חומר רקע
)ועדת חקיקה (פלילי
:יו"ר הועדה
עו"ד טליה טוני גרידיש
עו"ד נחשון שוחט
עו"ד גד זילברשלג
עו"ד גלית רוטנברג
: מ"מ
עו"ד שאדי דבאח
: סגן
עו"ד חיה ציון זכאי
עו"ד זאב לקט
,ת"א'כט
,בטבת תש
פ"ב
02.01.2022
לכבוד
מר גלעד קריב
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת החו
קה, חוק ומ
שפט
כנסת ישראל
ירושלים
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק חיסיון על טיפול נפשי בהליכים משפטיים שעניינם עבירות מין
(תיקוני חקיקה), השתפ"א-
2021
נייר עמדה
אנו מתכבדים להגיש לעיונכם נייר עמדה מטעם ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין ,בישראל
.המתייחס להצעת החוק שבנדון
רקע:
1.
מטרתה של הצעת חוק זו היא לצמצם את המקרים בהם חומר רפואי משפטי בהליכים
משפטיים שעניינם עבירות מין יועבר לעיונו של הנאשם, תוך מתן משקל
משמעותי וניכר
.לשיקולים של פרטיות וצמצום הפגיעה במתלוננים
2.
,עם זאת
כבר בפתח הדברים יצוין , כי בניגוד לאמור בדברי ההסבר להצעת החוק הפרטית
,(אשר עברה כבר שינויים), המבחן אשר חל היום, הלכה למעשה ובהתאם להלכה הפסוקה
הינו מבחן מצמצם עד מאוד, לעיתים
התחושה כי כבר
ה יום מדובר במבחן מצמצם יתר על
המידה, גם כאשר הדבר פוגע, ל
א פעם , בזכויות
חשודים ו
נ .אשמים
3.
עבירות מין הן בעלות מאפיינים י
י חודיים. מאפיינים
י
יחודיים אלו,
הובילו את הפסיקה
במהלך השנים ליצור
מצב ראייתי ייחודי לעבירות מין. מצב ייחודי זה נקרא בפסיקה
"מובלעת ראייתית". מובלעת ראייתית זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בכללים שנתגבשו
בפסיקה והקלו על יכולת ההוכחה של עבירות מין, כמו כלל "חזק" יותר של אי התערבות
בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית; לא מדקדקים
בסתירות ובאי דיוקים בגרסת
המתלוננת; אין בכביש
ת
העדות כדי לפגום במהימנות גרסת המתלוננת; אין בהתנהגות 'לא
רציונלית' לכאורה של המתלוננת כדי לפגום במהימנות גרסתה; אין בהתנהלות לא
רציונלית של מבצע העבירה כדי לפגום במהימנות גרסת המתלוננת; הרחבת החריגים של
עדות
שמיעה; מאפיינים ייחודיים ואף סותרים של התנהגויות מתלוננת בעבירות מין ;
הטלת הגבלות על אופן ניהול החקירה הנגדית; כרסום בדרישת הסיוע כתוספת ראייתית
בהקש
ר
ים שונים
.ועוד
4.
המצב הראייתי הייחודי
ש חל כאשר מדובר בעבירות מין בלבד, מעמיד מלכתחילה את
הנאשם ואת יכולת ה הגנה שלו, במצב קשה הרבה יותר מאשר בעבירות אחרות. דברים אלו
יפים, אף ביתר שאת, שעה ש ,ברוב תיקי עבירות המין עדותה של המתלוננת היא הראיה
המרכזית במשפט ולעיתים
אף
.היחידה
בית המשפט נדרש להכריע על בסיס קביעות
מהימנות ,והקושי לאזן בין דאגה למצבם הנפשי של המתלוננ ים ופרטיותם, לבין האפשרות
.של חשודים ונאשמים להתגונן כנגד חשדות ואישומים קשים, מתחדד במלוא עוזו
5.
