חומר רקע
1
כ"ט בטבת ה
תשפ"ב ,
2
בינואר2022
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח משולב ושאלות
לדיון בוועדת החוקה בי ום22
.
3.1
ב
הצעת
חוק חיסיון טיפול נפשי בהליכים משפטיים
שעניינם עבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א-
2021
/(פ464/21
) – הכנה לקריאה ראשונה
'(דיון מס3)
הצעת החוק שבכותרת, ש
הוצעה בידי
,חה"כ מיכל רוזין
עוסקת בנושא של גילוי חומרים טיפוליים (רשומות של
פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד-
.סוציאלי) הנוגעים לנפגעי עבירה בעבירות מין ואלימות חמורה
לאחר דין ודברים בין המציעה לבין שר המשפטים ונציגי הממשלה, ההצעה שמונחת כעת לדיון כוללת מספר
עניינים
, ש
במרביתם הועבר לקראת הדיון נוסח שגובש בהסכמת גורמי הממשלה הרלוונטיים:
(1
)
הוספת זכות לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה להביע עמדה בפני בית המשפט לעניין ה סרת חיסיון על
;חומרי טיפול נפשי
(2)
;מתן סיוע משפטי בהליך הסרת החיסיון
(3) קביעת ברירת מחדל של דיון בדלתיים סגורות בדיון שבו נשמעת
;ראיה שהוחלט להסיר לגביה חיסיון
(4) הוספת שורה של הגנות הליכיות
ובכללן הבניית שיקול הדעת של גורמי החקירה לגבי המקרים שבהם ניתן
לבקש מנפגעי עבירה לוותר על החיסיון.
ההצעה כוללת נושא נוסף– (5
)
צמצום המבחן המשפטי המשמש היום למסירת ראיה על טיפול נפשי של נפגעי
עבירות מין ואלימות חמורה. נושא מורכב זה
, שלגביו הועברה לוועדה ה,תנגדות מטעמה של הסניגוריה הציבורית
מעורר שאלות מכיוונים שונים, בין היתר לעניין היקף החומר מסוג זה שיימסר להגנה אם
הוא
מצוי כבר בידי
.המשטרה והפרקליטות
.מסמך זה כולל נוסח משולב, בצירוף הערות הייעוץ המשפטי לוועדה, באשר לכל אחד מהנושאים שעל הפרק
בסימון שינויים–
.נוסח שהועבר מהממשלה
בסימון שינויים מודגש –
.הצעות לתיקונים מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה
1
.
תיקון
פקודת הראיות –
שמיעת נפגעי עבירה
לפני הסרת חיסיון טיפולי וברירת מחדל של דיון בדלתיים סגורות
49
.
עדות רופא: (
)א
רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע
אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם
בסוד, אלא אם וית
ר
האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית
צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה
; והוא הדין בא דם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של
.מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא
(
)ב
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות רופא או לעבוד כאמור בסיפה לסעיף קטן
.)(א
(
)ג
,נטען חסיון לפי סעיף זה
,יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות
רשאי הוא לשמעה
ישמע אותה בדלתיים סגורות ,
,אלא אם כן הורה לדון בעניין, כולו או מקצתו
בפומבי.
)(ד
התקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ג) בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם או לסוגי
בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
הסבר:
,לאחר שבית המשפט החליט להסיר חיסיון מראיה מתקיים דיון שבו הראיה נשמעת. כיום ברירת
המחדל היא כי בית המשפט
רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות , ומוצע להפוך את ברירת המחדל כך
שהדיון האמור
יתקיים בדלתיים סגורות
.אלא אם בית המשפט יקבע אחרת
2
)(ה
[ בהליך פלילי
בשלב החקירה ולאחר הגשת כתב האישום],
בעבירת מין או אלימות חמורה
'המנויה בתוספת הראשונה א 'חלק א בחוק זכויות נפגעי עבירה, בטרם יחליט בית המשפט לגלות ראיה
חסויה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), ייתן לנפגע העבירה הזדמנות סבירה בנסיבות העניין
להביע
את עמדתו][/זכות להביע את עמדתו באופן סביר בנסיבות העניין
,בעל פה או בכתב או בכל דרך אחרת
,על פי בחירתו ככל שנפגע העבירה מעוניין בכך; בית המשפט ייתן גם לרופא הזדמנות להביע את
עמדתו כאמור, אם ביקש זאת נפגע העבירה ;
[
בהחלטה לפי סעיף זה ישקול בית המשפט את הפגיעה
שעלולה להיגרם מגילוי הראיה לנפגע העבירה ולשיקומו].
