חומר רקע
27
דצמבר2021
:לכבוד
ח"כ עידית סילמן, יו"ר
חברות וחברי הכנסת
וועדת הבריאות
,שלום רב
:הנדון
קטסטרופה חברתית
סביב בריאות הנפש של
ילדים ונוער
1.
לקראת דיון הוועדה ,ביום שלישי28.12, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מבקש להרים דגל
אדום, לזעוק
ולהתריע :
מדינת ישראל
הפקירה ו.מפקירה את בריאות נפשם של ילדים ובני נוער
2.
כעת, עם גל התחלואה הנוסף, וההגבלות על המשק ועל,הלימודים
:עשרות אלפי ילדים ומתבגרים יסתגרו בביתם
מי ללימודים מול הזום ומי לבידוד. לכל אלו תג מחיר ברור, שהיום כבר לא ניתן להתעלם ממנו. מדובר ב פגיעה
נוספת במצבם הרגשי והנפשי של המתבגרים, והמשך גידול בתופעות,
כגון דכאון וחרדה, קשיים רגשיים, הפרעות
אכילה, שימוש בסמים ואלכוהול ו תופעות
אחרות .
יצוין כי כל התופעות הנ"ל נצפות כבר כעת, כתוצאה מהשנתיים
.האחרונות
3.
ככל שהוחלט, ש
על-
,מנת לצלוח את גל התחלואה נדרשות הגבלות מסוג זה
על משרדי הבריאות, החינוך ,הרווחה
והאוצר
להיערך להתמודד עם ההשלכות על בריאות נפשם של ילדים
ומתבגרים.
יש לפתח תכנית לצמצום הפגיעה
הנפשית בילדים ובמתבגרים בעת
גל,התחלואה ולדאוג לרצף מענים : איתור ילדים ונערים במצוקה נפשית, מתן
סיוע ראשוני וטיפול נגיש בקהילה
והבטחת.מסגרות טיפול אשפוזיות אם נדרש
.ויפה שעה אחת קודם כיום,
המשרדים הללו לא עובדים מספיק בתיאום, וזוהי נקודה אקוטית,
על-
.מנת ליצור רצף מענים מועיל ויעיל
4.
רבות כבר דובר.אודות השפעות הקורונה על בריאות נפשם של ילדים ונוער
לפי סקר שנערך בקרב עובדות ועובדים
סוציאליים
ש
עובדים
עם ילדים ונוער, כ-
81%
מהן השיבו שמאז משבר הקורונה ישנה עליה בפניות ובצרכים הנוגעים
.למצוקה רגשית או נפשית1
סקר זה נערך בשלהי הסגר השלישי, ומאז–
.התמונה שחורה אף יותר
5.
עובדות ועובדים סוציאליים מדווחים כי דווקא עם החזרה לשגרה זוהו שלל המצוקות שנוצרו בתקופת הלימודים
מרחוק, הסגרים וה
הגבלות .
חלקן
התפתחו במהלך הסגרים,
.אולם אותרו רק כאשר המערכות השונות חזרו לפעול
מצוקות אחרות התפרצו כאשר הילדים והמתבגרים התבקשו, לפתע, לעמוד מחדש
בכללי המסגרת .
6.
ומול כל אלו עומדות מערכות ש
עוד לפני התפרצות ה
קו ור
נה בישראל היו בתת-
ספיקה. הזנחה של שנים ארוכת את
כלל המערכות הציבוריות
–
רווחה, חינוך ובריאות
–
גרמו לכך שלתוך תקופת הקורונה המאתגרת והמתמשכת
הגיעו המערכות,
.כשהן כבר מעבר ליכולת הספיקה שלהן
7.
,כך קורה שהמערכות כיום, בתום כמעט שנתיים של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי ,אינן מצליחות לעמוד בצורך
והילדים ובני הנוער נותרים ללא מענה.. ניקח לדוגמה את המענים בתחום האשפוזים הפסיכיאטריים
אנו מזהים
קפיצה בדרישות לאשפוזים פסיכיאטריים בקרב מתבגרים, על-רקע של ניס
יונות אובדניים או מצבים פסיכוטיים.
