חומר רקע
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נחלת בנימין75
תל אביב6515417
|
شارع نحالت بينيامين75
تل ابي ب
|
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv
| טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
| פקס
فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il | [email protected]
2 בדצמבר
2021
ל
כבוד
"ח
כ וליד טאהא
יו"ר ועדת הפנים
הכנסת
שלום רב ,
:הנדון הצעת
חוק לתיקון פקודת העיריות
(תיקון149
)(חברות גב
י)יה, התש"ף-
2020
1.
לקראת הדיון בהצ"ח שבנדון בועדת הפנים ביום8.12.21
,
הרינו מתכבדות להגיש את הערותינו להצעת
.החוק
2.
ההער ות מוגשות בשם האגודה לזכויות האזרח בישראל ובשם הקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות
ההליך האזרחי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה , אשר
עוסקות
שנים רבות בהגנה על זכויותיהם
.של אנשים החיים בעוני, ובכללם אנשים שמתמודדים עם חובות
תמצית עמדתנו:
3.
חובות יש לשלם א ך הדבר חייב להיות
תוך הבטחה, ש הליך גביית החובות אינו פוגע בזכויותיהם
הבסיסיות של החייבים ולוקח בחשבון את יכולותיהם להחזיר את החובות.
יש לזכור, שלאופן הגבייה של
.חובות השפעה דרמטית על זכויותיהם וכבודם של החייבים
4.
איזון זה לא מתקיים כיום, שכן רשויות מקומיות ו תאגידי מים משתמשים בכלי הגביה הפוגעני-
פקודת
,)המסים (גביה דבר חקיקה ארכאי המעניק סמכויות דרקוניות ונמצא איתנו מאז שנות המנדט הבריטי
(במקור פקודה זו נוצרה כדי להקל על המלך לגבות את מיסי הנתינים בקולוני
ות)
.
יתרה מזאת, רבים
מגופים אלה
הפריטו את מערך הגביה ש
להם לחברות פרטיות, שמונעות משיקולי רווח בלבד
ומרוויחות
יותר ככל שהחוב תופח (יצוין, ש כבר בשנת2005
ולאחר מכן שוב בשנת2018
בג"ץ קבע כי הפרטה זו
אינה
חוקית1
.)
.בהפרטה זו עוסקת החקיקה דנן
5.
אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות לגורם פרטי
וזאת במיוחד נוכח
הסמכ ויות הדרקוניות
הנתונות בידי הרשויות המקומיות
ל
גביה מנהלית (שלא באמצעות הליך שיפוטי) ולאור הניסיון המלמד,
כי
ההפרטה של הגביה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם .
ראוי היה כי
הצעת החוק שבנדון תבטל כליל את אפשרות ההפרטה של מערך הגביה העירוני או לכל הפחות תגביל
1
בג"ץ9474/00
( אליעזר גל נ' עיריית חיפה21.11.2005
;)
בגץ4113/13
לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' שר הפנים (פורסם
,בנבו26.3.2018
.)
2
אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות
.מספקות ופיקוח ראוי
6.
לעמדתנו ,)יש לבטל את הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה ולהעביר את כלל הגביה מחברות הגביה
והרשויות המקומיות למרכז לגביית הקנס ,ות/ו או למסלול מיוחד ומותאם .של גבייה בהוצל"פ רשות
האכיפה והגבייה היא גוף ציבורי, האחראי
מ מילא על הגבייה של רשויות המדינה, היא גוף שאינו נמצא
.בניגוד עניינים במסגרת הליך הגבייה, מפוקח, מוסדר בחוק וכפוף לכללי המשפט הציבורי
להלן עמדתנו המפורטת- התנגדות ל
הפרטת הגביה לידי חברות גבייה פרטיות:
7.
סמכות הרשויות המקומיות( לגבות מיסי עירייה, אגרות וקנסות )כגון ארנונה, מים ודוחות חנייה
באמצעות הליך מנהלי מעוגנת בפקודת העיריות [נוסח חדש] וכן ב( פקודת המסים
גביה ), שהיא במקורה
פקודה מנדטורית ארכאית משנת1929
שקובעת הסד
רים קיצוניים לגביית חובות
(שנועדו במקור לגביית
)מיסים בקולוניות הבריטיות.
2 חוקים אלה אינם מסגרת הוגנת לגביית חובות. הם מעניקים
בידי רשויות
מקומיות,, שתפקידן לספק שירותים חיוניים והכרחיים
את הסמכות להשתמש לצורך גביית חובות במגוון
רחב של
אמצעים כוחניים
, כגון כ ;ניסה לבתי חייבים ועיקול רכוש; שימוש בכוח לצורך פריצה לבתים
עיקול מקרקעין; עיקול רכב; עיקול בחשבונות בנק, וכל זאת
ללא הליך שיפוטי
ותוך פוטנציאל לפגיעה
קשה בזכויות יסוד .
8.
יצוין, כי כנגד השימוש בהליך הגביה המנהלי לפי פקודת המסים (גביה) קיימת
ביקורת נוקבת מ צד בתי
המשפט3 ,ח"כים4 ,לשכת עורכי הדין5, המועצה לצרכנות6 ועוד .ביום
24.6.13
קראה אף וועדת חוקה, חוק
" ומשפט לשר האוצר
לבטל את ההסמכה שיש לרשויות המקומיות לפעול לפי פקודת המסים-
....גביה
ושכולם יפעלו בדרך הגונה וישרה, דהיינו, יפנו להליכים שיש בבתי המשפט ובמר."כז לגביית קנסות7
9.
בשנים האחרונות התקיימו דיונים רבים בוועדת חוקה בדבר הצורך בביטול הפקודה. במהלך הדיונים
נציגים מכלל סיעות
הכנסת
הביעו עמדה חד משמעית שפקודת המסים (גביה) היא פקודה פוגענית שיש
.לבטלה
10
.
מה הבעיה
בהליך גבייה לפי הפקודה ?
א.
בהליך זה
הרשות הגובה
,היא הגוף המחוקק, המבצע והשופט. כך
הרשות היא זו שקובעת את
קיומו של החוב ומכריעה לגבי גובהו ,ויש לה סמכות להשתמש במגוון רחב של אמצעים כוחניים
ובעלי פוטנציאל לפגיעה קשה בזכויות יסוד
לצורך גביית חובות כמפורט לעיל .הכל
, כאמור מבלי
2 פקודת המיסים (גב יה) הוחלה על גביית ארנונה ותשלומי חובה אחרים המגיעים לרשות המקומית בעקבות אכרזותיו של שר האוצר
המוארכות מאז שנת2000
,)(אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות מקומיות) (הוראת השעה) (תיקון
התשס"ב-
2002). סמכות גבייה מנהלית של ארנונה נתונה לעיר יות גם מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש], פרק15
.