** התיקון
ב סעיף49
לפקודת הראיות
לעניין עדות
רופא
ישוכפל בהתאם להחלטות הוועדה גם לסעיפי
פקודת הראיות העוסקים ב עדות פסיכולוג (סעיף50) וב עדות עובד סוציאלי (סעיף50
.א), שהם זהים
לדיון:
1.
מוצע לשמוע
איך יתקיים הליך הבעת העמדה
?של נפגע העבירה לעניין הסרת החיסיון
2. מ וצע לשמוע
איך ייעשה היידוע
?של הנפגע על זכותו
3
.
מוצע לשמוע הסבר באשר להיעדר הצורך לעגן.מפורשות את האפשרות להביע עמדה גם בהליכים אזרחיים
4.
מוצע לשמוע
מדוע האפשרות להביע עמדה תינתן רק בעבירות מין או אלימות חמורה ?
5.
" האם הנוסח המוצע שנותן לנפגע עבירה
הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו " מעגן באופן
מספק את הזכות להביע עמדה
(באופן
סביר בנסיבות העניין) שהצעת החוק ביקשה לעגן?
6
.
"מוצע לשקול להוסיף את "הפגיעה שעלולה להיגרם מגילוי הראיה לנפגע העבירה ולשיקומו
כשיקול
במסגרת שיקוליו של
בית המשפט
בהחלטה אם להסיר את החיסיון .
7. מוצע לדון באופן החלת ההסדר על קטינים :האם יש לאפשר לקטין לוותר
על החיסיון, ולהביע עמדתו
באופן עצמאי? מאיזה גיל? וכיצד ניתן לתת מענה למקרה שהאחראי על הקטין-
,הנפגע הוא החשוד או הנאשם
?או שהאחראי מצוי בניגוד עניינים בדרך אחרת
תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב-
2002
,
1
קובעות הסדר מיוחד לגבי מימוש זכויות של קטין לפי חוק
זכויות נפגעי עבירה. ככלל, קטין מתחת לגיל14
יכול לממש את זכויותיו רק באמצעות ההורה או
האפוטרופוס; קטין מעל גיל14
יכול לממש את זכויותיו יחד עם ההורה או האפוטרופוס, וגם בלעדיהם. ואם
ההורה נחשד בביצוע העבי רה, או כשיש חשש לניגוד עניינים אחר–
זכויות הקטין ימומשו באמצעות אדם
אחר שהחליט עליו חוקר, לאחר שהתייעץ עם פקיד סעד.
מוצע לבחון מהו ההסדר הראוי לענייננו–
האם יש מקום לאמץ הסדר זה גם לגבי קטינים נפגעי עבירה לפי
הצעת החוק, או שיש לגבש הסדר אחר? לפחות לגבי ה וויתור על החיסיון יש לשקול זאת בזהירות–
מדובר
בוויתור על זכות שיכולות להיות לה השלכות משמעותיות על המשך החקירה וההעמדה לדין ומנגד על הפגיעה
,בפרטיות של הקטין (בעוד שהזכויות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה כוללות היום אפשרות להביע עמדה בלבד
בשלבים שונים של ההלי.)ך הפלילי
הסבר : לפי המוצע, נפגעי עבירה והגורם הטיפולי יוכלו
להביע עמדה
בפני בית המשפט לפני הסרת חיסיון
.טיפולי בעבירת מין ואלימות חמורה, הן בשלב החקירה, והן בשלב שאחרי הגשת כתב אישום
הפסיקה –
הכירה בחשיבות לתת מקום ומשקל לעמדתו של מי שעלול להיפגע מחשיפת מסמכים שיפגעו
.בפרטיותו, אך עד כה דובר על כך רק לאחר שהוגש כתב אישום, ולא בשלב החקירה
בחקיקה –
חוק זכויות נפגעי עבירה מכיר בחשיבות של שיתוף נפגע עבירה בהליך הפלילי ומעניק לו אפשרות
להביע עמדתו בנקודות ציון מסוימות בהליך, אך אין כיום עיגון לאפשרות שלו לטעון באופן ישיר מול בית
.המשפט, בוודאי לא בשלב החקירה, ובמובן זה הצעת החוק היא משמעותית
3
2
.
