חומר רקע

דו״ח מסכם משרדי -הצוות הבין להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה 2018 יולי בעניין הקמת צוות להתמודדות עם29.01.2017 מיום2345 'על פי החלטת ממשלה מס השלכותיה השליליות של הפוליגמיה, החליטה הממשלה להטיל על מנכ"לית משרד משרדי לגיבוש תוכנית פעולה להתמודדות -המשפטים, עו"ד אמי פלמור, להקים צוות בין עם הפוליגמיה ולעמוד בראשו. על פי החלטת הממשלה, בצוות יהיו חברים נציגים בכירים . 1ממשרדי הממשלה, נציגי רשויות מקומיות, ונציגים מהחברה האזרחית כתיבה: פרקליטות המדינה, משרד המשפטים עו"ד רחל מטר הנהלת בית הדין השרעי, משרד המשפטים הקאדי ד"ר איאד זחאלקה משרד החינוך ד"ר מוחמד אלהיב משרד החקלאות ופיתוח הכפר מר יריב מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ד"ר אחמד חליחל ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים כהן-עו"ד מוריה בקשי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד עדית נחמן ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד מהא מראענה אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה גב' לירית סרפוס אקטיביסטית ופעילה לקידום והגנה על זכויות נשים בדואיות עו"ד אינסאף אבו שארב יועץ בכיר למנהלת הכללית, משרד המשפטים עו"ד עמיר הרן עוזר למנהלת הכללית, משרד המשפטים מר דרור יוסף יועצת למנהלת הכללית, משרד המשפטים עו"ד סוזאן דסוקי . החלטת הממשלה מצורפת כנספח א1 5 6 עו"ד אמי פלמור- דבר יו"ר הצוות "מחליטים, נוכח הצורך בהתמודדות מקיפה עם תופעת הפוליגמיה, ששורשיה עמוקים ונטועים במסורת רבת שנים ולאור השלכותיה הקשות על בני המשפחה הפוליגמית, ובראש ובראשונה על הנשים והילדים, ועל החברה בכללותה, ובנסיון ממשלתי ראשון להתמודדות כלל ממשלתית עם התופעה האמורה..." , שהובאה על ידי שרת המשפטים איילת 29.1.2017 מיום2345 במילים אלו נפתחת החלטת ממשלה צוות משותף למשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות   שקד, במסגרתה הוטל עלי לעמוד בראש והחברה האזרחית לשם בחינה של דרכי התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה. ממשלות ישראל לדורותיהן עצמו עיניהן נוכח המתרחש בתוככי המשפחות הבדואיות בנגב; הפוליגמיה נאסרה מראשית ימיה של המדינה, אולם שרת המשפטים איילת שקד היא הראשונה שהעזה לומר שהגיע העת לטפל בסוגיה, ללא כחל ושרק. היא עמדה על כך שבמסגרת תוכנית חומש -לטובת החברה הבדואית יוקם צוות שיחקור את התופעה, יעמוד על היקפה ומחולליה, וחשוב מכל יגבש מענה הוליסטי, שאינו מבוסס על אכיפה בלבד, על מנת לצמצם את הפוליגמיה. ההיתרים הספציפיים באסלאם לשאת יותר מאישה אחת, ניתנו לפני מאות שנים כמענה הומניטארי לאורח חיים ולמציאות שחלפו בינתיים מן העולם. המנהגים שהשתרשו בנגב (שאינם רווחים בקרב ושתוארו כמציאות של "איש הישר בעיניו יינשא" פוגעים כיום פגיעה קשה   )כלל ערביי ישראל בנשים וילדים ובחברה בכללותה. הגבר הבדואי בנגב אינו נבדל מגברים רבים במדינת ישראל שגם הם, לא פעם, מפרקים את התא המשפחתי הראשון שבנו. אולם "עצימת העיניים" הישראלית אפשרה ומאפשרת לגבר הבדואי לעשות כן מבלי להתגרש באופן מלא מאשתו הראשונה, וגם אם עשה כן, מבלי לשאת באחריות כלכלית לילדיו ומבלי לחלוק את משאבי המשפחה באופן הוגן עם אם ילדיו בטרם יקים משפחה נוספת. הדו"ח משקף כיצד המדינה ורשויותיה, כמו גם המבנה המסורתי של החברה הבדואית, קיבעו את מעמדן של הנשים הבדואיות כמוחלשות ביותר בחברה הישראלית כולה. הדו"ח מציג ניתוח מקיף ומבוסס נתונים של התופעה ומציע תוכנית כוללת של צעדים וכלים אופרטיביים להתמודדות עימה במגוון תחומי אכיפה, ולצידם מענים להתמודדות עם השלכותיה חינוך, תעסוקה, רווחה, בריאות; כלל השותפים, מן -השליליות של הפוליגמיה בכל תחומי החיים הממשלה ומקרב החברה הבדואית, ללא יוצא מן הכלל, משוכנעים כי הגם שהחוק מעולם לא נאכף, שנה לאחר הקמת המדינה, כדי להוות מענה מספק לצמצום התופעה. 70 ,אין באכיפת החוק כיום הפוליגמיה היא סימפטום חריף של פערים בכלל תחומי החיים. מדינת ישראל מחויבת להמשיך -ולהשקיע משאבים משמעותיים על מנת להזניק את החברה הבדואית במעלה הסולם החברתי את   כלכלי. תהליך חברתי מורכב ונחוש מעין זה, המבקש לצמצם את הפוליגמיה ובכך לשנות אמיצה   אורחות חייהן של אלפי משפחות, יצלח אך ורק בנכונות לפעול "מחוץ לקופסא" ובשותפות עם מנהיגים ומנהיגות בחברה הבדואית הפועלים לקידומה ולשגשוגה של קהילתם. מנהיגות כזו קיימת בחברה הבדואית ואל לה למדינת ישראל להחמיץ הזדמנות חשובה לשותפות זו. אמי פלמור 7 תודות אני מבקשת להודות לעשרות אנשים, עובדי ממשלה, נציגי שלטון מקומי וחברה אזרחית שלקחו חלק באיסוף המידע, גיבוש ההמלצות וכתיבת הדו״ח. אני גאה בצוות הייחודי והמגוון, מתוך הממשלה ומחוצה לה, שהיה שותף לעשיה. עו״ד רחל מטר, מר יריב מן, ד״ר איאד זחאלקה וד״ר מוחמד -תודה לראשי צוותי המשנה אלהיב שהובילו ביד רמה דיונים ומפגשים רבים לצורך גיבוש המלצותיהם. תודה לד״ר אחמד חליחל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תרומתו הייחודית לניתוח מקורות מידע שונים וסבלנותו לבקשותינו השונות שאפשרו קבלת תמונת מצב עובדתית ראשונה מסוגה. תודה לכל אנשי הנגב, ברובם בני הקהילה הבדואית, שנפגשו איתנו ואפשרו לנו ללמוד מקרוב, לשאול שאלות, ולקבל כיווני פעולה וחשיבה לצורך גיבוש המלצותינו. תודה מיוחדת לאלה מביניהם שלקחו חלק פעיל בדיוני הוועדה וצוותי המשנה, ואף תרמו למלאכת כתיבת הדו"ח. תודה לכל מי שלקחו חלק בכתיבת הדו״ח, ובמיוחד לאנשי לשכתי דרור יוסף ועו״ד סוזן דסוקי שגם ריכזו את עבודת הוועדה והתוו עימי כיווני פעולה, ועו"ד עמיר הרן אשר ריכז את עבודת צוות המשנה דין שרעי ובית דין שרעי. תודה אישית מיוחדת ליועצתי רבת הפעלים עו״ד סוזן דסוקי שהתלוותה אלי לעשרות פגישות אישיות בנגב, סייעה רבות לפתיחת הדלתות והלבבות ולגיבוש התובנות, ריכזה את צוות בריאות ורווחה ועסקה בנוסף במלאכה הסיזיפית של כתיבת המבואות המקיפים  .לדו״ח ועריכת כלל החומרים תודה אחרונה לשרת המשפטים איילת שקד על ההזדמנות, האמון והרוח הגבית. 8 :הרכב הצוות הצוות שגיבש את ההמלצות המובאות להלן מורכב ממשתפים מהחברה האזרחית הבדואית בנגב ומנציגי ממשלה, כמפורט להלן: בראשות הצוות: מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור מרכזי הצוות: יועצת למנכ"לית משרד המשפטים עו"ד סוזאן דסוקי עוזר למנכ"לית משרד המשפטים דרור יוסף חברים וחברות בצוות לפי חלוקה לצוותי משנה: צוות איסוף ואיגום מידע יו"ר צוות המשנה עו"ד רחל מטר מנהלת מחלקת עיכוב הליכים, פרקליטות המדינה (פלילי), משרד המשפטים סגן מנהלת אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית ד"ר אחמד חליחל לסטטיסטיקה המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים עו"ד רות גורדין מנהלת מחלקה בכירה, המוסד לביטוח לאומי עו"ד שרית דמרי ממונה (מרשם אוכלוסין), לשכה משפטית רשות האוכלוסין עו"ד רינה נשר וההגירה קצינת פיקוח ובקרה במחלקת מענה אזרחי, משטרת ישראל שלום-רפ"ק טובי לין יועץ משפטי, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, עו"ד אורי נוסבאום משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,לשכה משפטית, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בוקר-עו"ד אילת אלון משרד החקלאות ופיתוח הכפר פרקליטות מחוז דרום אזרחי עו"ד שני כ"ץ פרקליטות מחוז דרום אזרחי עו"ד אורית קרץ סגנית היועץ המשפטי, רשות מקרקעי ישראל עו"ד רחל בירנבאום 9 צוות חינוך ותעסוקה יו"ר צוות המשנה, ממונה על החינוך הבדואי, משרד החינוך ד"ר מוחמד אלהיב מרכז צוות המשנה ועוזר למנכ"לית, משרד המשפטים מר דרור יוסף מנהל מרכזי ריאן בדרום להכוון תעסוקתי לשעבר מר מחמוד אלעמור מנהל בית הספר, "אלאמל", מועצה אזורית אלקסום מר חליל אלכרם מנהלת האגף לשוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה גב' דנה מיטב ייעוצי, משרד החינוך-מנהלת אגף א', שירות פסיכולוגי גב' חנה שדמי ייעוצי, משרד החינוך-שירות פסיכולוגי גב' עינב לוק הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד לשוויון גב' סלימה מוסטפא סלימן חברתי ישראל דיגיטלית, המשרד לשוויון חברתי גב' חגית כהן מנהלת תחום בכיר, תעסוקת מיעוטים, משרד העבודה, הרווחה גב' אלה איל בר דוד והשירותים החברתיים מנהלת תחום תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה גב' הדר וינטר גולן מנהלת תחום, משרד לפיתוח הנגב והגליל גב' אדווה ספיר מפקחת על הייעוץ החינוכי, משרד החינוך גב' נג'ואה אבו נימר עבאס מפקחת על הייעוץ החינוכי, משרד החינוך גב' סנא ג'בארין אגבאריה מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד הדיל יונס צוות בריאות, רווחה והנגשת זכויות יו"ר צוות המשנה מר יריב מן מנהל אגף פיתוח כלכלי וחברתי בחברה הבדואית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יועצת למנכ"לית משרד המשפטים ומרכזת צוות המשנה עו"ד סוזאן דסוקי מנהלת תחום בכיר, אגף חברה וממשל, משרד ראש הממשלה גב' לירית סרפוס מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות גב' מלכה פרגר אחראי נושא טיפול ומניעת אלימות במשפחה ותקיפה מינית, מר גידי פרץ משרד הבריאות סגנית מנהלת השרות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד העבודה גב' אפרת שרעבי הרווחה והשירותים החברתיים 10 ,מרכזת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד העבודה גב' מרים בן עטר הרווחה והשירותים החברתיים ,ממונה בכירה, אגף חקיקה ותוכניות עבודה, מנהל הגימלאות ישעיהו-עו"ד דבורה לילך בן המוסד לביטוח לאומי ממונה תחום מעמד אישי, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים עו"ד ענבל וויל ממונה (דיני משפחה), מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד יעקב פרידברג אקטיביסטית ופעילה לקידום והגנה על זכויות נשים בדואיות עו"ד אינסאף אבו שארב צוות דין שרעי ובית דין שרעי הקאדי ד"ר איאד זחאלקה יו"ר צוות המשנה קאדי ומנהל בתי הדין השרעיים, משרד המשפטים יועץ בכיר למנכ"לית משרד המשפטים ומרכז צוות המשנה עו"ד עמיר הרן ראש אשכול ילדים ומשפחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים כהן-עו"ד מוריה בקשי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד מהא מראענה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד עדית נחמן מפקח על האימאמים, משרד הפנים השייח ג'מאל אלעוברה בית הדין השרעי, משרד המשפטים עו"ד עביר בדארנה בית הדין השרעי, משרד המשפטים עו"ד ח'אדר מהדי איש תקשורת ונציג החברה האזרחית מר נוואף אלנבארי 11 12 תוכן עניינים 14......................................................................................................................................תקציר מנהלים 19........................................................................................................................................................מבוא 22......................................................................................................................................שיטת העבודה 27....................................................................................... האוכלוסייה הבדואית בישראל- פרק א 31....................................................................................................... החברה הבדואית בנגב- פרק ב 38............................................................................. מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית- פרק ג 47............................................................................................... פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד 75................................................ התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה 75......................................................................................................... עבודת צוותי המשנה 77...................................................................................... צוות משנה איסוף ואיגום מידע 117........................................................................................... צוות משנה חינוך ותעסוקה 154................................................................. צוות משנה בריאות, רווחה והנגשת מידע 179.......................................................................... צוות משנה דין שרעי ובית דין שרעי 214.....................................................................................................................................................סיכום 231.................................................................................................................................................נספחים 13 תקציר מנהלים רקע במסגרת החלטת ממשלה כוללת לפיתוח כלכלי חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, שהביאה לאישורה 29.1.17 מיום2345 החליטה ממשלת ישראל לאמץ את החלטת הממשלה . האוכלוסייה 1שרת המשפטים איילת שקד, ולהתמודד לראשונה עם תופעת הפוליגמיה ומנהלת אורח חיים מסורתי וייחודי במובנים רבים. 2 איש250,000-הבדואית בנגב מונה כ הפוליגמיה, היא תופעה רווחת בקרב החברה הבדואית וההתמודדות עימה ועם השלכותיה נמצאת במרכזו של דו״ח זה. הפוליגמיה מוגדרת כנישואין ליותר מבן זוג אחד והיא אסורה על פי החוק הפלילי . לרוב, היא מתבטאת בכך שהגבר נושא יותר מאישה אחת. צורת נישואין זו 3בישראל נפוצה בקרב תרבויות שונות. חוקרים מסבירים כי תופעת הפוליגמיה קשורה במבנה החברתי והפטריארכלי של חברות מסורתיות, אשר מתאפיינות בנורמות ובערכים הומוגניים המבוססים על מבנה חברתי שבטי. מקור תופעת הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב בקוראן, אשר מתיר לגבר לשאת עד , אך מחקרים מצביעים על התופעה כמתקשרת במידה רבה למבנה החברתי 4ארבע נשים הפטריארכלי ולחשיבות הקבוצה והשבט בחברה הבדואית יותר מאשר להיתר הדתי באסלאם. הגורמים לפוליגמיה בקרב הבדואים שונים ורבים, ביניהם: האפשרות לשאת מספר נשים פי האסלאם, ריבוי נשים כסמל סטטוס, הרצון להגדיל את המשפחה ואת השבט -על ולחזק את מעמדם, נישואין ראשונים בגיל צעיר ובעקבותיהם צורך בנישואין שניים בגיל מתקדם ומתוך בחירה, תפיסת מוסד וקשר הנישואין, מעמדן של הנשים בחברה הבדואית, הנוהג של נישואי חליפין (נישואי "בדל"), לחץ על נשים "מבוגרות" להינשא ולהביא ילדים, החשש של הנשים מגירושין ומאובדן הילדים, נגישות גבוהה יותר לנשים מוסלמיות מחוץ לישראל, לגיטימציה לכך בחברה הבדואית ועוד. הפוליגמיה היא סוגיה רב תחומית: משפטית, חברתית ותרבותית. הגישה הפמיניסטית מגדירה אותה כתופעה פסולה אשר קשורה בהפלייתן של נשים ערביות: הפלייה רב מימדית וחברתית של הנשים על ידי החברה באמצעות תפיסתן כנחותות באופן בו מונצחים יחסי השליטה של גברים בנשים. גם מי שאינם מחזיקים בעמדות פמיניסטיות אינם מתעלמים מהמורכבות והקשיים המאפיינים תא משפחתי פוליגמי ומכך שככלל הוא מהווה מימוש של העדפה וצרכים של הגבר ואינו מבוסס בהכרח על ההסכמה של האישה. המציאות החברתית שבה חיות הנשים הבדואיות בנגב מקשה עליהן לפעול למיגור התופעה. על פי מחקרים, קורבנותיה העיקריים של הפוליגמיה הן נשים וילדים. לצד זאת, ניתן להבחין בתופעות שליליות נוספות המשליכות על החברה הבדואית פנימה ועל החברה הישראלית בכללותה. להלן יובאו מכלול ההשלכות של תופעת הפוליגמיה: מצב . פוליגמיה, היא נישואין ליותר מבן זוג אחד, ובקרב החברה הבדואית, היא מתבטאת בכך שהגבר נושא יותר מאישה אחת1 . על פי נתוני הלמ"ס שנאספו במסגרת עבודת צוות זה. נתונים רבים נוספים יוצגו בפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע2 .1977- לחוק העונשין, התשל"ז176 סעיף3 . בהמשך- פירוט והרחבה בפרק אשר יעסוק בדין השרעי4 14 כלכלי קשה של התא המשפחתי הפוליגמי, נזקים פסיכולוגיים נפשיים המשליכים בעיקר על נשים וילדים, מאבקים בתוך המשפחה הפוליגמית, תלות האישה, פגיעה בכבוד האישה ובמעמדה, אלימות כלפי נשים, פגיעה בילדים, יצירת נוער שוליים ועוד. לצד כל אלה לפוליגמיה השלכות רוחביות נוספות כגון, הקצאת משאבים מצד המדינה, פגיעה בערכי מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית, ביצוע עבירות נלוות (נישואי קטינות, שהייה בלתי חוקית במקרים של נישואין שניים לאישה מהרשות הפלסטינית), דיווחים פיקטיבים לרשויות המדינה ועוד. בשל כל אלה, ההתמודדות עם התופעה היא מורכבת. מורכבות זו נובעת מצד אחד מהעובדה שמדובר בתופעה חברתית רווחת בחברה הבדואית, שמקורה בהיתר דתי ושורשיה נטועים עמוק בתוך המסורת והמנהגים של החברה הבדואית. מצד שני, פוליגמיה היא עבירה פלילית בדין הישראלי והשלכותיה על התא המשפחתי, על הנשים והילדים בעיקר, קשות. ההתנגשות בין הנורמות החברתיות והדתיות אל מול החוק הפלילי יצרו קונפליקט מורכב אשר הביא את המדינה להימנעות מהתמודדות עם הסוגיה, חוסר באכיפה פלילית, היעדר מדיניות כוללת להתמודדות עם התופעה, לצד דיווחים פיקטיביים למוסדות המדינה על ידי האוכלוסייה הבדואית. כך נמצא שתופעת הפוליגמיה בנגב היא בין השאר סימפטום מובהק של הזנחה, היעדר משילות, היעדר פיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית וחוסר השתלבותם של הבדואים בחברה הישראלית הכללית. ידי ממשלות קודמות במהלך עשרים השנים האחרונות: -יש לציין כי הסוגיה נדונה על דיונים רבים התקיימו בהובלת משרדי ממשלה שונים, יועצים משפטיים לממשלה ופרקליטי מדינה. דיונים התקיימו בכנסת וארגוני נשים מחו נגד התופעה ופעלו על מנת למגרה. אך פיתרון כולל ואופטימלי לתופעה לא נמצא. החליטה הממשלה כאמור להתמודד עם התופעה והורתה, בין היתר, 2017 בינואר29 ביום משרדי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אשר יהיו חברים בו -על הקמת צוות בין נציגים ממשרדי הממשלה השונים, הרשויות המקומיות הרלוונטיות והחברה האזרחית .5לשם בחינה משותפת של דרכי התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה שיטת העבודה הצוות הוקם על מנת לגבש תוכנית מקיפה וכוללת להתמודדות עם הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב שתיתן מענה להיבטים השונים המחוללים את התופעה, בשיתוף הציבור. תהליך שיתוף הציבור, שיתוף החברה הבדואית בנגב, היה הכרחי להצלחת התהליך. עם מינוי יו"ר הצוות עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, החל תהליך של הכרות ולמידת הסוגיה. יו"ר הצוות ערכה סיורים בנגב, ביישובים המוסדרים ובפזורה, ונפגשה עם 2397 מצורפת כנספח א' לדו״ח. כשבועיים לאחר קבלת החלטת ממשלה זו התקבלה החלטת ממשלה2345 החלטת הממשלה5 ". ההחלטה עוסקת בצמצום פערים בין2021 – 2017 שעניינה "תוכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב החברה הבדואית בנגב לבין כלל החברה בישראל ומתמקדת בתחומי החינוך והשירותים החברתיים, התעסוקה, התשתיות, ופיתוח השלטון המקומי. 15 תקציר מנהלים מגוון רחב של אנשים, מנהיגים מקומיים, אנשי דת ושייח'ים, אנשי מקצוע, אנשי חינוך וטיפול, פעילות ופעילים חברתיים ועוד, אשר להם זיקה לסוגיה ואשר תרמו, כל אחד . 6מנקודת מבטו ומומחיותו, לגיבוש תובנות וקווי פעולה מנחים לאחר קבלת תשתית רחבה אודות התופעה, הרכיבים המחוללים אותה, והשלכותיה על החברה הבדואית ועל החברה הישראלית, גובשו מספר תובנות: • .קיים חוסר במידע אחיד ומגובה בדבר היקף התופעה • ,ממשלות ישראל לדורותיהם נמנעו מפעילות אכיפה במכלול ההיבטים של פוליגמיה .7במישור הפלילי ובמישור האזרחי והמנהלי כאחד • הסתגרות והתבדלות החברה הבדואית בנגב משאר החברה הערבית בפרט והחברה הישראלית בכלל משפיעה על הנישואין בתוך החברה הבדואית ועל תופעת הפוליגמיה. • קיימים מאפיינים ייחודיים של החברה הבדואית המושתתים על דת האסלאם אך התפתחו כחלק מהמסורת הבדואית. • :למערכת החינוך פוטנציאל משמעותי לחולל שינוי בהיקף הפוליגמיה במספר היבטים שינוי תודעה בקרב האוכלוסייה הבדואית, צמצום הנשירה, העלאת גיל הנישואין ועוד. • לתעסוקת גברים ותעסוקת נשים השפעה על הפוליגמיה, ומשליכה על העצמה אישית וכלכלית של גברים ונשים. • נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים של התופעה ויש צורך במתן מענה כולל לצרכיהם הפיזיים והרווחתיים. • הטיפול בתופעה מצריך הגברת המשילות, טיפול רוחבי והתווית מדיניות אחידה של כלל משרדי הממשלה. • יש לקיים מנגנון קבוע של תאום פעולות ומעקב שיכלול את כלל הגורמים הממשלתיים הפועלים בנושא על מנת לתעל תקציבים באופן מתואם ולוודא אפקטיביות הפעולות. תובנות אלה היו הרקע לעבודת הצוות אשר חולק לארבעה צוותי משנה: 1 1 .צוות איסוף ואיגום מידע 2 2 .צוות חינוך ותעסוקה 3 3 .צוות בריאות, רווחה והנגשת זכויות 4 4 .צוות דין שרעי ובית דין שרעי כל אחד מהצוותים סימן את היעדים אותם ביקש להשיג ובחן את נקודות ההתערבות המרכזיות באמצעותן ישיג את יעדיו. הצוות גיבש מסקנות והמלצות אשר יישומן יביא . רשימת האנשים עימם נפגשה יו"ר הצוות ורשימת הסיורים אשר ערכה מצויות בפרק שעוסק בשיטת העבודה, בהמשך6 לענין זה יש לציין כי בכל הנוגע ליישום חוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל, במשרד הפנים וברשות האוכלוסין וההגירה7 היתה מדיניות עקבית וברורה, שאושרה ע"י ביהמ"ש העליון, לפיה לא ינתן מעמד בישראל על סמך נישואין המהווים עבירה של ריבוי נישואין. 16 לשינוי משמעותי במימדי התופעה, לשינוי המציאות והתודעה בקרב האוכלוסייה הבדואית וכתוצאה מכך, לצמצום מימדי התופעה, -בפרט ובקרב האוכלוסייה הישראלית בכללותה לחיזוק התא המשפחתי, והגנה על זכויותיהם של נשים וילדים. המלצות על מנת להציע תוכנית כוללת אשר תתמודד עם הפוליגמיה והשלכותיה השליליות, כמתבקש בהחלטת הממשלה, הצוות גיבש המלצותיו על פי החלוקה הבאה: 1 1 . צוות משנה איגום והעברת מידע עסק באיגום מידע אודות התופעה, הגורמים לה והשלכותיה, והעברת מידע בין הרשויות השונות על מנת להתמודד עם התופעה באופן רוחבי וכמדיניות כוללת. הצוות עסק גם בהיבטים השונים של האכיפה הפלילית ובסוגיית חובת הדיווח של הרשויות השונות לגורמי האכיפה. צוות המשנה גיבש המלצות הנוגעות למנגנוני העברת מידע ודיווחים מצד משרדי הממשלה והמוסדות השונים לגורמי אכיפת החוק, הקצאת משאבים למוסד לביטוח לאומי ולמשטרה, התמודדות עם עובדי מדינה פוליגמיים וליווי מחקרי אשר יעקוב אחר התופעה ומימדיה ועל הגורמים המשפיעים עליה. 2 2 . צוות משנה חינוך ותעסוקה עסק בבחינת הכלים בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי שיש בהם על מנת להשפיע על שינוי במגמת הנישואין הפוליגמיים והשפעה על התודעה והתפיסה בקרב הצעירים בקשר לתופעה וגיבש המלצות לצמצום אחוזי הנשירה של התלמידים ממסגרת החינוך, להעלאת אחוז הנשים והגברים באקדמיה. כמו כן, צוות המשנה עסק בבחינת הכלים לשילוב צעירות וצעירים בשוק התעסוקה והתעשייה, ובעידוד ושילוב נשים בתעסוקה וגיבש המלצות מגוונות ומותאמות לאוכלוסייה הבדואית. כל זאת, מתוך הבנה כי אלה גורמים שלהם השפעה על התפתחות הפרט ועל התא המשפחתי כולו. 3 3 . צוות משנה רווחה, בריאות והנגשת זכויות עסק בבניית תוכנית כוללת אשר תיתן מענה לנשים ולילדים במשפחות פוליגמיות, תוך מיקוד על הנגשת זכויות, מתן מענים טיפוליים הולמים לצרכיהם הרגשיים והפיזיים של הנשים והילדים, והעצמת נשים כחלק בלתי נפרד מן המענה ההוליסטי שעל המדינה להידרש אליו. צוות המשנה גיבש המלצות למתן מענה מיידי לצרכים הרגשיים והבריאותיים של נשים וילדים במשפחות פוליגמיות, להנגשת זכויות סוציאליות ומשפטיות, לחיזוק המועצות המקומיות ולהקמת ועדה מתמדת אשר תעקוב אחר התופעה, מימידה ומאפיניה. כמו כן, הועדה המתמדת תעקוב אחר יישום המלצות דו״ח זה. 4 4 . עסק במקור הדתי אשר עליו מושתת התופעה, בתפקידו-צוות דין ובית דין שרעי של בית הדין השרעי ואנשי הדת כגורמים מרכזיים המשפיעים על התודעה הציבורית בקרב החברה הבדואית בהיותה חברה מסורתית המושתת על דת האסלם, והאופן שבו הם מתמודדים עם התופעה. צוות המשנה ערך משפט משווה בקרב מדינות מוסלמיות שונות ובחן את דרכי ההתמודדות עם התופעה ואת הדרך האפקטיבית ביותר לצמצמה. צוות המשנה גיבש המלצות אשר יש בהן על מנת לחזק את מעמדו 17 תקציר מנהלים .של בית הדין השרעי ולהפוך אותו לגורם אקטיבי ומוביל בהתמודדות עם התופעה התוכנית המוצעת בדו״ח זה גובשה לאחר עבודה אינטנסיבית ומעמיקה של הצוות, במהלכה נשמעו דעות ועמדות שונות של גורמים אזרחיים ונציגים ממשרדי הממשלה השונים. שיתוף הפעולה והנכונות לקחת חלק בנושא כה מורכב ורגיש איפשרו למידה יסודית של הנושא, הגדרת הבעיה והצעת התוכנית המובאת כאן אשר מתייחסת למכלול הגורמים המשפיעים על התופעה ומחוללים אותה. ניתן לומר כי קיימת הבנה מצד הממשלה ומצד המנהיגות המקומית והדתית בחברה הבדואית כי המציאות כפי שהיא קיימת היום לא יכולה להימשך וכי מאמץ משותף של הממשלה ושל המנהיגות הבדואית יכול להביא לשינוי המיוחל ולשיפור מצב החברה הבדואית באופן כללי ורחב ובתוך כך להשליך על מימדי התופעה, מאפייניה והשלכותיה. 