חומר רקע

"ו כ כסלו", תשפ ב 30 בנובמבר2021 לכבוד ח"כ גלעד קריב יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ,שלום רב :הנדון הערות הסניגוריה הציבורית ל הצעת חוק חיסיון על טיפול נפשי בהליכים משפטיים שעניינם עבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א- 2021 לקראת הדיון הקרוב בוועדת חוקה, חוק ומשפט, הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את הסתייגויותיה באשר להצעת החוק שבנדון ,וזאת ביחס לנוסח העדכני ש להבנתנו הועבר לוועדה על ידי נציגי הממשלה: האיזונים הנדרשים במתן חיסיון על מידע מ טיפול נפשי– כללי 1. הצע ה ת חוק משנה ,עקרונות יסוד שעוגנו בחקיקה ובפסיקה מימים ימימה ו צפוי ה לגרום לפגיעה קשה הן ביכולתם של רשויות החקירה ו בתי המשפט להגיע לחקר האמת והן ביכולתם של חשודים ונ אש מים להתגונן בפני האישומים נגדם. 2. בפתח הדברים חשוב לזכור כי עבירות מין הן בעלות מא פ יינים ייחודיים, וכי לצד הצורך להגן על מתלוננות ומתלוננים מפני פגיעה נוספת הנוצרת בעקבות הפנייה להליכים פליליים– האופי הפרטי והייחודי של עבירות אלו מעורר אתגר ממשי במציאת איזון בין הגנה על שלמות הנפש של מתלוננות וקורבנות לבין התפקיד המסורתי של המשפט הפלילי לשמור מפני הפעלת יתר של סמכויות שלטוניות ופגיעה חפים מפשע . 3. בתיקים רבים מבוססת ה תשתית הראייתית,, רובה ככולה על עדות המתלוננת, ובית המשפט נדרש להכריע את ה דין על בסיס קביעות מ הימנות – ול פעמים ביחס לאירועים שהתבצעו שנים לפני הגשת התלונה . מצב זה מעורר ביתר שאת את ה אתגר לאזן בין דאגה למצבם הנפשי של מתלוננים, אשר לא אחת רואים בעצם הטלת הספק בגרסתם פגיעה והשפלה נוספת על זו שחוו ב מהלך הפגיעה המינית, לבין האפשרות של חשודים ונאשמים להתגונן כנגד חשדות ואישומים .קשים 4. יש לראות את הצעת החוק הנוכחית בהקשר של מגוון רחב של כללים פרו ור דצ ליים וראייתיים שנקבעו בעשורים הא חרונים , שהצטברותם שוחקת כבר עתה את האפשרות לתת הגנה משפטית ראויה לחשודים ונאשמים הטו ענים לחפותם . כך, בין היתר, צמצום הכלל של כבישת עדות מתלונן והכרה בצורך לאפשר שיהוי רב ב הגשת התלונה; ריכוך הלכות לגבי אופן בחינת גרסת המתלוננים ;בעבירות מין הטלת הגבלות על אופן ניהול החקירה הנגדית ;צמצום ,הדרישה להוכיח כי המתלונן הביעו חוסר הסכמה מפורש לקיום יחסי מין גם במקרה שבו היחסים החלו בהסכמה ;כרסום בדרישת הסיוע כתוספת ראייתית בהקשרים שונים (להרחבה ראו פרקי המבוא בדו" .)ח ועדת ברלינר 5. על רקע האופי הייחודי של עבירות מין והמסכת הראייתית המקימה אותם, קשה להתעלם מכך שיש נם מקרים בהם מידע טיפולי (ומידע אישי אחר )עשוי להוות ראי ה משמעותית לחיזוק .התלונה או לערעור אמינותה אי לכך, לצד הרצון להגן על פרטיות מתלוננים נראה כי דווקא בעבירות אלו עשויה להיות חשיבות מיוחדת למידע בדבר מצבה הנפשי של המתלוננת לצורך .ביסוס הראיות בתיק ואף למניעת הרשעות שווא לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט יורם דנציגר ב ע"פ3545/13 פלוני נגד מדינת ישראל ( 2013 ): " ... סבורני כי בשל טבעם של תיקי עבירות מין– שברבים מהם, בהיעדר ראיה חיצונית עצמאית , השאלה המרכזית שעומדת לבירור היא מהימנותם של המתלוננת ושל הנאשם– יש להתייחס במשנה זהירות לדברים הנאמרים מפיה של מתלוננת שסובלת מהפרעת אישיות או מחלת נפש. הטעם לכך, הוא שגם אם מדובר במתלוננת אשר אינה מבקשת למסור עדות שקר, המציאות כפי שהיא קולטת אותה עשויה להיות מושפעת מהפרעת