תיקון
חוק הסיוע המשפטי
2. מתן שירות: לש כת סיוע משפטי
תתן שירות משפטי , לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בענינים ובהיקף שנקבעו
בתקנות, למי שידו אינה משגת לשאת בהם, או
למי שנקבע בתוספת בענינים ובהיקף שנקבעו בה ; השירות יינתן
.על ידי עורך דין מבין עובדי לשכת הסיוע המשפטי או מחוצה לה, או על ידי אדם אחר הכשיר כדין ליתן את השירות
תוספת
(סעיף2
)
11
.
לנפגע עבירת מין לפי סעיפים345
,
346
,)(א347
(א) או (ב) או351
לחוק העונשין, התשל"ז-
1977
, שהוגש
בשלה כתב אישום, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך
מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, וסעיפים3 ו-
4
"לא יחולו; לעניין זה, "הליך פלילי–
לרבות הליך הנוגע
.לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין בנפגע כאמור
11א . לנפגע עבירה כאמור בפרט11
, בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון
ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי סעיפים49
,
50
ו-
0
5
.א לפקודת הראיות
3
.
תיקון
חוק זכויות נפגעי עבירה
8. זכות לקבל מידע על ההליך הפלילי: (א) נ פגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה
.מתנהל הליך פלילי, כפי שיקבעו השרים
(ב) נ
פגע עבירה זכאי לק
בל
מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל
במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש
במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה
או התביע
ה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; השרים יקבעו את ד
רכי
.קבלת המידע ותוכנו
(ג) נ )וסף על הוראות סעיף קטן (ב–
(
1
) נ
פגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השניה יידעו אותו על ש
ל בים בהליך פלילי בקשר
לעבירה שממנה נפגע, כמפורט באותה;תוספת
(
2
) נ
פגע עביר ת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השלישית יידעו
אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע
, לרבו
ת
לענין זכותו לפי סעיפים16
ו-
17
כמפורט
.באותה תוספת
(ד) א ין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה
לידע מתלונן לפי הוראות חו ק.סדר הדין הפלילי
13
. חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני :(א) ב מהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא
ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם
כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כ
די
.להגיע לחקר האמת
(ב) ח קירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על
.כבודו ופרטיותו של הנפגע
13א. זכות ביחס לגילוי ראיה חסויה): (א
חוקר]?[או תובע
לא יבקש מנפגע עבירת מין או אלימות חמורה
לוותר על חיסיון של ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי סעיפים49
,
50
ו-
50
א לפקודת הראיות, ולא
יפנה לבית המשפט בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע
הקצין הממונה
מטעמים שיירשמו, כי הראיה
דרושה][לחלופין: חיונית
כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות
.העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר
לדיון:
מתן סיוע משפטי
יסייע לנפגע העבירה לקבל החלטה מושכלת בשאלת הסרת החיסיון, ויש בכוחו
להפוך
את מעמד
הבעת העמדה של נפגע העבירה ל משמעותי
רו ו עב ב, ו להקנות לנפגע תחושה של משמעות בהליך
הפלילי.
1.
