חומר רקע
'א ב
טבת תש"פ ב
5 בדצמבר
2021
לכבוד
ח"כ גלעד קריב- יו"ר ועדת החוקה , חוק ומשפט
חברי ועדת
החוקה, חוק ומשפט
נכבדי
י ,
:הנדון
ה צעת חוק חיסיון על טיפול נפשי בהליכים משפטיים שעניינם עבירות מין
(תיקוני חקיקה), התשפ"א -
2021
לקראת הדיון שיתקיים מחר ב ועדת
חוקה
בנושא הצעת החוק שב ,נדון
אנו פונ
ות אליכם
בבקשה
להביע את תמיכתכם בהצעת החוק
וכן בעיגון זכות ער
ר עו
על החלטה
לה
סרת חסיון , זאת מתוך
הכרה בחשיבות ההגנה על
פרטיותם ו שלומם של קטינים נפגעי עבירה
ובחשיבות של הצעת החוק
למזעור הטראומה המשנית העלולה להיגרם להם כתוצאה
מחשיפת החומרים.
בישראל נפגעים מדי שנה אלפי קטינים מעבירות מין ואלימות . לפגיעות אלה עלולה להיות השפעה
,ממושכת על היבטים שונים בחייהם
כאשר
לצד הנזק הישיר הנובע מהפגיעה עצמה, הם נדרשים
להתמודד עם קשיים רבים סביב גילוי הפגיעה וחשיפתה ועם הליך משפטי ארוך, קשה ומורכב,
זאת
כשרבים מההליכים אינם מותאמים לגילם ולמצבם הנפשי, מה שמוביל
לא
פעם
ל"קורבנות
"משנית(secondary victimization)
.
1
על מנת
לתת מענה לצרכים הייחודיים של ילדים ובני נוער נפגעי עבירה ולמזער ככל האפשר את
הנזק הכרוך בהליך הפלילי, הקימה המועצה לשלום הילד לפני כעשרים שנה את מרכז הליווי
לילדים נפגעי עבירה
, במסגרתו ליוותה ב מהלך השנים אלפי ילדים ובני משפחותיהם לאורך ההליך
.הפלילי באופן זה, כאמור, מתוודעת המועצה לפגיעותם של ילדים ולקשיים הייחודיים עמם הם
נדרשים להתמודד,
הן בעקבות הפגיעה עצמה והן
בשל ההליכים השונים שהם נאלצים לעבור ,
דוגמת בקשות לחשיפת
רשומות אישיות ו
חומרים
הנוגעים לטיפול נפשי
שעברו בעקבות הפגיעה.
ניסיו
ן עתיר שנים ב ליווי ילדים נפגעי עבירה לימדנו כי חשיפת חומרים מחדר הטיפולים עלול ה
להוביל לפגיעה חמורה
במצבם הרגשי של הילדים
, המורכב ממילא ,
על רקע הפגיעה והשלכותיה
השונות .
למן
ראשית
חשיפת הפגיעה
פוגש הקטין שורה ארוכה של
גורמים רשמיים
וטיפוליים
הקוראים לו לבטוח בהם ולגולל בפניהם ב ,פירוט את שחווה לא
פעם תוך הבטח
ה
כי תוכן המידע
.שמור עמם
1
( 'גל, ט' ווינדמן, ו2002
,). ילדים נפגעי עבירה בישראל: ריבוי קשיים, מיעוט מענים. ביטחון סוציאלי63
,
235-210
.
חשיפת חומרים כאמור בפני מי
ש
פגע בקטין
"והוצאתם מן ה"מרחב המוגן שנבנה
ברגישות ו בעמל
רב
על ידי
המטפל
היא הרסנית בעבור
הילד, ויש בה כדי להביא לאובדן אמו
ן
נוסף מצדו בגורמי
הטיפול והאכיפה ו
בעולם המבוגרים ככלל, ולהעמקת הטראומה המשנית .
יתר על כן, לחשיפת חומרי
טיפול ישנן השלכות רחבות על כלל נפגעי העבירה-
.בפועל ובכח חשיפת
חומרים הנוגעים לנפגעי עבירה
עלולה
להרתיע קטינים מהגשת תלונות
י מש ו ות ף פעולה עם ההליך
המשפטי, ועתים אף למ
נוע מהם לפנות לקבלת טיפול נפשי החיוני לשיקומם ול התמודדותם עם
השלכות .הפגיעה
מדינת ישראל הכירה בצורך החיוני במתן טיפול נפשי לקטינים נפגעי עביר ות מין
ובני משפחותיהם ,
ואף הקימה לשם כך מרכזים ייעודיים
לטיפול בפגיעות מיניות בקטינים
המעניקים שירות ללא
עלות ,
על מנת לסייע
להם ולבני משפחותיהם בהתמודדות עם הפגיעה והשלכותיה.