18 מבוא במסגרת החלטת ממשלה כוללת לפיתוח כלכלי חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, בחברה הבדואית. בהחלטה 8החליטה ממשלת ישראל להתמודד עם תופעת הפוליגמיה אותה הביאה שרת המשפטים איילת שקד לאישור הממשלה, נקבע "הצורך 2345 'מס בהתמודדות "הצורך בהתמודדות מקיפה עם התופעה (...) לאור השלכותיה הקשות על . 9"בני המשפחה הפוליגמית, ובראש וראשונה על הנשים והילדים ועל החברה בכללותה החלטת הממשלה אשר התשתית לה הוכנה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר וצוותה, הורתה, בין היתר, על הקמת צוות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אשר יכלול נציגים ממשרדי הממשלה השונים, הרשויות המקומיות הרלוונטיות והחברה האזרחית. כל אלה, לשם בחינה משותפת של דרכי התמודדות עם השלכותיה השליליות . 10של הפוליגמיה המדובר בניסיון ממשלתי ראשון להתמודדות מקיפה וכוללת עם התופעה הגם שהסוגיה נדונה על ידי ממשלות קודמות במהלך עשרים השנים האחרונות. דיונים רבים התקיימו בהובלת משרדי ממשלה שונים, יועצים משפטיים לממשלה ופרקליטי מדינה. דיונים התקיימו גם בכנסת וארגוני נשים מחו נגד התופעה ופעלו על מנת למגרה. ברם, פתרון כולל ואופטימלי לתופעה לא נמצא. המורכבות של ההתמודדות עם התופעה נובעת מצד אחד מהעובדה שמדובר בתופעה חברתית רווחת בחברה הבדואית, תופעה שמקורה בהיתר דתי ושורשיה נטועים עמוק בתוך המסורת והמנהגים של החברה הבדואית. הפוליגמיה נתפסת בקרב הבדואים כמשקפת, במקרים מסוימים, את מעמדו המכובד של הגבר, מצבו הכלכלי ורצונו לחזק את התא המשפחתי ואת השבט אליו הוא משתייך. על פי גישות שונות, הפוליגמיה אף נותנת כיום מענה לנשים אשר לא מצליחות למצוא זוגיות בגיל צעיר, ומאפשרת להן זוגיות והורות בגילאים מתקדמים כאישה שנייה או שלישית. מצד שני, פוליגמיה היא עבירה פלילית בדין הישראלי והשלכותיה קשות על התא המשפחתי, בעיקר על הנשים והילדים. לפוליגמיה מאפיינים מגוונים, אך לרוב, האישה הראשונה וילדיה נזנחים, ומירב המשאבים מושקעים באישה השנייה ובילדיה. ברוב המקרים, המשמעות היא למעשה פרידה מהאישה הראשונה ללא גירושין, וזו מתבטאת בהיעדר הבטחת זכויות בסיסיות של האישה והילדים כגון מזונות, מדור, חלוקת רכוש ועוד. ההתנגשות בין הנורמות החברתיות והדתיות אל מול החוק הפלילי יצרו קונפליקט מורכב, אשר מצד המדינה הביא להימנעות מהתמודדות עם הסוגיה, חוסר באכיפה פלילית, היעדר מדיניות כוללת להתמודדות עם התופעה, כל אלה לצד דיווחים פיקטיביים למוסדות המדינה על ידי האוכלוסייה הבדואית. נמצא כי תופעת הפוליגמיה בנגב היא סימפטום חברתי של החברה הבדואית והשפעה -של הזנחה, היעדר משילות, היעדר פיתוח כלכלי משמעותית על חוסר השתלבותם של הבדואים בחברה הישראלית הכללית. . פוליגמיה, היא נישואין ליותר מבן זוג אחד, ובקרב החברה הבדואית, היא מתבטאת בכך שהגבר נושא יותר מאישה אחת8 .29.01.2017 מיום2345 מתוך החלטת הממשלה9 2397 מצורפת כנספח א' לדו״ח. כשבועיים לאחר קבלת החלטת ממשלה זו התקבלה החלטת ממשלה2345 החלטת הממשלה10 ". ההחלטה עוסקת בצמצום פערים בין2021 – 2017 שעניינה "תוכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב החברה הבדואית בנגב לבין כלל החברה בישראל ומתמקדת בתחומי החינוך והשירותים החברתיים, התעסוקה, התשתיות, ופיתוח השלטון המקומי. 19 מבוא הצוות למד על המאפיינים השונים של החברה הבדואית, מנהגיה וחוקיה. העיסוק בפוליגמיה הביא את הצוות לעסוק בסוגיות מגוונות המשפיעות על התופעה, כגון מצב החינוך, הבריאות והתעסוקה בחברה הבדואית. במקביל, הצוות עסק בתפקיד מערכת המשפט הדתית (בית הדין השרעי), במנגנוני האכיפה הפלילית והאזרחית, ותנאי המחייה הפיזיים בהם מצויה החברה הבדואית המשליכים אף הם על התפתחות התופעה. אמנם דו״ח זה אינו עוסק בשאלת ההתיישבות ובאמצעי הסדרת הקרקעות, אולם אין להתעלם מן העובדה כי היעדר ההתיישבות המוסדרת, רמת השירותים הירודה הניתנת לאוכלוסייה הבדואית, כמו גם המחסור בתשתיות המונעות נגישות והשתתפות בשוק העבודה. כל אלה מאפשרים את קיום התופעה ומעצימים את ההשלכות השליליות שלה על החברה הבדואית בפרט ועל החברה הישראלית בכלל. לצד כל אלה, הצוות עסק בשאלת מעמדה של האישה בחברה הבדואית, ובכלל זה בשאלות הנוגעות למצב כלל האוכלוסייה הבדואית בנגב. החברה הבדואית בנגב שומרת על מנהיגיה ומתבדלת משאר החברה הערבית בארץ ומכאן שתופעת הפוליגמיה בקרבה גבוהה באופן ניכר בהשוואה לשאר החברה המוסלמית בישראל ואף במדינות ערב השונות. על מנת להבין את עומק התופעה, מאפייניה הייחודיים, סיבותיה והשלכותיה, ערכה יו"ר הצוות סיורים רבים ומפגשים מגוונים עם אישים, נשים וגברים בחברה הבדואית: הצוות נפגש עם אנשי דת ושייח'ים, אנשי טיפול ורווחה, מנהלי מחלקות רווחה, ומנהלי בתי ספר, מורים ואנשי חינוך, פעילים ופעילות חברתיים, אנשי אקדמיה, ומנהלי עמותות. הצוות ערך סיורים בפזורה וביישובים המוסדרים ומצא כי האוכלוסייה הבדואית סובלת מהזנחה במישורים רבים והמדינה, אשר לא הנכיחה את משילותה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, תרמה למצב הקיים לפיו חוקים רבים לא נאכפים והסדר הציבורי לא נשמר. כך שנה עם הבדואים. לא מתאים לנו 70 ביטא זאת השר אורי אריאל: "אנחנו בפיגור של ". תופעת הפוליגמיה מהווה תמונת 11כמדינה להתנהג כך. זה חוסר משילות וחוסר אכפתיות מראה המשקפת את מצבה הכולל של החברה הבדואית בנגב. לצורך בחינה מעמיקה, איסוף נתונים וממצאים במישורים שונים וגיבוש המלצות פרקטיות וכוללות, חולק הצוות לארבעה צוותי משנה: צוות איסוף נתונים ואיגום מידע, צוות דת ובתי דין שרעיים, צוות חינוך ותעסוקה וצוות בריאות, רווחה והנגשת זכויות. בפני הצוות וצוותי המשנה, אשר כלל נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, ובשותפות של החברה האזרחית הבדואית, הופיעו דוברים ונציגים שונים, אשר כולם שיקפו תמונת מצב קשה. עולה כי על מנת לטפל בפוליגמיה יש לספק מענה לקשיים רבים, שחלקם הם בין מחולליה, חלקם מאפשרים אותה וחלקם הם תוצאותיה השליליות של התופעה. עם זאת, הצוות מצא כי החברה הבדואית מצויה בתקופת מעבר ותהליכי שינוי. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה בהשכלה, בעלייה במספר האקדמאים, בשילוב נשים בשוק התעסוקה, כלכלי של החברה הבדואית ובמנהיגות ויזמות -פיתוח אזורי תעשייה, פיתוח חברתי דברי השר אורי אריאל, שמשרדו אחראי על האוכלוסייה הבדואית בנגב. מתוך "גם אורי אריאל לא נשאר אדיש: "אנו בפיגור11 .16/8/2016 מרקר", מיום- שנה עם הבדואים", כתבה של מירב ארלוזורוב, ב"דה70 של 20 מקומית. באמצעות מאמץ והשקעה מצד המדינה והמנהיגות הבדואית יכולה החברה הבדואית לצמצם בשנים הקרובות את הפערים בהם היא מצויה. דו״ח זה, יציג תשתית עובדתית המבוססת על מחקרים אשר יסקרו את מאפייניה הייחודים של החברה הבדואית בנגב, את המבנה החברתי המאפיין אותה ואת הפעילות הממשלתית והאזרחית שנעשתה עד כה אשר השפיעה על החברה הבדואית בנגב. הדו״ח יציג נתונים משמעותיים מדו״חות ממשלתיים קודמים, דו״חות ביקורת ועוד, אשר ישקפו את הנעשה עד כה לצמצום הפערים ולבניית אמון עם החברה הבדואית, ואת המקומות והנושאים הטעונים שיפור. כאמור, הפוליגמיה היא סימפטום של מצב מורכב ושל קשיים רבים עימן מתמודדת החברה הבדואית, בתחומי החינוך, הרווחה, התעסוקה ומעמד האישה לצד היעדר משילות של המדינה והסתגרות חברתית. דו״ח זה יציג את הגורמים אשר מחוללים את תופעת הפוליגמיה ומשמרים אותה, וכן יציג את השלכותיה. לבסוף, הדו״ח יציג את תמונת המצב המעודכנת והמבוססת מחקרית אודות מצב הפוליגמיה כיום בנגב, ואת המלצות הצוות והדרכים המוצעות להתמודדות עם השלכותיה השליליות של התופעה בתחומים הבאים: חינוך, תעסוקה, בריאות, רווחה והנגשת זכויות, חיזוק המשילות ושימוש במנגנונים משפטיים שונים, לרבות בית הדין השרעי. 21 מבוא שיטת העבודה הצוות הוקם על מנת לגבש תוכנית מקיפה וכוללת להתמודדות עם הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב. על הצוות הוטלה משימה לגבש בשיתוף הציבור תוכנית שתיתן מענה שיתוף החברה הבדואית -להיבטים השונים המחוללים את התופעה. תהליך שיתוף הציבור בנגב, היה הכרחי להצלחת התהליך. עם מינוי יו"ר הצוות, עו"ד אמי פלמור, החל תהליך של הכרות ולמידת הסוגיה. יו"ר הצוות ערכה סיורים בנגב, ביישובים המוסדרים ובפזורה, ונפגשה עם מגוון רחב של אנשים, מנהיגים מקומיים, אנשי דת ושייח'ים, אנשי מקצוע, אנשי חינוך וטיפול, פעילות ופעילים חברתיים ועוד, אשר להם זיקה לסוגיה ואשר תרמו, כל אחד מנקודת מבטו ומומחיותו, לגיבוש תובנות וקווי פעולה מנחים. להלן רשימת האנשים עימם נפגשה יו"ר הצוות: 1 1 .ח"כ עאידה תומא סולימן, יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי בכנסת 2 2 . עו"ד אינסאף אבו שארב, פמיניסטית אקטיביסטית המובילה את המאבק בפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב 3 3 .עו"ד ד"ר ראויה אבו רביעה, פמיניסטית אקטיביסטית 4 4 .השייח חמאד אבו דעאבס, ראש התנועה האיסלמית הדרומית 5 5 .השייח סמי אבו פריח, איש דת ואיש חינוך 6 6 .השייח מחמד אבו פריחה מהפזורה 7 7 .השייח עיד אבו סלים משבט אלעזאזמה, מהפזורה 8 8 .הקאדי עבדלחכים סמארה, נשיא בית הדין השרעי לערעורים 9 9 .הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, מנהל בית הדין השרעי 10 10פרופ' עליאן אלקרינאוי, איש אקדמיה 11 11ד"ר מוחמד אלנבארי, ראש מועצת חורה 12 12מר טלאל אלקרנאווי, ראש עיריית רהט 13 13מר עאמר אבו מעמר, ראש מועצת שגב שלום 14 14מר איברהים אל הוואשלה, ראש המועצה האזורית נווה מדבר 15 15חברי מועצת נווה מדבר 16 16מר רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע 17 17ד"ר מוחמד אלהיב, מפקח על החינוך הבדואי במשרד החינוך 18 18גב' חנה שדמי, מנהלת שפ"י, משרד החינוך 19 19מר חליל אלכרם, מנהל בי"ס בפזורה 20 20גב' שיפא אלצאנע, מנהלת מחלקת רווחה בלקיה 22 21 21מר שחדה ג'בור, מנהל מחלקת הרווחה בחורה 22 22 "גב' אמל אלנסאסרה, מנכ"לית עמותת "סידרה 23 23 "מר חיר אלבז, מנהל עמותת "אג'יק 24 24מר מועדי אלנבארי, איש חינוך מהפזורה 25 25נוואף אלנבארי, איש תקשורת מחורה 26 26גב' ביאן ג'בור, פעילה חברתית מחורה 27 27מר שחדה אבו סבית, מנהל החממה ב"כוכבי המדבר", מחורה 28 28 מר אודי פראוור, מ"מ נציב שירות המדינה, וסמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה 29 29מר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 30 30מר שמואל אבוהב, מנכ"ל משרד החינוך 31 31מר מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים 32 32מר אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון 33 33מר יעקב סלאמה, מנהל אגף בכיר לעדות לא יהודיות במשרד הפנים 34 34גב' לירית סרפוס, מנהלת תחום בכיר באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה 35 35מר אלון אלטמן, פרקליט מחוז דרום פלילי 36 36מר ציון אילוז, פרקליט מחוז דרום אזרחי 37 37 מר יאיר מעיין, מנהל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר 38 38 מר יריב מן, מנהל אגף פיתוח כלכלי וחברתי בחברה הבדואית בנגב, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר 39 39מר רז פרויליך, מנכ"ל החברה למתנ"סים 40 40מר אלי עצמון, יועץ לראשי רשויות בדואיות 41 41גב' אורנה ורקוביצקי, סמנכ"לית במוסד לביטוח לאומי 42 42הגב' עמירה חיים, מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך 43 43מר ישראל בודיק, מנהל מחוז דרום במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 44 44מר יניב שלמה, יועץ לענייני ערבים, משטרת ישראל 45 45גב' מיטל גרף, משטרת ישראל 46 46גב' מאיה יוספוב, משטרת ישראל 23 שיטת העבודה 47 47מר ווליד אלבז, פרקליט בפרקליטות מחוז דרום פלילי 48 48עו"ד סלימאן אלעוברה ונציגים מלשכת עורכי הדין בדרום 49 49מר אבי גור ארי, גימלאי של המנהל האזרחי 50 50ח"כ טלב אבו עראר 51 51ח"כ עבדלחכים חאג' יחיא 52 52ח"כ מסעוד גנאים 53 53 "מר אריאל וייס, "יד הנדיב 54 54 "גב' יעל שלגי, "יד הנדיב 55 55גב' יוליה איתן, המועצה הלאומית לכלכלה 56 56מר מאיר דויטש, תנועת רגבים 57 57מר עמיחי יוגב, תנועת רגבים 58 58גב' נעמי קאהן, תנועת רגבים 59 59 מר חגי אופק, ראש מנהלת אזור התעשייה שגב שלום 60 60 "מר נוואף אבו מעמר מנהל מפעל "עוף עוז 61 61גב' נבילה אספניולי, ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות 62 62גב' נאילה עואד, ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות 63 63עו"ד באנה שוגרי, ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות 64 64עו"ד נסרין עלימי קבהא, ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות להלן רשימת הסיורים שקיימה יו"ר הצוות: 1 1 .סיור בחורה וברהט ומפגש עם ראשי הרשויות המקומיות והאזוריות 2 2 .סיור במרכז "ריאן" בבאר שבע 3 3 . סיור בפזורה, ביקור במעון רב תכליתי ובטיפת חלב, ומפגש עם גברים ונשים במשפחות פוליגמיות 4 4 .סיור במתנ"ס ברהט ופגישה עם הסגל המקצועי 5 5 . סיור בבית הספר "נווה מדבר" ופגישה עם מנהל בית הספר מר חאתם אבו קווידר והצוות החינוכי 6 6 . ,סיור בבית הספר תיכון באום בטין ופגישה עם מנהל בית הספר מר עומר אבו עיסא הסגל החינוכי ותלמידים 24 7 7 . .סיור במשפחתונים במועצה המקומית חורה ופגישה עם מנהלת המשפחתונים 8 8 . סיור במעון היום במועצה המקומית חורה, ופגישה עם מנהלת המעון ומנהל המרכז הקהילתי בו פועל המעון 9 9 . עוז ופגישה עם ההנהלה ועם עובדים ועובדות מהאוכלוסייה-ביקור במפעל עוף הבדואית 10 10 סיור בבית הספר להכשרה מקצועית לנוער "סח'נין" במועצה המקומית חורה ופגישה עם התלמידים, הצוות והנהלת בית הספר לאחר קבלת תשתית רחבה אודות התופעה, הרכיבים המחוללים אותה, והשלכותיה על החברה הבדואית ועל החברה הישראלית, גובשו מספר תובנות: • קיים חוסר במידע אחיד ומגובה בדבר היקף התופעה • ,ממשלות ישראל לדורותיהן נמנעו מפעילות אכיפה במכלול ההיבטים של פוליגמיה במישור הפלילי ובמישור האזרחי והמנהלי כאחד • הסתגרות והתבדלות החברה הבדואית בנגב משאר החברה הערבית בפרט והחברה הישראלית בכלל, משפיעה על הנישואין בתוך החברה הבדואית ועל תופעת הפוליגמיה • קיימים מאפיינים ייחודיים של החברה הבדואית המושתתים על דת האסלאם אך התפתחו כחלק מהמסורת הבדואית • :למערכת החינוך פוטנציאל משמעותי לחולל שינוי בהיקף הפוליגמיה במספר היבטים שינוי תודעה בקרב האוכלוסייה הבדואית, צמצום הנשירה, העלאת גיל הנישואין ועוד • לתעסוקת גברים ותעסוקת נשים השפעה על הפוליגמיה, וכן על הסיכוי לעצמה אישית וכלכלית של גברים ונשים • נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים של התופעה ויש צורך במתן מענה כולל לצורכיהם הפיזיים וצורכי הרווחה • הטיפול בתופעה מצריך הגברת המשילות, טיפול רוחבי והתווית מדיניות אחידה של כלל משרדי הממשלה • יש לקיים מנגנון קבוע של תאום פעולות ומעקב שיכלול את כלל הגורמים הממשלתיים הפועלים בנושא על מנת לתעל תקציבים באופן מתואם ולוודא אפקטיביות הפעולות תובנות אלה היו הרקע לעבודת הצוות אשר חולק, כאמור, לארבעה צוותי משנה: 1 1 .צוות איסוף ואיגום מידע 2 2 .צוות חינוך ותעסוקה 3 3 .צוות בריאות, רווחה והנגשת זכויות 4 4 .צוות דין שרעי ובית דין שרעי 25 שיטת העבודה כל אחד מהצוותים הורכב מאנשי ממשלה, נציגי ציבור, ולווה על ידי איש צוות מלשכת מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר הצוות, עו"ד אמי פלמור. התקיימו מפגשי הצוות בהרכבו המלא. צוותי 2017 החל מחודש אפריל ועד לחודש דצמבר המשנה קיימו מפגשים מצומצמים בהשתתפות אנשי מקצוע נוספים על פי הנושאים אותם ביקשו לחקור. 26 פרק א האוכלוסייה הבדואית בישראל האוכלוסייה הבדואית בישראל היא קבוצת משנה בתוך המיעוט הערבי ובעלת ייחוד תרבותי, היסטורי, חברתי ופוליטי המבדיל בינה ובין קבוצות משנה אחרות. הבדואים, למרות היותם חלק מהעולם הערבי, הם ישות לשונית, פוליטית וגיאוגרפית נפרדת ושונה. בדומה לחברות ערביות מסורתיות אחרות, החברה הבדואית היא בעלת לכידות גבוהה, שבה טובת הקבוצה קודמת לטובת הפרט, והמשכיות ויציבות במעמד .12השבט הם ערכים עליוניים. המבנה החברתי הוא פטריארכלי ויש הפרדה בין המינים אוכלוסיית הבדואים בארץ נחלקת לשתי קבוצות: הבדואים בנגב והבדואים בצפון. . האוכלוסייה הבדואית בצפון1 איש ומתגוררים בכפרים ובעיירות בצפון הארץ. באזור1355,000-הבדואים בצפון מונים כ הגליל התגוררו עד קום המדינה שבטים בדואים רבים, רובם נוודים למחצה. עם ריבוי האוכלוסייה בגליל ועיבוד אינטנסיבי של הקרקעות חל אצל הבדואים של צפון הארץ מעבר מזורז להתיישבות קבע. הממשלה תמכה בכך ובנתה יישובים קבועים ותשתית חולים וכו', לצד תשתיות של מים, ביוב וחשמל.-ספר, קופות-ציבוריות מפותחות: בתי אוכלוסיית הבדואים בצפון עברה תהליכי שינוי מואצים וכיום מאפייניה ואורח חייה דומים מאוד לאלה של האוכלוסייה הערבית הכללית בישראל. . האוכלוסייה הבדואית בנגב2 א. דמוגרפיה איש ומנהלת אורח חיים250,000-על פי הלמ"ס, האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ מכלל האוכלוסייה בנפת 30% ייחודי במובנים רבים. האוכלוסייה הבדואית בנגב מהווה 25%- מהאוכלוסייה הבדואית בנגב מתגוררים ביישובי קבע מוכרים, ו75% -שבע.. כ-באר הינם 50,9% .14"מתגוררים מחוץ לשטחי יישובי הקבע בהתיישבות שנהוג לכנותה "פזורה . 15 הינם גברים49,1%-נשים ו -נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיו- אלקרינאוי עליאן וסלונים12 ויזל, ג'ולי צוויקל, נורית ברק. המרכז לחקר- בריאות נפשית של נשים בישראל. עורכות: רחל לב-"ערביות, בתוך "שמרי נפשך .2005 ,וקידום בריאות האישה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב על פי נתוני הלמ"ס. מדובר במספר הבדואים בצפון אשר מתגוררים ביישובים המסלמים עם אורח חיים בדואי. קיים מספר קטן 13 .'נוסף של בדואים אשר מתגוררים ביישובים הערביים שמכילים שכונות בדואיות כגון שפרעם, מעלות תרשיחא וכו יש קושי לאמוד את גודלה של אוכלוסייה זו, ומשום כך קשה לעמוד במדויק על מאפייניה הדמוגרפיים.14 .על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרים רבים הבדואים מוסרים את שם השבט במקום את שם היישוב שבו הם גרים לפיכך יש קושי לאמוד את חלקה ובעיקר את מאפייניה של האוכלוסייה הבדואית ביישובים וכן את מאפייניהם של הבדואים , מבוא: אוכלוסייה.2016 הנמצאים מחוץ ליישובים. ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל עפי נתוני הלמ"ס שנאספו במסגרת עבודת צוות זה. נתונים רבים נוספים יוצגו בפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע.15 27 האוכלוסייה הבדואית בישראל- פרק א 60% קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה הבדואית יצר פירמידת גילאים חריגה, כאשר .19 מהאוכלוסייה הינם ילדים ונוער עד גיל , 2007 גידול האוכלוסייה הבדואית נחשב מהיר ביותר והוא מן הגבוהים בעולם. עד שנת גידול האוכלוסייה 2009 . בשנת16 בשנה5.5% מגמת גידול האוכלוסייה הבדואית הגיעה עד כדי בקרב האוכלוסייה 1.7% זאת לעומת שיעור גידול אוכלוסין של4.3 % הבדואית עמד על אחוז זה הוא 17. בקרב ערביי ישראל2.1% היהודית בישראל ושיעור גידול אוכלוסין של ) 1998-2012( אחוז הריבוי הטבעי הגבוה בעולם. קצב גידול האוכלוסייה בממוצע רב שנתי . 18 ונמצא כיום במגמת ירידה4.57%-מסתכם ב ב. פיזור גיאוגרפי הנגב הוא אזור מדברי משולש בדרום מדינת ישראל. הוא תחום בין הגבול עם מצרים ורצועת עזה במערב ובדרום–מערב, לבין הגבול עם ירדן במזרח. ניתן לחלק את האוכלוסייה הבדואית במחוז דרום לאורך קו גיאוגרפי שנע בין נוודות ועיור. הנוודות המסורתית פסקה בחברה הבדואית עם קום מדינת ישראל, ואולי אף קודם לכן. היא מצויה עדיין בקרב מספר קטן של בדואים, שהם נוודים למחצה, מתגוררים בעיקר בהר הנגב המרכזי והמזרחי מכלל הבדואים בדרום. גם בקצה השני של הקו לא ניתן לדבר 10% -ומהווים לא יותר מ מהבדואים בדרום כיום מתגוררים בעיר אחת, שישה 75% -על מצב של עיור מוחלט. כ עשר ישובים מוכרים -ישובים ושתי מועצות אזוריות (המרכזות מבחינה מוניציפלית אחד מהבדואים מתגוררים מחוץ לשטחי ישובי הקבע, נושא אשר הוא עיקר 25% .)נוספים הוויכוח בין הבדואים למדינה. ג. הסדר קרקעות הוכרז על הליך הסדר קרקעות בנגב הצפוני על פי פקודת הסדר זכויות1971 בשנת . להכרזה זו קדמו הכרזות על הליכי הסדר אחרים. 1969-במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט 1969- אלפי תביעות הוגשו שעניינן תביעת בעלות על מאות אלפי דונם בנגב. בין השנים הוקמו שבעה יישובי קבע.1990 ועדות רבות הוקמו וחלקן הציעו הצעות ופתרונות ליישוב הבדואים בנגב. ריבוי הוועדות מבקר המדינה ביקר את פעילות 2002 לא הביא לשינוי של ממש בעקבותיהן. בשנת הממשלה בעניין זה וכך כתב: "סוגיית הבדואים בנגב נדונה פעמים רבות בממשלה. ממשלת ישראל וועדות שרים משרדיים, ועדות -מטעמה קיבלו החלטות בדבר הקמת מסגרות ארגוניות, צוותים בין מנכ"לים ומינהלת הבדואים. משרד מבקר המדינה סקר החלטות ממשלה, החלטות של על ועדותיהן, -ועדות שרים וניירות עמדה בנושא בחמש השנים האחרונות. (...) הממשלות אינן פועלות בשיטתיות ובהמשכיות, ופתרון הבעיות הקשות והמרכזיות נדחה מוועדה .19"לוועדה ופעמים מממשלה לממשלה .23 דו״ח ועדת גולדברג, פיסקה16 .3708 ' ראה החלטת ממשלה מס17 .2013 שירי ספקטור בן ארי, "הסדרת התיישבות הבדואים בנגב", הכנסת, מרכז מחקר ומידע, נובמבר18 .2002 ביוני5 ,ב' של מבקר המדינה על המגזר הבדואי בנגב52 דו״ח19 28 אשר מטרתה הייתה2491 ' הוקמה ועדת גולדברג מכוח החלטת ממשלה מס2007 בשנת להמליץ לממשלה על מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. יו"ר הוועדה, השופט בדימוס גולדברג, ציין בדו״ח שפרסמה הוועדה את חשיבות הנושא והגדיר אותו כ"נושא . 20"לאומי מן המעלה ראשונה אחת ההחלטות הבולטות של הממשלה להסדרת מעמד ההתיישבות הבדואית בנגב , כשהממשלה החליטה לאמץ את עיקרי דו״ח גולדברג. הממשלה 2009 התקבלה בינואר מינתה צוות יישום, שמטרתו הייתה הגשת מתווה מפורט וישים להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, תוך יישוב המחלוקות וההסתייגויות אשר הועלו בדו״ח ועדת גולדברג. בראש הצוות עמד אהוד פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה. הממשלה קבעה כי הפתרון לסוגיית התיישבות הבדואים בנגב יושתת על "גיבוש מדיניות מערכתית כוללת המשלבת טיפול בנושא הקרקע ובנושא תכנון והסדרת ההתיישבות", וכן על "גיבוש מדיניות אשר תביא בחשבון את צורכי האוכלוסייה הבדואית, את תביעותיה .21"לזכויות בקרקע, את צורכי המדינה ואת משאביה הקרקעיים והכספיים לאמץ את מתווה היישום, ולהגיש לכנסת 22 החליטה הממשלה2011 בספטמבר11 ביום הצעת חוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הנשענת על מתווה זה. נוסף על כך, נקבע בהחלטת הממשלה כי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים תערוך תהליך נרחב ככול האפשר של הסברת המתווה לאוכלוסייה הבדואית וקבלת התייחסותה למתווה. ח"כ 23.בנימין בגין מונה לעמוד בראש תהליך בחינת ההתייחסות עם זאת, המהלך ליישום דו״ח השופט גולדברג בחקיקה, אותו קידמה הממשלה באמצעות , 27.5.2013 הצעת החוק הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב שפורסמה ביום נבלם זה מכבר לפני מספר שנים על רקע ההתנגדויות לה בדיונים בכנסת. ד. יישובי הקבע , מהאוכלוסייה הבדואית בדרום מתגוררת ביישובי קבע, שאחד מהם, רהט75%-כאמור, כ -. שישה יישובים הם במעמד של מועצות מקומיות: לקיה, תל1994 הוכרז כעיר ביולי עשר יישובים נוספים מרוכזים בשתי -שבע, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום וחורה. אחד מועצות אזוריות: אלקסום ונווה מדבר. מועצה אזורית אלקסום ומועצה אזורית נווה מדבר לאחר פיצול המועצה האזורית אבו בסמה.2012 ,הוקמו בשנת במסגרת 2003 . בשנת2003 והוא היה האחרון שהוקם עד שנת1989-היישוב חורה הוקם ב מדיניות חדשה של הממשלה, חודש הטיפול הכולל באוכלוסייה הבדואית בנגב והוקמה . המועצה איגדה אחד עשר יישובים בדואים וסיפקה שירותי 24 המועצה האזורית אבו בסמה הוחלט על פיצולה 2012 חינוך ורווחה לתושבי הבדואים בפזורה, המתגוררים באזור. בשנת לשתי מועצות אזוריות: אלקסום ונווה מדבר. . ראה דו״ח ועדת גולדברג20 .18.01.2009 מיום4411 ' ראה החלטת ממשלה מס21 המשך-משרדי ליישום המלצות הועדה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב- בעניין "דו״ח הצוות הבין3707 ' ראה החלטה מס22 .2011 בספטמבר11 הדיון והעברת שטח פעולה ממשרד למשרד, מיום .2013 , מרכז המחקר והמידע- שירי ספקטור בן ארי, הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הכנסת23 בסמה. המועצה נועדה לכלול את ששת היישובים שהוכרו- הכריז משרד הפנים על הקמת המועצה האזורית אבו2003 בדצמבר24 .2000 משנת2562 מכוח החלטת הממשלה 29 האוכלוסייה הבדואית בישראל- פרק א היישובים אשר בתחום השיפוט של המועצות האזוריות אלקסום ונווה מדבר מצויים עדיין בתהליך של הסדרה. ביישובי המועצות הללו קיימים שירותי חינוך הכוללים גנים, משפחתונים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, אשר חלקם משוכנים במבנים יבילים וחלקם במבני קבע. בכול היישובים ניתנים שירותי רווחה וקיימות מרפאות קופת חולים. הפזורה-ה. ההתיישבות הבלתי מוכרת ."