חומר רקע

2 תוכן עניינים תקציר ................................ ................................ ................................ ............................. 4 1 . רקע ................................ ................................ ................................ ...................... 7 2 . שיטות ................................ ................................ ................................ .................. 8 2.1 אוכלוסיית הדו"ח ................................ ................................ ................................ ..... 8 2.2 משתני הדיווח ................................ ................................ ................................ ......... 9 2.3 שיטות סטטיסטיות ................................ ................................ ................................ ... 9 3 . הימצאות סוכרת ................................ ................................ ................................ .. 10 3.1 הימצאות בישראל ................................ ................................ ................................ .. 10 3.2 השוואה בין-לאומית ................................ ................................ ................................ 10 4 . שיעורי השמנה (ק"ג/מ2 30 ≤ BMI ) בבני20 ומעלה ................................ ................ 15 5 . שיעורי עישון בבני16 ומעלה ................................ ................................ ................ 17 6 . ב יצוע בדיקות דם ................................ ................................ ................................ . 18 6.1 ( בדיקת המוגלובין מסוכררHbA1c ) ................................ ................................ ........... 18 6.2 שילוב של חמש בדיקות דם ................................ ................................ ..................... 19 7 . איזון ( המוגלובין מסוכררHbA1c ) ................................ ................................ ......... 20 8. איזון כולסטרול בדם בבני18 ומעלה ................................ ................................ ....... 24 9 . טיפול באינסולין ................................ ................................ ................................ ... 25 10 . טיפול ב- ACEI / ARBs בבני21 ומעלה ................................ ................................ 28 11 . סיבוכי סוכרת ................................ ................................ ................................ ...... 30 11.1 פגיעה כלייתית ................................ ................................ ................................ .... 30 11.2 רטינופתיה ועיוורון ................................ ................................ ................................ 32 11.3 קטיעו ת גפיים ................................ ................................ ................................ ...... 33 רשימת מקורות ................................ ................................ ................................ ............... 33 נספחים ................................ ................................ ................................ ......................... 35 3 'השתתפו בהכנת הדוח (לפי א- :)'ב ,מר אשד לין רישום הסוכרת הלאומי, המרכז הלאומי לבקרת המחלות ,גב' דבורה נוביק סטטיסטיקאית, המרכז הלאומי לבקרת המחלות ,פרופ' ליטל קינן בוקר מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות ד"ר מיכל ברומברג ,סגנית מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות ,ד"ר מירי לוצקי מנהלת רישום הסוכרת הלאומי, המרכז הלאומי לבקרת המחלות גב' ריטה דיכטיאר ,סטטיסטיקאית, המרכז הלאומי לבקרת המחלות :תודות שירותי בריאות כללית, אגף מחשוב ומערכות מידע מכבי שירותי בריאות, יחידת אינפורמטיקה רפואית קופת חולים מאוחדת, המחלקה לאיכות קלינית ומחלקת מידע ארגוני לאומית שירותי בריאות, מערכות מידע משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,אגף