, M., Tillotson, R.D., Davis, S.M., & Hobbs, G.R. (2011). Violence in the emergency department: A national survey of emergency medicine residents and attending physicians. The Journal of Emergency Medicine, 40, 565-579. doi: 10.1016/j.jemermed.2009.11.007 758 Hesketh, K., Duncan, S., Estabrooks, C., Reimer, M., Giovannetti, P., & Hyndman, K. (2003). Workplace violence in Alberta and British Columbia hospitals. Health Policy, 63, 311–321. doi: 10.1016/ S0168-8510(02)00142-2 759 Johansen, I. H., Baste, V., Rosta, J., Aasland, O. G., & Morken, T. (2017). Changes in prevalence of workplace violence against doctors in all medical specialties in Norway between 1993 and 2014: a repeated cross-sectional survey. BMJ open, 7(8), e017757. doi: 10.1136/bmjopen-2017-017757 760 Dack, C., Ross, J., Papadopoulos, C., Stewart, D., & Bowers, L. (2013). A review and meta- analysis of the patient factors associated with psychiatric in-patient aggression. Acta Psychiatrica Scandinavica, 127, 255-268. doi: 10.1111/acps.12053 761 Iozzino, L., Ferrari, C., Large, M., Nielssen, O., & Girolamo, G. D. (2015). Prevalence and Risk Factors of Violence by Psychiatric Acute Inpatients: A Systematic Review and Meta-Analysis. Plos One,10(6). doi: 10.1371/journal.pone.0128536 '). קבלה, בדיקה וטיפול במלר"ד לשם אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. נוהל מס2016( . האגף לבריאות הנפש 762 http://www.health.gov.il/hozer/mtl51-001.pdf .. משרד הבריאות51.001 763 The Joint Commission. (2017). America’s Hospitals: Improving Quality and Safety. The Joint Commission's Annual Report. http://jointcommission.new-media-release.com/2017_annual_report/ 764 The Joint Commission. (2020). Hospital Accreditation Program: National Patient Safety Goals Effective January 2020. https://www.jointcommission.org/-/media/tjc/documents/standards/national- patient-safety-goals/npsg_chapter_hap_jan2020.pdf 765 Joint Commission. (2015). Preventing falls and fall-related injuries in health care facilities. Sentinel event alert/Joint Commission on Accreditation of Healthcare Organizations, 55, 1-5. http:// www.jointcommission.org/assets/1/18/SEA_55.pdf 766 Weil, T. P. (2015). Patient falls in hospitals: an increasing problem. Geriatric Nursing (New York, N.Y.), 36(5), 342–347. doi: 10.1016/j.gerinurse.2015.07.004 767 Bouldin, E. D., Andresen, E. M., Dunton, N. E., Simon, M., Waters, T. M., Liu, M., ... & Shorr, R. I. (2013). Falls among adult patients hospitalized in the United States: prevalence and trends. Journal of patient safety, 9, 13-17. doi: 10.1097/PTS.0b013e3182699b64 768 Royal College of Physicians. (2015). National Audit of Inpatient Falls: audit report 2015. London: RCP. Retreived from https://www.rcplondon.ac.uk/projects/outputs/naif-audit-report-2015 417 769 NHS Improvement. (2017). The incidence and costs of inpatient falls in hospitals. National Health Service. https://improvement.nhs.uk/resources/incidence-and-costs-inpatient-falls-hospitals/ 770 National Audit of Inpatient Falls (NAIF). (2020). National Audit of Inpatient Falls (NAIF) 2020 Annual Report. Royal College of Physicians. https://www.rcplondon.ac.uk/projects/outputs/national- audit-inpatient-falls-naif-2020-annual-report 771 Healey, F., Scobie, S., Oliver, D., Pryce, A., Thomson, R., & Glampson, B. (2008). Falls in English and Welsh hospitals: a national observational study based on retrospective analysis of 12 months of patient safety incident reports. Quality and Safety in health care, 17(6), 424-430. doi: 10.1136/ qshc.2007.024695 772 Morello, R. T., Barker, A. L., Watts, J. J., Haines, T., Zavarsek, S. S., Hill, K. D., ... & Stoelwinder, J. U. (2015). The extra resource burden of in-hospital falls: a cost of falls study. The Medical Journal of Australia, 203, 367. doi: 10.5694/mja15.00296 773 Hill, K. D., Vu, M., & Walsh, W. (2007). Falls in the acute hospital setting--impact on resource utilisation. Australian Health Review : a Publication of the Australian Hospital Association, 31(3), 471– 477. 774 Bouldin, E. D., Andresen, E. M., Dunton, N. E., Simon, M., Waters, T. M., Liu, M., ... & Shorr, R. I. (2013). Falls among adult patients hospitalized in the United States: prevalence and trends. Journal of patient safety, 9, 13-17. doi: 10.1097/PTS.0b013e3182699b64 775 Staggs, V. S., Mion, L. C., & Shorr, R. I. (2014). Assisted and unassisted falls: different events, different outcomes, different implications for quality of hospital care. Joint Commission Journal on Quality and Patient Safety / Joint Commission Resources, 40(8), 358–364. 776 Schwendimann, R., Bühler, H., De Geest, S., & Milisen, K. (2006). Falls and consequent injuries in hospitalized patients: effects of an interdisciplinary falls prevention program. BMC Health Services Research, 6, 69-75. doi: 10.1186/1472-6963-6-69 777 Dunne, T. J., Gaboury, I., & Ashe, M. C. (2014). Falls in hospital increase length of stay regardless of degree of harm. Journal of evaluation in clinical practice, 20, 396-400. doi: 10.1111/ jep.12144 778 Bouldin, E. L. D., Andresen, E. M., Dunton, N. E., Simon, M., Waters, T. M., Liu, M., … Shorr, R. I. (2013). Falls among adult patients hospitalized in the United States: prevalence and trends. Journal of Patient Safety, 9(1), 13–17. doi: 10.1097/PTS.0b013e3182699b64 . 779 Krauss, M. J., Nguyen, S. L., Dunagan, W. C., Birge, S., Costantinou, E., Johnson, S., ... & Fraser, V. J. (2007). Circumstances of patient falls and injuries in 9 hospitals in a midwestern healthcare system. Infection Control & Hospital Epidemiology, 28, 544-550. doi: 10.1086/513725 780 Watson, B. J., Salmoni, A. W., & Zecevic, A. A. (2015). Falls in an acute care hospital as reported in the adverse event management system. Journal of Hospital Administration, 4, 84-91. doi: 10.5430/jha.v4n4p84 781 Donaldson, L. J., Panesar, S. S., & Darzi, A. (2014). Patient-safety-related hospital deaths in England: thematic analysis of incidents reported to a national database, 2010–2012. PLoS medicine, 11(6), e1001667. doi: 10.1371/journal.pmed.1001667 782 12 Dunne, T.J., Gabourey, I., & Ashe, M.C. (2014). Falls in hospital increase length of stay regardless of degree of harm. Journal of evaluation of clinical practice, 20, 396-400. doi: 10.1111/ jep.12144 418 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 783 Royal College of Physicians. (2015). National Audit of Inpatient Falls: Audit report 2015. https://www.rcplondon.ac.uk/projects/outputs/naif-audit-report-2015 784 Royal College of Physicians. (2017). National Audit of Inpatient Falls: audit report 2017. London: RCP. https://www.rcplondon.ac.uk/projects/outputs/naif-audit-report-2017 785 Morello, R. T., Barker, A. L., Watts, J. J., Haines, T., Zavarsek, S. S., Hill, K. D., … Stoelwinder, J. U. (2015). The extra resource burden of in-hospital falls: a cost of falls study. The Medical Journal of Australia, 203(9), 367. doi: 10.5694/mja15.00296 786 Krauss, M. J., Nguyen, S. L., Dunagan, W. C., Birge, S., Costantinou, E., Johnson, S., ... & Fraser, V. J. (2007). Circumstances of patient falls and injuries in 9 hospitals in a midwestern healthcare system. Infection Control & Hospital Epidemiology, 28, 544-550. doi: 10.1086/513725 787 Rubenstein, LZ. (2006). Falls in older people: epidemiology, risk factors and strategies for prevention. Age and Ageing, 35, ii37–ii41. doi: 10.1093/ageing/afl084 788 Deandrea, S., Bravi, F., Turati, F., Lucenteforte, E., La Vecchia, C., & Negri, E. (2013). Risk factors for falls in older people in nursing homes and hospitals. A systematic review and meta-analysis. Archives of gerontology and geriatrics, 56, 407-415 doi: 10.1016/j.archger.2012.12.006 789 Rowe, R. J. (2013). Preventing Patient Falls: What are the factors in hospital settings that help reduce and prevent inpatient falls?. Home Health Care Management & Practice, 25(3), 98-103. doi: 10.1177/1084822312467533 790 de Groot, G. C. L., Al-Fattal, A., & Sandven, I. (2019). Falls in hospital: a case-control study. Scandinavian Journal of Caring Sciences. https://doi.org/10.1111/scs.12733 791 Healey, F., Scobie, S., Oliver, D., Pryce, A., Thomson, R., & Glampson, B. (2008). Falls in English and Welsh hospitals: a national observational study based on retrospective analysis of 12 months of patient safety incident reports. Quality & Safety in Health Care, 17(6), 424–430. doi: 10.1136/ qshc.2007.024695 792 Aryee, E., James, S. L., Hunt, G. M., & Ryder, H. F. (2017). Identifying protective and risk factors for injurious falls in patients hospitalized for acute care: a retrospective case-control study. BMC Geriatrics, 17, 260. doi: 10.1186/s12877-017-0627-9 793 He, J., Dunton, N., & Staggs, V. (2012). Unit-level time trends in inpatient fall rates of US hospitals. Medical care, 50(9), 801-807. doi: 10.1097/MLR.0b013e31825a8b88 794 Royal College of Physicians. (2015). National Audit of Inpatient Falls: Audit report 2015. https://www.rcplondon.ac.uk/projects/outputs/naif-audit-report-2015 795 Dykes, P. C., Carroll, D. L., Hurley, A., Lipsitz, S., Benoit, A., Chang, F., ... & Middleton, B. (2010). Fall prevention in acute care hospitals: a randomized trial. Jama, 304, 1912-1918. 796 Williams, T. A., King, G., Hill, A. M., Rajagopal, M., Barnes, T., Basu, A., ... & Kidd, H. (2007). Evaluation of a falls prevention programme in an acute tertiary care hospital. Journal of clinical nursing, 16, 316-324. doi: 10.1111/j.1365-2702.2005.01410.x 797 Tzeng, H. M., & Yin, C. Y. (2017). A Multihospital Survey on Effective Interventions to Prevent Hospital Falls in Adults. Nursing Economics, 35(6), 304-313. https://search.proquest.com/docview/1979 465745?accountid=103681 419 798 Keuseman, R., & Miller, D. (2020). A hospitalist’s role in preventing patient falls. Hospital Practice (1995), 48(sup1), 63–67. https://doi.org/10.1080/21548331.2020.1724473 799 Oliver, D., Healey, F., & Haines, T. P. (2010). Preventing falls and fall-related injuries in hospitals. Clinics in geriatric medicine, 26(4), 645-692. doi: 10.1016/j.cger.2010.06.005 800 Miake-Lye, I. M., Hempel, S., Ganz, D. A., & Shekelle, P. G. (2013). Inpatient fall prevention programs as a patient safety strategy: a systematic review. Annals of Internal Medicine, 158(5 Pt 2), 390–396. https://doi.org/10.7326/0003-4819-158-5-201303051-00005 801 Rapp, K., Ravindren, J., Becker, C., Lindemann, U., Jaensch, A., & Klenk, J. (2016). Fall risk as a function of time after admission to sub-acute geriatric hospital units. BMC geriatrics, 16, 173. doi: 10.1186/s12877-016-0346-7 .145/19 '). איתור מסוכנות לנפילות בקרב מטופלים באשפוז ובקהילה. חוזר מס2019( . מינהל הסיעוד 802 https://www.health.gov.il/hozer/ND145_2019.pdf .משרד הבריאות 803 Agency for Healthcare Research and Quality. (2013). Preventing Falls in Hospitals: A Toolkit for Improving Quality of Care. https://www.ahrq.gov/sites/default/files/publications/files/fallpxtoolkit. pdf 804 Nilsson, M., Eriksson, J., Larsson, B., Odén, A., Johansson, H., & Lorentzon, M. (2016). Fall Risk Assessment Predicts Fall-Related Injury, Hip Fracture, and Head Injury in Older Adults. Journal of the American Geriatrics Society, 64, 2242-2250. doi: 10.1111/jgs.14439 805 Hou, W. H., Kang, C. M., Ho, M. H., Kuo, J. M. C., Chen, H. L., & Chang, W. Y. (2016). Evaluation of an inpatient fall risk screening tool to identify the most critical fall risk factors in inpatients. Journal of Clinical Nursing. doi: 10.1111/jocn.13510 806 Singh, I., & Okeke, J. (2016). Reducing inpatient falls in a 100% single room elderly care environment: evaluation of the impact of a systematic nurse training programme on falls risk assessment (FRA). BMJ Quality Improvement Reports, 5(1). doi: 10.1136/bmjquality.u210921.w4741 :, חלק א’: מגמות באשפוז. ירושלים2017 ). מוסדות אשפוז ויחידות לאשפוז יום בישראל2018( . אגף המידע 807 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/mosadot2017_p1.pdf.משרד הבריאות , חלק א’: מגמות באשפוז. משרד2018 ). מוסדות אשפוז ויחידות לאשפוז יום בישראל2020( . אגף המידע 808 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/mosadot2018_p1.pdf .