על רקע האופי הייחודי של עבירות המין, כפי שתואר לעיל, המידע הטיפולי בעניינם של
המתלוננים, משמש במקרים רבים ראיה משמעותית לרוב לחיזוק התלונה, אך לעיתים
לערעור אמינותה. במרבית המקרים, כאמור, המידע הטיפולי יש בו אך לחזק את התלונה
.ולא להחלישה
דווקא בעבירות מין
, ישנה חשיבות למידע בדבר מצב
ם
הנפשי של מתלוננים
.אם לצורך ביסוס הראיות בתיק ואם לצורך מניעת הרשעות שווא של חפים מפשע
המבחן להסרת חסיון טיפולי בעבירות מין
6.
המבחן הקבוע בסעיף49-51
,לפקודת הראיות כיום מהווה מבחן איזון כללי שההלכה
הפסוקה במהלך השנים, יצקה לו תוכן מצמצם מאוד ויצרה נוסחת איזון ומבחנים
משפטיים המשמשים לבחינת הסרת החיסיון.
מבחנים אלו מצמצמים מאוד את המקרים
בהם מועבר חומר רפואי–
נפשי–
.טיפולי של המתלוננים לידי הנאשם
7.
הצעת החוק הנוכחית מבקשת
לצמצם את המבחן הקיים כיום ו לקבוע כמבחן איזון
להסרת חיסיון טיפולי את המבחן הקבוע היום בסעיפים44-45
לפקודת הראיות ומתייחס
.לחיסיון לטובת הציבור או ביטחון המדינה
8.
מבחן האיזון המצמצם ,להעברת חומר טיפולי נפשי של מתלוננים נקבע בצורה מ פורטת
בבש"פ8252/13
מדינת ישראל נ' שיינר
:(להלן""בש"פ שיינר):
"למרות שנקודת המוצא היא של גילוי רחב, על
פי פוטנציאל ההגנה של הנאשם
ואפילו בפריפריה של האישום, לא כך כאשר מדובר בפגיעה בזכות החוקתית של
המתלוננת לפרטיות ולכבוד. במקרה כאמור, בחינת הרלבנטיות ובחינת הזיקה
בין החומר לפוטנציאל ההגנה של הנאשם נעשית יותר בקפידה מאחר שיש לאזן
בין זכויות המתלוננת לזכויות הנאשם למשפט הוגן... כך שבמקרה של התנגשות
.בין זכות הנאשם לזכות המתלוננת, נוסחת האיזון היא זהירה יותר
נוסחת האיזון: כאשר האפשרות כי זכות הנאשם למשפט
הוגן תיפגע היא רחוקה
ובלתי משמעותית, יש ,משקל לזכויות המתלוננת. הצד השני של המשוואה הוא
כי כאשר מדובר בחומר חקירה מובהק או כאשר ברי כי קיימת אפשרות סבירה
כי יש בחומר להועיל לנאשם, יורה בית המשפט על גילוי החומר, גם על חשבון
פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים".
,מבחן איזון זה נקבע גם קודם לכן בשורה של פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון
'ר בג"ץ9264/04
'מדינת ישראל נ' בית המשפט השלום בירושלים ואח
(המכונה '
בג"ץ
היומנים'
) בפסקה13
לפסק הדין
וכן
פסקי הדין וההחלטות
המופיעים שם ובהחלטות רבות
שניתנו לאחר בש"פ שיינ.ר
9.
מבחן האיזון המצמצם המיושם כיום, בהתאם להלכה הפסוקה, הוא כי כאשר יש צד
,שלישי שעשוי להיפגע מחשיפת החומר תגבר הנטייה של בית המשפט לא לסווג את החומר
מלכתחילה, כחומר חקירה. גם כאשר בית המשפט סבור שייתכן כי יש בחומר כדי להועיל
או לסייע להגנת הנאשם, החומר לא
נמסר לנאשם
,מיד
אלא נמסר תחילה לעיון בית
.המשפט בלבד, שבוחן אם להעבירו להגנה
גם כאשר בית המשפט מוצא כי יש בחומר
כדי להועיל להגנת הנאשם
, ה וא מבצע איזון
,נוסף ומורה על חשיפה של החומר באופן מידתי וכמעט בכלל המקרים יועבר רק חומר
חלקי ונקודתי (עמודים בודדים מכ לל החומר ולעיתים אף מספר משפטים בלבד מתוך
)המסמך
, שלא מעבר לנדרש להגנת הנאשם ותוך נקי
ט ה באמצעי זהירות לבל ידלוף המידע
.האישי מחוץ לאולם בית המשפט
10
. עוד חשוב לציין, כי הפסיקה קבעה כי ,, ככלל
בקשה להסרת חיסיון של רופא-
,מטופל
( תיעשה בפני המותב הדן בתיק עצמו
בהתאם ל סעיף108
לחסד"פ), קביעה אשר יש בה
אפקט מצנן להגשת בקשות מעין אלו, שכן, לרוב, המסמכים הטיפוליים של מתלוננים, אך
מחזקים את תלונת המתלוננים ולא להיפך, ושעה שהמותב הדן בתיק נחשף אליהם, הרי
שיש בכך, באותם מקרים, להחמיר את מצבו הראייתי–
.משפטי של הנאשם
לכן,
,השימוש בכלי זה של בקשה להסרת חיסיון לעניין מסמכים טיפוליים של מתלוננים
נעשה ממילא במשורה על ידי ההגנה וגם אז לנאשם ישנן משוכות גבוהות, ו יש הסוברים
ש ,במקרים רבים אף גבוהות מדי ,לעבור.כדי לקבל חומר טיפולי של מתלוננים
11
.
ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין, סבורה כי
מבחן האיזון
המיושם היום, ממילא
הסיט את נקודת האיזון לטובת ,זכויות המתלוננים בתיקי עבירות מין ומהווה מבחן
מחמיר לזה שנקבע בחקיקה.
12
.
המבחן המוצע בהצעת החוק, משווה את המבחן
לבחינת
הסרת חיסיון טיפולי למבחן
ה קבוע
בהתייחס ל תעודות חיסיון לטובת הציבור או
ביטחון המדינה
(בהתאם לסעיפים
44-45
לפקודת הראיות). לגישת ועדת החקיקה )(פלילי של לשכת עורכי הדין, המבחנים
לגילוי ראיה חסויה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה או בעניין
ציבורי חשוב אינם מתאימים לאיזון הנדרש
ביחס להסרת חיסיון טיפולי בעבירות מין
.ואלימות
13
.
ראשית, חיסיון לטובת ביטחון המדינה או לטובת אינטרס
ציבור
י
מתייחסים להגנה על
.אינטרסים רחבים ביותר והם בעלי מעמד מיוחד חלק גדול מהחסיונות שמוצאים לטובת
אינטרסים רחבים, מתייחסים לראיות שנועד למנוע חשיפת שיטות ו אמצעי חקירה, או
מנגנונים בעלי חשיבות ציבורית ולרוב אינם נוגעים לעובדות המיוחסות לנאשמים. לעומת
זאת, חומר נפשי-
רפואי–
טיפולי, יש בו כדי להשליך לא פעם, על עובדות כתב האישום ועל
.שאלות של מהימנות
הפרוצדורה להוצאת תעודת החיסיון שונה גם היא מהותית מחיסיון טיפולי, שאינו עובר
את הבחינה הפרטנית שנעשית בהתייחס לחסיונות למען אינטרס ציבוריים רחבים. חיסיון
לטובת האינטרסים הציבוריים הרחבים
ניתן , לאחר בחינה קפדנית ודקדקנית שנעשית על
ידי גורמי החקירה והתביעה , כך שממילא החומר החסוי מצומצם מלכתחילה ועבר ביקורת
של מספר.גורמים
בעניין חיסיון טיפולי, בהרבה מקרים, החומר כלל לא מצוי בידי גורמי
החקירה או התביעה ויש חשש ממשי שחומרים אשר יש בהם כדי להועיל להגנת הנאשם
.כלל לא יתגלו
גם
לאחר מכן, קיימת אפשרות בקרה ופיקוח של בית המשפט על החיסיון האמור , כאשר
לשם כך נקבעו סדרי דין .ייחודיים לעתירה לגילוי ראיה חסויה תחת תעודת חיסיון
14
.
שנית, נקודת המוצא בהתייחס לתעודות חיסיון לטובת ביטחון ,המדינה או אינטרס ציבורי
היא כי יש לצמצם, מלכתחילה, ככל שניתן, את החומר אותו יש לחסות,
לרמה המינימלית
האפשרית ויש לחשוף בפני הנאשם כל חומר (גם אם ח לקי), שגילויו לא יגרום לפגיעה
.באותם אינטרסים
כך שממילא נקודת המוצא ב
שימוש ב שני סוגי חסיונות אלו (חיסיון
)לטובת ביטחון המדינה או לטובת אינטרס ציבורי לעומת חיסיון טיפולי הינה שונה
.בתכלית
15
.
