חומר רקע
26.12.21
כב'טבת ה'תשפ"ב
דף עמדה לועדת זכויות הילד בישיבה 27.12.21
לכבוד
יו"ר ועדת זכויות הילד
ח"כ מיכל שיר
ג.נ.,
מקום המדינה האחים השכולים חיים ביתמות כפולה: האחת,אובדן היקר מכל,אחינו האהובים,חברנו לחדר ולהתפתחותנו, שותפנו לחוויות הילדות ומלווינו בבגרותנו, והשנייה- הבדידות, התסכול והאין אונים מול הקיר האטום של משרד הביטחון והרשויות במדינה אליהם פנינו כאשר נזקקנו.
עד כה, התעלמו הגורמים הנ"ל מעצם קיומם של האחים השכולים וכל מענה לפנייתם נעשתה דרך ההורים השכולים,למרות שבשנים האחרונות יש שיפור משמעותי ההתייחסות אליהם.
לאור ההזנחה שהייתה שנים רבות בטיפול באחים השכולים במשרד הביטחון ובצבא ,אנו מבקשים שהחוק יכיר באחים השכולים במשפחת השכול בעלי זהות וצרכים, ובעצם קיומם של האחים השכולים כתא שכול נפרד בחוק משפחות שכולות.
למעשה האח השכול מושלך באחת משלוות החיים אל השכול הנורא ומוצא עצמו-מוכן או לא-נושא בנטל החזקת המשפחה השבורה כולה,תוך כדי התעלמות והדחקת כאבו האישי,תוך שהוא נותר לבד,ללא סיוע וללא יד מכוונת,אל מול ממסד אדיש שכלל אינו מכיר בו.
השכול תופס את האחים השכולים באמצע חייהם. בדרך כלל כקטינים, או כסטודנטים, כצעירים באמצע בניית עתידם או כנשואים טריים. המפגש עם האסון המשפחתי מותיר אותם חבולים ופצועים לאורך זמן רב, אחים מתארים זאת כתקופה של קיפאון ושיתוק בכל רמות חייהם החל בעבודה, בקשיי תפקוד בעבודה קיימת ,בקשיים בתמיכה בהורים כשהם סיעודיים או בבניית המשך למשפחה בזוגיות ובהורות שלהם עצמם.
להבדיל מההורים, נאלצים האחים להתמודד בו זמנית עם אובדן קשה של אח, עם הורים שהופכים ללא מתפקדים ברמות שונות, ועם סבך בירוקראטי המערים עליהם קשיים הקשורים קשר ישיר לשכול. הם ניזוקים בכל תחום של חייהם וחווים רגרסיה אישית קשה אם בתחום התעסוקה, ההשכלה, הפסיכולוגיה והנפש וההתמודדות עם התא המשפחתי הנופל כעול על כתפיהם.
אוכלוסיית האחים נתפסת מדרג מישני להורים השכולים וזוכה ליחס אינסטרומנטלי מצד המערכת הממלכתית- כל סיוע או התחשבות בהם נבחנת רק דרך משקפי צרכי ההורה השכול ולעולם לא בראיה אובייקטיבית ומכבדת המכירה באח/ות השכולים כאנשים בפני עצמם.
אוכלוסיית האחים השכולים נאלצת להתמודד עם שני מעגלי שכול. השכול האיש הפרטי ,אובדן בן משפחה יקר וקרוב והשכול המשפחתי- בני המשפחה מתקשים לתפקד והופכים לנתמכים ע"י האחים.
הצעת החוק באה להסדיר את מערך התמיכה והסיוע לה נזקקים האחים ברמת השכול האישי והשכול המשפחתי.
מטרת מערך הסיוע והזכויות לשקם את האחים שנפגעו ולסייע להם לשקם את ההורים וגם להמשיך את ההנצחה לנופלים גם לאחר מות ההורים.
עפ"י חוק חיילים שניספו במערכות ישראל(ראה חוק מצ"ב),אחים שכולים נחשבים כבני משפחה שכולה או כבני הורים שכולים,הם אינם עומדים כשכולים בפני עצמם ולמעשה המדינה אינה רואה באחים השכולים כנפגעים ישירות מהשכול ובעיקר כממשיכי הנצחת החללים לאחר מות ההורים.
לפי הגדרת הייסוד,משפחה שכולה במעגל הראשון כוללים הורים ואחים,והחוק הפריד בין המעגלים ויצר משפחה שכולה=הורים, ובני משפחה שהם אחים.
אח/ות השכול
כללי
השכול "תופס" את המשפחה לא מוכנה ואת האחים/יות בגילאים שונים - בהתאם לכך גם התחושות.
קיימת שונות ביחס לשכול בקרב האחים/יות בהתאם לגילאים , למצבם האישי , המשפחתי ,בהתייחס לקיום/אי קיום ההורים ומצבם ( בריאות , פיסי וכלכלי ) של ההורים
אחוז גבוה של החללים הינם צעירים/ות , ללא בני זוג – שהתא הראשוני – הורים ,אחים/יות גדול יותר.
באותו היחס – מספר האחים גדול ביחס למס ההורים. ( לאח זוג הורים אבל מספר אחים).
...
משמעויות
1. "השכול" הוא "סטטוס" חדש שנוסף לאח/ות. –ללא בחירה.
ההשלכות גם לגבי עצמו וגם לגבי תפיסת הסביבה "וחווית השכול" מלווה מגוון רגשות:-
במעגל האישי:-
א. אובדן אח/ חבר – כפשוטו!
