חומר רקע

[email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 1 תאונות עבודה בישראל – פיקוח ואכיפה נייר עמדה לקראת דיון וועדת משנה של וועדת העבודה והרווחה ל עניין בטיחות בעבודה ( 27.12.21 ) תוכן עניינים מבוא ............................................ ... .......................... ....... ................... 2 I. נתוני תאונות עבודה בישראל ... ...... ........ ..... ..................... .......... ....................... 3 II . סוגיות לקידום ................ .......... ...................................... ...... ... ....... ................... 4 א . גיבוש מדיניות פיקוח מושכלת ושיטתית ......................... ................ ................. ..5 ב . הגברת הטלתן של סנקציות בגין הפרות בטיחות תעסוקתית .. ... . ....... ................... 5 1) מיעוט הטלת עיצומים כספיים ........................................ ... ...... .......... . ......... 6 2) מיעוט קיצוני של הגשת כתבי אישום בגין הפרות בטיחות תעסוקתית ... . .......... 6 3) הגשת חברות לרשם הקבלנים במשרד השיכון לשם בחינת נקיטת הליכים משמעתיים בעניינן ................................................................ .......... 6 4) הסמכה חקיקתית של מפקחי הבטיחות להפסיק לפרק זמן ניכר פעילות ב אתרי בנייה בהן התרחשו הפרות בטיחות חוזרות או נרחבות .................. .. .... 7 ג. הנהגת שקיפות מידע אודות תאונות עבודה .................................................... .... 7 ד . קביעת תקן מפקחי בטיחות לכלל ענפי התעסוקה ולענפים מסוימים וקביעת תקנים ותנאי משרה שיאפשרו את איושם ............... .................................... . ..... 8 ה. ביצוען של הכשרות בטיחות לעובדים פלסטינים בענף הבניין ..... .... ........... ........ ... 9 ו. פתיחת קו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית בכלל מקומות העבודה במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית .................................................... ..... ... 9 ז . תיקון תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) לשם הרחבת האחריות על הבטיחות באתרי בנייה לגורמים ובעל י תפקידים נוספים ... ................................ 10 ח . עריכת רפורמה בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה ...) ................................ 10 ט. קביעה בתקנות של חובת הכשרות בטיחות מינימלית ל עובדים באתרי בנייה . ...... 11 י . הקמתה של רשות לאומית לבטיחות ובריאות עובדים ............................... . .. ...... 11 יא . החלת חקיקת הבטיחות התעסוקתית ופיקוח מנהל הבטיחות התעסוקתית במקומות העבודה באזור יהודה ושומרון (שטחיC ) .................................. ..... . .... 12 III . סיכום ................................................................ ....... .................. ... . ..... . .......... 12 [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 2 מבוא 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה ' מברכת את וועדת המשנה של וועדת העבודה והרווחה של הכנסת ל נושא 'בטיחות בעבודה' ואת יושב וועדת המשנה חה"כ אוסאמה סעדי על קיום דיון ראשון בוועד ת המשנה החשובה . 'הקבוצה' רואה חשיבות עצומה בהירתמותה של וועדת המשנה לבטיחות בעבודה לקיום דיונים ,תכופים לקידום הפתרונות הנדרשים לשיפור מצב בטיחותם המעורער של העובדים בישראל ועומדת לרשותה של וועד ת המשנה .וחבריה וכלל חברי הכנסת המבקשים לפעול בנושא במידע ובכל סיוע נדרש מצב בטיחות ובריאות העובדים במקומות העבודה בישראל רעוע מזה שנים רבות. לפני כשש שנים, בנובמבר 2015 ,החלה בפעילותה 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' ושמה לראשונה על סדר היום הציבורי את 'ריבוי תאונות העבודה באתרי הבנייה ובהמשך בכלל מקומות העבודה המסוכנים. מאז עוסקת 'הקבוצה באיסוף תיעוד וניתוח מידע אודות תאונות העבודה, התנהלות חברות והרשויות הרגולטוריות היושבות במשרדי ממשלה שונים; מציגה תובנות מערכתיות ,וניירות עמדה ומדיניות; מקדמת מדיניות לשיפור אכיפה התרעה והגנה על עובדים בעבודה מול משרדי הממשלה והכנסת, ומייצרת מעורבות ציבורית רציפה ולחץ .לשינוי באמצעות פרסומים באמצעי התקשורת והמדיה החברתית פעילות 'הקבוצה' הניעה הירתמות ציבורית מרשימה לנושא והישגים מ ,שמעותיים לקידום בטיחות העובדים :שבכללם (1 סיקור תקשורתי מתמשך של התאונות הקטלניות לרבות פירסום פרטי החברות שבאחריותן ,התרחשו2 ,) קביעה בחוק של חובת סגירתם של אתרי בנייה לאחר תאונות קטלניות וקשות3 ) הגדלת מספר ,מפקחי הבטיחות למקומות העבודה4) קביעה בחוק ש ל סמכות למפקחי בטיחות להטלת עיצומים כספיים ;בגין הפרות בטיחות באתרי בנייה5 ;) הטלת איסור על עבודתם של נערים באתרי בנייה6) נקיטת ם לראשונה של הליכים משמעתיים על ידי רשם הקבלנים במשרד השיכון כנגד חברות קבלניות המתרשלות בשמירה על ;בטיחות עובדיהן7) הקמתו של מ פלג פל"ס ביחידה להב433 במשטרת ישראל לחקירתן של תאונות עבודה בענף הבנייה (באופן מדגמי), ונקיטת צעדים מצד משטרת ישראל לטיוב חקירות תאונות העבודה המתקיימות .