בבש"פ8815/15
,סעד נ' מדינת ישראל התייחס בית המשפט העליון לאבחנה בין גילוי
ראיה חסויה לפי סעיף44
או45
לפקודת הראיות לבין גילוי חומרים שחלים עליהם
:חסיונות רפואיים ופסיכולוגיים וקבע
"תעודת חיסיון ניתן להוציא בשני מקרים: כאשר מדובר בראיה שגילויה עלול
לפגוע בב
י
טחון המדינה או ביחסי החוץ שלה (
חיסיון לטובת המדינה–
סעיף44
לפקודת הראיות), או שגילויה עלול לפגוע בעניין ציבורי חשוב (חיסיון לטובת
הציבור–
סעיף45
). נוכח רגישותם של חסיונות אלה וחשיבותם הציבורית
נקבעה בפקודת הראיות פרוצדורה מיוחדת (עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף44
תידון בפני שופט בית המשפט העליון, ועתירה לפי
סעיף45
תידון בפני המותב
הדן בתיק העיקרי), מה שאין כן בענייננו. יתר על כן, תכלית החסיונות על פי
תעודת חיסיון, וכן האינטרסים המוגנים, שונים ביסודם מ
א לה העומדים בבסיס
חסיונות אחרים. לבסוף, נזכור כי ביחס לראיות חסויות על פי תעודת חיסיון לפי
סעיף44
לפקודת הר איות, קבע המחוקק שהדיון ייערך בפני ערכאה שאינה דנה
בתיק העיקרי כל עיקר–
."בית המשפט העליון
16
.
,כמו כן ומעבר לכך, שהמבחן החל על חסיונות למען אינטרסים חברתיים, אינו תואם
בתכליות שלו את המבחן שיש להחיל על חסיון טיפולי/רפואי/נפשי, הרי ש אימוץ המבחן
המוחל בסעיפים
44
ו-
45
,לפקודת הראיות בהתייחס לחיסיון טיפולי
יעביר בהכרח אמירה
ברורה לבתי המשפט כי יש להסיט את נקודת האיזון, כמעט באופן מוחלט, ל טובת זכויות
,מתלוננים,שכן בכך יאמר המחוקק
שהמבחן
אשר מיושם
,היום, אינו מצומצם דיו
אמירה
ו שו עדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי
הדין אינה שותפה ל
ה . מצב דברים זה, בהכרח
יוביל לפגיעה בזכות הנאשמים להליך הוגן וב סיכון מפני
הרשעות שווא .
17
.
ההבחנה בין ראיה חיונית לבין ראיה שעשויה להועיל להגנת הנאשם, אשר קיימת בהצעת
החוק המוצעת, אינה הולמת
את ההגנה הראויה לחשודים ולנאשמים בהליך הפלילי
ל
שמי רה על הליך הוגן ולמניעת הרשעות שווא. ראיה חיונית, הינה ראיה, אשר מבחינה
אובייקטיבית יש בה פוטנציאל מזכה ובה לבדה יש כדי לעורר ספק באשמת הנאשם. לעומת
זאת, ראיה שעשויה להועיל להגנת הנאשם, הינה ראיה משמעותית להגנת הנאשם, אשר
בשילוב מערך הראיות הכולל ייתכן שיה .יה בה כדי להוביל לזיכויו
18
.
,שעה שמדובר בזכויות נאשם להליך הוגן ולמניעת הרשעת חפים מפשע אין מקום לערוך
אבחנה בין ראיה חיונית לבין ראיה שעשויה להועיל להגנת הנאשם, שעה שבשני המקרים
)יש מקום לחשוף את הראיה (או חלקה , שכן בשני המקרים הראיה יכולה להוביל לזיכויו
של נאשם ודי בכך כדי להורות על חשיפתה .