מזרח הנגב, באזור המכונה "הסייג-התיישבות הפזורה הבדואית נמצאת ברובה בצפון הבנייה בה אינה חוקית, היא איננה מחוברת לתשתיות קבועות של חשמל, מים וביוב, והשירותים הציבוריים בשטחם דלים ביותר. דו״ח ועדת גולדברג בעניין הסדרת התיישבות הבדואים בנגב מתאר את התשתית הפיזית ביישובי הפזורה: "בהיותם בלתי מוכרים, אין הכפרים מקבלים תקציבים מוניציפאליים, אין בהם מערכת שלטון מקומי, ואין התושבים משלמים מסים וארנונה. בהיעדר תוכנית מתאר אסורה בהם כל בנייה, לא ניתן לקבל היתרי בנייה, וכל בנייה היא בלתי חוקית. האוכלוסייה בכפרים אלה אינה מקבלת שירותים ממשלתיים מסודרים, ואין בהם מרבית התשתיות הבסיסיות (מים, חשמל, ביוב, כבישים וכיוצא באלה). מצב המים עגום, איכותם ירודה, רק חלק מהתושבים מחוברים בחיבורי מים פרטיים אל צינור ראשי שעל אם הדרך, והאחרים מביאים מים ממרחק במכלים (...)". לא היתה בהתיישבות הבלתי מוכרת ולו מרפאה אחת. לאחר עתירות לבג"ץ 1995 עד שנת 25.הוקמו מרפאות ותחנות לבריאות המשפחה בלתי חוקיים בפזורה. 26 צבירי מגורים1700-כיום קיימים כ האופי ההתיישבותי של חלק מאוכלוסיית הבדואים בדרום, ביחד עם תכונות האזור הגיאוגרפי קיימים - בו הם מתיישבים מקשים על בניית תשתית טובה ומקיפה לפקידת האוכלוסייה קשיי נגישות רבים ובעיות איתור אוכלוסייה בפיזור כה נרחב. . פריסת כלל שירותי הבריאות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, מופיעה בפרק שיעסוק63 ראה דו״ח ועדת גולדברג, פיסקה25 .בבריאות, רווחה והנגשת זכויות, בהמשך צבירי מגורים הם מקבץ מבנים שיש ביניהם זיקה גאוגרפית ובין המתגוררים בהם זיקה משפחתית.26 30 פרק ב החברה הבדואית בנגב כללי-. מבנה חברתי1 .החברה הבדואית מאופיינת במבנה החברתי שלה אשר מבוסס על השתייכות לשבטים השבט הוא איגוד של חמולות (משפחות מורחבות) ומשפחות גרעיניות והוא נוצר לשם הבטחת עזרה הדדית בין חבריו, בכל הרמות, מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית. כיוון שההתארגנות השבטית נועדה להגן על הפרט הנקלע למצבי סיכון, פועל הפרט בחברה כזו מתוך נאמנות למשפחתו ושבטו ומגלה מחויבות רבה כלפיהם. חינוכו מושתת מילדות על העדפת האינטרס הקבוצתי על הפרטי. תפקידיו של הפרט בחברה הבדואית הערבית ומעמדו משתנים בהתאם לגילו ותלויים במינו. מילדות נקבע מסלול חברתי שונה לנשים ולגברים וקיימת ביניהם חלוקת תפקידים ברורה בכל הרמות הארגוניות. מעמד האישה נמוך מזה של הגבר, אך גם בו חלים שינויים .27במהלך חייה וגם התפקידים המוטלים עליה משתנים החברה הבדואית היא חברה בעלת אוריינטציה קולקטיבית, המדגישה את המשפחה והחמולה על פני הפרט והביטוי האינדיבידואלי. זוהי חברה המאופיינת ביציבות יחסית לאורך דורות ואינה רואה בשינוי הנורמות והערכים הקהילתיים ערך בעל חשיבות. מבנה החברה הוא פטריארכלי, ושליטת הגברים מתקיימת בכול תחומי החיים. בתוך המשפחה נשמר סדר היררכי, כך שתפקידים, כללים ונורמות מושפעים מגילם וממינם של חברי המשפחה – הכוח שמור לגבר על פני האישה, ולמבוגר על פני הצעיר. המנהיגות של הגבר .28מתבטאת בכול – באחזקת הבית, בכלכלה ובפוליטיקה . התפתחות הפרט בחברה הבדואית 2 הספרות המקצועית מצביעה על כך כי הזהות העצמית של הפרט בחברה הבדואית נבנית על הבסיס השבטי, כאשר השבט מהווה קבוצת השתייכות. כמו בחברה הערבית, גם החברה הבדואית היא חברה פטריארכלית – האב הוא ראש המשפחה, הדמות הדומיננטית. כל בני המשפחה כפופים לו ומכבדים אותו ואת היותו בעל הסמכות הלגיטימית להחליט . מבנה פטריארכלי זה מתבטא בתוך המשפחה ובכל רבדי החברה.29בכל הקשור לחייהם החל תהליך הדרגתי של מעבר החברה הבדואית מאורח חיים 1948 מאז קום המדינה בשנת נוודי להתיישבות קבע. החברה הבדואית בנגב מצויה כיום בתוך מסכת מורכבת של -מסורתי תהליכים ואירועים אינטנסיביים, וחשופה להשפעה של תרבויות אחרות עמן היא נמצאת באינטראקציה מתמדת. כתוצאה מכך, החלה חברה זו לאבד חלק מהלכידות והסולידריות . פירוט בהמשך בפרק שעוסק במעמד האישה בחברה הבדואית27 -נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיות- אלקרינאוי עליאן וסלונים28 ויזל, ג'ולי צוויקל, נורית ברק. המרכז לחקר- בריאות נפשית של נשים בישראל. עורכות: רחל לב-"ערביות, בתוך "שמרי נפשך .2005 ,וקידום בריאות האישה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ערבית בנגב", תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.-פסיכיאטריה בחברה הבדואית-), "אתנו2000( אלקרינאוי עליאן29 31 החברה הבדואית בנגב- פרק ב . חדירת המודרניזציה בעשורים האחרונים גרמה להתפוררות חלק מהמוסכמות30שלה החברתיות ולשינוי במסגרות המסורתיות. תהליך התיישבות הקבע המואץ הביא לידי ניתוק בלתי רצוני מאורח החיים המסורתי. בכך למעשה החלה שרשרת של תמורות כלכליות, .31חברתיות ופוליטיות, כשהתמורות במעמד האישה הבדואית הן חלק מהן . מערכת החוקים הבדואית3 מקור המילה "בדואי" במילה "באדיה" שפירושה מדבר. חיי המדבר ומלחמת הקיום וההישרדות הביאה לקיומן של נורמות מיוחדות וחוקים ששמרו ושימרו את סגנון החיים ואורחות הבדואים במדבר. עוד לפני האסלאם, לבדואים היו חוקים משלהם שהשליטו סדר וזכו ללגיטימציה בתוך החברה הבדואית ומחוצה לה. בתקופת המנדט הבריטי נתפסו הבדואים כשונים מיתר הערבים המקומיים. לצד תפיסות שליליות, הם נתפסו גם כ"פראיים אציליים", בשל אורח חייהם הקרבי, ואפילו כמקבילים המדבריים של האצולה הכפרית האנגלית. בשל כך, ולבקשת הבדואים יצרו להם הבריטים דין שבטי בבאר שבע, שבו ישבו שייח'ים בדואים -מערכת משפטית נפרדת. הם ייסדו בית לצד פקידים בריטיים. בית דין זה דן בסכסוכים בין הבדואים בהתאם לכללי המשפט המנהגי הבדואי, כל עוד לא עמדו כללי משפט זה בניגוד ל"צדק הטבעי או למוסר". הבדואים ביקשו לשמר ארבעה יסודות באורחות חייהם: להמשיך לעבד את אדמתם ולרעות את כבשיהם; להמשיך ולשאת יותר מאישה אחת; להמשיך לשאת את ה"שברייה" (הסכין הבדואית); ולהמשיך לגדל טבק. בבית הדין הבדואי מכהנים תשעה שופטים: שלושה שופטים בנושאי סכסוכים קטנים; שלושה שופטים לענייני נשים; שלושה שופטים לענייני רצח ודמים. השופטים הם מומחים העוסקים בסוגיות ייחודיות. כך למשל, יש שופטים שפוסקים בנושא קרקעות, ויש אחרים שעוסקים בענייני נשים (עבירות מין, גירושין וכו'). המשפט הבדואי מסדיר את נושא הפוליגמיה ומחייב את הגבר בתשלום מוהר לאישה הנוספת, חלוקת משאבים רגשיים וכלכליים באופן שוויוני, ואת טיב הסנקציות כאשר הגבר מפר את חובותיו. החוק הבדואי הינו מסורת בעל פה והוא מיושם במקביל לשריעה ולחוקי המדינה. פעמים כוחה של המסורת כה חזק, שהיא אף דו״חה את חוקי השריעה, המתכופפת לנוכחי נישואי 32קטינות, רישום ילדים "לא חוקיים", חוזי נישואין שאינם שרעיים ברובם, נישואי חליפין וגירושי האישה ללא מתן זכויותיה המעוגנות בקוראן. פעמים רבות, האישה הבדואית אינה נהנית בפועל מחלק ניכר מזכויותיה החוקיות והשרעיות, פעמים היא מעדיפה לקבל את הנורמות המסורתיות ללא התנגדות ובפעמים אחרות היא עושה כן מחוסר ברירה. היבטים חברתיים וקרקעיים, המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע ומכון ירושלים- יוסף בן דוד, הבדווים בישראל30 .2004 ,לחקר ישראל ג'ולי צוויקל ונורית ברק, בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב.31 . שני אחים (בד"כ אח ואחות) הנישאים לשני אחים (אחות ואח) אחרים-" המכונים נישואי "בדל32 32 . מעמדה החברתי של האישה הבדואית4 כאשר בוחנים את מעמדה של האישה הבדואית יש להביא בחשבון את מערכות הכללים החלות עליה כמוסלמית, כערבייה וכשייכת לתרבות הבדואית עם כללי ההתנהגות האופייניים לה. החברה הבדואית בנגב עוברת שינויים רבים וכך גם מעמדה של האישה בחברה הבדואית. נציין כי קיימת אבחנה בין האישה הבדואית שחיה בפזורה, אשר מאפייני אורח החיים שלה קרוב יותר לאופי הנוודי מסורתי; לבין האישה הבדואית שחיה בעיר, אשר חייה דומים מאוד לאלה של האישה הערבייה המודרנית. עם זאת, נציין כי מעמדה של האישה אלה - הבדואית קשור קשר הדוק ביחס המובנה בתוך החברה הבדואית על ידי הגברים המכתיבים את כללי ההתנהגות בחברה הזו. החברה הבדואית המסורתית חילקה את התפקידים בין המינים. בעוד הגבר נושא בתפקידי חוץ ועוסק בפוליטיקה, על האישה מוטלים חובות הפנים והטיפול בבני המשפחה. תפקידיה המסורתיים של האישה רבים וקשים. ראשון תפקידיה הוא הדאגה לעדר הצאן על המטלות המגוונות הכרוכות בו והדאגה למשק הבית. גם לאחר המעבר לאורח חיים מודרני, קיימת . 33ציפייה מהנשים להישאר בין כותלי הבית ולדאוג לצורכי בני המשפחה דיון במעמדה של האישה הבדואית לא יכול להתעלם מן העובדה, כי למרות התמורות שחלו במעמדה בפני החוק וחרף החקיקה הסוציאלית וחוקי השוויון שקבעה המדינה, תהליך השינוי במעמדה הוא איטי והתנהגותה החברתית מעוגנת עמוק במנהגים ובמסורת. מסכת חייה של האישה הבדואית אינה מנותקת מאורח החיים במשפחה ובשבט. בכל שלבי המעבר, מילדות לנערות ולנישואין הציות והכפיפות לסמכות הגברית הם מוחלטים. מעמדה החברתי והמשפחתי של האישה הבדואית הנשואה גזור, קבוע וניזון מאותו רעיון המעצב את דרכה משך כל חייה. כל זמן שהיא שומרת על כללים אלה כבודה, גופה ופרנסתה מובטחים ומוגנים. עד לנישואיה היא נתונה תחת חסותו ופיקוחו של האב ולאחר נישואיה היא נתונה תחת חסות הבעל. שכן אחד מעמודי התווך של כבוד הגבר מתבסס .34על התנהגותה הנאותה של האישה אישה הנתפסת כמי שאינה נוהגת על פי הנורמות החברתיות המקובלות, עלולה להיות מוחרמת ומנודה מן החמולה ויכולה אף להיות קורבן לרצח, בשם ההגנה על כבוד המשפחה. כדי להבטיח התנהגות נאותה של האישה נקבעו שלושה שלבים במהלך חייה והלבוש .35המסורתי משקף את מעמדה החדש בכל שלב מעמדה בחברה נמוך והיא עוזרת לאמה - שלב ראשון, מגיל עשר עד לפני הנישואין בניהול משק הבית, בטיפול בעדר וברעיית הצאן. קשרים חברתיים היא מפתחת רק עם בנות החמולה או השבט, במרעה או ליד הבאר. קשר נישואין ראשון ייעשה רק עם בתולה. יכולותיהן הפיזיות והאינטלקטואליות של הנשים בדרך כלל לא מוערכות. .1994 , מילי מאסס ועליאן אלקרינאווי, כשגבר פוגש אישה גם השטן נוכח – על מפגשים מקצועיים בחברה הבדואית33 . שם34 , עליאן אלקרינאווי, התנהגות, עמדות וידע של הנוער הבדואי על המין, עבודה שלא התפרסמה, באר שבע, מכון טוביהו35 .1988 ,אוניברסיטת בן גוריון 33 החברה הבדואית בנגב- פרק ב קשריה החברתיים מתרחבים – בית אביה ובית בעלה. אישה- שלב שני, לאחר הנישואין בדואית אידיאלית היא אישה ולדנית, המעמידה בנים למשפחת בעלה. מעמדה של אישה זו יעלה והחברה תתייחס אליה בכבוד ובהערכה. לעומת זאת, מעמדה של אישה שילדה בנות בלבד יהיה נמוך מאוד, החברה תלעג לה ותעודד את בעלה לשאת אישה שנייה על פניה. אם ילדה האישה בנים זכרים, היא נסמכת על כוחם. מותר - שלב שלישי, אחרי גיל הבלות לה לשבת בחברת גברים מבני השבט ולקבל גברים זרים בהיעדר בעלה ובניה מהבית. סמכותה בבית מתרחבת. היא אחראית על משק הבית. אם ילדה בנות בלבד, מעמדה .36נמוך, היא נדחקת לפינה וגם קשריה החברתיים מצטמצמים מעמדה של אישה גרושה נחות. החברה מתייחסת אליה כאל אישה שנכשלה בתפקידה והיא מואשמת בפירוק המשפחה. אין לה כמעט סיכוי להתחתן עם גבר רווק או גרוש, אלא .37עם מי שיש לו כבר אישה אחת או יותר או לאדם מבוגר ממנה בשנים רבות המעבר של חלק גדול מהאוכלוסייה הבדואית להתגורר ביישובי קבע והשיפור, לכאורה, באיכות החיים כתוצאה מכך, לא הביא לשיפור במעמדה החברתי של האישה הבדואית. זו נשארה אחראית למשק הבית, אך ניטלו ממנה תפקידים משמעותיים אחרים שאפשרו לה והיא נותרה ללא מקורות אלטרנטיביים לתעסוקה. על פי ד"ר 38,תעסוקה, כגון רעיית הצאן סראב אבו רביעה, עם המעבר ליישובים המוכרים, כל התוצרת שהנשים נהגו לייצר, כבר לא הייתה הכרחית בחיים האורבניים; המזון ופרטי הלבוש נרכשו מהמרכולים וממקורות זמינים חיצוניים, וכך הפכו הנשים הבדואיות מיצרניות לצרכניות. בעבור הנשים המבוגרות יותר, שחלקן הגדול לא רכש השכלה ומיומנויות תעסוקה מודרניות, לא היו הזדמנויות אמיתיות להשתלבות בתעסוקה מחוץ ליישוב. בעבור בנות הדור הצעיר יותר, שנולדו אל תוך המציאות האורבנית, חינוך והשכלה היו החלה את לימודיה האקדמאיים האישה הבדואית הראשונה 1988 יותר נגישים. בשנת . 39גוריון בנגב ומאז חלה עלייה במספר הנשים הבדואיות האקדמאיות-באוניברסיטת בן מכלל הסטודנטים הבדואים במוסדות להשכלה גבוהה הם נשים. 70%-75% כיום נשים בדואיות מתמודדות עם קשיים וחסמים בהשתלבות בתעסוקה ועל כך נעמוד בהרחבה בפרק שיעסוק בחינוך ותעסוקה. . תהליכי העיור בחברה הבדואית5 סקירה של מהלך חמישים השנים האחרונות מלמדת כי החברה הבדואית בנגב חוותה . תמורות אלו הן תוצאה של מפגש עם החברה הישראלית 40תמורות בעלות משמעות הכללית, תהליכי מודרניזציה, גלובליזציה ועיור. המאמץ של הממשלה להסדיר שירותים . שם36 .1994 , מילי מאסס ועליאן אלקרינאווי, כשגבר פוגש אישה גם השטן נוכח – על מפגשים מקצועיים בחברה הבדואית37 . שם38 אתגר- בדוויות בשוק התעסוקה, בתוך " הבדווים בנגב-קווידר, הבניית אי השוויון בקרב נשים ערביות- סראב אבו רביעה39 .2013 אסטרטגי לישראל", מרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי, המכללה ההאקדמית נתניה, ינואר היבטים חברתיים וקרקעיים, המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע ומכון ירושלים - יוסף בן דוד, הבדווים בישראל40 .2004 ,לחקר ישראל 34 שונים מחד, ולשפר את משילותה על ידי החלת חוקים וכללים, הקמת מערכות שלטון מקומי ורשויות אכיפת החוק, כמקובל במדינה מערבית, האיץ תהליכי מודרניזציה ואינטגרציה של החברה הבדואית בחברה הישראלית. מחקרים מראים כי המפגש של החברה הבדואית עם תהליכים אלה מציב בפניה אתגרים ובעיות שלא ידעה בעבר ומעורר בה שני תהליכים סותרים: מצד אחד, רצון לשמר ולהגן על מערכת הערכים התרבותיים והדתיים, ומצד שני, החלחול של ערכי החברה המודרנית יוצר בה שינויים חברתיים, .41תרבותיים וכלכליים בלתי נמנעים מצביעים כי המעבר מחיי נוודות במדבר להתיישבות קבע לא היווה רק שינוי 42המחקרים בצורת המגורים, אלא שילב בתוכו תמורות בכל תחומי החיים. החופש והעצמאות, בכל תחומי החיים כמעט, אפיינו את אורח החיים של הבדואים. לבדואים אורח חיים מסורתי במישור החברתי והכלכלי. מחקרים מצביעים כי המעבר להתיישבות קבע בעיירות, כפה עליהם גם מעבר למודרניזציה אשר הציבה בפניהם אתגרים רבים וקשים. המעבר ליישובי הקבע גרם לאובדן מקורות התעסוקה המסורתיים של הבדואים, בני מאות שנים, והותיר אותם חסרי הכוונה וכישורים להתמודדות עם מקורות תעסוקה שמציעה החברה המודרנית. עקב תהליכי העיור והמודרניזציה נחלש במידה מסוימת מעמדו של המוסד המסורתי של המשפחה המורחבת, המספקת תפקידים מסורתיים של סיפוק ותמיכה ואת מקומה תפסו מוסדות שונים. כמו כן, מחקרים מציינים כי חלק מהאוכלוסייה הבדואית אשר ראתה במסורת גורם חשיבות, לא יכלה להשלים עם המעבר לעיירות, והחליטה להישאר בפזורה ולדרוש -רב שבט. הבדואים שבחרו בכך, בחרו -לעצמה יישובים נפרדים. יישוב לכל שבט או לכל פלג למעשה להמשיך לקיים את המסורת הבדואית, ובה בעת גם להיאבק על אותן קרקעות שהם רואים עצמם כבעליהן. המאבק על הקרקעות חובק בתוכו גם מאבק על ייחודיות תרבותית, כדי לשמור על יסודותיה של החברה הבדואית המסורתית, גם בימים -מרחבית אלה. לעומתם, רוב הבדואים ביקשו או נאלצו לאמץ את החלופה העירונית. מן הצד האחד, הבחירה בחלופה העירונית היא אומנם ויתור על אורח החיים המסורתי לטובת אורח חיים אחר, שהוא בלתי מגובש עדיין ונתפס כמאיים. אך, מן הצד השני, בחירה בחלופה העירונית טומנת בחובה סיכוי לקורת גג, לשירותים חברתיים (תהא איכותם אשר תהא) 43.ואולי גם לרווחה כלכלית פי רוב, תהליך העיור ובניית מודל העיר או העיירה הבדואית לא נעשה בשיתוף עם -על . לא רק שהבדואים לא היו שותפים מלאים לעיצובו של מודל זה, אלא על פי 44הקהילה מחקרים, רובם היה מעדיף להתגורר במערכת יישובית כפרית יותר באופייה, הקרובה יותר ערבית-).הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים בחברה הבדואית2002( ויזל- עליאן אלקרינאוי ורחל לב41 .סוציאלית-בהקשר של דפוס משפחה פוליגמי/מונוגמי.מפגש לעבודה חינוכית .2001 , ד"ר בן דוד ופרופ' עמירם גונן, בדואים ובדואים פלאחים בתהליך העיור בנגב, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות42 .2001 , ד"ר בן דוד ופרופ' עמירם גונן, בדואים ובדואים פלאחים בתהליך העיור בנגב, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות43 . קיימים תהליכים שנעשו בשיתוף האוכלוסייה אך לא תמיד עמדתה אומצה במלואה44 35 החברה הבדואית בנגב- פרק ב ממדי להתיישבות הקבע, שחוותה האוכלוסייה- המעבר המהיר והרב45.לאורח החיים המסורתי הבדואית, מלווה בסימני מצוקה. יישובי הבדואים מדורגים באשכול הנמוך ביותר מבחינת חברתית של האוכלוסייה, ובראש מוקדי האבטלה במדינת ישראל. -הרמה הכלכלית מחקרים מצביעים כי תהליכי העיור תרמו לערעור סדרי החברה ובכלל זה לפירוק והבנייה מחדש של יחסי הגומלין החברתיים והפוליטיים בין הקבוצות והמרכיבים השונים של מרחבי המורכב, וגרמו לשינוי במעמדם של המבוגרים ושל הנשים. גם -המארג החברתי יחסי הגומלין בין המדינה לבדואים מאותגרים, כיוון ששני הצדדים מבססים את עמדתם באמצעות מערכות חוקים ותקנות, כל צד באמצעות מערכת חוקית משלו: המדינה באמצעות חוקים וכללים מערביים והבדואים באמצעות חוקים מסורתיים. ההתנהלות תרבותיים הנוצרים - מתחים רב- בתוך עולמות תוכן ונורמות שונים, מולידה בעיה קשה בין המנהגים התרבותיים של הבדואים בתחומים שונים, לרבות בתחום האישי והיחס . 46לנשים, לבין חוקי מדינת ישראל האוסרים רבים ממנהגים אלה במפורש מהספרות עולה כי האתגר של הבדואים הוא לא רק לשרוד במסגרת המדינה המודרנית, אלא גם להשתלב בה ולהשיג עמדות ומעמד בכל תחומי החיים. אולם, הבדואים בנגב מחד גיסא, בשל חוסר הרצון לוותר על -התקשו לאורך שנים להשיג את המטרות הללו ערכים ויסודות תרבותיים שייחדו אותם מאז ומעולם לעומת קבוצות אחרות ובממסד, ומאידך גיסא, הם הפכו לחברה שולית הסובלת מאדישות שלטונית, היעדר משילות, .47הזנחה וחוסר במשאבים לסיכום, הבדואים הם חלק משמעותי מהנגב, ומהווים כיום שליש מגודל האוכלוסייה אקונומי של כל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות -בנגב. העובדה שמצבן הסוציו הבדואיות בתחתית הסולם של אזרחי המדינה היא גורם מעכב בדרך לקידומם ולשילובם באזור. שיפור מצבם של הבדואים מותנה בהקצאת משאבים ממשלתיים רחבים, לצד לקיחת אחריות של המנהיגות הבדואית המקומית על התפתחותה והנהגתה של החברה הבדואית ופעילותה למיגור תופעות חברתיות שליליות, כמו אלימות, פשיעה ואבטלה. . תהליכי מודרניזציה והשפעתן על הנשים בחברה הבדואית6 שנים רבות הוזנחו הנשים הבדואיות בתוך המגזר הערבי הכללי. מספר מחקרים נעשו בנושא מעמד האישה בחברה הבדואית, חלקם מצביעים על כך שהשינוי המסיבי העובר על החברה הבדואית, החל במגורים וכלה באמצעי צריכה, אינו משפיע בצורה שווה על חיי הגבר והאישה. גברים ונשים בדואים חווים באופן שונה שינויים חברתיים אלה. הגברים באים במגע ישיר עם סוכני או גורמי שינוי, ואילו הנשים נשארות קשורות לבית ולמשפחה, ומבחינתה, נעשה מרחב המחיה מצומצם יותר במקום שבו היינו מצפים שיתרחב. נגישותן של הנשים הבדואיות לשינויים ולחידושים בתחומי החינוך והעבודה, למשל, תלויה הבדואים בנגב, אתר אסטרטגי-עיירות הבדואים בנגב", בתוך- ארנון בן ישראל ואבינועם מאיר, "על עיור, פרבור ודרדור45 .2013 ,לישראל כגון ריבוי נישואין, נישואי קטינות ועוד.46 .Meir, A. (1997). As Nomadism Ends: the Israeli Bedouin of the Negev. Boulder, CO.: Westview Press 47 36 האב או הבעל. מחקרים מצביעים על-במידה זו או אחרת בעמדת הגברים שבמשפחה כך כי למרות תהליכי השינוי החברתיים והמודרניזציה, תפיסת העולם החברתית בקרב האוכלוסייה הבדואית נותרה כשהייתה, והיא זו אשר מכתיבה במידה רבה את היחס .48לאישה בחברה הבדואית מצביעה כי הקניית ההשכלה לבנות ולנשים מהווה צעד משמעותי 49הספרות המקצועית משקל בתהליכי שינוי חברתיים. ככול שמתפתחת בחברה תחושת השינוי, וככול -וכבד שמתעורר לצד תחושה זו האיום התרבותי על אפשרותה לשמר עצמה כקהילה ייחודית, כך מתחזקת המשמעות שהיא מעניקה לרכישת ההשכלה של הבנות. החברה הבדואית כולה ניצבת בפני הכרעה קשה בין לימודי הבנות והשכלתן, כסמל של שינוי וקידום, לבין החשש מפני תוצאות בלתי רצויות של מהלך זה. לימודי הבנות אינם מייצגים דווקא מהפכה פמיניסטית הנעשית בידי נשים למען נשים, אלא הם מותנים בהכרעתו של הגבר. גברים רבים חוששים שיחול פיחות בתדמיתם החברתית ושייחשפו ליחס של בוז, אם יתירו לבת הבוגרת לצאת ללימודים בגיל שבו היא הופכת כשרה לנישואין. קביעת ההיתר לרכוש השכלה עשויה להצטייר בעיני חברה זו כדרך להתמודד עם השינוי, והסמכות אם כי במהלך עבודתו, נחשף הצוות לעדויות, - להגביל היתר זה נותרה בידי הגברים לפיהן האימהות היו אלה שעודדו את השכלת הבנות, ואף ויתרו על זכויות המגיעות להן מהגברים בתמורה להסכמתם לאפשר את השכלת הבנות. בשנים האחרונות ניתן להבחין בעלייה מתמדת בהיקף הנשים הבדואיות הרוכשות השכלה גבוהה, וביציאה הדרגתית של נשים בדואיות לשוק העבודה. שינוי משמעותי נוסף הוא התהוותו של מעמד ביניים נשי בדואי זעיר, וכינון זהות המונה לפני מחקרה של דר' סראב מהאוכלוסייה הבדואית בנגב. זהו מעמד משכיל, עצמאי יותר, 6%-קווידר כ-אבו רביעה העובד בתחומי עיסוק בהם נשים בדואיות לא עבדו עד לאחרונה, המודע יותר לזכויות . כל אלה מצביעים על שיפור שחל במעמד האישה 50נשים ונלחם על זכויותיהן החוקיות הבדואית בנגב. לסיכום, החברה הבדואית מצויה בתהליכי מעבר משמעותיים. השינויים בצורת ההתיישבות של האוכלוסייה הבדואית בדרום, אשר גורמים למאבקים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לבין המדינה, השפיעו לא רק על שינוי באורח החיים של האוכלוסייה הבדואית, אלא גם לשינוי בעמדות ובתפיסות של החברה הבדואית. הקונפליקט המרכזי בנושא הסדרת הקרקעות גרם לפגיעה באמון ומשליך פעמים רבות על תהליכים אחרים שהמדינה מובילה לשיפור מצב הבדואים בדרום. יש לציין כי החברה הבדואית היא ברובה חברה צעירה מאוד, ולהשקעה בצעירים סיכוי ממשי להצמיח את החברה הבדואית כולה. החברה הבדואית עוברת בשנים האחרונות תמורות רבות המחוללות שינוי פנימי, ולהן השפעה, בין היתר, גם על מעמד האישה. לכול אלה קשר הדוק לתופעת הפוליגמיה, כפי שיתואר בהרחבה בהמשך. . משה כהן, מעמד האישה הבדווית בישראל – תמורות כלכליות וחברתיות48 .19 '. "החינוך המסורתי אצל בדואי הנגב", רשימות בנושאי הבדואים, מס1989 ,דוד, יוסף- אבן עג'אג', סולימאן ובן49 .2017 ,"פרופסיונליות פלסטיניות בנגב- סראב אבו רביעה קווידר, "זהות מעמדית בהתהוות50 37 החברה הבדואית בנגב- פרק ב פרק ג מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב כפי שציינו במבוא לדו״ח זה, תופעת הפוליגמיה בנגב היא סימפטום של קשיים, הזנחה והיעדר משילות בקרב החברה הבדואית בנגב. ככזו, יש חשיבות בפריסת התמונה הרחבה והכוללת של הפעילות הממשלתית והאזרחית שמתקיימת לאורך שנים, בניסיון להתמודד עם קשיים אלה, לחזק ולפתח את החברה הבדואית בנגב. בשני צידי המתרס, הממשלה מן הצד האחד, והחברה האזרחית מן הצד השני, היה ביטוי להצהרת כוונות חיוביות לשיפור מצב הבדואים בנגב. הממשלה הקימה ועדות שרים, ועדות ממשלתיות וצוותים, על מנת לדון במצב הבדואים, לשפר את מצבם, להכווין את השקעת המשאבים ולהנכיח את משילותה בקרבם. החברה האזרחית ביטאה והציפה את הקשיים איתם מתמודדת החברה הבדואית ונאבקה על מנת לשפר את מצבה. להלן נסקור את עיקר הפעילות הממשלתית והאזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב בשני העשורים האחרונים. אין ספק שלא די בפעילות זו, ובפרקים הבאים יובאו המלצות שיש בהן על מנת להשלים את הנעשה כיום. חברתי -הצוות סבור כי פיתוח החברה הבדואית במישורים השונים, לרבות פיתוח כלכלי יהיה בו על מנת לצמצם את תופעת הפוליגמיה. . פעילות ממשלתית1 - ועדות רבות הוקמו על ידי המדינה על מנת לדון במצב הבדואים בנגב ולמצוא לו פתרונות ולאורך תקופה של כחמש שנים הממשלה 1996 ללא הצלחה מרובה ברוב המקרים. החל ממאי וועדות השרים עצמן מינו חמש ועדות או צוותים בין משרדיים למתן המלצות לטיפול במגזר הבדואי לצורך גיבוש תוכנית למדיניות כוללת, אלא שזו כאמור לא הגיעה לכלל גיבוש. הוועדות היו אמורות למצוא פתרון כולל לסוגיית הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, אך כפי ההמלצות לא גובשו, ואלה שגובשו לא יושמו. הממשלות השונות על 51שעולה מדו״ח גולדברג ועדותיהן לא פעלו בשיטתיות ובהמשכיות ופתרון הבעיות הקשות והמרכזיות נדחה מוועדה . 52לוועדה ופעמים מממשלה וממשלה הספרות המקצועית אשר מתארת את התהליכים אותם עוברת החברה הבדואית בנגב, מציינת כי הדיון בסוגיית הבדואים בנגב נגע עשרות שנים בשאלה הכללית של מיקומם ועיסוקם של הבדואים ופחות בבעיותיהם ובמצוקותיהם, ולא הושם מספיק דגש ראוי על פיתוח החברה מבחינה כלכלית וחברתית. ובכך בלט חוסר המשילות של הממשלה . 