פעמים רבות
טיפול זה הוא בבחינת הצלת נפשו של הקטין .
הנה כי כן , יש בחשיפת מס מכים טיפוליים משום פגיעה באינטרס
ה
ציבורי
של שיקום הקטינים
ו
באפשרות להעניק להם סיוע על מנת שיוכלו
לצמוח
ולשוב לשגרת חיים ., ככל הניתן
אנשי מקצוע שונים התייחסו לאורך השנים לנזקים ולהשלכות ה קשות העלולות להיגרם לנפגע
,בעקבות חשיפת חומרי הטיפול. כך למשל :ציינה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל2
"אנו מבקשים להדגיש את החשיבות העליונה שבשמירה על סודיות
הטיפול, ולהתריע בפני הסכנה שבחשיפת מטופלים בכלל ונפגעי/ות
תקיפה מינית בפרט, לדרישה להפרת הסודיות של ה
טיפול בהם.
תפקידו
של הפסיכולוג הוא לשמור על המטופל ועל התהליך הטיפולי ולסייע לו ככל
יכולתו להתמודד עם מצוקותיו, וביתר שאת כשמדובר בנושא כה טראומטי
נפשית כפגיעה מינית. אנו מדגישים כי ללא הביטחון של מטופלים
שהתכנים שהם מעלים בטיפול והמשמעויות הפסיכולוגיות שמעלה
הפסיכו לוג יישארו בתוך חדר הטיפולים ולא ייחשפו לגורם חיצוני, לא יכול
להתקיים טיפול פסיכולוגי משמעותי ומיטיב. עקב כך וכידוע, גם טובת
."הציבור והחברה כולה עלולה להינזק קשות
2 נייר עמדה של מועצת הפסיכולוגים, הפסיכולוג הארצי והסתדרות הפסיכולוגים בישראל בנושא:
הגנה על
החיסיון הפסיכולוגי .
הערכאות השונות -
ובראש
ן
בית המשפט העליון -
התייחסו אף ה
ן
לאיזון הנדרש בין הזכות
לפ רטיות של הנפגע להגנת הנאשם,
על מנת לשמור על
פרטיותם ו שלומם הנפשי של קטינים נפגעי
עבירה .
,"בכל הנוגע ל"רשומות אישיות נקבע כי יש לדחות בקשות המסתמכות על טיעוני הגנה
רחוקים וערטילאיים, ואין להתיר "מסע דייג" ולגרום לפגיעה שלא לצורך במתלונן, מתוך תקווה
שאולי יי .מצא חומר שיסייע להגנת הנאשם
כך בין היתר
נכתב
מפי כבוד השופט אלייקים רוב ני
שטיין ב בש"פ8815/15
,נור סעד נ' מדינת ישראל
בהפנותו לדבריו המוקדמים ב בש"פ8555/06
פלוני נ' מדינת ישראל, תק-
על2006
(4
,)
1966
:
"כך למשל, שעה שעסקינן בחיסיון המוטל על דברים שנמסרו לעובד
סוציאלי, מתמודדים מול זכותו של הנאשם למשפט הוגן ערכים וזכויות
;זכותה של המתלוננת לפרטיות כחלק מכבודה שלה :נוספים ובכללם אלה
רצוננו כחברה שהפרט יוכל למצוא מזור למצוקותיו בדרך של טיפול, תוך
מבטחו במטפל וביחסי האמון שהתפתחו ביניהם. החיסיון שיוכל לשים
,המוטל על הנמסר לעובד סוציאלי, כמו גם לרופא ולבעלי מקצוע נוספים
מבקש להגן בראש ובראשונה על המטופל ועל מערכת היחסים בין המטופל
למטפל, המושתתת כל כולה על יחסי אמון בין השניים. המטופל פותח בפני
המטפל את סגור ל יבו, וחושף בפניו את תחושותיו וחויותיו האינטימיות
ביותר. פתיחת גבולות החיסיון בכל מקרה שהמטפל חשף בפני המטפל
דברים שחווה ביחס להשתלשלות האירועים, משמעה פגיעה ביכולתו או
ברצונו של מטופל לדבר באופן חופשי עם מטפלו, שכן לעולם יקנן בו החשש
כי סודותיו הכמוסים ביו תר יהפכו לנחלתם של אחרים. עלול להיות בכך
כדי לפגוע במערכת היחסים הרגישה בין המטפל למטופל, ואף
באפקטיביות הטיפול כולו, ולהרתיע נפגעי עבירה מפני פניה לטיפול או
על בית המשפט הדן בבקשה להסרת החיסיון מפני הגשת תלונה. לפיכך
לדון בה בזהירות יתר, תוך איזונים הנבחנים בכל מקרה לגופו, כדי לאפשר
הגנה ראויה לנאשם, אך זאת מבלי להרחיק למחוזות שוליים, ומבלי לפגוע
.פגיעה לא דרושה בזכויות המתלונן; ואין לכך מורה טוב מן השכל הישר
כשלעצמי סבורני, כי עיון בתרשומות הנוגעות למתלונן או למתלוננת
שנערכו במסגרת הליך טיפולי ראוי שיהא א ך במקרים חריגים, כאשר ברור
"לבית המשפט שיש בהן להשליך באופן ממשי על הגנתו של הנאשם
(ההדגשות של
נו
, ל.א ו -
.ל.ק .)