הבריאות 809 Chovil, N. (2009). Engaging Families in Child and Youth Metal Health: A Review of Best, Emerging, and Promising Practices. The F.O.R.C.E. Society for Kids’ Mental Health. http://www.fredla. org/wp-content/uploads/2015/09/Engaging-Families-in-Child-Youth-Mental-Health.pdf 810 Ingoldsby, E. M. (2010). Review of Interventions to Improve Family Engagement and Retention in Parent and Child Mental Health Programs. Journal of Child and Family Studies, 19(5), 629–645. doi: 10.1007/s10826-009-9350-2 811 MacKean, G., Spragins, W., L’Heureux, L., Popp, J., Wilkes, C., & Lipton, H. (2012). Advancing family-centred care in child and adolescent mental health: a critical review of the literature. Healthcare Quarterly, 15 Spec No 4, 64–75. 812 Silverman, W. K., Pina, A. A., & Viswesvaran, C. (2008). Evidence-based psychosocial treatments for phobic and anxiety disorders in children and adolescents. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 37(1), 105-130. doi: 10.1080/15374410701817907 420 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 813 McKay, M. M., & Bannon Jr, W. M. (2004). Engaging families in child mental health services. Child and adolescent psychiatric clinics of North America, 13(4), 905-921. doi: 10.1016/j. chc.2004.04.001 814 Silverman, W. K., Pina, A. A., & Viswesvaran, C. (2008). Evidence-based psychosocial treatments for phobic and anxiety disorders in children and adolescents. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 37(1), 105-130. doi: 10.1080/15374410701817907 815 Keel, P. K., & Haedt, A. (2008). Evidence-based psychosocial treatments for eating problems and eating disorders. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 37(1), 39-61. doi: 10.1080/15374410701817832 816 David-Ferdon, C., & Kaslow, N. J. (2008). Evidence-based psychosocial treatments for child and adolescent depression. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 37(1), 62-104. doi: 10.1080/15374410701817865 817 Ingoldsby, E. M. (2010). Review of Interventions to Improve Family Engagement and Retention in Parent and Child Mental Health Programs. Journal of Child and Family Studies, 19(5), 629–645. doi: 10.1007/s10826-009-9350-2 818 Waid, J., & Kelly, M. (2020). Supporting family engagement with child and adolescent mental health services: A scoping review. Health & Social Care in the Community, 28(5), 1333–1342. https://doi. org/10.1111/hsc.12947 819 Watt, B. D., & Dadds, M. R. (2007). Facilitating treatment attendance in child and adolescent mental health services: A community study. Clinical child psychology and psychiatry, 12(1), 105-116. doi: 10.1177/1359104507071089 820 AACAP. (2010). Principles of Care for Treatment of Children and Adolescents with Mental Illnesses in Residential Treatment Centers. American Academy of Child and Adolescent Psychiatry. https://www.aacap.org/App_Themes/AACAP/docs/clinical_practice_center/principles_of_care_for_ children_in_residential_treatment_centers.pdf http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/ .1996-). חוק זכויות החולה, תשנ"ו1996( . משרד הבריאות 821 Zchuyot_01.pdf https://www.knesset.gov.il/Laws/Data/ .2005-). חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו2005( . הכנסת 822 law/2039/2039.pdf 823 Lum, H.D., & Sudore, R.L. (2016). Advance Care Planning and goals of care communication in older adults with cardiovascular disease and multi-morbidity. Clinics in Geriatric Medicine, 32, 247-260.‏ doi: 10.1016/j.cger.2016.01.011 824 Mental Health Treatment Plans – A guide for health professionals working in general or private practice. (2017). phn North Western Melbourne. https://www.nwmh.org.au/sites/default/ files/2017-06/Mental%20Health%20Treatment%20Plans%20North%20Western%20Melbourne%20PHN. pdf 825 Writing Good Care Plans. (2016). NHS. http://oxleas.nhs.uk/site-media/cms-downloads/ Writing_Good_Care_Plans_Oxleas.pdf 826 Mental Health Commission. (2012). Guidance Document on Individual Care Planning Mental Health Services. MHC. https://www.mhcirl.ie/file/GuidanceOn_ICPMHS.pdf 421 https://www.health.gov.il/hozer/mtl51-004. .). משרד הבריאות2016( . ניהול תוכנית טיפול באשפוז 827 pdf 828 Britta Olofsson, Lars Jacobsson, Fr. (1999). Being in conflict: Physicians’ experience with using coercion in psychiatric care. Nordic Journal of Psychiatry, 53(3), 203–210. https://doi. org/10.1080/080394899427214 829 Listening to experience an independent inquiry into acute and crisis mental healthcare- The British Library. (n.d.). Retrieved March 11, 2021, from https://www.bl.uk/collection-items/listening-to- experience-an-independent-inquiry-into-acute-and-crisis-mental-healthcare# 830 van der Merwe, M., Bowers, L., Jones, J., Muir-Cochrane, E., & Tziggili, M. (2009). Seclusion: a literaturereview | Report from the Conflict and ContainmentReduction Research Programme. City University. https://www.kcl.ac.uk/ioppn/depts/hspr/archive/mhn/projects/litreview/litrevseclusion.pdf 831 Molodynski, A., Khazaal, Y., & Callard, F. (2016). Coercion in mental healthcare: time for a change in direction. BJPsych International, 13(1), 1–3. https://doi.org/10.1192/s2056474000000854 832 Hollins, L. (2017). The NICE 10 minute physical restraint rule: A discussion of the relative risks. Journal of Psychiatric and Mental Health Nursing, 24(9–10), 719–726. https://doi.org/10.1111/ jpm.12414 833 Sashidharan, S. P., Mezzina, R., & Puras, D. (2019). Reducing coercion in mental healthcare. Epidemiology and Psychiatric Sciences, 28(6), 605–612. https://doi.org/10.1017/S2045796019000350 834 Cullen, A. E., Bowers, L., Khondoker, M., Pettit, S., Achilla, E., Koeser, L., Moylan, L., Baker, J., Quirk, A., Sethi, F., Stewart, D., McCrone, P., & Tulloch, A. D. (2018). Factors associated with use of psychiatric intensive care and seclusion in adult inpatient mental health services. Epidemiology and Psychiatric Sciences, 27(1), 51–61. https://doi.org/10.1017/S2045796016000731 835 Noorthoorn, E. O., Voskes, Y., Janssen, W. A., Mulder, C. L., van de Sande, R., Nijman, H. L. I., Smit, A., Hoogendoorn, A. W., Bousardt, A., & Widdershoven, G. A. M. (2016). Seclusion reduction in dutch mental health care: did hospitals meet goals? Psychiatric Services, 67(12), 1321–1327. https:// doi.org/10.1176/appi.ps.201500414 836 Staggs, V. S. (2015). Trends in Use of Seclusion and Restraint in Response to Injurious Assault in Psychiatric Units in U.S. Hospitals, 2007-2013. Psychiatric Services, 66(12), 1369–1372. https://doi. org/10.1176/appi.ps.201400490 837 Välimäki, M., Yang, M., Vahlberg, T., Lantta, T., Pekurinen, V., Anttila, M., & Normand, S.-L. (2019). Trends in the use of coercive measures in Finnish psychiatric hospitals: a register analysis of the past two decades. BMC Psychiatry, 19(1), 230. https://doi.org/10.1186/s12888-019-2200-x 838 Mental health services in Australia, Restrictive practices. (n.d.). Australian Institute of Health and Welfare. Retrieved March 14, 2021, from https://www.aihw.gov.au/reports/mental-health-services/ mental-health-services-in-australia/report-contents/restrictive-practices https://www.health.gov.il/ .). משרד הבריאות2018( . הגבלה מכנית ובידוד מטופלים באשפוז פסיכיאטרי 839 hozer/mk10_2018.pdf 840 Kripalani, S., LeFevre, F., Phillips, C. O., Williams, M. V., Basaviah, P., & Baker, D. W. (2007). Deficits in communication and information transfer between hospital-based and primary care physicians: implications for patient safety and continuity of care. Jama, 297(8), 831-841. 422 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 841 Kripalani, S., Jackson, A. T., Schnipper, J. L., & Coleman, E. A. (2007). Promoting effective transitions of care at hospital discharge: a review of key issues for hospitalists. Journal of hospital medicine, 2(5), 314-323. doi: 10.1002/jhm.228 842 Kerstenetzky, L., Birschbach, M. J., Beach, K. F., Hager, D. R., & Kennelty, K. A. (2018). Improving medication information transfer between hospitals, skilled-nursing facilities, and long-term- care pharmacies for hospital discharge transitions of care: A targeted needs assessment using the Intervention Mapping framework. Research in Social & Administrative Pharmacy : RSAP, 14(2), 138– 145. https://doi.org/10.1016/j.sapharm.2016.12.013 .). הכללת נושא רצף הטיפול בהסכמים בין בתי החולים לקופות, מכתב למנהלי בתי החולים2014( ' גמזו, ר 843 .03248714 :סימוכין 844 Joyce, A. S., Wild, T. C., Adair, C. E., McDougall, G. M., Gordon, A., Costigan, N., ... & Barnes, F. (2004). Continuity of care in mental health services: toward clarifying the construct. The Canadian Journal of Psychiatry, 49(8), 539-550. http://journals.sagepub.com/doi/ pdf/10.1177/070674370404900805 845 Sweeney, A., Davies, J., McLaren, S., Whittock, M., Lemma, F., Belling, R., … Wykes, T. (2016). Defining continuity of care from the perspectives of mental health service users and professionals: an exploratory, comparative study. Health Expectations, 19(4), 973–987. doi: 10.1111/hex.12435 846 Hasson-Ohayon, I. (2016). The transition from psychiatric hospitalization to community living: Local and current challenges. Israel Journal of Psychiatry, 53, 40-45. http://www.redmaristan.org/ source/15/IJP%20Vol%201%202016%20(2)community%20psychiatry.pdf#page=40 847 Luxton, D. D., June, J. D., & Comtois, K. A. (2013). Can postdischarge follow-up contacts prevent suicide and suicidal behavior? A review of the evidence. Crisis, 34(1), 32–41. https://doi. org/10.1027/0227-5910/a000158 848 Barekatain, M., Maracy, M. R., Rajabi, F., & Baratian, H. (2014). Aftercare services for patients with severe mental disorder: A randomized controlled trial. Journal of Research in Medical Sciences : The Official Journal of Isfahan University of Medical Sciences, 19(3), 240–245. 849 Naylor, M., & Keating, S. A. (2008). Transitional Care: Moving patients from one care setting to another. The American Journal of Nursing, 108(9 Suppl), 58–63. doi: 10.1097/01. NAJ.0000336420.34946.3a 850 Naylor, M., & Berlinger, N. (2016). Transitional care: A priority for health care organizational ethics. The Hastings Center Report, 46 Suppl 1, S39–42. doi: 10.1002/hast.631 851 Zurlo, A., & Zuliani, G. (2018). Management of care transition and hospital discharge. Aging Clinical and Experimental Research, 30(3), 263–270. https://doi.org/10.1007/s40520-017-0885-6 852 Hartveit, M., Biringer, E., Vanhaeht, K., Haug, K., & Aslaksen, A. (2011). The western Norway mental health interface study: A controlled intervention trial on referral letters between primary care and specialist mental health care. BMC Psychiatry, 11, 177-184. doi: 10.1186/1471-244X-11-177 853 Kanaan, A. O., Donovan, J. L., Duchin, N. P., Field, T. S., Tjia, J., Cutrona, S. L., Gagne, S.J., Garber, L., Preusse, P., Harrold, L.R., & Gurwitz, J. H. (2013). Adverse drug Events post-hospital discharge in older patients: Types, severity, and involvement of beers criteria medications. Journal of the American Geriatrics Society, 61, 1894–1899. doi: 10.1111/jgs.12504 423 854 Kripalani, S., LeFevre, F., Phillips, C. O., Williams, M. V., Basaviah, P., & Baker, D. W. (2007). Deficits in communication and information transfer between hospital-based and primary care physicians: implications for patient safety and continuity of care. The Journal of the American Medical Association, 297(8), 831–841. doi: 10.1001/jama.297.8.831 855 Van Walraven, C., Seth, R., Austin, P. C., & Laupacis, A. (2002). Effect of discharge summary availability during post-discharge visits on hospital readmission. Journal of General Internal Medicine, 17(3), 186–192. נהלי אשפוז בי"ח פסיכיאטריים51.006 ,). שחרור מטופל באשפוז פסיכיאטרי2016( . האגף לבריאות הנפש 856 https://www.health.gov.il/hozer/mtl51-006.pdf .). משרד הבריאות2016( 857 El-Mallakh, R. S., James, T., Khan, T., Katz, M., McGovern, B., Nair, S., Tallent, S., & Williams, G. (2004). Follow-up after inpatient psychiatric hospitalization with partial control of the system responsiveness variable. Psychiatry, 67, 294-298. doi: 10.1521/psyc.67.3.294.48985 858 Compton, M.T., Rudisch, B. E., Craw, J., Thompson, T., & Owens, D. A. (2006). Predictors of missed first appointments at community mental health centers after psychiatric hospitalization. Psychiatric Services, 57, 531-537. doi: 10.1176/ps.2006.57.4.531 859 Benjenk, I., & Chen, J. (2019). Variation of Follow-Up Rate After Psychiatric Hospitalization of Medicare Beneficiaries by Hospital Characteristics and Social Determinants of Health. The American Journal of Geriatric Psychiatry, 27(2), 138–148. doi: 10.1016/j.jagp.2018.08.006 860 Compton, M.T., Rudisch, B. E., Craw, J., Thompson, T., & Owens, D. A. (2006). Predictors of missed first appointments at community mental health centers after psychiatric hospitalization. Psychiatric Services, 57, 531-537. doi: 10.1176/ps.2006.57.4.531 861 Gotor, L., & González-Juárez, C. (2004). Psychiatric hospitalization and continuity of care in immigrants treated in Madrid (Spain). Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 39, 560-568. doi: 10.1007/s00127-004-0786-9 862 Smith, T. E., Abraham, M., Bolotnikova, N. V., Donahue, S. A., Essock, S. M., Olfson, M., ... & Radigan, M. (2016). Psychiatric Inpatient Discharge Planning Practices and Attendance at Aftercare Appointments. Psychiatric Services, 68(1), 92-95. doi: 10.1176/appi.ps.201500552 863 Health Quality Ontario. (2018). Measuring Up 2018: A yearly report on how Ontario’s health system is performing. http://www.hqontario.ca/Portals/0/Documents/pr/measuring-up-2018-en.pdf 864 Health Quality Ontario. (2019). Measuring Up 2019: A yearly report on how Ontario’s health system is performing https://www.hqontario.ca/Portals/0/Documents/pr/measuring-up-2019-en.pdf 865 Mesteig, M., Helbostad, J. L., Sletvold, O., Røsstad, T., & Saltvedt, I. (2010). Unwanted incidents during transition of geriatric patients from hospital to home: a prospective observational study. BMC Health Services Research, 10, 1. doi: 10.1186/1472-6963-10-1 866 Jencks, S. F., Williams, M. V., & Coleman, E. A. (2009). Rehospitalizations among patients in the Medicare fee-for-service program. New England Journal of Medicine, 360(14), 1418-1428. doi: 10.1056/ NEJMsa0803563 867 Vernon, D., Brown, J. E., Griffiths, E., Nevill, A. M., & Pinkney, M. (2019). Reducing readmission rates through a discharge follow-up service. Future Healthcare Journal, 6(2), 114–117. https://doi. org/10.7861/futurehosp.6-2-114 424 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 868 WHO. (2002). Policy perspectives on medicine – Promoting rational use of medicines: Core Components. http://apps.who.int/medicinedocs/pdf/h3011e/h3011e.pdf 869 Garfinkel, D., Zur-Gil, S., & Ben-Israel, H. (2007). The war against polypharmacy: A new cost- effective geriatric-palliative approach for improving drug therapy in disabled elderly people. IMAJ, 9, 430.‏ 870 Lewis, P.J., Dornan, T., Taylor, D., Tully, M.P., Wass, V., & Ashcroft, D.M. (2009). Prevalence, incidence and nature of prescribing errors in hospital inpatients. Drug Safety, 32, 379-389.‏ doi: 10.2165/00002018-200932050-00002 871 Gleason, K.M., McDaniel, M.R., Feinglass, J., Baker, D.W., Lindquist, L., Liss, D., & Noskin, G.A. (2010). Results of the Medications at Transitions and Clinical Handoffs (MATCH) study: An analysis of medication reconciliation errors and risk factors at hospital admission. Journal of General Internal Medicine, 25, 441-447.‏ doi: 10.1007/s11606-010-1256-6 872 Dickinson, D. T., Rashid, S., Weiland, A., Tjoa, T., Kim, D. S., & Huang, S. S. (2019). Errors in antibiotic transitions between hospital and nursing home: How often do they occur? Infection Control and Hospital Epidemiology, 40(12), 1416–1419. https://doi.org/10.1017/ice.2019.270 873 Ashcroft, D. M., Lewis, P. J., Tully, M. P., Farragher, T. M., Taylor, D., Wass, V., … Dornan, T. (2015). Prevalence, nature, severity and risk factors for prescribing errors in hospital inpatients: prospective study in 20 UK hospitals. Drug Safety, 38(9), 833–843. doi: 10.1007/s40264-015-0320-x` 874 Budnitz, D. S., Lovegrove, M. C., Shehab, N., & Richards, C. L. (2011). Emergency hospitalizations for adverse drug events in older Americans. New England Journal of Medicine, 365(21), 2002-2012. doi: 10.1056/NEJMsa1103053 875 Centers for Disease Control and Prevention (CDC). (2017, October 11). Medication Safety Program | Adverse Drug Events in Adults. https://www.cdc.gov/medicationsafety/adult_ adversedrugevents.html 876 Kripalani, S., Jackson, A.T., Schnipper, J.L., & Coleman, E.A. (2007). Promoting effective transitions of care at hospital discharge: a review of key issues for hospitalists. Journal of Hospital Medicine, 2, 314-323.‏ doi: 10.1002/jhm.228 877 Halasyamani, L., Kripalani, S., Coleman, E., Schnipper, J., Van Walraven, C., Nagamine, J., ... Manning, D. (2006). Transition of care for hospitalized elderly patients — Development of a discharge checklist for hospitalists. Journal of Hospital Medicine, 1, 354-360. doi: 10.1002/jhm.129 ‏ 878 Maher, R. L., Hanlon, J., & Hajjar, E. R. (2014). Clinical consequences of polypharmacy in elderly. Expert Opinion on Drug Safety, 13(1), 57–65. https://doi.org/10.1517/14740338.2013.827660 879 Scott, I., & Jayathissa, S. (2010). Quality of drug prescribing in older patients: Is there a problem and can we improve it? Internal Medicine Journal, 40, 7-18.‏ doi: 10.1111/j.1445- 5994.2009.02040.x 880 Shelton, P.S., Fritsch, M.A., & Scott, M.A. (2000). Assessing medication appropriateness in the elderly. Drugs & Aging, 16, 437-450.‏ doi: 10.2165/00002512-200016060-00004 881 Cardwell, K. (2020). Reducing medication errors and transitions of care. Age and Ageing, 49(4), 537–539. https://doi.org/10.1093/ageing/afaa065 882 Academy of Managed Care Pharmacy. (2013). Drug Utilization Review. http://www.amcp.org/ WorkArea/DownloadAsset.aspx?id=9296 425 883 Greenwald, J.L., Halasyamani, L., Greene, J., LaCivita, C., Stucky, E., Benjamin, B., ... Williams, M.V. (2010). Making inpatient medication reconciliation patient centered, clinically relevant and implementable: A consensus statement on key principles and necessary first steps. Journal of Hospital Medicine, 5, 477-485.‏ doi: 10.1002/jhm.849 884 Randall, R.L., & Bruno, S.M. (2006). Can polypharmacy reduction efforts in an ambulatory setting be successful? Clinical Geriatrics, 14, 33.‏ https:// .). שימוש מושכל בתרופות בגיל המבוגר. משרד הבריאות2017( . אהרוני, ל., רסולי, א., וליבוביץ, א 885 www.health.gov.il/PublicationsFiles/Rational_use_of_drugs_By_Elders.pdf ,). חוזר מינהל הרפואה: ניהול הטיפול התרופתי במטופל עם מחלות כרוניות2013( . משרד הבריאות 886 https://www.health.gov.il/hozer/mr03_2013.pdf .3/2013 https://www.health. .. משרד הבריאות156 ,). קווים מנחים לפעילות הרוקח הקליני2016( . אגף הרוקחות 887 gov.il/hozer/DR_156.pdf 888 Busch, A. B., Epstein, A. M., McGuire, T. G., Normand, S.-L. T., & Frank, R. G. (2015). Thirty- Day Hospital Readmission for Medicaid Enrollees with Schizophrenia: The Role of Local Health Care Systems. The Journal of Mental Health Policy and Economics, 18(3), 115–124. 889 Bailey, M. K., Weiss, A. J., Barrett, M. L., & Jiang, H. J. (2019). Characteristics of 30-Day All- Cause Hospital Readmissions, 2010–2016: Statistical Brief #248. In Healthcare cost and utilization project (HCUP) statistical briefs. Rockville, MD: Agency for Healthcare Research and Quality (US). 890 Evans, L. J., Harris, V., Newman, L., & Beck, A. (2017). Rapid and frequent psychiatric readmissions: associated factors. International journal of psychiatry in clinical practice, 21(4), 271-276. doi: 10.1080/13651501.2017.1324037 891 Donisi, V., Tedeschi, F., Salazzari, D., & Amaddeo, F. (2016). Pre-and post-discharge factors influencing early readmission to acute psychiatric wards: implications for quality-of-care indicators in psychiatry. General hospital psychiatry, 39, 53-58. doi: 10.1016/j.genhosppsych.2015.10.009 0163-83 892 Lorine, K., Goenjian, H., Kim, S., Steinberg, A. M., Schmidt, K., & Goenjian, A. K. (2015). Risk factors associated with psychiatric readmission. The Journal of Nervous and Mental Disease, 203(6), 425–430. doi: 10.1097/NMD.0000000000000305 893 Cook, J. A., Burke-Miller, J. K., Jonikas, J. A., Aranda, F., & Santos, A. (2020). Factors associated with 30-day readmissions following medical hospitalizations among Medicaid beneficiaries with schizophrenia, bipolar disorder, and major depressive disorder. Psychiatry Research, 291, 113168. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2020.113168 894 Rylander, M., Colon-Sanchez, D., Keniston, A., Hamalian, G., Lozano, A., & Nussbaum, A. M. (2016). Risk factors for readmission on an adult inpatient psychiatric unit. Quality Management in Health Care, 25(1), 22–31. doi: 10.1097/QMH.0000000000000077 895 Ortiz, G. (2018). Predictors of 30-day Postdischarge Readmission to a Multistate National Sample of State Psychiatric Hospitals. Journal for Healthcare Quality. doi: 10.1097/ JHQ.0000000000000162 896 Rieke, K., McGeary, C., Schmid, K. K., & Watanabe-Galloway, S. (2016). Risk Factors for Inpatient Psychiatric Readmission: Are There Gender Differences?. Community mental health journal, 52, 675-682. doi: 10.1007/s10597-015-9921-1 426 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים .. משרד הבריאות2017 ). בריאות הנפש בישראל: שנתון סטטיסטי2019( . אגף המידע, אגף לבריאות הנפש 897 https://www.health.gov.il/publicationsfiles/mtl-yearbook-2017.pdf 898 Evans, L. J., Harris, V., Newman, L., & Beck, A. (2017). Rapid and frequent psychiatric readmissions: associated factors. International journal of psychiatry in clinical practice, 21(4), 271-276. doi: 10.1080/13651501.2017.1324037 .. משרד הבריאות2017 ). בריאות הנפש בישראל: שנתון סטטיסטי2019( . אגף המידע, אגף לבריאות הנפש 899 https://www.health.gov.il/publicationsfiles/mtl-yearbook-2017.pdf 900 Donisi, V., Tedeschi, F., Salazzari, D., & Amaddeo, F. (2016). Pre-and post-discharge factors influencing early readmission to acute psychiatric wards: implications for quality-of-care indicators in psychiatry. General hospital psychiatry, 39, 53-58. doi: 10.1016/j.genhosppsych.2015.10.009 0163-83 ,). התוכנית הלאומית למדדי איכות: בתי חולים כלליים וגריאטריים2020( . המחלקה לחקר שירותי רפואה 901 . אגף בכיר איכות2019-2013 בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים), דו"ח לשנים https://www.gov.il/BlobFolder/reports/quality-national-prog-2013-2019/he/files_ .ובטיחות, משרד הבריאות publications_quality_indicators_quality-national-prog-2013-2019.pdf 902 Canadian Institute for Health Information CIHI. (2017). Health Indicators Interactive Tool. Retrieved January 5, 2020, from https://yourhealthsystem.cihi.ca/epub/ 903 Heslin, K. C., & Weiss, A. J. (2015). Hospital Readmissions Involving Psychiatric Disorders, 2012: Statistical Brief# 189. HCUP. https://www.hcup-us.ahrq.gov/reports/statbriefs/sb189-Hospital- Readmissions-Psychiatric-Disorders-2012.pdf 904 Evans, L. J., Harris, V., Newman, L., & Beck, A. (2017). Rapid and frequent psychiatric readmissions: associated factors. International journal of psychiatry in clinical practice, 21(4), 271-276. doi: 10.1080/13651501.2017.1324037 905 Centers for Medicare and Medicaid Services. (2013). Medicare Psychiatric Patients & Readmissions in the Inpatient Psychiatric Facility Prospective Payment System. The Moran Company 906 Jack, B.W., Chetty, V.K., Anthony, D., Greenwald, J.L., Sanchez, G.M., Johnson, A.E., Forsythe, S.R., O’Donnell, J.K., aasche-Orlow, M.K., Manasseh, C., Martin, S., & Culpepper, L. (2009). A reengineered hospital discharge program to decrease rehospitalization: A randomized trial. Annals of Internal Medicine, 150, 178-187. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2738592/pdf/nihms-123019. pdf 907 Taylor, C., Holsinger, B., Flanagan, J.V., Ayers, A.M., Hutchison, S.L., & Terhorst, L. (2016). Effectiveness of a Brief Care Management Intervention for reducing psychiatric hospitalization readmissions. The Journal of Behavioral Health Services & Research, 43, 262-271. doi: 10.1007/s11414- 014-9400-4 908 Tyler, N., Wright, N., & Waring, J. (2019). Interventions to improve discharge from acute adult mental health inpatient care to the community: systematic review and narrative synthesis. BMC Health Services Research, 19(1), 883. https://doi.org/10.1186/s12913-019-4658-0 909 Joyce, A. S., Wild, T. C., Adair, C. E., McDougall, G. M., Gordon, A., Costigan, N., ... & Barnes, F. (2004). Continuity of care in mental health services: toward clarifying the construct. The Canadian Journal of Psychiatry, 49(8), 539-550. http://journals.sagepub.com/doi/ pdf/10.1177/070674370404900805 910 Morabia, A., & Zhang, F. F. (2004). History of medical screening: from concepts to action. Postgraduate medical journal, 80(946), 463-469. doi: 10.1136/pgmj.2003.018226 427 911 National Library of Medicine. (2016). Benefits and risks of screening tests. https://www.ncbi. nlm.nih.gov/pubmedhealth/PMH0072602/ 912 Hert, M., Correll, C. U., Bobes, J., Cetkovich-Bakmas, M. A. R. C. E. L. O., Cohen, D. A. N., Asai, I., ... & Newcomer, J. W. (2011). Physical illness in patients with severe mental disorders. I. Prevalence, impact of medications and disparities in health care. World psychiatry, 10(1), 52-77. doi: 10.1002/j.2051- 5545.2011.tb00014.x 913 Correll, C. U., Solmi, M., Veronese, N., Bortolato, B., Rosson, S., Santonastaso, P., ... & Pigato, G. (2017). Prevalence, incidence and mortality from cardiovascular disease in patients with pooled and specific severe mental illness: a large-scale meta-analysis of 3,211,768 patients and 113,383,368 controls. World Psychiatry, 16(2), 163-180. doi: 10.1002/wps.20420 914 Schneider, F., Erhart, M., Hewer, W., Loeffler, L. A., & Jacobi, F. (2019). Mortality and medical comorbidity in the severely mentally ill. Deutsches Arzteblatt International, 116(23–24), 405–411. https://doi.org/10.3238/arztebl.2019.0405 915 Kisely, S., Crowe, E., & Lawrence, D. (2013). Cancer-related mortality in people with mental illness. JAMA psychiatry, 70(2), 209-217. doi: 10.1001/jamapsychiatry.2013.278 916 Nordentoft, M., Wahlbeck, K., Hällgren, J., Westman, J., Osby, U., Alinaghizadeh, H., Gissler, M., & Laursen, T. M. (2013). Excess mortality, causes of death and life expectancy in 270,770 patients with recent onset of mental disorders in Denmark, Finland and Sweden. Plos One, 8(1), e55176. https://doi. org/10.1371/journal.pone.0055176 917 Ahlgrén-Rimpiläinen, A. J., Arffman, M., Suvisaari, J., Manderbacka, K., Lumme, S., Keskimäki, I., Huovinen, R., & Pukkala, E. (2020). Excess mortality from breast cancer in female breast cancer patients with severe mental illness. Psychiatry Research, 286, 112801. https://doi.org/10.1016/j. psychres.2020.112801 918 Druss, B. G., Zhao, L., Von Esenwein, S., Morrato, E. H., & Marcus, S. C. (2011). Understanding excess mortality in persons with mental illness: 17-year follow up of a nationally representative US survey. Medical care, 49(6), 599-604. doi: 10.1097/MLR.0b013e31820bf86e 919 McEvoy, J.P., Meyer, J.M., Goff, D.C., Nasrallah, H.A., Davis, S. M., Sullivan, L., ... Lieberman, J.A. (2005). Prevalence of the metabolic syndrome in patients with schizophrenia: Baseline results from the Clinical Antipsychotic Trials of Intervention Effectiveness (CATIE) schizophrenia trial and comparison with national estimates from NHANES III. Schizophrenia Research, 80, 19-32. doi: 10.1016/j. schres.2005.07.014 920 Penninx, B. W. J. H., & Lange, S. M. M. (2018). Metabolic syndrome in psychiatric patients: overview, mechanisms, and implications. Dialogues in Clinical Neuroscience, 20(1), 63–73. 921 Li, C., Birmaher, B., Rooks, B., Gill, M. K., Hower, H., Axelson, D. A., Dickstein, D. P., Goldstein, T. R., Liao, F., Yen, S., Hunt, J., Iyengar, S., Ryan, N. D., Strober, M. A., Keller, M. B., & Goldstein, B. I. (2019). High prevalence of metabolic syndrome among adolescents and young adults with bipolar disorder. The Journal of Clinical Psychiatry, 80(4). https://doi.org/10.4088/JCP.18m12422 922 Mitchell, A. J., Vancampfort, D., Sweers, K., van Winkel, R., Yu, W., & De Hert, M. (2011). Prevalence of metabolic syndrome and metabolic abnormalities in schizophrenia and related disorders—a systematic review and meta-analysis. Schizophrenia bulletin, 39(2), 306-318. doi: 10.1093/ schbul/sbr148 428 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 923 Gladigau, E. L., Fazio, T. N., Hannam, J. P., Dawson, L. M., & Jones, S. G. (2014). Increased cardiovascular risk in patients with severe mental illness. Internal medicine journal, 44(1), 65-69. doi: 10.1111/imj.12319 924 Mitchell, A.J., Vancampfort, D., Sweers, K., van Winkel, R., Yu, W., & De Hert, M. (2013). Prevalence of metabolic syndrome and metabolic abnormalities in schizophrenia and related disorders – A systematic review and meta-analysis. Schizophrenia Bulletin, 39, 306-318. doi: 10.1093/schbul/ sbr148 925 American Diabetes Association. (2004). Consensus development conference on antipsychotic drugs and obesity and diabetes. Diabetes care, 27(2), 596-601. doi: 10.2337/diacare.27.2.596 926 Stubbs, B., Vancampfort, D., De Hert, M., & Mitchell, A. J. (2015). The prevalence and predictors of type two diabetes mellitus in people with schizophrenia: a systematic review and comparative meta- analysis. Acta Psychiatrica Scandinavica, 132, 144-157. doi: 10.1111/acps.12439 927 Mitchell, A. J., Vancampfort, D., De Herdt, A., Yu, W., & De Hert, M. (2013). Is the prevalence of metabolic syndrome and metabolic abnormalities increased in early schizophrenia? A comparative meta-analysis of first episode, untreated and treated patients. Schizophrenia Bulletin, 39(2), 295–305. https://doi.org/10.1093/schbul/sbs082 928 Suvisaari, J., Keinänen, J., Eskelinen, S., & Mantere, O. (2016). Diabetes and Schizophrenia. Current Diabetes Reports, 16(2), 16. doi: 10.1007/s11892-015-0704-4 929 Mamakou, V., Thanopoulou, A., Gonidakis, F., Tentolouris, N., & Kontaxakis, V. (2018). Schizophrenia and type 2 diabetes mellitus. Psychiatrike = Psychiatriki, 29(1), 64–73. https://doi. org/10.22365/jpsych.2018.291.64 930 Knol, M. J., Twisk, J. W., Beekman, A. T., Heine, R. J., Snoek, F. J., & Pouwer, F. (2006). Depression as a risk factor for the onset of type 2 diabetes mellitus. A meta-analysis. Diabetologia, 49(5), 837.‏ 931 Graham, E. A., Deschênes, S. S., Khalil, M. N., Danna, S., Filion, K. B., & Schmitz, N. (2020). Measures of depression and risk of type 2 diabetes: A systematic review and meta-analysis. Journal of Affective Disorders, 265, 224–232. https://doi.org/10.1016/j.jad.2020.01.053 932 Sartorius, N. (2018). Depression and diabetes. Dialogues in Clinical Neuroscience, 20(1), 47–52. 933 Osborn, D. P., Wright, C. A., Levy, G., King, M. B., Deo, R., & Nazareth, I. (2008). Relative risk of diabetes, dyslipidaemia, hypertension and the metabolic syndrome in people with severe mental illnesses: systematic review and metaanalysis. BMC psychiatry, 8, 84. doi: 10.1186/1471-244X-8-84 934 Parks, J. et al. (2006). Morbidity and Mortality in People with Serious Mental Illness. Association of State Mental Health Program Directors. 935 De Hert, M., Dekker, J. M., Wood, D., Kahl, K. G., Holt, R. I. G., & Möller, H. J. (2009). Cardiovascular disease and diabetes in people with severe mental illness position statement from the European Psychiatric Association (EPA), supported by the European Association for the Study of Diabetes (EASD) and the European Society of Cardiology (ESC). European psychiatry, 24, 412-424. doi: 10.1016/j.eurpsy.2009.01.005 429 936 Yood, M. U., delorenze, G., Quesenberry, C. P., Oliveria, S. A., Tsai, A. L., Willey, V. J., ... & L'Italien, G. (2009). The incidence of diabetes in atypical antipsychotic users differs according to agent—results from a multisite epidemiologic study. Pharmacoepidemiology and drug safety, 18, 791-799. doi: 10.1002/pds.1781 937 Holt, R. I. G. (2019). Association between antipsychotic medication use and diabetes. Current Diabetes Reports, 19(10), 96. https://doi.org/10.1007/s11892-019-1220-8 938 Graham, E. A., Deschênes, S. S., Khalil, M. N., Danna, S., Filion, K. B., & Schmitz, N. (2020). Measures of depression and risk of type 2 diabetes: A systematic review and meta-analysis. Journal of Affective Disorders, 265, 224–232. https://doi.org/10.1016/j.jad.2020.01.053 939 Nyboe, L., & Lund, H. (2013). Low levels of physical activity in patients with severe mental illness. Nordic Journal of Psychiatry, 67, 43-46. doi: 10.3109/08039488.2012.675588 940 Nielsen, J., Skadhede, S., & Correll, C. U. (2010). Antipsychotics associated with the development of type 2 diabetes in antipsychotic-naïve schizophrenia patients. Neuropsychopharmacology, 35, 1997-2004. doi: 10.1038/npp.2010.78 941 NCQA. (n.d.). HEDIS Measures and Technical Resources: Diabetes and Cardiovascular Disease Screening and Monitoring for People With Schizophrenia or Bipolar Disorder. Retrieved May 14, 2019, from https://www.ncqa.org/hedis/measures/diabetes-and-cardiovascular-disease-screening-and- monitoring-for-people-with-schizophrenia-or-bipolar-disorder/ http://www. .). תוכנית לאומית למניעה וטיפול בסוכרת. משרד הבריאות2016( . מועצה לאומית לסוכרת 942 health.gov.il/PublicationsFiles/DiabetesNationalPlan.pdf 943 Perreault, L. (2020). Obesity in adults: Prevalence, screening, and evaluation. In L. Kunins (Ed.). UpToDate. Retrieved March 22, 2020, from https://www.uptodate.com/contents/obesity-in-adults- prevalence-screening-and-evaluation 944 Miller, B. J., Paschall III, C. B., & Svendsen, D. P. (2008). Mortality and medical comorbidity among patients with serious mental illness. Focus, 6(2), 239-245. doi: 10.1176/foc.6.2.foc239 945 Rajan, T. M., & Menon, V. (2017). Psychiatric disorders and obesity: A review of association studies. Journal of Postgraduate Medicine, 63(3), 182–190. https://doi.org/10.4103/jpgm. JPGM_712_16 946 Dickerson, F. B., Brown, C. H., Kreyenbuhl, J. A., Fang, L., Goldberg, R. W., Wohlheiter, K., & Dixon, L. B. (2006). Obesity among individuals with serious mental illness. Acta Psychiatrica Scandinavica, 113(4), 306-313. doi: 10.1111/j.1600-0447.2005.00637.x 947 Newcomer, J. W., & Hennekens, C. H. (2007). Severe mental illness and risk of cardiovascular disease. Jama, 298(15), 1794-1796. doi: 10.1001/jama.298.15.1794 948 Crawford, M. J., Jayakumar, S., Lemmey, S. J., Zalewska, K., Patel, M. X., Cooper, S. J., & Shiers, D. (2014). Assessment and treatment of physical health problems among people with schizophrenia: national cross-sectional study. The British Journal of Psychiatry, 205(6), 473–477. https://doi.org/10.1192/bjp.bp.113.142521 949 Ali, R. A., Jalal, Z., & Paudyal, V. (2020). Barriers to monitoring and management of cardiovascular and metabolic health of patients prescribed antipsychotic drugs: a systematic review. BMC Psychiatry, 20(1), 581. https://doi.org/10.1186/s12888-020-02990-6 430 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 950 Correll, C. U., Solmi, M., Veronese, N., Bortolato, B., Rosson, S., Santonastaso, P., ... & Pigato, G. (2017). Prevalence, incidence and mortality from cardiovascular disease in patients with pooled and specific severe mental illness: a large-scale meta-analysis of 3,211,768 patients and 113,383,368 controls. World Psychiatry, 16(2), 163-180. doi: 10.1002/wps.20420 951 Li, Q., Chen, D., Liu, T., Walss-Bass, C., de Quevedo, J. L., Soares, J. C., ... & Zhang, X. Y. (2016). Sex differences in body mass index and obesity in Chinese patients with chronic schizophrenia. Journal of clinical psychopharmacology, 36(6), 643-648.