מוצע לשמוע מדוע הסיוע המשפטי יינתן רק?במספר עבירות מין מצומצם
(עבירות אינוס, בעילה אסורה
בהסכמה ומעשי סדום (ללא ניצול יחסי מרות מעל גיל18
,) ות יר עב ו
מין
במ
שפ
חה
,ובידי אחראי על חסר ישע
לפי סעיפים345
,
346
,)(א347(א) או (ב) ו-
351
.)לחוק העונשין
2. מוצע לשמוע מנציגי הסיוע המשפטי האם הם ערוכים לת וספת שבהצעת החוק, ולוודא כי הכוונה לאפשר
)קבלת סיוע משפטי גם לפני הוויתור על החיסיון (ולא רק בשלב הבעת העמדה בפני בית המשפט.
4
)(ב
בטרם יבקש חוקר]?[או תובע
מנפגע עבירת מין או אלימות חמורה לוותר על חיסיון של ראיה כאמור
בסעיף קטן (א), יידע או תו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר לשקול את עמדתו ולקבל את הסיוע
:המשפטי שהוא זכאי לו
(
1
)
בדבר זכותו שלא לוותר על חיסיון הראיה ולהביע את עמדתו בפני בית המשפט כאמור
בסעיפים49
,)(ה50
(ה) או50
;א(ה) לפקודת הראיות, לפי העניין
[(
2
)
בדבר משמעות הוויתור על החיסיון וגילוי הראיה, בדבר יכולתו לוותר על חיסיון רק
ביחס לחלק מהראיה, ובדבר משמעות אי הסכמתו לוותר על החיסיון, לרבות האפשרות שלא יהיה אפשר לגבש
;די ראיות להגשת כתב אישום]
(
3
)
בדבר זכאותו לסיוע משפטי בהתאם לפרט11
.א לחוק הסיוע המשפטי
)(ג השרים
,יקבעו את המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה[
ובלבד שיינתן לו
זמן סביר בנסיבות העניין לשקילת עמדתו ולקבלת סיוע משפטי שהוא זכאי לו].
תו ספת
שלישית
(ס עיף8
()(ג2
))
הש
לב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע
1.
ש
ם החוקר שמונה כאחראי על חקירת ה
ע
בירה;
הגוף החוקר
1
.א בקשה להסרת חיסיון מראיה לפי סעיפים49
,
50
או
50
א לפקודת הראיות, הודעה על זכויותיו בנוגע
,לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה
ולגבי נפגע עבירת מין כאמור בפרט11
א לתוספת לחוק
הסיוע המשפטי, התשל"ג–
1972
–
גם זכותו
לקבלת
[ייצוג
], ייעוץ וסיוע משפטי לפי אותו פרט
הגוף
החוקר או התובע
לדיון:
1
.מוצע לשמוע התייחסות באשר לאופן הטיפול של כלל הגורמים המעורבים בשלב בקשת הוויתור מהנפגע
–
מי יוצר קשר עם
הנפגע ובאיזה שלב?
האם
הוא עובר הכשרה מיוחדת ל חקירות של נפגעי עבירות מין? האם
יש?מקרים שבהם מוציאים צו למסירת החומר ישירות מהגורם הטיפולי בלי לבקש לפני כן ויתור מהנפגע
2
.
" מוצע לבחון האם די בכך שהראיה
דרושה
כדי להגיע לחקר האמת", או שיש מקום לקבוע כי יתבקש גילוי
" רק של ראיה שהיא
חיונית כדי להגיע לחקר האמת", בדומה למבחן המצוי כבר היום ל גבי האפשרות לחקור
מתלונן בעבירות מין על עברו המיני (לפי
סעיף13
לחוק זכויות נפגעי עביר.)
3
.מוצע לשקול לקבוע חובת מתן הסבר לנפגע כדי לסייע לו בקבלת
החלטה מושכלת לעניין הוויתור על החיסיון
(למשל, בדומה להמלצות ועדת ברלינר– יידוע של הנפגע בדבר משמעות הוויתור
על החיסיון, על יכולתו לוותר
.)על חיסיון רק ביחס לחלק מהראיה, ועל משמעות אי הסכמתו לוותר על החיסיון
4
.מוצע לבחון אם יש מקום לקבוע כי בקשה לגילוי ראיה חסויה על טיפול נפשי,, שנעשית בניגוד לעמדת נפגע
תתאפשר
רק באישור של גורם בכיר
,)(במשטרה או בפרקליטות או רק במקרים חריגים,
וזאת כדי לתת ביטוי
למשקל המשמעותי שיש לתת לסירוב נפגע העבירה.
