חומר רקע
חוות דעת– הליך המינוי של רבנים מקומיים
אריאל פינקלשטיין
הקדמה
כיום יש6
סוגים של תפקידי רבנות מקומית ממסדית בישראל: רבני ערים, רבני מועצות
אזוריות, רבני יישובים, רבני שכונות, קייסים
ורבנים לעדה האתיופית. בתפקידים
השונים הללו ברחבי הארץ מכהנים574
רבנים. מערך הרבנות המקומית הממסדית
בישראל סובל מליקויים קשים עד כדי תת-
תפקוד. התמונה המצטיירת מדוחות מבקר
המדינה ומפרסומים אחרים היא שרבנים רבים אינם מבצעים את עבודתם כיאות ואין
פיקוח ממשי ש ל המועצות הדתיות והמשרד לשירותי דת על עבודתם. בעיות אחרות הן
.שרבנים, בניגוד לחוק ולהנחיות, אינם מתגוררים במקום כהונתם
1
נתונים אלו באים לידי ביטוי בעמדות הציבור ביחס לרבני ערים. משנת2001
ועד היום
בית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה מנהל סקר עמדות אזרחים
בעניין ביצועי
המגזר הציבורי. מהסקר עולה כי במשך השנים רבני הערים זוכים באופן קבוע לאמון
נמוך ביותר מהציבור. הפעם האחרונה שבה נשאלו הנסקרים על האמון ברבני הערים
הייתה בשנת2016
, ומתוך32
קטגוריות של נבחרי ציבור, כלי תקשורת ועובדי ציבור
במגזר הציבורי, האמון
.)ברבני ערים הוא הנמוך ביותר (ביחד עם עובדי שירותי הדת
2
גם
מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לאחרונה עולה כי רובו של הציבור כלל אינו
מודע האם ישנו רב מכהן ברשות המקומית שבה הוא מתגורר, ורק שיעור קטן מכיר את
.הרב המכהן ויודע את שמו
לדעתנו, הסיבה לכך היא ה ,ניתוק הקיים בין הרבנים המקומיים הרשמים ובין הציבור
והדבר נובע מהליך הבחירה והמינוי של הרבנים המקומיים. כמפורט להלן
הליך הבחירה
ההליך המקובל למינוי רב במסורת ישראל היה בחירה על ידי כלל חברי הקהילה או
נציגיהם. הליך זה משקף את התפיסה העקרונית שמקור הלגיטימצי ה של הרב הוא מכוח
.בחירתה של הקהילה בו בתקופת המנדט הבריטי נשמרה מסורת זו, והבחירה ברבנים
הייתה נתונה בידי הקהילות–
בשילוב בין הגורמים הדתיים בקהילות ובין הציבור הכללי
–
אך עם השנים התעצם ההיבט הריכוזי במינוי הרבנים, ומעורבותו של השר לשירותי דת
1
,להרחבה בנושא זה, ובכלל בנושא הרבנות המקומית בישראל, ראו: אריאל פינקלשטיין הרבנות המקומית
הממסדית בישראל ,, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה2021
.
2 ערן ויגודה-
,גדות, נסים כהן ושלמה מזרחי ביצועי המגזר הציבורי בישראל: ניתוח עמדות אזרחים
( והערכת מצב לאומית2016
)
,, חיפה: אוניברסיטת חיפה2016
.
