חומר רקע
29.12.21
:הנידון נייר עמדה לקראת דיון בועדה לקידום מעמד האישה בנושא אתגרי אוכלוסיות
בזנות מול ביטוח לאומי–
הצעה
ל
עיגון נוהל לטיפול באוכלוסיו ת בזנות, בתהליך בחינת
זכאות לקצבה הניתנת מביטוח לאומי בשל נכות נפשית
1.
אנו, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, פועלות על מנת לקדם הכרה בביטוח לאומי
בנכות הנפשית של אוכלוסיות בזנות, אשר תקנה לאוכלוסיות בזנות קצבת שיקום .
2.
המ טה למאבק בסחר בנשים ובזנות פועל משנת2003
והוא הגוף המוביל בישראל בקידום
מדיניות ציבורית להתמודדות עם תופעת הזנות במטרה למגרה. המטה הוביל את המאבק
האזרחי לחקיקת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), תשע"ט-
2019
(להלן: "חוק איסור
צריכת זנות"). בנוסף מרכז המטה א ת הקואליציה למאבק בזנות, הכוללת ארגונים
.ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית העוסקים בסיוע, שיקום וטיפול באוכלוסיות בזנות
3.
אוכלוסיות בזנות כוללות נשים, גברים ואנשים מהקשת הטרנסית, קטינים ובגירים. לפי
הסקר הלאומי שפרסם משרד הרווחה בשנת2016, בישראל כ-
14,000
אנשים ב זנות כאשר
3,000
מתוכם הם קטינות וקטינים. מדובר באוכלוסייה הסובלת מאלימות מינית, פיזית
וניצול קשים, בעיות בריאותיות שונות וקשיים כלכליים. בסקר השיבו76%
מהנשאלים
.שהיו מעוניינים לצאת ממעגל הזנות אם הייתה להם האפשרות
4.
בשנת2019
חוקק חוק איסור צריכת זנות, הקו .בע כי צריכת זנות מהווה עבירה פלילית
החוק חוקק כחלק ממהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת דרכי טיפול
ושיקום לאוכלוסיות בזנות. את יישום החוק מלווה החלטת ממשלה מספר4462
-
יישום
המלצות הצוות הבין-
משרדי לצמצום צריכת הזנות. בהחלטת הממשלה אושרה הרחבה
של מעני השיקום, הטיפול והסיוע שמעניקה המדינה לנשים וגברים במעגל הזנות, תוך
.הוספת תקציבים משמעותיים לשם כך
5.
היציאה ממעגל הזנות היא תהליך ארוך, הדורש משאבים נפשיים וחומריים כאחד. על מנת
ליצור אלטרנטיבה להימצאות בזנות נדרש ללמוד ולרכוש מקצוע, פעולות שניתן לעשות רק
.לאחר התייצבות נפשית וכאשר יש רשת ביטחון כלכלית המאפשרת קיום בסיסי בכבוד
המציאות בשטח מלמדת כי המאבק היומיומי על צרכים קיומיים בסיסיים, מקשה על
.המבקשים והמבקשות לצאת ממעגל הזנות לצלוח את תהליך השיקום
6.
