חומר רקע

:נייר עמדה נגישותם של מהגרי ומהגרות העבודה בישראל לשירותים רפואיים– חסמים וקשיים עיקריים מוגש לקראת דיון בוועדה המיו חדת לעובדים זרים בנושא ב יטוח בריאות לעובדים ולעובדות זרים ונגישות שפתית לשירותי רפ ואה 022 4.1.2 בישראל חיים כיום מעל למאה אלף מהגרי ומהגרות עבודה, שמועסקים בעיקר בתחום הסיעוד, הבניין .והחקלאות מאחר ואינם מוכרים כתושבי המדינה, מהגרי ומהגרות העבודה א י נם זכאים לשירותי בריאות מכוחו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי . תחת זאת, במסגרת חוק עובדים זרים שנחקק ב- 1991 , ובהמשך לכך בצו עובדים זרים מ- 2001 , עליו חתום שר הבריאות, הועברה האחריות לבריאותם של מהגרי העבודה אל השוק הפרטי: אל המעסיק, המחויב להסדיר ל הם ביטוח בריא ות, ואל חברות הביטוח הפרטיות, המוכרות למעסיקים פוליסות ייעודיות עבור העובדים. במסגרת פוליסות אלו מכסות חברות הביטוח סל שירותים מוגבל המסופק בעיקר על ידי .קופות החולים, ואשר נשען על הקווים המנחים המפורטים בצו עובדים זרים כך הפכו הביטוחים הפרט יים לאפשרות היח ידה של העובדים .לקבל טיפול רפואי סדיר בתקופת שהותם בישראל1 על כן, כל פגיעה באפשרות זו בדמותם של הליקויים שיוצגו להלן, משמעה קיפוח ממשי של זכות היסוד שלהם לבריאות. .א כשל מתמשך באכיפה ופיקוח על מעסיקים – גם כשהמעסיקים מסדירים לעוב דיהם ,ביטוח ,הרי שבפועל מע סי קים רבים, בעיקר בענף החקלאות, אינם נו תנים לעובדיהם את המסמכים הנדרשים לשם מימוש זכאותם מול הביטוח (כרטיס הביטוח, הפוליסה), מה שמהווה חסם ראשוני למימוש זכותם לבריאות. כמו כן, מעסיקים רבים מסרבים לשלם לעובדיהם את זכוי ותיהם לפי חוק דמי מחלה ודורשים כי יעבדו גם ב עת מחלה. הדבר מתא פשר בחסות אכיפה מ ועטה עד אפסית מצד הרשויות על המעסיקים. ❖ יש להגביר באופן ממשי את אכיפת גורמי הפיקוח הרלוונטיים בענפים המועדים להפרות (בפרט חקלאות ובניין), ולנקוט בסנקציות משמעותיות לרבות שלילת הי תר להעסקת עובד זר ממעסיק שהפר זכויות יס וד מ תחום בריאות העובדי.ם .ב היעדר כיסוי ביטוחי לטיפולים הנובעים מתאונת עבודה, בטרם הכרעת המוסד לביטוח לאומי – מהגרי ומהגרות עבודה שנפגעו בתאונות עבודה מנועים בפועל מלקבל טיפול רפואי עד להכר הע של ביטוח לאומי בשאלה אם מ דובר בתאונת עבודה . סעי ף5 לצו עובדים זרים קובע שבמקרה של תאונת עבודה לא יחול הכיסוי הביטוחי, וזאת מרגע שמעסיק העובד מילא את הטופס הנדרש בידי המוסד לביטוח לאומי שנדרש לשם הגשת התביעה להכרה בעובד/ת כנפג ע/ ת תאונת :עבודה. לאור זאת נוצר מצב קפקאי ממש עובדים המ בוטחים הן בביטוח תאונות עבודה במוסד לב יטוח לאומי והן בבי,טוח רפואי פרטי מגלים לתדהמתם, בדיוק בשעה שהם נזקקים לשירותים רפואיים, כיצד כל הגופים מתנערים מאחריותם לשל ו מם: חברת הביטוח טוענת שאינה מכסה שירות ים רפואיים הנדרשים עקב פגיעה בעבודה; ביטוח לאומי מסרב ל כסות את השירותים הנדרשי ם עד הכרעה בתבי עה; בתווך קופות החולים מסרבות 1 זאת למעט במצבי חירום רפואיים שבהם, על פי חוק זכ( ויות החולה1996 ), כל אדם, ללא קשר למעמדו האזרח י, זכאי לקבל ללא ,התנייה טיפול רפואי דחוף במקרה של מצב חירום ו/או סכנה מיידית לחייו או נזק בלתי הפיך לאחד מאיבריו. חוק זה מהווה רשת ביטחון במקרי חירום בלבד ואינו יכול להוות חלופה להנגשת שירותי בריאות סדירים בק .