בכיר מערכות מידע 4 תקציר רקע על פי אומדנים שונים, הימצאות הסוכרת באוכלוסייה הבוגרת ברחבי העולם כמעט הכפילה את עצמה בעשורים האחרונים והיא צפויה להמשיך ולעלות . בשנת2019 , הוערך כי463 מיליון איש בגיל אי 20 - 79 בעולם חולים בסוכרת, כ- 9.3% מאוכלוסיית העולם בגיל ,זה וכי כ- 4.2 מיליון בני אדם נפטרו ממחלת הסוכרת וסיבוכיה. בישראל, כמו במדי נות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל בני משפחתו. שיטות בשנת2014 הוקם ה רישום ה ,לאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות בשיתוף כלל קופות החולים. לצורך הדיווח לרישום, "חולה סוכרת" הו גדר כמבוטח מגיל שנתיים ומעלה :אשר ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים ( 1 ) בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) עם תוצאה שווה ל- 6.5% או גבוהה יותר ב שנתיים שלפני שנת הדיווח( ; 2 ) רמת גלוקוז בדם השווה ל- או גבוהה מ- 126 מ"ג/ד"ל בשתי בדיקות (או יותר) ב הפרש של חודש לפחות עד12 חודשים, בשנה שלפני שנת הדיווח( ; 3) רכישה של לפחות3 מרשמים של תרופות כנגד .סוכרת, בחודשים שונים, בשנה שלפני שנת הדיווח בדוח הנוכחי, אחת הקופות עשתה שימוש ( :בהגדרות מעט שונות לחולה סוכרת1 ) ( בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכררHbA1c ) אשר ערכיה שווים ל- או גבוהים מ- 6.5% , בש נה שקדמה ל שנת הדיווח( ; 2 ) רכישה של לפחות3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת (אחת או יותר מהתרופות מקבוצתA10 לפי קידודATC ) בחודשים שונים( ; 3 )תוצאה של גלוקוז בדם שווה או גבוהה מ- 200 מ"ג/ד"ל ,בשתי בדיקות בהפרש של לפחות ח.ודש ביניהן עיקרי הממצאים הימצאות ומאפיינים כלכליים-חברתיים  בשנת2019 דווחו לרישום ה סוכרת ה לאומי בישראל550,310 חולי סוכרת בני שנתיים ומעלה ( 6.5% )מהאוכלוסייה.  .בדרך כלל שיעורי ההימצאות גבוהים יותר בקרב גברים לעומת נשים  מ גיל35 שיעור חולי הסוכרת ה עול עם ה גיל עד גיל84 ., שלאחריו ישנה ירידה בשיעורים  שיעור החולים המתגוררים בשכונות בעלות מדד כלכלי-חברתי ( SES) נמוך ובינוני-נמוך גבוה יותר לעומת השיעור בשכונות בעלות מדד כלכלי-חברתי בינוני-גבוה .וגבוה 5  שיעורי הסוכרת באוכלוסייה החרדית גבוהים במעט משאר האוכלוסייה היהודית , בעוד ששיעורי הסוכרת באוכלוסייה הערבית והבדואית גבוהים משמעותית מאשר באוכלוסייה היהודית (מגיל65 .)ומעלה השיעורים הגבוהים ביותר נצפו בקרב האוכלוסייה הערבית  בשנים האחרונות שיעורי ההימצאות של סוכרת בישראל.יציבים  על פי נתוני הפדרציה הבינלאומית לסוכר ת , שיעור הסוכרת המתוקנן לגיל בבני 20 - 79 בישראל ( 9.7% ) גבוה מה ממוצע במ( דינות אירופה6.3% ). בדיקות מעקב וטיפול בחולי סוכרת  בשנת2019 , בדומה לשנים 2017 - 2018 , כ- 90% מחולי הסוכרת בני25 ומעלה ביצעו לפחות בדיקה אחת של המוגלובין מסוכרר , ללא הבדלים לפי מין או מדד כלכלי-חברתי.  77.6% מחולי הסוכרת בני25 ומעלה ביצעו בשנת2019 את כל חמש הבדיקות :הבאות ,המוגלובין מסוכרר, תפקודי כליות, הימצאות חלבון בשתן ו כולסטרול ( בדםLDL ו- HDL .) כ רק- 7.0% אל ביצעו אף אחת מ בדיקות אלו.  שיעור ה המוגלובין המסוכרר ( המאוזן7% ≥ )דומה ברובו בי ן המינים, עולה עם עליית המדד הכלכלי-חברתי , גבוה יותר בשנת2019 לעומת 2017 - 2018 וגבוה יותר בקרב חולי סוכרת שאינם מטופלי ם ב אינסולין.  ככל שעולה הגיל, כך שיעור חולי הסוכרת הלא מאוזנים, עם המוגלובין מסוכרר גבוה מ- 9% ,הול( ך ויורד28.5% בבני2-17 שנים לעומת4.8% בבני85 .)ומעלה  בשנת2019, ל- 27% מחולי הסוכרת היו ערכ י כולסטרול בדם בטווחי המטרה ( LDL פחות מ- 100 מ"ג/ד"ל ו- HDL גבוה מ- 40 או מ- 50 )מ"ג/ד"ל בגברים ובנשים, בהתאמה.  סה"כ123,888 חולי סוכרת טופלו באינסולין והם מהווים 22.5% מכלל חולי הסוכרת.  טיפול באינסולין שכיח יותר בגילאים הצעירים ו בקרב חולי סוכרת ה מאובחנים מעל10 שנים. בקרב חולים המתגוררים בשכונות בעלות מדד כלכלי-חברתי נמוך ובינוני-נמוך :התמונה משתנה עם הגיל בבני 45 ומעלה הטיפול באינסולין שכיח יותר בקרבם בהשוואה לחולים המתגוררים בשכונות בעלות מדד כלכלי- חברתי בינוני-גבוה וגבוה , בעוד שבצעירים מבני 45 המגמה מתהפכת.  