כיום נשים רבות הנמצאות בזנות מגיעות לועדה רפואית של ביטוח לאומי בבקשה לקבל
אחוזי נכות נפשית. הדיווח של העובדות הסוציאלית שמלוות את אותן נשים לועדות הוא
,שפעמים רבות אין הבנה של המצב של אוכלוסיות אלה והפגיעות שהן נושאות עימן. כידוע
מדובר בנשים שרובן ככולן הן נפגעות עבירות מין, בדרך כלל בילדות, או שפגיעתן היא
מעצם היותן בזנות. חלק מהנשים לא מקבלות זכאות שמזכה בקצבה כלשהי, כלומר אין
כלל הכרה בנכות שלהן. הרושם העולה מהדיווחים בשטח הוא שיש פסיכיאטרים בועדות
שכלל לא מכירים את הנושא ולא מודעים לרקע ולפגיעות המאפיינות אוכלוסייה זו. נדגיש
כי כאשר נקבע בועדות כי נשים .בזנות אינן מקבלות זכאות לקצבה, מוגש בדרך כלל, ערעור
על פי דיווחי העובדות הסוציאליות המגישות ערעורים אלה, לרוב הערעורים מתקבלים
ונקבעת זכאות לקצבה. עד לקבלת הערעור, חולף זמן רב ונגרם נזק למערכת כתוצאה
מהמשאבים הרבים המושקעים בהליכים שהתוצאה שלהם בסופו של ד בר היא הכרה
בנכות. כמו כן, נגרמת פגיעה נוספת לפונות אשר נדרשות לעבור שוב ושוב הליך תשאול
פולשני ולהמתין תקופה ארוכה להחלטה בעניינן. זאת כאשר לאותה התוצאה ניתן היה
.להגיע בהליך מותאם ויעיל יותר, הן למערכת והן לפונה
7.
אחד התנאים לקיום דיון בועדה הוא צירוף חוו .ת דעת מפסיכיאטר אודות מצבה של הפונה
משך הזמן שלוקח לקבוע תור לפסיכיאטרים (שלעיתים אורך חודשים ארוכים) מאריך את
.ההליך ופוגע בטיפול, כאשר לעיתים בזמן הזה הפונות חוזרות למעגל הזנות באין ברירה
בנוסף, אבחנות הפסיכיאטריים בקהילה ובועדות משתנות לפי מיקום גיאוגר פי, כאשר
לעיתים נראה כי קביעת אחוזי הנכות וההערכה הפסיכיאטרית, תלויים, באופן שרירותי
.במקום מגוריה של הפונה
8.
קושי נוסף שמתעורר בועדות הוא דחייה של בקשות על סמך ההנחה שהשתכרות בזנות
היא השתכרות מעבודה ככל עבודה ולכן לא ניתן לקבוע אובדן כושר השתכרות המהווה
תנ אי לקבלת קצבה. חשוב לנו להדגיש כי לא ניתן לראות בזנות כעבודה לכל דבר אשר
ההשתכרות ממנה מעידה על כך שהפונה אינה סובלת מאובדן כושר השתכרות, זאת בפרט
לאחר חקיקת חוק איסור צריכת זנות הקובע כי צריכת זנות היא עבירה פלילית. לא יתכן
כי בכובע אחד המדינה קובעת כי צר יכת זנות היא עבירה פלילית ובכובעה האחר היא
שולחת נשים חזרה למעגל הזנות בטענה שהן יכולות להשתכר ממנה ולכן אינן זכאיות
לסיוע כלכלי כאשר מנסות לצאת ממעגל זה. גם בדברי ההסבר להצעת החוק ניתן למצוא
התייחסות מפורשת לכך שלאחר חקיקת החוק לא ניתן עוד לראות בזנות כ"ש "ירות
'שמסופק ללקוח, וגם בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס4.1115
שכותרתה "מדיניות
אכיפה בעניין חוק איסור צריכת זנות", צוין כי "מטרת העבירה שנקבעה בחוק היא להביא
לצמצום תופעת הזנות בישראל נוכח מאפייניה הפוגעניים". כך, ניתן לראות כי המדינה
קבעה שזנות היא עביר ה פלילית ותופעה פוגענית שנשים בזנות הן הקורבן שלה. לא יעלה
על הדעת שבכובע אחר קובעת המדינה כי מדובר בדרך השתכרות לגיטימית ששוללת
.זכאות לקצבה
9.