הילה עם זאת חשוב לציין שבהיעדר כיסוי ביטוחי, מ תן שירותי חירום בריאותיים .מייצר חובות למטופל .להעניק שירותים ללא כיסוי ביטוחי נוצר מצב שבו במהלך שלושת החודשים הקריטיים ממועד התאונה – אם המעסיק מילא טופס פגיעה בעבודה ,לבטל"א ובטל"א טרם הכריע בכך נותר העובד!ללא יכולת לקבל טיפול בע בר נהגה קופת חולים כללי ת, שלה הסכם עם המוסד לביט וח לאומי בקשר לנפגעי תאונות עבודה לא ישראלים , לשאת בעלויות בתקופ ת הביניים עד להכרעה של ביטוח לאומי ובהמשך לכך להתחשבן באופן רטרואקטיבי עם הגורם המבטח הרלוונטי לאחר כניסתו לתמונה . והנה לאחרונה שינתה הקופה את ה מדיניות האמורה, ללא כל הודעה מראש, והו תירה עובדים פצו .עים ומוחלשים ללא מענה ,בחלוף חודשים של פניות בנושא למשרד הבריאות הש יב המשרד כי הוא שוקל לתקן את צו עובדים זרים, אולם על פני ו העניין ממתין במ שרד לבחינת נושאים נוספים הקשורים בצו ו על פניו מעכב בשל כך את פתרו.ן הבעיה האקוטית ❖ יש ל תקן מיידית את צו עובדים זרים כך שיחול רצף ביטוחי עד למועד ההכרעה בידי המוס ד לביטוח לאומי. .ג :היעדר הנגשה לשונית מכשול השפה מונע נגישות לשירותי ם רפואיים בקופות החולים ובמוסד לביטוח לאומי – הן קופות הח ולים והן המ וסד לביטוח לאומי אינם מונגשים שפתית למהגרי העבודה, חרף העוב דה שהוזמנו על ידי ישראל מכח החלטות ממשלה והסכמים בילטראליים. השירותים האמורים מונגשים בשפות ,עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית מה שנותן מענה לחלק גדול מהמבוטחים הלא-ישראלי ם, אולם לא מו נגשים למשל בש פות התאית, הסינית והתורכית, שפות שאותן דוברים עובדי חקלאו ת ובניין המועסקים בענפים מסוכנים והגיעו לישראל במסגרת הסדרים מיוחדים עם המדינה . הדבר מביא לכך שהעובדים אינם יכולים אפילו ליצור קש ר עם קופה"ח או בטל"א ואינם יכולים לתקשר עם ה צוות הרפואי ב מועד קבלת הטי ,פול או נסמכים על טוב ליבם, זמינותם ויכול ו תיהם של מעסיקיה ם או לשכות תיווך (גורמים בעלי אינטרסים משלהם .)כאשר מדובר בבריאות העובד, וממילא תוך פגיעה בפרטיות נוסף על כך, המוסד לביטוח לאומי כמעט שאינו נגיש מאז פרוץ משבר ה קורונה למי שא ין לו תעודת ז הות, משום שהן הליך הזמנת תור לבטל"א באמצעות הטלפון והן השירותים המקוונ ים, מחייבים תעודת זהות. כך, נפגעי תאונות עבודה שאינם מקבלים מענה לתביעותיהם אינם יכולים לפנות למוסד לברר מה ארע בגורל התביעה שנאל צו להשאיר בתיבות המוסד, ופעמים רבות אינם מק בלים את אישור ההכרה– מה שמונע מהם טיפולים רפואיים וכמובן את זכויותיהם הכספיות בגין האירוע .שנועדו לפצות על אבדן ימי העבודה יצויין שבמענה לפניותינו השיב בטל"א כי הנושא בטיפול והצפי המשוער לסיום התאמת המערכת לחסרי תעודת זהות הוא סוף שנת2021 – ולאחרונה נמסר לנו בלקוניות כי המהלך י ארך עוד ז .