3
)עתמ (חי3061/06
רכבת ישראל בע"מ נ' עיריית חדרה (
19.9.2007
). בפסק דין זה נקבע כי רשויות מקומיות יכולות לנקוט בהליכי
גבייה מנהליים ר ק במקרים חריגים ובאופן רגיל עליהן להגיש תביעה לבית משפט. אולם בערעור שהוגש על פסק דין זה, ביטל בית
המשפט העליון את פסק הדין וקבע, כי כלל לא היה מקום שבית המשפט המחוזי יידון בשאלת חוקיות השימוש בהליכי גבייה מנהליים
.משום שהשאלה כלל לא עלתה בעתירה
4 הצעת ק חו לתיקון פקודת העיריות (ביטול סמכויות גבייה מנהליות ,)התשע"ג–
2013
- חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי
הכנסת ;הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הליכי גבייה ,)התשע"ג–
2013
(פ/
108/19
)
- חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת ;
הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גביה( )איס
ור הטלת עיקול על רכוש החייב בשל חובות חנייה ,)התשע"ג–
2013
(פ/
427/19
)
- חבר
הכנסת מאיר שטרית.
5 לשכת עורכי הדין, הליכי גביית חובות ברשויות המקומיות-
,נייר עמדה23.7.2013
.
http://www.israelbar.org.il/UpLoadFiles/tax_collection_by_local_authority_position_paper_june_2013.pdf
6
:המועצה הישראלית לצרכנות, גבייה מנהלית על ידי רשות מקומית-
council
-
http://www.consumers.org.il/category/local
collection
7
פרוטוקול מישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט מיום24.6.2013
.
3
שהחוב הוכח בפני בית המשפט ,מ בלי שיש כללי המצאה הוגנים של מכתבי התראה ועיקול, ולרוב
לא קיים
מנגנון ערעור או פיקוח אפקטיבי על ההליך.
8
ב.
בהליך זה לא מתקיים הליך המאפשר ערעור על גובה החוק ולא מתקיים שום הליך ש
קובע את
דרכי תשלום החוב ביחס לנסיבותיו האישיות והכלכליות של החייב (בסגנון "חקירת יכולת") ו
לא
ניתן לעשות "איחוד תיקים "כמו בהוצאה לפועל ,מה שעלול להוביל לקריסת החייב נטול
האמצעים .
ג.
ריביות הפיגורים והוצאות הגבייה המוטלות על החוב
הן
גבוהות במיוחד
ומובילות לניפוח החוב
מעבר לקרן בעשרות ולעיתים מאות אחוזים .כך, אם מדובר בקנס חניה או קנס אחר
שלרשויות
מקומיות סמכות גבייה, איחור במועד הפירעון מוביל לתפיחת החוב ב-
50%
בהתאם לריבית
.פיגורים לפי חוק העונשין
ד.
אין ספק אם כך שבהליך הגבייה המנהלי, פערי הכוח בין הגוף הגובה לבין התושב הם אדירים
.והאדם לו מיוחס החוב נמצא בעמדת נחיתות מתמדת
פעמים רבות, על-
מנת להתגבר על פערי
כוחות אלה, נדרשים החייבים להיעזר בייצוג משפטי או בערכאות בית המשפט על-
מנת לעמוד על
זכויותיהם. דבר זה מקשה בעיקר על אוכלוסיות פגיעות ומוחלשות מכיוון ש ייצוג משפטי או פניה
לערכאות מצריכה יכולת כלכלית (תשלום אגרות, שכר טרחת עו"ד ועוד) וכן יכ ולת להתגבר על
חסמי הידע לגבי מיצוי זכויות, על חסמים פסיכולוגיים., גיאוגרפיים ועוד9
ה.
רק לא מזמן התפרסמה כתבה במסגרת התכנית "האזרח גואטה" בערוץ כאן11
על שיטות הגביה
שמפעילות העיריות. עולה משם תמונה מדאיגה של העדר שליחת דוחות וקנסות וגילוי על החוב
( רק בדיעבד דבר שמוביל כאמור לתפיחת החוב), העדר מתן מענה עירוני, העברת הגבייה לחברות
.חיצוניות שפועלות למטרות רווח, גבייה תוך התיישנות רבת שנים10
בפייסבוק פועלות קבוצות
.שונות המספרות על העוולות שנגרמות להן בעקבות גביה זו של חברות גביה11
גם אנו לאורך
השנים טיפלנו בעשרות
.אם לא מאות פניות של תושבים שנפגעו כתוצאה מהליך גבייה זה
11
.
,לטעמנו ראוי להפסיק כליל את השימוש בפקודת המסים (גביה) לצורך גביית חובות על ידי הרשות
המקומית ויש להעביר את הגביה לרשות האכיפה והגביה . מקל וחומר, שאין להתיר הפרטה של
סמכויות גביה מרחיקות לכת כל כך א שר טמונה בה פגיעה מובנית בזכויות אדם: הזכות לכבוד, הזכות
לקניין, הזכות לפרטיות ועוד .
לאור אופיו של הליך הגביה המנהלי יש להקפיד ביתר שאת כי הליך זה
יבוצע ללא משוא פנים על ידי עובד ציבור שהאינטרס הציבורי בלבד עומד לנגד עיניו ואשר כפוף לנורמות
ולכללים של המנה ל הציבורי ובכלל זה: מנגנוני הכשרה, הוראות פליליות ייחודיות, דרישות אתיות
.ומשמעתיות והליך שיפוט משמעתי
12
.
?מה הבעיה עם גבייה באמצעות חברות פרטיות
א.
רווחי חברות
ה גביה
ה פרטיות מבוססות על
עמלה מסך הגביה ו על תשלום הוצאות עבור פעולות
ה
גביה .לשיטת תגמול זו יתרון בר
ור ביצירת תמריץ לגביית החובות בנחישות
והנתונים מוכיחים
כי חברות ה
גביה אכן הרחיבו את היקף ההכנסות של הרשויות מגביית מיסים . אלא ששיטה זו
יוצרת גם ניגוד עניינים מובהק בין אינטרס הרווח של הגובים לבין החובה להפעיל סמכויות גביה
בהגינות
, בסבירות ובאופן מידתי .
8
ר' האגודה לזכויות האזרח
חייבים לשנות (
2015
.)