מדובר בעליה של בין50%
-
100%
.בפניות למיון ילדים ונוער2
ודווקא כשהצורך כה עז מתברר עד כמה המענים
1
הסקר נערך בפברואר2021
בקרב כ-
700
.עובדות ועובדים סוציאליים העוסקים בתחומים שונים
2
,""לראשונה בישראל: משרד הבריאות מגבש תוכנית חירום למצוקת הנפש של ילדים8.12.21
https://www.israelhayom.co.il/health/article/6139260
חסרים. עד כדי כך שבחודשי הקיץ האחרון, מתבגרים מאזור המרכז שנזקקו לאשפוז פסיכיאטרי נשלחו לבתי
חולים בצפון או בדרום, לאחר שתפו.סת בתי החולים במרכז עלתה על גדותיה
המשמעות היא שבשל המרחק, נפגע
.הקשר של אותם מתבגרים עם הוריהם וכך גם הטיפול
8.
גם
הצורך ב
אשפוזים אחרים, על-רקע הפרעות אכילה, למשל, גדל בצורה קיצונית.
,לפי דיווחים שקיבלנו
גילן של
הממתינות לאשפוז ירד בכ -3
שנים בממוצע, ומגיע לגילאי11-12
.
אותן ילדות ונערות נאלצות להמתין חודשים
ארוכים עד אשר יתפנה מקום לאשפוז. וז
את
דווקא במקרים בהם.המצב כה חמור, עד שטיפול בקהילה אינו מספיק
9.
השקעת משאבים נדרשת, על-מנת לנסות ולייצר מניעה של הידרד רות במצבם הנפשי
של ילדים ובני נוער, וגם על-
מ
נת לטפל באופן
מיטבי כאשר הפגיעה קיימת. יש לזכור שמשאבים שלא מושקעים כיום אינם בבחינת חיסכון
לקופת המדינה אלא להיפך: שקל שלא מושקע היום יגרום להוצאה גדולה בהרבה בעתיד . מניעה תמיד עולה פחות
מאשר
טיפ .ול, וטיפול כשהמצב באיבו עולה פחות מאשר כשהמצב הופך לכרוני
10
.
חוסר
הוודאות, הדאגה וחלק מההגבלות הינן
.כורח המציאות
,ואולם המדינה יכולה למתן את הפגיעה הרגשית
בילדים ובבני הנוער, ע
ל-
יד י הבטחת מענים :
א.
.על משרד הבריאות ליצר סטנדרטיזציה לגבי זמני המתנה ונגישות הטיפול הנפשי, וגם לתקצב זאת בהתאם
סטנדרטיזציה ללא תקצוב הולם היא לא ר
ק חסרת טעם,
.אלא גם עם פוטנציאל פגיעה
ב.
משרדי החינוך
, ה בריאות ו ה
רווחה חייבים לקיים קשר בינמשרדי ואפילו ועדת תיאום קבועה, על-
מנת לייצר
.את אותו רצף מענים שצוין במסמך זה
ג.
יש להכניס מומחים מתחום בריאות הנפש והרווחה לתהליכי קבלת ההחלטות באשר להתנהלות המדינה
בתקופת הק .ורונה
ד.
יש להבין כי או
וי ר
ה מש פ חתית לחוצה היא אחד הגורמים למצוקתם של הילדים הנוער. אי לכך יש לדאוג
למענים להורים, ע
ל-
יד
י מתן מענים מספקים כלכלית למי שנפגע כתוצאה מהקורונה, וע
ל -י יד
מתן מענה
.בבתיה"ס ובאשר המערוכת גם למצוקות ההורים
11
.
,לסיכום קשר שוטף של אנשי מקצוע עם
ילדים ונערים השוהים בביתם ועם הוריהם ,
צמצום ככל הניתן של ההגבלות
על מפגשים חברתיים, איתור ילדים ונוער במצוקה נפשית
על -ידי אנשי מקצוע ומסגרות חינוך בלתי פורמאל
י,
מתן
מעני התערבות ראשוניים בקהילה , הכחד
ת ה
המתנה לטיפולים נפשיים ואחרי
ם
והשקעת משאבים מאסיבית
.נדרשים על מנת למנוע הידרדרות נוספת במצבם הרגשי של ילדי ישראל
12
.
מדינת ישראל משקיעה רבות בחיסון תושביה וילדיה מפני קורונה, ודי אם תשקיע שיעור זעום מכך בבריאות
הנפש של ילדים ונוער, כדי למנוע את המשך הקטסטרופה לה אנו עדים .
,בברכה
עו"ס
ענבל חרמוני
יו"ר
איגוד העובדות והעובדים הסוצ
י א ליים