מן רב ❖ יש לדאוג להנגשה לשונ ית של שירותי הבריאות בקופות החולים ובבתי החולים גם לשפות ה ,תאית ה סינית והתורכית , בהתאם לרוח חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא משנת2011; ו כן ל פתוח א ת המערכ ת המקוונת של בטל"א גם למי שלא מחזיקים בתעודת זהות ישראלית, לצד הנגשתה השפתית .גם בשפות האמורות .ד החרגת שירותי בריאות הנפש מפוליסות עובד זר מונעות שירותים רפואיים חיוניים ממהגרות ומהגרי העבודה במצוק ה – מחקרים מורים כי כל הגירה בין אם מרצ ון או מכפייה, מהווה גורם סיכו ן לתחלואה נפשית מוגברת. הריחוק מארץ המוצא מהמשפחה וממערכות התמך, קשיי ה הסתגלות לתרבות ולשפה, כמו גם הקשיים ,הכרוכים בעבודתם של המהגרים, מחריפים בתורם מצוקות נפשיות המתבטאות בעיקר בתסמינים של לחץ ,חרדה ודיכאון ו לעיתים גם בהתפרצות ,של מחלות נפש כגון סכיזופרניה אובדנות או שימוש בסמ ים וחומרים ממריצים . 2 והנה, מהגרי ומהגרות העבודה בישראל מ נועים מלקבל שירותי בריאות הנפש בקהילה בתקופת עבודתם :בישראל סעיף3 (1 ))(א לצו עובדים זרים ,מאפשר להחריג מהכיסוי הביטוחי שירותים מתחום בריאות הנפש ובה .תאם שירותים אלו מוחרגים בכל פוליסות הביטוח ראוי להד גיש כי ה הגיון שהנחה את ההחרגה הזו אינו היגיון רפואי, אלא :"טכני" בלבד סעיף זה נקבע בתקופה בה שירותי בריאות הנפש בכללותם לא ניתנו על ידי ,קופות החולים והוחרגו מהתוספת השניה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. על כן בשעתו הם גם הוחרגו במסגרת צו עובדים זרים ובהמשך לכך מפוליסות עוב ד זר שמנוסחות לאורו , שכן זה נשען על סל השיר ותים שנכלל בתוספת .השניה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי על שינויו מעת לעת החל מיולי2015 נכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש אשר העבירה את האחריות להנגשת שיר ותי בריאות הנפש אל קופות החולים, כאשר השירותים האמור ים מנויים על התוספת השניה לחוק ביטוח בריאות ממלכת .י ,על כן, כיום כבר אין כל הצדקה או מניעה, לרבות מניעה טכנית ,, להחרגה האמורה אשר שוללת ממהגרי ומהגרות העבודה גישה לשירותי בריאות הנפש החיוניים להבטחת שלומם .ורווחתם ❖ יש לבטל את הסעיף המאפשר החרגת שירותי בריאו ת הנפש מפוליס .ות הביטוח של מהגרי העבודה ה .הסדרה מ יושנת של עבודה עם חומרים מסוכנים – ,מעבר לבעיות הנוגעות לאכיפת הוראות הבטיחות בעבודה בכל הנוגע לעבודה עם חומרים מסוכנים(חומרי הדברה בענף החקלאות , שהם גו רם מרכזי ומשמעותי לפגיעה בבריאות העובדים בענף), .הרגולציה עצמה לוקה בחסר תקנות שאמור היה משרד העבודה לפ רסם עוד בשנת 2016 (!) לא קודמו עד היום. מסמךRIA פורסם לפני שנה (וכשלעצמו הציע הסדר רגולטורי חסר), ומאז לא ארע .דבר3 ❖ על משרד העבודה לקדם תקנות חדש ות , שיי תנו את הדעת למגוון הסוגיות הדורשות טיפול (כגון היקף קבוצות העובדים שיחוייבו בבדיקה רפואית תקופתית ,קביע ת חובת הדרכה בתכנית שייצור מינהל ,הבטיחות.)הגבלת מכירה של חומרים, הוראות על אופן איחסונם ועוד ו . קשיים בהנפקת תו ירוק למהגרי עבודה שחוסנו כנגד נגיף הקו רונה – עד כה טרם תוקנו כל הליקויים שמקשים ולעיתים אף מונעים ממהגרי העבודה ומחסרי מעמד תושב אחרים להנפיק את התו הירוק. להבנת נו קיימות מגוון של בעיות שמקורן של רובן ככולן נעוץ ככל הנראה, בהיעדר מס ת.