9 ראו יובל אלבשן "נגישות הא "וכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט עלי משפט ג497
.)(התשס"ד
10
:ראו על אודות הכתבה בלינק הבאhttps://tinyurl.com/y43r4z6z
11
ר' למשלgroups/tlvmvsresidents
/
https://www.facebook.com
4
ב.
במ
סגרת הפרטה זו הועבר לידי חברות ה
גביה הטיפול בכל השלבים של הליך ה
גביה
ובפועל חברת
הגביה מחליפה את מחלקת ה
גביה בעירייה: משלוח הודעות החיוב, ניהול מערך ה
גביה
,השוטפת
קבלת קהל ומענה לתושבים, עדכון הנתונים בדבר חייבים, גביית חובות פיגורים, פעולות אכיפה
(ובכלל ז .'ה רישום עיקולים וביצועם), ניהול מו"מ עם חייבים וכו
כמו כן, בידי חברות ה
גביה
מרוכז מידע נרחב
אודות חייבים, ובכלל זה לגבי "מקומות עבודה, חשבונות בנקים ופרטי רכוש
."לצורך ביצוע עיקולים לסרבני תשלום ומפגרים12
ג.
הניסיון לצייר את הליך הגביה המנהלי
המועבר לידי חב רות הגביה כהליך "טכני" שאינו מחייב
הפעלה של שיקול דעת מהותי
רחוק מהמציאות .
הליך הגביה מורכב כל כולו מאיזונים בין זכותה
של הרשות לגביית מיסיה לבין זכויותיו של החייב .
נדרשת הפעלה מתמדת של שיקול דעת במגוון
,סוגיות: סוג ההליך שיש לנקוט בו, המועד לנקיטה בהליכים
מקרים חריגים שבהם יש להתחשב
בנסיבות אישיות של החייב, בקשות לפריסת חובות ומחיקת חובות, מחלוקות בין הרשות לחייב ,
ספק לגבי הבעלות במיטלטלין שמבקשים לעקל
.ועוד לטעמנו, החובה לפעול כלפי חייבים
בהגינות ובסבירות אינה יכולה להתממש בידי גורם פרטי שרווחיו תלויים בה
צלחת ה
גביה .
ד.
במסגרת הליכי ה
גביה על הגובה לשקול, בין היתר, שיקולים חברתיים-
כלכליים הנוגעים למצבו
של החייב. כך, לדוגמה, השעיית הליכים יכולה להיות מוצדקת לאור מצבו הכלכלי או הבריאותי
.של החייב, במידה ועיקול נכסים יגרום לפגיעה קשה בחייב
היועץ המשפטי לממשלה קבע
בעניין
הליכי הגביה על פי פקודת המיסים (גביה) כי "במסגרת זו ייבחנו, בין היתר, נחיצותו של ההליך
."ויעילותו, בשים לב לשיקולים שונים, כגון גובה החוב, או מצבו של החייב13
ספק רב אם
שיקולים אלה יעמדו לנגד עיניה של חברת גביה המונעת משיקולי רווח. חברת
גביה שכל רוו חיה
מבוססים על הצלחה בגביית החוב, לא תסכים לוותר על גביית החוב גם במקרים בהם הדבר
.מוצדק או שראוי להפנות את החייב להסדר תשלומים עם הרשות
ה.
זאת ועוד , לאור מורכבות הליכי הגביה ושיקול הדעת הרב הטמון בכל מהלך גביה, אין כל אפשרות
לקיים פיקוח אמיתי על מערך הגביה ה .מופרט בנוסף, נוכח היקף הליכי הגביה המועברים לידי
חברת הגביה, אין לרשו
ת המקומית אפשרות לקיים פיקוח אפקטיבי
וההכרעות מתקבלות בפועל
" :על ידי חברת הגביה אמת, האישור הסופי לנקוט בהליכי גביה נעשה על ידי גורם ברשות
,המקומית. עם זאת
כל בר דעת מבין כי ברשות מקומית
.גדולה, לא ניתן לבחון כל מקרה לגופו
הרשות סומכת ידיה במרביתם של המקרים על שיקול הדעת של חברת הגביה. קיים חשש
להפעלה לא ראויה של שיקול הדעת."
14
גם במקרים בהם עובד העירייה נדרש להפעיל שיקול
דעת בעצמו, הדבר נעשה על בסיס מידע והמלצות שחברת הגביה מעבירה אליו ו לכן בסופו של דבר
.החברה עומדת מאחורי ההחלטות
12
סעיף2.7.9
/לחוזה התקשרות לאספקת שירותי גביה במסגרת מכרז שג2011/6
בין עיריית נתניה למ.ג.ע.ר מרכז גבייה ממוחשבת
בע"מ, מיום5.2.2012
.
13
'הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיה מס7.1002
,
)הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המיסים (גביה , פברואר2012
(להלן–
"הנחיית היועמ"ש בעניין הפעלת הליכי גבייה מנהליים"), סעיף11
.
14
)עת"מ (חי3061/06
רכבת ישראל נ' עיריית חדרה , פסקה91
(
19.9.2007
) (ההדגשה הוספה). פסק הדין של בית המשפט המחוזי
בחיפה קבע באופן מרחיק לכת כי, ככלל, רשויות המינהל אינן רשאיות לנקוט הליכי גבייה מינהליים, שכן הליכים אלה פגומים
מבחינה חוקתית ומינה לית. בערעור שהוגש על ידי עיריית חדרה לבית המשפט העליון נפסק, כי שאלת תוקף הליכי גבייה מינהליים
כלל לא הועלתה על ידי העותרת ולכן לא היה מקום לפסוק בעניין זה. הערעור התקבל ופסק הדין בוטל (עע"ם8380/07
'עיריית חדרה נ
רכבת ישראל (
16.2.2010
.)
5
13
.
נוכח הפגיעה הגלומה בהפעלת הליכי
ה
גביה בזכויות אדם,
לאור שיקול הדעת הנרחב שכרוך בהפעלת
מערך הגביה וחוסר היכולת לפקח באופן אפקטיבי על הליכים אלו, אנו סבורים שחובה להותיר את הליכי
.הגבייה בידי עובדי ציבור
14
.