שיעור חולי הסוכרת הנוטלים תרופות מסוג(ACEI) Angiotensin Converting Enzyme Inhibitor אוAngiotensin II Receptor Blockers (ARBs) עולה עם הגיל (מ- 7% בגיל 21-34 ועד 71% בגיל75-84 ), ושכיח יותר בקרב חולים עם מקרואלבומינוריה ( רמת אלבומין בשתן מעל300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום) , ללא הבדל בהשוואה לשנים 2017-2018 . )סיבוכי המחלה (פגיעה כלייתית, פגיעה בראייה וקטיעות אברים  בשנת2019 , 19.3% מחולי הסוכרת בגיל21 ומעלה היו בעלי תפקוד כלייתי ירוד ( Glomerular Filtration Rate, GFR , נמוך מ- 60 מ"ל/דקה), כאשר השיעור עול ה עם הגיל.  ל- 32.9% מחולי הסוכרת תועדה הפרשת חלבון בשתן( רמת אלבומין בשתן מעל30 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום,) ול- 7.8% תועדה מקרואלבומינוריה ( רמת אלבומין בשתן מעל300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום) . הפרשת חלבון בשתן עולה עם העלייה בגיל. 6  3,262 ( 0.6% ) חולי סוכרת תועדו כמטופלי דיאליזה ( 881 מתוכם לראשונה בשנת2019 ) ו- 1,529 ( 0.3%) כמושתלי כליה. מחלת הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לדיאליזה בכ- 80% .מקרב חולי הסוכרת המטופלים בדיאליזה  6,728 ( 1.2% ) מחולי הסוכרת זכאים לתעודת עיוור ( 568 מתוכם לראשונה בשנת2019 ) , כאשר ב- 1,531 ( 23% ) ,מהם.הסוכרת היוותה את הסיבה לעיוורון  871 איש( 0.2% ) מאוכלוסיית הרישום עברו לפחות קטיעה חדשה אחת במהלך שנת 2019 . 4,863 ( 0.9%) מאוכלוסיית הרישום עברו קטיעה אי-פעם ,; מתוכם38% עברו קטיעות ממפרק הקרסול ומעלה ו- 32.5% עברו קטיעות חוזרות. השיעור הגבוה ביותר לקטיעה היה בקרב בני 21 - 59 ( 1.8% ). 7 1 . רקע מספר חול ,י הסוכרת נמצא בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים בארצות המפותחות והמתפתחות כאשר העלייה תלולה יותר במדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית בהשוואה למדינות בעלות הכנסה גבוהה. על פי אומדנים שונים, הימצאות הסוכרת באוכלוסייה הבוגרת ברחבי העולם כמעט הכפילה את עצמה, מ- 4.7% בשנת1980 ל- 8.5% בשנת2014 )(בתקנון לגיל[ 1 ]. מספר האנשים החיים עם סוכרת עלה מ- 108 מיליון איש בשנת1980 ל- 451 מיליון בשנת2017 , ומשוער כי ע שוי להגיע לכ- 578 ( מיליון10.2% ) בשנת2030 ולכ- 700 ( מיליון10.9% ) בשנת2045 [ 2 ]. העלייה בשיעורי הסוכרת נובעת משילוב של עלייה בתוחלת החיים ועלייה בהימצאות גורמי הסיכון העיקריים למחלה באוכלוסייה , הכוללים הרגלי אכילה לקויים, עודף משקל ו השמנה והיעדר פעילות גופנית. בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה .נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל בני משפחתו אומדן ההוצאה השנתית העולמית עקב מחלת הסוכרת נאמד בכ- 760 מיליארד דול ,ו ר מוערך כי הוצאות אלו יתקרבו ל- 825 מיליארד דולר בשנה עד שנת2030 ולכ- 845 מיליארד דולר בשנת2045 [ 2 ]. בשנת2019, הוערך כ י 463 מיליון איש בגילאי20 – 79 בעולם חולים בסוכרת, כ- 9.3% מאוכלוסיית העולם בגילאים אלה, וכי כ- 4.2 מיליון בני אדם נפטרו ממחלת הסוכרת וסיבוכיה[ 2 ]. ב דו"ח זה, מוצגת להלן תמונת מצב מחלת הסוכרת בישראל בשנת2019 , כפי המשתקף מהנתונים הקיימים אודות הימצאות המחלה , איזון הסוכרת ו סיבוכיה ברישום הסוכרת הלאומי . 8 2 . שיטות 2.1 אוכלוסיית הדו"ח בשנת2014 הוקם רישום לאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשיתוף לכ.ל קופות החולים ,לצורך הדיווח לרישום"חולה סוכרת" הוגדר כמבוטח בן שנתיים ומעלה אשר :ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים 1. בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכררHbA1c)) שווה או גבוהה מ- 6.5% בשנתיים .שלפני שנת הדיווח 2. מטופל עם רמת גלוקוז בדם ה שווה או גבוהה מ- 126 מ"ג לדציליטר בשתי בדיקות (או יותר) בהפרש של חודש לפחות עד12 .חודשים, בשנה שלפני שנת הדיווח 3. מטופל אשר רכש לפחות3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת, בחודשים שונים, בשנה .שלפני שנת הדיווח לציין כי אחת מהקופות מדווחת לרישום הלאומי "על "חולה סוכרת בהתאם להגדרות מעט שונות, המתבססות על ההגדרות של תכנית מדדי האיכות בקהילה [ 3 ]. לפי תכנית מדדי האיכות, "חולה סוכרת" מוגדר כמטופל אשר ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים בשנה שקדמה לשנת :הדיווח 1 ( . בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכררHbA1c ) אשר ערכיה ים שוו או גבוה ים מ- 6.5% . 