הדברים גם נקבעו בהלכות בית המשפט העליון
,באופן ברור כאשר נקבע ,כי גם בהחלת מבחן האיזון המצמצם והמחמיר כאשר ברי כי
,קיימת אפשרות סבירה כי יש בחומר להועיל לנאשם, יורה בית המשפט על גילוי החומר
.גם על חשבון פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים
הדבר מתחייב בהליך הפלילי, שכן אחרת אנו עלולים להגיע למדרון חלקלק, שיהיו
מקרים, בה
ם ראיות שעשויות להועיל להגנת הנאשם, לא י ועברו אליו בשל מבחן איזון
מחמיר מאוד, שנותן עדיפות ברורה לפרטיותם של צדדים שלישיים על חשבון אפשרות
.סבירה וממשית כי יהיה בראיה, בשילוב מערך הראיות הכללי, להוביל לזיכויו של נאשם
מצב דברים כזה, חותר תחת תכלית המשפט הפלילי וזכויות יסוד בו להליך הוגן , לחקר
האמ
ת
.ולמניעת הרשעות שווא
19
.
)ועדת חקיקה (פלילי ,סבורה כי יש מקום לעגן את המבחן שנקבע בפסיקה במהלך השנים
ואשר נותן משקל ניכר, ובצדק,
,לזכויות מתלוננים בעבירות מין אך מן הצד השני, לא רומס
את זכויות הנאשם להליך הוגן ומטרתו למנוע הרשעות שווא .
נוסחת האיזון שנקבעה
.בפסיקה הינה קיומה של אפשרות סבירה שתהא בחומר תועלת להגנת הנאשם
20
.
בבש"פ
שיינר
קבע בית המשפט העליון (כבוד השופט עמית), את מבחן האיזון, שהינו
מצמצם והדוק ויש בו ל העניק הגנה מוגברת לפרטיותם של המתלוננים מחד ולזכויות
הנאשם
, שעה שיש אפשרו
ת
,סבירה שהחומר יועיל להגנתו
:מאידך
"באיזון בין האינטרסים יש לקחת בחשבון כי חיסיון מטפל-
מתלוננת הוא אמנם
יחסי אך אינו פרוץ לכל רוח. הסרת החסיון צריכה להיעשות בזהירות וברגישות
ובמ
י דתיות, בהתחשב בכך שזכותה של המתלוננת לכבוד ולפרטיות היא
ז כות
יסוד חוקתית. בח
שיפת החומר לעיני בית ה משפט בלבד, יש כדי להפחית
.בעוצמת הפגיעה אך לא לאיינה עם זאת, זכותה של המתלוננת לפרטיות אינה
גוברת א-
פריורי על זכותו של הנאשם להליך הוגן, וככל שהנאשם יצביע על
קיומו של יסוד סביר להניח שהחומר עשוי לעזור להגנתו–
בית המשפט יורה על
גילוי."ו
21
.
ועדת החקיקה )(פלילי של לשכת עורכי הדין סבורה, כי יש מקרים בהם החלת מבחן
,מצמצם מדיי ,כבר בשלב החקירה עלול במקרים מסוימים לפגוע גם בזכויות המתלוננים
ובאינטרס שלהם (
במצב בו
המתלוננים אינם נותנים הסכמה לו
ו)יתור על החיסיון , שעה
שעל התביעה להחליט אם להגיש כתב אישום אם לאו, יש לרוב במסמכים טיפוליים של
המתלוננים, אך כדי לחזק את תלונתם והעדרם יכול אף להוביל להחלטה שהתשתית
הראייתית הקיימת דלה וחסרה ואינה מאפשרת הגשת כתב אישום, שעה שאם היו אותם
מסמכים בפני גורמי התביעה, היה בכך ל
הוביל להחלטה אחרת או לחילופין , להוביל
להחלטה
על
הגשת כתב אישום על בסיס תשתית ראייתית חסרה ודלה .
22
.
,לפיכך ,יש מקום לקבוע מבחן לפיו שעה שמדובר בחומר חקירה מובהק או שקיימת
אפשרות סבירה
שהחומר ה טיפולי- רפואי עשוי להועיל להגנת הנאשם
אזי יוסר החיסיון
ו
החומר (גם
)אם באופן חלקי יועבר ל
ידי
.הנאשם
23
.