,כאמור
כ בר בשנת2005
ולאחר מכן שוב ב2018
קבע בג"ץ, כי הליך ההפרטה של הגבייה לידי גופים
פרטיים, נעשה ללא סמכויות בחוק ויש להסדיר סמכויות אלה בחקיקה ראשית. בשנת2018
בג"ץ העניק
למדינה שהות של שנה על-
מנת להסדיר את הליכי החקיקה וזאת על אף שהמדינה כבר שנים טוענת
ש
נושא
בהליך הסדרה בכנסת–
מאז הפסיקה בשנת2005
(!). מאז בג"ץ חזר והאריך את משך הזמן
להשלמת החקיקה בשל הבחירות החוזרות, והעובדה
ש .לא הייתה ממשלה נבחרת המשמעות היא שכבר
שנתיים (לפחות) הרשויות מפעילות חברות גביה לאחר
ש נקבע
ש הדבר לא חוקי (זאת אחרי שנים של
הפעלה בלתי
חוקית ובלתי מוסדרת שנקבעה כבר בבג"ץ בשנת2005
.)
15
.
יצוין, כי בשנים האחרונות, התקיימו דיונים רבים בועדות הפנים והחוקה של הכנסת בעניין פקודת
המיסים גבייה, כמו גם בעניין הגבייה ע"י החברות הפרטיות, והוסכם באופן נרחב כי הגבייה באמצעים
אלו פוגענית וכי יש לבטל או ל
כל הפחות לצמצם את הגבי
יה באמצעותם. בהמשך לדיונים אלה
הוקמה
.ועדה בין משרדית לדיון באפשרויות לטיפול בנושא זה
16
.
אחת התוצאות
היתה חקיקה ממשלתית, שהועברה בכנסת,
הקובעת קיומו של פיילוט להעברת גבייה
מרשויות מקומיות לרשות הגבייה בנוגע לגביית קנסות
. אמנם מדובר בחקיק ה שקובעת הצטרפות
וולונטארית לפיילוט, עניין שיש בו קושי כשלעצמו, שכן לא ניתן באופן הזה באמת לבדוק אם הגבייה
החלופית היא אפקטיבית. עם זאת, המגמה ברורה–
צמצום הגבייה באמצעות הפקודה, ומשכך באמצעות
גופים פרטיים, ומעבר לגבייה באמצעות גוף ממשלתי שזה ייעודו, ואשר
כולל בתוכו מערכת של איזונים
.עכשוויים ראויים
יצוין למען הסר ספק, ש כבר היום הרשויות המקומיות יכולות לפעול לגביית חובות
.בארנונה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, לרבות במסלול מהיר וזול העומד לרשותן
17
.
לנוכח כל האמור לעיל עמדתנו היא כי יש לבטל הגבייה באמצעות פקודת המסים (גביה), ולהעביר את
הגביה שמבצעים גופים שאחראים על מתן שירותים בסיסיים וחיוניים, כמו הרשויות המקומיות
ותאגידי המים,
למרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, או למסלול מיוחד ומותאם של גבייה
בהוצל"פ
"(כפי שקיים בהוצל
פ
)לגבי מזונות למשל .
18
.
אנו קוראים לווע דה לפעול לקידום מהלך של ,העברה מסודרת והדרגתית של כל הליכי הגבייה כאמור
ולהכ
נת
תכנית היערכות רב שנתית.מתאימה לשם כך
19
.
ככל שתקודם החקיקה שבנדון, אנו קוראים
לוועדה
לקבוע אותה כהוראת שעה זמנית עד להשלמת
המהלך האמור לעיל
; ו
להבטיח שבהצ"ח שבנדון י
וגברו ההגבלות וה
פיקוח המוצעים
על חברות הגבייה
ועובדיהן
, כמפורט בהערותינו המפורטות שלהלן להצעת החוק.
הערות מפורטות
להצעת החוק לפי סעיפים:
20
. ככל שתקודם הצ"ח שבנדון, חיוני
שההסדר החוקי יבטיח הגנה מקיפה יותר ופיקוח הדוק יותר על
הסמכויות המועברות לידי החברות הפרטיות הפועלות למט .רות רווח ,לטעמנו הצעת
החוק אינ
ה
מבטיח
ה הגנה מספקת על זכויות החייב
והיא מעניקה הכשר להפרטה במתכונת הבעייתית הקיימת
כיום.
21
.
מנגנוני הפיקוח והביקורת שהוסדרו בהצעת החוק אינם מספיקים נוכח היקף הפגיעה הפוטנציאלית
בזכויות אדם. למרות הביקורת החריפה של מבקר המדינה על הליקויים בפיקוח על פעילות חברות
6
ה
גביה
ומסקנתו כי "על הרשויות המקומיות להרחיב מאד את פעולות הפיקוח והבקרה על עבודתן של
חברות ה
גביה
'הפועלות בתחומן" (בעמ459
לדו"ח מבקר המדינה ), הצעת החוק אינה קובעת הסדרים
מספקים להבטחת פי
קוח נאות מצד הרשויות המקומיות ומש
רד הפנים .
א.
ביטול מנגנון התמריצים הכלכליים של חברות ה
גביה
22
.
הפגם העיקרי בהפרטת הגביה ברשויות המקומיות כיום
אינו מטופל בהצעת החוק .
,כפי שהוסבר לעיל
הבעייתיות הגדולה ביותר בהסדר הקיים כיום נעוץ במנגנון התמריצים הכלכליים של חברות ה
גביה
המרוויחות עמלה מתוך הכספי ם שהצליחה לגבות עבור העירייה. במידה והחברה לא הצליחה להביא
לגביית החוב, היא לא תקבל כל רווח עבור פעולות ה
גביה
.שביצעה מערכת זו של תמריצים כלכליים
גורמת לנקיטה באמצעים
דורסניים ובלתי מידתיים ו
לביטול האיזון הראוי בין זכויות החייב ל בין
האינטרס של הרשות המקומי
ת לגבות את חובותיה .
23
. התמריץ הגדול לגבות את החוב כדי למקסם את רווחי חברת ה
גביה , מוביל לנקיטה באמצעים דרקוניים
לגביית החוב ובין היתר באמצעות איומים, הטלת עיקולים בלתי מידתיים (לדוג' עיקול רכב עבור חוב
קטן ביותר) ונקיטה בהליכי
גביה
.מרובים ,ואכן
קיימים דיווחי ם רבים על שימוש באמצעים בלתי
חוקיים כלפי תושבים, איומים, שימוש בכוח ועוד.
15
24
. שיטת תגמול זו פוגעת בזכויותיהם של החייבים בהליך ה
גביה
. כך, לחברת ה
גביה
אין כל אינטרס לסייע
לחייבים להגיע להסדר חוב, לפרוס חובות או לעדכן חייבים באשר לאפשרות לקבל הנחה או מחיקת
חוב .במקרים בהם הם זכאים לכך כל פעולה "לטובת" החייב עשויה להוביל לירידה בעמלה המשולמת
לחברת ה
גביה ומשכך לחברה יש תמריץ ברור שלא לוותר על מלוא החוב גם כאשר מצבו הכלכלי-
חברתי
.של החייב מצדיק זאת
25
.