הסבר: התיקון בחוק זכויות נפגעי עבירה עוסק
בשלב שבו
הנפגע
מוותר על חיסיון חומרי הטיפול הנפשי
בשלב החקירה .
ההצעה כוללת הבנייה של שיקול הדעת של גורמי החקירה לגבי המקרים שבהם ניתן לבקש
,)מנפגע עבירה לוותר על החיסיון (רק כשהראיה נדרשת לחקר האמת, בהיקף גילוי שאינו עולה על הנדרש ועוד
חובת יידוע של הנפגע על חלק מזכויותיו, ומתן זמן סביר שבו יוכל.להיוועץ בסיוע המשפטי ולקבל החלטה
5
4
. תיקון
פקודת הראיות – צמצום המבחן לגילוי ראיה חסויה
49
. עדות רופא: (
א) רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך
עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון
שישמרם בסוד, אלא אם וית
ר
האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש
לא לגלותה ; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של מוסד רפואי או בצוות המקצועי
העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר.שנמסר לרופא
(א1
)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בהליך פלילי שבו
הוגש כתב אישום
בעבירת מין או אלימות חמורה
'המנויה בתוספת הראשונה א 'חלק א בחוק זכויות נפגעי עבירה ובו
מתבקש על ידי ההגנה
גילוי ראיה על
דבר הנוגע לטיפול נפשי שנתן רופא לנפגע עבירה, הרופא לא חייב למסור
ראיה על דבר הנוגע ל
נפגע העבירה
שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל
מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר
נפגע העבירה על ה
חסיון או ש מצא בית המשפט כי הראיה עשויה
להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה ובכלל זה על
הפגיעה שעלולה להיגרם מגילויה לנפגע העבירה ולשיקומו; או שהיא חיונית להגנת הנאשם.
הסבר: לפי פקודת הראיות , כדי להסיר חיסיון מראיה ממסמכי טיפול (של פסיכיאטר, פסיכולוג ועו"ס), על
בית המשפט לבחון
אם "
"הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה .
הפסיקה בוחנת איזון זה
,יחד עם מבחני הרלוונטיות של הראיות ונפסק כי חומרי טיפול נפשי של נפגעי עבירות
מין יימסר
ו להגנה,, גם כשיש בכך פגיעה בזכות לפרטיות אם מדובר בחומר חקירה מובהק ,
או כאשר"
ברי כי
קיימת
אפשרות סבירה כי יש בחומר להועיל לנאשם "
(בש"פ8252/13
שיינר .)
,(למבחן זה יש וריאציות דומות
"כגון: "יסוד סביר כי החומר יועיל להגנת הנאשם", או "יסוד סביר להניח שהחומר עשוי לעזור להגנת הנאשם
וזו נוסחת האיזון
המקובלת . אף שיש פסיקה שנקטה במבחן מחמיר יותר מכך, לפיו עיון בתרשומות הנוגעות
למתלונן או למתלוננת שנערכו במסגרת הל יך טיפולי "ראוי שיהיו
אך במקרים חריגים , כאשר ברור לבית
המשפט
שיש בהן להשליך באופן ממשי על הגנתו של הנאשם" (
בש"פ8555/06
פלוני).
לפי המוצע , בשלב המשפט
ייקבע מבחן מצומצם יותר
ולפיו
החיסיון יוסר אם יתקיים אחד משניים :
(א) החומר
חיוני להגנת הנאשם , או (ב) אם יש בחומר תועלת להגנה (גם אם אינו חיוני), ובנוסף שמידת התועלת להגנה
עולה על הנזק שבגילוי החומר החסוי.
