חומר רקע

EcoPeace Middle East 90 Menachem Begin Road Tel Aviv 6713837 Israel – – Tel: +972-3-5605383 Fax: +972-3-5604693 Email: [email protected] Website: www.ecopeaceme.org *NGO in special consultative status with the Economic and Social Council (ECOSOC) of the United Nations סוגיית הזיהומים באגן נחל אלכסנדר – נייר :עמדה אקופיס רקע:  נחל שכם(ואדי זומר בשמו הערבי) זורם בסמוך לעיר שכם דרך שטחים חקלאיים ועובר ליד העיר טול כרם , לפני שהוא חוצה את הקו הירוק אל תוך שטחי מועצה אזורית עמק חפר שם הוא מתאחד עם נחל אלכסנדר וזורם לים. במשך שלושה עשורים זיהום כבד מביוב זורם בנחל משטחי הרש"פ לישראל, זיהום שג ו רם לסבל לכל תושבי האזור ישראלים ופלסטינים כאחד וג ו רם לנזק אקולוגי משמעותי.. דגים מתים וצמחיה פולשנית הם מראות שכיחים בנחל  בשנת1996 מור ד נחל אלכסנדר היה אחד הנחלים הראשונים בפרויקט שיקום בתוכנית שקידם המתכנן עמוס .ברנדס. השיקום כלל פיתוח נופי, פארקים סביב הנחל ועוד במקביל, היה ניסיון לשפר את איכות המים המגיעים מהגדה המערבית במסגרת שת"פ חוצה גבולות שהתנהל בתחילת שנות ה- 2000 בין ראש מועצה אזורית עמק חפר ,דאז נחום איצקוביץ ומקבילו בטול כרם ,שיתוף פעולה שהוביל לפרויקט בתמיכת הבנק לפיתוח הגרמני ה- KFW שנועד לתת מענה לב יוב הפלסטיני חוצה הגבולות ב.חל שכם הפרויקט כלל טיפול ראשוני בשפכי העיר טול כרם בברכות שיקוע וחמצון אשר הוקמו במבואות העיר במימו ן גרמני והפנית הקולחים.בצינור למט"ש יד חנה לטיהור נוסף  בעקבות קריסת תהליך אוסלו ותחילת האינת יפאדה הופסקו שיתופי הפעו,לה והשפכים החלו לזרום אל ישראל בצורה לא מבוקרת. הבריכות שהקימו הגרמנים לא תוחזקו כראו י וכעבור זמן מה הפסיקו לתפקד ו.היוו מפגע ריח קשה  בשנת 2004 הוקם מט"ש יד חנה על מנת לטפל בשפכי העיר שכם ושפכים נוספים (תעשיה וביוב ביתי) שמתנקזים .לאורך נחל שכם וכן על מנת לתת טיפול לשפכי העיר טול כרם. כל זאת על מנת לשפר את איכות המים בנחל  מט"ש יד חנה נבנה כפרויקט חירום עד למתן פתרון במקור בהקמת מט"ש טול כרם(במימון גרמני ) ומט"ש שכם (במימון גרמני גם כן ). מט"ש זה יכול לתת מענה לכמות של עד9000 מ"ק ליממה אך כיום מגיעים אליו כמויות שפכים של עד25,000 .מ"ק ביממה  הגרמנים תכ ננו אומנם מט"ש פלסטיני לטול כרם , וה פרויקט שאושר בוועדת המים המשותפתJWC) ,) אולם בשל לחץ מקומי ממועצה מקומית עמק חפר, ישראל נסוגה מההסכמה שהטיפול יעשה במט"ש פלסטיני הנועד להבנות )בסמוך לגבול וכחלופה דרשה שהשפכים יוסיפו לעבור בצינור למט"ש יד חנה לטיפול ישראלי (כפתרון קבע כאשר . הרחבת יד חנה יעשה מכספי הרשות הפלסטינית+ המימון השוטף המועצה האזורית עמק חפר התנגדה להקמת EcoPeace Middle East 90 Menachem Begin Road Tel Aviv 6713837 Israel – – Tel: +972-3-5605383 Fax: +972-3-5604693 Email: [email protected] Website: www.ecopeaceme.org *NGO in special consultative status with the Economic and Social Council (ECOSOC) of the United Nations מט"ש צמוד לישוב בת חפר והחלה תקופה של חוסר אמון מוחלט ביכולת הפלסטינים לטפל בביוב ובזיהומים האחרים .