גם
הוועדה הבין -
משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפליל "( י
ועדת ברלינר )"
התייחסה בדוח אשר יצא תחת ידיה
לרגישות היתרה הטמונה במתן זכות עיון בחומרי טיפול
חסוים
, ו
קראה ל גיבוש נהלים מנחים לטיפול בבקשות לחשיפת חומרים בקרב המשטרה
.והפרקליטות3
נהלים אלה, לפי המלצות הועדה, צריכים
לעגן
הליך של מתן הסבר לנפגעים אודות
המשמעויות של גילוי החומרים בצמתים השונים בהליך הפלילי .
בנוסף המליצה
הועדה
על עיגון
חקיקתי של זכות טיעון לנפגע העבירה, בטרם קבלת החלטה בבקש ת הנאשם לחשיפת החומרים
החסוי
י .ם
מתוך
ההכרה בקושי ובמורכבות הטמונים בחשיפת חומרים טיפוליים , ועל,רקע כל האמור לעיל
יזמה המועצה לשלום הילד את הצעת
ה 'חוק לתיקון פקודת הראיות (מס21
)
הסרת חיסיון הנוגע
למקצועות טיפוליי
ם, התשע"ח -
2018
, אשר הונחה על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר ועברה
בקריאה ראשונה ביום3.7.18
.
הצעת חוק זו אף הונחה בכנסת הנוכחית ע ל יד
י ח"כ מרב בן ארי .
4
בהמשך
לכך, וברוח הצעת החוק שנוסחה ע
ל יד
י המועצה והצעת החוק המובאת כעת לדיון , אנו
קוראות
להענקת הזדמנות לנפגע העבירה ולאיש המקצוע הרל
וו נטי להביע את עמדתם בפני בית
המשפט , בכל אחת מהדרכים המפורטות בהצעת החוק, בטרם יינתן צו לחשיפת חומרים הקשורים
לטיפול-
צו אשר השלכותיו
על הנפגע הן דרמטיות. בהתאם, אנו משוכנעות שיש להעניק זכאות
לייצוג משפטי מטעם אגף הסיוע המשפטי
בהליכים מעין אלה, כמ תואר, לשם מיצוי מיטבי של
זכות הטיעון. הוראות אלה, לטעמנו, יש בהן כדי להבטיח שקילת מכלול השיקולים הנצרכים על
ידי בית המשפט, לצד החזרת תחושת השל יטה לידי הקטין
נפגע העבירה ומיצוי זכויותיו במסגרת
.הליך שתוצאותיו עלולות להשפיע עליו באופן בלתי הפיך
,בנוסף
כמפורט בהצ
עת החוק
,שניסחה המועצה כאמור אנו סבורות שיש
לעגן במסגרת החוק
זכות
ער
ר עו על ההחלטה ל
הסיר חסיון . כיום החוק אינו מאפשר הגשת ערעור על ההחלטה לחשיפת
חומרים
"בהיותה "החלטת ביניים ,
.אלא במסגרת ערעור על פסק הדין כולו המועצה סבורה כי
כאשר מדובר בחשיפת חומרים רגישים אין כל תועלת בערעור בתום ההליך המשפטי, לאחר
שהחומרים הוצגו בפני הצדדים ובית המשפט, שכן הפגיעה בפרטיות הקטין כבר ארעה והינה בלתי
הפיכה. משכך, ל
עמדתנו יש מקום לקביעת זכות ער
עו ר על ההחלטה לחשיפת חומרים, אשר תעמוד
.הן לצדדים והן לבעל החיסיון
3
דוח הועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, התש"ף-
2019
', בעמ
26
-
25
.
4 הצעת חוק(knesset.gov.il)
אנו פונ
ות אליכם, אם כן, בבקשה להביע את תמיכתכם בהצעת החוק וכן בעיגון זכות הער
ר עו , זאת
מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על
פרטיותם ו שלומם של קטינים
נפגעי עבירה לאורך כל
שלבי
ההליך המשפטי
ובחשיבות של הצעת החוק למזעור הטראומה המשנית הנגרמת להם כתוצאה
הימנו.
,בברכה
ליה קוק, עו"ד
לירון אשל, עו"ס ועו"ד
מנהלת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה
יועצת משפטית
המועצה לשלום הילד
המועצה לשלום הילד