53במישור המקומי והאזורי 10 – חידשה הממשלה את טיפולה הכולל באוכלוסיית הבדואים בנגב וייעדה כ2003 –ב מיליארד שקל במשך עשור לטיפול בבעיותיה. חלק ניכר מסכום זה נכלל בתוכנית פיתוח .2008 , ראו דו״ח ועדת גולדברג בעניין הסדרת התיישבות הבדואים בנגב51 . שם52 .2011 , ת'אבת אבו ראס, החברה הבדואית בנגב, תמורות בעידן העיור, יוזמות קרן אברהם53 38 . השינוי הגדול במדיניות הממשלה כלפי הבדואים התרחש כאשר המדינה הכירה54הנגב לראשונה בצורך לקיים דיון מסודר במעמד האוכלוסייה הבדואית בנגב והביעה רצון .56 שכבר הוקמו55להכיר בכפרים נוספים על שבע העיירות התקבלו מספר החלטות מרכזיות הנוגעות לבדואים בנגב. החלטות אלה הן 2003 מאז . להלן נפרט אודות התוכניות 57הבסיס לשינויים הפוקדים כיום את החברה הבדואית חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב ואשר משפיעות -המרכזיות שמטרתן פיתוח כלכלי עד היום על מצב האוכלוסייה. א. תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב החליטה הממשלה על הקמת "משרד המשנה לראש הממשלה". המשרד2005 בינואר יזם פרויקטים לפיתוח הנגב והגליל, ונקבע כאחראי לשטחי הפעולה של הרשות שונה שמו של המשרד ל"המשרד לפיתוח 2007 לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל. ביולי הנגב והגליל". 20.11.05-ליבת פעילות המשרד היא להניע תהליך של שינוי אסטרטגי בנגב ובגליל. ב תוכנית לאומית אסטרטגית - 2015 , "נגב4415 'קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מס . 2015 עד שנת2006 לפיתוח הנגב", שהייתה מתוכננת לטווח של עשר שנים, משנת ייעודה המרכזי של התוכנית היה להפוך את הנגב לאזור מושך אוכלוסייה ועסקים, מפותח כלכלית, המציע איכות חיים וחווית מגורים ומאפשר קיומו של מרקם קהילתי מגוון ורב תרבותי. התוכנית האסטרטגית הייתה מכוונת להשגת ארבעה יעדים מרכזים: הגדלת האוכלוסייה; העלאת מספר המועסקים; צמצום פערי שכר והשוואת שיעור הסטודנטים מקרב תושבי הנגב (באוכלוסייה היהודית) לממוצע הארצי. בתוכנית נקבע שפיתוח הנגב יתמקד בחמישה תחומים מרכזיים: הסרת חסמים להתפתחות כלכלית; צמצום פערים, וחיזוק מערכת החינוך; חיזוק ההתיישבות בנגב; השלמת ההשקעות בתשתיות תחבורה; טיפוח הקהילה ואוכלוסיית הצעירים. , מתוכם ₪ מיליארד17 ההיקף הכספי של התוכנית לעשר השנים האמורות הועמד על לאוכלוסייה הבדואית ויישוביה . ₪ מיליארד6.3 יועדו ועד 2006 התוכנית האסטרטגית, שנועדה כאמור להתפרס על פני עשר שנים (משנת ), שונתה כעבור שנה מיום קבלתה, ובמקום להחיל אותה כמתוכנן לעשר שנים, 2015 שנת שנתית -, תוכנית חד747 ' קיבלה הממשלה את החלטה מס27.11.06 -קיבלה הממשלה ב הנגזרת מהתוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב. התוכנית מתייחסת לשלושה תחומים: חינוך; פיתוח כלכלי ותעסוקתי; איכות חיים, תשתיות וקהילה. לתוכנית יועדו בשנת התקציב מתקציבי ₪ מיליון250- בתקציב המשרד ו₪ מיליון150 , מתוכם₪ מיליון400 - כ2007 .2006 , אהוד פראוור ולירית סרפוס, הבדואים בנגב: מדיניות, קשיים והמלצות, המועצה לביטחון לאומי54 . רהט, חורה, לקייה, שגב שלום, ערערה, תל שבע וכסייפה55 .2011 , ת'אבת אבו ראס, החברה הבדואית בנגב, תמורות בעידן העיור, יוזמות קרן אברהם56 881 ' בנושא "תוכנית כוללת לטיפול במגזר הבדואי בדרום"; החלטת ממשלה מס4.5.2003 מיום1028 ' כגון החלטת ממשלה מס57 בנושא "פירוט צעדי12.12.2004 מיום2886 ' בנושא "תוכנית לטיפול במגזר הבדואי בנגב"; החלטת ממשלה מס17.9.2003 מיום 22.7.2005 מיום3856 ' והקמת מנהלה בינמשרדית לתיאום אכיפת דיני המקרקעין"; החלטת ממשלה מס881 האכיפה של החלטה בנושא "הקמת 28.10.2007 מיום2491 ' ; החלטת ממשלה מס₪ מיליון400 בנושא "תוכנית לפיתוח יישובי אבו בסמה בתקציב של אשר יפורטו בהרחבה בהמשך.-הוועדה הציבורית בראשות השופט גולדברג" ועוד 39 מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב- פרק ג .משרדי ממשלה אחרים , התוכנית לשנה האמורה שנגזרה מהתוכנית 2007 מבקר המדינה מצא כי עד לסוף שנת , ₪ מיליון150 האסטרטגית יושמה רק בחלקה: מתקציב המשרד שיועד לפיתוח הנגב בסך 250 ; ומתקציב שאר המשרדים בסך16%- בלבד, המהווים כ₪ מיליון25-נוצלו בפועל כ עדיין לא 2008 . בסוף שנת14%- בלבד, המהווים כ₪ מיליון35-, נוצלו בפועל כ₪ מיליון 58.2007 יושמה במלואה התוכנית לשנת "ממצאי הביקורת של משרד מבקר המדינה מצביעים על כך שחלה תפנית מהותית בגישה , לתקופה של עשר 2005 שנתית בסוף שנת-בפועל של הממשלה לפיתוח הנגב. מתוכנית רב שנתית בהיקף של -; לתוכנית חד₪ מיליארד17 שנים, שבה יעדים ממוקדים, בסכום של . ₪ מיליון139- בלי תוכנית ממשלתית סכום של כ2008 ; ובשנת2007 לשנת₪ מיליון400 .יצויין כי התוכנית האסטרטגית התייחסה לכלל היישובים בנגב ולא רק ליישובים הבדואים התוכניות אשר נבנו לאחר מכן היו ייעודיות לפיתוח היישובים הבדואיים הקיימים ושל הכרה בכפרים חדשים עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב. חברתי-ב. התוכנית לפיתוח כלכלי 3708 . החלטת הממשלה1 החליטה הממשלה לפעול באופן מואץ להסדרת התיישבות הבדואים2011 בספטמבר . 60, ולהפעיל תוכנית לפיתוח חברתי וכלכלי ביישובים הבדואיים59בנגב , ומטרתה קידום האוכלוסייה 2012-2016 תוכנית הפיתוח היא תוכנית חומש לשנים הבדואית בנגב ושילובה בחברה הישראלית ובכלכלת ישראל. התוכנית נועדה גם לצמצום משמעותי של הפערים הכלכליים והחברתיים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה הישראלית. מדובר בקידום מנופי צמיחה תוך דגש מיוחד על נשים וצעירים בתחומי התעסוקה והתשתיות התומכות בה. התוכנית התמקדה בפיתוח אזורי תעשייה, הקמת מרכזי תעסוקה ביישובים, קידום הכשרות מקצועיות, הפניית משאבים לתחומים תומכי תעסוקה ובמרכזם חינוך, תשתיות (לרבות מבני ציבור ותחבורה), חברה וקהילה וכן ביטחון אישי של התושבים. כל זאת על מנת לקדם באופן משמעותי את מצב התעסוקה בחברה הבדואית, את מצבם הכלכלי של התושבים והיישובים ושיפור בתנאי החיים בהם. מטרה נוספת של התוכנית היא חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות וחיזוק חיי החברה, הקהילתיות והמנהיגות של האוכלוסייה הבדואית. ההחלטה קובעת כי יש לפעול להשגת מטרות אלה בשימת דגש על השקעה בנשים ובצעירים. בביצוע ההחלטה השתתפו משרדי ממשלה רבים. התוכנית מלווה במחקר ברוקדייל המתמקד בהערכת היישום והתוצאות. הדו״ח -ג'וינט-שעורך מכון מאיירס :61הראשון שפורסם עסק בתחומים הבאים .'ב59 ראה דו״ח מבקר המדינה בנושא המשרד לפיתוח הנגב והגליל, דו״ח שנתי58 .11/9/2011 מיום3707 ראו החלטת ממשלה59 .11/9/2011 מיום3708 ראו החלטת ממשלה60 דו״ח מחקר, התוכנית לקדיום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בדרום, דו״ח ראשון על החלטת הממשלה61 .2014 , ברוקדיל-ג'וינט- מאיירס3708- 40 א) העלאת שיעור התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, תוך כדי גיוון מקומות התעסוקה. תחום זה כולל הקמה והפעלה של מרכזי תעסוקה, פיתוח אזורי תעשייה, מתן תמריצים למעסיקים, הכשרות מקצועיות למבוגרים, לימודי הנדסאות ועידוד יזמות עסקית. ב) פיתוח תשתיות בדגש על תשתיות תומכות חינוך והשכלה, תעסוקה, ושירותי רווחה. בכלל זה שיפור הנגישות התחבורתית של האוכלוסייה הבדואית למוסדות השכלה ולמקומות תעסוקה וכן הקמת מסגרות לילדים, בעיקר בגיל הרך. ג) חיזוק הביטחון האישי ביישובים, תוך התמודדות עם כל תחומי הפשע, האלימות ועבירות התנועה באמצעות: הרחבה וחיזוק היקף כוחות השיטור המקומיים במשטרת מרחב הנגב . .₪ מיליון1,263.3 סך תקציב יישום ההחלטה עמד על נמצא כי התוכנית הצליחה לקדם מספר תחומים כדלקמן: 1 1 . משתקפת בהקמתם של3708 אחת ההשלכות החיוביות והמשמעותיות של החלטה מרכזי "ריאן" להכוון תעסוקתי ובהפעלתם בנגב. מרכזי ההכוון החלו לפעול לפני יישום החלטת הממשלה, ופעילותם התרחבה באופן ניכר לאחר היישום. מאז יישום בשלוש 1,532 -החלטת הממשלה הוכפל מספר המשתתפים שהצטרפו לתוכנית, מ בשלוש השנים לאחר יישומה 3,075 -) ל2011-2009( השנים שלפני יישום ההחלטה מן המשתתפים. מנתוני משרד העבודה והרווחה עולה כי 56% ). נשים היו2014-2012( מתוכם נשים. בשנה זו הושמו62% , משתתפים חדשים4,837 נכנסו כבר2017 בשנת נשים. סך כל המשתתפים הפעילים ב"ריאן" בדואים דרום 42% משתתפים, מהם2,594 . איש ואישה12,200 על2017 עמד בשנת 2 2 . מן הנשים הושמו בעבודה חדשה במהלך השנה הראשונה32%- מהגברים ו49% מן הגברים, עובדים90% - מן הנשים ו53% ,להצטרפותם לתוכנית. מרבית המּושמים במשרה מלאה. עולה כי :201762 מדו״ח המרכז להעצמת האזרח שפורסם בינואר • ,התוכנית להקמת מרכזי תעסוקה "ריאן", אשר החלה לפעול טרם קבלת ההחלטה התרחבה באופן משמעותי. מרכזי ריאן הממוקמים בחורה, בשגב שלום ומטה המרכז המשיכו בפעילותם. בשנים האחרונות הוקמו עוד שישה מרכזים חדשים ביישובי הבדואים בנגב (לקייה, רהט, תל־שבע, ערערה בנגב, מועצה אזורית נווה מדבר, מועצה אזורית אל קסום). כיום פועלים שמונה מרכזי הכוון וכן מטה מרכז משתתפים. 7,500-במתכונת מלאה וניתן שירות לכ־ • במהלך שנת- תוכנית ההכוונה להשכלה גבוהה ומתן סיוע לאנשים עם מוגבלויות נפתחה במסגרת מרכזי ריאן תוכנית הכוונה להשכלה גבוהה, תוך העמדת 2015 ארבעה רכזים ייעודיים לנושא. בנוסף, פועל משרד הכלכלה לגיוס של רכז ייעודי להנגשת שירותים לאנשים עם מוגבלויות. • .שווקו מאות דונמים לפיתוח אזורי תעשייה קיימים ראה דו״ח מעקב של המרכז להעצמת האזרח, תוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב, על62 .2017 ינואר11.9.2011- מים3708 'בסיס החלטת ממשלה מס 41 מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב- פרק ג • ניתנו תמריצים למעסיקים באמצעות מסלול תעסוקה לחברה הבדואית בענפי התעשייה, והוכשרו עובדים בתחום החשמל, ריתוך, קירור ומיזוג ועוד. שולבו סטודנטים במסלול להכשרת הנדסאים, הורחבה הפעילות לקידום יזמות עסקית מקומית לנשים וגברים ועוד. • .הורחבו שירותי רווחה וחינוך ועוד מדו״ח המחקר שנערך על ידי מכון מאיירס, הג'וינט ומכון ברוקדייל, שליווה את התוכנית, :63עולה כי לצד ההצלחות קיימים גם אתגרים • חסמים המקשים על השתלבות משתתפי התוכנית בעבודה: מחסור במשאבי תעסוקה בסיסיים כגון שליטה בשפה העברית, ניסיון תעסוקתי, הרגלי עבודה ומקצוע; התנגדות חלק מהאוכלוסייה ליציאת נשים לעבודה מחוץ ליישוב המגורים; היעדר גמישות מצד חלק מהנשים בנוגע לסוג העבודות; התמודדות חלק מהנשים עם חסמים מרובים; היעדר מוטיבציה ומחויבות לעבודה בקרב חלק מהאוכלוסייה. • מחסור בהזדמנויות תעסוקה: מחסור באזורי תעשייה בקרבת חלק מהיישובים הבדואיים; מיעוט במספר העסקים המקומיים במרבית היישובים הבדואיים. • ;קשיים הנוגעים למעסיקים: קושי בשיווק תוכנית התמריצים למעסיקים וביישומה עמדות ודעות קדומות בקרב חלק מהמעסיקים, המייחסות לכל הגברים הבדואים תכונות כגון חוסר אחריות וחוסר התמדה בעבודה. • קשיים ארגוניים הקשורים לכוח האדם בתוכנית ולדפוסי העבודה בה: קושי בגיוס כוח אדם לתוכנית בשל מחסור במועמדים מתאימים, בעיקר בתחומי הקהילה והמעסיקים. • קשיים הקשורים להכשרות המקצועיות בתוכנית: יש מקרים בהם קשה לקיים הכשרות למקצועות נדרשים, בשל מחסור בגופים מפעילים מקצועיים ביישובים הבדואים בדרום או בקרבתם ובשל קושי בגיוס מועמדים להכשרות. • היעדר תיאום בין מערכות תקציביות, מחסור בהסעות, קשיים בנושאי כוח אדם חסר.-(תחלופה רבה בצוות המורים), קושי בגיוס קב"סים, קשיי תקציב או תקצוב . 90%- יושמו בהיקף רחב והניצול התקציבי עמד על מעל ל3708 סעיפי החלטת הממשלה אולם, מאחר שלא נבדקו תוצאות מוסכמות שאשר יעידו על מידת ההתקדמות שהחלטה זו חוללה, קשה לקבוע בוודאות האם חוללה מפנה, והתמונה שהתקבלה היא מעורבת. חלק ממשרדי הממשלה ניצלו את התקציבים שניתנו להם ויישמו תוכניות עבודה שקבעו. במשרדים אחרים, נוצל תקציב חלקי ויש פעולות מסוימות שהמשרדים התקשו ליישם. בתחום התשתיות הסלולות ניכרת התקדמות רבה ולראשונה הופעלו קווי תחבורה ציבורית בתוך היישובים העירוניים. בהחלטה זו החל תהליך מואץ של פיתוח אזורי תעשייה, תשתיות תחבורה ופריסת קווי אוטובוס המקדמים נגישות, פותחו תוכניות ייעודיות בתחום החינוך וכן בוצע מאמץ מרכזי להעלות את שיעורי התעסוקה באמצעות הקמתם של מרכזי ההכוון דו״ח מחקר, התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בדרום, דו״ח ראשון ושני על החלטת63 .2016 ,2014 , ברוקדיל-ג'וינט- מאיירס3708- הממשלה 42 מרכזי ריאן. העובדה כי משרדי הממשלה התחייבו על ביצוע פעולות שלא- לתעסוקה בוצעו בעבר ועמדו בהן, סייעה לביסוס האמון בין הממשלה לבין החברה הבדואית. ככלל, חברתי באוכלוסייה הבדואית -ניתן לומר שהממשלה מזהה את נושא הפיתוח הכלכלי כקטר מניע שינוי והתקציבים המושקעים לשם כך הם גדולים ומחייבים המשך השקעה .64ארוכת טווח בהינתן עומק הפערים וגודל האתגרים בעקבות החלטת הממשלה למשוך את תזכיר החקיקה בנוגע 2014 יצוין כי בינואר להסדרת התיישבות הבדואים בנגב החליטה הממשלה להעביר את תחום הפעולה של הבדואים ממשרד ראש הממשלה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומשרד החקלאות המשיך במעקב הדוק אחרי יישום התוכנית. לקראת תום תקופת תוכנית החומש, עמלו משרד החקלאות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בשותפות הדוקה עם אגף תקציבים במשרד האוצר וביחד עם משרדי הממשלה, כדי להמשיך את מאמצי הפיתוח ולהציב אתגרים משמעותיים לנושא הפיתוח חברתי. -הכלכלי 2397 . החלטת הממשלה2 ​ חברתי- "תוכנית לפיתוח כלכלי- 2397 התקבלה החלטת ממשלה מספר12.02.2017 ביום ". ההחלטה עוסקת בצמצום פערים בין 2021 - 2017 בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב החברה הבדואית בנגב לבין כלל החברה בישראל ומתמקדת בתחומי החינוך והשירותים  .החברתיים, התעסוקה, התשתיות, ופיתוח השלטון המקומי , ממשיכה את מהלך הפיתוח שהחל עם אימוצה של תוכנית החומש הקודמת 2397 החלטה . ההחלטה הנוכחית מבטאת את המשך המחויבות של ממשלות 3708 המעוגנת בהחלטה ישראל לשילוב החברה הבדואית בנגב בחיי החברה והכלכלה בישראל. ההחלטה התקבלה לאחר תהליך היערכות ארוך שהחל כשנתיים לפני מועד קבלת ההחלטה אשר כלל עבודת רקע שהצביעה על הצרכים ועל כיווני פעולה מוצעים, איסוף תובנות משורה של גורמים מומחים במשרדי הממשלה השונים, נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, גורמים במגזר השלישי וכן מקרב נציגים של החברה הבדואית בנגב. לצד מהלך זה בוצע מהלך להפקת וכן הליך איתור צרכים. במסגרת זו עלה לדיון נושא תפקודן 3708 לקחים מביצועי החלטה ש ל הרשויות המקומיות הבדואיות והיכולת שלהן לשרת את האזרחים כראוי ולהניע תהליכי פיתוח ושיפור מקומיים. בשלב השני של המהלך בוצעו מהלכי שיתוף ציבור ישירים של משרד האוצר וצוות האגף לפיתוח חברתי וכלכלי עם ראשי רשויות, מנהלים ברשויות המקומיות, קבוצות מיקוד ואזרחים. ניתן לומר כי בניגוד להחלטת הממשלה הקודמת ההחלטה הנוכחית שקפה את העמדות והציפיות של המנהיגות בקרב החברה הבדואית בנגב. קיבלה הממשלה החלטה 2015 התקבלה לאחר שבסופה של שנת2397 החלטת הממשלה . החלטה 30.12.2015 מיום922 משמעותית בדבר פיתוח כלכלי ברשויות הערביות – החלטה הביאה עמה בשורה לכלל הציבור הערבי בישראל כשהקצתה סכום משמעותי עבור 922 . על פי מידע שנמסר לנו מחברת הצוות לירית סרפוס, מנהלת בכירה באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה64 43 מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב- פרק ג פיתוח יישובי הבדואים בנגב. הפיתוח יבוצע על ידי משרדי הממשלה, בתיאום ובקרה משותפים של הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד לשוויון חברתי ושל צוות האגף לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הבדואית בנגב במשרד במשרד  .החקלאות ופיתוח הכפר מגדירה ארבע מטרות מרכזיות:2397 החלטה 1 1 . אקונומי של האוכלוסייה הבדואית בנגב תוך חתירה-שיפור משמעותי במצבה הסוציו לצמצום הפערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה. 2 2 . חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות, שיפור מצבן הכלכלי, ביסוסן בהיבט המנהלי  .והארגוני והעלאת רמת השירות לאזרח 3 3 . .שילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב בחברה ובכלכלה הישראלית 4 4 . ביסוס היישובים הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי, החברתי והקהילתי לשם שיפור רמת החיים והבטחת עתיד הדורות הבאים. (על פי 922 כאמור ההחלטה נשענת על תקציבים תוספתיים לצד עיגון תקציבי החלטה חלקה היחסי של האוכלוסייה הבדואית בנגב). התקציב הכולל של ההחלטה עומד על מבוססים על עיגון תקציבי החלטת ממשלה ₪ מיליארד1.37 , מהם₪ מיליארד3.12-כ הם תקציבים תוספתיים. שאר התקציב מבוסס על עיגון תקציבים ₪ מיליארד1.514 ,922  .65משרדיים ההחלטה הנוכחית מתמקדת ברשויות המקומיות הבדואיות ומדגישה את היותן אבן היסוד ​ להובלת שינוי בקרב כלל החברה הבדואית בנגב. עיקרון זה בא לידי ביטוי, הן בהשקעה תקציבית ניכרת ברשויות המקומיות והן בקיום היוועצות ושיתוף עם הנהגת הרשויות המקומיות וצוותיהן. הדגש על תפקודה של הרשות המקומית לצד ההשקעה הכספית של מיועדים לחולל שינוי בחיי היום יום ביישובים. שינוי זה אמור לקבל ₪ מיליון700-מעל ל ביטוי ברחובות נקיים יותר, סדר ציבורי משופר, פעילות פנאי מגוונת ומענים נוספים  .שתכליתם שיפור פני המרחב הציבורי הרעיון העומד ביסודו של מהלך זה והמובל על ידי משרד הפנים הוא יצירת קשר ישיר בין תפקוד הרשות המקומיות לבין רמת השירותים המסופקים על ידה. לממשלה יש תפקיד חשוב בהנעת פעולות פיתוח, תקצוב והנגשה של שירותים, אך ליזמות המקומית הנגזרת מתפיסת עתיד הישוב וטובתו חשיבות רבה לא פחות. עקרון נוסף בהחלטת ממשלה זו הוא הצורך ביצירת מנגנונים שקופים שיגבירו את אמון הציבור ביחס לתהליכים. מעבר לעובדה כי ההחלטה תוכננה בשותפות עם המנהיגות המקומית הרי שהליך היישום יהיה שקוף ונגיש גם הוא. מסמכי התכנון, המעקב והבקרה של יישום ההחלטה יהיו נגישים  .לכלל הציבור ובכלל זה, הפעילות המתבצעת על ידי הרשויות המקומיות כוללת בשורה מבחינת ההשקעה התקציבית והתחומים שבהם 2397 החלטת ממשלה​ תעסוק. לצד ההשקעות בתחומים חדשים, כגון חיזוק הרשויות המקומיות, מענים חדשים בתחומי הרווחה וכן הנגשת ההשכלה הגבוהה נכללים מאמצים הנוגעים לשינוי מדיניות .2018 , לקוח מאתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר65 44 ,משרדי ושינוי נהלים, בחינת נוסחת מענקי האיזון- דוגמת הגברת התיאום הבין-קיימת מענה לסוגיית התקציב התואם (ה"מצ'ינג") שמהווה עול משמעותי בביצוע עבור הרשויות המקומיות. בנוסף, מתקיימים מהלכים המובלים על ידי מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, שאמורים לסייע בפתרון מצוקת הדיור וההתיישבות. הרשות מקדמת מהלכי תכנון, הסדרה ופיתוח, על פי החלטת הממשלה, כך שבתום חמש שנים מיום יחידות דיור ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב. 25,000 קבלת ההחלטה ישווקו לפחות כמות יחידות דיור זו גדולה יותר מזו ששווקה ביישובי הבדואים מיום הקמתם. כמו כן, יחידות דיור בכלל יישובי הבדואים בנגב לצורך מתן 150,000-הרשות מקדמת תכנון של כ פתרונות מגורים להסדרת מרבית האוכלוסייה שהתיישבותה טרם הוסדרה בשנים הבאות. יצירה של תפיסת אחריות מקומית היא מהלך קריטי שנדרש להשלמת תהליך הפיתוח הכולל, והיא יכולה להיבנות על ידי בעלי תפקידים עם סמכות ביצוע ועל ידי תושבים מעורבים. למעשה, זוהי הפעם הראשונה שהממשלה מגדירה מטרות ממוקדות ומתייחסת באופן ​ קונקרטי לצמצום פערים ולרצון להעלות את רמת השירותים לאזרח. נוסף על כך, מחייבת ההחלטה את משרדי הממשלה לקבוע יעדי תוצאה כמותיים ומדידים, בשורה של תחומי ליבה. קביעת יעדים היא חיונית ואמיצה. היא מייצרת שקיפות וחושפת את המשרדים למעקב מתמיד אחר ההתקדמות. תוכנית החומש -משרד החקלאות מפקח אחר ביצוע התוכנית ומפרסם את תוכנית העבודה של כל אחד מהמשרדים. לשם מעקב אחר ביצוע התוכנית, מתכנסת ועדת היגוי מספר פעמים בשנה ואליה מוזמנים גם נכבדי החברה הבדואית ומנהיגי הרשויות המקומיות. . פעילות החברה האזרחית2 ובתחילת שנות70-החברה האזרחית בקרב הבדואים בנגב החלה להתארגן בסוף שנות ה . היעדר שלטון מקומי ומוסדות ייצוגיים להספקת שירותים והגנה על האינטרסים 80-ה של הבדואים, דחף לניסיונות ההתארגנות המקומית. החברה האזרחית הבדואית בדרום התחזקה לנוכח המציאות הקשה השוררת בכפרים הבלתי מוכרים: היעדר שלטון מקומי, ח ו ל שת הרשויות המקומיות הבדואיות והפעילות המוגבלת של המפלגות והתנועות הפוליטיות הערביות שמרכזן בצפון (מלבד התנועה האסלאמית הדרומית). מהן פעילות. רובן ככולן 30 - עמותות ערביות בדואיות, אך רק כ100-כיום רשומות יותר מ עמותות לשינוי חברתי. את ארגוני החברה האזרחית הבדואיים אפשר לחלק לפי תחומי פעילותם. סוגיית הקרקעות, ההכרה ב"כפרים הבלתי מוכרים" ואספקת שירותים לכפרים הם הנושאים המרכזיים בפעילותם של ארגונים אלה. המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים וארגון הגג של הוועדים המקומיים בכפרים הבלתי מוכרים הם מן המובילים במאבק על הקרקעות. ארגונים רבים מתמקדים בנושאים הקשורים בנשים, זכויותיהן והעצמתן. ארגוני הנשים העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות, "סידרה", - "נוהוד-הפעילים ביותר הם: "אל ארגון הגג של עמותות הנשים בקהילה הבדואית בנגב. -""נשות לקיה", "נשות רהט" ו"מען 45 מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב- פרק ג גם החינוך בחברה הבדואית זוכה לתשומת לב רבה. עם הארגונים הפעילים בנושא זה נמנה שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי.-"פורום החינוך הבדואי שפועל בחסות "שתיל יהודי - ארגון ערבי-"ערביים נוספים: "אג'יק-בנוסף לשתיל פועלים בנגב ארגונים יהודיים לשוויון, העצמה ושיתוף; ו"הפורום לדו–קיום בנגב", הנחשבים לארגונים החזקים בנגב והמסייעים רבות לחברה הבדואית בדרום. יהודיים ארציים שמרכזם מחוץ לנגב, אך ידם גם בקרב -יש מספר ארגונים ערביים המרכז המשפטי לזכויות - "החברה הבדואית בדרום. בין אלה ניתן למנות את "עדאלה מתכננים למען -"המיעוט הערבי בישראל; "האגודה לזכויות האזרח בישראל"; ו"במקום זכויות תכנון. פועלים 66"מעכי" ו"ועד הפעולה לשיוויון בענייני אישות-ארגוני נשים כגון עמותת "איתך להעלאת המודעות הציבורית לתופעת הפוליגמיה והשלכותיה על מעמד האישה. הפוליגמיה היא נושא הנמצא על סדר יומם של ארגוני הנשים הערביות בישראל, ואחד הנושאים המרכזיים שבטיפולם. פעילות הארגונים מתמקדת בהעלאת המודעות הציבורית לסכנות הטמונות בריבוי נישואין ולהשלכותיהם על מעמד האישה ועל החברה בכללותה, .67וכן בניסיון לעקוב אחרי אכיפת החוק על ידי המשטרה על ידי ארגונים ויחידים/ות העוסקים בקידום זכויות1995 ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות הוא קואליציה שהוקמה בשנת66 נשים בפרט וזכויות אדם בכלל. הארגונים החברים בוועד הם: עמותת נשים נגד אלימות, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז טופולה" – נצרת, שדולת הנשים וכיאן – ארגון פמיניסטי, בנוסף לעורכי/ות דין ועובדים/ות סוציאליים/ות. הקואליציה -"אל פועלת לקידום ערך השוויון בין המינים בדיני משפחה וכן לקידום זכויותיהם של המתדיינים בפני בתי דין דתיים ובתי משפט לענייני משפחה במגזר הערבי, תוך שימוש בכלים משפטיים וחברתיים. נייר עמדה המובסס על נייר עמדה של 2010- , תופעת הפוליגמיה ודרכי ההתמודדות- ראויה אבו רביעה, מודרות בעל כורחן67 .2006 ,קבהא, פוליגמיה: השלכות ודרכי התמודדות-נסרין אעלימי 46 פרק ד פוליגמיה בחברה הבדואית כללי-. פוליגמיה1 .68פוליגמיה, היא נישואין ליותר מבן זוג אחד והיא אסורה על פי החוק הפלילי בישראל לרוב, היא מתבטאת בכך שהגבר נושא יותר מאישה אחת. צורת נישואין זו נפוצה בקרב תרבויות שונות וכיום היא נפוצה במיוחד באפריקה, באסיה, במזרח התיכון ובאוקיאניה. חוקרים מסבירים כי תופעת הפוליגמיה קשורה במבנה החברתי והפטריארכלי של חברות מסורתיות, מוסלמיות ולא מוסלמיות, בעולם כולו. חברות אלה מתאפיינות בנורמות שבטי. החברות המסורתיות הן דתיות -ובערכים הומוגניים המבוססים על מבנה חברתי . ככלל, אין נישואי 69יותר מחברות מודרניות ונשענות יותר על חקלאות ומלאכת יד תערובת בין השבטים אך לגבר מותר להתחתן מחוץ לשבט ומחוץ לחברה הבדואית. גבר נושא את אשתו הראשונה בדרך כלל מתוך המשפחה המורחבת מתוך מחויבות והקרבה, שבטי. אישה גרושה או אלמנה חסרת סיכוי להיות -על מנת לשמור על המבנה החברתי .70האישה הראשונה של בעלה הגורמים המניעים את היווצרות המבנה המשפחתי הפוליגמי הם: יצירת מאגר גדול של נשים וילדים אשר יכול להוות מקור של כוח עבודה נגיש וזול עבור המשפחה; הגברת כוחם האישי והפוליטי של הגבר ושל משפחתו המורחבת ; יישוב סכסוכים בין משפחות או שבטים באמצעות נישואין. נשים הנשואות לגברים פוליגמיים עשירים עשויות ליהנות מיתרונות שונים, ביניהם ביטחון כלכלי והגנה חברתית ובמצבים מסוימים יכול להיות יתרון נוסף של שיתוף פעולה עם נשים אחרות בעבודות הבית, בפעילות כלכלית ובגידול הילדים. יחד עם זאת, הנשים והגברים בנישואין פוליגמיים מדברים על חסרונות הפוליגמיה: חסך במשאבים רגשיים וכלכליים שנובע מחלוקתם בין הנשים השונות, אווירה קשה שנוצרת בשל הקנאה, צרות העין והשינאה בין הנשים השונות ובין הילדים מאימהות שונות. תופעת הפוליגמיה, הנפוצה בחברה המוסלמית המסורתית במזרח התיכון, קיימת בעיקר .71 מכלל תאי המשפחה בנגב הם פוליגמיים18.5% ,בחברה הבדואית בנגב. כיום ההיבט המשפטי-. פוליגמיה2 ההיבט הפלילי לחוק 176 החוק הפלילי במדינת ישראל אוסר ריבוי נישואין אך אינו מבטל אותם. סעיף (להלן:"חוק העונשין") קובע: "נשוי הנושא אישה אחרת, ונשואה 1977-העונשין, התשל"ז הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים". .1977- לחוק העונשין, התשל"ז176 סעיף68 .2011 , ת'אבת אבו ראס, החברה הבדואית בנגב, תמורות בעידן העיור, יוזמות קרן אברהם69 . מתוך הרצאה שהעביר במסגרת הדיונים בצוות זה- ד"ר סמי אבו פריח70 ." מידע נוסף ומפורט יוצג בהמשך בפרק שיעסוק ב"איגום והעברת מידע71 47 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד על פי הדין בישראל עבירת ריבוי הנישואין היא עבירה רגעית המושלמת מיד עם עריכת טקס הנישואין הנוסף. והיסוד העובדתי שלה הוא עצם אקט הנישואין השניים, ולא סטטוס הפוליגמיה עצמו, והיא אינה מותנית בחיי אישות של הנישאים. החוק הפלילי הישראלי ככלל אינו אוסר על נשוי לחיות חיי אישות עם מי שאינו בן זוגו. משמע, החיים המשותפים 72אינם בגדר עבירה פלילית, ומשמשים אפילו יסוד להענקת זכויות סויימות על פי דין והנישואין הקודמים ממשיכים להיות תקפים. והיא מתיישנת עם 73 ככול עבירה פלילית רגילה גם על עבירה זו חלים כללי ההתיישנות שנים מיום ביצועה. 