המגיעים מכיוונם. המועצה ראתה בהקמת מט"ש בטול כרם כמטרד סביבתי  הואיל והגרמנים אינם ממנים פרויקטים בתוך ישראל מכאן שהרשות הפלסטינית הפסידה מתקן פלסטיני– מט"ש טול כרם, שאמור היה להבנות במלואו במימון גרמני. יתרה מכך, ישראל העלתה דרישות להרחיב את יד חנה, שמסתמן . הפלסטינים המיסים מכספי עלותו את לקזז היא שהכוונה נציין שמנגנון הקיזוז הינו חלק מהסכמי פריז (הפרוטוקולים הנלווים לו) אשר משמש להתחשבנות בין ישראל לרש"פ במים (וביוב), חשמל ובריאות. על פניו, ברגע שהרש"פ מציעה אלטרנטיבה ממשית להרחבת מט"ש יד חנה, אין .הצדקה לקזז חד צדדית את עלות הפרויקט  :מט"ש שכם זהו מט"ש בהיקף וברמה טובה ביותר אין כמוהו עוד ברשות הפלסטינית. מטפל בשפכי העיר שכם לרמה שניונית ולקראת שידרוג לרמה שלישונית. יש תוכניות לשימוש חוזר אך לעת עתה הקולחים זורמים בנחל שכם .ומגיעים לטיפול שוב ביד חנה אחרי שזיהומים נאספים במורד הנחל  זיהומים אחרים נוספים מגיעים לנחל שכם ומשם ליד חנה כמו: פסולת שמן הזית (עקר) שפכים מתעשיית העור בשכם, משחטות מ טול כרם ומפעלים אחרים. גם במקרה של זיהומים אלה קבע דוח מבקר המדינה כי על הרשויות השונות לפעול לטיפול הזיהום במקור: "משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למנהא"ז, למשרד להג"ס ולמשרד " החקלאות כי,עליהם לפעול לפתרון בעיית העקר משני צדי הקו הירוק ולא להסתפק בטיפול בצד הישראלי בלבד . טיפול בצד אחד בלבד אינו נותן מענה לזיהום מי תהום ולנזקים סביבתיים ביו"ש, ומעלה במידה רבה את עלויות הטיפול בישראל. במסגרת טיפול כולל בבעיית העקר, שבו יהיו שותפים כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, מומלץ לבחון פתרונות בשיתוף הצד הפלסטי ני, הבנק הגרמני וגורמים בינלאומיים נוספים, ואף לשקול הסתייעות בארגוני חברה אזרחית, עידוד יזּמות "פרטית ומעורבות גורמים מקומיים.  התסכול הרב בצד הישראלי גרם לעמק חפר להגיש עתירה לבג"ץ נגד המדינה על כך שלא נעשה מספיק לטפל בבעיה, ודרשה מימון להקמת מתקן גדול וי( קר ההערכות עומדות על כ- 180-300 מליון ש "ח ) ביד חנה על חשבון כספי ( הרשות הפלסטינית דרך מנגנון ה.)קיזוז המדינה הבטיחה לממן את הקמת מט"ש יד חנה המשודרג במחיר של מאות .מילוני שקלים ועל ידי כך להביא לפתרון הבעיה בצד הישראלי עם זאת הנושא.