ביחידות המשטרה הרגילות, ועוד למרות הישגים אלה ושינויים חיוביים מסוימים שאלה הניעו, מצב בטיחות העובדים נותר מעורער, ובעיות מבניות קשות ממשיכות לטרפד שינוי של ממש. אלו הוחמרו לאור השנתיים שקדמו להקמת הממשלה החדשה, אשר התאפיינו בחוסר יציבות ותפקוד פוליטי ים של הממשלה והכנסת, ובקשב ציבורי שהופנה רובו .כעיקרו למשבר הבריאותי והכלכלי שיצרה מגפת הקורונה מסמך זה י תמקד בצעדים הנדר ש ,ים מצד זרוע עבודה ומשרד הכלכלה והתעשייה בה היא פועלת נוכח הנושא ,שנקבע לדיון וב היותו של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ,הפועל כיום במסגרת משרד הכלכלה וה תעשייה , הרגולטור הראשי לבטיחות עובדים בעל הסמכויות והאחריות המרכזית לנושא . לצד זאת, חשוב לציין שלמשרדי ממשלה נוספים אחריות משמעותית לפעול בתחומי אחריותם להגנה על עובדים מפני תאונות עבודה ולקידום בטיחותם. בכללם של אלה משטרת ישראל, שבאחריותה לחקור תאונות עבודה קשות ; הפרקליטות הנדרשת להגשת כתבי אישום בגי ;ן רשלנות שהובילה לתאונות רשם הקבלנים במשרד השי ,כון ,שבאחריותו לפקח על תקינות התנהלותן של חברות קבלניו; מנהל התכנון ורשויות התכנון המקומיות האחראיות על מתן היתרי בנייה ועל התנהלות אתרי הבנייה בשטחן; ,משרד האוצר ובגדרו החשב הכללי הביטוח הלאומי, האחראי על פיצוי נפגעי תאונות עבודה, ועוד. סוגיות קריטיות אל ה חורגות מתחום המסמך הנוכחי. [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 3 I. נתוני תאונות העבודה בישראל היקף ושיעור ההרוגים בתאונות עבודה בישראל, ובפרט בענף הבניין, הם גבוהים. שיעור ההרוגים1 בענף הבניה שיעור זה כפול מהממוצע במדינות האיחוד האירופי ו למעלה מפי5 מהנוהג ב מדינות המתקדמות בהיבט זה כגון: בריטניה, גרמניה, הולנד ומדינות סקנדינביה כולן( 2019 ) . 2 בנוסף, מדי שנה מתרחשות למעלה מ- 10,000 תאונות פציעה בעבודה כעולה מנתוני הביטוח הלאומי .לצד המחיר האנושי והכלכלי המחריד שתאונות אלה גובות מהנפגעים ומבני משפחותיה ם , הן גובות גם מחיר כלכלי אדיר מהמד:ינה רק תשלום הקצבאות השנתי לנפגעי תאונות עבודה מקופת הביטוח הלאומי עולה על סך4.7 (נתוני שנת₪ מיליארד2017 .) מגמת עליה במספר ההרוגים: בשנים 2019-2017 חלה עלייה תלולה במספר ושיעור ההרוגים בכלל ענפי .התעסוקה בשנת2020 חלה ירידה במספרן המוחלט של תאונות העבודה, אולם ירידה זו חלה במקביל להפחתה ניכרת במכלול הפעילות הכלכלית לרבות בענף הבנייה שהתרחשה למרות שהעבודה בענף הבניין לא נאסרה במסגרת הסגרים הכלכליים . בשל כך, ובשל העדר נתונים אודות שיעור ההרוגים בשנה זו , לא ניתן להעריך האם ה ירידה במספרים המוחלטי ם של ההרוגים בשנת2020 מ שקפת ירידה אמיתית ומשמעותית בשיעור ההרוגים, או שהיא.תואמת את הירידה בנפח הפעילות הכלכלית 'בשנה זו נהרגו על פי תיעוד 'הקבוצה70 עובדים בכלל ענפי התעסוקה מהם34 .בענף הבניין בשנת2021 (עד ה- 25.12.21 ) נהרגו על פי תיעוד ' הקבוצה' על 67 הרוגים בכלל ענפי התעסוקה מהם36 בענף הבנייה , ד היינו מספרים מוחלטים דומים מאד לאלה של שנת2020 . מספרים אלה גבוהים מאד (גבוהים מאלה של שנת2017 ) ומשקפים שיעור הרוגים גבוה, הגם שכאמור הבנת משמעותם ה מדויקת בהיבט זה מ חייבת ניתוח מספר ההרוגים כנגד מספר העובדים בענף שיימסר על ידי הגורמים המוסמכים . שנה כלל ענפי התעסוקה ענף הבנייה ,תעשייה ענפי ,מסחר ושירותים וחקלאות מס' הרוגים שיעור הרוגים ל- 100,000 3 מס' הרוגים שיעור הרוגים ל- 100,000 4 2017 57 1.26 37 10.0 20 2018 76 1.62 45 11.2 31 2019 92 1.97 47 13.1 45 2020 70 לא פורסם 34 לא פורסם 36 2021 עד25.12.21 67 36 31 1 שיעור ההרוגים מחושב כמספר ההרוגים לכל100,000 עובדים, בכלל המשק או בענף תעסוקה מסוים, בשנה נתונה. הוא הנתון המרכזי המאפשר לבצע השוואות תקפות בין שנים שונות או אל מול מדינות אחרות (ובלבד שננקטת בהן מתו דו לוגית מני י .)ה זהה 2 שיעור ההרוגים בכלל ענפי התעסוקה בישראל לכאורה אינו עולה על הממוצע האירופאי, אולם השוואה זו אינה תקפה, שכן מתודולוגיית המנייה האירופאי ת כוללת גם תאונות דרכים שהתרחשו בעת ביצוע עבודה או במהלכו של יום עבודה, מה שאין כן .בישראל, הבדל אשר משמעו כי הנתונים הננקבים בישראל הם נתוני חסר 3 כלל הנת ונים אודות שיעור ההרוגים הם נתוני מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית כפי שננקבו בדוח השנתי לשנת2019 , ,ומבוססים על נתוני ההרוגים כפי שמונה אותם מנהל הבטיחות התעסוקתית, נתוני למ"ס ותחשיבים שפרטיהם אינם ידועים לנו אולם יש להניח שהם עקביים לאורך השנים ומכאן שהם .