‏ 952 Rajan, T. M., & Menon, V. (2017). Psychiatric disorders and obesity: A review of association studies. Journal of Postgraduate Medicine, 63(3), 182–190. https://doi.org/10.4103/jpgm. JPGM_712_16 953 Mackin, P., Bishop, D. R., & Watkinson, H. M. (2007). A prospective study of monitoring practices for metabolic disease in antipsychotic-treated community psychiatric patients. BMC psychiatry, 7(1), 28. doi: 10.1186/1471-244X-7-28 954 Morrato, E. H., Newcomer, J. W., Allen, R. R., & Valuck, R. J. (2008). Prevalence of baseline serum glucose and lipid testing in users of second-generation antipsychotic drugs: a retrospective, population-based study of Medicaid claims data. The Journal of clinical psychiatry, 69(2), 316-322. doi: 10.4088/JCP.v69n0219 955 Haupt, D. W., Rosenblatt, L. C., Kim, E., Baker, R. A., Whitehead, R., & Newcomer, J. W. (2009). Prevalence and predictors of lipid and glucose monitoring in commercially insured patients treated with second-generation antipsychotic agents. American Journal of Psychiatry, 166(3), 345-353. doi: 10.1176/ appi.ajp.2008.08030383 956 Viglione, L., & Short, B. L. (2020). Metabolic screen and intervene: improving mental health inpatient metabolic monitoring. Australasian Psychiatry : Bulletin of Royal Australian and New Zealand College of Psychiatrists, 1039856220936147. https://doi.org/10.1177/1039856220936147 957 Palmisano, B. T., Zhu, L., Eckel, R. H., & Stafford, J. M. (2018). Sex differences in lipid and lipoprotein metabolism. Molecular Metabolism, 15, 45–55. doi: 10.1016/j.molmet.2018.05.008 958 Miller, B. J., Paschall III, C. B., & Svendsen, D. P. (2008). Mortality and medical comorbidity among patients with serious mental illness. Focus, 6(2), 239-245. doi: 10.1176/foc.6.2.foc239 959 Pegram, A. & Bloomfield, J. (2013). The importance of measuring blood pressure in mental health care. Mental Health Practice, 16(6). 33-36. https://rcni.com/sites/rcn_nspace/files/ mhp2013.03.16.6.33.e849.pdf 960 Morreale, M. K., & Wake, L. A. (2020). Psychiatric medications and hypertension. Current Hypertension Reports, 22(11), 86. https://doi.org/10.1007/s11906-020-01096-4 961 Liu, J., Brown, J., Morton, S., Potter, D. E. B., Patton, L., Patel, M., … Hudson Scholle, S. (2017). Disparities in diabetes and hypertension care for individuals with serious mental illness. The American Journal of Managed Care, 23(5), 304–308. 962 Nasrallah, H. A., Meyer, J. M., Goff, D. C., McEvoy, J. P., Davis, S. M., Stroup, T. S., & Lieberman, J. A. (2006). Low rates of treatment for hypertension, dyslipidemia and diabetes in schizophrenia: data from the CATIE schizophrenia trial sample at baseline. Schizophrenia research, 86(1), 15-22. doi: 10.1016/j.schres.2006.06.026 431 ). התוכנית הלאומית למדדי2019( . המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל 963 https://48fc89f4-e14d-48de-bdc0- .. משרד הבריאות2016-2018 איכות לרפואת הקהילה בישראל: דו"ח לשנים ec96de79873e.filesusr.com/ugd/ebbef0_f04ca22668b14cd7bfe8051fd13716cb.pdf 964 Howard, L. M., Barley, E. A., Davies, E., Rigg, A., Lempp, H., Rose, D., ... & Thornicroft, G. (2010). Cancer diagnosis in people with severe mental illness: practical and ethical issues. The lancet oncology, 11(8), 797-804. doi: 10.1016/S1470-2045(10)70085-1 965 Druss, B. G., Zhao, L., Von Esenwein, S., Morrato, E. H., & Marcus, S. C. (2011). Understanding excess mortality in persons with mental illness: 17-year follow up of a nationally representative US survey. Medical care, 49(6), 599-604. doi: 10.1097/MLR.0b013e31820bf86e 966 Kisely, S., Sadek, J., MacKenzie, A., Lawrence, D., & Campbell, L. A. (2008). Excess cancer mortality in psychiatric patients. The Canadian Journal of Psychiatry, 53(11), 753-761. 967 US Preventative Task Force. (2017). Screening for Colorectal Cancer: Recommendation Statement. American Family Physician, 95(4). https://www.aafp.org/afp/2017/0215/od1.html ). סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל – עדכון2020( .לסן, מ. ודיכטיאר, ר-בוקר, ל., בן- סילברמן, ב., קינן 968 https://www.health.gov.il/ .הנתונים. הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות PublicationsFiles/ICR_01032020.pdf 969 Hewitson, P., Glasziou, P., Irwig, L., Towler, B., & Watson, E. (2007). Screening for colorectal cancer using the faecal occult blood test, Hemoccult. Cochrane Database of Systematic Reviews, (1), CD001216. doi: 10.1002/14651858.CD001216.pub2 .)25/05 '). חוזר המנהל הכללי בנושא: מניעה וגילוי מוקדם של מחלות הסרטן (מס2005( . המנהל הכללי 970 https://www.health.gov.il/hozer/mk25_2005.pdf .משרד הבריאות ). נייר עמדה בנושא: גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת2008( . איגוד רופאי בריאות הציבור 971 https://www.ima.org.il/ .באוכלוסייה בסיכון ממוצע ללא תסמינים מחשידים למחלה .ההסתדרות הרפואית בישראל userfiles/image/Ne20_mei_gas.pdf ). התוכנית הלאומית למדדי2020( . המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל 972 https://www.gov.il/BlobFolder/ .. משרד הבריאות2016-2019 איכות לרפואת הקהילה בישראל: דו"ח לשנים reports/quality-national-prog-2013-2019/he/files_publications_quality_indicators_quality-national- prog-2013-2019.pdf 973 Friedman, L. C., Puryear, L. J., Moore, A., & Green, C. E. (2005). Breast and colorectal cancer screening among low-income women with psychiatric disorders. Psycho-Oncology, 14(9), 786-791. doi: 10.1002/pon.906 ). סרטן השד בנשים בישראל: עדכון נתוני2019( . הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות 974 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/breast_cancer_ .. משרד הבריאות2019 ,היארעות ותמותה SEPT2018.pdf ). התוכנית הלאומית למדדי2019( . המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל 975 https://48fc89f4-e14d-48de-bdc0- .. משרד הבריאות2016-2018 איכות לרפואת הקהילה בישראל: דו"ח לשנים ec96de79873e.filesusr.com/ugd/ebbef0_f04ca22668b14cd7bfe8051fd13716cb.pdf 976 Gøtzsche, P. C., & Jørgensen, K. J. (2013). Screening for breast cancer with mammography. Cochrane Database of Systematic Reviews, (6), CD001877. doi: 10.1002/14651858.CD001877.pub5 432 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים ). סרטן השד בנשים בישראל: עדכון נתוני2019( . הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות 977 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/breast_cancer_ .. משרד הבריאות2019 ,היארעות ותמותה SEPT2018.pdf 978 Poiseuil, M., Coureau, G., Payet, C., Savès, M., Debled, M., Mathoulin-Pelissier, S., & Amadeo, B. (2019). Deprivation and mass screening: Survival of women diagnosed with breast cancer in France from 2008 to 2010. Cancer Epidemiology, 60, 149–155. https://doi.org/10.1016/j.canep.2019.03.016 979 Mitchell, A. J., Pereira, I. E., Yadegarfar, M., Pepereke, S., Mugadza, V., & Stubbs, B. (2014). Breast cancer screening in women with mental illness: Comparative meta-analysis of mammography uptake. British Journal of Psychiatry,205(06), 428-435. doi: 10.1192/bjp.bp.114.147629 980 Thomas, M., James, M., Vittinghoff, E., Creasman, J. M., Schillinger, D., & Mangurian, C. (2018). Mammography Among Women With Severe Mental Illness: Exploring Disparities Through a Large Retrospective Cohort Study. Psychiatric Services,69(1), 48-54. doi: 10.1176/appi.ps.201600170 981 Hwong, A., Wang, K., Bent, S., & Mangurian, C. (2020). Breast Cancer Screening in Women With Schizophrenia: A Systematic Review and Meta-Analysis. Psychiatric Services, 71(3), 263–268. https:// doi.org/10.1176/appi.ps.201900318 982 Inouye, S. K. (2006). Delirium in Older Persons. New England Journal of Medicine, 354(11), 1157–1165. doi: 10.1056/nejmra052321. 983 Inouye, S. K., Westendorp, R. G., & Saczynski, J. S. (2014). Delirium in elderly people. The Lancet, 383(9920), 911-922. doi: 10.1016/S0140-6736(13)60688-1. 984 Zywiel, M. G., Hurley, R. T., Perruccio, A. V., Hancock-Howard, R. L., Coyte, P. C., & Rampersaud, Y. R. (2015). Health economic implications of perioperative delirium in older patients after surgery for a fragility hip fracture. JBJS, 97(10), 829-836. doi: 10.2106/JBJS.N.00724 985 Oh, E. S., Sieber, F. E., Leoutsakos, J.-M., Inouye, S. K., & Lee, H. B. (2016). Sex Differences in Hip Fracture Surgery: Preoperative Risk Factors for Delirium and Postoperative Outcomes. Journal of the American Geriatrics Society, 64(8), 1616–1621. doi: 10.1111/jgs.14243 986 Mosk, C. A., Mus, M., Vroemen, J. P., van der Ploeg, T., Vos, D. I., Elmans, L. H., & van der Laan, L. (2017). Dementia and delirium, the outcomes in elderly hip fracture patients. Clinical Interventions in Aging, 12, 421–430. doi: 10.2147/CIA.S115945 987 Aldwikat, R. K., Manias, E., & Nicholson, P. (2020). Incidence and risk factors for acute delirium in older patients with a hip fracture: A retrospective cohort study. Nursing & Health Sciences, 22(4), 958–966. https://doi.org/10.1111/nhs.12753 988 Oh, E. S., Li, M., Fafowora, T. M., Inouye, S. K., Chen, C. H., Rosman, L. M., ... & Puhan, M. A. (2015). Preoperative risk factors for postoperative delirium following hip fracture repair: a systematic review. International journal of geriatric psychiatry, 30(9), 900-910. doi: 10.1002/gps.4233. 989 Yang, Y., Zhao, X., Dong, T., Yang, Z., Zhang, Q., & Zhang, Y. (2017). Risk factors for postoperative delirium following hip fracture repair in elderly patients: a systematic review and meta- analysis. Aging Clinical and Experimental Research, 29(2), 115–126. doi: 10.1007/s40520-016-0541-6 990 Oberai, T., Oosterhoff, J. H. F., Woodman, R., Doornberg, J. N., Kerkhoffs, G., & Jaarsma, R. (2021). Development of a postoperative delirium risk scoring tool using data from the Australian and New Zealand Hip Fracture Registry: an analysis of 6672 patients 2017-2018. Archives of Gerontology and Geriatrics, 94, 104368. https://doi.org/10.1016/j.archger.2021.104368 433 991 Lee, H. B., Mears, S. C., Rosenberg, P. B., Leoutsakos, J.-M. S., Gottschalk, A., & Sieber, F. E. (2011). Predisposing Factors for Post-Operative Delirium After Hip Fracture Repair Among Patients With and Without Dementia. Journal of the American Geriatrics Society, 59(12), 2306–2313. doi: 10.1111/j.1532-5415.2011.03725.x 992 Vochteloo, A. J., Moerman, S., Tuinebreijer, W. E., Maier, A. B., de Vries, M. R., Bloem, R. M., ... & Pilot, P. (2013). More than half of hip fracture patients do not regain mobility in the first postoperative year. Geriatrics & gerontology international, 13(2), 334-341. doi: 10.1111/j.1447-0594.2012.00904.x 993 Mosk, C. A., Mus, M., Vroemen, J. P., van der Ploeg, T., Vos, D. I., Elmans, L. H., & van der Laan, L. (2017). Dementia and delirium, the outcomes in elderly hip fracture patients. Clinical Interventions in Aging, 12, 421–430. doi: 10.2147/CIA.S115945 994 Olofsson, B., Lundström, M., Borssen, B., Nyberg, L., & Gustafson, Y. (2005). Delirium is associated with poor rehabilitation outcome in elderly patients treated for femoral neck fractures. Scandinavian journal of caring sciences, 19(2), 119-127. doi: 10.1111/j.1471-6712.2005.00324.x 995 Wei, L. A., Fearing, M. A., Sternberg, E. J., & Inouye, S. K. (2008). The Confusion Assessment Method (CAM): A Systematic Review of Current Usage. Journal of the American Geriatrics Society, 56(5), 823–830. doi: 10.1111/j.1532-5415.2008.01674.x 996 Grover, S., & Kate, N. (2012). Assessment scales for delirium: A review. World Journal of Psychiatry, 2, 58-70.‏ doi: 10.5498/wjp.v2.i4.58 997 Bellelli, G., Morandi, A., Davis, D. H. J., Mazzola, P., Turco, R., Gentile, S., … MacLullich, A. M. J. (2014). Validation of the 4AT, a new instrument for rapid delirium screening: a study in 234 hospitalised older people. Age and Ageing, 43(4), 496–502. doi: 10.1093/ageing/afu021 998 Neufeld, K. J., Leoutsakos, J. S., Sieber, F. E., Joshi, D., Wanamaker, B. L., Rios-Robles, J., & Needham, D. M. (2013). Evaluation of two delirium screening tools for detecting post-operative delirium in the elderly. British Journal of Anaesthesia, 111(4), 612–618. doi: 10.1093/bja/aet167 999 Wei, L. A., Fearing, M. A., Sternberg, E. J., & Inouye, S. K. (2008). The Confusion Assessment Method (CAM): A Systematic Review of Current Usage. Journal of the American Geriatrics Society, 56(5), 823–830. doi: 10.1111/j.1532-5415.2008.01674.x 1000 Adamis, D., Treloar, A., MacDonald, A. J. D., & Martin, F. C. (2005). Concurrent validity of two instruments (the Confusion Assessment Method and the Delirium Rating Scale) in the detection of delirium among older medical inpatients. Age and ageing, 34(1), 72-75. doi: 10.1093/ageing/afi019 1001 Oh, E. S., Fong, T. G., Hshieh, T. T., & Inouye, S. K. (2017). Delirium in older persons: advances in diagnosis and treatment. The Journal of the American Medical Association, 318(12), 1161–1174. doi: 10.1001/jama.2017.12067 ) תוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר2013( .ברוקדייל-ג’וינט- משרד הבריאות ומאיירס 1002 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Dementia_strategy_Heb.pdf .ודמנציות אחרות https://www.health.gov.il/ מתוך23/5/2019 משרד הבריאות. (ל.