תשובת השר
מדינת ישראל
הנהלת בתי הדין הרבניים
הלשכה המשפטית
רח' כנפי נשרים22
, ת"ד34500
, ירושלים91342
'טל02-6582829/3
', פקס02-6582843
,בס"ד כ"ג טבת, תשפ"ב
27
,דצמבר2021
לכבוד ,
ח"כ יוליה מלינובסקי
יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים
,שלום
:הנדון
תשובת הנהלת בתי הדין הרבניים לשאלות שהופנו אלינה על ידי הועדה לשירותי דת יהודיים
להלן
התשובות
בשם הנהלת בתי הדין הרבניים לשאלות שהופנו אליה על ידי 'ועדת מיזמי תשתית לאומיים
מיוחדים ושירותי דת יהודיים' במכתב
כם
מיום25.11.2020. המענה יינתן
בהתאם לסדר השאלות שהופיעו
במכתב
ם:
:לעניין הגבלות סמכות חקירות יהדות
(1)
על פי
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
" :(להלן
תקנות הדיון
") והנחיות בירור
יהדות
, התש"ע-
2010
" (להלן
הנחיות בירור יהדות "), בירור יהדות בבית הדין הרבני יערך בעת אשר
אדם פונה אל בית הדין לבירור יהדותו או להליך הנוגע לבירור יהדותו, או מופנה לשם כך על ידי רושם
.הנישואין, וכן במקרים שבהם עלה הצורך בכך אגב הליכי גירושין
כמו כן, במקרים שבהם כבר נדון עניין יהדות בעל הדין וניתנה בכך כבר החלטה שיפוטית של בית
הדין הרבני , ועתה מתברר כי
ההחלטה שניתנה ייתכן שהייתה מוטעית
וכי הסתמכה על מידע ומסמכים
מוטעים
, כגון כאשר התגלה שהתעודות שבאמצעותן אושרה היהדות הינ ן
מזויפות, ביה"ד מוסמך על
פי תקנה קכ"ח לתקנות הדיון וסעיף6
.(ה) להנחיות בירור יהדות, לחזור לברר את יהדות בעל הדין
(2)
בירורי יהדות
ם אינ "חל ים
"בפועל, רק על אוכלוסיות מסוימות
כאלה
או אחר
ות ,
אלא הן נדרשות בכל
פעם שאדם מבקש להירשם לנישואין ברבנות ואין
בידו להוכיח
אחת מאפשרויות אלה:
)(א הוריו
נישאו בישראל באישור הרבנות בישראל;
)(ב
או ש הם נישאו מחוץ
ל ישראל
ע"י
רב קהילה המוכר על
ידי הרבנות הראשית לישראל ); (ג
אחד מ
קרוב י משפח
תו
מהאם מדרגה ראשונה נישא על ידי רב רושם
נישואין בישראל על סמך פסק דין של בית דין רבני המאשר את יהדותו
(ראו לעניין זה הנחיה2
)(ב
)להנחיות בירור יהדות .
,מעבר לאמור כל מידע
נוסף המעורר
ספק ממשי
ומצריך בירור
בעניין היהדות
המבקש שאין ביד רושם הנישואין לעשותו, הוא יפנה את המבקש לבירור העניין בבית הדין הרבני
(
הנחיה2(ד) להנחיות בירור יהדות
; ו בג"ץ359/66
בנימין גיתיה נ' הרבנות הראשית והמועצה הדתית ,
(ירושלים, כב1
)
290
(
1968
))
נעיר, כי בירור היהדות והוכחתה קל יותר כאשר המבקש או הנדרש לבירור היהדות מגיע ממקומות
בהן
מתקיימות
קהילות יהודיות
מאורגנות
ומוכרות, אשר וניתן לקבל מהן עדויות כי משפחת המבקש
מוכרת ומוחזקת בקהילה כיהודייה. כאמור, במקרים בהן אין עדויות מעין אלה אך ניתן להיעזר
במסמכים ותעודות המעידים על יהדות המבקש, בית הדין בסיוע מבררי היהדות מנסה להיעזר בהם
.לשם הוכחת היהדות
מדינת ישראל
הנהלת בתי הדין הרבניים
הלשכה המשפטית
- 2 -
רח' כנפי נשרים22
, ת"ד34500
, ירושלים91342
'טל02-6582822/3
', פקס02-6582843
(3)
סמכויות בתי הדין
לערוך הליך 'בירור יהדות ' הינן כאשר הדבר נדרש במסגרת הליך המתנהל בב
י ת
הדין הרבני לפי סמכויותיו מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים
(נישואין וגירושין), תשי"ג-
1953
:(להלן
"חוק שיפוט בתי דין רבניים )"
.