בהתייחס לשלב החקירה, הרי שהמבחן המוצע מאזן בין בירור האמת לבין הפגיעה העלולה
להגרם מחשיפת החומר לנפגע העבירה ושיקומו. בשלב החקירה, לבירור האמת מעמד
בכורה באופן ברור וחד משמעי על פני כל אינטרס אחר. כל תכליתה של החקירה הפלי לית
היא להגיע לחקר האמת. לפיכך, שעה שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה בפני
רשות החקירה נדרש לשם בירור האמת, די בכך כדי לקבוע כי יש להסיר את החיסיון וגילוי
החומר. אין כל מקום, במצב בו החומר נדרש לבירור האמת, לערוך איזון עם הפגיעה
שעלולה להיגרם לנפגע הע
בירה ושיקומו
, שכן יש באיזון כזה,, בנסיבות מסוימות
לפגוע
בהכר ח
בבירור האמת .
הזכות להבעת עמדת נפגע העבירה לפני הסרת החיסיון והזכות לסיוע משפטי
:בהליכים אלו
24
.
ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין מברכת על ההצעה להרחבת הזכאות לסיוע
.משפטי לנפגעי עבירה כבר משלבי החקירה בהליך הפלילי
25
.
גם ,כיום
למשטרה אין יכולת לקבל מסמכים רפואיים-
טיפוליים של מתלוננת ללא ויתורה
על החיסיון. ועדת החקיקה בוודאי שאינה מתנגדת כי נפגע ה עבירה יקבל ייעוץ משפטי
טרם קבלת החלטתו על הסרת החיסיון אם לאו.
26
.
,עם זאת ועדת החקיקה )(פלילי ,של לשכת עורכי הדין סבורה
כי אין מקום לאפשר
זכות
טיעון ו
ניהול הליך מקדים,, בשלבי החקירה שיהיה בו כדי לעכב את קידום החקירה
, ו
עלול
לגרו
ם לכך,
שגורמי החקירה יעדיפו להימנע מהליכים שיש בהם לסרבל ולהאריך את
החקירה.
מצב דברים זה
עלול להו
ביל לחקירה חסרה או חלקית
בעבירות שהחסר הראייתי
בהם הוא מובנה מלכתחילה . בל נשכח, כי לרוב בעבירות אלו, במהלך החקירה ישנו חשוד
שהוא עצור והצורך בקידום החקירה ובסיומה תו .ך תקופות זמן קצרות מתחדד ביתר שאת
מתן זכות טיעון למתלוננים בשלבי החקירה, יוביל, בהסתברות גבוהה, להארכת החקירה
.ולהארכת מעצרו של חשוד לצרכי חקירה
27
.
לאור הצורך בשמירה על מערכת איזונים ראויה בהליך הפלילי, ככל שיוחלט ליתן זכות
טיעון למתלוננים בשלבי החקירה, הרי שיש לאפשר זכות טיעון מקבילה גם לחשוד (שכן
ייתכן שיש בידי החשוד מידע שיכול להשפיע על האיזון האם להסיר את החיסיון אם לאו
–
.)שעה שהדיון בעניין זה מגיע לפתחו של בית המשפט
במקרים בהם החקירה מתנהלת טרם מעצר של חשוד כלשהו , ככל שתינתן זכות טיעון
למתלוננים יש צורך בתיעוד מסודר של
ההליך ,
ותיעוד זה יהווה
חומר חקירה
אשר
י ועבר
)לידי החשוד (במסגרת הליך שימוע, במקרים בהם מתקיים הליך זה
( או נאשם לאחר הגשת
)כתב האישום
, באופן שיאפשר לחשוד/נאשם
להיות מודע להליך שהתקיים בשלבי
החקירה ו בכך לאפשר לו לשקול אם להעלות בפני בית המשפט טענות בדבר התועלת של
.החומרים הרלוונטיים להגנתו
28
.
בהצעת החוק, מצוין כי לא יחליט בית משפט לגלות ראיה חסויה מבלי שנתן לנפגע העבירה
הזדמנות סבירה להביע את עמדתו בעל פה או בכתב או בכל דרך אחרת, ככל שנפגע העבירה
מעוניין בכך, על פי בחירתו ;
בית המשפט ייתן גם לרופא הזדמנות להביע את עמדתו
.כאמור, אם ביקש זאת נפגע העבירה
לצד הצעה זו, מצוין כי התיבה "הזדמנות סבירה" משאירה שיקול
דעת לבית המשפט לקבל
החלטה בלי שנשמעה העמדה במצבים שבהם הנפגעת לא רוצה להשמיע, או לא מתייצבת
לדיון שנקבע. כן מובהר כי מטרת התיקון היא לאפשר הבעת עמדה, אך זאת מבלי שיהיה
.בכך כדי לעכב את קידום החקירה מעבר לצורך
29
.