האישיות או ממחלת הנפש באופן שאינו תואם את ההתרחשויות בפועל. לכן, גישתי היא כי במקרים כגון דא יש לבחון את גרסתה של המתלוננת בקפידה רבה שמא חף מפשע יורשע . ,בהינתן התשתית הראייתית אין לראות בטענות ההגנה המכוונות לחשיפת הפרעת אישיות או מחלת נפש מהם סובלת מתלוננת והשפעתן על מצבה הנפשי בעת התרחשות האירועים מושא כתב האישום כטענות שמטרתן להטיל דופי במתלוננת או להכפיש את שמה . מיצוי בירורן של טענות אלה במקרים מסוג זה הכרחי על מנת שיתאפשר לערכאה הדיונית לעשות מלאכתה נאמנה". )(ההדגשה נוספה 6. ,ואכן בידי הסניגוריה דוגמאות רבות מה שנ ים האחרונות של מקרים בהם בקשות לעיון בחומר חקירה הנוגע למתלונן בעביר ו ת מין ואלימות , ,הובילו לשינוי משמעותי בהערכת הראיות ל חזרה מכתב.אישום או לזיכוי מלא או חלקי בתיק 7. זאת ,ועוד בניגוד ,לאמור בדברי ההסבר עיון בפסיקה מגלה כי כבר כיום נוקטים בתי המשפט בגישה מצמצת וזהירה בבואם להחליט האם חומר מסוג זה יועבר לעיונו של הנאשם , תוך מתן משקל ניכר לשיקולים של פרטיות וצמצום הפגיעה ב מתלוננים. בתי המשפט מפעילים את מבחני האיזון שנ ק ,בעו בפסיקה ומעבירים לידי סניגורים מידע במשורה, רק ב מקרים בהם שוכנע בית המשפט כי יש בחומרים כדי לסייע להגנת הנאשם– וזאת גם תוך מסירת מידע חלקי ביותר, באופן שאינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין. 8. עוד בניגוד לאמור בדברי ההסבר , בדיקות אמפיריות שנערכו במסגרת הדיונים ב וועדה הבין- משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי ,, בראשות כב' השופטת ד' ברלינר העלו שאין כל תופעה של"בקשות סרק " מצד ההגנה לעיין בחומרים המדוברים בהצעת החוק . ,למעשה ברוב המקרים (כ- 70% )לא מוגשות בקשות בכלל. כאשר מוגשות בקשות מסוג זה , הן מבוססות על טעמים ענייניים, ( ואחוז ניכר מהן אף מוביל להעברת מסמכים מהתיק כ שני שלישים) (לפירוט, ראו ב נספחים לדו"ח ועדת ברלינר בדיקה שנערכה בפרקליטות המדינה ובדיקה שנערכה על ידי הסניגוריה הציבורית.) 9. לבסוף יוער, כי ככל שישנו רצון חברתי לחזק את ה חיס י ה ון ראייתי על הליכים ,טיפוליים הרי ששאלה זו צריכה להיבחן באופן כולל, ו כן ביחס לכלל הצדדים.בהליך קביעת מבחן מצמצם להסרת חסיון טיפולי בעבירות מין ואלימות 10 . ,כאמור הסניגוריה הציבורית סבורה שה מבחנים המשפטיים המשמ ש ים לבחינת הסרת החיסיון הם מצמצמים והדוקים, ועל כן מסתייגת מההצעה לקבוע כמבחן האיזון להסרת חסיון טיפולי את ה מבחן הקבוע כ יום לגבי תעודות חסיון לטובת בציבור או ביטחון המדינה בסעיפים44-45 לפקודת הראיות. 11 . להבנתנו מטרת התיקון סעיפים49-51 לפקודת הראיות היא להביא לידי ביטוי את מלאכת האיזון שעל בית המשפט לערוך בין זכותו של נאשם להליך הוגן והערך של גילוי האמת לבין .זכותו של מתלונן לפרטיות,אי לכך המבחנים לגילוי ראיה חסויה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה ו ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב אינם מתאימים לאיזון הנדרש ביחס לחסיונות אלו. יש לזכור כי תעודות חיסיון לטובת המדינה או לטובת הציבור נוגעים להגנה על .