כערכאה שופטת לכל דבר ועניין, מוסמך בית הדין במקרים אלה לברר
את העניינים הנוגעים להליך הנדון לפני
, ו ו זאת בהתאם להוראות חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי
דיון), תשט"ז-
1956
" :(להלן
חוק כפיית ציות ודרכי דיון ") ו
תקנות הדיון בבתי-
,הדין הרבניים בישראל
התשנ"ג . במסגרת זו בית הדין הרבני מוסמך להורות על קבלת מסמכים וראיות, מתן עדויות ומינוי
.מומחה כשהדבר נדרש לצורך העניין הנדון לפניו
(4)
"על השאלה "היכן מעוגנים הכללים לגבי סוג הפעולות המותרות–
ראו לעיל( בפסקה3
.)
(5)
לפי סעיף1 ו-9
לחוק שיפוט בתי דין רבניים סמכות בית הדין לדון בענייני נישואין וגירושין הינה רק
כאשר שני הצדדים יהודיים, אף אם הדבר נעשה בהסכמ
ת שני הצדדים
(ראו בג"ץ9476/96
מאיר
סרגובי, עו"ד נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים (
2006
)). לכן על בית הדין הרבני לברר האם הצדדים
העומדים לפניו הינם יהודים. כמו כן, עריכת
סידור גט
כאשר הצדדים אינם יהודים או ספק יהודים
עשויה ליצור הטעיה
ב תפוצות
ה
עולם היהודי, אשר עשוי
ה להביא
ן
למחשבה
מוטעית
שמא סידור הגט
יש בו כדי להוכיח את יהדות
ם של מי שה
תגרשו בבית הדין הרבני . על כן נקבע ככלל, כי כאשר
בני -
הזוג הבאים להתגרש בבית הדין
לא נישאו באמצעות רב רושם נישואין בישראל ו גם
הורי בן-ה זוג לא
נישאו באמצעות רב רושם נישואין בישראל – "
יסודר ][הגט
לאחר שבית הדין יברר את יהדותו של "
אותו בן זוג
(הנחיה15
להנחיות.)בירור יהדות
:לעניין מבררי יהדות
(1) מקור הסמכות לפעילותם של מבררי היהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים –
הוא
מכוח סמכות
השיפוט
של בית הדין הרבניים בענייני נישואין וגירושין
בהתאם ל
חוק שיפוט בתי דין רבניים. במסגרת סמכותו ,
מוסמך
בית הדין
כערכאה שופטת להיעזר
במומחים מטעמו בתחומים הנדרשים לנדון לפניו. לשם כך
ועקב ייחודו של העניין מציבה מדינת ישראל
באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים
מערך של מבררי
יהדות המסייעים לבית הדין במלאכתו בתחום מומחיותם ומקצועיותם זה.
מבררי היהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים נבחרים לאחר בחינה יסודית של ידיעותיהם וכישוריהם
המקצועיים בתחום (כולל שליטה מלאה בשפות הרלוונטיות ובהיסטוריה והווי היהודי והנהלים
שבמדינות המוצ
א), ולכך נוספות
הכשרות מקצועיות הנערכות
למבררי היהדות
על ידי הנהלת בתי
.הדין הרבניים
(2)
מאחר שמבררי היהדות הינם למעשה מומחים מטעם בית הדין ומסיעים לו בתחום מקצועי זה, יש
להשיב לשאלותיהם ולשתף עמם פעולה כפי שיש לשתף פעולה עם כל מומחה מטעם הערכאה
.השופטת
(3)
ברירת המחדל היא שאת בדיקת בירור היהדות המקצועית יערכו מבררי היהדות מטעם בתי הדין
הרבניים, אך במידה שבית הדין מינה מומחה פ
רטי ,, בהתאם לתבחיני הנחיות בירור יהדות
שאינו עובד
הנהלת בתי הדין הרבניים מטעמו –
יהיו לו
אותן סמכויות ה
מו קנות לכל מומחה מטעם הערכאה
.השופטת
:לעניין בדיקות מסמכים על ידי מז"פ
(1) ל בית הדין
הרבני
סמכות עקרונית להורות על הגשת כל מידע ומסמך
הנדרש ו נוגע להליך
הנדון לפניו .