10 חלוף , הוחרגו מהעבירה של 74בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, בפקודת החוק הפלילי ריבוי נישואין כל מי שאינו יהודי ושדתו מתירה זאת. חריג זה נקבע בשים לב לדתות המאפשרות ריבוי נישואין בתנאים מסוימים, ועל מנת לתת הגנה לבני דתות אלה מפני הרשעה בעבירת ריבוי נישואין. עד מהרה ב וטל חריג זה, ואיסור ריבוי נישואין הפך להיות איסור כולל כלפי כלל האוכלוסייה במדינת ישראל. ביטול ההחרגה, במסגרת חוק שווי זכויות האישה, התשי"א , נעשה לנוכח ההכרה המערכתית כי מדובר בתופעה חברתית קשה בעלת השלכות 1951 - פוגעניות על הנשים ועל הילדים הנמצאים בתאים המשפחתיים הפוליגמיים, בכלל החברה . נוכח האמור, הוחלט כי יש מקום למגר את תופעת ריבוי הנישואין באופן 75הישראלית כולל, אף במקומות שהדת או התרבות מאפשרים ריבוי נישואין. הענישה על ריבוי נישואין חלה על כל אזרחי המדינה ללא קשר להשתייכותם 1951 מאז כלומר גם אם הנישואין לאישה השנייה התקיימו - הדתית, והוא קובע תחולה פרסונאלית מחוץ לגבולות המדינה. עבירת ריבוי הנישואין נעברת ככלל על ידי גברים והנפגעות העיקריות הן הנשים. בקביעת הפוליגמיה כעבירה פלילית, שעונש כה חמור בצידה, ניתן ביטוי לסלידה המוסרית של המחוקק מן התופעה שיש בה פגיעה חמורה בכבוד האדם של האישה. החוק אף קובע . איסור זה משקף את 76עונש מאסר של חצי שנה למי שמסדר נישואין שהם אסורים עמדת המחוקק לפיה מונוגמיה היא ערך מוסרי חברתי שאין לפגוע בו, וכי ריבוי נישואין חוקים רבים כוללים את המונח "ידוע בציבור" בהגדרת "בן זוג" לעניין האמור בחוק-" כך למשל הוכר המוסד "ידועים בציבור72 . לעומת זאת, חשוב1995-; חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה1991-כזה או אחר, כך למשל בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א לציין כי בכל הנוגע לקבלת מעמד בישראל על יסוד קיום שתי מסגרות משפחתיות מקבילות, על אף שאין הוכחה לקיומם של נישואין, ביהמ"ש העליון שב ואישר את עמדת משרד הפנים כי לא תאושר בקשה של ישראלי למתן מעמד עבור בת זוג ובנסיבות עבד אל כרים אזברגה נ' 5291/05 חדיג'ה אלסעודי נ' משרד הפנים וכן בג"ץ6024/11 של נישואין פוליגמיים. ראו לענין זה עע"מ שר הפנים. . 1982- לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב9 סעיף73 .1936 , (ג) לפקודת החוק הפלילי181 סעיף74 (ראו דברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן בעת הקריאה הראשונה, דבריhttp://fs.knesset.gov.il//1/law/1_ls1_288463.PDF 75 הכנסת ט') וראו גם דברי ראש הממשלה דאז, בן גוריון בקריאה השנייה והשלישית: "המדינה המוסלמית הגדולה ביותר במזרח נשים, ואין בכך כל פגיעה בדין המוסלמי. י שאולי פגיעה במסורת, אבל אין זו פגיעה בדת. כך לפחות -התיכון כבר אסרה ריבוי למדתי מפרופסורים מוסלמים ומספרות מוסלמית. המוסלמים במדינתו יוסיפו להתחתן על פי הדין המוסלמי, אבל כמו בתורכיה לא יורשו לשאת יותר מאישה אחת...אם נתיר ריבוי נשים בקרב המוסלמים פירוש הדבר שאנו מפקירים האישה המוסלמית ואנו מפלים בין אישה לאישה. ומכיוון שהתחייבנו על שיווי זכויות לאישה – אין אנו רשאים להשאיר אפליה לגבי האישה המוסלמית". .http://fs.knesset.gov.il//1/Plenum/1_ptm_250086.pdf .1977- לחוק העונשין, התשל"ז182 סעיף76 48 חותר תחת יסודות הסדר החברתי התקין. האיסור הפלילי נועד בראש ובראשונה להגן על מעמדה של האישה בחברה הישראלית, ובייחוד מעמדה של האישה הראשונה, אשר לעיתים הנישואין הנוספים נערכים ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה. איסור זה אף בא למנוע פגיעה בזכויותיהן של נשים לשוויון ולכבוד, עבירה אשר נוגדת את חוק שיווי זכויות יסוד: כבוד האדם וחירותו. מוסד הנישואין המונוגמי שומר על זכויות - ואת חוק77האישה האישה, כך שבעלה לא ייקח אישה אחרת ויגרע מזכויותיה, וכן יש בו גם כדי להשוות בין כשם שאישה אינה יכולה לשאת גבר נוסף (לא לפי דין -זכויות האישה לאלה של הגבר תורה ולא לפי הדין השרעי), כך אוסר החוק על גבר לשאת אישה נוספת. נישואין וגירושין בישראל נערכים על פי הדין האישי שאליו משתייך האדם. בהתאם לדין תורה ולדין השרעי גבר יכול לשאת יותר מאישה אחת. אמנם מרבית היהודים נוהגים כבר למעלה מאלף שנים שלא לשאת יותר מאישה אחת (בין היתר מכוח חרם דרבינו ), אך בית הדין הדתי יכול להתיר לשאת 11-גרשום,שהיה מחשובי רבני אשכנז, בן המאה ה אישה שנייה במקרים חריגים ואם מתקיימים נישואין כאלה בפועל, אף ללא היתר, הם . 78בעלי תוקף מבחינת משפטית והלכתית 179 חוק העונשין קובע חריגים לאיסור על פוליגמיה, ומכפיף את עצמו לדין הדתי. סעיף לחוק העונשין, קובע כי כאשר חל על הנישואין דין תורה, לא יורשע אדם אם הנישואין יהודים -נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין על ידי בית הדין הרבני. ריבוי נישואין של לא בשני מקרים בלבד: כאשר בן הזוג מהנישואין 79 לחוק180 בישראל מותר על פי סעיף הקודמים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש להסכים להפקעת הנישואין או שבן הזוג נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים. התוצאה היא שהערכאות הדתיות (הן בתי הדין הרבניים והן בתי הדין השרעיים) נותנות היתרים לנישואי אישה שנייה, ובכך מכירה המדינה בנישואין פוליגמיים בנסיבות מסוימות וחריגות. האם מהווה פגיעה בחופש הדת?-איסור הפוליגמיה לפני מ"מ הנשיא 49/54 הובאה סוגיה זו בפני בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ1954 בשנת .80דאז כב' השופט אולשן, כב' השופט זילברג וכב' השופט לנדוי בית המשפט קבע כי סירובו של שופט שרעי להשיא לאיש אישה על אישתו אינו פוגע בחופש הדת שכן חופש הדת אין פירושו "החופש לעשות מה שהדת מתירה, אלא החופש למלא את אשר הדת מצווה". בית המשפט קבע כי ריבוי נשים אינו מצווה של הדת -המוסלמית אלא רשות. למרות שריבוי נשים הוא מנהג מושרש עמוק בחיי עמים מוסלמים . בית המשפט ציטט מתוך ספרו של אמיר עלי 81לא כל מדינה דוגלת בהיתר ריבוי הנשים וראינו לנכון להביאם גם כאן: .1951 – חוק שווי זכויות האישה, התשי"א77 . פירוט והרחבה בפרק שעוסק בדין השרעי ובית הדין שרעי, בהמשך78 1977- חוק העונשין, התשל"ז79 .1954- מלחם נאיף מלחם נ' השופט השרעי, עכו והמחוז, "פסק דין" כרך ח, תשי"ד/תשס"ו49/54 בג"צ80 . הרחבה על כך בפרק שיעסוק בדין השרעי ובבית הדין השרעי – בהמשך81 49 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד כך במקור) הם כה קשים- "התנאים בהם הותרה (הפוליגמיה למושלמים למילוי, עד שלמעשה אפשר לראותה כאסורה, וכי מכיוון שהסיבות אשר גרמו להתרתה בימים קדומים, או שעברו ובטלו, או שאינן קיימות עוד בתקופה .82"המודרנית, הרי מנהג הפוליגמיה מהווה עבירה על החוק זה המקום לחדד כי האיסור על ריבוי נישואין אין בו על מנת לפגוע בהיתרים והאיסורים .83הדתיים הקיימים בראי הפסיקה בתחום הפלילי בפסיקה, נראה כי בתי המשפט היו אמביוולנטיים לגבי התופעה. במקרים הבודדים שבהם הועמדו נאשמים לדין בגין ביצוע עבירה זו והורשעו, הושתו עונשים קלים בדמות מאסר על דרך עבודות שירות או חודשים בודדים של מאסר מאחורי סורג ובריח. פס"ד חריג הוא מ"י נגד דבס חליל שבו השית נשיא בית המשפט השלום בנצרת דאז כב' השופט 4433/04 : חודשי מאסר בפועל וכך נימק18 כתילי תאופיק על הנאשם עונש של " מדיניות הענישה אשר נקבעה בבית המשפט העליון בעבירה כגון דא, היא מחמירה, שכן נפסק כי מדובר בעבירה שחותרת תחת יסודות הסדר הציבורי התקין בחברה נאורה וכי מוסד הנישואין המונוגמיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו, ומכאן שהוא מוגן באמצעות הסנקציות הפליליות. העונש בעבירה דנן נועד להרתיע, הן את הנאשם העומד לדין, והן אחרים, שלא יעשו כמוהו, פן תיווצר אנדרלמוסיה בכל הנוגע למוסד הנישואין במדינה. (...) אין הוא (הנאשם) יכול לעשות דין לעצמו ולעקוף את האיסור הפלילי בטענה כי "נאלץ" לעשות כן. מעשהו של הנאשם פוגע ביסודות המשטר .84"החברתי, ובשום פנים אין להשלים עם כך האכיפה הפלילית של עבירת ריבוי הנישואין חרף ההכרה המערכתית בהשלכות הפוגעניות של עבירת ריבוי הנישואין, וכן העובדה כי מדובר בתופעה חברתית מושרשת, הרי שבמהלך השנים עבירה זו נאכפה באופן מועט. לאחרונה, בחן היועץ המשפטי לממשלה פעם נוספת את מדיניות האכיפה בעבירת ריבוי הנישואין, וקבע כי לנוכח הימשכות התופעה, חומרתה והשלכותיה יש להגביר את האכיפה בעבירה זו ולפעול להחמרת הענישה המוטלת בגינה. מדיניות האכיפה שגובשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה יחד עם גורמי התביעה עוגנה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה , שכותרתו "מדיניות התביעה בעבירות ריבוי נישואין". 23.1.2017 מיום4.1112 מספר בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי: "מטרת הנחיה זו היא להתוות את מדיניות . 1977- לחוק העונשין, התשל"ז176 התביעה באכיפת עבירת ריבוי נישואין הקבועה בסעיף .159 אמיר עלי, חוקי מוחמד, מהדורה חמישית, עמוד82 .1951- לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א5 סעיף83 .20.03.2005 , מ"י נ' דבס חליל, פורסם בנבו4433/04 פ84 50 .האכיפה הפלילית של העבירה היא נדבך אחד במאבק בתופעת ריבוי הנישואין בישראל לצד האמצעי הפלילי ניתן וראוי לעשות שימוש באמצעי אכיפה אזרחיים מנהליים ומשמעתיים, בשילוב עם כלים הסברתיים וחינוכיים". לפי ההנחיה, במקרים בהם תימצא תשתית ראייתית מספקת לעבירות ריבוי נישואין ככלל יוגש כתב אישום בעבירה זו, ובמקרים של הרשעה התביעה תעתור, ככלל, לעונש הכולל רכיב של מאסר בפועל. ההנחיה קובעת נסיבות מחמירות שבהתקיימן תעתור התביעה לענישה מחמירה במיוחד, ואף קובעת כי הסכמת הנשים או אחת מהן לנישואין השניים אינה מהווה נסיבה המצדיקה הימנעות מהעמדה לדין ומהטלת מאסר בפועל. ההנחיה מורה על גיבוש נהלי עבודה של משטרת ישראל והפרקליטות עם הרשויות הרלוונטיות, לעניין העברת מידע שיעלה חשד לעבירות עתידיות של ריבוי נישואין. בד בבד עם פרסום ההנחיה ובמסגרת ההודעה לעיתונות, הובהר כי היועץ המשפטי לממשלה מבקש להבהיר לציבור הרחב, כי ממועד פרסום ההנחיה ואילך תיאכף עבירת ריבוי נישואין על פי הכללים המחמירים הקבועים בהנחיה, ובמיוחד לגבי מי שיינשא בנישואין כאלה ממועד זה ואילך. בעקבות פרסום הנחיית היועץ, גובש נוהל העברת מידע מרשויות המדינה הרלוונטיות למשטרת ישראל, וכן גובשו נוהל פנימי במערכת בתי הדין השרעיים ונוהל מקביל במערכת בתי הדין הרבניים. נתוני אכיפה תיקים שעניינם חשד לביצוע עבירה של ריבוי 260 , משטרת ישראל פתחה2017 בשנת נישואין, בכול הארץ. רוב התיקים מטופלים על ידי מחוז דרום. לאחר סיום החקירה, המשטרה העבירה את התיקים להמשך טיפול הפרקליטות הפלילית במחוז דרום. בסך (עד לכתיבת 2018 ותחילת2017 הכל הועברו מהמשטרה לפרקליטות במחוז דרום בשנת תיקים. יש לציין כי במרבית התיקים שנפתחו במשטרה והועברו לפרקליטות, 217 )דו״ח זה עבירת ריבוי הנישואין בוצעה לפני פרסום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (קרי לפני ). המועד שבו נערכו הנישואין השניים הוא הקובע אם תחול אכיפה לפי 2017 בינואר19-ה ינואר 19-המדיניות החדשה שהותוותה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ופורסמה ב . לכן, רוב תיקים אלה, שבהם העבירה בוצעה לפני החלת המדיניות החדשה, נסגרו 2017 על ידי הפרקליטות. יחד עם זאת, קיימים מספר תיקים שמצויים בטיפול הפרקליטות אשר העבירה בהם בוצעה לאחר פרסום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ואף קיימות בהם די ראיות להעמדה לדין פלילי – אלה הבשילו לכדי הגשת כתבי אישום. עד לכתיבת . 85 כתבי אישום12 2017-2018 דו״ח זה הוגשו במהלך השנית בהיבט של המשפט האזרחי הכיר בפוליגמיה כעוולה נזיקית תוך פסיקת פיצויי נזיקין לאישה, בנימוק כי 86בית המשפט נישואין לאישה נוספת על האישה הראשונה מהווים הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף תיקים נוספים נמצאו ככאלה שיש בהם די ראיות להעמדה לדין ומצויים בשלבים מתקדמים של ההליך הפלילי, לפני הגשת85 .כתב אישום, כגון שליחת מכתב ידוע והליכי שימוע , פורסם בפדאור.16/5/2007 (משפחה ירושלים) ה.ג. נ' ט.ג., מיום26680/05 תמ"ש86 51 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד לחוק העונשין ובכך נפגעות זכויות האישה הראשונה, זאת מעבר לפגיעה בסדר176 :הציבורי, שעליו הדין הפלילי בא להגן. להלן חלק מהקביעות של בית המשפט בעניין זה "עבירת ריבוי הנישואין חותרת תחת יסודות הסדר הציבורי התקין בחברה נאורה, וככזו יש להתייחס אליה בחומרה ולעקורה מן השורש, שהרי מוסד . 87"הנישואין המונוגמיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו אשר פסק פיצוי כספי בגין עוולה זו הוסיף וציין: 88השופט מנחם הכהן "באשר לאינטרס המוגן על ידי עבירה זו (...) מלבד ההגנה על הסדר הציבורי להגן על האישה הראשונה", - מבטא איסור הביגמיה מגמה חברתית חשובה והכיר בריבוי הנישואין ככאלה הגורמים "להשפלה, סבל וצער". , כב' השופט חיים כהן, בדעת מיעוט ציין:89בפס"ד קודם "בעיני המחוקק יש בדין המונוגמיה משום שמירה על זכות האישה, שלא ייקח בעלה אישה אחרת עליה ויגרע מזכויותיה; ויש בדין המונוגמיה גם משום השוויית זכות האישה לזכות האיש, שכשם שאישה אינה יכולה (לא לפי דין התורה ולא לפי דין השרעי) לקחת איש על אישה, כן לא יוכל איש לקחת אישה על אשתו...". , עמד על האינטרס המוגן על פי איסור 90גם פרופ' שיפמן בספרו דיני המשפחה בישראל ריבוי הנישואין, ולפיו: " איסור הביגמיה מגן על האישה הראשונה מפני פגיעה במעמדה ובזכויותיה על ידי נישואין עם אישה אחרת על פניה... יתר על כן: האיסור הפלילי בא לחולל שינוי חברתי, כלומר, העלאת מעמדה של האישה בעדות ובחברות בהן נהוג היה ריבוי נשים, במיוחד בחברה המוסלמית. בכך ביקש המחוקק להשיג מטרה סוציאלית חשובה, והיא הגנה על האישה הראשונה ושיווי זכויותיה לאלה של הגבר: כשם שהאישה אינה רשאית להינשא לאחר לפי הדין האישי, כך גם על הגבר הנשוי יהיה אסור לשאת אישה אחרת, אם לא על פי הדין האישי הרי על פי החוק החילוני". בהיבט של המשפט המנהלי בכל הנוגע למשפט המנהלי, בית המשפט העליון אישר לא אחת את מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה, לפיה לא תאושר בקשה של ישראלי למתן מעמד עבור אשתו הזרה, ככל שהנו נשוי במקביל לאחרת. קיימת פסיקה ענפה בנושא, המקבלת את עמדת המדינה, ערכי הרמוני" עם הוראות הדין הפלילי. וכפי -ואף מחזקת אותה, כ"יוצרת מערך נורמטיבי .700 ', בעמ698 )2( מדינת ישראל נ' הלוי, פ"דלה392/80 ע"פ87 ., פורסם בפדאור16/5/2007 (משפחה ירושלים) ה.ג. נ' ט.ג., מיום26680/05 תמ"ש88 .776-777 ,773 )1( מחאמיד נ' מדינת ישראל, פ"דכח596/73 בע"פ89 .240 ' שם, בעמ90 52 :עיסא נ' שר הפנים-, אבו1126/02 שקבע כב' השופט חשין ז"ל בפסה"ד שניתן בבג"ץ "מדיניות היא הנוהגת במשרד הפנים, ולפיה מסרב המשרד להידרש לבקשות של איחוד משפחה במקום שהמדובר הוא בנישואי ביגמיה. משרד הפנים סובר הזוג הישראלי חייב עצמו -כי היענות לבקשה לאיחוד משפחה במקום שבן לביצוע העבירה, - לאחר מעשה- בעבירת ביגמיה, יש בה לא אך סיוע בעקיפין כן. מטעם זה סירב משרד הפנים להיעתר -אלא עידוד ביצועה של העבירה גם לבקשת העותר, הואיל ולאחר בירור הסתבר לו כי העותרת השניה נשואה, אמנם, לעותר, אלא שנישואיהם של השניים היו נישואי ביגמיה... מדיניות משרד הפנים מושתתת על טעמים טובים וראויים, ולא נמצא לנו כי עניינם - כטענת עורך- של העותרים מהווה חריג ראוי למדיניות הכללית. אם, אמנם דין כרמון – סירוב לעותר יפגע באישה פגיעה קשה, יכול העותר ללכת אחריה למקומה, שהרי אישּה הוא, ודאגתו לאישתו ולילדיו היא הדאגה הראשונה שחייבת להטריד אותו". בענין אבו נאב – 369/07 כמו כן ר' לענין זה גם את דברי בית המשפט העליון בעע"מ "האיסור על ריבוי נישואין אינו מיועד להגן דווקא על האישה הראשונה בזמן אלא על מוסד המשפחה בכללותו ועל מעמד של האישה במסגרת המשפחתית [...] מקום שאדם נישא בנישואי ביגמיה, מתן מעמד לבן או בת זוגו [...] כמוה כאישור או הסכמה של הרשויות לעצם ריבוי הנישואין. מצב שכזה הוא -שחותר תחת הערך המוגן שבבסיס האיסור הפלילי, בעוד מערך נורמטיבי ערכי הרמוני. ודוק: החלטת המשיב בהקשר זה אינה בבחינת תחליף להליכים 369/07 פליליים, אך היא מתיישבת עם האיסור הפלילי ונובעת ממנו" (עע"מ ). 91)23.12.2009 ,]אבו נאב נ' משרד הפנים ([פורסם בנבו בהיבט של המשפט הבינלאומי פוליגמיה היא בהחלט תופעה המפלה נשים והיא מפרה עקרונות בסיסיים של זכויות . יש לציין כי מעבר לפגיעה בזכויות נשים, נישואין 92אדם המעוגנים במשפט הבינלאומי פוליגמיים הם מעצם טיבם בעלי השלכות רגשיות וכלכליות קשות עבור האישה והתלויים של הוועדה למיגור אפליה נגד נשים מטעם האו"ם, משנת 21 'בה (מתוך המלצה כללית מס . 93).הסוגיה עלתה בוועדות האו"ם שאחת מהן קראה לישראל לפעול למיגור התופעה1994 סבאח בן צבאח אבו קלימה נ. שר9015/02 מוחמדבן מוסא אבו עאיש נ' שר הפנים; בג"ץ5185/02 ניתן להוסיף גם את בג"ץ91 .'הפנים ואח נייר עמדה המובסס על נייר עמדה של 2010- , תופעת הפוליגמיה ודרכי ההתמודדות- ראויה אבו רביעה, מודרות בעל כורחן92 .2006 ,קבהא, פוליגמיה: השלכות ודרכי התמודדות-נסרין אעלימי United Nations CEDAW (Convention on the Elimimnation of all Forms of Discrimination against Women)' committee on the 93 .)Elimination of Discrimination against Women. Thirty-third session 5-22 July 2005 .ראה פירוט בנספח ב' לדו״ח 53 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד . הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב3 ,. הפוליגמיה היא נוהג חברתי מרכזי בחברה הבדואית94הקוראן מתיר לשאת עד ארבע נשים בדומה לחברות ערביות ומוסלמיות אחרות בעולם. - שהינה חברה מוסלמית מסורתית מחקרים מצביעים על התופעה כמתקשרת במידה רבה למבנה החברתי הפטריארכלי ולחשיבות הקבוצה והשבט בחברה הבדואית, יותר מאשר לדת האסלאם. הגם שהנישואין הפוליגמיים נעשים על פי דת האסלאם יש אשר רושמים את הנישואין הנוספים ויש שלא. יש כאלה שרושמים את הנישואין השניים לאחר גירושין פיקטיביים מהאישה הראשונה ויש כאלה אשר מצהירים על האישה הנוספת כידועה בציבור, אם כי ברור לכול כי תופעה שכזו אינה יכולה להתקיים בחברה הבדואית המסורתית. מקורו של מוסד הפוליגמיה במבנה השבטי של החברה הערבית הקדומה, בה ריבוי ילדים . גבר רשאי 95זכרים היה ערך שסימל עוצמה, כוח ומעמד בחברה הבדואית המסורתית לבחור לו אישה חדשה אם הוא מאמין שאשתו הקודמת אינה פורייה, אינה יכולה ללדת בנים, חולה פיזית או נפשית או אינה יכולה לספקו מבחינה מינית. אם לא מתקיימת אף . 96אחת מהסיבות הללו, הוא יכול להכריז על כוונותיו להגדיל את מספר בניו דמוגרפי של המשפחה הפוליגמית שונה מזה של המשפחה המונוגמית. -הפרופיל הסוציו המשפחה הפוליגמית ענייה יותר, והמשאבים הכלכליים שלה מתדלדלים, בשל הצורך לחלקם ליותר מאישה אחת ולילדים רבים. בדרך כלל, בנישואין פוליגמיים יש יותר ילדים מאשר בנישואין מונוגמיים, ודבר זה מעלה את הלחץ הכלכלי על המשפחה. התפקוד המשפחתי מתערער גם בשל הקנאה בין הנשים והתחרותיות שמאפיינת משפחות . פעמים רבות האב 97פוליגמיות, ובשל תשומת ליבו של האב, הנחלקת בין שתי המשפחות נוטש לחלוטין את האישה הראשונה וילדיהם המשותפים ולא דואג להם לצרכי מחייה בסיסיים. מציינת כי הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב אינה תופעה 98עו"ד אינסאף אבו שארב המתרחשת בחלל ריק. היא חלק מהסימפטומים האופייניים למציאות חייהן של הנשים הערביות הבדואיות בנגב. זו מציאות של החלשה והדרה מתמשכות, שבה הנשים הערביות הבדואיות נאבקות על מקומן בחברה שבטית פטריארכלית, המסרבת לוותר על העליונות . ראוי לציין כי לבחורות משכילות יש סבירות נמוכה יותר 99החברתית שהוענקה לגברים להיכנס לנישואין פוליגמיים מאשר לאלה שאינן משכילות. נשים פמיניסטיות מציינות כי "תופעת הפוליגמיה היא חלק מהפטריארכיה, מההסתכלות על האישה כעל מי שצריכה .100 "לספק את הגבר ואת צרכיו . בהמשך- פירוט והרחבה בפרק אשר יעסוק בדין השרעי94 .94-111 : נאטור א', שריעה ומנהג במשפחה בדווית בנגב לפי הפסיקה של בית הדין השרעי בבאר שבע. המזרח החדש, ל"ג95 .1991 ,95 ע"מ ערבית -ויזל, הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים בחברה הבדואית- עליאן אלקרינאוי ורחל לב96 .2002 ,115-131 :16 ,סוציאלית-בהקשר של דפוס משפחה פוליגמי/מונוגמי.מפגש לעבודה חינוכית שם.97 . אקטיביסטית ופעילה לקידום והגנה על זכויות נשים בדואיות98 נייר עמדה המובסס על נייר עמדה של2010- , תופעת הפוליגמיה ודרכי ההתמודדות- ראויה אבו רביעה, מודרות בעל כורחן99 .2006 ,קבהא, פוליגמיה: השלכות ודרכי התמודדות-נסרין אעלימי האם מישהו יטפל בבעיית הפוליגמיה בחברה -" דברי אינסאף אבו שארב, מתוך כתבה שכתבה שני ליטמן ופורסמה ב"הארץ100 19.01.2017 פורסם ביום-"?הבדואית 54 השינויים בחברה הבדואית בשנים האחרונות יוצרים לחץ על מוסד הפוליגמיה. אחד השינויים העיקריים הנו מעבר החברה הבדואית מנוודות למגורי קבע ואובדן התעסוקה המסורתית (לדוגמה, רעיית צאן, חקלאות), אך בו בזמן הותיר את הבדואים ללא ההשכלה וללא הכישורים הנחוצים למציאת עבודה נאותה בחברה המודרנית. שיעורי האבטלה כך שיש ירידה במספר הגברים שנישא לאישה נוספת מטעמים 101בקרב הבדואים גבוהים כלכליים. כמו כן, העלייה האיטית, אך היציבה, ברמת ההשכלה בקרב גברים ונשים בדואים, ועלייה בכבודם ובכוחם של גברים משכילים בקהילה, מביאים לירידה בתופעה. למרות שחלק מהגברים המשכילים עדיין בוחרים בנישואין פוליגמיים ונשים משכילות עדיין עשויות להיכנס לנישואין כאלה, ישנן אינדיקציות שהשכלה מובילה לירידה בשיעור .102נישואי הפוליגמיה חוקרים מצאו שבדואים מונוגמיים משני המינים היו משכילים יותר מבדואים פוליגמיים, .103והורים משכילים נוטים שלא להשיא את בנותיהם לגברים פוליגמיים על פי החוקרים, למרות התפתחויות אלה, הפוליגמיה עדיין מתקיימת וניתן למנות שתי סיבות עיקריות להמשכיות זו. הסיבה הראשונה היא החשיבות שהחברה הבדואית מייחסת הערבים היו בעבר עם -ליחידות משפחתיות גדולות וללידת הרבה בנים. כיוון שהבדואים של לוחמים, לתפיסתם, ככול שהשבט גדול יותר כך הוא חזק יותר וכך המעמד האישי והמשפחתי, רמת הביטחון הכלכלי והיכולת להתפתחות אישית, ממשיכים להתבסס על שייכות משפחתית. כך קורה שמבחינה חברתית ופסיכולוגית, הפוליגמיה, וכתוצאה ממנה המשפחות הגדולות, עדיין מקושרות לכוח וכבוד. המכונה "נישואי בדל". - הסיבה השנייה הנה מוסד "נישואי החליפין" בחברה הערבית בנישואין כאלו, שהם נפוצים מאוד בחברה הבדואית, שני גברים מתחתנים אחד עם אחותו של השני. אם אחד מהגברים ייקח לו אישה שנייה, על האחר יופעל לחץ על ידי .104משפחתו לעשות כמוהו, כדי לשמור על סימטריה בין מבני שתי המשפחות כאמור הפוליגמיה נפוצה גם בין הבדואים המשכילים יותר למרות ששכיחותה בקרבם פוחתת. אחד ההסברים האפשריים לכך, על פי החוקרים, הוא כפיית הנישואין הראשונים על בני הזוג בהיותם צעירים. במקרים רבים, כאשר הגבר מתבגר ונעשה עצמאי מבחינה כלכלית, הוא מחליט לשאת אישה שנייה על פי בחירתו. כיוון שמקובל בחברה זו לשאת שתי נשים או יותר קל יותר לגברים אלה לשאת אישה שנייה במקום להתגרש ולהיכנס .105לעימות עם משפחת האישה הראשונה כפי ששמע הצוות לא פעם, חלק מהנישואין הפוליגמיים נעשים מטעמי יוקרה ומהווים בסיס להשגת עוצמה פוליטית פנימית בתוך השבטים. גם מתוך עינוג, כאשר הגבר והאישה לחייהם, נושא הגבר אישה נוספת, צעירה יותר. 40-50-הראשונה עברו את גיל ה . פירוט בהרחבה בפרק שעוסק בחינוך ותעסוקה101 . פירוט בהמשך בפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע102 -נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיו- אלקרינאוי עליאן וסלונים103 ויזל, ג'ולי צוויקל, נורית ברק. המרכז לחקר- בריאות נפשית של נשים בישראל. עורכות: רחל לב-"ערביות, בתוך "שמרי נפשך .2005 ,וקידום בריאות האישה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב שם.104 . שם105 55 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד מכלל העדויות שהובאו בפני הצוות עולה כי הנשים במשפחות פוליגמיות חיות בנפרד זו מזו, לעיתים בקומות נפרדות באותו מבנה, ולעיתים בצריף או באוהל הממוקם בסמוך לבית המשפחה העיקרי בו מתגורר הגבר עם אישה אחת עיקרית. לרוב הגבר חי בקביעות עם אחת מנשותיו ונוטש או מזניח את האישה או הנשים האחרות וילדיהן. עו"ד אבו שארב הטיבה לתאר את התופעה: "הנטישה המוחלטת (...) מאפיינת הרבה מערכות יחסים פוליגמיות. לצד העלייה הברורה והחדה בהיקף הפוליגמיה בעשורים האחרונים, השתנה האופי של המשפחה הפוליגמית והמחויבות של הגברים לנשים הראשונות נעלמה לחלוטין. כאשר הגבר נושא אישה חדשה, הוא בדרך כלל עובר לגור איתה בבית חדש והאישה הראשונה נותרת ללא תמיכה כלכלית. פעם זה נחשב לא גברי לזרוק את האישה שלך ואת הילדים שלך". "לנשים הללו אין הרבה ברירות. אישה בדואית שמתגרשת לא יכולה לפתוח בחיים חדשים, לרוב המשפחה שלה לא תהיה מוכנה לסייע לה ולילדיה, היא תידרש להשאיר את הילדים אצל הגרוש שלה כיוון שהילדים נתפסים כשייכים לאבא ולשבט שלו. במקרים מסוימים נשים ויתרו על ילדיהן הקטנים בגיל הינקות, בצו השבט. הניתוק מהילדים הוא הנשק הכי חזק של הגברים נגד הנשים. ברגע שאישה תובעת מזונות הגבר מאיים לקחת את הילדים וברוב המקרים, הנשים מעדיפות להיכנע ולסבול בשקט. אישה העוזבת את בעלה נאלצת ובהן כבודה של האישה - להותיר את ילדיה מאחור. מסיבה זו כמו גם מסיבות אחרות ורצונה להימנע מהשפלה פומבית על כך שננטשה על ידי בעלה, וכן קיומם של קשרים בין נמנעות נשים שננטשו על ידי בני זוגן לעזוב את - משפחתה של האישה למשפחת בעלה בית משפחתו והן ממשיכות להתגורר בסמוך אליו". גם מבחינת הגברים, כך לטענת אבו שארב, הנישואין הפוליגמיים עדיפים על פני גירושין: "הגבר רוצה שהאישה תגדל את הילדים, כי אחרת הם הופכים לנטל. הרבה פעמים הסיכום הוא שהאישה הראשונה נשארת בבית, מקבלת קצבת ילדים והבטחת הכנסה מהמוסד .106"לביטוח לאומי ומגדלת את הילדים לבדה. והחברה נותנת לגיטימציה להתנהגות כזאת עו"ד ראויה אבו רביעה, שכתבה עבודת דוקטורט במשפטים על תופעת הפוליגמיה, מקשרת את תופעת הפוליגמיה לכישלון תהליך העיור של הבדואים על ידי המדינה. "חצי מהבדואים חיים בכפרים בלתי מוכרים, בעוני ובמצוקה כלכלית והמפלגות האיסלאמיות מתחזקות. המדינה לא נאבקת באלמנט השבטי בחברה הבדואית, אלא מחזקת אותו, וגם זה תורם לעלייה באחוזי הפוליגמיה. הפוליגמיה היא ניסיון של הגברים להשיג חזרה את השליטה דרך המרחב הפרטי. החברה הבדואית היא אחת העניות, המוחלשות חברתית . 