טרם קיבל מענה  דו" ח מבקר המדינה בנושא זיהום חוצה גבולות משנת2017 מצא כי הרשויות השונות נכשלו במציאת פתרונות לזיהום ו הדגיש ,כי הפתרון צריך להיות בצד הפלסטיני. "על רשות המים ועל המנהא"ז לפעול, בראש ובראשונה לטיפול EcoPeace Middle East 90 Menachem Begin Road Tel Aviv 6713837 Israel – – Tel: +972-3-5605383 Fax: +972-3-5604693 Email: [email protected] Website: www.ecopeaceme.org *NGO in special consultative status with the Economic and Social Council (ECOSOC) of the United Nations .בשפכים הפלסטיניים בתחומי יו"ש כן עליהם לשפר את מנגנוני שיתוף הפעולה והתיאום שלהם בתחו מי התשתיות להגנת הסביבה עם הגורמים הבינלאומיים והפלסטיניים, החל בשלבים המוקדמים ביותר של תכנון התשתיות, ולפעול "לפתרונות מתואמים, שישרתו את האינטרסים הכלכליים, הסביבתיים והבריאותיים של שני הצדדים עוד כותב המבקר: "לאור העובדה שבמקרה זה (שדרוג יד חנה) ישראל קיבלה על עצמה לטפל בשפכי הרש"פ ואף ,עומדת לבנות לשם כך תשתיות ארוכות טווח, בקזזה מכספי המסים של הרש"פ את עלויות הקמת התשתית והתפעול ".נראה שתכנון משותף ומתואם של התשתיות, בישראל וביו"ש, היה משיג תוצאה טובה יותר לשני הצדדים  בוועידת המדינות התורמו תAHLC) ) ה אחרונה שהתקיימה בנורבגיה (נובמבר21 '), בראשות השר לשיתוף פעולה אזורי בצד הישראלי, הקמת מט"ש בטול כרם עמד במרכז הדיונים. עלותו הוערכה בכ- 30 ל- 45 ( מיליון דולר96 - 144 מיליון ש"ח), כלומר עלות נמוכה מזו של הרחבת מט"ש יד חנה ואינה תלקח ממשלם המיסים הישראלי ו\ או חד צ דד ית מכספי המיסים הפלסטינים . באם יוקם מט"ש בטו"כ, השפכים המ טופלים יוכלו לשמש לחקלאות פלסטינית באזור ולשחרר מים שפירים לצרכים ביתיים. לא רק העלות של הרחבת המט"ש היא כפולה, גם עלויות התפעול השנתיות .שלו כפולות מאלו שבישראל והשפכים המטופלים בצד הישראלי הולכים לחקלאות ישראלית ולא לפלסטינית עמדת אקופיס:  בראש סדר העדיפויות- מניעת זיהום של מקורות המים ושל הנחלים - מחייב שת"פ ב ין המנהל האזרחי לרש"פ. כל עוד לא עמדנו ביעד זה- יש לטפל בשפ כים המקור- זהו הפתרון ה אקולוגי יותר וגם הכלכלי יותר- כ ארגון סביבה אזורי אנחנו כעקרון מעוניינים לקדם פתרונות אזוריים שיתנו מענה כולל לבעיות סביבתיות במקור ולא לפתור רק חלק ,מהבעיה. פעולות חד צדדיות עד היום לא הוכיחו את עצמן ו.הזיהום רק הלך והתגבר  ברוח דו" ח מבקר המדינה הקמת מתקן בטול כרם הינו הכרחי על מנת לסלק כמויות גדולות של ביוב משטח ישראל ,ככלל ומנחל אלכסנדר בפרט. יתרה מכך יש רצון מטעם רשות המים הפלסטינית לקדם מט"ש זה במיקומו מדרום .לנחל שכם (לא ליד בת חפר) ויש גם מקורות מימון  מנגנון הקיזוז מול הרשות הפלסטינית לא מע ודד בעבר את הרשות הפלסטינית לטפל בזיהומים. כמו בישראל, גם בר,ש"פ האחריות על הטיפול בביוב הינו של הרשויות המונ יציפליות שלעיתים יותר חזקות מהרש"פ עצמה. לרשויות המוניציפאליות באיו"ש אין בעצם אינטרס לטפל במפגעים מסוג זה משום במידה וישראל מטפלת בהם, הכסף מקוזז .