2 . רכישה של לפחות3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת (אחת או יותר מהתרופות מקבוצתA10 לפי קידודATC .) בחודשים שונים 3. תוצאה של גלוקוז בדם שווה או גבוהה מ- 200 מ"ג לדציליטר בשתי בדיקו ת, בהפרש של לפחות .חודש ביניהן המידע בדו"ח זה מתייחס לחולי הסוכרת שדווחו לרישום עבור שנת2019 . 9 2.2 משתני ה דיווח בנספח1 מוצגים המשתנים עליהם נדרש ל דווח לרישום בשנת 2019 ואחוזי הדיווח לכל משתנה .לפי קופה משנת2015 נוסף שדהmetformin only" ", המעיד כי המבוטח דווח לרישום על סמך רכישות של .מטפורמין בלבד,כמו כן מאותה שנה נוסף שדה ל דיווח של קוד ה אזור ה גיאוגרפי ה סטטיסטי (אג"ס) בו מתגורר חולה הסוכרת לפי מיפוי שפותח ע"י חברת פוינטס. חברת פוינטס מעדכנת את )חלוקת האג"סים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס [4], מסווגת את ה אג"סים לקבוצות האוכלוסייה יהודית שאינה חרדית, ערבית וחרדית, וכן נותנת לכל אג"ס ציון כלכלי- חברתי בטווח של 1 - 10 על סמך מידע ממקורות שונים, הכוללים, בין השאר, מידע צרכני המתקב ל מחברות .מסחריות, נתונים של מחירי נדל"ן וממצאים מפרסומים עדכנים על האוכלוסייה בדוח הנוכחי הציון הכלכלי- חברתי חולק לארבע רמות( : נמוך1-3 SES 1 = ( ), בינוני נמוךSES 2 = 4-5 ( ), בינוני גבוה6- 7 (SES 3 = וגבוה ( SES 4 = 8-10 .)לציין כי סיווג לקבוצת האוכלוסייה הבדואית נקבע על פי קוד .ישוב מגורים בלבד ולא על פי האג"ס משנת2017 נוספו לדיווח ה שדות הבאים : סטטוס חברות בקופה (פעיל/לא פעיל), תאריך הפסקת חברות, סיבת עזיבה, רכישות של אינסולין קצר טווח/משולב בשנה האחרונה, תאריך אישור של מכשירflash .לניטור סוכר, תאריך אישור של מד סוכרת רציף 2.3 שיטות סטטיסטיות 1. חושבו שיעורי הימצאות באופן כללי ולפי קבוצות גיל ,, מין מצב כלכלי-חברתי ונפ ת מגורים. 2. לצורך השוואת השיעורים לאורך השנים, בין מצב ים כלכליים-חברתיים שונים ובין מחוזות המגורים בוצע תקנון ישיר לגיל, כאשר אוכלוסיית התקן הייתה אוכלוסיית ישראל בשנת 2019 . .לאורך הדו"ח מצוין במידה והשיעור מתוקנן לגיל 10 3 .הימצאות סוכרת 3.1 הימצאות בישראל בשנת2019 דווחו לרישום הסוכרת הלאומי בישראל550,310 ,חולי סוכרת בני שנתיים ומעלה המהווים6.5% מהאוכלוסייה. שיעורי הימצאות הסוכרת באוכלוסייה נמו כים עד גיל34 ודומים בין .המינים מגיל35 שיעור י החולים עול ים עם ה גיל עד גיל84 ., שלאחריו ישנה ירידה בשיעורים מגמה זו מאפיינת את שני המינים, כאש ר באופן כללי השיעור ים גבוה ים ( יותר בקרב גברים תרשים1 .) בשנים האחרונות שיעור ההימצאות של סוכרת נותר יחסית יציב בקרב בני21 ,ומעלה עם הימצאות של9.8% ב שנת2019 . שיעור הה י מצאות הגבוה ביותר הי ה בקרב בני 65 + , 31.0% ( תרשים2 .) ,באופן עקבי ,בכל קבוצות הגיל שיעור י הסוכרת בקרב תושבים המתגוררים בשכונות בעלות ציון כלכלי-חברתי ( נמוך1 SES) ובינוני- ( נמוך2 SES) הי ו גבוה ים יותר בהשוואה לשיעור י חולי הסוכרת המתגוררים בשכונות בעלות ציון כלכלי-חברתי בינוני- ( גבוה3 SES ( ) וגבוה4 SES ( ) תרשים3 .) נמצאו הבדלים בשיעורי הימצאות הסוכרת בקרב בני25 .ומעלה לפי מגזר נמצאו הבדלים בשיעורי הימצאות הסוכרת בקרב בני25 ומעלה לפי קבוצת אוכלוסייה. שיעורי הסוכרת באוכלוסייה החרדית בגילאים 25 - 75 גבוהים מעט משיעורי הסוכרת בשאר האוכלוסייה היהודית באותם הגילאים, עם פע ר מקסימלי של פי1.6 בקבוצת הגיל 45 - 54 . שיעורי הסוכרת באוכלוסייה הערבית והבדואית גבוהים משמעותית בהשוואה לשיעורי הסוכרת בקרב האוכלוסיי ה היהודית. בין האוכלוסייה הערבית (ללא בדואים) לבין האוכלוסייה היהודית (ללא חרדים) נצפה פער מקסימלי של פי2.9 בקבוצת הגיל 35 - 54 . בין האוכלוסייה הבדואית לבין אוכלוסייה היהודית (ללא חרדים) נמצא פער מקסימלי של פי3.4 בקבוצת הגיל 45 - 54 ( תרשים4 .) נמצאו פערים בשיעורי הימצאות הסוכרת בקרב בני20 ומעלה גם בחלוקה על פי נפות מגורים ובתקנון לגיל .השיעורים הנמוכים ביותר נצפו בנפות תל אביב- יפו ו יזרעאל. לעומת זאת, שיעורי ( הסוכרת הגבוהים ביותר נצפו בנפות גולן, עכו וחדרה תרשים5 ). 