107"ופוליטית ועם שיעורי האנאלפביתיות הגדולים ביותר. זו חברה שנמצאת במשבר על פי הגישה הפמיניסטית שבה דוגלות אינסאף אבו שארב ונשים רבות נוספות, הפוליגמיה היא ניסיון נואש להיאחז בפטריארכיה שהולכת וחומקת מבין אצבעותיו של הגבר הבדואי. מבחינת הגבר הבדואי "האדמה נלקחה, החיים המסורתיים נלקחו. יש האם מישהו יטפל בבעיית הפוליגמיה-" דברי עו"ד אינסאף אבו שארב, מתוך כתבה שכתבה שני ליטמן ופורסמה ב"הארץ106 19.01.2017 פורסם ביום-"?בחברה הבדואית האם מישהו יטפל בבעיית הפוליגמיה -" דברי ד"ר ראויה אבו רביעה, מתוך כתבה שכתבה שני ליטמן ופורסמה ב"הארץ107 19.01.2017 פורסם ביום-"?בחברה הבדואית 56 פתאום נשים שיוצאות לעבודה ויש שפעילות בזירה הפוליטית והגברים נותרו בלי שום יתרון ממשי. להרבה גברים אין שום סיבה לקחת אישה שנייה, חוץ מזה שהם חושבים שזה נותן להם מעמד מכובד יותר ומוכיח את הגבריות שלהם. הרבה גברים טוענים שיש להם אף אחד לא יורק לו - עודף דחף מיני והם לא מסופקים מאישה אחת. מי שאומר את זה .108בפרצוף. להפך, הוא מקבל גיבוי ותמיכה יש לציין כי דברים דומים נשמעו גם מפיהם של גברים בדואים אשר ניסו לתת הצדקה לתופעה ולגבות אותה בהסברים רציונליים, אשר רואים בנישואין לאישה נוספת פיצוי על אובדן המעמד הפטריארכלי ואופי החברה המסורתי. ד"ר סראב אבו רביעה, חוקרת מיעוטים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ופעילה פמיניסטית בארגוני נשים בדואיות, ביקשה להדגיש שגם על־פי דת האסלאם, המצבים שבהם ניתן היתר לשאת יותר מאישה אחת הם ספציפיים מאוד. "ההיתר ניתן בתקופה של הפצת האסלאם, כשהרבה גברים מתו במלחמות. מי שנשארו נישאו לאלמנות כדי להגן עליהן, וזה היה צריך להיות בהסכמת האישה הראשונה. היום אני קוראת לזה 'איש הישר בעיניו יינשא'. היום חוגגים. עושים את זה מטעמים של גיוון מיני, רוצים בחורה צעירה. הקהילה משתמשת בתירוץ של הדת". ממכלול הדברים עולה כי נשים רבות רואות את הפוליגמיה כקשורה קשר הדוק לאפליית הנשים הערביות על ידי החברה, באופן בו מונצחים יחסי השליטה של גברים בנשים בתוך החברה הבדואית. כך סיכמה את הדברים עו"ד אבו שארב: "תופעת הפוליגמיה היא תופעה חברתית פסולה הקשורה קשר הדוק לאפלייתן של נשים ולמעמדן הנחות בחברה באופן המנציח את שליטתם של הגברים על הפוגעת בהתקדמות החברה כולה. -בנשים, את הפגיעה בכבודן ובמבט אף שבחברה הבדואית מתחוללים תהליכי מודרניזציה, שיעור הפוליגמיה אינו .109"יורד והתופעה נפוצה גם בקרב צעירים ומשכילים א. מעמדן של נשים בתוך הנישואין הפוליגמיים שהתמקדו באוכלוסייה הבדואית בנגב עולה, כי מעמדן של הנשים בנישואין 110ממחקרים פוליגמיים משתנה בהתאם למיקומן בסדר הנישואין. חברות רבות מעניקות מעמד גבוה לנשים בכירות: הן עשויות לקבל שליטה, או זכויות יתר, על פני הנשים האחרונות בנישואין והשפעה מוגברת על הבעל. בניגוד לכך, בחברה הערבית, ובכללה החברה הבדואית, לנשים בכירות יש מעמד נמוך יותר מאשר לנשים הנוספות, זאת כיוון שהנישואין הראשונים, אשר לרוב נערכו בגיל צעיר מאוד, הם לעיתים קרובות תוצר של שידוכין על ידי ההורים, האם מישהו יטפל בבעיית הפוליגמיה-" דברי עו"ד אינסאף אבו שארב, מתוך כתבה שכתבה שני ליטמן ופורסמה ב"הארץ108 19.01.2017 פורסם ביום-"?בחברה הבדואית עו"ד אינסאף אבו שארב, נייר עמדה מטעם המרכז לזכויות נשים בדואיות של עמותת איתך מעכי:109 .2016 מאי-מיגור תופעת הפוליגמיה -נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיו- אלקרינאוי עליאן וסלונים110 ויזל, ג'ולי צוויקל, נורית ברק. המרכז לחקר- בריאות נפשית של נשים בישראל. עורכות: רחל לב-"ערביות, בתוך "שמרי נפשך .2005 ,וקידום בריאות האישה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב 57 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד ובני הזוג נבחרים מסיבות "פוליטיות" וכלכליות. הנישואין השניים, השלישיים והרביעיים נובעים מבחירה ואהבה. עדויות רבות נשמעו על כך גם במהלך עבודת הצוות. כתוצאה מכך, הנשים הנוספות מקבלות עדיפות בחלוקת המשאבים הכלכליים, התמיכה החברתית ותשומת ליבו של הבעל. על פי מחקרים, הנשים הראשונות או הבכירות סובלות מדימוי עצמי נמוך, בדידות ובעיות רגשיות אחרות. מחקרים מראים כי נשים שניות מרוצות יותר מחיי הנישואין שלהן מאשר נשים בכירות, ויותר נשים בכירות נמצאות תחת טיפול פסיכיאטרי מאשר נשים שניות. נשים בכירות מקשרות את הסימפטומים שלהן לנישואיו . 111הנוספים של הבעל ב. ריבוי נישואין לנשים פלסטיניות אחת התופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים, אשר התגברה בשנים . 112האחרונות, היא מעין סחר בנשים פלסטיניות למטרות נישואין עם גברים בדואים גברים בדואים רבים חיים במסגרת פוליגמית עם נשים ערביות שבאו מחוץ לישראל (בעיקר מירדן ומהרשות הפלסטינית, אך גם ממדינות ערביות אחרות). בדואים רבים מעדיפים נישואין מחוץ לישראל, משתי סיבות עיקריות: ראשית, תשלום המוהר עבור האישה עשוי להיות נמוך יותר מאשר עבור אישה ישראלית; שנית, האישה מתנתקת ממקום מוצאה וממשפחתה, ונעשית תלויה כמעט לחלוטין בבעלה ו"קלה יותר לשליטה" מאישה ישראלית. מאחר והמדינה אינה מעוניינת לעודד נישואין המהווים עבירה פלילית, דינה של בקשה למעמד בישראל עבור אישה נוספת (אף במצב שלא מוצגת תעודת נישואין אך מדובר בתא משפחתי עם ריבוי נשים) להידחות והאישה הנוספת אינה זכאית לכל מעמד בישראל. ככול שנשים אלה שוהות בישראל, הן שוהות בה שלא כדין, ללא כל מעמד חוקי או זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל, ובכך הן תלויות לחלוטין בבעליהן. רבות מן הנשים השניות הן פלסטיניות תושבות השטחים. גם כאשר מדובר באישה הזכאית לקיצבה, לרוב, הקצבאות מגיעות ישירות לבעל ולא אליה. במקרים של מצוקה או של מחלה סופנית, .113 קיימים מקרים בהם הנשים ננטשות על ידי הבעל . שם111 קיימים מקרים בהם גברים נישאים לנשים פלסטיניות נישואין שאינם פוליגמיים וחלק מהאוכלוסייה הבדואית מתנגדת112 לשימוש במונחים "ייבוא" ו"סחר". יחד עם זאת, יש להדגיש כי השימוש במונחים האלה נעשה על מנת לתאר מציאות קשה של אותן נשים אשר משוללות זכויות ומעמד. נאסר סביחה נ' קופ"ח כללית ומ"י. מדובר באישה שנייה אשר חלתה בסרטן ובעלה סרב לממן לה 2123/03 ראו למשל ע"ב113 . עמותת רופאים לזכויות אדם וחדיג'ה עלי מסעודין נ' מ"י315/06 את הטיפולים הרפואיים. כמו כן, ראו 58 אזרחות לילד מוקנית מכח לידה להורה אזרח, בין כאשר האם היא אזרחית ישראלית ובין כאשר האב הוא אזרח ישראלי. כאשר האב הוא אזרח ישראלי והאם היא פלסטינית, הילדים המשותפים לבני הזוג יכולים להירשם כילדי האב במרשם האוכלוסין בישראל . 114וכילדי האם במרשם האוכלוסין ברשות הפלסטינית במקרים בהם נטען כי יש לאזרח ישראלי ילדים מאישה זרה השוהה בישראל באופן בלתי חוקי, על מנת להוכיח את זכאותם של הילדים לאזרחות ישראלית, נדרש להוכיח את אבהותו עליהם. ככלל, הוכחה זו נעשית בדרך של בקשה לקביעת אבהות בדרך של בדיקה גנטית לקשרי משפחה, המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, בעיקר בבאר שבע. דוגמה לבקשה שכזו, שעסקה במשפחה פוליגמית של אזרח ישראלי שהיו לו למעלה מחמישים ילדים משבע נשים שונות, ארבע מהן, על פי הטענה, אינן תושבות ישראל, באה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בשנה האחרונה ובית המשפט אשר :115נדרש לדון בבקשות רבות כגון אלה התייחס להיבט הזה של התופעה "אדגיש כי אין מדובר בתופעה שולית אלא בבקשות רבות המוגשות מידי שנה והמתייחסות לילדים רבים. נראה כי גברים בדואים פוליגמיים מעדיפים לשאת נשים פלסטיניות תושבות האזור הן מהטעם שתשלום המוהר עבור אישה פלסטינית עשוי להיות נמוך יותר מתשלום המוהר עבור אישה ישראלית, והן מהטעם שלאחר הנישואין מתנתקת האישה הפלסטינית ממקום מוצאה וממשפחתה, ובהיעדר מעמד במדינה, נעשית לתלויה לחלוטין בבעלה ולשליטה מוחלטת שלו. ויש המשווים את חומרת התופעה אף לסחר בנשים. יתרה מכך, באמצעות נישואין פוליגמיים לנשים פלסטיניות מהאזור, ונוכח התמורות החיוביות במעמדן של הנשים הבדואיות הישראליות, מצליח הגבר הבדואי הפוליגמי להתגבר על התנגדות האישה הבדואית הישראלית לנישואי . 116"פוליגמיה, ולמעשה "מייבא" נשים חלשות במקרה שהובא בפניו, בית המשפט סירב לתת צו לבדיקת רקמות, להכרה בהם כילדיו. והוא נימק זאת כך: "במשך שנים, נהג בית המשפט לענייני משפחה ואף מותב זה לאשר את ההסכמות שבין בעלי הדין לבין המדינה (...), לרבות הפניית הצדדים לביצוע בדיקות רקמות ומתן פסקי דין המצהירים על אבהות לאחר קבלת תוצאות בדיקות הרקמות. אולם התגברות תופעת הפוליגמיה בכלל ולנשים פלסטיניות תושבות האזור בפרט, מחייבת לטעמי בחינה מחודשת של עמדת בית המשפט, חרף עמדת המדינה, שכן ובאופן אבסורדי ושלא במתכוון נראה כי בית המשפט עצמו ובהתנהלות המפורטת לעיל, יכול ונותן רוח גבית לתופעה פסולה זו. , מתוך " פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית2006 בספטמבר14 , עו"ד אורית ליפשיץ, פרקליטות מחוז הדרום, שיחת טלפון114 .2006 בישראל", אורלי לוטן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוקטובר דברי השפוט סגן הנשיאה אלון גביזון.27/3/2017- , (משפחה ב"ש) פלוני נ' היועמ"ש55724-09-16 תמ"ש115 . שם116 59 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד כפי שציינתי לעיל, לתופעת הפוליגמיה מעבר להיותה עבירה פלילית ועוולה נזיקית השלכות שליליות, וכאשר מדובר בפוליגמיה לנשים פלסטיניות חסרות מעמד במדינה, מקבלת התופעה חומרה יתרה, שכן מדובר בנשים חלשות שהנישואין הפוליגמיים מחלישים אותן עוד יותר, וכן בפלטפורמה לעבירות נוספות ( שהייה בלתי חוקית, הלנת שוהה בלתי חוקי) (...). מדיניות שיפוטית המבקשת למגר את תופעת הפוליגמיה בכלל ואת הפוליגמיה לנשים פלסטיניות תושבות האזור בפרט, מחייבת את בית המשפט להירתע סעד שביושר לבעל דין שברי כי הוא פוליגמי ולבעלת - ממתן סעד הצהרתי דין שהיא שוהה בלתי חוקית . מדיניות שיפוטית כזו מחייבת את בית המשפט שלא לעצום את עיניו לרמיסה גסה של כבוד האישה וליצירת חיי עוני. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, יתכנו נסיבות בהן בית המשפט לא ייעתר לתובענה לפסק דין הצהרתי לאבהות שהגיש גבר פוליגמי, ואף יורה על דחיית . 117"התובענה מבלי לסתור את דברי בית המשפט לענייני משפחה בדבר השלכותיה השליליות של הפוליגמיה, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור שהוגש על פסק דין זה, וזאת מטעמי טובת הילדים. כך קבע ביהמ"ש המחוזי: "טובת הקטינים עומדת, וצריכה להמשיך לעמוד, במרכז דיונינו בסוגיות הקשורות בהם" למרות שהיא מתנגשת פעמים עם ערכים אחרים עליהם בית המשפט רוצה להגן. עוד הוסיף בית המשפט: "עבירת הפוליגמיה עניינה הנישואין. אין עניינה הולדת קטינים מנישואין אלו. יש להוסיף כי הכתרת קטינים ככאלו אשר הבאתם לעולם נגזרת מעבירה, צריכה זהירות רבה, שכן לא צריך להישכח מאיתנו הצורך לשמור על כבודם, ".118כמו גם על תדמיתם של הקטינים בפני עצמם מקרה זה משקף את המורכבות שבהתמודדות עם התופעה אשר כל טיפול בה מחייב חשיבה רגישה, בין היתר על נפגעי התופעה. עו"ד אינסאף אבו־שארב, המייצגת נשים רבות הקשורות בנישואין פוליגמיים ופעילה בולטת בתחום זה סיכמה זאת: "בהתמודדות עם תופעת הפוליגמיה אסור לפגוע בילדים ובנשים. צריך להתמקד בגישות מחזקות המכוונות לפתרונות שאינם פוגעים בקהילה. בית המשפט אינו יכול למגר את תופעת הפוליגמיה על גבם של ילדים ושל נשים. ההתמודדות לא יכולה להתקיים בצורה של מניעה ונישול מזכויות. חייבים לראות את התמונה בכללותה ולא להחליש את .119" הילדים- המוחלשים ממילא . שם117 .16/11/2017 , (מחוזי ב"ש), פלוני נ' היועמ"ש40251-05-17 עמ"ש118 .16/11/2017 , ביוםrotter פורסם ב119 60 ג. נישואי קטינות כפי שתואר בהרחבה לעיל ויתואר בהרחבה בהמשך, לתופעת הפוליגמיה מאפיינים רבים והשלכותיה רבות. בין מאפייניה נמנית תופעת נישואי קטינות. רבים מהמאפיינים הקיימים בעניין תופעת הפוליגמיה קיימים גם ביחס לנישואי קטינות. אף כאן מדובר באיסור פלילי העומד אל מול דפוסים תרבותיים וחברתיים הקיימים בחלק מן החברה הישראלית. נישואי קטינות רווחים בקרב חברות מסורתיות בישראל והנתונים מראים כי רוב הנישאים בהיותם קטינים הן נערות מוסלמיות מהחברה המוסלמית בדרום הארץ ובאזור ירושלים. כמו הנישואין הפוליגמיים, אף נישואי הקטינות מגיעים לידיעת הרשויות בדיעבד – ובעיקר דרך ההליכים לאשרור הנישואין המוגשים לבתי הדין השרעיים בישראל. כך, טקסי נישואין של קטינים וקטינות שנערכו 687 , אושררו בבתי הדין השרעיים2017 בשנת מחוץ לכותלי בתי הדין, בהתאם לדיני השריעה. הנתונים שהוצגו בדו״ח זה אף מראים כי ברבים מהמקרים בהם נערכו נישואין פוליגמיים, נערכו הנישואין הראשונים בהיות בני הזוג או למצער בנות הזוג. כפי שיפורט להלן הנזקים שנגרמים לקטינים הנישאים ולילדיהם הקטינים הם גדולים ולרוב בלתי הפיכים. כמו במקרים של פוליגמיה, גם ביחס לנישואי קטינות מערכת האכיפה במדינת ישראל מתקשה באכיפת הדין הפלילי וקיימת הסכמה כי לא ניתן להתמודד עם התופעה בכלים משפטיים – אכיפתיים בלבד, אלא יש צורך לשלב זרועות ולפעול בנושא זה, כמו בנושא הפוליגמיה באמצעות כלים מתחום החינוך והרווחה. להלן יובא פירוט באשר לתופעת נישואי הקטינות מתוך מגמה לשלב את הפעולות לצמצום הפוליגמיה בישראל ולצמצום תופעת נישואי הקטינות יחדיו. 1950-חוק גיל הנישואין, התש"י (להלן – חוק גיל הנישואין או החוק), אשר נחקק בראשית 1950-חוק גיל הנישואין, התש"י שנים. בשנת 17 ימיה של מדינת ישראל, קבע איסור על נישואי נערה שלא מלאו לה 17 ) כך שהאיסור על נישואין מתחת לגיל318 ' (ס"ח התשנ"ח, עמ120התשנ"ח תוקן החוק (ס"ח התשע"ד, 121יחול על נישואי נערים ונערות כאחד. בשנת התשע"ד נערך תיקון נוסף לשני המינים, כגיל הבגירות לפי 18 ) ובמסגרתו הועמד גיל הנישואין המותר על גיל58 'עמ . כן נקבע כי בכל שנה ידווחו 1962122-חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב לוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת שר המשפטים, השר לשירותי דת, שר הפנים, השר לביטחון פנים ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, על יישום הוראות חוק גיל .318 ', עמ1683 , ס"ח1998-), התשנ"ח4 ' חוק גיל הנישואין (תיקון מס120 .58 ', עמ2416 , ס"ח2013-), התשע"ד6 ' חוק גיל הנישואין (תיקון מס121 .120 ', עמ380 , ס"ח1962- לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב3 סעיף122 61 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד .הנישואין, באמצעות העברת נתונים מהמשרד שבתחום סמכותם - לחוק כי רשאי בית5 , קובע סעיף18 על אף האיסור על נישואי קטינים מתחת לגיל המשפט לענייני משפחה, לתת היתר לנישואי קטין או קטינה שלא מלאו להם שמונה עשרה שנים, אם "מלאו להם שש עשרה שנים, ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות . עוד 123"מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה, לפי העניין, המצדיקות מתן היתר זה נקבע בחוק כי במקרה בו לקטין או לקטינה המבקשים להינשא מלאו שש עשרה שנים אך טרם מלאו להם שבע עשרה שנים, יכריע בית המשפט בבקשה למתן היתר נישואין רק לאחר קבלת תסקיר מאת עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין. בהתאם לחוק, היועץ המשפטי לממשלה (המשיב, על פי חוק, בבקשות להיתר), מתנגד, ככלל, למתן היתר לנישואי קטינים, פרט למקרים בהם קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות 187/77 . כך כתב השופט חיים כהן לעניין זה בע"א124בטובת הקטין או הקטינה בהם מדובר פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם): "כפי שאנו רואים את הפירוש הנכון של החוק, צריך ויהא בנסיבות המיוחדות, כאלה שיצדיקו מתן ההיתר, כדי לעשות את קיום האיסור לגזירה בלתי סבירה ."125ובלתי צודקת אשר אדם מן הישוב אינו יכול או אינו צריך לעמוד בה השלכות ונזקים של נישואי קטינות נקודת המוצא של על פיה נקבעו הוראות חוק גיל הנישואין היא כי נישואי בוסר אינם טובים לקטינים ולקטינות המעורבים. ואכן, מחקרים ועמדות של אנשי מקצוע מתחום הטיפול מלמדים על ההשפעות השליליות ועל הנזק העלול להיגרם לקטינים כתוצאה מנישואין . 126בגיל צעיר, כמו גם על ההשלכות שיש לנישואין כאלה על התא המשפחתי בכללותו נישואין בגיל צעיר משפיעים על עתידם של שני בני הזוג, והשלכותיהם באות לידי ביטוי , זאת, בנוסף לקשיים הכרוכים 127במישורים שונים; לימודי, תעסוקתי, בריאותי, נפשי ועוד בהתמודדות עם מחויבות משפחתית ועם גידול ילדים בגיל צעיר. במקרים רבים, ובשל אי בשלותם של הקטינים להורות, מביאים הנישואין המוקדמים לפגיעה לא רק בהם, אלא .128כאמור, גם בילדיהם ובמשפחה כולה השכלה, תעסוקה ומצב כלכלי – נישואי קטינות, בעיקר אם נעשו עקב הריון, עלולים להקשות על הקטינות לרכוש השכלה ומקצוע; פעמים רבות הם מביאים את הקטינות .(א) לחוק גיל הנישואין5 סעיף123 מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בבקשות להיתר נישואי קטינים, מיום- 4.1113 הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר124 .2018 במאי29 ,ט"ט בסיון ה'תשע"ח יצוין כי פסק הדין ניתן לפני תיקון החוק והתייחס לסעיף בנוסחו הקודם.125 בנושא: חוק גיל הנישואין2 דו״ח מספר- פיקוח אכיפה יישום של חוקים בתחום דיני המשפחה- ראו עדי בלטנר פרויקט פא"י126 .)2014 , (מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן1950-תש"י ).2010 , (הכנסת, מרכז המחקר והמידע8 ' איתי פידלמן נישואי קטינים, בעמ127 .12 שם, בעמוד128 62 לפרוש ממסגרות הלימודים, וכתוצאה מכך, מקשים עליהן למצוא תעסוקה ראויה בעתיד . במחקר שנערך בארה"ב ואשר בדק את הקשר 129ומגדילים את סיכוייהם לחיים בעוני לחיות 31%-בין נישואי קטינות לבין עוני, נמצא כי לאשה הנישאת כקטינה סיכוי גבוה ב לחיות במשפחה 11%-בעוני לכשתתבגר. כמו כן, לקטינה שפרשה מלימודים סיכוי גבוה ב .130שהכנסתה מתחת לקו העוני 131 מחקרים מצאו שהיריון בגיל צעיר יכול לגרום לנזק פיזי ונפשי לאם ולתינוקה- הריון . כן 132ושהריונות חוזרים יכולים להביא לנזקים נפשיים קשים ואף לדיכאון אחר לידה . ברוב 133נמצא קשר בין נישואין בגיל צעיר לבין חוסר מודעות או קושי בתכנון המשפחה המקרים לא מקבלות הקטינות הנישאות את ההדרכה והתמיכה הנחוצים להם בכדי שיוכלו לתכנן את המשפחה באופן שייטיב עמן. כך למעשה נשללים מהן החופש, האוטונומיה . 134והזכות לבחור, להתפתח, לעצב את חייהם ולגבש את זהותם עוד נמצא כי הריון ולידה בגיל צעיר מדי מגבירים את הסיכון למחלות, לסיבוכים ואף לתמותה, הן של האם והן של התינוק, ושהסיכון לתמותה עולה ככל שגילה של היולדת שעסק בקשר שבין ילדים, עוני ואי שוויון עולה 2012 משנתUNICEF . מדו"ח135צעיר יותר למות בעת הריון או לידה הינו כפול משל נשים 19-15 כי סיכוין של נשים בקבוצת הגיל גבוה פי חמש משל נשים 15 , וכי הסיכוי למותן של נערות מתחת לגיל24-20 בגילאי . מן המחקרים עולה גם שהריון של נערות בשנות העשרה לחייהן 136בשנות העשרים לחייהן . 137מגדיל את הסיכון לאי שרידות העובר . שם129 Gordon B. Dahl, Early Teen Marriage and Future Poverty, in National Bureau of Economic Research, Cambridge MA p. 32 (May 130 .)2005 .)2010 , (הכנסת, מרכז המחקר והמידע8 ' איתי פידלמן נישואי קטינים, בעמ131 בנושא: חוק גיל הנישואין2 דו״ח מספר- פיקוח אכיפה יישום של חוקים בתחום דיני המשפחה- עדי בלטנר פרויקט פא"י132 .)2014 , (מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן1950-תש"י ).Early Marriage: Child Spouses, 7 Innocenti Digest p. 10 (2001 : שם. וראו גם133 . שם134 בנושא: חוק גיל הנישואין2 דו״ח מספר- פיקוח אכיפה יישום של חוקים בתחום דיני המשפחה- עדי בלטנר פרויקט פא"י135 .)Early Marriage: Child Spouses, 7 INNOCENTI DIGEST p. 11 (2001 ;10 '), בעמ2014 , (מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן1950-תש"י Caroline Harper, Hanna Alder and Paola Pereznieto "Escaping Poverty Traps – Children and Chronic Poverty" in: Isabel Ortiz, 136 Louise Moreira Daniels and Solrun Engilbertsdóttir (eds.) Child Poverty and Inequality: New Perspectives 48, 50-51 (UNICEF, :February 24, 2012).Available at . הנתונים מתייחסים למדינותhttps://www.unicef.org/socialpolicy/files/Child_Poverty_Inequality_FINAL_Web_web.pdf ,אקונומי נמוך וקושי בגישה לשירותי רפואה נאותים משפיעים על אחוזי התמותה-מתפתחות. עם זאת יצוין, כי הגם שמעמד סוציו . 15-חוסר הבגרות הפיזית הוא הגורם העיקרי למותן מסיבוכי הריון של נערות בנות פחות מ . כן צוין שם שסיכוייו של יילוד לאם קטינה למות בשנה Early Marriage: Child Spouses, 7 Innocenti Digest p. 11 (2001 137 פיקוח-.לעניין זה ראה גם את עדי בלטנר פרויקט פא"י19 מאשר של יילוד שנולד לאישה מעל גיל60 הראשונה לחייו גבוהים פי (מרכז רקמן, אוניברסיטת 1950- בנושא: חוק גיל הנישואין תש"י2 דו״ח מספר-אכיפה יישום של חוקים בתחום דיני המשפחה .11 '), בעמ2014 ,בר אילן 63 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד עבירות לפי חוק גיל הנישואין , 1950- לחוק גיל הנישואין, התש"י2 נוכח הנזק שגורמת תופעת נישואי הקטינים נקבע בסעיף כי: "מי שעשה אחד מאלה – (א) נשא קטינה או נשאה קטין; (ב) ערך נישואין, או סייע בכל תפקיד שהוא בעריכת נישואין, או בקשר לעריכת ; נישואין, של קטינה או של קטין (ג) השיא קטינה או קטין שהם בתו או בנו שהם נתונים לאפוטרופסותו .1977-) לחוק העונשין, התשל"ז3()(א61 דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף כאמור, במרבית המקרים נישואי קטינות נערכים באופן פרטי, ונודעים לרשויות רק בדיעבד, כאשר הקטינות שבגרו מגיעות ללשכת האוכלוסין או לבית הדין הדתי הרלוונטי לפי עדתם ומבקשות ממנו לאשר או לרשום את הנישואין בדיעבד. על כן, לשם אכיפה אפקטיבית של העבירה, רשויות המדינה שנחשפות במסגרת עבודתן למידע המעלה חשד לביצוע עבירה על חוק גיל הנישואין, נדרשות להעביר מידע זה, לרבות החומרים הנדרשים . לעניין זה 138לצורך גיבוש תשתית ראייתית בתיק פלילי, לידיעת גורמי האכיפה הפלילית יודגש, כי כאשר על פי הדין הדתי יש לאשר בדיעבד את הנישואין, על אישור הנישואין להינתן במקביל להעברת העניין למשטרה, תוך הבהרה לבני הזוג כי אין באישור הנישואין .139כדי לשנות את היותם עבירה פלילית וכדי למנוע חקירה פלילית בעניין סמכות ההעמדה לדין בגין העבירה של נישואי קטינים וקטינות נתונה לפרקליטות, אף מתווה את מדיניות האכיפה 20.2 . הנחיית פרקליט המדינה מספר140שמדובר בעבירת עוון . על אף העובדה שבמקרים רבים העבירה מתגלה רק 141של עבירות לפי חוק גיל הנישואין בחלוף זמן ניכר, קבע פרקליט המדינה כי יש לראות בחלוף הזמן שיקול אחד בלבד מבין מכלול שיקולים רלוונטיים ולהעדיף, ככלל, העמדה לדין (ובלבד שהעבירה לא התיישנה). עם זאת, במהלך השנים הוגשו כתבי אישום ספורים בלבד על עבירות לפיח חוק גיל הנישואין. . היקפה של הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב3 עד הקמתו של צוות זה היה קשה לקבל אומדן אמיתי של היקף תופעת הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב. רבות נכתב על התופעה, גורמיה והשלכותיה וחוקרים ואנשי אקדמיה העריכו מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בבקשות להיתר נישואי קטינים, מיום- 4.1113 הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר138 .2018 במאי29 ,ט"ט בסיון ה'תשע"ח שם.139 ., שתיקן את חוק סדר הדין הפלילי2013-), תשע"ד6 ' לחוק גיל הנישואין (תיקון מס5 ראו סעיף140 , מדיניות התביעה בהעמדה לדין בעבירה של נישואי קטינים, מיום א' אייר ה'תשע"ו- 20.2 הנחיית פרקליט המדינה מספר141 .2016 , במאי9 64 מכלל המשפחות הבדואיות בדרום. עם הקמת צוות זה40%- ל20% כי התופעה נאמדת בין - (כ18.5% . מהנתונים עולה כי כיום142הוקם צוות משנה אשר עסק במחקר ואומדן התופעה מהגברים הפוליגמיים 75%- גברים) מכלל המשפחות הבדואיות בנגב הן פוליגמיות. כ6,200 נשואים לאישה נוספת אחת. פירוט אודות אופן המדידה ונתונים רבים ורלוונטיים נוספים יוצג בפרק אשר יעסוק באיסוף ואיגום מידע בהמשך. . הגורמים לפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב 4 ,כאמור, הפוליגמיה היא נוהג מסורתי מרכזי בחברה הבדואית. לדברי ד"ר מג'יד אלעטאונה אשר חוקר את הנושא, רוב הגברים הבדואים שואפים לחיות עם כמה נשים, ומה שמגביל אותם הוא היעדר "היצע" מספק של נשים בתוך השבט. בעבר, רק ראשי השבטים וראשי הפלגים שמעמדם הכלכלי היה טוב יותר משאר בני השבט, נהגו להתחתן עם יותר מאישה אחת בתואנות שונות, בין היתר כי האישה הנוספת דרושה לתפקוד הבית במידה והאישה הראשונה לא תוכל לדאוג לכך. כמו כן, ריבוי נשים . כיום הגורמים לפוליגמיה שונים ורבים:143משמש עדות לכוחו ולעושרו של הגבר : 144להלן פירוט הגורמים לקיומה של הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב א . פי האסלאם גבר יכול להיות נשוי- על- פי האסלאם-אפשרות לשאת מספר נשים על זמנית, כל עוד הוא מספק את צורכיהן הכלכליים והרגשיים של -לעד ארבע נשים בו כל הנשים וכל הילדים במידה שווה. ב . ריבוי נשים כסמל סטטוס – לנשיאת אישה יש עלות כלכלית, בפרט עלות המוהר . 