:לדיון מוצע לדון
ב
מבחן להסרת החיסיון בשלב המשפט (סעיף קטן (א1
)) המוצע–
המבחן שמוצע לאמץ קבוע היום בפקודת הראיות לעניין גילוי חומרים שהוצאה לגביהם תעודת חיסיון לטובת
'הציבור או מטעמי ביטחון המדינה (ס44
ו-
45
.)לפקודה
.א
מוצע לבחון האם אותו מבחן מצמצם מתאים גם לגבי הסרת חי
סיון ממסמכי טיפול נפשי בעבירות מין?
מצד אחד , השיקול של ביטחון המדינה הוא אינטרס כללי ורחב היקף במיוחד, ויש לו השלכה משמעותית על
המדינה וכלל תושביה. הסרת חיסיון זה עלולה לחשוף מקורו ת, לגלות שיטות פעולה של רשויות חקירה ולחשוף
,סודות מדינה תוך גרימת סיכון לחיי אדם –
ומכאן המעמד המיוחד שניתן לחיסיון. בנוסף, החסיונות
הביטחוניים אי
נם אוטומטיים, וכדי שהחומר ייחסה הוא נבחן באופן פרטני ושר חות ם על תעודת חיסיון
ייעודית לגביו .), ועל כך נקבע גם הליך ביקורת שיפוטית ייחודי (חלקו רק בפני שופט של בית המשפט העליון
מצד שני , טיפול נפשי לנפגעי עבירות מין הוא חיוני לשיקומם בשל הפגיעה הנפשית הקשה שנלווית לפגיעה–
ומכאן האינטרס החשוב בחיזוק המעמד שניתן לחיסיון
זה . גם צמצום האפקט המצנן מפני הגשת תלונות
ב
עבירות מין הוא אינטרס חברתי משמעותי ביותר . בנוסף, אין מדובר בהטלת חיסיון מוחלט, אלא בהנחיה
לבית המשפט לתת משקל רב יותר לחיסיון זה. בית המשפט עדיין נדרש לאזן בין זכות נפגע העביר ה לבין זכות
.הנאשם לנהל את הגנתו
ב. האם די בהסדרת המבחן שיחול בשלב זה לגבי בקשות של ההגנה (כפי שמוצע), או שיש להסדיר במפורש
גם מקרה שבו הפרקליטות היא זו שמבקשת את החומר הח?סוי, בשלב המשפט
6
(א2
)
(
1) החלטה ב בקשה להסרת חסיון שהוגשה
על ידי הרשות החוקרת במהלך החקירה
הפלילית בעניין
'עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בתוספת הראשונה א 'חלק א בחוק,זכויות נפגעי עבירה
תתקבל לפי סעיף
)קטן (א ;הורה בית המשפט על גילוי הראיה, היא תימסר לצורך החקירה והחלטה על העמדה לדין.
(
2
)בעת הגשת כתב האישום
יעמיד תובע
לעיונו של נאשם ראיה שבית המשפט הורה על גילויה לפי סעיף זה
:והיא אחת מאלה
(א) ראיה הדרושה להוכחת
האשמה;
(ב) ראיה חיונית להגנת הנאשם;
(ג) ראיה ש
עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה
ובכלל זה על הפגיעה שעלולה להיגרם מגילויה לנפגע העבירה ולשיקומו;
(
3
) בקשה
של נאשם
לעיין בראיה לפי סעיף זה תוגש לפי סעיף קטן (א1
.)
1. מוצע לדון במבחן להסרת החיסיון בשלב החקירה (ס
"ק (א2)(1)
)המוצע–
לפי המ
וצע בס"ק (א2)(1
), הסרת החיסיון בשלב החקירה לבקשת
המשטרה או הפרקליטות , תיעשה לפי מבחן
" האיזון הכללי של פקודת הראיות (אם
הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענ
י"ן שיש לא לגלותה.)
.זהו למיטב הבנתנו המצב גם היום אך לכך מוצע להוסיף
כי "
הורה בית המשפט על גילוי הראיה, היא תימסר לצורך
החקירה והחלטה על העמדה לדין"
.
