חומר רקע
כ "ט טבת תשפ"ב
02
ינואר2022
לכבוד
חברי הועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל
שלום רב ,
:הנדון
חובתה של המדינה להגן על האינטרס
ים של הציבור
בהכנות לתום זיכיון ים המלח
אנו מתכבדים להציג את עמדתנו בעניין תום זיכיון ים המלח בשם לובי99, לפי ה
למועד תום הזיכיון
,השלכות כלכליות וסביבתיות אדירות על עתיד ים המלח שהוא משאב טבע יחיד מסוגו בעולם. לכן, יש
להבטיח כבר כעת כי המדינה לא מחמיצה את ההזדמנות לקבוע מודל אופטימלי להמשך הפעילות
,התעשייתית בים המלח כך שהיא
תגן על האינטרס הציבור
י בים המלח ו תביא לידי סיום את הפקרתו
בידי האינטרסים הצרים של כימיקלים לישראל (להלן -"כי"
.ל"), שנמצאת בשליטת הטייקון עידן עופר
1.
הפעילות התעשייתית בים המלח מוסדרת באמצעות ח
וק זיכיון ים המלח, תשכ"א-
1961
(להלן-
"חוק
הזיכיון"), שנחקק לפני כ -6
,עשורים, במציאות בה חברת מפעלי ים המלח שלימים הפכה לחברת בת
של כי"ל,
הי
יתה חברה ממשלתית. החברה הופרטה בשנות ה-
90
.של המאה הקודמת
,מאז ועד היום
כי"ל פועלת בכוחנות, תוך ניצול חוק הזיכיון שהוא מסמך ארכאי לכל הדעות,
כדי שלא להעביר לציבור
את חלקו הראוי ברווחי אוצרות הטבע, ותוך פגיעה אנושה בנוף ובסביבה ,
וזאת בחסות פיקוח רופף
ורופס של מרבית .הרגולטורים
2.
בעוד כ -8 שנים, ב -
30
במרץ2030
, תסתיים תקופת הזיכיון של כי"ל במפעלי ים
.המלח
אנו נמצאים
בנקודת זמן קריטית, בה על המדינה לגבש את עמדתה ביחס לעתיד ים המלח –
ולשנות מן היסוד את
גישת "מה שהיה, הוא שיהיה" שנקטה עד היום
–
לטובת גישה שמטרתה הגנה בלתי מתפשרת על
האינטרסים הכלכליים, הסביבתיים של הציבור באוצר טבע זה .
3.
כוונת המחוקק
, בעת חקיקת חוק הזיכיון הי
י תה להשאיר את השליטה המירבית האפשרית בידי
המדינה, תוך מקסום הרווחים ממשאב הטבע לציבור. בפועל , לאחר ההפרטה ים המלח הופקר
לאינטרסים של כי"ל, תוך פגיעה ב משאב הטבע ו
הפרת חוקים והסכמים
שעלתה לציבור הישראלי
.מיליארדי שקלים
א.
תמלוגים: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
לשעבר, עו"ד אבי ליכט, כתב בחוות דעת שעסקה
בפעילות התעשייתית בים המלח כי– "שיעור התמלוגים שמעביר
ה 'מפעלי ים המלח '
למדינה הוא
שיעור נמוך . על פניו שיעור זה אינו משקף את חלקו הראוי של הציבור
מהרווחים הנוצרים ממשאב
טבע המצוי בבעלותו. הבעיה בעני ין זה מתעצמת לאור עליית משקלו המשפטי של עקרון הצדק
החלוקתי, ולאור התוצאות הסביבתיות של פעילות החברה, גם אם משקללים את התועלת
"בפעילותה
)(ההדגשה במקור.
תמלוגים אמורים להיות משולמים מההכנסה של החברה. כי"ל משלמת על פעילותה בים המלח
5%
,תמלוגים, אולם בניגוד לתעשיית הגז למשל קשה מאוד לקשור בין הכנסות החברה לבין היקף
.התמלוגים לדוגמא בשנת2020
–
שילמה החברה75
מיליון דולר תמלוגים על היקף הכנסות של
2.63
.מיליארד דולר ממוצרים שהופקו ועובדו בישראל
לא
זו א ף זו, בשנת2007
חש
ף החשב הכללי דא
ז
.מחלוקת בתשלום התמלוגים בין כי"ל למדינה
המחלוקת גררה בדיקה מצד החשב הכללי, שכן להבנתנו ,
באופן
מובנה
הנתונים עליהם מבוססים
התמלוגים אינם חשופים באופן מלא למשרד האוצר
. בתום בוררות שנמשכה מס פר רב של שנים
נאלצה כי"ל לשלם
יותר ממיליארד שקלים נוספים של תמלוגים למש .רד האוצר
ב.
היטל רווחי יתר : בשנת2015
חוקקה הכנסת את התיקון לחוק מיסוי משאבי טבע ה
מוכר
בכינוי
""מס ששינסקי,
שמטרתו הגדלת חלקו של הציבור ברווחים ממשאבי הטבע עד לרמה מקובלת
,בעולם. בפועל
בשל
תכנון מס אגרסיבי שביצעה
כי"ל
היא נמנעת עד היום מתשלום
.ההיטל
על
פי הדו"חות הכספיים של כי "ל עצמה, אילו הי
י תה משלמת את ההיטל על פי החישוב המקובל על
רשות המסים–
היא הי
י תה נאלצת לשלם185
מיליון דולר
לשנים2016-2020
.
ג.