3.2 השוואה בין- לאומית על בסיס נתוני שנת2019 של הפדרציה הבינלאומית לסוכרת והשוואתם לאומדן הימצאות מתוק ן ל גיל בקרב בני 20 - 79 בישראל , שיעור הסוכרת המתוקנן לגיל בישראל הוא9.7% וגבוה מ ממוצע ( מדינות אירופה6.3% ( ) ושיעור ההימצאות במדינות מפותחות נוספות תרשים6 ) [ 5 ]. 11 תרשים1: שי י עור יה מצאות סוכרת לפי גיל ומין ( שיעור ל- 100 ) תרשים2: שיעור י יה מצאות סוכרת לפי גיל,ושנה 2017 - 2019 (שיעור ל- 100 ) 12 תרשים3: שיעור י יה מצאות סוכרת לפי גיל ו מצב כלכלי-חברתי (שיעור ל- 100 ) תרשים4 : שיעורי הימצאות סוכרת לפי גיל ו קבוצת אוכלוסייה (שיעור ל- 100 ) 13 תרשים5 :שיעור י הימצאות סוכרת מתוקננים לגיל לפי נפות בבני20 ומעלה (שיעור ל- 100 ) 14 תרשים6: שיעור י הי מצא ו ת סוכרת מתוקננים לגיל בבני20 - 79 - השואה בינלאומית1 (שיעור ל- 100 ) 1 International Diabetes Federation. Diabetes Atlas, 9th edition. Brussels, Belgium: International Diabetes Federation, 2019. http://www.diabetesatlas.org. 15 4. שיעורי השמנה (ק"ג/מ2 30 ≤ BMI ) בבני20 ומעלה בתרשים7 מוצגים שיעורי ההשמנה (ק"ג/מ² BMI≥30 ) בקרב חולי סוכרת בהשוואה ל כלל אוכלוסיית ישראל. שיעורי ההשמנה באוכלוסיית הר ישו ם גבוהים מהאוכלוסי י ה הכללית בכל קבוצות ה גיל. ההבדלים הגדולים ביותר נצפו בבני 20 – 54 . בתרשים8 מוצגים שיעורי ההשמנה בקרב אוכלוסיית הרישום מגיל20 ומעלה לפי גיל ו מין . השיעורים גבוהים מ- 35% ,בכל קבוצות האוכלוסייה למעט קבוצת הגיל הצעירה ( 20 - 24 ) ו גברים בגילאי75 . בקרב נשים בגילאי+ 35 עד74 השיעורים גבוהים מ אף- 50% . בכל הגילאים השיעורים בנשים גבוהים מהשיעורים ב.גברים בתרשים9 מוצג ות ההתפלגויות של מדד ה- BMI ב קבוצות ה גיל ה .שונות ,על פי תרשים זה בין הגילאים35 - 74 שיעורי ההשמנה נעים בין45% לבין55% . מדדי ה- BMI הגבוהים ביותר ( 35 ≤ BMI ) נמצאו בעיקר בקרב בני 25 – 64 . תרשים7: שיעורי השמנה לפי גיל בקרב חולי סוכרת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית2 (שיעור ל- 100 ) 2 שיעורי השמנה באוכלוסיית ישראל נלקחו מתוך נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, דו"ח2017 – 2019 . 16 תרשים8: שיעורי השמנה בקרב חולי סוכרת לפי גיל ומין (שיעור ל- 100 ) תרשים9 : התפלגות מדד ה- BMI בקרב חולי סוכרת לפי גיל (שיעור ל- 100 ) 17 5. שיעורי עישון בבני16 ומעלה בתרשים10 מוצגים שיעורי ה עישון ב קרב חולי סוכרת בהשוואה לשיעורי העישון ב כלל אוכלוסיית ישראל(על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל) . שיעורי העישון באוכלוסיית הרישום דומים לשיעורי העישון באוכלוסייה הכללית בכל קבוצות הגיל. בתרשים11 מוצגים שיעורי ה עישון בקרב אוכלוסיית הרישום מגיל16 ומעלה לפי גיל ו .מין השיעורים עולים עד גיל 34 בגברים ועד גיל 64 בנשים ואז יורדים. השיעורים בגברים גבוהים מאשר .בנשים תרשים10: שיעורי ע ישון לפי גיל בקרב חולי סוכרת בהשוואה ל אוכלוסיי ה הכללי ת3 (שיעור ל- 100 ) 3 שיעורי עישון באוכלוסיית ישראל נלקחו מתוך נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפו את הקהילה בישראל, דו"ח2017 – 2019 . 18 תרשים11 : שיעורי עישון בקרב חולי סוכרת לפי גיל ו מין (שיעור ל- 100 ) 6. ביצוע בדיקות דם 6.1 ( בדיקת המוגלובין מסוכררHbA1c ) בשנת2019 , כ- 90% מחולי הסוכרת בני25 ומעלה ביצעו לפחות בדיקה אחת של המוגלובין .מסוכרר בתרשים12 מוצגים שיעורי ביצוע בדיקת המוגלובין מסוכרר בבני25 ומעלה .לפי גיל נראה כי השיעורים עולים עד גיל84 ואחר כך יורדים .באופן כללי’ השיעורים דומים בין גברים לנשים (מידע .)לא מוצג מתרשים13 עולה כי שיעור י ביצוע הבדיק ה דומ ים ב קרב חולים ב רמות שונות של מצב כלכלי- חברתי וכי הם יציבים בשנים2017 - 2019 . מגמ ות אלו נשמרו גם לאחר תקנון לגיל. תרשים12: שיעורי ביצוע בדיקת המוגלובין מסוכרר בבני25 ומעלה לפי גיל (שיעור ל- 100 ) 19 תרשים13 : שיעורי ביצוע בדיקת המוגלובין מסוכרר בבני25 ומעלה לפי מצב כלכלי-חברתי ושנה , 2017 - 2019 (שיעור ל- 100 ) 6.2 שילוב של חמש בדיקות דם מדד זה מתייחס ל ביצוע שנתי של חמשת בדיקות ה דם הבאות: המוגלובין מסוכרר, תפקודי ,כליות, הימצאות חלבון בשתן ו רמות כולסטרול ( בדםLDL ו- HDL ). הרוב המוחלט( 77.6% ) של חולי הסוכרת בני25 ומעלה בי צע את כל חמשת הבדיקות הנ"ל בשנ ת2019 , ו כ רק- 7.0% לא ביצעו אף אחת מ בדיק ות אלו. בתרשים14 מוצג ים שיעורי הביצוע של כל חמשת בדיקות אלו בשנת2019 בבני25 ומעלה לפי מצב כלכלי-חברתי .