ב. שאלות/תהיות לגבי הנסיבות – לא תמיד ידוע.
ג. כאב שלא תמיד יכול לבוא לידי ביטוי. ונמשך כל עוד ההורים בחיים. (תלוי בהורים.)
במעגל המשפחתי:-
א.התארגנות או התפרקות התא המשפחתי. (תלוי בהורים).
ב. חיפוש (ולא תמיד מציאה) מהו התפקיד החדש של האח/ות במסגרת המשפחתית החדשה/ החסרה.
במעגל החברים/בית ספר:-
א. השלכות על תפקוד בית הספר.
ב. השלכות על ההתנהגות.
2. מדיניות מדינת ישראל לגבי השכול
חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (1963)
http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_hazikaron.htm
מכירה באחים/יות כחלק מקרובי המשפחה של החלל.
משרד הביטחון – כמוציא לפועל מדיניותה פועל לפי :
חוק בתי הקברות הצבאיים (1950) וחוק משפחות
חיילים שנספו במערכה ( תגמולים ושיקום) 1950.
https://www.mishpahot-hantzaha.mod.gov.il/mhn/About/Pages/About.aspx
הואיל ואחים/יות שכולים אינם מקבלים קצבה חודשית ואינם קובעים לגבי סדרי הקבורה הרי שמבחינת הגוף
הממשלתי משרד הביטחון הם לא קיימים "שקופים".
פרסומים של נתוני שכול כל שנה – אינם כוללים אחים/יות
(גם לא עד גיל 18 שאמורים לקבל טיפול ממשרד הביטחון כי ההורים עדיין אפוטרופוסים עליהם).
בפועל
האחים/יות הודרו מכל נושא הרלוונטי לשכול והיו ועדיין תלויים ב"חסדם" של הורים כאלה ואחרים שבעצמם צריכים להתמודד עם השכול הנוראי.
כיום להורים הצעירים יש יותר מודעות והאחים הם חלק מהמשפחה – כולל בדף החלל באתר היזכור)
החל מהקמת המדינה (חוק התגמולים מ- 1950/חוק יום הזיכרון רק מ-1963) ועד היום חלו שינויים.
א. מספר החללים גדל וקרובי המשפחה שנשארו היו "מגוונים" ובעלי צרכים שונים.
הורים / אחים/יות / אלמנות/ים / יתומים ולכל קבוצה יש להתייחס בהתאם
ב. ההורים חלקם נפטרו ובעצם ממשיכי ההנצחה הם האחים/יות.
ג. אין רישום לגבי אחים /יות במשרד הביטחון/אגף משפחות והנצחה ולכן , גם מעט ההטבות שמגיעות
אחים/יות (כולל הזכות להמשיך את ההנצחה) אין מגיעות לידיעתם.
בנוסף,הטבת לימודים לאחים/ות עד גיל 30 ניתנת להורה אם יבקש (!?)
ד. קיימות הטבות הנלוות לשכול ( הנחה בכניסה רשת הטבע והגנים / כניסה חינם למוזיאוני צהל/הנחה
ארנונה וכו'/הטבות פנסיניות בארגון המורים למשל) הבעייתיות שהם ניתנים על פי חוק –משפחות חיילים
שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
אם בחוק המגדיר את המשפחה השכולה ,היו מוסיפים סעיף ה "אחי הנספה" – אחיו ואחיותיו של החלל
* הם היו נהנים להטבות אלו.
* אגף משפחות והנצחה היה מחויב לטפל באחים/יות.
חשוב להבהיר – החוק אמנם עוסק במגוון הטבות אולם אין הכוונה לתגמולים חודשיים.
וזאת הערה שניתן להוסיפה.
סיכום
האחים/יות השכולים הם חלק בלתי נפרד ממשפחת השכול.
1.תיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה(תגמולים ושיקום)התש"י 1950
והוספת "אחי הנספה" כשכול נפרד ועצמאי.
2.מתן זכויות קיימות שנקבעו בחוק ישירות ל"אחי הנספה" ולא דרך ההורים.
3.הודעה על נספה בעת שרותו ,על ארועי זיכרון ואיגרת שר הביטחון תימסר לכל אחד מאחיו של הנספה.
4.מסד נתונים-הקמת מסד נתונים עדכני של שמות וכתובות של אחים שכולים.
5.הזמנה וייצוג אחים שכולים,הנחת זרים ודברי הספד בטקסים ממלכתיים עירוניים וצבאיים(עפ"י המלצת ועדת שמעוני 2012
6.הסרת מגבלת גיל האחים השכולים לצורך לימודי תואר או הכשרה מקצועית.(לפי סעיף 15ד לחוק.
7.הרחבת חוק תעסוקה עד גיל 70 לאחי הנספה
8.מענק הבראה חד פעמי לאחי הנספה בסמוך לנפילת הנספה.
9.הקמת מערך שיקומי במשרד הביטחון לטיפול פרטני לאחי הנספה גם כשכול בפני עצמו וגם הגורם טיפולי בהורי הנספה.
10.עדיפות למקום עבודה עבור אחי הנספה(מסקנות ועדת חסון 2010)
11.הרחבת טיפול אלטרנטיבי רפואי לאחי הנספה(מסקנות ועדת חסון 2010)
12.מסירת תחקירים מדוייקים על נסיבות נפילתו של האח.
בכבוד רב
אלי דבי
חבר בועדת ערער לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה(תגמולים ושיקום)
יו"ר ועדת שיקום בארגון "יד לבנים"
מייסד ארגון "לנצח אחי" אחים שכולים