מאפשרים לעמוד על מגמות 4 ר' לעיל . [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 4 תאונות עבודה קטלניות1.11.21 – 25.12.21 מתחילת חודש נובמבר2021 ועד25.12.21 )(יום חמישי נהרגו11 עובדים בתאונות עבודה, מהם7 באתרי .בנייה בנוסף לכך נפצעו באורח קשה עוד25 .עובדים תאריך שם ההרוג גיל סטטוס אזרחי מקום מגורים שם וכתובת אתר יזמית מבצעת בנייה גורם פגיעה נסיבות התאונה ב 19.12.21 סעד עטאף נח'ש 20ישראל - ערבי יפיע חדרה תחנת כוח אורות רבין טורבינה חדשה חברת חשמל אס פי ג'י דריי קולינג בלגיום בע"מ נפילה מגובה נפל מ - 16 'מ מקונסטרוקציית מתכת שמ08.12.21 אחמד מוסא מורעב 42 רשפ חלחול ירושלים בית חנינה בניין מגורים התקנת מעלית פגיעת חפץ מעלית ב 06.12.21 סלאם חוסאם אלכוואזבה 31 רשפ סעיר, ליד חברון ירושלים שועפט אתר בנייה אבו עישה ?מאזן נפילה מגובה ,פיגום10 ,'מ קומה4 ב 24.11.21 לי חֹואּושִׂ י 53זר סין גבעת שמואל פרויקט 'אלקטרה לייף סטייל ' אלקטרה מגורים אלקטרה בנייה בע"מ פגיעת חפץ נפגע מתבנית ( ברזל שמ22.11.21 מוחמד חבוש 20 רשפ ,שכם מחנה הפליטים אסכאר כפר זלפה, ואדי ערה תאונת רכב פועל תברואה נפל ממשאית פינוי אשפה ונדרס ת 22.11.21 לא ידוע 40ישראל - יהודי באר שבע אזה"ת נאות חובב מפעל מקסימה מפעל מקסימה תאונת רכב נסע לאחור על במת הרמה ונלכד מתחת ל רכב ח 20.11.21 מוחסן עבאסיה 66ישראל - ערבי ואדי אל חמאם ואדי אל חמאם רפת נפילת מטען מגובה חבילת קש נפלה מגובה ב 08.11.21 סיף חנתולי 22 רשפ כסילת אל ,דאהר נפת ג 'נין פרדס חנה - כרכור פרויקט 'רובע 'הברון עמרם אברהם עמרם אברהם ביצועים נפילה מגובה ,פיגום10 קומות ב 04.11.21 עבד אל רחמן סעיד פאדל עיד 18ישראל - ערבי כאבול פארק תעשיות עידן הנגב אתר בנייה LogistiBuild בני אביטן נביל סייד ניהול ועבודות קבלנות בע"מ נפילה מגובה גג פנלית ,שהתפרק20 'מ ב 02.11.21 חאלד אבראהים סמארה 17ישראל - ערבי ירושלים גילה ר ,הקמת איטליז התחשמלות נגע במכשיר הרמה שהותקן ב 01.11.21 מוסטפא עלי אל - וחואח 27ישראל - ערבי לוד שוהם פרויקט 'דונה Hadarim ' דונה חברה להנדסה ובניין בע"מ נפילת מטען מגובה ממנוף משאית , מטען שיפודי ברזל ליציקה יש לציין שאופן המנייה של 'הקבוצה' הוא שונה מזה של מנהל הבטיחות והנתונים המצוינים בו גבוהים יותר בדרך כלל, אולם המגמות ההשוואתיות הרב שנתיות העולות מהן בדרך כלל דומות לאלה העולות מנתוני .)המנהל (אשר ביחס לשנה זו אינם ידועים לנו, שכן אינם מפורסמים באופן שוטף מ כלול נתונים אלה מבהיר, ש בטיחותם של העובדים בישראל מעורערת ביותר. למרות מאמצים שהושקעו בנושא , תשומת הלב הציבורית הרבה ושינויים מסוימים לטובה שהתרחשו, לא חלו בשנים האחרונות השינויים המערכתיים הדרמטיים הנדרשים שיביאו להפחתה ניכרת של הפגיעות בעובדים כתוצאה מתאונות עבודה. הנתונים ההשוואתיים מלמדים אותנו כי צריך ונ יתן, בהינתן השינויים הרגולטוריים הנדרשים, להביא .לירידה דרמטית בשיעור היפגעותם של עובדים בישראל [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 5 II . צעדים נדרשים מצד משרד הכלכלה ל קידום בטיחות עובדים א . גיבוש מדיניות פיקוח מושכלת ושיטתית כיום לא קבועים קריטריונים ברורים על פי ה ם מתבצעות פעולות פיקוח של,מפקחי מנהל הבטיחות כגון: מהי תכיפות ביקורי הפיקוח המתוכננים במקומות עבודה שונים (בכל אחד מענפי התעסוקה?) כל כמה זמן תבוצענה פעולות פיקוח במקום עבודה ,בעל מאפיינים כאלה או אחרים ביישוב זה או אחר? אלו מקומות ?עבודה זוכים לתיעדוף גבוה יותר ומדוע האם היקף פעולות הפיקוח מביא בחשבון את תדירות התאונות ?הקטלניות בענפים, סוגי מקומות עבודה ואזורים שונים העדרה של מדיניות פיקוח מושכלת, ה נבחנת מחדש מעת לעת, מביאה לאכיפה שרירותית, לא- אפקטיבית ואף מפלה, המבוססת על תחושות בטן, נוחות ארגונית, או לחצים חיצוניים– זאת אף בבלי דעת ושלא .מכוונה רעה כך, למשל, בשנה שעברה הראנו על בסיס נתונים של מנהל הבטיחות התעסוקתית, שהיקף .ביקורי הפיקוח באתרי בנייה ביישובים ערבים מצומצם מאד בהשוואה לזה שביישובים יהודים גם השנה התרחשו9 תאונות קטלניות באתרי בנייה ביישובים ערביים . לצד חשיבותה של דוגמה זו כשלעצמה היא משקפת בעיה נרחבת של אכיפה בלתי מושכלת, הן בהיבט האכיפה בענף הבנייה, ואולי יותר מכך, בהיבט .