הצעת החוק אינה נותנת כל מענה לבעיה
זו. יש לקבוע מפורשות בהצעת החו ק כי התמורה שתשלם
הרשות המקומית
לחברת ה
גביה
.לא תותנה בתוצאות הגביה
כך, לדוגמה, בהוצאה לפועל התשלום
לקבלני הביצוע
נעשה לפי פעולת ה
גביה שביצעו.
ב.
העסקת חברת
גביה ב
גביה
שוטפת ובגביית חובות–
סעיף330
()ב(א2)
26
.
,לטעמנו
אין להתיר את העברת ה
גביה השוטפת של תשלומי חו בה לידי חברות
גביה פרטיות
ויש
למחוק את סעיף330
()ב(א2) מהצעת החוק
. בשלב בו מתבצעת ה
גביה
השוטפת, החוב איננו
סופי
וייתכנו מקרים רבים שהחבות שנויה במחלוקת בין התושב לבין הרשות. בשלב זה, רשאי התושב להגיש
,השגות
ערר או ערעור על גובה השומה, על עצם הטלת הקנס או ה מס וכן לבקש הנחה על בסיס מצב
כלכלי-
.חברתי או בנסיבות אחרות הקבועות בדין
ה
טיפול ב
גביה
השוטפת כרוך בשיקול דעת שלטוני
ונוגע לעצם יצירת החבות ומשכך אין לאפשר מעורבות של חברת
גביה
.פרטית בשלבים אלו
15
,איריס מיזן
תחקיר: הדרכים המפוקפקות של הרשויות המקומיות לאיתור חייבים ,
nana10
,
3.8.2008
,; עמית גולדנברג שוהר
מידות ,
nrg
-מעריב ,
30.11.2008
,; מירב קריסטל
אופס, טעות בגבייה ,
ynet
,
30.11.2010
,; מירב קריסטל הקלות הבלתי נסבלת של
הקנסות ,
ynet
,
8.3.2011
,; דנה סומברג?תחקיר: מי מרוויח מדוחות החנייה שלכם ,
mako
-
החדשות2
,
17.7.2011
,; זיו גולדפישר
נתניה: ניצחון האזרח הקטן על חברת הגבייה של העירייה ,
nrg
-
,מעריב30.8.2011
.
https://www.facebook.com/tlvmvsresidents
/ - דף פייסבוק נפגעי ג בייה תל אביב ומשרד עו"ד סנדרוביץ. על משרד גבייה זה עשה
הח"כ לשער יגאל גואטה תכנית מיוחדת, שבה הוצגו שלל עדויות נוספות ושיטות העבודה הפוגעניות
https://www.facebook.com/watch/?v=564328877608778
7
27
.
,בנוסף מתן היתר לחברת
גביה לעסוק ב
גביה שוטפת של תשלומי חובה ו במקביל בגביית תשלומי
פיגורים בגין תשלומי חובה יוצר
ניגוד עניינים מובהק
. בהנחה שהעמלה מסך ה
גביה
גדלה ככל שהחוב
.טופח, לחברת הגביה אינטרס מובהק לגבות כמה שיותר חובות בפיגור
במידה ומאפשרים לאותה חברת
גביה לעסוק בשני התחומים, קיים חשש כי היא תעדיף לראות כמה שי ותר תושבים שאינם משלמים את
חובם בזמן והיא תשקיע את מירב משאביה בגביית החובות בפיגור במקום מיצוי כל האפשרויות
.לתשלום במועד
ג.
הגבלת תפקיד
י חברות הגביה-
סעיף330ב )(א-
)(ב
28
. הצעת החוק מתירה לרשות המקומית להעביר לידי חברת ה
גביה
את כלל מערך הגביה שלה ובכלל זה
הטי .פול בגביית תשלומי חובה, גביית החובות, מענה לתושבים וסיוע בטיפול בבקשות להנחות
29
. לטעמנו, אין לרשות המקומית כל אפשרות להעביר את כלל מערך ה
גביה לידי חברת ה
גביה
ובמקביל
לשמור על שליטתה בהליכי ה
גביה
.ועל הפעלת שיקול דעת מהותי, כנדרש על פי החוק ,במצב זה חברות
ביה גה
.הן אלה שמחזיקות במידע הרלוונטי לקבלת ההחלטות
30
. ראוי כי תיקון החוק יגביל את הסמכויות שבידי חברות ה
גביה
הפרטיות
לסמכויות ביצוע בלבד
ויפרט
.בבירור מהן סמכויות אלה משמעות הדבר כי הרשות המקומית תמשיך לנהל את מערך הגביה וחברת
הגביה תפעל אך ורק לביצוע הליכי
גב
יית החובות
.בדומה להסדר הקיים בהוצאה לפועל יש לציין כי
חוק הוצל"פ מתיר האצלת סמכויות ביצוע בלבד ("תפקיד ביצוע" בסעיף5
(ב) לחוק) ומתיר בידי רשם
ההוצאה לפועל, בין היתר, את תפקיד הוצאת צווי עיקול (סעיף21
.)לחוק הוצל"פ
31
.
סעיף330ב
(ב) קובע אמנם כי "כל פעולה הנוג
עת ל
גביה
והכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתן לעירייה על
פי דין לא תתבצע על ידי חברת ה
גביה
כי אם על ידי העירייה", אולם אין בקביעה כללית ומעורפלת זו
."כדי לתת מענה לחששות שהוזכרו לעיל. אין זה ברור מהן הפעולות הכרוכות "בהפעלת שיקול דעת
בפועל, כל עוד חברת ה
גביה היא זו שמפעילה את כלל מערך ה
גביה , הרשות המקומית נותרת כ"חותמת
גומי" בלבד שכן המידע הרלוונטי לקבלת ההחלטות עובר לידי חברות הגביה, מגיע ממנה לעירייה
.ובהכרח מבנה את שיקול דעתה
32
.