ת.). מהי דמנציה? אוחזר בתאריך 1003 Subjects/Geriatrics/Dementia/Pages/Background.aspx https:// .2020 בישראל שנתון סטטיסטי65+ ). בני2020( .אשל-ברוקדייל וג’וינט ישראל-ג’וינט- מאיירס 1004 brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/2020/09/shnaton-2020-internet-min.pdf https://www.health.gov.il/ מתוך23/5/2019 משרד הבריאות. (ל.ת.). מהי דמנציה? אוחזר בתאריך 1005 Subjects/Geriatrics/Dementia/Pages/Background.aspx 434 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 1006 World Health Organization. (2015). The Epidemiology and Impact of Dementia: Current state and future trends. http://www.who.int/mental_health/neurology/dementia/dementia_thematicbrief_ epidemiology.pdf 1007 WHO. (2019). Risk reduction of cognitive decline and dementia | WHO Guidelines | Executive Summary. World Health Organization. https://www.who.int/mental_health/neurology/dementia/ guidelines_risk_reduction/en/ 1008 Langa, K. M., Larson, E. B., Crimmins, E. M., Faul, J. D., Levine, D. A., Kabeto, M. U., & Weir, D. R. (2017). A comparison of the prevalence of dementia in the united states in 2000 and 2012. JAMA Internal Medicine, 177(1), 51–58. doi: 10.1001/jamainternmed.2016.6807 1009 Rait, G., Walters, K., Bottomley, C., Petersen, I., Iliffe, S., & Nazareth, I. (2010). Survival of people with clinical diagnosis of dementia in primary care: Cohort study. BMJ, 341, c3584. doi: 10.1136/bmj. c3584 1010 Nasreddine, Z.S., Phillips, N.A., Bédirian, V., Charbonneau, S., Whitehead, V., Collin, I., ... Chertkow, H. (2005). The Montreal Cognitive Assessment, MoCA: A brief screening tool for mild cognitive impairment. Journal of the American Geriatrics Society, 53, 695-699.‏ doi: 10.1111/j.1532- 5415.2005.53221.x 1011 Pendlebury, S.T., Klaus, S.P., Mather, M., de Brito, M., & Wharton, R.M. (2015). Routine cognitive screening in older patients admitted to acute medicine: Abbreviated mental test score (AMTS) and subjective memory complaint versus Montreal Cognitive Assessment and IQCODE. Age and Ageing, 44, 1000-1005.‏ doi: 10.1093/ageing/afv134 1012 Lifshitz, M., Dwolatzky, T., & Press, Y. (2012). Validation of the Hebrew version of the MoCA test as a screening instrument for the early detection of mild cognitive impairment in elderly individuals. Journal of Geriatric Psychiatry and Neurology, 25, 155-161.‏ doi: 10.1177/0891988712457047 1013 Molloy, D.W., Alemayehu, E., & Roberts, R. (1991). Reliability of a standardized mini-mental state examination compared with the traditional mini-mental state examination. The American Journal of Psychiatry, 148, 102-105.‏ 1014 Trzepacz, P.T., Hochstetler, H., Wang, S., Walker, B., & Saykin, A.J. (2015). Relationship between the Montreal Cognitive Assessment and Mini-mental State Examination for assessment of mild cognitive impairment in older adults. BMC Geriatrics, 15, 107.‏ doi: 10.1186/s12877-015-0103-3 1015 Itzkovich, M., Elazar, B., & Katz, N. (1996). LOTCA-G: Loewenstein Occupational Therapy Cognitive Assessment for Geriatric Population. Pequannock, NJ: Maddak. 1016 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Child Development: Infants (0 -1 years of Age). http://www.cdc.gov/ncbddd/childdevelopment/positiveparenting/infants.html 1017 Taanila, A., Murray, G. K., Jokelainen, J., Isohanni, M., & Rantakallio, P. (2005). Infant developmental milestones: A 31-year follow-up. Developmental medicine & child neurology, 47, 581-586. doi: 10.1111/j.1469-8749.2005.tb01207.x 1018 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Developmental Monitoring and Screening. http://www.cdc.gov/ncbddd/childdevelopment/screening.html 1019 Bright Futures Steering Committee, & Medical Home Initiatives for Children With Special Needs Project Advisory Committee. (2006). Identifying infants and young children with developmental disorders in the medical home: An algorithm for developmental surveillance and screening. Pediatrics, 118, 405-420. doi: 10.1542/peds.2006-1231 435 1020 Rosenberg, S. A., Zhang, D., & Robinson, C. C. (2008). Prevalence of developmental delays and participation in early intervention services for young children. Pediatrics, 121(6), e1503-e1509. doi: 10.1542/peds.2007-1680 1021 Valla, L., Wentzel-Larsen, T., Hofoss, D., & Slinning, K. (2015). Prevalence of suspected developmental delays in early infancy: results from a regional population-based longitudinal study. BMC pediatrics, 15(1), 215. doi: 10.1186/s12887-015-0528-z 1022 Zablotsky, B., Black, L. I., Maenner, M. J., Schieve, L. A., Danielson, M. L., Bitsko, R. H., Blumberg, S. J., Kogan, M. D., & Boyle, C. A. (2019). Prevalence and Trends of Developmental Disabilities among Children in the United States: 2009-2017. Pediatrics, 144(4). https://doi.org/10.1542/peds.2019- 0811 1023 Boyle, C. A., Boulet, S., Schieve, L. A., Cohen, R. A., Blumberg, S. J., Yeargin-Allsopp, M., ... & Kogan, M. D. (2011). Trends in the prevalence of developmental disabilities in US children, 1997–2008. Pediatrics, 127, 1034-1042. doi: 10.1542/peds.2010-2989 1024 Rosenberg, S. A., Zhang, D., & Robinson, C. C. (2008). Prevalence of developmental delays and participation in early intervention services for young children. Pediatrics, 121(6), e1503-e1509. doi: 10.1542/peds.2007-1680 1025 Institute of Education. (2013). What is the prevalence of child disability? Research summary one: Child disability. https://www.closer.ac.uk/wp-content/uploads/Briefing-1-Prevalence-of-child- disability-Nov-20131.pdf https://www. ., חינוך והשכלה2019 ). שנתון סטטיסטי לישראל2019( . הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 1026 cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/4.shnatoneducation/diagrams4.pdf 1027 Radecki, L., Sand-Loud, N., O'Connor, K. G., Sharp, S., & Olson, L. M. (2011). Trends in the use of standardized tools for developmental screening in early childhood: 2002–2009. Pediatrics, 128(1), 14- 19. doi: 10.1542/peds.2010-2180 1028 King, T. M., Tandon, S. D., Macias, M. M., Healy, J. A., Duncan, P. M., Swigonski, N. L., ... & Lipkin, P. H. (2010). Implementing developmental screening and referrals: lessons learned from a national project. Pediatrics, 125(2), 350-360. 1029 Tang, B. G., Feldman, H. M., Huffman, L. C., Kagawa, K. J., & Gould, J. B. (2012). Missed opportunities in the referral of high-risk infants to early intervention. Pediatrics, 129, 1027-1034. doi: 10.1542/peds.2011-2720 1030 Harris, S. R. (2015). Measuring head circumference: Update on infant microcephaly. Canadian Family Physician, 61(8), 680–684. 1031 Gale, C. R., O’Callaghan, F. J., Godfrey, K. M., Law, C. M., & Martyn, C. N. (2004). Critical periods of brain growth and cognitive function in children. Brain, 127, 321-329. doi: 10.1093/brain/awh034 1032 Ranke, M. B., Krägeloh-Mann, I., & Vollmer, B. (2015). Growth, head growth, and neurocognitive outcome in children born very preterm: methodological aspects and selected results. Developmental Medicine & Child Neurology, 57, 23-28. doi: 10.1111/dmcn.12582 1033 Dupont, C., Castellanos-Ryan, N., Séguin, J. R., Muckle, G., Simard, M.-N., Shapiro, G. D., Herba, C. M., Fraser, W. D., & Lippé, S. (2018). The Predictive Value of Head Circumference Growth during the First Year of Life on Early Child Traits. Scientific Reports, 8(1), 9828. https://doi.org/10.1038/s41598- 018-28165-8 436 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 1034 Harris, S. R. (2015). Measuring head circumference Update on infant microcephaly. Canadian Family Physician, 61, 680-684. 1035 Von der Hagen, M., Pivarcsi, M., Liebe, J., Bernuth, H., Didonato, N., Hennermann, J. B., ... & Kaindl, A. M. (2014). Diagnostic approach to microcephaly in childhood: a two-center study and review of the literature. Developmental Medicine & Child Neurology, 56(8), 732-741. doi: 10.1111/dmcn.12425 1036 Vertinsky, A. T., & Barnes, P. D. (2007). Macrocephaly, increased intracranial pressure, and hydrocephalus in the infant and young child. Topics in Magnetic Resonance Imaging, 18, 31-51. doi: 10.1097/RMR.0b013e3180d0a753 1037 Baxter, P. S., Rigby, A. S., Rotsaert, M. H. E. P. D., & Wright, I. (2009). Acquired microcephaly: causes, patterns, motor and IQ effects, and associated growth changes. Pediatrics, 124, 590-595. doi: 10.1542/peds.2008-2784 ' שנים. חוזר מס6 ). תדריך להערכת גדילה ומצב תזונתי מהלידה ועד גיל2014( . שירותי בריאות הציבור 1038 http://www.health.gov.il/hozer/BZ16_2014.pdf .. משרד הבריאות16/2014 1039 Harris, S. R. (2015). Measuring head circumference: Update on infant microcephaly. Canadian Family Physician, 61(8), 680–684. 1040 Bright Futures / American Acedemy of Pediatrics. (2020). Recommendations for Preventive Pediatric Health Care. https://downloads.aap.org/AAP/PDF/periodicity_schedule.pdf 1041 Reese, E., Sparks, A., & Leyva, D. (2010). A review of parent interventions for preschool children’s language and emergent literacy. Journal of Early Childhood Literacy, 10, 97-117. doi: 10.1177/1468798409356987 1042 Sharp, H. M., & Hillenbrand, K. (2008). Speech and language development and disorders in children. Pediatric Clinics of North America, 55, 1159-1173. doi: 10.1016/j.pcl.2008.07.007 1043 Rice, C. E., Van Naarden Braun, K., Kogan, M. D., Smith, C., Kavanagh, L., Strickland, B., & Blumberg, S. J. (2014). Screening for developmental delays among young children—National Survey of Children’s Health, United States, 2007. Morbidity and Mortality Weekly Report, 63, 27-35. https://www. cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/su6302a5.htm 1044 Wallace, I. F., Berkman, N. D., Watson, L. R., Coyne-Beasley, T., Wood, C. T., Cullen, K., & Lohr, K. N. (2015). Screening for speech and language delay in children 5 years old and younger: a systematic review. Pediatrics, peds-2014. doi: 10.1542/peds.2014-3889 1045 Guevara, J. P., Gerdes, M., Localio, R., Huang, Y. V., Pinto-Martin, J., Minkovitz, C. S., ... & Pati, S. (2013). Effectiveness of developmental screening in an urban setting. Pediatrics, 131, 30-37. 1046 van Agt, H. M., van der Stege, H. A., de Ridder-Sluiter, H., Verhoeven, L. T., & de Koning, H. J. (2007). A cluster-randomized trial of screening for language delay in toddlers: effects on school performance and language development at age 8. Pediatrics, 120, 1317-1325. doi: 10.1542/peds.2006- 3145 1047 Norbury, C. F., Gooch, D., Baird, G., Charman, T., Simonoff, E., & Pickles, A. (2016). Younger children experience lower levels of language competence and academic progress in the first year of school: evidence from a population study. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 57, 65-73. doi: 10.1111/jcpp.12431 437 1048 Johnson, C. J., Beitchman, J. H., & Brownlie, E. B. (2010). Twenty-year follow-up of children with and without speech-language impairments: Family, educational, occupational, and quality of life outcomes. American Journal of Speech-Language Pathology, 19, 51-65. doi: 10.1044/1058- 0360(2009/08-0083) 1049 McLaughlin, M. R. (2011). Speech and language delay in children. American family physician, 83, 1183-1188. http://www.aafp.org/afp/2011/0515/p1183.pdf 1050 Lawrence, R., & Bateman, N. (2013). 12 minute consultation: an evidence-based approach to the management of a child with speech and language delay. Clinical Otolaryngology, 38, 148-153. doi: 10.1111/coa.12082 ). תדריך לביצוע הערכות2016( . שירותי בריאות הציבור, הסיעוד בבריאות הציבור, המחלקה לאם וילד 1051 http://www.health.gov.il/ .. משרד הבריאות12/2016 :'התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים. חוזר מס hozer/bz12_2016.pdf 1052 Office of Special Education Programs, US Department of Education. (2011). Part C of the Individuals with Disabilities Education Act, Final Regulations, nonregulatory guidance. https://sites. ed.gov/idea/files/Final_Regulations_Part_C_Guidance.pdf 1053 American Speech-Language-Hearing Associations.(2008). Roles and Responsibilities of Speech-Language Pathologists in Early Intervention: Position Statement. doi: 10.1044/policy.PS2008- 00291 1054 Byington, T. (2010). Recognizing developmental delays in young children. University of Nevada, cooperative extension, fact sheet-10-66. https://www.unce.unr.edu/publications/files/cy/2010/fs1066. pdf https:// מתוך20/5/2020 משרד הבריאות. (ל.