?א. מוצע לשמוע מה משמעות התוספת המוצעת
האם יש צורך בהוספת מבחן זה רק לגבי הסרת חיסיון מחומר
טיפולי בעבירות מין ו?אלימות, והאם לעמדת הממשלה יחול מבחן שונה לגבי כל שאר העבירות שאינן מנויות כאן
.ב
ככל שיש צורך בקביעת הוראה זו, למיטב בדיקתנו זו הפעם הראשונה שמוצע לעגן את המבחן שלשמו נתפסות
ראיות ,בשלב החקירה ומוצע לוועדה לשקול–
האם זהו המבחן המתאים
שמשקלל את כל האינטרסים שעל
?הפרק .)(ניתן לחשוב על אינטרסים שונים כגון חקר או גילוי האמת, האינטרס הכללי במניעת עבירות ועוד
2. מוצע לדון במבחן ל מסירת חומרי טיפול בעת העברת חומר
חקירה לנאשם (ס"ק (א2
()
2) ו-(3
)) המוצעים–
סעיף74
לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר היום את זכות העיון בחומר חקירה,. לפי הסעיף
,עם הגשת כתב אישום
הנאשם והסניגור רשאים לעניין בחומר החקירה הנוגע לאישום. הפרשנות למונח "חומר חקירה" רחבה מאוד
וכוללת כל חומר הקשור במישרין או
בעקיפין לאישום, גם בפריפריה שלו ,. לצד זאת
לגבי חומר ש גילויו פוגע
בחיסיון מטפל-מתלונן בעבירות מין,
,הנטייה בפסיקה להורות על גילוי היא פחותה בשל הפגיעה בפרטיות ובכבוד
והמבחן שלפיו יוחלט אם למסור את החומר להגנה הוא""אפשרות סבירה כי יש בחומר להועיל לנאשם.
.א
מוצע לבחון מה היקף החומר
שבידי הרשות החוקרת ו
שיימסר להגנה?
האם יש להותיר את היקף הגילוי כפי
שהוא כיום (מבחני רלוונטיות
עם
צמצום של הפסיקה), או ש
יש ל
קבוע מבחן מצמצם יותר כפי שמוצע?
.ב
מוצע לבחון מה היחס בין
ס"ק (א2
()
2) ו-(3) המוצעים לבין זכות העיון בחומר חקירה
שבסעיף74
האמור?
-
אם הכוונה שהיקף העברת חומר טיפולי להגנה ייקבע לפי המבחן החדש שמוצע בפקודת הראיות, האם יש לקבוע
באופן ברור את העדיפות שלו על זכות העיון שבסעיף74
?
- מה המשמעות של ס"ק (א2
()
3
" ) המוצע לפיו
בקשה
של נאשם
לעיין בראיה לפי סעיף זה תוגש לפי סעיף קטן (א1
)
?"
האם הכוונה
לאפשר
הליך חדש של בקשה להסרת חיסיון מראיה, בדומה לדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי
סעיף46
לפקודת הראיות (ש
ם
?)דן בית המשפט בעתירה לגילוי ראיות שהוצאה לגביהן תעודת חיסיון
-
ככל שהחלטת התובע על היקף העיון בחומר הטיפולי תהיה מעתה מכוח הסעיף החדש בפקודה (ולא מכוח סעיף
74
לחסד"פ), עולות שאלות נוספות שיש להידרש אליהן, כגון?מה יהיה הליך ההשגה על החלטה זו ;
איזה מותב
שיפוטי ידון?בכך
)(השופט שדן בתיק או שופט תורן., ועוד
.ג ס"ק (א2)
המוצע עוסק רק במצב שבו הראיות על החומר הטיפולי נמצאות בידי התובע לאחר שבית המשפט
,הסיר את החיסיון מעליהן ומוצע
לשמוע
מה
לעמדת הממשלה צריך להיות הדין במקרה ש הראיות מצויות בידי
התובע מאחר ש?נפגע העבירה ויתר על החיסיון (
והאם.)יש צורך להסדיר גם מצב זה במפורש בחקיקה