145המשולם תמורתה, וריבוי נשים משמש עדות לכוחו ולעושרו של הגבר ג . הרצון להגדיל את המשפחה ואת השבט – מספר נשים גדול יותר במשפחה משמעו פי רוב גם מספר ילדים גדול יותר לגבר, בדגש על בנים זכרים. כל משפחה מורחבת -על או חמולה מעוניינת לגדול כדי להתעצם ולהכין את עצמה למאבקי כוח עתידיים מול גורמים חיצוניים. החשש התמידי של כל קבוצה הוא שתיאלץ להגן על עצמה מפני אויב קונקרטי או פוטנציאלי, והתפיסה הרווחת היא שהגדלת כוחה והתארגנותה בעבר היתה חשיבות רבה להגדלת מספר הילדים, 146 .עשויות לשמש גורם הרתעה שכן פירושה היה הגדלת מספר הידיים העובדות במשפחה, אולם עם המעבר ליישובי קבע נחלש תפקיד זה. עם זאת, לריבוי ילדים יש משמעות פוליטית, שכן ההצבעה בבחירות ברשויות המקומיות במגזר הבדואי (ובמידה רבה במגזר הערבי בכלל) נוטה פי קשר משפחתי. כך, ככול שהמשפחה או -להיות חמולתית, כלומר, הצבעה על . בהמשך יוצג המחקר שבוצע על ידי הלמ"ס במהלך עבודת הצוות142 .2010 ,מעכי- אינסאף אבו שארב, נייר עמדה בנושא מיגור תופעת הפוליגמיה, איתך143 . כפי שלמד הצוות במהלך עבודתו, בהסתמך על עדויות שהובאו בפניו, הרצאות, ניירות עמדה ומחקרים144 תופעה זו מאפיינת פלח מסויים מהגברים הפוליגמיים שכן כיום, כפי שניתן יהיה לראות בהרחבה בהמשך, רבות מן המשפחות145 .הפוליגמיות נמצאות במצב כלכלי ירוד עד מצב של עוני יוסף בן דוד, הבדווים בישראל – היבטים חברתיים וקרקעיים, המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימוש קרקע ומכון ירושלים 146 .125 ', עמ2004 ,לחקר ישראל 65 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד השבט גדולים יותר, כך עולים סיכוייהם להציב אנשים מקרבם בעמדות כוח ברשות 147.המקומית ד . בחברה- פיצוי על נישואין ראשונים מוכתבים בגיל צעיר על ידי נישואין שניים מבחירה הבדואית עדיין רווח הנוהג המסורתי שגבר ואישה מחותנים בגיל צעיר, על פי בחירת הוריהם; על פי רוב הנישואין נערכים בין קרובי משפחה. הנישואין השניים נעשים בדרך כלל כאשר הגבר מבוגר יותר, ומבחירתו החופשית. כך, במשפחות הפוליגמיות במגזר הבדואי מעמדה של האישה הראשונה (הבכירה) נמוך ממעמדה של האישה השנייה, שבה בחר הבעל מרצונו. נראה כי במקרים כאלה ריבוי הנישואין משמש כעין כלי לגבר הבדואי להתמודד עם הפער בין המסורת, שלפיה יינשא בחתונה מוכתבת בגיל צעיר, לבין המודרניזציה, המעוררת בו רצון לחיות עם אישה לפי בחירתו. ה . עסל, עובדת סוציאלית ופעילה- ריאם אבו אל-תפיסת מוסד וקשר הנישואין פמיניסטית, ראיינה נשים שחיות במשפחות פוליגמיות, וגילתה שבמקרים רבים הן . היו נשים שסיפרו לה שהן לא עמדו בדרישות 148העדיפו את הרע על פני הגרוע המיניות של הבעל, ולכן הסכימו להכניס אישה נוספת לבית. היו שבחרו בפתרון זה בגלל בעיות פוריות או משום שלא רצו ללדת הרבה ילדים, והיו שפשוט העדיפו נישואין כאישה שנייה לגבר מבוגר מאשר כראשונה לגבר צעיר. אבו אלעסל הביאה מקצת מן העדויות ששמעה: "תשמעי, גבר מבוגר יפנק אותי ויתייחס אלי כמו אל נסיכה, גבר צעיר ירביץ לי כי הצעירים יותר אלימים". נשים נשואות הסכימו להכניס צעירות לביתן כדי לשחרר את עצמן מהלחץ: "הבעל הציק לי כל הזמן, חקר איפה את ועם מי דיברת ולאן את הולכת ולמה באת רק עכשיו ומי זה שמתקשר אלייך. היום כשיש לו אישה צעירה הוא לא שואל אותי שאלות". אבו אלעסל מביעה פסימיות רבה ממצבו של מוסד המשפחה בחברה הבדואית: "אין אצלנו ראיה נכונה ובוגרת של מוסד הנישואין כמוסד של כבוד ועזרה הדדית. האישה היא נכס של הבעל. המכנה המשותף בין כל הנשים שראיינתי הוא הכאב. אחת אמרה ".149לי 'אני חיה עם צל של קיר, אני לא חושבת עליו כבעל ו . רוב הנשים הבדואיות רואות את הפוליגמיה-מעמדן של הנשים בחברה הבדואית באור שלילי, אך למרות זאת, בגלל מעמדן הנמוך בחברה אין להן השפעה מעשית נגד . על פי עו"ד ראויה אבו רביעה, מאותן נשים מצפים לקבל את הפוליגמיה 150התופעה כאילו הייתה חלק אינטגרלי מחייהן, ותובעים מהן לשתף פעולה עם מנגנוני הדיכוי וההדרה. התופעה נעטפת באינטרפרטציה דתית מכיוונים שונים, אשר מקשה על ניהול .130 ' שם, עמ147 .nrg- 24/3/2015 , להלן יובאו דבריה פכי שהופיעו בכתבה של יהודה יפרח, נלחמות לשיוויון: ערביות נגד בתי הדין המוסלמים148 .nrg- 24/3/2015 , יהודה יפרח, נלחמות לשיוויון: ערביות נגד בתי הדין המוסלמים149 הוועדה לקידום מעמד האישה, פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת שירי150 .2013 ספקטור בן ארי, "הסדרת התיישבות הבדואים בנגב", הכנסת, מרכז מחקר ומידע, נובמבר 66 דיון רציונלי ומושכל בתופעה. כך מוענק הכשר לתופעה הרסנית, המכרסמת באבני היסוד של הנורמטיביות החברתית, בשם "היתר דתי" כביכול. המציאות החברתית שבתוכה חיות הנשים הערביות הבדואיות בנגב מקשה עליהן לפעול למיגור התופעה; מהנערות הערביות 60%- מהנשים הערביות הן מחוסרות תעסוקה ויותר מ90%-יותר מ הבדואיות המתגוררות בכפרים הבלתי מוכרים נושרות מבתי הספר. יתרה מכך, התופעה אינה מאפיינת סקטור מסוים בתוך האוכלוסייה הערבית הבדואית. כל רובדי -החברה וכל חלקיה נגועים בפוליגמיה ופרמטרים כמו רמת ההשכלה והמצב הסוציו .151אקונומי אינם משפיעים על שכיחותה ז . בחברה המוסלמית רווח המנהג של נישואי- )"הנוהג של נישואי חליפין (נישואי "בדל "בדל": נישואי חליפין שבהם אח ואחות ממשפחה אחת מתחתנים עם אח ואחות ממשפחה אחרת. כאשר אחד הגברים שהתחתנו כך לוקח לו אישה שנייה, הגבר השני חש צורך לשאת גם הוא אישה שנייה כדי לשמור על מאזן הכוח והכבוד. ח . נשים בדואיות רווקות המגיעות לגיל- לחץ על נשים "מבוגרות" להינשא ולהביא ילדים למצוא בן זוג, בעיקר בחברה שבה לא 152, ובייחוד נשים משכילות, מתקשות25-30 נהוג להינשא לגברים מחוץ לשבט. היות שבחברה הבדואית לא מקובל שאישה תחיה ללא בן זוג, ואסור בתכלית האיסור לקיים יחסי אישות מחוץ למסגרת הפורמלית של נישואין, או להביא ילד מתרומת זרע, מופעל על הנשים לחץ להינשא כמעט בכל מחיר. היות שהנשים ה"מבוגרות" מתקשות למצוא בן זוג רווק, הן נאלצות להינשא לגבר נשוי. התחזקות התנועה האסלאמית בקרב הבדואים בשנים האחרונות הגבירה . 153תופעה זו, שכן התנועה מעודדת נשים להינשא ולהקים משפחה ולא להישאר רווקות ט . מוסלמית- לנשים גרושות בחברה הערבית- החשש מגירושין ומאובדן הילדים המסורתית יש סטיגמה בעייתית והן חוות קשיי קיום אמיתיים. נוסף על כך, על פי השריעה, במקרה של גירושין האבות זכאים למשמורת על בנים מעל גיל שבע ועל בנות מעל גיל תשע, ונשים מנסות להימנע מגירושין כדי שלא לאבד את המשמורת על ילדיהן. על כן, גם אם נישואי הבעל לאישה נוספת מקשים על האישה הראשונה, . 154היא עשויה להעדיף אותם על גירושין י . לאחר מלחמת ששת הימים- נגישות גבוהה יותר לנשים מוסלמיות מחוץ לישראל ופתיחת הגבולות בין ישראל ליהודה, השומרון ועזה עלה "היצע" הנשים עבור הגברים . אף שההגבלות על המעבר בין ישראל 155הבדואים, וכך יותר גברים נישאו לאישה נוספת נייר עמדה המובסס על נייר עמדה של2010- , תופעת הפוליגמיה ודרכי ההתמודדות- ראויה אבו רביעה, מודרות בעל כורחן151 .2006 ,קבהא, פוליגמיה: השלכות ודרכי התמודדות-נסרין אעלימי הסיבה העיקרית לאי מציאת בן זוג, היא שהגברים נישאים לראשונה בגיל צעיר מאד וקשה למצוא גברים בגילם (או יותר 152 .מבוגרים) שעודם רווקים ; ד"ר מגי'ד אלעטאונה, מנהל מחלקת רווחה 2006 בספטמבר12 ,רביעה, אוניברסיטת בן גוריון, שיחת טלפון- ד"ר סראב אבו153 .2006 בספטמבר12 ,שלום, שיחת טלפון-ביישוב שגב ערבית -ויזל, "הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת יכולת בקרב נשים בחברה הבדואית- עליאן אלקרינאווי ורחל לב154 .2002 , תמוז תשס"ב – יוני16 בהקשר של דפוס משפחה פוליגמי/מונוגמי", מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית . 2001 במרס19 , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נישואי קרובים ופוליגמיה, כתיבה: רחל ורצברגר155 67 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד ובין יהודה, השומרון ועזה הוחלו מחדש, ומגבלות חדשות נוספו בזמן האינתיפאדה השנייה, עדיין יש נישואין עם נשים פלסטיניות וירדניות לשם נישואין עם גברים . 156בדואים יא . אחד הגורמים המרכזיים לתופעת הפוליגמיה הוא- לגיטימציה בחברה הבדואית אומנם נשים 157.הלגיטימציה שהיא זוכה לה בחברה זו, גם בקרב צעירים ומשכילים רואות את הפוליגמיה באור שלילי, אולם מעמדן בחברה הבדואית הפטריארכלית נמוך, ולכן אין להן השפעה על העמדה כלפי התופעה. ההימנעות המוחלטת כמעט מאכיפת החוק הישראלי נגד ריבוי נישואין בקרב הבדואים (כמפורט בהמשך) והיעדר כל פעילות חינוך או הסברה שנועדה לצמצם את היקף התופעה בקרב הבדואים, מסייעים לשימור מעמדה הלגיטימי בקרב הבדואים. . השלכות הפוליגמיה5 פוליגמיה היא סוגיה רב תחומית: משפטית, חברתית תרבותית, ויש הסוברים שהיא גם פוליטית. הגישה הפמיניסטית מגדירה אותה כתופעה פסולה אשר קשורה בהפלייתן של נשים ערביות: הפלייה רב ממדית וחברתית של הנשים על ידי החברה, באמצעות תפיסתן כנחותות באופן בו מונצחים יחסי השליטה של גברים בנשים. המציאות החברתית שבה חיות הנשים הערביות הבדואיות בנגב מקשה עליהן לפעול למיגור התופעה. על פי מחקרים, קורבנותיה העיקריים של הפוליגמיה הם נשים וילדים. לצד זאת, ניתן להבחין בהשלכות שליליות נוספות המשליכות על החברה הבדואית פנימה והחברה הישראלית בכללותה. להלן יובאו מכלול ההשלכות של תופעת הפוליגמיה. השלכות על החברה הבדואית פנימה א. מצב כלכלי קשה מצבן הכלכלי של משפחות פוליגמיות על פי רוב קשה. הטעם לכך הוא פשוט: ככול שהגבר נשוי ליותר נשים, כך סביר שיהיו לו גם יותר ילדים, וככול שיש יותר נשים ויותר . 158ילדים החולקים במשאביו של הגבר, הגיוני שמצבם הכלכלי יורע זאת ועוד, מבדיקה שנעשתה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לצורכי כתיבת דו״ח מהגברים החיים ככול הנראה בתא משפחתי פוליגמי יש הכנסה 50% -זה, נלמד כי רק לכ המושג "ייבוא" נשים פלסטיניות מעורר תרעומת בקרב אנשים מתוך החברה הבדואית. יחד עם זאת ברור לכל כי מעמדה156 של אישה פלסטינית הנישאת לגבר בדואי כאישה נוספת, כאשר פער הגילאים ביניהם גדול וייעודה בחיי הנישואין הוא שמירה מעמדן של נשים אלו, כפי שפורט בהרחבה -על הגבר המתבגר (או המזדקן) וסיפוק צרכיו והיא ללא כל זכויות או מערכת תמיכה בהמשך, הוא נחות והן מנוצלות לרוב. עליאן אלקרינאווי, "עמדות כלפי פוליגמיה בחברה הבדואית בנגב – השוואה בין עמדות בני נוער ומבוגרים", רשימות על 157 .31-16 ', עמ1999 ,31 הבדואים בנגב Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 158 .)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 146 (2008 68 מעבודה. לכך יש להוסיף כי רוב הנשים הבדואיות אינן עובדות, ועל כן כלכלת המשפחה .159הפוליגמית תלויה בהכנסת הגבר בלבד לא רק מיעוט ההכנסות של התא המשפחתי הפוליגמי פוגע באישה ובילדים. בחברה הבדואית המסורתית, הגבר שולט במקורות המחיה, והוא זה שמחליט על חלוקת המשאבים הכלכליים בין בני המשפחה. כפי שצוין לעיל, רוב הנשים הבדואיות אינן עובדות, וגם אלה שיוצאות לעבוד, יציאתן מביתן מוגבלת ומותנית בהסכמת בן הזוג, האב או האחים. התלות המוחלטת של האישה בבן הזוג, מגביר את החשש לפגיעה כלכלית באישה, שחשופה להחלטות שיכולות להיות גם שרירותיות של בן הזוג, ואפשרות של ניתוק מאמצעי מחיה מינימאליים. כך למשל, במקרים רבים בהם הוא נישא ליותר מאישה אחת, נוהג הגבר לחלוק את חייו רק עם האישה האחרונה לה נישא ועם ילדיהם, ותומך כלכלית רק בה ובילדיהם .160המשותפים. זאת בעוד הנשים הקודמות להן נישא, נזנחות ונותרות ללא תמיכה כלכלית המסקנה המתבקשת מכול האמור לעיל היא כי השפעה נוספת של הפוליגמיה היא מצוקה כלכלית משמעותית לנשים ולילדים בתא המשפחתי הפוליגמי. מצוקות כלכליות אלה הן כר פורה לנזקים משניים של הזנחה, מתח נפשי ואף אלימות. ב. נזקים פסיכולוגיים נפשיים מחקר שהתמקד בפרופיל הפסיכולוגי של נשים בתא המשפחתי הפוליגמי, מצא כי נשים אלה נוטות לסבול יותר מנזקים פסיכולוגיים שונים ביחס לנשים במשפחות מונוגמיות. נמצא שנשים במשפחות פוליגמיות נוטות להיות בעלות הערכה עצמית נמוכה, וכי הן סובלות במידה רבה יותר מדיכאון, חרדה, עוינות, פרנויה וסומטיזציה. בנוסף, נמצא כי נשים אלה חוות סיפוק מועט יחסית מחיי הנישואין, וכי תפקוד משפחתן ויחסיהן עם ילדיהן בעייתי יותר. עוד הוצג כי הפגיעה הקשה ביותר היא דווקא באישה הראשונה או המכונה "האישה הבכירה", וכי קיים הבדל במידת הפגיעה בנשים, בהתאם לסדר כניסתן לתא המשפחתי הפוליגמי. בעוד שקיימות קהילות פוליגמיות בהן מעמדה של האישה הראשונה גבוה יחסית, הרי שבקהילה הבדואית, מעמדה של האישה הבכירה על פי רוב דווקא נמוך. הטעם שניתן לכך הוא שהנישואין הראשונים בחברה הבדואית, נכפים ככלל על בני הזוג על ידי הוריהם בגיל צעיר ונעשים משיקולים מעמדיים וכלכליים. מנגד, הנישואין הנוספים נעשים בדרך כלל מבחירה אישית של הגבר ולא נכפים עליו. אשר על כן, הנשים הנוספות זוכות לעיתים לעדיפות בכל הנוגע לחלוקת המשאבים הכלכליים, תמיכתו הנפשית של .161הגבר ותשומת לבו , צורף לנייר עמדה שנכתב5 'בדואיות בנגב, עמ- עו"ד אינסאף אבו שארב, קשר השתיקה: אלימות במשפחה נגד נשים ערביות159 .מעכי-מטעם המרכז לזכויות נשם בדואיות של עמותת איתך עינת אלבן, הבטחת הכנסה למשפחה האלטרנטיבית – המשפחה הפוליגמית כמקרה מבחן, עיונים במשפט מגדר ופמיניזם, 160 .624-625 ,617 ', עמ-2007 נבו הוצאה לאור בע"מ, תשס"ז Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 161 Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008). ; Alean Al-Krenawi et al., The Psychological Impact of . .)Polygamous Marriages on Palestinian Women, 34 WOMEN & HEALTH 1, 3, 12 (2001 במחקרים אלה כלל הנשים שנדגמו במסגרת הקבוצה הפוליגמית היו הנשים הראשונות, אחר שהבעלים נישאו בנישואין פוליגמיים לאישה נוספת. 69 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד ,דבר זה יש בו כדי להסביר את הפגיעה הפוטנציאלית בנשים הבכירות במגזר הבדואי לאחר הוספת אישה לתא המשפחתי. נשים בכירות עלולות להרגיש שנדחקו הצידה לטובת בת זוג מועדפת שזוכה כעת לתשומת לבו של הגבר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה . מעמדן של הנשים הראשונות הוא כה נמוך עד כי לעיתים אף לא מספרים להן 162רגשית . 163על הנישואין הנוספים, אלא בדיעבד ג. מאבקים בתוך המשפחה הפוליגמית .בין הנשים במשפחות הפוליגמיות, ישנם לרוב יחסים קשים של קנאה, שנאה ותחרות נשים אלה ואף ילדיהן, נמצאים למעשה בתחרות תמידית על המשאבים החומריים .164והרגשיים של הבעל. וכך נוצר מאבק בין משפחות המשנה בתוך המשפחה הפוליגמית .165הנישואין הנוספים נעשים בדרך כלל ללא הסכמת הנשים הבכירות ונגד רצונן מעכי "המקרה הנפוץ שאנחנו מכירים זה שגבר נישא -על פי בקי כהן מעמותת איתך לאישה אחת וכשהוא נישא לאישה שנייה הוא בעצם נוטש את האישה הראשונה ואת . "האישה הראשונה 166הילדים מהאישה הראשונה והם נשארים מאוד עניים וזנוחים ונטושים נדחקת ונאלצת לפנות את החדר שלה בבית, עם ילדיה ולעבור לחדר אחר, או מורחקת .167"אל צריף בחצר ביחד עם ילדיה ד. תלות האישה .הנשים שבעליהן נוטשים אותן לטובת אישה אחרת נותרות ללא מענה רגשי וחומרי האישה נשארת בסטטוס של אישה נשואה אך בפועל היא מתנהלת כאישה חד הורית לכל דבר ועניין. היא נשארת תלויה באוויר ללא שהיא מקבלת את זכויותיה על פי דין ועל פי השריעה האסלאמית, ללא מזונות לה או לילדיה וללא זכויות אחרות שהיו מגיעות לה לו התגרשה, ובכך היא לא זוכה בחלוקת משאבים הוגנת. ה. הפגיעה בכבוד האישה ובמעמדה ברמת התא המשפחתי והחברתי כאמור שתופעת הפוליגמיה מביאה בהכרח לפגיעה במעמדה של האישה, לסכסוכים קשים בתוך המשפחה, ולהנצחת מבנה המשפחה הפטריארכלי. Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 162 .)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008 Alean Al-Krenawi & Rachel Lev-Wiesel, Wife Abuse Among Polygamous and Monogamous Bedouin Arab Families, 36 J. 163 .)DIVORCE & REMARRIAGE 151, 161 (2002 סלונים נבו, "נישואין פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על מצבן הנפשי2005 ,נבו- עליאן אלקרינאוי אלקרינאוי וסלונים164 ויזל, ג'ולי צוויקל ונורית ברק, "שמרי נפשך": בריאות נפשית בקרב נשים-ערביות", בתוך: רחל לב-והחברתי של נשים בדוויות .150 ', עמ2005 ,גוריון בנגב-בדוויות בישראל, אוניברסיטת בן הוועדה לקידום מעמד האישה, פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוקטובר 165 .2006 פרופ' ארנון סופר, בעקבות ועדת גולדברג – האם איבדה ישראל את הנגב הצפוני?, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, מרץ166 23 , מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה, מאבק בפוליגמיה, הכנסת37 ', באתר אוניברסיטת חיפה. ראה גם פרוטוקול מס2009 ., באתר אוניברסיטת חיפה2010 בפברואר , באתר הארץ.07.08.2008, יואב שטרן, יש לך רק אישה אחת? אתה לא גבר167 70 ,אומנם אין להתעלם מהתמורות החיוביות במעמדה של האישה הבדואית בשנים האחרונות אולם הפוליגמיה בוודאי שאינה מסייעת לאישה הבדואית, ולמעשה מעכבת את תהליך התחזקות מעמדה ועל כן יש לראות בפוליגמיה משום פגיעה בוטה בכבודה כאדם. ו. הפגיעה בנשים תושבות שטחים ,אחת התופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים, אשר התגברה בשנים האחרונות היא מעין סחר בנשים פלסטיניות למטרות נישואין עם גברים בדואים . גברים בדואים רבים חיים במסגרת פוליגמית עם נשים ערביות שבאו מחוץ לישראל (בעיקר מירדן ומהרשות הפלסטינית, אך גם ממדינות אחרות). מאחר והמדינה אינה מעוניינת לעודד נישואין המהווים עבירה פלילית, דינה של בקשה למעמד בישראל עבור אישה נוספת (אף במצב שלא מוצגת תעודת נישואין אך מדובר בתא משפחתי עם ריבוי נשים) להידחות והאשה הנוספת אינה זכאית לכל מעמד בישראל. ככל שנשים אלו שוהות בישראל, הן שוהות בה שלא כדין, ללא כל מעמד חוקי או זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל, ובכך הן תלויות לחלוטין בבעליהן. ז. אלימות כלפי נשים אחד הגורמים העיקריים לאלימות נגד נשים בדואיות בנגב היא הפוליגמיה. במחקר שבחן התעללות בקרב נשים במגזר הבדואי, נמצא כי נשים במשפחות פוליגמיות נוטות לסבול . על פי 168יותר מהתעללות וכי שיעור האלימות במשפחה גבוה יותר במשפחות פוליגמיות מעכי תופעת הפוליגמיה היא בין הסיבות הגורמות לאלימות כלפי נשים -עמותת איתך מהנשים הנשאלות 90% במגזר הבדואי. לפי נתוני מחקר שנערך במהלך שנתיים, לפיו דיווחו כי נמנעו מלערב גורמים חיצוניים 67% .דיווחו כי האלימות נגדן הופעלה בפרהסיה מנשות החברה 85% .בשל החשש כי בכך יאבדו את תמיכת משפחתן ו/או את ילדיהן הבדואית בכלל סובלות מאלימות פיזית ו/או נפשית, ומהתעללות רבת שנים. כמעט כולן אינן מרוצות ממצבן. אין מי שישמע את תלונתן בשפתן במשטרה. לעיתים קרובות הנשים עצמן אינן מודעות לכך שננקטת נגדן אלימות, והן מתייחסות אליה כאל עניין טבעי .169וכחלק בלתי נמנע מגורלן על פי יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת כתוארה דאז, סגנית שר החוץ, חברת מהנשים הבדואיות נישאות בכפייה ונתונות 70%-הכנסת ציפי חוטובלי, "כשלמעלה מ תחת איום מתמיד של פוליגמיה, זוהי קרקע פורייה לאחוזים המזעזעים של האלימות .170"המופנה כנגדן Alean Al-Krenawi & Rachel Lev-Wiesel, Wife Abuse Among Polygamous and Monogamous Bedouin Arab Families, 36 J. 168 ; .)DIVORCE & REMARRIAGE 151, 158 (2002 Dena Hassouneh-Phillips, Polygamy and Wife Abuse: A Qualitative study of Muslim Women in America, 22 Health care For Women .)International 735, 746 (2001 07.03.2010 נטע פילוסוף אלימות כלפי נשים במגזר הבדואי אתר משרד החינוך169 01.05.2012 7 חזקי עזרא קשר השתיקה האלים של נשות הבדואים ערוץ170 71 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד ח. פגיעה בילדים ,הגם שרוב המחקרים מדגישים את הפגיעה בנשים המעורבות בתא משפחתי פוליגמי עדיין יש הכרה בכך שמדובר במבנה משפחתי שהוא מורכב גם לילדים באותן משפחות ואף לגברים. אשר לילדים, מחקרים מצביעים על כך שהם עשויים לסבול מהזנחה, בעיות רגשיות, התנהגותיות ופיזיות. כך הם גם עשויים לתפוס את עצמם בצורה שלילית, להגיע להישגים נמוכים בלימודיהם, לסבול מאחוזי נשירה גבוהים מהלימודים ולגלות קושי רב יותר בהסתגלות חברתית. בנוסף, עלה שקשריהם של ילדים ממשפחות פוליגמיות עם אביהם הם טובים פחות ביחס לקשרים במשפחות מונוגמיות. יוער, כי מחקרים גילו שבני נוער מתנגדים יותר ממבוגרים למסגרת משפחתית פוליגמית, בעיקר לאור הקשיים הכלכליים ובעיות התקשורת בקרב ילדיהן של הנשים השונות. ביחס לגברים הנשואים למספר נשים עלה, כי גם הם סובלים יותר מבעיות נפשיות ביחס למקביליהם במשפחות .171מונוגמיות, אולם כאמור, מרבית הנזקים נוגעים לנשים ולילדים ט. יצירת נוער שוליים ממנה הם ילדים60% על פי פרופ' ארנון סופר, האוכלוסייה הבדואית היא צעירה עד כי , ואצל 30%- מתקרב ל18 ובני נוער. לשם השוואה, בקרב היהודים שיעור הילדים עד גיל . ילדים אלה גדלים בהזנחה קשה, ללא חינוך מסודר, והם מרירים, 40%-ערביי ישראל כ מתוסכלים ורמת האלימות בקרבם גבוהה. לאלה תוצאות קשות באוכלוסיית הבדואים . מכאן, אסור 172עצמה ולכול הסובבים אותה בכול מרחבי הנגב הצפוני, הדרומי והשפלה אפוא להתרשם רק מגודל האוכלוסייה הבדואית בדרום במונחים סטטיסטיים, אלא יש . 173"להתייחס למציאות בדרום כאל טרגדיה אנושית עו"ד אינסאף אבו שארב מביאה עדויות מהשטח המתארות את ההתמודדות של אותן נשים בחיי היומיום: עיישה (שם בדוי) אם לשניים, עדיין מתמודדת עם השלכות נישואיו של בעלה לאישה נוספת: "התחיל סכסוך בין המשפחה שלי למשפחה שלו, עד שהוא עזב את הבית ואני נשארתי לבד עם הילדים", היא אמרה השבוע. "ננטשנו בבית שאין בו כלום: בלי מצרכים, בלי מוצרי חשמל. בחורף הגג דולף והגשם נכנס, ובשאר השנה אין גם גז או חשמל. אין לי השכלה ולא רישיון נהיגה, ואני צריכה להתמודד עם מצבים קשים. לא היה לי איך להסתדר". , עם שני ילדים. לדבריה, למרות מאמציה לתמוך 19 וננטשה בגיל16 היא נישאה בגיל בילדים גם הם נפגעו: הישגיהם בלימודים צנחו והדבר משפיע על מצבם החברתי. "יש לי שני ילדים שהפכו ליתומים למרות שאבא שלהם בחיים", היא אומרת. "כל הזמן אני מקבלת טלפונים מהצוות החינוכי. שלחתי את הבן לפסיכולוג והוא אומר לו שהוא רוצה Vered Slonim-Nevo & Alean Al-Krenawi, Success and Failure Among Polygamous Families: The Experience of Wives, Husbands 171 .)and Children, 45 Family Process 311, 312 (2006 ,2009 פרופ' ארנון סופר, בעקבות ועדת גולדברג – האם איבדה ישראל את הנגב הצפוני?, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, מרץ172 .