מים :
מאז תחילת פעילותה בים המלח ,כי"ל חומקת מתשלום דמי מים הן על השימוש במי ים
המלח והן על שאיבת מי התהום באזור
ה
זיכיון , ולאחרונה היא עושה זאת בחסות חוות דעת
משפטית שנכתבה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מאיר לוין ,ה מקבלת את עמדתה
של כי"ל שתשלום התמלוגים מכסה גם את חובתה בעניין דמי מים .זאת,
למרות שמשנת2017
,
אז
תוקן
חוק המים במטרה להרחיב את גביית דמי המים,
הוציאה רשות המים הודעות חיוב למפעלי
ים המלח, אולם מסיבות לא ברורות
עיכבה במשך שני
ם
את גביית החוב ולבסוף מחקה אותו, כאשר
המשמעות הכלכלית היא –
65
מיליון שקלים
שיכלו להוזיל את עלויות המים של כלל הציבור
ובמקום זאת נשאר
ו בכיסה של כי"ל .
ד.
נזק סביבתי :אזור ים המלח מצוי בהידרדרות אקולוגית מתמשכת
, שבאה לידי ביטוי בירי דת
מפלס הים באגן הצפוני, היווצרות בולענים, נזקים לתשתיות ולתיירות באזור. הפעילות
התעשייתית של מפעלי ים המלח אחראית לשיעור בלתי מבוטל מירידת מפלס הים (לפחות20%
.)
1
כמו כן, המפעלים חויבו במסגרת הסכם "קציר המלח" משנת2011
, לשמור על גובה פני הים
בבריכה התעשייתית (האגן הדרומי) כך שהמלונות המצויים על החו ף
לא יוצפו, אולם ממידע
שנמסר לנו הפעילות הזו מבוצעת באופן חלקי בלבד
, ותוך י צירת נזק מצטבר שההתמודדות איתו
הולכת להיות יותר קשה ככל שפעילותה הנוכחית של כי"ל תימשך .
4.
המצב שנוצר בים המלח הוא שילוב עגום בין רגולציה רופפת לבין חוק הזיכיון הארכאי שכאמור מנוצל
לרעה שוב ושוב .על ידי כי"ל
מועד תום הזיכיון, הוא הזדמנות חד פעמית לגיבוש מ
ודל משפטי
להסדרת
הפעילות התעשייתית
,בים המלח
.תוך הבטחת האינטרסים של המדינה והציבור מודל משפטי
חדש
,זה
מטרתו למנוע את המשך הפקרת ים המלח כמו גם שלילת ההטבות הרגולטוריות שהוענקו לכי"ל
.כתוצאה מחוסר הרלוונטיות של נוסח חוק הזיכיון
5.
נדגיש כי סעיף25
לחוק הזיכיון
מעניק לכי"ל זכות סירוב ראשונה
בכל מכרז עתידי על זיכיון ים המלח
ובעצם
מאפשר לה להשוות כל הצעה של גורם אחר לקבלת הזיכיון. זכות זו, ש נוסחה כאמור כאשר
כי"ל היתה חברה ממשלתית,
מעקרת מתוכן כל הליך תחרותי על הענקת הזכות להפקת משאבי הטבע
בים המלח,
ומעניקה לכי"ל יתרון בלתי סביר בהקצאת הזיכיון הבא. לכן, על בסיס הארכאיות של חוק
הזיכיון כמו גם הניצול לרעה שלו על ידי כי"ל–
יש לבטל את זכות הסירוב הראשונה במסגרת המודל
.המשפטי החדש שיגובש
6.
בתגו "בתנו ל"וועדת נווה–
הצוות הממשלתי שעסק לפני
כשלוש שנים בתום זיכיון ים המלח,
הצענו
שתי אפשרויות למודל משפטי חדש: האח
ת ,
הקמת חברה ממשלתית בדומה למודל הקיים בכביש6
.
1
.עמדת "אדם טבע ודין" לוועדת נווה
חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-
1975
מאפשר להקים חברה שתפעל גם משיקולים של האינטרס
הציבורי. כלומר,
החברה
ה ,ממשלתית היא המנהלת את המשאב הציבורי והגורם הפרטי נבחר במכרז
.כגורם מפעיל השני
יה
, הקמת חברה בחוק מיוחד, כדוגמת חוק הספרייה הלאומית התשס"ח-
2017
,
תוך שהחברה פועלת למטרות ציבוריות שאינן השאת רווחיה בלבד. אין הכוונה, בשני המודלים ש
הצענו,
כי החברה הממשלתית היא שתעסיק את העובדים שיע
בדו
בהפקת משאבי ים המלח, אלא בשיתוף
פעולה ציבורי-
פרטי למשל במודלPFI
, בו הגורם הפרטי מהווה "קבלן ביצוע" בלבד. איננו "קובעים
מסמרות" לעניין המודל הרצוי, אלא רק
מדגי מים את האפשרויות העומדות בפני המדינה, כדי לא
לשמר את מצב הנחיתות המתמיד בו היא מצויה כיום– כאשר היא פועלת
.מול בעל הזיכיון בים המלח
7.
:לסיכום
ישנה חשיבות רבה בגיבוש מודל משפטי חדש להענקת הזכות ל כריית,מחצבים בים המלח
שמ
בטל את ז
כות הסירוב הראשונה בחוק הזיכיון ו מגן על האינטרס הציבורי
בשימוש במשאב טב ע
.ייחודי זה
,בברכה
מרב דוד, סמנכ"לית לובי99