יוזכר, כי
הוראה דומה
לזו שבסעיף330ב )(ב
המחייבת להימנע מהאצלת שיקול הדעת וכן הוראה ד ומה
לזו שבסעיף330גי (ב) הקובעת כי הפעלת כל אמצעי
גביה
,כפוף להחלטה פרטנית של גזבר הרשות
קיימות אף היום במסגרת
נוהל
'משרד הפנים מס2/03
""נוהל העסקת חברות גביה
. למרות זאת
דו"ח
מבקר המדינה חשף כי גזברי הרשות כלל לא היו מעורבים בהליכי ה
גביה והחברות הפרטיות נו הגות
לחתום על צווי עיקול ולבצעם בלא ידיעתו או אישורו של נציג מטעם העירייה: "הממצאים האמורים
מעידים שבעיריות האמורות הועברו לחברות ה
גביה
בפועל גם הסמכויות השלטוניות להפעלת שיקול
הדעת וקבלת ההחלט
ות בדבר עצם ביצוע פעולות האכיפה '" (עמ427
לדו"ח מבקר המדינה .)
33
. במידה ולא תתקבל עמדתנו להגבלת תפקידי חברות ה
גביה
לתפקידי הביצוע בלבד בדומה להסדר
,שקיים בהוצאה לפועל בעניין קבלני הביצוע
יש לכל הפחות להוסיף את המגבלות הבאות:
א.
חובת נוכחות של עובד/
י עירייה בכל מערך
גביה
המופעל על ידי חברות
גביה פרטיות -
על פי
הצעת החוק חברת ה
גביה יכולה לנהל את כלל מערך ה
גביה
,ובכלל זה מענה לפניות תושבים
.מתן מידע וביצוע הגביה ללא נוכחות פיסית של גורם ציבורי לטעמנו, חובת נוכחות של עובד
עירייה חיונית לצורך התייעצות בעניינים שונים, פיקוח ובקרה וכן לצורך טיפול ומענה
לתושבים בעניינים שאינם טכניים
.במהותם חובה לשמור על אפיק הידברות ישיר בין החייב
8
.לבין עובדי העיירה במקרים המורכבים יותר דבר זה חיוני במיוחד נוכח ההגנות המנויות
בפקודת המיסים
גביה בכל הנוגע לאיסור על עיקולים מסוגים שונים ועוד16
.
יוזכר, כי בעניין הפרטת המוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי, נק בע במסגרת
עתירה ל
בג"ץ,
כי
יש להבטיח נוכחות של נציג הביטוח הלאומי במוקד הטלפוני אשר יטפל בעצמ ו בפניות שאינן
"טכניות" במהותן (בג"ץ11193/07
עמותת כן לזקן נ' המוסד לביטוח לאומי ). בית המשפט
הורה לביטוח הלאומי להגדיר מפורשות את העניינים המהותיים שבהם יוכל הפונה
לקבל מענה
.מעובד הביטוח הלאומי במישרין
כמו כן, במקרים שבהם נדרש עיון במידע אישי יכול הפונה
לבחור לקבל את הטיפול מעובד המוסד לביטוח לאומי. כך ראוי לקבוע גם בענייננו. מקרים
הנוגעים, לדוגמה, למצבו הרפואי או הכלכלי-
חברתי של החייב צריכים להיות מטופלים ישירות
.על ידי העירייה מבלי שהמידע האישי הרגיש יועבר לידי הגורם הפרטי מקל וחומר בכל הנוגע
.לקבלת החלטות שיש בהן לפגוע בזכויות יסוד
ב.
קביעת סדר פעולות לביצוע
גביה- על מנת להבטיח כי חברת ה
גביה לא תפעיל ש יקול דעת
בעניין אמצעי ה
גביה שיש להפעיל כנגד חייב ועל מנת להבטיח כי יופעלו קודם כל אמצעי ה
גביה
הפוגעניים פחות וכן הזולים יותר , יש לקבוע בחוק או בתקנות את סדרם של אמצעי הגביה
.באופן מפורש
ג.
קביעת העניינים והמקרים
שבהם הטיפול יעבור מידי חברת ה
גביה לרשות המקומית-
ישנן
סוגיות שבהן אין לאפשר את מעורבותו של גורם פרטי נוכח פוט נציאל הפגיעה שלהן בחייב
.והחובה כי אינטרסים ציבוריים בלבד ינחו את הרשות בהחלטתה בפועל, כבר כיום, הרשות
המקומית חדלה להיות כתובת לפניות של חייבים אף בעניינים הרגישים ביותר
ומידע חיוני
באשר לזכויות החייב מול הרשות אינו מגיע לידיו
(לדוגמה יידוע החייב לגבי אפש רות להגיע
להסדר חוב, לבקש את מחיקת)החוב או הריבית ועוד . אין זה מתקבל על הדעת, כי חייב יאלץ
להתנהל אך ורק מול חברת ה
גביה
ללא אפשרות לפנות לרשות המקומית בעניינים רגישים
.במיוחד
על כן:
1.
יש לקבוע בכל רשות רפרנט ייעודי לפניות ציבור בנוגע לחובות הנגבים על ידי ח ברת
ה
גביה
.ושאליו יכול לפנות התושב ישירות
2.
יש להסמיך גוף בעיריה שבסמכותו טיפול בבקשות חייבים בכל הנוגע לגביית חובות
והליך הטיפול ב
גביה ויש לקבוע חובת יידוע של החייב על ידי חברת ה
גביה , לאחר
משלוח דרישת התשלום הראשונה ועובר לנקיטת הליכי
גביה
.בפועל
3.
אין להתי
ר כל מעורבות של חברת ה
גביה
בבקשות למתן הנחה בארנונה ובתשלומי
חובה אחרים – ו יש לבטל את סעיף330ב()(א4
.)
ה"הסתייעות" בחברת הגביה לצורך
טיפול בבקשות למתן הנחה אינה אלה כסות להאצלת שיקול הדעת לידי חברת
הגביה בהחלטות
שלטוניות אלה
והיא
פוגענית במיוחד שכן היא כרו כה בחשיפה של
חייו הפרטיים של החייב ובמידע אישי ביותר הנוגע אליו ולבני משפחתו . חברת
הגביה היא זו שמקיימת קבלת קהל, מתרשמת מהטענות של מבקש ההנחה, היא זו
16
הגנות בפקודת המיסים(גבייה): -
דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו, ואם מדובר באיכר
שמתפרנס מהמקרקעין - הקרקע כולה או לפחות חלק ממנה שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחייתו ולמחיית בני ביתו .
הגנות שנקלטו מחוק ההוצל"פ -
'ס22
לחוק ההוצל"פ-
הגנות על עיקול מטלטלין 'בסיסיים. ס50
לחוק ההוצל"פ-
הגנות על עיקול
מזונות; על שכר דירה שקבע רשם לשם דיור חלוף; על מענק השתתפות בשכר דירה ודמי ליווי לעיוור למשך30
;יום על עיקול שכר
בגובה גמלת הבטחת הכנסה מכח חוק הגנת השכר.