סמכות זו הינה הן מכוח סמכותו
הטבועה
כערכאה שופטת (וראו גם סעיף17(ב) ל ,חוק הפרשנות
תשמ"א-
1981) והן
מכוח סמכות חקוקה
לפי
סעיף3 לחוק בתי דין דתיים
, הקובע כי
"בית דין, כשהוא
מדינת ישראל
הנהלת בתי הדין הרבניים
הלשכה המשפטית
- 3 -
רח' כנפי נשרים22
, ת"ד34500
, ירושלים91342
'טל02-6582822/3
', פקס02-6582843
דן בענין שבשיפוטו, רשאי להזמין כל אדם לבוא לפניו כדי להעיד או להגיש מסמ ך שברשותו, והכל
"במידה הדרושה לבירור הענין , והמידע מועבר בין הגופים הציבוריים בהתאם לסעיף23
ג() לחוק
הגנת הפרטיות, תשמ"א-
1981
.
על פי הנהוג בבתי הדין הרבניים , כאשר בית הדין מקבל מסמך החשוד כמזויף, כגון תעודת לידה
חשודה במסגרת ,הליך בירור יהדות מורה בין הדין בהתאם לשיקול דעתו למזכירות בית הדין על
העברת התעודה
לבדיקת מז"פ במשטרת ישראל לצורך ניהול ההליך שלפניו .
במידה והמסמך מתגלה
אכן כמזויף, משטרת ישראל שולח
ת אל בית הדין את חו"ד בנדון. בית הדין מחליט ב עניין השלכות
הדבר בנוגע להליך הנדון לפניו, ו שוקל האם להורות למזכירות בית הדין להגיש תלונה במשטרת
ישראל
על חשד ל
שיבוש הל י( כי משפט לפי סעיפים418
,
420
,
415
ו -
244
לחוק העונשין, תשל"ז -
1977
) ,בצירוף
המסמכים הרלוונטיים מתיק בית הדין, לשם המשך טיפולה
רשויות החוק
בפן הפלילי
.של הדבר
לגבי שאל( ות2
( ) עד4
)
–
.ראו בתשובה דלעיל
(5)
טרם העברת המסמכים החשודים כמזויפים לבדיקת מחלקת מז"פ במשטרת ישראל בית הדין מוציא
החלטה מסודרת בעניין המיידעת את בעל הדין. פעמים שבית הדין מודיע ומזהיר את בעל הדין על כך
גם במהלך הדיון בבית הדין. וראה עוד בתשובה .דלהלן
(6)
ככל שהדבר נעשה במסגרת חקירה פלילית– הרי שהדבר נעשה במסגרת הנהלי
ם
,של הגוף החוקר
ובוודאי שמערכת בתי הדין הרבניים אינה קובעת נהלים עבור
רשויות התביעה ו.משטרת ישראל
לעניין ביצוע בדיקותDNA
:
( שאלות1
)
– (2 ) ביחס לשאלות בעניין ביצוע בדיקות
DNA
,בהתאם להור
א ות
חוק מידע גנטי, תשס"א-
2000
" :(להלן
חוק מידע גנטי ") והנחיה9
)(ג–
(ה) להנחיות בירור יהדות, בעלי הדין הם אלה אשר מחליטים
בעצמם האם לערוך לעצמם בדיקה גנטית לקשרי משפחה , ובהתאם להסכמתם בית הדין מוציא צווים
מתאימים
בעניין . במידה
שהצדדים
מעוניינים בכך על כל הנבדקים
לתת את הסכמתם לבדיקה , העניין
מופנה
למתן אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ובמידה שיינתן האישור בית הדין הרבני יוציא צו
לבדיקה גנטית בהתאם להוראות החוק (סעיף28יד לחוק מידע גנטי). צו בית הדין ישל
ח כ מקובל
.לצדדים ויתועד בתיק בית הדין, כפי שהדבר נעשה בכל החלטה שיפוטית
( שאלות3
)
– (4
)
בהתאם להנחיה9(ג) להנחיות בירור יהד" :ות בית הדין או מברר היהדות יציעו למבקש
אפשרות לבדיקה גנטית לקשרי משפחה רק כאשר ללא בדיקה זו לא ניתן יהיה לאשר
את
יהדותו של
המבקש, או כאשר ישנו קושי משמעותי להשיג את הראיות הנדרשות להוכחת היהדות וישנו חשש רב
כי לא ניתן יהיה לאשר את יהדותו משום כך ". במסגרת זו בית הדין או מברר היהדות יסבירו לבעל
.הדין על הליך הבדיקה ועל העובדה שקיום הבדיקה תלוי בהסכמת כל הנבדקים
(5) הבדיקה
הגנטית תיערך אך ורק במעבדה לבדיקות גנטיות המצויות בישראל
ו המוכרת על ידי מנכ"ל