לא נמצא ו הבדל ים בשיעורי הביצוע גם לאחר התקנון לגיל. 20 תרשים14: שיעור י ביצוע שילוב של בד יקות דם בבני25 ומעלה לפי מצב כלכלי-חברתי (שיעור ל- 100 ) 7. איזון המוגלובין( מסוכררHbA1c ) המוגלובין מסוכרר מאוזן הוגדר כ- .HbA1c≤7% בתרשים15 מוצג ו ת התפלגו ת יו של תוצאות המוגלובין מסוכרר .לפי גיל נראה כי ככל שעולה הגיל, כך שיעור י חולי הסוכרת עם המוגלובין מסוכרר גבוה מ- 9% הול כים ויורד.ים בעוד ש בגילאים ( הצעירים2 - 17 שנים ) 28.5% מהחולים הינם בעלי ערכי המוגלובין מסוכרר הגבוהים מ- 9% , חולים אילו מהווים רק4.8% מחולי הסוכרת בני85 ומעלה. שיעור ה המוגלובין המסוכרר המאוזן ( 7% ≥ ) דומה בין המינים, למעט בקרב נשים בגילאי25 - 44 שנים, אשר להן שיעור גבוה יותר של המוגלובין מסוכרר מאוזן (מידע לא.)מוצג תרשים16 מציג את התפלגויות תוצאות המוגלובין מסוכרר בבני2 - 17 שנים לפי גיל. נראה כי מעל30% מחולי הסוכרת בני10 - 17 שנים אינם מאוזנים ( HbA1c>9% .) בתרשי מי ם17.1 ו- 17.2 מוצג ו ת התפלגו ת יו של תוצאות המוגלובין מסוכרר בבני18 ומעלה לפי גיל וטיפול באינסולין . מהתרשימים עולה כי מחלת הסוכרת בקרב מטופלי אינסולין פחות מאוזנ ת בכל קבוצות הגיל בהשוואה לחולים שאינם מטופלים באינסולין. בתרשים18 מוצג ו ת התפלגו ת יו של תוצאות המוגלובין מסוכרר בבני18 ומעלה לפי צב מ כלכלי- חברתי .נראה כי ככל שהמדד כלכלי-חברתי גבוה יותר, כך גם עולה שיעור חולי הסוכרת עם ( המוגלובין מסוכרר מאוזןHbA1c≤7% ). מתרשים19 עולה כי בין השנים2017 – 2019 חלה עליה מתונה באיזון ה המוגלובין המסוכרר בבני 25 ומעלה. מגמה זו נשמרת גם לאחר תקנון לגיל . 21 שיעורי ם מתוקננים לגיל של חולי סוכרת בני25 ומעלה עם המוגלובין מסוכרר מאוזן( HbA1c≤7 ) לפי נפה מוצגים בתרשים20 . תרשים15 :התפלגות תוצאות המוגלובין מסוכרר לפי גיל (שיעור ל- 100 ) תרשים16 : התפלגות תוצאות המוגלובין מסוכרר בבני2 - 17 שנים לפי גיל (שיעור ל- 100 ) 22 תרשים17 : התפלגות תוצאות המוגלובין מסוכרר בבני18 ומעלה לפי גיל וטיפול באינסולין (שיעור ל- 100 ) תרשים17.1 : :מטופלים באינסולין תרשים17.2 : :אינם מטופלים באינסולין 23 תרשים18 : התפלגות תוצאות המוגלובין מסוכרר בבני18 ומעלה לפי מצב כלכלי-חברתי (שיעור ל- 100 ) תרשים19 : התפלגות תוצאות המוגלובין מסוכרר בבני25 ומעלה לפי שנה (שיעור ל- 100 ) 24 תרשים20 :שיעור ים מתוקננים לגיל של חולי סוכרת בבני25 ומעלה עם המוגלובין מסוכרר מאוזן( HbA1c≤7 ) לפי נפה(שיעור ל- 100 ) 8. איזון כולסטרול בדם בבני18 ומעלה הרמה המומלצת ש ל כולסטרול מסוג LDL בדם ד הוג רה כנמוכה מ- 100 מ"ג/ד"ל. הרמה המומלצת של כולסטרול מסוג HDL בדם הוגדרה כגבוהה מ- 40 מ"ג/ד"ל בג ברים ו כ גבוהה מ- 50 מ"ג/ד"ל .בנשים חולה סוכרת עם רמות מומלצות גם שלLDL וגם שלHDL בדם הוגדר כמאוזן ב רמות הכולסטרול בדם. בשנת2019 , סה"כ27% מחולי הסוכרת היו מאוזנים בערכי ה כולסטרול בדם. בתרשים21 מוצגים שיעורי חולי סוכרת בני18 ומעלה עם איזון ברמות הכולסטרול בדם לפי גיל ומין . האיזון הגבוה ביותר ברמות הכולסטרול בדם נצפה ב( חולי הסוכרת הצעירים18 - 24 . ) ,בנוסף .כמעט בכל הגילאים, גברים מאוזנים יותר מנשים בתרשים2 2 מוצג ים שיעור י חולי הסוכרת לפי מצב כלכלי-חברתי ואיזון של כולסטרול ו המוגלובין מסוכרר בדם . נראה כי שיעור חולי הסוכרת שלא היו מאוזנים הן ל כולסטרול בדם והן לסוכרת היה גבוה יותר בקרב חולים במצב כלכלי- חברתי( נמוך39.5%) בהשוואה לחולים במצב כלכלי- חברתי ( גבוה25.3% .) .המגמות נשמרו גם לאחר תקנון לגיל 25 תרשים21 : שיעורי חולי סוכרת בני18 ומעלה עם איזון ברמות הכולסטרול בדם לפי גיל ומין (שיעור ל- 100 ) תרשים2 2: שיעור י חולי סוכרת בבני18 ומעלה לפי מצב כלכלי-חברתי ואיזון של כולסטרול והמוגלובין מסוכרר בדם ( HbA1c≤7 )(שיעור ל- 100 ) 9. טיפול באינסולין בשנת2019 , סה"כ123,888 חולי סוכרת טופלו באינסולין, 22.5% .מכלל חולי הסוכרת מ תרשים 3 2 עולה כי שיעור י חולי הסוכרת המטופלים באינסולין גבוה ים בגילאים הצעירים, בהם רוב ה חולים הם עם סוכרת מ סוג1 , ו השיעור ים הול כים ויורד ים עם העלייה בגיל, כביטוי להתפלגות .