9
.שקובעת אילו מסמכים הוא יגיש ומתרשמת ממהימנותו במקרים רבים, חברת
ה
גביה אף מגישה המלצה לרשות אם לקבל או לד .חות את הבקשה
ד.
תנאים נוספים למתן אישורים לחברות גבייה סעיף330
ד ולעובדי גבייה סעיף330ה
34
.
,יש לקבוע בחוק חובה של חברת גביה ושל עובד גביה ליידע את ועדת האישורים על קיומן של העילות
שקבועות בחוק או אלו שיקבע השר בתקנות, לאי מתן אישור להעסקה וכן על כל עילה כזו
שתצמח
.במהלך עבודתו. הימנעות מדיווח כזה תהווה עילה לדחיית בקשה לאישור ולביטול אישור בדיעבד
35
. בנוסף, יש לקבוע חובת ביצוע אישי של בעל האישור . בדומה להוראה הקבועה בסעיף5
(ג) לחוק
ההוצאה לפועל, יש לקבוע כי בעל האישור מחויב לבצע אישית את תפקיד הגביה שהוטל עליו ואין הוא
.רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר
ה.
הבטחת פיקוח ובקרה ברמה הארצית-
מתן אישור להעסקת עובד-
סעיף330
)ו(ב;
אי מתן אישור
להעסקת עובד-
סעיף330
)ו(ד ; אי חידוש ביטול או פסילה של אישור-
סעיף330
ח; מנגנון בירור
תלונות-
סעיף330ט
36
. לפי הצעת הח ,וק
במשרד הפ
נים תוקם ועדה ארצית למתן אישורים ל העסקת
חברות גבייה
וכן ביטולם
ופסילתם
, ו בכל רשות מקומית תפעל ועדת אישורים מקומית לצורך מתן אישורים להעסקת עובדי
גבייה וכן ביטולם או פסילתם .
37
. אנו מברכים על ההחלטה, בנוסח דנן
,של הצ"ח
להבטיח פיקוח ואחידות ברמה הארצית
בכל הנוג ע
.)לחברות הגבייה (העסקתן, פסילתן וכיוצ"ב הדבר תואם את האמור בדו"ח מבקר המדינה אשר סקר
את הפגמים בפיקוח על חברות הגביה מצד הרשויות המקומיות והדגיש את החשיבות שבהסדרת פיקוח
'ברמה הארצית מטעם משרד הפנים (בעמ438-439
).
38
.
עם זאת עדין קיים קושי מבחינת
ה פיקוח
ברמה
הארצית על העסקתם של
עובדי הגבייה . הללו
מאושרים או נפסלים ע"י
ועדות האישורים
העירוניות , מבלי כל מעורבות או עדכון של ועדת האישורים
הארצית.
במצב זה יתכן כי עובד חברת
גביה
אשר לא אושר ע"י רשות
אחת
, או ש רישיונו נשלל ברשות
כלשהי
נוכח התנהגות בלתי הולמת
למשל ,יו
כל לעבור לעבוד ברשות אחרת בלי הגבלה של ממש .
39
.
יש להבטיח כי המידע על כל העובדים המורשים ו/או שנפסלו יועבר וירוכז ע"י ועדת האישורים
הארצית, אשר תוכל להצליב את המידע ולפקח באופן ארצי גם על העובדים בגבייה . הדבר יבטיח
אחידות בין כל הרשויות, הרתעה אפקטיבית וכן חס.כון בזמן ומשאבים
ו.
מנגנון תלונות–
סעיף330ט
40
.
סעיף זה קובע את ההסדרים לבירור תלונה על ידי ועדת האישורים. כפי שהובהר לעיל, יש להבטיח
פיקוח ארצי ומערכתי על חברות ה
גביה
ועובדיה. אין להסתפק במנגנון תלונות נפרד בכל רשות מקומית
אלא יש להבטיח פיקוח ברמה הארצית של
משרד הפנים על פעילות חברות ה
גביה .כאמור ,
חברות
ה
גביה פועלות במספר רשויות מקומיות במקביל ולכן בירור תלונה ברשות
אחת והטלת סנקציות על
חברה מסוי מת או עובד שלה חייבים להשפיע על פעילותם גם ברשויות אחרות. משכך, מנגנון תלונות
נפרד בכל רשות יהיה בלתי אפקטיבי .
10
41
.
יש לקבוע כי הועדה הארצית תהיה הכתובת
לבירור ה
תלונות נגד חברות ה
גביה, בדומה למודל הקי ים
בועדת האישורים בהוצאה לפועל, שכן להח
ל
טה בעניי
ן חברת גבייה
חייבת להיות השלכת רוחב על
עבודתה של אותה החברה
.בכלל הרשויות ולא רק ברשות המקומית הספציפית שם נדונה התלונה
42
. לחילופי ,ן יש להעביר כל החלטה
שנתקבלה ב בדיקה של הרשות המקומית לידי הועדה הארצית על מנת
ליצור מאגר ידע אחיד
של תלונות כנגד חברות גבייה, והחלטות שהתקבלו בעניינן, על מנת שתהיה
להתנהלותה ולסנקציות שנקבעו נגדה.השלכות רוחב ארציות
43
.
בסעיף330ט)(ב נקבעו
העילות שבגינן תוכל
ועדת האישורים להפסיק את העסקתה של חברת ה
גביה .
מסעיף זה עולה כי הסנקציה היחידה שיכולה ועדת האישורים לנקוט היא הפסקת העסקת חברת
.הגביה.יש להוסיף אפשרות להפסקת העסקת עובדי גבייה ולא רק חברת גבייה
44
.
לסעיף330
)ט(ד–
יש לקבוע כי
סדרי עבודת הוועדה לבירור תלונות י וסדרו
בתקנות
על מנת להבטיח
אחידות וכן הליך הוגן .
45
. יש לקבוע, ש הוועדה חייבת בניהול פרוטוקול ובפרסום תוצאות בדיקת התלונות באתר האינטרנט של
הרשות
, כפי שנקבע לעניין ועדת האישורים הפועלת בהוצאה לפועל .
ז.