האכיפה בענפי תעסוקה אחרים, כגון במפעלים לנייר עמדה זה מצורפים שני ניירות עמדה שהוגשו בשנה שעברה לקראת דיונים בוועדת המשנה של וועדת העבודה והרווחה, הדנים בצורך :לקבוע מדיניות פיקוח ומדיניות אכיפה מושכלים ושיטתיים. ראו • ( ''הצורך בגיבוש ופרסום מדיניות פיקוח והטלת סנקציות בשל הפרות בטיחות תעסוקתית15.9.20 ) • ( ''תת פיקוח באתרי בנייה ביישובים ערביים והעדר מדיניות פיקוח ואכיפה27.10.20 ) ב . הגברת הטלתן של סנקציות מרתיעות בגין הפרות בטיחות תעסוקתית בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף פעולות הפיקוח של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית אשר מתבטאת בעיקר בגידול במספר צווי הבטיחות המוטלים באתרי העבודה, ובפרט באתרי הבנייה. זו התפתחות מבורכת, אולם חשוב לחדד ולהסביר שהטלתם של צווי בטיחות איננה סנקציה או עונש . תכליתה תיקון ליקויים שהתגלו, והצווים מוסרים מעת שהליקויים מתוקנים, בדרך כלל ימים ספורים לאחר שהוטלו. כלי זה הינו הולם וראוי כאש ר מדובר בתקלות נקודתיות אצל מעסיק זה או אחר, אולם כאשר מדובר במעסיק החוזר ומתרשל בשמירה על הבטיחות, נדרשת נקיטת סנקציות שירתיעו או ימנעו הישנות עבריינות זאת – ויש כיום כבר כלים אחדים שניתן להפעיל באופן מיטבי. מנהל הבטיחות התעסוקתית ולמשרד העבודה הסמכות לה טיל עיצומים כספיים, לחקור ולהגיש כתבי אישום בגין עבירות בטיחות תעסוקתית (להבדיל מחקירה והגשת כתבי אישום בגין גרם מות או חבלה )ברשלנות בעקבות תאונות עבודה, שהסמכות להם בידי המשטרה והפרקליטות, ולרשם הקבלנים במשרד השיכון הסמכות לנקוט הליכים משמעתיים ולהטיל סנ קציות שמגיעות כדי שלילת רישיון הקבלנות של החברה , כאשר היוזמה לפתיחה בהליכים אלה ולגיבוש התשתית העובדתית לכך מוטלת אף היא על מ י נהל [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 6 הבטיחות התעסוקתית, וזאת בהתאם לסיכום בין-משרד י .בעניין כמו כן, לרשות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית עומדת האפשרות לנקוט בהליכים משמעתיים כנגד בעלי תפקידים שהתרשלו בתפקידם. ברם, שימוש המינהל באמצעים אלה הינו מועט ובלתי מספק . לאור האמור, יש מקום שהוועדה .תבקש ממנהל הבטיחות התעסוקתית להבהיר את התנהלותו בעניינים אלה וכיצד בדעתו לפעול לתיקונם :כך למשל 1) מיעוט הטלת עיצומים כספיים וליקויים בפרסומם - מתחילת שנ ת2021 ועד עתה ( 26 דצמבר 2021 ) פרסם מנהל הבטיחות דבר הטלתם של120 עיצומים כספיים בלבד בגין הפרות בטיחות .באתרי בנייה, וזאת כנגד אלפי צווי סגירת אתרי בנייה בשל ליקויים חמורים המוטלים מדי שנה גם פירסום זה נעשה ,בסוף חודש יוני לאחר יותר ממחצית השנה שלא פורסמו עיצומים, וזאת רק לאחר שפורסמה כתבה תקשורתית ביקורתית .בנושא יתר על כן, מאז פירסום זה בסוף חודש יוני ,השנה לא פורסם דבר הטלתם של עיצומים כספיים נוספים, וזאת נכון ליום6.12.21 2 . יצוין כי האפשרות להטלת עיצומים כספיים בשל הפרות בטיחות באתרי בנייה הותקנה בתחילת שנת2018 על ידי .השר חיים כץ ונועדה להוות כלי מרתיע מרכזי מפני הפרות בטיחות באתרים הפירסום, .נועד לחזק את ההרתעה 2) מיעוט קיצוני של הגשת כתבי אישום בגין הפרות בטיחות תעסוקתית וזאת עקב אי ביצוע חקירות על ידי מחלקת החקירות של מנהל הבטיחות - במחצית הראשונה של שנה זו2021 הוגשו על ידי משרד העבודה והרווחה )(טרם העברת זרוע עבודה למשרד הכלכלה והתעשייה 3 כתבי אישום בלבד ,בגין הפרות של בטיחות תעסוקתית כפי שפורסם בדוח מנהל הבטיחות למחצית הראשונה .של השנה (כתבי אישום אלה מוגשים בעקבות חקירות של הפרות בטיחות תעסוקתית על ידי חוק רי מנהל הבטיחות). זאת, בעוד שבשנת2019 הוגשו29 כתבי אישום כאלה, ובשנת2020 מספר זה נפל ל- 12 . יתר על כן, במהלך שנת2019 הועברו ממנהל הבטיחות למחלקה המשפטית של זרוע עבודה תיק ( פלילי אחד בלבד!) לצורך הגשת כתב אישום , ואילו במהלך שנת2020 הועברו3 .תיקים כאלה .ברי, מספרים אפסיים ,מדובר הלכה למעשה בשיתוק מוחלט של השימוש באמצעי זה בו טמון ,פוטנציאל של אפקטיביות הרתעתית רבה שכן בתי הדין לעבודה נוהגים לפסוק קנסות בסכומים משמעותיים .במקרים של הרשעות בהפרות בטיחות תעסוקתית ,נוכח נתונים חמורים אלה יש מקום לבחון אל מול גורמים כלל גורמים אלה, מדוע חדלו כמעט לחלוטין החקירות הפליליות במנהל הבטיחות (למצער– השלמתן) והגשת כתבי אישום מצד משרד .הכלכלה והתעשייה 3) הגשת חברות לרשם הקבלנים במשרד השיכון על מנת שזה יבחן נקיטת הליכים משמעת יים בעניינן– בהתאם לסיכום בין משרדי בעניין, פתיחת הליכים משמעתיים כנגד חברות קבלניות המתרשלות בשמירה על הוראות הבטיחות על ידי רשם הקבלנים במשרד השיכון מתבצעת בהתאם .לפניית מנהל הבטיחות בעניינן של החברות בהתאם להתנהלותן המוכרת למנהל הבטיחות בשל פיצול סמכויו ת זה, קשה לעמוד על האחריות של כל אחד מגורמים אלה לעובדה שהליכים משמעתיים כאלה מתנהלים כנגד מספר מועט של חברות קבלניות (כ- 12 בשנה). זאת, כאשר קיימת [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 7 שורה ארוכה של חברות קבלניות שבאתריהן התרחשו וממשיכות להתרחש הפרות בטיחות ,חמורות. בכללן של חברות אלה גם חברות אשר בעבר שלל רשם הקבלנים את רישיונן על תנאי ולפיכך ניתן היה לצפות כי יוקפד על חידוש הליכים להפעלת התנאי במקרה של התרשלות ח וזרת .ונשנית כמו ,כן על אף י שמ נהל הבטיחות פרסם הודעה בדבר 'מתכונת פעילות מול רשם הקבלנים במשרד השיכון' ,פירסום זה אינו מציג קריטריונים ברורים לגבי החברות שיוגשו לרשם על מנת שישקול נקיטת הליכים נגדם .