האינטרסים החשובים והרחבים ביותר, ומשכך הם בעלי מעמד מיוחד 12 . גם הפר ו צדורה הנדרשת להוצאת תעודת חיסיון במקרים של חסיונות למען אינטרסים :ציבוריים רחבים מבטיחה בחינה זהירה וספציפית בכל מקרה על הוצאת תעודת חיסיון אמון שר , וזאת לאחר בחינה זהירה ו פרטני ת שנעשית על ידי גורמי החקירה והתביעה, במ ה לכה נשקל הצורך בחיסוי המידע או הכנת פראפרזה בכל תיק ותיק , תוך אפשרות ל בקרה נוספת של בית המשפט . ,בצד זאת החוק קובע סדרי דין ייחודיים לעתירה לגילו י ראיה שחסויה תחת תעודת חיסיון ,(כך למשל ביחס לראיה שחסויה לטובת בטחון המדינה נקבע כי ניתן יהיה להסיר את החיסיון ב הליך בפני בית המשפט העליון בלבד ; נקבע כי החליט בית המשפט שלא להתיר גילוי של ראיה חסויה, רשאי הוא לשוב ולבחון את החלטת ו עם התקדמות הדיון בהליך העיקרי ; ב ית המשפט רשאי לעכב את המשך המשפ ט עד להכרעה בבקשה להסרת חסיון ב מקרים שבהם הכרעה בעתירה נחוצה להמשך הדיון.), ועוד עוד נקבע ביחס לתעודות חיסיון, כי ככלל, יש לצמצם, ככל שניתן, את תחולת הבקשה לאי גילויו של חומר, ויש לייחד את הבקשה לחומר המינימאלי, שגילויו יגרום את הפגיעה. כך למשל, אם החומר ש גילויו עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב נמצא בחלק אחד של מסמך, יש לייחד את הבקשה לחיסיון לחלק אחד זה, שגילויו עלול לפגוע, כאמור, ולו בלבד (ראו פקודת מטא"ר14.1.04 ,). כלומר, מדובר בהגדרה בחומר מצומצם .שהופעל לגביו שיקול דעת קונקרטי לפני סיווגו כחסוי 13 . בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין) עמד על ההבחנה שיש לערוך בין גילוי ראיה חסויה לפי סעיף44 או סעיף45 לבין גילוי חומרים שחלים עליהם חסיונות רפואיים ופסיכולוגיים וכו' (בש"פ8815/15 סעד נ' מדינת ישראל ( 2016 :)) "אשר לטענת המשיבה, כי אם עתירה לגילוי ראיה חסויה על פי תעודת חיסיון אינה נבחנת לפי סעיף74 , כך מקל וחומר ביחס לראיה חסויה על פי הוראות פקודת הראיות. אודה, כי איני בטוח שירדתי לסוף דעתה של המשיבה בהשוואה זו, ו התקשיתי ללמוד מן האחד אל האחר . תעודת חיסיון ניתן להוציא בשני מקרים: כאשר מדובר בראיה שגילויה עלול לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה (חיסיון לטובת המדינה- סעיף44 ,)לפקודת הראיות או שגילויה עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב (חיסיון לטובת הציבור- סעיף45 .) נוכח רגישותם של חסיונות אלה וחשיבותם הציבורית נק בעה בפקודת הראיות פרוצדורה מיוחדת (עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף44 תידון בפני שופט בית המשפט העליון, ועתירה לפי סעיף45 ,תידון בפני המותב הדן בתיק העיקרי), מה שאין כן בענייננו. יתר על כן תכלית החסיונות על פי תעודת חיסיון, וכן האינטרסים המוגנים, שונים ביסודם מאלה העומדים בבסיס חסיונות אחרים. לבסוף, נזכור כי ביחס לראיות חסויות על פי תעודת חיסיון לפי סעיף44 לפקודת הראיות, קבע המחוקק שהדיון ייערך בפני ערכאה שאינה הדנה בתיק העיקרי כל עיקר- בית המשפט העליון". 14 . ככל שיוחלט בכל זאת לקדם מרכיב זה בהצעת החוק, אנו סבורי ם כי המבחן שי ש לאמץ לצורך הדיון בהליך הסרת ח סיונות של רופא/פסיכולוג/עובד סוציאלי הוא זה שקבע בית המשפט העליון מפי כב' השופט יצחק עמית בבש"פ8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר ( 2014 ): " נוסחות האיזון: כאשר האפשרות כי זכות הנאשם למשפט הוגן תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית , יש ליתן משקל לזכויות המתלוננת. הצד השני של המשוואה הוא, כי כאשר מדובר בחומר חקירה מובהק או כאשר ברי כי קיימת אפשרות סבירה כי יש בחומר להועיל לנאשם, יורה בית המשפט על גילוי החומר, גם על חשבון פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים." 15 . :ביחס לחומר שמקורו בטיפול נפשי קובע כב' השופט עמית "באיזון האינטרסים יש ל קחת