ועדת חקיקה(פלילי)
,של לשכת עורכי הדין סבורה
,כי יש מקום לעגן קביעות אלו בחקיקה
כך ש
יי,רשם
כי לנפגע העבירה תינתן
הזדמנות סבירה
,להביע עמדתו תוך זמן סביר ומבלי
שיהיה בכך לעכב את קידום החקירה או המשפט.
30
.
לעניין מתן אפשרות לתת גם לרופא הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם ביקש זאת נפגע
העבירה, צוין כי יש להוסיף תקנות שיסדירו כי על הנפגע המעוניין בשמיעת עמדת המטפל
.האחריות לזמנו לדיון .כן יוסמך בית המשפט לסרב לבקשות לדחיית מועד הדיון שנקבע
בעניין זה, יש מקום
ל קבוע בנוסף כי לרופא תהיה הזדמנות להביע את עמדתו, שעה שבית
המשפט יסבור שיש מקום להתיר זאת, כך שלא יהיה מדובר בחובה של בית המשפט אלא
בעניין שבשיקול דעת. כמו כן, גם בהתייחס לאפשרות זו, יש לציין, שדבר זה יתאפשר כל
עוד לא יהיה בכך כדי לעכב את קידום החקירה או קי .דום המשפט
31
.
חשוב לזכור, כי האופי הפרטי והייחודי של עבירות המין מעורר אתגר ממשי וקוטבי
במציאת איזון בין הגנה על מצבם הנפשי ופרטיותם של מתלוננים,
לבין מתן אפשרות
ל
חשודים ו
ל נאשמים להתגונן כנגד חשדות ואישומים חמורים. לפיכך, יש לשמור כי נקודת
איזון לא תוסט באופן קיצוני לצד אחד, תוך פגיעה קשה החותרת תחת זכויות היסוד של
.הצד האחר
ה
עבירות בהן יש להחיל את ההסדר המוצע:
32
.
ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין, התייחסה במסמך זה למאפיינים הייחודיים
,של עבירות המין. מאפיינים ייחודיים אלו, אינם מתקיימים, ברוב המכריע של המקרים
בעבירות אחרות בכלל
וב
עבירות אלימות
בפרט (שם גם פעמים רבות מסמכים רפואיים–
טיפוליים יכולים להוות חלק בל)תי נפרד מעובדות כתב האישום . מבחן האיזון בהצעת
החוק וגם זה שנקבע בפסיקה, מבוסס רובו ככולו על המאפיינים הייחודים של עבירות
,המין ולפיכך.יש מקום לייחד את מבחן האיזון שייקבע לעבירות מין בלבד
,בכבוד רב ובברכה
טליה טוני גרידיש, עו"ד
רלי אבישר רווה
, עו"ד
)יו"ר (משותפת) ועדת חקיקה (פלילי
סגן יו"ר (משותפת) פורום פלילי
לשכת עורכי הדין
לשכת עורכי הדין
העתקים :
עו"ד אבי חימי–
.ראש לשכת עורכי הדין
מר אורי אלפרסי–
.מנכ"ל לשכת עורכי הדין
עו"ד נחשון שוחט, ד"ר–
.יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי), לשכת עורכי הדין
עו"ד גד זילברשלג–
.יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי), לשכת עורכי הדין
עו"ד גלית רוטנברג-
.יו"ר (משותפת) ועדת חקיקה (פלילי), לשכת עורכי הדין
עו"ד עדי כרמלי–
.יו"ר (מנהל) פורום פלילי, לשכת עורכי הדין
.יו"ר פורום פלילי, לשכת עורכי הדין
עו"ד פנחס מיכאלי–
.ממונה חקיקה ורגולציה, לשכת עורכי הדין
עו"ד אופיר בר מרטין–
.ממונה על הפורום הפלילי, לשכת עורכי הדין