סוג הסוכרת שיעורי הטיפול באינסולין בנשים דומים לשיעורים בגברים. 26 בכל קבוצות הגיל , שיעור י חולי הסוכרת המטופלים באינסולין גבוהים יותר בקרב חולים בעלי ו ו תק מחלה של יותר מ- 10 שנים בהשוואה לחולים עם וותק מחלה של10 שנים וא פחות ( תרשים24 .) .פערים אלו פחות בולטים בגילאים הצעירים שיעור מתוקנן לגיל של חולי הסוכרת המטופלים באינסולין נמוך יותר בקרב חולים המתגוררים בשכונות בעלות ציון כלכלי- חברתי( נמוך1 SES) ובינוני- ( נמוך2 SES ) בהשוואה לחולים המתגוררים בשכונות בעלות ציון כלכלי-חברתי בינוני- ( גבוה3 SES ( ) וגבוה4 SES ) ( תרשים25 .) לא נצפו שינויים משמעותיים בשיעורי ה טיפול באינסולין לאורך השנים בכל קבוצות הגיל ( תרשים 26 ), גם לא.לאחר תקנון לגיל תרשים 23 : שיעורי חולי ה סוכרת ה מטופלים באינסולין לפי גיל ומין (שיעור ל- 100 ) 27 תרשים24 : שיעורי חולי הסוכרת ה מטופלים באינסולין לפי גיל וותק ה מחלה (שיעור ל- 100 ) תרשים25: שיעור ים מתוקננים לגיל של חולי הסוכרת המטופלים באינסולין לפי מצב כלכלי- חברתי (שיעור ל- 100 ) 28 תרשים26 : שיעורי חולי הסוכרת בני21 ומעלה המטופלים באינסולין לפי גיל ,ושנה2017 - 2019 (שיעור ל- 100 ) 10. טיפול ב- ACEI / ARBs בבני21 ומעלה שיעור הנוטלים תרופות מסוג(ACEI) Angiotensin Converting Enzyme Inhibitor או Angiotensin II Receptor Blockers (ARBs) עולה עם הגיל, כאשר יותר מ- 80% מנוטלי תרופות אלו הם בגילאי55 - 84 . בגיל85 ומעלה שיעור הנוטלים תרופ ות מקבוצות אלו יורד במעט ( תרשים 27 .) בתרשים28 מוצגים שיעורי חולי הסוכרת המטופלים בתרופות מסוגARBs/ACEI לפי רמות של הפרשת חלבון בשתן. הפרשת חלבון בשתן סווגה ל- 3 ( רמות: ללא הפרשת חלבון רמת אלבומין בשתן בין0 ל- 29 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום ,) מיקרואלבומינוריה (רמת אלבומין בשתן בין 30 ל- 300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום) ומקרואלבומינוריה (רמת אלבומין בשתן מעל300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום .)מהתרשים עול ה כי שיעור החולים המטופלים ב- ARBs/ACEI גבוה יותר בקרב חולים עם הפרשת חלבון בשתן , ובעיקר בקרב חולים עם הפרשת חלבון מוגברת .)(מקרואלבומינוריה מתרשים29 עולה כי שיעור החולים שנוטלים תרופות ממשפחת ה- ACEI / ARBs נותר יציב לאורך השנים. המגמה נשמרה גם לאחר תקנון .לגיל 29 תרשים27: שיעור י חולי הסוכרת המטופלים ב- ACEI / ARBsלפי גי ל (שיעור ל- 100 ) תרשים28 : שיעורי חולי הסוכרת לפי רמות של הפרשת חלבון בשתן וטיפול ב- ACEI / ARBs (שיעור ל- 100 ) 30 תרשים29: מגמות בטיפול ב- ACEI / ARBs , 2017 - 2019 (שיעור ל- 100 ) 11. סיבוכי סוכרת ,מידע על שיעור החולים המפתחים סיבוכים ממחלת הסוכרת חיוני לשם הערכת מצב התחלואה .להיערכות שירותי בריאות ולפיתוח תכניות למניעת המחלה וסיבוכיה בקרב אוכלוסיית ישראל 11.1 פגיעה כלייתית ברישום הלאומי לסוכרת פגיעה כלייתית נמדדת ע"י שלושה מדדים שונים: תפק וד כלייתי ירוד, המוגדר כ- Glomerular Filtration Rate (GFR) נמוך מ- 60 מ"ל/דקה, הפרשת חלבון בשתן ו קיום של אי ספיקת כליות, המוגדר על ידי תיעוד של ביצוע דיאליזה או השתלת כליות ברישום דיאליזה שבמרכז הלאומי לבקרת מחלות. בשנת2019 , 19.3% מחולי הסוכרת בגילאי21 ומעלה היו בעלי תפקוד כלייתי ירוד. שיעורי ה הימצאות של תפקוד כלייתי ירוד עולים עם הגיל , כאשר ( בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר85 ומעלה) נמצא תפקוד כלייתי הנמוך מ- 60 מ"ל/דקה בקרב כ- 51% מחולי הסוכרת( תרשים30 .) מתוך96,838 חולי הסוכרת בעליGFR הנמוך מ- 60 מ"ל/דקה, נמצאו58.4% כבעלי59 ≥ GFR ≥ 45 מ"ל/דקה, 28.4% כבעלי44 ≥ GFR ≥ 30 מ"ל/דקה ו- 13.2% כבעלי30 > GFR מ"ל/דקה. מדד נוסף לפגיעה כלייתית הינו הפרשת חלבון בשתן, אשר מוגדרת כרמת אלבומין בשתן הגבוהה מ- 30 מיליגרם לכל גרם קריאטינין .ליום מתוך436,059 בדיקות שתן שדווחו בשנת2019 לרישום הלאומי לסוכרת, נמצאה הפרשת חלבון בשתן בקרב143,627 ( 32.9%) חולים, כאשר ל- 34,047 ( 7.8% ) רמת ה אלבומין בשתן הייתה מעל300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום 31 (מקרואלבומינוריה) . הפרשת החלבון בשתן, הן המיקרואלבומינוריה והן המקרואלבומינוריה, עולה עם העלייה בגיל ( תרשים31 .) לגבי אי- ,ספיקת כליות מ כלל חולי הסוכרת שדווחו בשנת2019 ,לרישום3,262 ( 0.6% ) תועדו כמטופלי דיאליזה ו- 1,529 ( 0.3% ) כמושתלי כליה. מחלת הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לדיאליזה בכ- 80% .