בחשבון כי חסיון מטפל- מתלוננת הוא אמנם יחסי אך אינו פרוץ לכל רוח. הסרת החסיון צריכה להיעשות בזהירות וברגישות ובמידתיות, בהתחשב בכך שזכותה של המתלוננת לכבוד ולפרטיות היא זכות יסוד חוקתית. בחשיפת החומר לעיני בית המשפט בלבד, יש כדי להפחית בעוצמת הפגיעה אך ,לא לאיינה. עם זאת זכותה של המתלוננת לפרטיות אינה גוברת א- פריורי על זכותו של הנאשם להליך הוגן, וככל שהנאשם יצביע על קיומו של יסוד סביר להניח שהחומר עשוי לעזור להגנתו– בית המשפט יורה על גילויו." 16 . על כן, ככל שיתקדם המהלך לעגן בחקיקה את המבחנים להסרת החסיונות הרפואיים והנפשיים, אנו סבורים שיש לאמץ מבחן מאוזן יותר מזה שמוצע, אשר מקפיד להגן הן על האינטרסים של הנאשמים והן על האינטרס הציבורי שבחקר האמת, ואשר יש בו כדי למזער את החשש מפני הרשעות שווא. מבחן זה מחמיר יותר מאשר המבחן הרגיל לגילוי חומר חקירה – מבחן הרלו ונטיות– ובכך הוא מעניק הגנה מוגברת לפרטיותם של מתלוננים. עם זאת, ככל .שיש אפשרות סבירה שהחומר יועיל להגנת הנאשם, יש להורות על גילויו הזכות להבעת עמדה של נפגע העבירה לפני הסרת חסיון (וה זכאות לסיוע משפטי )בהליכים אלה 17 . איננו מתנגדים עקרונית לתיקונים המוצעים בהקשר זה בכל הנוגע לשלב המשפט (אם כי נשאלת השאלה האם זכות הטיעון בהקשר אכן צריכה לחול ביחס לכלל העבירות המוצעות .) עם זאת, אנו מתנגדים להרחבת הזכות להביע עמדה– והזכות המקבילה לקבלת סיוע משפטי – בשלב החקירה. 18 . לעניין זה, יש להבחין בין תפיסת החומרים על-ידי המש טרה, לבין גילוי החומר לנאשם בשלב ההליך המשפטי. בשלב החקירה, חומרים מטיפול נפשי עשויים להיות קריטיים לצורך בירור התלונה, וזאת ביתר שאת כאשר מדובר ב חקירות המתייחסות לאירועים בעבר הרחוק יחסית וכאשר אין ראיות .חיצוניות הצבת משוכה גבוהה בשלב של תפיסת החומר עלולה לסכל את היכולת של רשויות החקירה להגיע לחקר האמת. במצב עניינים זה, מתעורר חשש כי ההחלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק תתקבל על סמך תשתית ראייתית חסרה. במקרים מסוימים, המשמעות תהיה ניהול הליך פוגעני מאוד נגד אדם חף מפשע, ובמקרים אחרים ייסגר .התיק מחוסר ראיות 19 . הסתייגות נוספת נוגעת לכך שבשלב החקירה אין לחשוד מעמד משפטי– ולעיתים, אין עדיין חשוד בתיק. הענקת זכות טיעון למתלונן מקום בו לא מוסדרת זכות מקבילה לחשוד, היא בעייתית במיוחד ומנוגדת למערכת האיזונים שנמצאת בבסיס ההליך הפלילי. 20 . ,בהקשר זה הצע ה זו מעוררת שאלה נפרדת– והיא עיגון מעמדו המקביל של החשוד בהליכים לפני הסרת חסיון בשלב החקירה. הליך בו ניתנת זכות טיעון למתלונן בשלב החקירה מחייב להעמיד אפשרות דומה גם לחשוד, על מנת שיוכל לשקול אם להעלות בפני בית המשפט טענות בדבר מידת התועלת שעשויה להיות בחומרים הרלוונטיים ל הצדקת חפותו. הערה כללית נוספת על המשמעויות הדיוניות של הצעת החוק 21 . נוסף על כך, יש להיות ערים למשמעויות הדיוניות של הצעת החוק בכל הנוגע לריבוי דיונים וסרבול ההליכים. מטבע הדברים, ככל שיוחלט להוסיף לחוק מבחנים מצמצמים להסרת )חסיונות וכן להרחיב את זכות הטיעון של נפגעי עבירה (תוך הרחבת הזכאות לסיוע משפטי והמטפלים, יש להניח כי הדבר יביא להתארכות ההליך המשפטי. במובן זה ההצעות עומדות במתח מול הרצון של מערכת המשפט להתייעל ולהתמודד עם הבעיה של הימשכות ההליכים הפליליים . ב כבוד רב וב ברכה, ד"ר חגית לרנאו עו"ד מורן כרמון המשנה לסניגורית הציבורית הארצית ראשת התחום הכלכלי הסניגוריה הציבורית הארצית