פיקוח ובקרה-
סעיף330יד
46
. סעיף זה קובע הוראה כללית ומעורפלת לע
ניין ביצוע פיקוח ומעקב על חברת ה
גביה . ראשית, כאמור
לעיל, יש לקבוע כי גם משרד הפנים מחויב בביצוע פיקוח על חברות הגביה. פיקוח בלעדי של הרשות
.המקומית אינו מספק
47
. יש לפרט ולקבוע את החובות של חברת ה
גביה
לצורך קיומו של פיקוח אפקטיבי. כך, לדוגמה, יש לקבוע
כי חברת ה
גביה
תנהל רישום מדויק של כל פעולה שבוצעה תוך פירוט תאריך הביצוע וזהות מבצע
הפעולה וכי דוח הפעולות יועבר אחת לחודש לבחינת הרשות המקומית .
כמו כן, יש לחייב את חברת
ה
גביה
ועובדיה למלא דוח ייחודי בכל מקרה של שימוש בכוח במסגרת הפעלת אמצעי
גביה
(פריצה
לבית, הפע .)'לת כח במסגרת פעולת עיקול וכו
48
. כן יש לקבוע חובת פרס
ו ם דוח ציבורי
שנתי שיכלול את ממצאי הביקורת ו חובת דיווח שנתי לוועדת
הפנים
של הכנסת ש
ת
כלול,
,בין היתר התייחסות ל פעולות הגביה שבוצעו; המקרים שבהם נעשה שימוש
בכח; פירוט התלונות שהוגשו כנגד חברות הגביה ועובד .יה וכן תוצאות הטיפול
ח.
תקנות-
סעיף330טו
49
.
יש לבטל את סעיף330טו)(ג –
הסעיף קובע כי השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי מידע נוספים שרשאית
העיריה להעביר לחברת הגביה לצורך ביצוע תפקידה. היקף המידע האישי המועבר לחברות ה
גביה
הינו
רב ביותר. אין להתיר העברת מידע נוסף בתקנ ות בלבד. במידה ויהיה צורך בהוספת מידע נוסף יש לבצע
.שינוי זה בחקיקה
ט.
פרסום בעלי הרישיונות
50
.
על מנת להבטיח כי מנגנון הפיקוח המוסדר בהצעת החוק יהיה אפקטיבי, יש לקבוע כי שמות חברות
ה
גביה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הפנים על מנת שהציבור יוכל לדעת מיהן החברות ב עלות
.'הרישיון, לאילו חברות נשלל הרישיון וכו
י.
תחולת חוק העונשין
11
51
. נוכח האופי הציבורי של תפקיד חברת ה
גביה
ועובדיה והסמכויות השלטוניות המוקנות בידם, ראוי
להחיל עליהם את הוראות חוק העונשין הנוגעות לעובדי ציבור. יש לקבוע כי בעל החברה, נושא משרה
ועובדי החברה יראו אותם, במילוי תפקידם, לעניין חוק העונשין, התשל"ז-
1977
., כעובדי ציבור
יא. כפיפות לחוק מבקר המדינה ולחוק חופש המידה
52
.
,על מנת להבטיח פיקוח על חברות הגביה ושקיפות של פעילותה יש לקבוע כי חברת
גביה
שקיבלה
אישור לפי חוק זה
תהיה גוף מבוקר כמשמעו בסעיף9(6
) לחוק מבקר
ה
מדינה, התשי"ח-
1958
וכי יהיה
עליה להמציא למבקר כל מידע הנדרש לדעת המבקר לצורך ביצוע ביקורת. כמו כן, יש לקבוע כי בקשה
לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-
1998
לעניין פעילות חברת
גביה
פרטית, תוגש לממונה על
חוק חופש המידע ברשות המקומית וכי הזכיין מחויב למסור
לממונה כל מידע הדרוש לו לצורך מילוי
.תפקידו
יב. החלת נהלי ההוצאה לפועל הנוגעים להליכי הביצוע
53
.
על הליכי הביצוע בהוצאה לפועל המבוצעים בידי קבלנים פרטיים חלים כיום מספר נהלים המסדירים
.את חובות הקבלנים, הוראות שונות הנוגעות להליכי הביצוע ועוד
נהלים אלה כוללים, ב ין היתר, הגנות
.על זכויות החייב והם מגבילים את שיקול הדעת של הקבלנים כך, לדוגמה, נוהל2000/07
(בת-1
) קובע
מספר כללים וחובות על הקבלן: הגבלת מועדי ביצוע ההליכים המבצעיים; חובת עדכון פרטים (בין
היתר הקבלן מחויב לדווח בתוך48
שעות על תלונות שהוגשו נגדו במשטרה
או על כל אירוע חריג
שהתרחש במסגרת ביצוע התפקיד); הוראות מיוחדות לעיקול והוצאת מחשב; איסור הוצאת מיטלטלין
חסרי ערך; הוראות ייחודיות לביצוע עיקולים בדירות משותפות. נוהל2000/7
(בת-2
) קובע הוראות
לעניין התנהגות בעל התפקיד והמתלווים אליו. כך, לדוגמה, קובע הנו הל כי "אין להפוך חפצים, לחטט
במגרות ובארונות... ילקחו פריטים גלויים לעיל בלבד...לא יבוצע הליך כאשר במקום קטינים ללא
."נוכחות מבוגר
54
.
הצעת החוק שבנדון אינה מתייחסת להוראות אלה או לחובה לקבוע הוראות מקבילות. בפועל, נוצרות
שתי מערכות נורמטיביות של גביית חובות
באמצעות גורמים פרטיים : קבלני הביצוע בהוצאה לפועל
שעליהם חלים כללי התנהגות מפורטים ומנגד חברות הגביה שלהן שיקול דעת נרחב הרבה יותר
.וסמכויות קיצוניות יותר שאינן כפופות להוראות דומות
יג.
גביית חובות מים
55
.
הצעת החוק יוצרת א-
נומליה חוקית
בלתי סבירה בכל הנוגע לחובו ת
בגין אספקת מים , בין רשויות
מקומיות
)(שבהן לא הוקמו תאגידי מים
המתקשרות עם חברות
גביה
ותאגידי מים הגובים באמצעות
חברות ה
גביה
של הרשויות המקומיות, ובין תאגידי מים שמתקשרים עצמאית עם חברות
גביה,
שעליהם
.הוראות חוק זה כלל אינן חלות יש להסדיר במקביל (באמצעות הצעת החוק הנוכחית בתיקון עקיף לחוק
תאגידי המים או באמצעות הצעת חוק נפרדת) גם את העסקתן של חברות הגביה על ידי תאגידי המים.
,בכבוד רב
רעות כהן, עו"ד
דבי גילד-חיו
, עו"ד
הקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי
מקדמת מדיניות וחקיקה
הפקולטה למשפטים, אוני' חיפ ה
האגודה לזכויות האזרח בישראל
נייד052-8282444
העתק: יועמ"ש ועדת הפנים