העדר קריטריונים ברורים אינו מאפשר לבחון ולשפר הליכים אלה, כך .שיבטיחו נקיטת צעדים כלפי כלל החברות הרשלניות בנוסף ,יש בכך גם פגיעה בתקינות וב שוויוניות התנהלות ימ נהל הבטיחות כלפי חברות הקבלנים , כמו גם בהרתעה הגלומה בפ רסום .שכזה ובהעברת מסר אודות הנורמה המצופה מחברות קבלניות 4) הסמכה חקיקתית של מפקחי הבטיחות להפסיק לפרק זמן ניכר פעילות באתרי בנייה בהן התרחשו הפרות בטיחות חוזרות או נרחבות ישנן חברות קבלניות שבאתריהן ,מתרחשות הפרות בטיחות חמורות, חוזרות ונשנות לעתים .מזומנות באותם אתרים הניסיון ש המצטבר מלמד שאף אחד מהכלים שהועמדו לרשות מפקחי המנהל אינו מייצר הרתעה אפקטיבית שתעצור את סדרתיות ההפרות המסכנות את חיי העובדים באתרים , למרות המסוכנו ת הברורה הכרוכה במצב זה והמסר החמור שהוא משדר אודות אוזלת ידה של המדינה לפעול כנגד קבלניות רשלניות ולהגן על בטיחות העובדים באתריהן . בהקשר זה יש לציין כי כיום חוק ארגון הפיקוח על העבודה קובע (בסעיף7 (ב)) כי לאחר שניתן צו בטיחות בשל ,הפרות בטיחות הרי מעת שהודיע מי שהוצא כנגדו הצו על תיקון הליקוי, על מפקח בטיחות לבחון את המצב בתוך2 ימי עבודה ובמידה שהליקוי תוקן– להסיר את הצו . הוראה זו מחד מקנה עדיפות מוחלטת להקצאת משאבי הפיקוח הדלים להסרת צווי בטיחות על פני הסרת מפגעי סכנה שדווחו למנהל, ומאידך מבטיחה שהמפ ר לא יפגע באופן משמעותי מההפרה שהביא להטלת צו, פני דברים .בלתי סבירים בעליל הלכה למעשה, התרשלות חוזרת ונשנית באתר בנייה נותרת ללא מענה אכיפתי אפקטיבי שימנע הפרה עתידית נוספת. לצד זאת, מצב דברים זה גורם להשחתת משאבי פיקוח, כאשר מפקחים נדרשים לקיים פיקוח חוז .ר ונשנה באתרים השבים ומתרשלים לפיכך מוצע שמשרד ה כלכלה יקדם באופן דחוף תיקון חקיקתי שיסמיך מפקח הנוכח בהפרת בטיחות חוזרת וחמורה באתר בנייה בו הוטלו בעבר צווי בטיחות, או בהפרות בטיחות נרחבות באתר בנייה המעידות על זלזול בכללי הבטיחות, להטיל לאלתר צו להפסקה כוללת של העבודות באתר לפרק זמן ש ל עד חודש ימים, ללא תלות בתיקון הפרות הבטיחות שהתגלו. ג. הנהגת שקיפות מידע אודות תאונות עבודה והתנהלות הגורמים המוסמכים במאבק בהן מי נהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית נמנע מפרסום מידע בעניינים רבים בהם קיי מים עניין וחשיבות ציבוריים רבים ובכללם מידע אודות תאונות עבודה, פעולות פיקוח ומשאבי פיקוח. בפרט, בשנתיים האחרונות מנהל הבטיחות נמנע מלהשיב לפניותינו למידע בנוגע לתאונות עבודה קטלניות, וזאת בניגוד לנוהגו קודם לכן, עת השיב באופן שוטף לפניות המבקשות מידע אודות ת אונות עבודה קטלניות וקשות וזאת בסמוך לאחר התרחשותן. יתר על כן, בעוד שעד לשנת2020 נהג לכל הפחות לפרסם רשימת תאונות [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 8 עבודה קטלניות ופרטים כלליים אודותיהן בכל תקופתי ושנתי שפרסם, הרי ש בדוח המחצית הראשונה של שנת2021 הושמטה רשימה זאת – אשר גם כשהיא מתפרסמת אינה כוללת מידע מפורט ומדויק דיו ואינה מספקת תשובות לתהיות שונות כגון נסיבותיהן המדויקות של התאונות, הסיבה לאי הכללתן של .תאונות שונות ברשימה ועוד מכאן, שביחס לחודשים אפריל- דצמבר2021 לא פרסם מנהל הבטיחות את פרטיהן של תאונות העבודה הקטלניות שהתרחשו . יצוין, כי מעת לעת מתפרסמים סוגי מידע כאלה ואחרים בפרסומים שונים של המנהל (בפרט דוחות תקופתיים). ברם, המידע המתפרסם הינו חלקי, אינו מתפרסם באופן סדיר ושיטתי, אינו תמיד ברור .ולעתים מטעה. ואילו פניות לקבלת הבהרות או השלמות למידע המתפרסם אינן נענות כך, למשל, ב דוח המנהל לשנ ת2020 לא נכללו נתונים אודות שיעור ההרוגים בתאונות עבודה (מספר הרוגים בתאונות עבודה לכל100,000 עובדים בשנה הנדונה), הן בכלל ענפי התעסוקה והן בענפי תעסוקה ספציפיים, וזאת על אף שמדובר בנתון בעל חשיבות מרכזי ת לאפשרות להעריך את רמת ההיפגעות של העובדים, ובפרט בהשוואה לשנים קודמות. בהקשר זה יצוין עד כי בעבר פורסמו דוחות שנתיים המשותפים למנהל הבטיחות התעסוקתית ביחד עם הביטוח הלאומי אשר כללו מידע מפורט בהרבה .אודות תאונות העבודה מהמידע מכפי שמתפרסם בדוחות השנתיים שהתפרסמו מאז יתר על כן, נוכח הקשיים האמורים שהוצבו בדרכנו וחשיבות המידע האמור, ב מהלך שנת2020 פנינו 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' ביחד עם 'התנועה לחופש המידע' ב-4 בקשות חופש מידע בהן התבקש מידע בנוגע לתאונות עבודה, פעולות ומשאבי פיקוח על בטיחות העובדים. ברם, בקשות אלה לא נענו, ולפיכך נאלצנו לעתור לבית המשפט בעתירת חופש מידע ביח ס ל-3 מבקשות אלה, אשר גם לאחריה התקבלו מענים חלקיים בלבד. ביחס לרביעית, מענה בעניינה התקבל רק כחלוף זמן רב ולאחר שניתנה .