הלכה וגברה . הלכה למעשה היום ההשפעה של השר והמשרד לשירותי דת בהליכי מינוי
הרבנים רחבה מאוד, אם באמצעות הקצאת התקנים וההחלטה היכן ימונו רבנים ואם
.באמצעות שליטה בהליכי המינוי
באופן ספציפי בנוגע לרבני ערים, הם נבחרים על ידי גוף בוחר המורכב מ-
50%
נציגים
,מועצת העיר25%
נציגים מקומיים שממנה השר לשירותי דת ו-
25%
.נציגי בתי כנסת
התקנות קובעות קריטריונים כלליים מאוד למינוי נציגי בתי כנסת, וכפי שאפשר ללמוד
ממספר רב של פסיקות בג"ץ בנושא זה, ועדת הבחירות אינה מתנהלת באופן אובייקטיבי
והיא מנסה לקדם נציגים מסוימים של בתי כנסת. בע בר נציגי ועדת הבחירות נבחרו על
ידי מועצת הרשות המקומית ונציגי המועצה הדתית, וכך זהות נציגי בתי הכנסת בגוף
הבוחר "נקבעה לרוב במו"מ שמאחורי הקלעים ובהסכמה משותפת בין ראש העיר לראש
,"המועצה הדתית
3
אולם משנת2007
לשר לשירותי דת יש השפעה רחבה וישירה על הרכב
ועדת הבחירות, והדבר בא לידי ביטוי במעורבות אקטיבית ובניסיונות נרחבים להשפיע
באמצעות הוועדה למינויים של נציגי בתי הכנסת, כפי שעולה ממספר רב של פסיקות בג"ץ
.בנושא
4
יתירה מכך, התקנות קבעו הליך מסובך ומורכב ביותר, כפי שקבעה השופטת
בדימוס עדנה ארבל באחד מפסקי הדין בנושא: לטעמי התקנות יצרו הליך פוליטי מורכב
ומסורבל המעכב ברשויות מקומיות רבות את בחירתו של רב העיר, ורצוף בפרצות
המאפשרות הפרת כללי מנהל תקין. ההתדיינויות המשפטיות הרבות שהעסיקו את בית
משפט זה
."בעניין בחירת רבני עיר ברשויות שונות מלמדות על הקשיים הרבים בהליך זה
5
.מורכבות ההליך היא הגורם המרכזי לכך שבערים רבות כיום לא מכהן רב עיר
המלצה : להעביר את הסמכות לבחירת רב העיר לידי מועצת העיר. הדבר תואם את
המסורת היהודית ויביא לפישוט של ההליך ולאיוש מש רות רבני הערים. בנוסף, יש
לקבוע באופן דומה כי רבנים אזוריים יתמנו על ידי המועצה האזורית בלבד, ורבני
.יישובים יתמנו על ידי תושבי היישוב עצמו, ללא מעורבות ממשלתית כלשהי
משך הכהונה
המנהג המקובל בקהילות ישראל היה למנות רבנים לתקופת זמן מסוימת, שאותה ניתן
לה אריך, בהתאם לרצון הקהילה. למעשה, כך הונהג בתחילה גם בישראל. בשנת1936
3
,אייל ינון ויוסי דוד
הרבנות הממלכתית: בחירה, הפרדה וחופש ביטוי , ירושלים: המכון הישראלי
,לדמוקרטיה2000
', עמ25
.
4 להצגה מפ ,ורטת של פסיקות בג"ץ בנושא זה ראו איתן ירדן ואריאל פינקלשטיין
מינוי רבני ערים בישראל ,
,ירושלים: המכון לאסטרטגיה ציונית2013
', עמ31
–
35
.
5
בג"ץ8733/11
,שמעון ביטון נ' השר לשירותי דת.
הוועד הלאומי ומועצת הרבנות הראשית תיקנו יחד תקנות להסדרת הליכי הבחירות
:לרבנים המקומיים שבהם נבקע כך
"לשכת הרבנות או הרב יבָּחרו לתקופה של חמש שנים. אם לא הודיע ועד הקהלה
לחברי
,לשכת הרבנות או להרב חצי שנה לפני תום הזמן הנ"ל על רצונו לערוך בחירות חדשות
תחָּ שֵ ב לשכת הרבנות או הרב כנבחרים לעוד חמש שנים, והוא הדין גם בכל חמש השנים
."הבאות אחרי זה
למרות זאת, לאחר קום המדינה שונו התקנות והנהלים וכיום רבני ערים מכהנים עד
להגעתם ל גיל75
או80
(ואלו שנבחרו לפני1974
מכהנים למשך כל חייהם) ואילו רבני
היישובים, הרבנים האזוריים ורבני השכונות זכאים לקביעות ואפשר לפטרם רק בהליכים
.מורכבים שכמעט שאינם מתרחשים בפועל
המצב הקיים שבו כהונתם של רבנים
מקומיים אינה קצובה לזמן מוגדר מוביל למספר בע יות: רבנים שאינם מתפקדים ואינם
.יכולת להעבירם מתפקידם, ובעיקר ניתוק בין הציבור ובין הרב המקומי
:המלצה
לקצוב את כהונתן הרבנים המקומיים לקדנציות של7
-
10
שנים שבסיום כל
.קדנציה יוכל הרב להתמודד שוב על המשרה