מקרב חולי הסוכרת המטופלים בדיאליזה בשנת2019 נרשמו881 חולי סוכרת שהחלו דיאליזה כ מטופלים חדשים ( 0.16% )מכלל חולי הסוכרת שדווחו לרישום , כאשר ב- 674 מתוכם ( 76.5% ) .הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לתחילת הדיאליזה תרשים30 :שיעור י הימצאות ( תפקוד כלייתי ירודGFR < 60 מ"ל/דקה) ב קרב חולי סוכרת בני21 ומעלה לפי גיל (שיעור ל- 100 ) 32 תרשים31 : התפלגויות של רמות הפרשת חלבון בשתן ב קרב חולי סוכרת בני35 ומעל ה לפי גיל (שיעור ל- 100 ) מיקרואלבומינוריה - רמת אלבומין בשתן בין30 ל- 300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום מקרואלבומינוריה - רמת אלבומין בשתן מעל300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין ליום 11.2 רטינופתיה ועיוורון בישראל אין נתונים לאומיים על שיעורי היארעות והימצאות רטינופתיה בחולים סוכרתיים, אך ניתן לקבל הערכה לגבי הימצאות עיוורון בקרב חולי סוכרת מתוך דו"ח משרד הרווחה לזכאות לתעודות עיוור/ליקוי ראייה. על פי הנתונים מהשירות לעיוור, רטינופתיה סוכרתית היא הגורם השלישי בשכיחותו לעיוורון בישראל והראשון בשכיחותו בגילאי41 - 65 [6] . מתוך הדו"ח, ל- 10.2% ממקבלי התעודות בשנת2014 הסיבה לעיוורון הייתה מחלת הסוכרת. החל משנת2010 חלה ( ירידה קלה באחוז המקבלים תעודת עיוור על רקע סוכרת10.2% בשנת2014 לעומת11.5% בשנת2012 ו- 13.9% בשנת2010 ) .[6] מתוך550,310 חולי סוכרת שדווחו לר ושי ם בשנת2019 , 6,728 ( 1.2% ) נמצאו זכאים לתעודות עיוור. מתוכם ב- 1,531 ( חולים23% ) הסוכרת היוותה את הסיבה לעיוורון. התפלגות הסיבות לעיוורון ש ל הזכאים לתעודת עיוור בקרב חולי הסוכרת שדווחו לרישום בשנת2019 מוצגת בתרשים32 . 568 ( 0.1%) מתוך חולי הסוכרת שדווחו לר ישו ם קיבלו תעודות עיוור חדשות ב שנת 2019 . 33 תרשים32 : התפלגות הסיבות לעיוורון בקרב חולי סוכרת הזכאים לתעודת עיוור)(אחוזים 11.3 קטיעות גפיים הנתונים בנושא קטיעות גפיים מבוססים על הצלבה בין נתוני רישום הסוכרת למאגר האשפוזים .המנוהל במשרד הבריאות. ניתוח הנתונים אינו כולל קטיעות כתוצאה מטראומה מקרב חולי הסוכרת בגילאי21 ומעלה שדווחו לרישום בשנת2019 , 4,863 ( 0.9% ) עברו לפחות קטיעה אחת אי פ עם ( 38% )עברו קטיעות ממפרק הקרסול ומעלה ,. מתוכם1,581 ( 32.5% ) עברו קטיעות חוזרות. השיעור הגבוה ביותר לקטיעה היה בקרב בני21 - 59 ( 1.8% ) ובבני60 ומעלה השיעור ירד ל- 0.6% .. מכאן, שמרבית הקטיעות מבוצעות בחולים בגילאי העבודה871 איש ( 0.2%) מאוכלוסיית הרישום עבר ו לפחות קטיעה חדשה אחת במהלך שנת2019 . רשימת מקורות 1. World Health Organization. Global Report on Diabetes. WHO, Geneva 2016. Available at: http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/204871/1/9789241565257_eng.pdf . 2. International Diabetes Federation. IDF Diabetes Atlas, 9th edn. Brussels, Belgium: 2019. Available at: https://www.diabetesatlas.org . 34 3. תכ נית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דו"ח לשנים2012-2010 . המכון הלאומי ,לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל2013 . 4. Kamen CS. The 2008 Israel Integrated Census of Population and Housing; 2005. 5. International Diabetes Federation. Diabetes Atlas, 9th edition. Brussels, Belgium: International Diabetes Federation, 2019 . 6. משרד הרווחה והשירותים החברתיים אגף השיקום. זכאות לתעודת עיוור / לקוי ראייה דו"ח מסכם לשנת2013 . 35 נספחים נספח1 : רשימת המשתנים לדיווח ושלמות הדיווח באחוזים לפי קופה- דו"ח2019 1 הציון כלכלי-חברתי נקבע לפי המדד המשוקלל לאפיון שכונות ומבוסס על המידע של הלשכה .המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) וחברת פוינטס 2נקבע על בסיס רכישת תרופות לטיפול בסוכרת לפני עשר שנים. 3 בקופת חולים לאומית ומאוחדת אין רישום סוכרת ו לכן ת אריך.תחילת סוכרת אינו ידוע