בעניינה החלטת של הרשות הממשלתית לחופש מידע המורה על מתן המידע התנהלות זאת מונעת מהציבור מידע חיוני במכלול ההיבטים הנוגעים לתאונות העבודה והטיפול בהן על ידי הגורמים המוסמכים, פוגעת במאבק למען בטיחות העובדים ופוגעת אנושות באמון הציבורי בהתנהלות מנהל הבטיחות התעסוקתית. נוכח זאת, יש להנהיג מדיניות של שקיפות מידע במכלול ה ,נושאים האמורים: פירסום יזום ומפורט של מידע אודות תאונות עבודה ומענה מהיר לפניות בעניינן ,פרסום יזום ושיטתי של מידע אודות פעולות ומשאבי פיקוח ומענה מהיר, מפורט ומדויק לפניות בעניינו וכן עיגון בתקנות של החובה לפרסם סוגי מידע, כדי להבטיח את פרסומו השיטתי והק בוע של מידע זה .בעתיד ד . קביעת תקן מפקחי בטיחות לכלל ענפי התעסוקה ולענפים מסוימים, קביעת התקנים ותנאי משרה שיאפשרו איושם, וקיום שקיפות ציבורית מתמדת לגבי נתונים אלה אין זה סוד כי מספר מפקחי הבטיחות במ י נהל הבטיחות אינו מאפשר קיום אכיפה מספקת על בטיחות העובדים בישראל, כפי שעולה מהשוואה לנתוני ה- OECD . מהתבטאויות בתקשורת מהעת האחרונה של בכירים במ י נהל הבטיחות אנו למדים, שבעת הזאת עומדת מצבת מפקחי הבטיחות בכללותה על כ- 90 מפקחי בטיחות, אשר מהם כ- 60 עוסקים בקביעות באכיפה ב ,ענף הבנייה והתשתיות דהיינו30 בלבד לש אר ענפי התעסוקה. זאת, לאחר שבשנים האחרונות חל גידול במספרם של מפקחי הבטיחות בעקבות הלחצים הציבוריים בנושא, בפרט בכל הנוגע לענף הבנייה. מדובר במספרים נמוכים אשר אינם מאפשרים קיום [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 9 פיקוח בטיחות הולם על בטיחות העובדים בישראל. יתר על כן, מעולם לא נקבעו קריטריונ ים או מפתחות ,למספר הנדרש של מפקחי הבטיחות בכלל, ובענפים ספציפיים בפרט, כנגזרת של מספר המועסקים בענף רמת המסוכנות בו והיקף הפיקוח בו וקריטריונים רלוונטיים אחרים. מכאן, שאין כל מנגנון שיבטיח הקצאה מספקת של מפקחים נוכח שינויים בשוק העבודה, לרבות שינויים דרמט יים ופתאומיים, כגון מתן .היתרים לכניסתם לעבודה בענפים מסוכנים בישראל של עובדים לא ישראלים בהקשר זה יש להדגיש, כי לצד קביעת קריטריונים כאמור, יש להבטיח איושן של המשרות הנדרשות. זאת לא רק על דרך של הקצאת תקנים, אלא על דרך קביעת התנאים שיאפשרו את איושם של הת קנים– כגון קביעת תנאי שכר ומשרה הולמים ולצידם הבטחת התנהלות ניהולית יעילה ואפקטיבית לאיוש התקנים .הלכה למעשה ה. ביצוען של הכשרות בטיחות לעובדים פלסטינים בענף הבניין ביום1.8.21 התקבלה 'החלטת ממשלה מס189 'בנושא 'עובדים לא ישראלים בענף הבנייה . במסגרתה הוחלט בין השאר על הגדלת מכסת ההיתרים להעסקת עובדים פלסטינים בבנייה ב- 15,000 עובדים, מ- 65,000 ל- 80,000 עובדים. ביחס לעו בדים אלה, הוחלט עוד ש'מנהל הבטיחות בזרוע העבודה אשר במשרד .הכלכלה והתעשייה [יבחן] קידום מנגנון הכשרות לעובדים בתחום הבטיחות, שאורכן לא יעלה על יומיים אופן ביצוע יישום ההכשרות ייבחן בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין וההגירה 'והמינהל האזרחי . (סעי ף7 .)להחלטת הממשלה על אף שחלפו5 חודשים ממועד החלטה זו, ועל אף שהגדלת ההקצאה של עובדים פלסטינים בענף הבניין יושמה ובוצעה כבר הלכה למעשה זה מכבר, טרם נמסר דבר אודות הכוונה ליישם החלטה זו להכשרתם הבטיחות של העובדים . הכשרה זו, שמשכה המינימלי צריך להיות יומ יים (לא כולל הכשרה לעבודה בגובה) צריכה הדרכה אודות ההסדרה הרגולטורית של הבטיחות באתר הבנייה ו להציע גישה ל קו חם לפניות של עובדים המבקשים להתייעץ או להתלונן בנוגע להיבטי בטיחות בעבודתם. כל זאת, כתנאי הכרחי לכניסתם של עובדים .פלסטינים לעבודה בבניין בישראל ו. פתיחת קו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית בכלל מקומות העבודה במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ופרסומו במקומות העבודה ובכלל כלי התקשורת כיום מתקיים מצב אבסורדי, בו אין כתובת נגישה ומחייבת לתלונות אודות הפרות בטיחות תעסוקתית בכלל מקומות העבודה אצל הרגולט ור לבטיחות עובדים. אף אחת מהכתובות הרבות המופיעות בקישור הייעודי למידע בעניין באתר מנהל הבטיחות אינה עונה לצורך החיוני והבסיסי הזה, וממילא ריבו י הכתובות ואמצעי הקשר מעיד בדיוק על כך ועל הבלבול שיחוש עובד או אדם מהציבור הרחב שיבקש מענה .למפגע בטיחות בו נתקל 'במוסד לבטיחות ולגהות פועל 'קו החיים', לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית באתרי בנייה. 'קו החיים אינו עונה להגדרות שתוארו לעיל (וגם לא להתחייב ות להקמת קו חם בהסכם עם ההסתדרות בעקבותיו הוקם). זאת, הן משום שקו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית חייב לפעול במסגרת הרגולטור - שרק לו סמכות האכיפה- אשר יהא מחויב לנקוט בצעדים המחייבים על פי חוק בעקבות תלונות וכן לדווח תקופתית אודות המענים בקו החם; הן משום שקו החיים מוגבל לתלונות על הפרות בטיחות באתרי בנייה [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 10 ,בלבד (ולא בכלל מקומות העבודה); והן משום שהוא מכוון במאפייניו השונים לציבור הרחב ולא לעובדים .