משרד הבריאות, בהתאם להוראת חוק מידע גנטי, ו במידת האפשר לפי בחירת הנבדקים, אלא אם כן
נתנה
החלט
ה
.אחרת
( שאלות6
)
– (7 ) את תוצאות הבדיקה מקבלים בית הדין ובעלי הדין ואלו נשמרות בתיק
.בית הדין
(8)
סמכות בית הדין הרבני להורות על בדיקה גנטית הינה כאמור מכוח סעיף28
יד לחוק מידע גנטי. סמכות
זו הינה לעריכת
בדיקה גנטית לקשרי משפחה
בהתאם להוראות החוק. במסגרת זו מוסמך בית הדין
' להורות גם על בדיקה
מיטוכונדריאלית,'
שנועדה לאתר קשרי משפחה גנטיים
מצד
האם
(ואשר מכונה
באופן
בלתי מדיוק ו שאינו
נכון בשם"בדיקת "גן יהודי ). יחד עם זאת, כאמור לעיל, עריכת הבדיקות
מדינת ישראל
הנהלת בתי הדין הרבניים
הלשכה המשפטית
- 4 -
רח' כנפי נשרים22
, ת"ד34500
, ירושלים91342
'טל02-6582822/3
', פקס02-6582843
הגנטיות אינן באות לשלול את יהדותו של המבקש אלא ל
הפך
ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר
בבדיקה 'מיטוכונדריאלית' ,
אלא הן באות רק
לאפשר הכרה ביהדותו של המבקש ב" מקרים בהם ללא
בדיקה זו לא ניתן יהיה לאשר
את
יהדותו של המבקש, או כאשר ישנו קושי משמעותי להשיג את
הראיות הנדרשות להוכחת היהדות וישנו חשש רב כי לא ניתן יהיה לאשר את יהדותו משום כך ."
,יחד עם זאת יש להעיר כי
אמינות
ן
של הבדיקות
ה'מיטוכונדריאלי
תו ' לאיתור
קשרי מ שפחה גנטיים
מצד האם,, לדעת כמה מהדיינים העוסקים בכך
לא
הוכח
ה עד כה מבחינה מדעית-
הלכתית כאמינות
דיין כדי להכיר על פיהן לבדן ביהדותו של אדם ,
על כן
רבים
המקרים בהם מפנים בתי הדין לבדיקה
זו.
(9)
נוסח הנחיה9
(ג) להנחיות בירור יהדות גובש על ידי הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני ביחיד עם יעוץ
וחקיקה במשרד המשפטים ופרקליטות המדינה ואושר על ידי חֶבֶר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת
הרבנות הראשית לישראל .
בעקבות תיקונים אלה גם נמחקה העתירה
בבג"
ץ2477/19
ח"כ א ביגדור
ליברמן נ' הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבניים (
2020
)
לגבי השאלה האם "ניתן לראות בהסכמה של אדם לבצע את הבדיקות כשאין לו חלופות אחרות
אמיתיות 'כהסכמה מרצון'"? התשובה היא ,
בהחלט כן! השיקול האם לערוך את הבדיקה הגנטית
כאשר לפי הממצאים והראיות המונחות
"לפני בית הדין נראה ש לא ניתן יהיה לאשר את יהדותו של
המבקש, או כאשר ישנו קושי משמעותי להשיג את הראיות הנדרשות
" לכך, הינו שיקול דעת ערכי -
אישי אשר,האדם המבקש את אישור יהדותו והוא יחליט בהתאם לשיקוליו
הוא לכאן ולכאן, ובמידה
שהמבקש יחליט
שבמצב הדברים הוא מעוניין ורוצה
לערוך את הבדיקה–
הרי שהדבר ניתן בהסכמתו
לאחר ששקל והחליט
בעצמו את הדבר
.לנוכח העובדות המציאותיות הקיימות
(
10
)
ראו לעיל בתשובות לשאלות(3
)
– (4 )
ותשובה לשאלה8
. אכן, אפשרות עריכת בדיקתDNA
זו
מוצעת לבעל הדין אשר עניין
יהדותו מבורר –
רק כמוצא אחרון, אחר שהתברר כי החלופות השונות
כגון הפעלת 'חזקות' הלכתיות וכדומה כ
פי ה
נראה שלא יוכלו להועיל במקר
ה
.הנדון
,בכבוד רב
ד"ר
רפי רכס , עו"ד
ממונה בייעוץ
המשפטי לשיפוט הרבני
העתק
ים :
מנהל בתי הדין הרבניים, כבוד הדיין הרב דוד מלכא
מסמך1
:הפקה
כ"ו טבת, תשפ"ב (
30/12/21
)
12:25