מכספי הרש"פ ולא מכיסן EcoPeace Middle East 90 Menachem Begin Road Tel Aviv 6713837 Israel – – Tel: +972-3-5605383 Fax: +972-3-5604693 Email: [email protected] Website: www.ecopeaceme.org *NGO in special consultative status with the Economic and Social Council (ECOSOC) of the United Nations  נכון להיום, העלות השנתית לטיפול בשפכים פלסטינים במט"ש יד חנה היא21 .מיליון ש"ח בשנה כאשר ישראל110 מיליון ש"ח בסה"כ עבור טיפול בביוב פלסטיני. העלויות התפעוליות של מט"ש מורחב ביד חנה תעלה אפילו יותר מכך, ועל כך כמובן יש להוסיף את עלות ו הגבוהה הרחבת המט"ש.  הרחבת המט"ש הינה אמירה ברורה שישראל היא זו שמטפלת בביוב פלסטיני (לאור העובדה שהמט"ש מטפל רק )בביוב פלסטיני , ולכן זהו בעצם תקדים מסוכן שמייתר שת"פ בנושאים סביבתיים, דווקא בעת בה הרש"פ והממשלה הנוכחית בישראל הצהירו על רצונן לחזק את השת"פ. יתרה מכך, אין להתעלם מהעבודה שזיהומים תעשייתיים וביוב מזהמים את אקוויפר ההר המשותף גם לישראל (למעשה מקור מים טבעי עיקרי וחשוב), המשך הזיהום בצד המזרחי .של הקו הירוק יהרוס גם את מקורות המים של ישראל  הקמת מט"ש בטול כרם יעודד שימוש חוזר בקולחין באזור ירחיק מזהמים מהנחל גם בצידו המזרחי כאשר ישובים .אחרים בסביבה יתחברו אליו גם כן  תמיכת רשות המים הפלסטינית במ ט"ש בסדר עדיפות גבוה הינה הזדמנות לשיתוף פעולה אזורי נדיר כאשר המטרה היא לראות את נחל שכם ואלכסנדר נקיים לכל אורכם. גם רשות המים הישראלית תמכה בעבר בהקמת ה מט"ש.  פתרון בעיות הביוב בצד הפלסטיני הינו אי נטרס ישראלי מובהק ויהווה מודל ל מקומות אחרים בדוגמאת נחל ח.ברון  ככלל, פתרונות לטיפול בעיות סביבתיות צריכות להיות במקור. את העקר יש לפזר או לאסוף כפי שהמנהל האזרחי מבצע בשנים האחרונות, מתקני תעשיה צריכים להקים מתקני טיפול מקומיים לשפכים התעשיתיים והביוב צריך להיות מטופל במט"שים מקומיים (טול כרם ושכם). רוב השטחים ב הם מגיע הזיהום לנחל הם בשליטת ישראל לכן האחריות היא על המנהל האזרחי ולא של מועצה אזורית.עמק חפר  יש להבין כי לא ניתן להשוות בין ישראל לרש"פ בתחום זה , מדינת ישראל היא מדינה מתקדמת מבחינה סביבתית כאשר גם לה לקח40 שנה עד שהחל ה להשקיע בתחום זה .הרשות הפלסטינ ית אינה יכולה להתמודד עם בעיות אלה ללא עזרתה של ישראל במיוחד תחת התנאים הגיאו- .פוליטיים הנוכחים  נזכיר כי דו"ח מבקר המדינה קבע נחרצות כי הדרך הטובה ביותר לטיפול במפגעים חוצי גבולות הוא על ידי מתן פתרונות במקור ושיתוף כלל גורמי בעלי העניין באזור. לכן יש.לפעול ברוח זו  בנוסף, אנו ממליצים\ ות כי המשרד לשת"פ אזורי, המשרד להגנ"ס ומשרד הביטחון (מתפ"ש) יקימו צוות ייעודי לגיבוש תוכנית עבודה בנושא ביוב חוצה גבולות, בשיתוף עם הגורמים הרלוונטיים ברש"פ, כאשר נחל אלכ סנדר ימוקם גבוה בסדר העדיפויות ; במקביל נמליץ גם על בחינת האפשרות לגייס את.אגמא כגוף מייעץ בתחום שיקום הנחלים