ז: החל מפערים בין מספרי הזיהוי השונים של חסרי ה מעמד (אשרה/ו ,יזה/מס קופ"ח מס' דרכון וכיוב'), עבור לביזור החיסונים במתחמים שונים, או אף בקופות חולים שונות , אשר מקשה על איחוד המידע, וכלה בשגיאות בתיעוד בשטח, בעת מתן .החיסון 2 כך למשל נמצא כי מהגרי עבודה נמצאים בסיכון לפתח תחלואה נפשית של פי20% יותר מהאוכ לוסיה הכללית במדינה בה הם נמ צאים (עם תק)נון לגיל .בנוסף נמצא כי הגירה מהווה ג ורם סיכון בלתי-תלוי לסכיזופ ני ר ה ראו למשל: Lindert J et al. 2009. Depression & anxiety in labor migrants & refugees-a systematic review & meta-analysis , Soc Sci Med; Cantor-Graae E, Selten J.P. 2005. Schizophrenia and Migration: A Meta-Analysis and Review.Am J Psych Lurie I. 2009. Psychiatric care in restricted conditions for work migrants, refugees & asylum seekers, Israel 2006. Isr J Psychiatry Relat Sci.; Nakash O, Nagar M, Lurie I 2016. The Association Between Postnatal Depression, Acculturation and Mother–Infant Bond Among Eritrean Asylum Seekers in Israel, Journal of Immigrant and Minority Health. 3 "ראו "ארץ אוכלת יושביה– על הפקרת בריאותם של עובדי ה חקלאות מתאילנד , דוח רל"א וקו ל עוב ד : r.org.il/eretzohelet https://www.ph / הפניות שמגיעות לפתחינו חוזרות על עצמן– נעשה ניסיון להנפיק באתר "הרמזור" של משרד הבריאות, ומש זה כשל והופנו לקול הבריאות– גם שם לא הצליחו לסייע או לקבל מענה ממשי. להבנת נו, ישנה עדיין אופציה להיעזר גם בשירות ייעודי של "ביקוררופא" בהפנייה מ"קול הבריאות", אך מפניות שהגיעו אלינו עולה שגם הם .לא מצליחים לסייע למרבית הפונים ההשלכות שנגר מות מהיעדר תו יר וק למחוסנים חסרי מעמד רבות ומגוונות: כך למשל, נמנע מקשישים להיכנס למפגשים ופעילויות רק בגלל שהמט פ ל/ת שמ ;לווה אותם אינה יכולה להציג תו ירוק כך למשל קטינה שחוסנה ;אך בהיעדר תיעוד ביה"ס מונע ממנה גישה לספרייה מהגרי ומהגרות עבודה שמתע תד ים לט וס לחופשה שנתית באר ץ מוצאם מוצאים עצמם ללא אישור על החיסון, מה שבתורו מקשה עליהם את החזרה לארץ; ,ולבסוף א/נשים שסורבו לקבל בוסטר בהיעדר תיעוד על שני החיסונים הקודמים שקיבל ו ו נענו כי בהיעדר תיעוד עליהם לחזור ולהתחסן פעמיים בטרם יזכו לבוסטר, במילים אחרות – שידרשו לקבל5 מנות ח יסון (!) כדי לזכות בתו .הירוק קבלת תיעוד מסודר על החיסונים והנפקת אישורי החיסון היא זכותם של כל המתחסני ם, ללא הבדל דת, גזע, מין או מעמד אזרחי. היעדר פיתרון מערכתי לבעיות המתמשכות בתיעוד לא רק מקפחת את זכותם- זו של חסרי המעמד אלא גם ע לולה לפגוע בהם ובמאבק הכ ללי במגיפה. ❖ ,על משרד הבריאות לתת את הדעת לבעיות המתמשכות הקשורות בהנפקת התעודות לחסרי המעמד לפעול לפיתר ונן ולמתן מענה יעיל לאלתר . למיד:ע נוסף ד"ר זואי גוטצייט PhD) ( , ,רופאים לזכויות אדם [email protected] z 3682 - 328 - 052 עו"ד אל ,עד כהנא, קו לעובד d.org.il aelad@kavlaove 0819 - 580 - 054