בקשה נוספת לביטוח לאומי היא שנשים בזנות הנמצאות בתכניות שיקום המוכרות על ידי
המוסד לביטוח לאומי יגישו מסמכים שיפרט ,ו את מצבן והפגיעה שלהן, ואם יבקשו זאת
יתאפשר לקיים את הדיון בוועדה ללא נוכחותן. הפטור נחוץ מכיוון שהשאלות שנשאלות
המבקשות בועדות גוררות פעמים רבות פגיעה נוספת משמעותית. לכן, בקשתנו היא לקבוע
נוהל שיקנה להן פטור מנוכחות בועדה, בדומה לנוהל שנקבע ביחס לטרנסג 'נדרים בתהליך
,התאמה מגדרית ובדומה להתנהלות שהייתה נהוגה בחלק מהועדות בזמן סגרי הקורונה
.אם הוגשו מסמכים אודות היות האישה בזנות והפגיעה שחוותה
נוכח האמור, מוצע לקדם נוהל מיוחד המתייחס לאופן הדיון בפניות של נשים וגברים בזנות
בועדות נכות בביטוח לאומי, בו י יקבע כדלהלן -
●
היות המבקשת בזנות, בנסיבות שיוגדרו (כגון משך הזמן), מעידה על קיומה של
( טראומה מינית המצריכה סיוע, ולכן מקנה לה זכאות לקצבת שיקום40%
)לפחות
למשך שנתיים, לצורך הליך השיקום, בדומה להליך שנקבע בנוגע לנפגעות תקיפה
.מינית
●
פטור מהגשת דו"ח פסיכיאטרי והסתפקות בדו"ח פסיכו -
סוציאלי מפורט, כאשר
מדובר באישה המלווה על ידי ארגון סיוע בתהליך שיקום המוכר על ידי ביטוח
לאומי. במקרים אלה ניתן יהיה להסתפק בדו"ח של עו"ס או פסיכולוג המלווה
.בתהליך השיקום ומכיר/ה את הפונה לאורך זמן
●
קביעה כי העובדה שהפונה נמצ את בזנות (ומשתכרת בעקבות כך) אינה קריטריון
.שמאפשר לקבוע כי יש לה/ו כושר השתכרות ששולל זכאות לקצבה
●
אפשרות למתן פטור מהתייצבות לועדה (כפי שנקבע לגבי טרנסג'נדרים שנמצאים
בתהליך התאמה מגדרית), לאנשים בזנות אשר מטופלות/ים בתכניות שיקום
המוכרות על ידי המוסד לב יטוח לאומי, על מנת למנוע פגיעה נוספת הנגרמת
.כתוצאה מהליך התשאול
●
הכשרה ייעודית של הצוות הבוחן את הבקשות וכן של הפסיכיאטרים החברים
.בוועדות רפואיות
10
.
נוהל זה מוצע כחלק מהמהלך הממשלתי המשולב הכולל התגייסות חוצת משרדי ממשלה
למען שיקום נשים וגברים בזנות, יחד עם אכיפה נגד צרכנים וסרסורים. מהלך המקודם
מאז חקיקתו של חוק איסור צריכת זנות, במטרה לאפשר לנשים וגברים שנקלעו למעגל
הזנות אפשרות ממשית לשיקום והתחלת חיים חדשים. קצבת נכות מביטוח לאומי הניתנת
בתקופת השיקום, לצורך סיוע בהתבססות כלכלית, פיזית ונפשית שתאפשר יצ יאה ממעגל
הזנות, היא אבן יסוד במהלך זה אשר בלעדיה הוא נידון לכישלון. מדובר במאבק על צדק
עבור מי שנמצאות במצב של חוסר ברירה, שנאלצות לעבור כל יום מחדש פגיעה קשה
וכואבת בגופן ובנשמתן. זהו מאבק על חברה טובה ובטוחה יותר לנשים וגברים כאחד, בה
לא מנצלים מיניות ש ל בני אדם בתמורה לכסף, ובה מצוקה של החלש היא לא אמצעי
.לבידור והנאה עבור החזק ממנו
,בכבוד רב ובברכה
אור אבו אוסנת חיטרון, עו "ד נועה רודמן, עו"ד
מנהלת מנהלת קשרי ממשל מנהלת תחום מניעת סחר
המטה ל מאבק בסחר בנשים ובזנות