שאמורים להיות קהל היעד העיקרי והראשוני לקו חם שכזה קשה להפריז בעומק המחדל שבאי קיומו של קו חם שכזה ובחש יבות פתיחתו של פתיחת קו חם אינטרנטי וטלפוני נגיש לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית בכלל מקומות העבודה במנהל הבטיחות התעסוקתית , אשר יפורסם ברבים ובראש ובראשונה במקומות העבודה, בשפות שונות , ובין השאר גם יבטיח לעובדים שמירה על אנונימיות הפניות שלהם. פניות לקו חם שכזה יחויבו בטיפול על ידי מפקחים מוסמכים של המנהל, ואופן הטיפול בהם ידווח באופן מחייב אחת לשנה כמקובל וכנדרש במענים מסוג זה אצל רגולטורים ציבוריים. חשוב להדגיש שפתיחת קו לתלונות במנהל הבטיחות לא יכול ואינו צריך להמתין לשינויים ארגוניים כאלה ואחרים, דהיי נו הקמתה של רשות לאומית לבטיחות עובדים. בהקשר זה שה יש להדגיש שפתיחת קו במנהל הבטיחות כשלעצמו אינו מצריך משאבים מרובים. המשאבים המשמעותיים הם בביצוע פיקוח בעקבות התלונות שמגיעות, אולם דבר זה אמור היה כבר היום להתרחש על ידי מפקחי המנהל, וממילא הצורך במשאבים לביצוע פיקוח בעקבות תלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית אינו יכול להצדיק חסימת ערוצים להגשתן. ז . תיקון תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) לשם ה רחבת האחריות על הבטיחות באתרי בנייה ל גורמים ו בעלי תפקידים נוספים מזה מספר שנים שאנו דורשים את הרחבת האחריות על הבטיחות באתרי בנייה לגורמים ובעלי תפקידים נוספים, שבכללם החברות היזמיות ובעלי תפקידים בכירים בחברות הקבלניות והיזמיות. בשנתיים האחרונות החל משרד העבודה והרווחה בקידום שינוי תקנות נרחב בנושא, ולאחרונה פרסם ביולי 2020 נוסח ,תקנות מוצע ומסמך הערכת השפעות רגולציה בנושא. מבלי לקבוע מסמרות לגבי פרטי ההסדרים שפורסמו שינוי ההסדרים המשפטיים בנושא הינו בעל חשיבות אדירה להתנהלות הבטיחותית באתרי בנייה וקיימת .חשיבות רבה לקידום התקנתן של התקנות בנושא חשוב להדגיש שמדובר בהסד רים נרחבים ומורכבים, אשר לגורמים רבים יש בהם עניין רב. הן מהלך ניסוח התקנות במשרד הכלכלה (כיום) והן תהליך אישורן בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפוי להיות מורכב וממושך, ל הציב אתגרים ענייניים בשאלת ההסדרים הרצויים והאפקטיביים ביותר ול היתקל בלחצים רבים של בע לי עניין .שונים על משרד הכלכלה האחריות לקדם את הליך התקנת תקנות אלה באופן מקצועי ומיטיבי לקידום בטיחות העובדים הפגיעים ב יותר באתרי הבנייה, ותוך שקיפות ציבורית . השלמתו בהצלחה .עתידה להביא לשינוי חיובי של ממש בהתנהלות הבטיחותית באתרי הבנייה ח . עריכת רפורמה ב)תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה כידוע, נפילה מגובה היא גורם הפגיעה הראשון במעלה בתאונות עבודה, הן בענף הבנייה והן בענפי תעסוקה אחרים, ומכאן, בין השאר, החשיבות העצומה שבהכשרתם הנאותה של עובדים להתמודדות עם סכנות ,העבודה בגובה על פניהן הרבים. ברם תקנות העבודה בגובה הן מיושנות ואינן מסדירות באופן נאות את כללי העבודה בגובה ואת האחריות של גורמים שונים להכשרה ולפיקוח בנושא. יתר על כן, מן המפורסמות בענף הוא שקיימת בעיות חמורות במערך ההכשרה לעבודות בגובה שבכללן זיופים נרחבים של הכשרות שאינן מתבצעות הלכה למעשה. קיימות לפיכך חשיבות ודחיפות בתיקונן הנרחב של תקנות העבודה בגובה .למען מענה לחסרים אלה ולהבטחת הכשרתם הנאותה של עובדים בעבודה בגובה הלכה למעשה [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 11 ט. קביעה בתקנות של חובת הכשרת בטיחות מינימלית לכל עובד באתר בנייה במצב הקיים אין כל דריש ה חוקית לקיום הכשרת בטיחות לעובדים באתרי בנייה, למעט הכשרה לעבודה בגובה (אשר ב יישומה הלכה למעשה והפיקוח אודותי ה ,לקויים אף הם). זאת על אף שאתרי בנייה הם מקומות עבודה מסוכנים ביותר וכוללים סיכונים רבים של נפילה מגובה (מסוגי משטחים שונים), פגיעה .ממטענים הנופלים מגובה, קריסת משטחים, התחשמלות ושריפה, דריסה, פיצוץ חומרים דליקים, ועוד לצד זאת, גם היכרות עם הסדרי הבטיחות הנדרשים באתר בנייה ה ם תנאי ליכולת של עובד לעמוד על קיומה של :התנהלות בטיחותית תקינה (כגון ,חובת נוכחות מנהל עבודה). המצב הנוכחי בו כל אדם נטול כל ניסיון רשאי לצעוד לתוך אתר בנייה ולהחל לעבוד בו הוא בגדר אבסורד של ממש , וזאת כאשר אין חולק על החשיבות של הכשרת בטיחות נאותה במניע.ת תאונות עבודה בהתחייבויות המדינה שניתנו להסתדרות בהסכמות שגובשו ביניהן בנובמבר2018 נכללה התחייבות שמנהל ,הבטיחות יגבש ויאכוף החלת חובת השתלמות בסיסית לכל עובד באתר בנייה (במימון המעסיקים). ברם התחייבות זאת לא קוימה וחובה זו כאמור לא נכללה בתקנות . י . הקמתה של רשות לאומית לבטיחות עובדים כבר ב- 2014 המליצה ה וועד ה הציבורית לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית (וועדת אדם) לשר הכלכלה והתעשייה דאז, נפת לי בנט, על הקמתה של רשות לאומית לבטיחות ולבריאות עובדים . על פי ההמלצה, רשות זאת תאגד את הסמכויות והמשאבים של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, בעל ,סמכויות האכיפה, והמוסד לבטיחות ולגהות אשר מופקד על קידום מחקר , מניעה והדרכה, ובמסגרתה תוקם גם זרוע לאיסוף ולניתוח מידע בנושא תאונ ות עבודה, בטיחות ובריאות עובדים ,. ברם המלצה זו לא .