ת.). עיכובים והפרעות בהתפתחות הילדים. אוחזר בתאריך 1055 www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx https://www.cbs.gov.il/he/ .). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2019( .2019 שנתון ססטיסטי לישראל 1056 publications/DocLib/2019/Shnaton70_mun.pdf 1057 Guevara, J. P., Gerdes, M., Localio, R., Huang, Y. V., Pinto-Martin, J., Minkovitz, C. S., ... & Pati, S. (2013). Effectiveness of developmental screening in an urban setting. Pediatrics, 131, 30-37. https:// pdfs.semanticscholar.org/a054/0a489a4775b882f85c6e7eb5805e1eabf399.pdf 1058 US Department of Health and Human Services. (2014). Birth to 5: Watch me thrive! A compendium of screening measures for young children. https://www.acf.hhs.gov/sites/default/files/ ecd/screening_compendium_march2014.pdf 1059 Bright Futures. (2017). Recommendations for Preventive Pediatric Health Care. American Academy of Pediatrics. https://www.aap.org/en-us/Documents/periodicity_schedule.pdf ). תדריך לביצוע הערכות2016( . שירותי בריאות הציבור, הסיעוד בבריאות הציבור, המחלקה לאם וילד 1060 http://www.health.gov.il/ .. משרד הבריאות12/2016 :'התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים. חוזר מס hozer/bz12_2016.pdf 1061 Goyal, N. K., Hall, E. S., Kahn, R. S., Wexelblatt, S. L., Greenberg, J. M., Samaan, Z. M., & Brown, C. M. (2016). Care Coordination Associated with Improved Timing of Newborn Primary Care Visits. Maternal and child health journal, 20(9), 1923-1932. doi: 10.1007‏/s10995-016-2006-0 438 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 1062 Haran, C., Van Driel, M., Mitchell, B.L., & Brodribb, W.E. (2014). Clinical guidelines for postpartum women and infants in primary care–a systematic review. BMC Pregnancy and Childbirth, 14, 1.‏ doi: 10.1186/1471-2393-14-51 1063 American Academy of Pediatrics. Committee on Fetus and Newborn. (2004). Hospital stay for healthy term newborns. Pediatrics, 125, 405-409.‏ doi: 10.1542/peds.2009-3119 1064 Gjerdingen, D. K., & Yawn, B. P. (2007). Postpartum depression screening: importance, methods, barriers, and recommendations for practice. The Journal of the American Board of Family Medicine, 20(3), 280-288. doi: 10.3122/jabfm.2007.03.060171 1065 Goyal, N. K., Hall, E. S., Kahn, R. S., Wexelblatt, S. L., Greenberg, J. M., Samaan, Z. M., & Brown, C. M. (2016). Care Coordination Associated with Improved Timing of Newborn Primary Care Visits. Maternal and child health journal, 20(9), 1923-1932. doi: 10.1007/s10995-016-2006-0 1066 O'Donnell, H. C., Trachtman, R. A., Islam, S., & Racine, A. D. (2014). Factors associated with timing of first outpatient visit after newborn hospital discharge. Academic pediatrics, 14(1), 77-83.‏ doi: 10.1016/j.acap.2013.09.009. 1067 Milambo, J. P. M., Cho, K., Okwundu, C., Olowoyeye, A., Ndayisaba, L., Chand, S., & Corden, M. H. (2018). Newborn follow-up after discharge from a tertiary care hospital in the Western Cape region of South Africa: a prospective observational cohort study. Global Health Research and Policy, 3, 2. https:// doi.org/10.1186/s41256-017-0057-4 1068 Salem-Schatz, S., Peterson, L. E., Palmer, R. H., Clanton, S. M. M., Ezhuthachan, S., Luttrell, R. C., … Westbury, R. (2004). Barriers to first-week follow-up of newborns: findings from parent and clinician focus groups. Joint Commission Journal on Quality and Safety, 30(11), 593–601. 1069 Shakib, J., Buchi, K., Smith, E., Korgenski, K., & Young, P.C. (2015). Timing of initial well-child visit and readmissions of newborns. Pediatrics, 135, 469-474.‏ doi: 10.1542/peds.2014-2329 1070 Meara, E., Kotagal, U. R., Atherton, H. D., & Lieu, T. A. (2004). Impact of early newborn discharge legislation and early follow-up visits on infant outcomes in a state Medicaid population. Pediatrics, 113(6), 1619-1627.‏ 1071 Madlon-Kay, D.J., & Asche, S.E. (2006). Factors that influence the receipt of well baby care in the first 2 weeks of life. The Journal of the American Board of Family Medicine, 19, 258-264.‏ doi: 10.3122/jabfm.19.3.258 ). המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה מונעת. איגוד2013( .' טבנקין, ח', ולהד, א 1072 .רופאי המשפחה בישראל 1073 Hagan, J. F., Shaw, J. S., & Duncan, P. M. (2017). Bright Futures: Guidelines for Health Supervision of Infants, Children, and Adolescents. [Pocket Guide] (4th ed., p. 123). Elk Grove Village, IL: American Academy Of Pediatrics. https://brightfutures.aap.org/Bright%20Futures%20Documents/ BF4_POCKETGUIDE.pdf 1074 Anderson, R. M. (2016). The Impact of Vaccination on the Epidemiology of Infectious Diseases. doi: 10.1016/B978-0-12-802174-3.00001-1 1075 Khabbaz, R. F., Moseley, R. R., Steiner, R. J., Levitt, A. M., & Bell, B. P. (2014). Challenges of infectious diseases in the USA. The Lancet, 384, 53-63. doi: 10.1016/S0140-6736(14)60890-4 439 1076 Maglione, M. A., Das, L., Raaen, L., Smith, A., Chari, R., Newberry, S., ... & Gidengil, C. (2014). Safety of vaccines used for routine immunization of US children: a systematic review. Pediatrics, 134(2), 325-337. doi: 10.1542/peds.2014-1079 1077 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Recommended Child and Adolescent Immunization Schedule for ages 18 years or younger, United States. http://www.cdc.gov/vaccines/ schedules/hcp/imz/child-adolescent.html 1078 National Health Service. (2020). Complete routine immunisation schedule (from January 2020). https://www.gov.uk/government/publications/the-complete-routine-immunisation-schedule 1079 Government of Canada. (2020). Canadian Immunization Guide. Page 13: Canadian Immunization Guide: Part 1 - Key Immunization Information. https://www.canada.ca/en/public- health/services/publications/healthy-living/canadian-immunization-guide-part-1-key-immunization- information/page-13-recommended-immunization-schedules.html 1080 Kroger, A. T., Duchin, J., & Vazquez, M. (2019). General Best Practice Guidelines for Immunization. Best Practices Guidance of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP). Centers for Disease Control. https://www.cdc.gov/vaccines/hcp/acip-recs/general-recs/index.html http://www.health. .. משרד הבריאות2021 ). תדריך חיסונים, עדכון ינואר2021( . האגף לאפידמיולוגיה 1081 gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/td/docs/tadrich_Chisunim.pdf 1082 Whitney, C.G., Zhou, F., Singleton, J., Schuchat, A. (2014). Benefits from immunization during the Vaccines for Children program era – Unites States, 1994-2013. Morbidity and Mortality Weekly Report, 63, 352-355. http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6316a4.htm 1083 World Health Organization. (2019). WHO | 10 facts on immunization. Retrieved March 24, 2020, from https://www.who.int/features/factfiles/immunization/en/ 1084 Peasah, S. K., Azziz-Baumgartner, E., Breese, J., Meltzer, M. I., & Widdowson, M. A. (2013). Influenza cost and cost-effectiveness studies globally–a review. Vaccine, 31(46), 5339-5348. doi: 10.1016/j.vaccine.2013.09.013 1085 Whitney, C.G., Zhou, F., Singleton, J., Schuchat, A. (2014). Benefits from immunization during the Vaccines for Children program era – Unites States, 1994-2013. Morbidity and Mortality Weekly Report, 63, 352-355. http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6316a4.htm http://www.health. .. משרד הבריאות2021 ). תדריך חיסונים, עדכון ינואר2021( . האגף לאפידמיולוגיה 1086 gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/td/docs/tadrich_Chisunim.pdf 60 :). מחלות זיהומיות המחייבות הודעה בישראל2012( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לאפידמיולוגיה 1087 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf .. משרד הבריאות1951-2010 שנות ניטור 1088 Patel, M. K., Dumolard, L., Nedelec, Y., Sodha, S. V., Steulet, C., Gacic-Dobo, M., Kretsinger, K., McFarland, J., Rota, P. A., & Goodson, J. L. (2019). Progress Toward Regional Measles Elimination - Worldwide, 2000-2018. MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report, 68(48), 1105–1111. https://doi. org/10.15585/mmwr.mm6848a1 1089 WHO/Europe. (2018). WHO/Europe | Media centre - Measles cases hit record high in the European Region. Retrieved June 2, 2019, from http://www.euro.who.int/en/media-centre/sections/ press-releases/2018/measles-cases-hit-record-high-in-the-european-region 440 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 1090 WHO/Europe. (2019). WHO/Europe | Media centre - Measles in Europe: record number of both sick and immunized. Retrieved March 24, 2020, from http://www.euro.who.int/en/media-centre/ sections/press-releases/2019/measles-in-europe-record-number-of-both-sick-and-immunized https://www.health.gov.il/Subjects/ מתוך2/6/2019 ). חצבת. אוחזר בתאריך2019( . משרד הבריאות 1091 disease/Pages/Measles.aspx 1092 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Mumps. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/mumps.html 1093 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Mumps Cases and Outbreaks. https:// www.cdc.gov/mumps/outbreaks.html 1094 European Centre for Disease Prevention and Control (ECDC). (n.d.). Facts about mumps. Retrieved February 22, 2021, from https://www.ecdc.europa.eu/en/mumps/facts 1095 The World Health Organization. (2019). Immunization coverage: Mumps. Retrieved March 24, 2020, from https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/immunization-coverage 60 :). מחלות זיהומיות המחייבות הודעה בישראל2012( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לאפידמיולוגיה 1096 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf .. משרד הבריאות1951-2010 שנות ניטור https://www. מתוך24/3/2020 ). אוחזר בתאריךMumps( ). מחלת החזרת2019( . משרד הבריאות 1097 health.gov.il/Subjects/disease/mumps/Pages/default.aspx 1098 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Rubella. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/rubella.html 60 :). מחלות זיהומיות המחייבות הודעה בישראל2012( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לאפידמיולוגיה 1099 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf .. משרד הבריאות1951-2010 שנות ניטור 1100 Chan, J., Dey, A., Wang, H., Martin, N., Beard, F. (2015). Australian vaccine preventable disease epidemiological review series: Rubella, 2008-2012. Communicable disease intelligence, 39(1), E19-E26. http://www.health.gov.au/internet/main/publishing.nsf/content/cda-cdi3901-pdf-cnt.htm/$FILE/ cdi3901c.pdf 1101 Pan American Health Organization. (2015). Americas region is declared the world’s first to eliminate rubella. https://www.paho.org/hq/index.php?option=com_content&view=article&id=10798%3A americas-free-of-rubella&Itemid=1926&lang=en 1102 The World Health Organization. (2020, July 15). Immunization coverage: Rubella https://www. who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/immunization-coverage 1103 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Varicella. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/varicella.html 1104 Varicella and herpes zoster vaccines: WHO position paper, June 2014--Recommendations. (2016). Vaccine, 34(2), 198–199. doi: 10.1016/j.vaccine.2014.07.068 441 1105 Marin, M., Broder, K. R., Temte, J. L., Snider, D. E., Seward, J. F., & Centers for Disease Control and Prevention (CDC). (2010). Use of combination measles, mumps, rubella, and varicella vaccine: recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP). MMWR Recomm Rep, 59, 1-12. https://www.cdc.gov/mmwr/pdf/rr/rr5903.pdf 1106 National Advisory Committee on Immunization (2016). Canadian Immunization Guide – Part Four: Active Vaccines. http://healthycanadians.gc.ca/publications/healthy-living-vie-saine/4-canadian- immunization-guide-canadien-immunisation/index-eng.php?page=12 1107 NHS. (2018). A guide to immunizations up to one year of age. National Health Service. https:// assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/790822/ Immunisations_up_to_one_year_A5_booklet_2019.pdf http://www.health.gov.il/ .). חיסונים בגיל הילדות. משרד הבריאות2017( . שירותי בריאות הציבור 1108 PublicationsFiles/alon_hisunim.pdf 1109 National Center for Health Statistics. (2016). Infectious or Immune Diseases. Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/nchs/fastats/infectious-immune.htm 1110 National Health Service England. (2020). Child Immunisation. https://www.england.nhs.uk/ statistics/statistical-work-areas/child-immunisation/ 1111 Statistics Canada. (2019). The Daily — Childhood National Immunization Coverage Survey, 2017. Retrieved June 4, 2019, from https://www150.statcan.gc.ca/n1/daily-quotidien/190326/ dq190326d-eng.htm 1112 National Center for Health Statistics. (2018). Vaccination coverage for selected diseases among children aged 19–35 months. https://www.cdc.gov/nchs/fastats/immunize.htm 1113 Public Health England. (2020). Quarterly vaccination coverage statistics for children aged up to five years in the UK (COVER programme): July to September 2020 (Health Protection Report). PHE publications. https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/ attachment_data/file/946348/hpr2420_COVER.pdf 1114 Statistics Canada. (2019). The Daily — Childhood National Immunization Coverage Survey, 2017. Retrieved June 4, 2019, from https://www150.statcan.gc.ca/n1/daily-quotidien/190326/ dq190326d-eng.htm 1115 Terranella, A., Rea, V., Griffith, M., Manning, S., Sears, S., Farmer, A., ... & Patel, M. (2016). Vaccine effectiveness of tetanus toxoid, reduced diphtheria toxoid, and acellular pertussis vaccine during a pertussis outbreak in Maine. Vaccine, 34, 2496-2500. doi: 10.1016/j.vaccine.2016.03.083 1116 Vesikari, T., Silfverdal, S. A., Boisnard, F., Thomas, S., Mwawasi, G., & Reynolds, D. (2013). Randomized, Controlled, Multicenter Study of the Immunogenicity and Safety of a Fully Liquid Combination Diphtheria–Tetanus Toxoid–Five-Component Acellular Pertussis (DTaP5), Inactivated Poliovirus (IPV), and Haemophilus influenzae Type b (Hib) Vaccine Compared with a DTaP3-IPV/Hib Vaccine Administered at 3, 5, and 12 Months of Age. Clinical and Vaccine Immunology, 20, 1647-1653. doi: 10.1128/CVI.00414-13 1117 Kitchin, N., Southern, J., Morris, R., Hemme, F., Cartwright, K., Watson, M., & Miller, E. (2006). A randomised controlled study of the reactogenicity of an acellular pertussis-containing pentavalent infant vaccine compared to a quadrivalent whole cell pertussis-containing vaccine and oral poliomyelitis vaccine, when given concurrently with meningococcal group C conjugate vaccine to healthy UK infants at 2, 3 and 4 months of age. Vaccine, 24, 3964-3970. doi: 10.1016/j.vaccine.2006.02.018 442 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 1118 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Diphtheria. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/dip.html 1119 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Diphtheria. https://www.cdc.gov/ diphtheria/clinicians.html 1120 Clarke, K.E.N. (2017). Review of the Epidemiology of Diphtheria 2000-2016. The World Health Organization. http://www.who.int/immunization/sage/meetings/2017/april/1_Final_report_Clarke_ april3.pdf 1121 ECDC. (2021). Diphteria - Annual Epidemiological Report for 2018. European Centre for Disease Prevention and Control. https://www.ecdc.europa.eu/sites/default/files/documents/diphtheria- annual-epidemiological-report-2018.pdf 1122 World Health Organization (WHO). (2020, October 15). World Health Organization: Immunization, Vaccines And Biologicals. Vaccine preventable diseases Vaccines monitoring system. 2020 Global Summary Reference Time Series: DIPHTHERIA. https://apps.who.int/immunization_ monitoring/globalsummary/timeseries/tsincidencediphtheria.html 1123 Centers for Disease Control and Prevention (CDC). (2020, May 26). Diphtheria | About Diphtheria. https://www.cdc.gov/diphtheria/about/index.html 60 :). מחלות זיהומיות המחייבות הודעה בישראל2012( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לאפידמיולוגיה 1124 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf .. משרד הבריאות1951-2010 שנות ניטור 1125 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Tetanus. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/tetanus.html 1126 Kyu, H. H., Mumford, J. E., Stanaway, J. D., Barber, R. M., Hancock, J. R., Vos, T., … Naghavi, M. (2017). Mortality from tetanus between 1990 and 2015: findings from the global burden of disease study 2015. BMC Public Health, 17, 179. doi: 10.1186/s12889-017-4111-4 1127 ECDC. (2020). Tetanus - Annual Epidemiological Report for 2018. European Centre for Disease Prevention and Control (ECDC). https://www.ecdc.europa.eu/sites/default/files/documents/Tetanus_ AER_2018_Report.pdf 60 :). מחלות זיהומיות המחייבות הודעה בישראל2012( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לאפידמיולוגיה 1128 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf .. משרד הבריאות1951-2010 שנות ניטור 1129 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Pertussis. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. https://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/pert.html 1130 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2021). 2019 Final Pertussis Surveillance Report. Centers for Disease Control and Prevention. https:// www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2019-508.pdf 1131 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2013). 2012 Final Pertussis Surveillance Report. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2012.pdf 443 1132 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2014). 2013 Final Pertussis Surveillance Report. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2013.pdf 1133 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2015). 2014 Final Pertussis Surveillance Report. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2014.pdf 1134 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2016). 2015 Final Pertussis Surveillance Report. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2015.pdf 1135 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2018). 2016 Final Pertussis Surveillance Report. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2016.pdf 1136 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2018). 2017 Final Pertussis Surveillance Report. The Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2017.pdf 1137 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2019). 2018 Final Pertussis Surveillance Report. Centers for Disease Control and Prevention. https:// www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2018-508.pdf 1138 National Center for Immunization and Respiratory Diseases, Division of Bacterial Diseases. (2021). 2019 Final Pertussis Surveillance Report. Centers for Disease Control and Prevention. https:// www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2019-508.pdf 1139 Oxford Vaccine Group. (2020, July 17). Vaccine Knowledge Project | Pertussis (Whooping Cough). http://vk.ovg.ox.ac.uk/pertussis-whooping-cough 60 :). מחלות זיהומיות המחייבות הודעה בישראל2012( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לאפידמיולוגיה 1140 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf .. משרד הבריאות1951-2010 שנות ניטור https://cdn. .). מחלת השעלת בישראל – עדכון. האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות2019( . אניס, א 1141 doctorsonly.co.il/2019/12/%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%AA.pdf ). דוחות אפידמיולוגיים שבועיים ותקופתיים. אוחזר בתאריך2021( . האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות 1142 https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/Pages/epidemiology_ מתוך23/2/2021 report.aspx 1143 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Haemophilus influenzae Disease (Including Hib). https://www.cdc.gov/hi-disease/clinicians.html 1144 The Centers for Disease Control and Prevention. (2015). Hib Vaccine: What you need to know. https://www.cdc.gov/vaccines/hcp/vis/vis-statements/hib.pdf 1145 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Haemophilus influenzae type b. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/hib.html 1146 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Haemophilus influenzae type b. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/hib.html 444 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 1147 ECDC. (2020). Haemophilus influenzae - Annual Epidemiological Report for 2018. European Centre for Disease Prevention and Control (ECDC). https://www.ecdc.europa.eu/sites/default/files/ documents/AER_for_2018_haemophilus_influenzae.pdf 1148 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Haemophilus influenzae Disease (Including Hib). https://www.cdc.gov/hi-disease/clinicians.html 60 :). מחלות זיהומיות המחייבות הודעה בישראל2012( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לאפידמיולוגיה 1149 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf .. משרד הבריאות1951-2010 שנות ניטור 1150 Centers for Disease Control and Prevention. (2019). Poliomyelitis. In J. Hamborsky, A. Kroger, & S. Wolfe (Eds.) Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases. Washington D.C.: Public Health Foundation. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/polio.html 1151 Patel, J. C., Diop, O. M., Gardner, T., Chavan, S., Jorba, J., Wassilak, S. G. F., … Snider, C. J. (2019). Surveillance to Track Progress Toward Polio Eradication - Worldwide, 2017-2018. MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report, 68(13), 312–318. doi: 10.15585/mmwr.mm6813a4. https:// www.cdc.gov/mmwr/volumes/68/wr/mm6813a4.htm?s_cid=mm6813a4_w 60 :). מחלות זיהומיות המחייבות הודעה בישראל2012( . המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לאפידמיולוגיה 1152 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf .. משרד הבריאות1951-2010 שנות ניטור 1153 National Center for Disease Statistics. (2017). Immunization. Retrieved 3/6/2019 from https:// www.cdc.gov/nchs/fastats/immunize.htm 1154 Statistics Canada. (2019). Childhood National Immunization Coverage Survey, 2017. https:// www150.statcan.gc.ca/n1/en/daily-quotidien/190326/dq190326d-eng.pdf 1155 OECD. (2018). Child vaccination rates (indicator). doi: 10.1787/b23c7d13-en. Retrieved March 25, 2020 from https://data.oecd.org/healthcare/child-vaccination-rates.htm ). משרד הבריאות. אוחזר בתאריךWhooping cough, Pertusis( האגף לאפידמיולוגיה. (ל.ת.). שעלת 1156 https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/ מתוך3/6/2019 pertussis.aspx 1157 California Department of Public Health. (2019). Pertussis (whooping cough). Retrieved June 4, 2019, from https://www.cdph.ca.gov/Programs/CID/DCDC/Pages/Immunization/pertussis.aspx 1158 Pertussis Snapshot. (2019). California Department of Public Health. https://www.cdph.ca.gov/ Programs/CID/DCDC/CDPH%20Document%20Library/Immunization/PertussisReport16December19. pdf 1159 Ynet. (2015, 22 4/6/2019 במאי). התפרצות שעלת: מש’ הבריאות מקדים חיסוני תינוקות. אוחזר בתאריך מתוך https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4660353,00.html ). דוחות אפידמיולוגיים שבועיים ותקופתיים. אוחזר בתאריך2020( . האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות 1160 https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/Pages/epidemiology_ מתוך23/2/2021 report.aspx http://www.health. .. משרד הבריאות2021 ). תדריך חיסונים, עדכון ינואר2021( . האגף לאפידמיולוגיה 1161 gov.il/UnitsOffice/HD/PH/epidemiology/td/docs/tadrich_Chisunim.pdf 445 1162 Centers for Disease Control and Prevention. (2020). Summary of Pertussis Vaccination Recommendations For Healthcare Professionals. Retrieved March 25, 2020, from https://www. cdc.gov/vaccines/vpd/pertussis/recs-summary.html?CDC_AA_refVal=https%3A%2F%2Fwww.cdc. gov%2Fvaccines%2Fvpd-vac%2Fpertussis%2Frecs-summary.htm 1163 Zamir, C. S., Dahan, D. B., & Shoob, H. (2015). Pertussis in infants under one year old: risk markers and vaccination status--a case-control study. Vaccine, 33(17), 2073–2078. doi: 10.1016/j. vaccine.2015.02.050 1164 Chassin, M. R., Loeb, J. M., Schmaltz, S. P., & Wachter, R. M. (2010). Accountability measures- -using measurement to promote quality improvement. The New England Journal of Medicine, 363(7), 683–688. https://doi.org/10.1056/NEJMsb1002320 446 2020-2013 התוכנית הלאומית למדדי איכות, דו"ח לשנים 447 www.health.gov.il מערכת תומכת )BI( החלטה דו"ח דיגיטלי 2020-2013 לשנים