קוימה עד היום הפיצול הקיים כיום בין שני הגופים הקיימים נעדר טעם ענייני, איננו יעיל, הוא מונע פעילות מתואמת ואפקטיבית בכלל המשאבים המדינתיים המוקצים לנושא הבטיחות התעסוקתית, והוא פוגע ב ביצוע מהלכים מתואמים של אכיפה, מניעה והדרכה ומחקר. בשל פיצול זה ונוכח קיומם של משאבים בלתי מנוצלים במוסד לבטיחות ולגהות, מיושמים מהלכים באופן שאיננו אפקטיבי ונכון– ודוגמה מובהקת לכך היא הקמתו של 'קו החיים' במוסד לבטיחות ולגהות ולא במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. המטרה בהקמת של רשות לאומית לבטיחות ולבריאות עובדים היא לחזק ולתכלל את הגוף המקדם בטיחות ובריאות עובדים, להעניק לו בחקיקה סמכויות נרחבות ועצמאות, באופן שי .בטיח פעילות אפקטיבית יותר של גוף זה ע ל פי הידוע לנו, בשנים האחרונות נוסחה במשרד העבודה והרווחה הצעת חוק ברוח הצעה זו. כמו כן, בשנה ,שעברה הוגשה הצעת חוק פרטית של שורת חברי כנסת בראשות חה"כ עופר כסיף ברוח זו. בהמשך להגשה הודיע שר הכלכלה והתעשייה הקודם, עמיר פרץ, הודיע כי יפעל לקדם הצעה זו , אולם מהלך זה נעצר עם פיזור הכנסת בסמוך לאחר מכן. עם הקמת הממשלה החדשה הגיעה העת לקדם מחדש .מהלך חשוב זה לצד האמור יש להדגיש, שקידומם של כלל הנו שאים האמורים במסמך זה אינו תלוי, אינו צריך, ואינו יכול .להמתין להשלמת ההליכים להקמתה של רשות לאומית זאת [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 12 יא . החלת חקיקת הבטיחות התעסוקתית ופיקוח מנהל הבטיחות התעסוקתית על מקומות העבודה באזור יהודה ושומרון (שטחיC / התנחלויות) ,חקיקת הבטיחות התעסוקתית לא הוחלה באזור יהודה ושומרון על פי הפרשנות המדינתית היא אינה חלה ,עליהם מנהל הבטיחות התעסוקתית אינו מפקח על בטיחות העובדים בהם ואף אינו מונה את ההרוגים בתאונות עבודה בהם במניין ההרוגים בתאונות עבודה. הלכה למעשה בטיחותם של העובדים ב אתרי בנייה ובאזורי התעשייה בהתנחלויות היא הפקר. נורמות הבטיחות שהן מושכלות יסוד בשטחי ישראל – דרישות דיווח על אתרי בנייה, רישוי של מפעילי עגורנים, פיקוח בטיחותי על התנהלות העבודה במפעלים ועוד– כלל אינן חלות ואין כל דרישה ממעסיקים להתנהל באופן שיבטיח את בט יחות עובדיהם , ואף לאחר שמתרחשות .תאונות קטלניות וקשות לא ננקטות פעולות פיקוח להבטיח את מניעת הישנותן קשה להפריז בחומרת המחדל הגלום במצב זה אשר מתמשך מזה שנים ב .חסות הזנחה מדינתית הדורשת תיקון דחוף III . סיכום מסמך זה מציג שורת צעדים ש ביכולתו של משרד הכלכלה והתעשייה לקדם בעת הזאת לשם שיפור מצב בטיחותם המעורער של העובדים באתרי העבודה בישראל. חלק מצעדים אלה ניתנים ליישום מי ד י או קצר טווח וחלקם פעילות ארוכת טווח ל עריכת שינויים מבניים מורכבים, והנעת תהליכי חקיקה. הן אלה והן אלה יש לקדם ללא דיחוי נוכח מצב ה חירום המתמשך המתבטא בהיקף האדיר של תאונות עבודה בישראל וכשלים מתמשכים בטיפול ב הן .. הרשימה שלעיל אינה ממצה אלא בגדר מתווה ראשוני שעליו יהיה להוסיף בהמשך לצד פעולות אלה הנדרשות ממשרד הכלכלה כגורם הראשי האחראי כיום לבטיחות ולבריאות עובדים, נדרשת שורת פעולות ,גם מצד משרדי הממשלה הנוספים הרבים להם אחריות משמעותית לנגזרות שונות של הנושא בהם המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, משרד השיכון, מנהל התכנון והרשויות המקומיות, הביטוח הלאומי ועוד– שאינם כלולים במסמך הנוכחי. מבלי לפטור רשויות אלה מאחריותן העצמאית לפעולה , ל משרד הכלכלה והתעשייה תפקיד מרכזי גם בתכלול והנעת רשויות אלה לפעול ובגיוס ממשלת ישראל בכללותה לגיבוש וי י שום תוכנית פעולה רב משרדית לשיפור מצב בטיחות ובריאות העובדים בישראל. לצד זאת, גם לכנסת ישראל, חברי הכנסת וועדותיה תפקיד מרכזי בהנעת השינויים הנדרשים, הן בהליכי חקיקה, והן .בפיקוח על משרדי הממשלה והנעתם לפעולה חשוב לזכור שסוגיה חיונית זאת עלתה לסדר היום הציבורי רק בשל פעילות החברה האזרחית, ולתת את הדעת לתפקיד המרכזי ביותר שיש לנו, החברה האזרחית , בגיבוש והנעת שינויים מיטביים בנושא. כמי ששם לו למטרה יחידה לקדם את בטיחות העובדים וחף מכל שיקול או אינטרס אחר, אנו כארגון חברה אזרחית מצויים בעמדה ייחודית לתרום למהלכים מיטיבים בנושא, ומעמידים את הידע והמקצועיות שרכשנו לידי כל .גורם המבקש לקדם את בטיחות ובריאות העובדים בישראל ***** .)מסמך זה נכתב על ידי ד"ר הדס תגרי, מייסדת ומנהלת 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' (ע"ר