באתר אוניברסיטת חיפה שם.173 72 את אבא שלו. אני תוהה למה הוא עזב אותי, מה עשיתי לא בסדר. אני מאשימה אותו, אבל מצד שני אני אומרת לעצמי שהוא עזב בגלל לחצים. אבל למה הוא הקריב את הילדים בשביל אישה אחרת? הגברים היום מתחתנים רק לשם הנאה". לא מזמן נודע לה שבעלה .174נטש גם את האישה השנייה והוא עומד לשאת אישה שלישית יש להדגיש כי המחקרים האקדמאיים והעדויות שפורטו לעיל, מתייחסים, מטבע הדברים, לכלל. יש להניח כי ישנם חריגים לכלל, וישנן משפחות פוליגמיות שמצליחות לתפקד באופן משביע רצון, ללא פגיעות חריגות בנשים ובילדים במשפחה. בהקשר זה נמנו מספר דרכים שעשויות לסייע לתפקוד תקין של משפחות פוליגמיות: הקצאת משאבים שוויונית בקרב בני התא המשפחתי על ידי האב, הפרדה בין משקי הבית השונים, שמירה על כבוד הדדי בסיסי בין הנשים, הימנעות מחיכוכים וקונפליקטים מינוריים, שמירה על תקשורת פתוחה בין כלל הילדים והאימהות ועוד. עם זאת, נקודת המוצא היא עדיין: המסגרת .175המשפחתית הפוליגמית היא פוגענית וגם אסורה על פי החוק השלכות רוחביות אחרות האיסור הפלילי בדבר נישואי פוליגמיה מבוסס על נקודת המוצא כי לתופעה זו השלכות שליליות במספר היבטים שונים, הן ברמת התא המשפחתי והן ברמת הכלל והמדינה. מנה השלכות שליליות נוספות לתופעה:176בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע א. הקצאת משאבים על ידי המדינה ברמת המדינה, מביאה תופעת הפוליגמיה לאובדן משאבים כלכליים רבים, שכן המדינה נאלצת להשקיע כספים רבים באותן משפחות פוליגמיות עניות, כאשר ברור כי הסיכוי להוציאן ממעגל העוני אינו גדול ולמעשה מדובר במעין "מעגל שוטה" המזין את התופעה הפסולה. ב. פגיעה בערכי מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית תופעה הפוליגמיה כמובן שאינה עולה בקנה אחד עם היות מדינת ישראל מדינה דמוקרטית אשר חרטה על דגלה ערכים של שוויון בין המינים. הפוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית שבפזורה בנגב, חרף האיסור הפלילי הקיים, פוגעת בצביון המדינה כמדינת חוק וסדר, ויכולה חלילה לתת תחושה כי הנגב הינו בבחינת "שטח הפקר" שיש לו דין שונה מדין המדינה. .13/3/2015 -" שירלי סיידלר, הפוליגמיה בחברה הבדואית מפלגת משפחות ואת המגזר כולו, פורסם ב"הארץ174 Vered Slonim-Nevo & Alean Al-Krenawi, Success and Failure Among Polygamous Families: The Experience of Wives, Husbands 175 .)and Children, 45 Family Process 311, 325 (2006 . דברי השפוט סגן הנשיאה אלון גביזון27/3/2017- , (משפחה ב"ש) פלוני נ' היועמ"ש55724-09-16 תמ"ש176 73 פוליגמיה בחברה הבדואית- פרק ד ג. עבירות נלוות לעבירת ריבוי הנישואין להתרחבות נישואי הפוליגמיה גם לנשים פלסטיניות, מתלוות לרוב עבירות פליליות עבירה של שהייה בלתי חוקית והלנה של שוהה בלתי חוקי. פעמים רבות, - נוספות מתגוררת האישה הפלסטינית הנוספת עם בעלה הישראלי בפזורה הבדואית שבנגב אף ללא אישורים מתאימים, באופן שהן הבעל והן האישה עוברים על חוקי המדינה. בנוסף, כפי שצויין לעיל, פעמים רבות לעבירת הפוליגמיה מתלווה עבירה של נישואי קטינות. 177ד. דיווחים פיקטיביים או אי דיווח כאשר מדובר בגבר שנישא למספר נשים, שלעיתים חלקן ישראליות וחלקן אינן זכאיות למעמד בישראל, וכאשר לכל אישה ילדים משלה ואף בגילאים זהים, לא אחת קיים חשש אצל המדינה כי נעשה ניסיון להכשיר מעמדם של מי מהילדים חסרי המעמד באמצעות .178שימוש בזהות של ילדים אחרים שמעמדם כבר הוסדר נושא זה של דיווחים פיקטיביים או היעדר דיווח לרשויות המדינה בא לידי ביטוי . 179באינטראקציה עם מוסדות שונים של המדינה, ובכלל זה גם המוסד לביטוח לאומי לדיווחים פיקטיביים אלה השלכות רחבות מבחינה תקציבית. כאשר מדובר בילדים שנולדו מאישה שאינה בעלת מעמד בישראל, כדי שהילדים יוכרו כילדיו של הגבר הישראלי נדרשת הכרעה שיפוטית שתקבע את האבהות על בסיס בדיקה גנטית. מצב זה, לעיתים, מעמיד את הערכאות השיפוטיות במצבים מורכבים בהם מדובר במספר רב של ילדים שלא נרשמו בשל הזנחה מצד האב או מסיבות אחרות שאינן תלויות ברשויות המדינה, ונדרשת בדיקה גנטית לכלל הילדים הכרוכה בתשלום של אלפי שקלים או במצבים בהם עולה חשש למניפולציות. במצבים לא מעטים התמודד בית המשפט עם מקרים בהם מתקבלת תוצאה שלילית בבדיקה הגנטית, השוללת את האבהות הנטענת. במצב דברים זה עלולה להישקף סכנה לאישה ולילד מחשיפת תוצאות הבדיקה. במקרים אחרים, מובא הילד הרשום כילדו של האב הישראלי במקום הילד הנטען של האישה הנוספת. קיימים דוגמאות ומקרים רבים שמייחדים מקרים בהם לגבר יש ילדים ממספר נשים אשר מאתגרים את המערכת כולה (בית המשפט, רשות האוכלוסין וההגירה, פרקליטות ועוד). . נושא זה יפורט בהרחבה בפרק שיעסוק באיסוף ואיגום מידע אשר יכלול גם המלצות אופרטיביות להתמודדות עם תופעה זו177 . דברי השפוט סגן הנשיאה אלון גביזון27/3/2017- , (משפחה ב"ש) פלוני נ' היועמ"ש55724-09-16 תמ"ש178 . פירוט והרחבה בפרק שיעסוק באיסוף ואיגום מידע בהמשך179 74 פרק ה התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה עבודת צוותי המשנה תופעת הפוליגמיה היא סוגיה מורכבת ורב ממדית, הטומנת בחובה במקביל אלמנטים משפטיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. ככזו היא דורשת התייחסות מערכתית, המביאה בחשבון את ייחודה של התרבות והמסורת בחברה הבדואית, את ממדי האפליה השונים של הנשים הערביות בישראל בכלל, את הנשים הבדואיות בפרט, כולל את החלשתן והדרתן ממוקדי הכוח השונים. לצד זאת, ההתמודדות עם תופעת הפוליגמיה בחברה הבדואית וההתמודדות עם השלכותיה השליליות דורשת התמודדות אמיצה של המדינה בכל התחומים וצמצום הפערים הכבירים שנוצרו מאז קום המדינה ועד היום. על הצוות לבחון "הכנת תוכנית פעולה להתמודדות עם 2345 על פי החלטת הממשלה השלכותיה השליליות של תופעת הפוליגמיה ובכלל זה: העלאת המודעות בקרב הציבור וגורמים נוספים לקיומה של תופעת הפוליגמיה, האיסור עליה והנזקים שהיא גורמת, איגום מקורות מידע ודיווחים מהגורמים הרלוונטים אודות התופעה, מישורי מזונות ילדים, רווחה וגמלאות המוסד לביטוח לאומי (...), עבודה בשירות המדינה ובגופים ממשלתיים אחרים, הבריאות, החינוך הפורמלי והלא פורמלי, המניעה, החקיקה, הכשרת כוח האדם המתאים בדגש על כוח אדם שיהווה מתאם תרבותי - לטיפול בנושא במשרדים ובגופים הרלוונטיים בלשכות הנותנות שירותים לאוכלוסיית היעד כגון המוסד לביטוח לאומי, רווחה ובריאות. על מנת להציע תוכנית כוללת אשר תתמודד עם הפוליגמיה והשלכותיה השליליות, כמתבקש בהחלטת הממשלה, הצוות חולק לארבעה צוותי משנה ונתן דעתו להיבטים השונים: 1 1 . צוות משנה איגום והעברת מידע עסק באיגום מידע אודות התופעה, הגורמים לה והשלכותיה, והעברת מידע בין הרשויות השונות, על מנת להתמודד עם התופעה באופן רוחבי וכמדיניות כוללת. הצוות עסק גם בהיבטים השונים של האכיפה הפלילית ובסוגיית חובת הדיווח של הרשויות השונות לגורמי האכיפה. 2 2 . צוות משנה חינוך ותעסוקה עסק בבחינת הכלים בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי שיש בהם על מנת להשפיע על שינוי התודעה והתפיסה בקרב הצעירים בקשר לתופעת הפוליגמיה. כמו כן, צוות המשנה עסק בבחינת הכלים לשילוב צעירות וצעירים באקדמיה ובשוק התעסוקה והתעשייה. בנוסף, הוא עסק בעידוד ושילוב נשים בתחום התעסוקה. 3 3 . צוות משנה רווחה, בריאות והנגשת זכויות עסק בבניית תוכנית כוללת אשר תיתן מענה לנשים ולילדים במשפחות פוליגמיות, תוך מיקוד על הנגשת זכויות, מתן מענים טיפוליים הולמים לצורכיהם הרגשיים והפיזיים של הנשים והילדים, והעצמת נשים כחלק בלתי נפרד מן המענה ההוליסטי שעל המדינה להידרש אליו. 75 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה עבודת צוותי המשנה 4 4 . צוות דין ובית דין שרעי עסק במקור הדתי אשר עליו מושתתת התופעה, בתפקידו של בית הדין השרעי ואנשי הדת כגורמים מרכזיים המשפיעים על התודעה הציבורית בקרב החברה הבדואית בהיותה חברה מסורתית המושתת על דת האיסלם, והאופן שבו הם מתמודדים עם התופעה. צוות המשנה ערך משפט משווה בקרב מדינות מוסלמיות שונות ובחן את דרכי ההתמודדות עם התופעה ואת הדרך האפקטיבית ביותר לצמצמה. 76 צוות איסוף ואיגום מידע צוות המשנה עסק כאמור באיסוף מידע אודות התופעה, מאפייניה, מרכיביה והיבטים שונים המשפיעים עליה. כמו כן, הצוות עסק בשאלת העברת המידע מרשויות ציבוריות שונות לגוף מתכלל אחד, על מנת שתיבחן שאלת המדיניות הנכונה והיעילה להתמודדות עם התופעה והשלכותיה השליליות הרבות. להלן רשימת הנציגים בצוות המשנה: עו"ד רחל מטר, מנהלת מחלקת עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה ד"ר אחמד חליחל, סגן מנהלת אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עו"ד רות גורדין, ראש תחום במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה עו"ד שרית דמרי, יועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי עו"ד רינה נשר, ממונה (מרשם), לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מר אליהו לוי, מנהל תחום מרשם ודרכונים ברשות האוכלוסין וההגירה עו"ד אודליה אדרי, מרשות האוכלוסין וההגירה רפ"ק טובי לין בן שלום, קצינת פיקוח ובקרה במחלקת מענה אזרחי, משטרת ישראל עו"ד אורי נוסבאום, היועץ המשפטי ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב במשרד החקלאות עו"ד אילת אלון בוקר, יועצת משפטית ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב במשרד החקלאות עו"ד שני כ"ץ, פרקליטות מחוז דרום אזרחי עו"ד אורית קרץ, מנהלת המחלקה המנהלית בפרקליטות מחוז דרום אזרחי רחל בירנבאום, סגנית היועץ המשפטי, רשות מקרקעי ישראל מחקרים בעבר הצביעו על נתונים שונים אודות היקפה של התופעה ומאפייניה. צוות המשנה איסוף ואיגום מידע ערך מחקר שהובל על ידי ד"ר אחמד חליחל מהלמ"ס. להלן יוצגו הנתונים והממצאים שהצוות אסף, לצד האתגרים שאיתם התמודד הצוות. יצוין כי קיים קושי לאמוד את היקפי תופעת הפוליגמיה ולזהותה, ממגוון סיבות, ובהן היעדר דיווח מסודר, קיומן של פיקציות בדיווח ועוד. קושי דומה קיים באיתור התאים המשפחתיים הפוליגמיים לצורך טיפול ממשלתי בהם, הן בטיפול רווחתי במקרים המתאימים, והן לצורך העמדה לדין פלילי. הקושי באיסוף נתונים, הוביל את הצוות להמלצות אשר תכליתן כפולה. התכלית לייצר בסיס נתונים טוב יותר לצורך לימוד ומחקר של תופעת הפוליגמיה לרבות -האחת איתור פרטני של המשפחות -אפשרויות ההתמודדות עם התופעה בעתיד. התכלית השניה הפוליגמיות. כל אלה, בראש ובראשונה לצורך טיפול רווחתי בנשים ובילדים נפגעי עבירת 77 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע .הפוליגמיה, אך גם לצורך איתור עברייני פוליגמיה והעמדתם לדין פלילי קשיים באומדן תופעת הפוליגמיה במדינת ישראל . היעדר חובה דתית לתיעוד הנישואין הנוספים ברישומים רשמיים של המדינה1 בשל היות הדין האישי החל בישראל דין דתי, הנישואין הנוספים מתקיימים מבלי שהדבר יתועד ברישומים האזרחיים או הדתיים הרשמיים במדינת ישראל. כך למשל, על פי הדין המוסלמי, נישואין נערכים בחוזה פרטי בין הבעל והאישה או מיופה כוחה, ואין הכרח לתקף את חוזה הנישואין במוסד רשמי. מטעם זה, פניות למוסדות הדתיים או האזרחיים לרישום נישואין פוליגמיים או לאישור חוזה הנישואין הנוסף נעשות ככול הנראה, לצורך מיצוי זכויות המבוססות על רישום נישואין נוספים, - באופן ספוראדי ולאו דווקא עם תחילת קשר הנישואין. יודגש, כי לנוכח האיסור הפלילי הקיים בעניין ריבוי נישואין, וכן לנוכח האיסור הפלילי החל על רושם הנישואין, הרי שקיים אינטרס ממשי של מי שנישא ליותר מאישה אחת ושל רושם הנישואין, שלא לערוך, וגם לא לרשום בדיעבד את הנישואין הנוספים במוסד רשמי. כך למשל, עריכת הנישואין הפוליגמיים בבית הדין השרעי עלולים להביא לאכיפה פלילית הן כלפי הבעל והן כלפי עורך הנישואין האסורים. גם הכרה בנישואין בדיעבד, על ידי בית הדין השרעי, עלולה להביא לאכיפה פלילית כלפי הבעל. היעדר חובה דתית לרישום של הנישואין הנוספים במוסדות האזרחיים והדתיים מקשה לאמוד את היקף תופעת הפוליגמיה. . חשד כי במקרים של נישואין פוליגמיים, רישומי המצב האישי אינם משקפים 2 את המצב האישי האמיתי ,עניין אחר אשר מקשה על אומדן היקף התופעה, הוא החשד שרישומי המצב האישי במרשם האוכלוסין ובגופים ממשלתיים אחרים, אינם משקפים את המצב האישי האמיתי, במקרים של נישואין פוליגמיים. נראה כי בחלק מהמשפחות הפוליגמיות הבעל רשום בפועל כנשוי לאישה אחת בלבד, בעוד שאר הנשים להן הוא נשוי על פי הדין הדתי רשומות כרווקות עם ילדים או כגרושות. רישום כוזב מעין זה, מאפשר לחמוק מן הדין הפלילי, מבסס את הזכאות להטבות מסוימות (לדוגמה, קבלת קצבאות מוגדלות הניתנות לאימהות חד הוריות) ומשליך גם על הזכאות למגרשים לבנייה. חשד זה בדבר אמיתות הרישום (רישומים לפיהם נשים רווקות יולדות ילדים בעודן רווקות, או גרושות שיולדות ילדים מהבעל לשעבר לאחר הגירושין), מבוסס על כך שהרישומים אוכלוסייה מוסלמית דתית מסורתית. - נוגעים לאוכלוסיית הבדואים בדרום הארץ רישומים מעין אלה, אינם עולים בקנה אחד עם הדין הדתי, המנהגים והמסורת האוסרים על הולדת ילדים מחוץ למסגרת הנישואין. כך למשל, הנתונים שיוצגו בדבר היקף הנשים הרווקות המוסלמיות שהינן אימהות לילדים אינם מתיישבים עם המסורתיות והדתיות של האוכלוסייה הבדואית בדרום. 78 רשויות המדינה לא הקצו עד היום משאבים מתאימים לחקירת נתונים אלה. בהיעדר מחקר, הרישומים שיוצגו יכולים לתת רק אינדיקציה מושכלת להיקף התופעה, ואינם בגדר נתונים מוחלטים. . היעדר מתלוננים ותלונות נגד ריבוי נישואין (פוליגמיה)3 עניין נוסף המקשה על אומדן תופעה זו היא הימנעות הנשים והילדים, נפגעי המשפחות הפוליגמיות מהגשת תלונות. חרף ההשלכות הפוטנציאליות השליליות של תופעת הפוליגמיה והפגיעה האפשרית בנשים ובילדים שהם חלק מהמשפחה הפוליגמית, בפועל נפגעות ונפגעי הפוליגמיה נמנעים מהגשת תלונות במשטרה. יש להניח כי הסיבה לכך היא שעצם הגשת התלונה עלולה לפגוע פגיעה נוספת בתא המשפחתי. לכך יש להוסיף את מעמדם של הנשים והילדים בתוך התא המשפחתי הפוליגמי ואת תלותם בראש המשפחה 180.הפוליגמית, דבר אשר מקשה מאוד על הגשת תלונות נגדו מיעוט התלונות בעניין עבירת הפוליגמיה, והיעדר אכיפה יזומה בתחום זה, מקשה גם כן לאמוד את היקף התופעה. . נישואין פוליגמיים לנשים פלסטיניות4 קושי נוסף באומדן התופעה נעוץ בכך שחלק מהנישואין הפוליגמיים נערכים עם נשים . נשים אלה מובאות לישראל שלא כדין, ואין להן זכאות למעמד חוקי 181תושבות שטחים . עקב שהייתן הבלתי חוקית בישראל, הן לא רשומות במרשם האוכלוסין, אינן 182בישראל זכאיות על פי דין לזכויות רפואיות או סוציאליות בישראל. הבעל הישראלי לא מודיע לרשות האולכוסין על נישואין אלו, היעדר הדיווח על נישואיו אלה מקשה מאוד על מעקב הרשויות אחר היקף התופעה. קיומם של נישואין פוליגמיים לנשים מהשטחים נודע לפעמים, בדרך אגב, עת הגבר הישראלי שלו נישאו מבקש לרשום את הילדים המשותפים כילדיו במרשם האוכלוסין. ככול שאבהותו של הגבר הישראלי תוכר, לילדים אלו תהיה זכאות לקבל מעמד חוקי בישראל, וכתוצאה יהיו הם זכאים לקבל זכויות שונות (קצבאות ילדים וזכויות רפואיות וסוציאליות). דרך נוספת בה נישואין פוליגמיים לנשים מהשטחים מתגלה לרשויות המדינה היא במהלך בדיקת בקשות לאיחוד משפחות. עם זאת, לא תמיד מוגשות בקשות לרישום הילדים או למתן מעמד לאישה מהשטחים באמצעות בקשה לאיחוד משפחות. על כן, בחינת בקשות אלה לבדן אינה יכולה ללמד על מספר הגברים הנישאים בנישואין פוליגמיים לתושבות שטחים. במהלך עבודת הצוות התברר כי כאשר גבר ישראלי נשוי מבקש לשאת אישה פלסטינית לאישה נוספת, בית הדין השרעי הפלסטיני מפרסם הודעה בעיתונות הפלסטינית ומודיע , שם7-9 'בדואיות בנגב, עמ- וראה לעניין זה: עו"ד אינסאף אבו שארב, קשר השתיקה: אלימות במשפחה נגד נשים ערביות180 .מוצגים ההסברים למיעוט התלונות מטעם נשים בדואיות פורט בהרחבה בפרקי המבוא.181 בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי אין ליתן מעמד לנשים תושבות שטחים, המובאות לישראל במסגרת נישואין פוליגמיים182 .23.12.2009 ,] אבו נאב נ. משרד הפנים [פורסם בנבו369/07 ראה עע"מ 79 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע על הנישואין השניים לאישתו הישראלית של הגבר. על כן, די במעקב אחד ההודעות הרשמיות של בית הדין השרעי הפלסטיני במחזותיו השונים בעיתונות הפלסטינית (אשר נמכרת גם במקומות מסויימים בישראל) על מנת לאסוף מידע נוסף אודות הגברים הישראלים אשר נישאים לנשים פלסטיניות. . אומדן תופעת הפוליגמיה בישראל במחקר האקדמי5 במאמרים אקדמיים אשר נכתבו בתחילת המאה הנוכחית, חוקרים העריכו כי שיעור מכלל 40%- לכ20% הנישואין הפוליגמיים באוכלוסיית הבדואים בדרום הארץ נע בין . עיון במאמרים אלה מלמד כי מדובר באומדן כללי של התופעה, 183הנישואין באוכלוסייה זו וכי לא קיימים נתונים מדעיים מדויקים. הערכת החוקרים היא כי תופעת הפוליגמיה בקרב הבדואים תושבי דרום הארץ, רווחת פי כמה מתופעת הפוליגמיה במדינות ערב השכנות. שם הנתונים מצביעים על שיעור .8%184- ל6% פוליגמיה הנע בין הנתונים בדבר אחוזי הפוליגמיה במדינות ערב השכנות מפתיעים לכאורה, לאור העובדה . אף שאין איסור, נתוני הפוליגמיה 185שחלק מהמדינות האמורות אינן אוסרות על פוליגמיה במדינות אלה נמוך באופן משמעותי מאומדן הפוליגמיה בקרב האוכלוסייה המוסלמית בישראל ובייחוד בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום הארץ. הסבר אפשרי להבדל זה, במאפייניה התרבותיים הייחודיים של החברה הבדואית בדרום הארץ. כך למשל, בדו״ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוצגה הסברה, כי אוכלוסיית הבדואים בישראל מעודדת נישואין פוליגמיים, הן כסמל סטטוס והן ככולי להגדלת מספר הילדים על מנת . בכך ניתן הסבר כי מדובר 186לבסס את כוח המשפחה והשבט אל מול גורמים יריבים בתופעה מושרשת דווקא בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום. על פי הנטען, מעמדו החברתי של הגבר הבדואי עולה, ככול שהוא נישא ליותר נשים וככול שיש לו מספר גבוה 187.יותר של ילדים 17 נתון זה צוין בדו״ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת "פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל" מתאריך183 , אשר הוגש לוועדה לקידום מעמד האישה. הנתון בדו״ח מבוסס על הערכות שהובאו במאמרים אקדמאיים שונים2006 באוקטובר נבו, - ערביות", אלקרינאוי וסלונים-בנושא: "נישואין פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על מצבן הנפשי והחברתי של נשים בדוויות ויזל, ג'ולי צוויקל - סלונים נבו. פורסם בתוך הספר "שמרי נפשך" : בריאות נפשית בקרב נשים בדוויות בישראל, רחל לב2005 ; במאמר זה צוין מפורשות שאין נתונים חותכים לעניין היקף תופעת151 ', עמ2005 ,גוריון בנגב-ונורית ברק, אוניברסיטת בן ; בריאות ורווחה של 15%-20% הפוליגמיה בקרב הבדואים בדרום הארץ, אך ההנחה היא כי שיעור הנישואין הפוליגמיים נע בין נשים בדואיות בנגב, מרכז הנגב לפיתוח אזורי, המרכז לחקר וקידום בריאות האישה והמרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה, . הנתונים במאמר זה מתבססים על ראיונות שנערכו למדגם של נשים בדואיות שביקרו 2002 גוריון בנגב, יוני-אוניברסיטת בן בבית החולים סורוקה. הנשים נשאלו גם על סטטוס המשפחתי, והחוקרים ביססו את מסקנותיהם על שיעור התופעה ממדגם זה. Learning Achievement, Social Adjustment, and Family Conflict among Bedouin Arab Children from Polygamous and 184 Monogamous Families" Alean al-Krenawi, Ernie S. Lightman, The Kournal of Social Psychology, 2000 140 (3) 345, 348;Polygany among Arabs, Population studies, Chamie J. (1986) 40, 55-66 . בהמשך- פירוט אודות המצב במדינות ערב יופיע בפרק שיעסוק בדין השרעי185 .2006 "פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל", אורלי לוטן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוקטובר186 יוסף בן דוד, הבדואים בישראל – היבטים חברתיים וקרקעיים, המכון לחקר מדיניות לקרקעית ושימוש קרקע, מכון ירושלים187 .125 ,2004 ,לחקר ישראל 80 , נטען כי אחוז הנישואין הפוליגמיים21-במחקרים נוספים שנערכו גם הם בתחילת המאה ה לא הצטמצם עקב חלוף הזמן והליכי המודרניזציה בחברה הבדואית. להערכת עורכי . 188מחקרים אלו, המגמה היא הפוכה, והתרשמותם הייתה כי התופעה הולכת ומתרחבת תמיכה לסברה זו לפיה שיעור הנישואין הפוליגמיים נמצא בעלייה, ניתן למצוא במחקר שנערך באותה תקופה המצביע על כך שגברים בדואים צעירים תומכים בפוליגמיה יותר 189.מגברים בדואים מבוגרים . אומדן תופעת הפוליגמיה כיום6 הסקירה לעיל מצביעה על הקושי באומדן תופעת הפוליגמיה עד היום, ועל היעדר נתונים מבוססים בעניין זה. נוכח האמור, ובמקביל להקמת צוות זה, החליטה הממשלה להטיל על 190.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לערוך תוכנית מחקר על מנת לאמוד את היקף התופעה בחינת הנתונים נעשתה על ידי ד"ר אחמד חליחל וצוותו. הנתונים נאספו עוד בטרם משרדי, והמשך איסוף הנתונים וניתוחם נעשה במסגרת עבודת הצוות -הקמת הצוות הבין ועל פי הנחיותיו. נתונים דומים נאספו ונותחו על ידי חברי הצוות מרשות האוכלוסין וההגירה, וזאת על מנת לקבל אומדן מדויק ככול שניתן על היקף התופעה. , אשר 1965 - מרשם האוכלוסין מנוהל בהתאם להוראות חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה מחייב כל תושב לעדכן בדבר שינוי שחל בפרטיו האישיים. בשל תופעה של אי דיווח לגבי נישואין שניים ושלישיים, התבקשו חברי הצוות מרשות האוכלוסין וההגירה לבחון אינדיקציות חלופיות, שיש בהן כדי להעיד על קיומה של משפחה פוליגמית או כפי שהדבר . 191"כונה בפסיקת בית המשפט העליון כ"מצב תואם ריבוי נישואין כפי שפורט לעיל, אין בנמצא ממצאים חותכים אשר יכולים להצביע על היקף תופעת הפוליגמיה בישראל. מחקר הנתונים מבוסס אפוא על נתונים אינדיקטיבים, התומכים לכאורה בקיומם של נישואין פוליגמיים, וכן הצלבת נתונים אינדיקטיבים שונים על מנת לדייק את האומדן. אינדיקציה ראשונית לפוליגמיה יכולה להיות במקום שגבר מביא לעולם ילדים עם יותר מאישה אחת. עם זאת, המדובר באינדיקציה ראשונית בלבד אשר אינה מעידה בהכרח על פוליגמיה. אינדיקציה חזקה יותר, שמבססת רמת חשד גבוהה לפוליגמיה ניתן לראות במקום בו גברים מביאים ילדים לעולם, עם יותר מאישה אחת, בסמיכות זמנים וכאשר לא קיים מרווח זמן סביר בין הלידות השונות. נתון זה מהווה אינדיקציה חזקה, מכיוון שהוא שולל אפשרות שהגבר "סיים" מערכת יחסים אחת ו"התחיל" מערכת יחסים נפרדת ואחרת. .3 ' שם, עמ188 עליאן אלקרינאווי, "עמדות כלפי פוליגמיה בחברה הבדואית בנגב" – השוואה בין עמדות בני נוער ומבוגרים", רשימות על189 .16-31 ', עמ1999 ,31 הבדואים בנגב "לבצע בתוך ארבעה חודשים מיום קבלת החלטה זו בדיקת היתכנות ותוכנית מחקר סטטיסטי שמטרתו לשקף את המצב 190 משרדי בצירוף אומדן התקציב והתקנים הנדרשים לביצועו-העובדתי באשר להיקף תופעת הפוליגמיה, ולהגיש אותן לצוות הבין של המחקר". עבד אל כרים אזברגה נ' שר 5291/05 ) וכן בג"ץ25.12.12 , חדיג'ה אלסעודי נ' משרד הפנים (פורסם בנבו6024/11 ראו עע"מ191 .)3.11.05 ,הפנים (פורסם בנבו 81 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע האינדיקציה היא כמובן בעלת משקל רב יותר כאשר היא מתייחסת לאוכלוסיות דתיות אשר אוסרות על הבאת ילדים לעולם מחוץ למסגרת הנישואין. כך למשל, נתון המעורר "חשד" הוא שיעור הרווקות עם ילדים באוכלוסיות הדתיות. גם כאן, לאור האיסור הדתי בדין המוסלמי, האוסר על רווקות להביא ילדים לעולם, ניתן להניח כי הרישום אינו משקף את המציאות וכי הייתה מניעה מסוימת לדווח על הנשים כנשואות. על כן, נותרו רשומות כרווקות במרשם האוכלוסין, על אף שילדו ילדים. נתון חשוד נוסף הינו גרושות מאוכלוסיות דתיות הממשיכות להביא ילדים לעולם לאחר הגירושין, ביחד עם הגרוש. גם כאן, האיסור הדתי להביא ילדים מחוץ למסגרת הנישואין הוא אינדיקציה לכך שהרישום אינו משקף באופן אמיתי את המציאות, וכי ייתכן ומדובר בנישואין פוליגמיים. עוד בטרם הקמת צוות זה, נערכו בתיקי רשות האוכלוסין וההגירה תרשומות לציון חשד ממשי לפוליגמיה. התרשומות היו מבוססות על תעודות ציבוריות שהוצגו לרשות, אשר הקימו חשד לפוליגמיה. תרשומות אלו העידו כי התופעה רחבה בעיקר בקרב בדואים בדרום הארץ, אך קיימת גם באופן ממשי בקרב תושבים ערבים במזרח ירושלים. יודגש כי מדובר ברישומים שנערכו רק במקרים בהם הוצגו תעודות ציבוריות המעידות על פוליגמיה. היות שלא בכל המקרים מוצגים לרשות האוכלוסין תעודות ציבוריות, הרי אין ברישומים האמורים כדי לשקף באופן נכון את היקף התופעה ונראה כי התופעה בפועל רחבה יותר. להלן ממצאי בדיקת רשות האוכלוסין וההגירה. הנתונים המתייחסים לגברים מוסלמים או שקיימת התייחסות מילולית בתיקים המעידה על מצב של 192"בעלי מצב אישי "פוליגם .31.8.17 פוליגמיה נכון ליום . שבעבר היה נרשם מצב אישי פוליגם, ואילו כיום אין מציינים במרשם מצב אישי פוליגם192 82 בנוסף לקבלת מידע מרשות האוכלוסין וההגירה, השקיע צוות משנה זה משאבים ממשיים על מנת לדייק עד כמה שניתן את אומדן תופעת הפוליגמיה בישראל. להלן יוצגו ממצאי הלמ"ס המשקפים את המחקר שנערך, והכלים המתודולוגיים שבהם נעשה שימוש לצורך זה. מהגברים המוסלמים 18.5% -בקצרה יצוין כי ממצאי מחקר הלמ"ס מלמדים כי בקרב כ גברים), יש חשד לפוליגמיה. ממצאים 6200-בעלי משפחות עם ילדים במחוז הדרום (כ דומים, התקבלו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, לאור ניתוח הנתונים הנמצאים בידיהם. חשוב לציין, כי ממצאי צוות זה בעניין היקף תופעת הפוליגמיה, נמוכים מהאומדנים שפורטו במחקרים האקדמאיים בעבר בנושא זה. 83 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע :מחקר הלמ"ס סימנים דמוגרפים לקיום תופעת הפוליגמיה: -האוכלוסייה המוסלמית בדרום א. דמוגרפיה בתחילת הדו״ח התייחסנו לנתונים הרלוונטיים המתייחסים למצב הדמוגרפי של האוכלוסייה הבדואית בדרום 2016 האוכלוסייה הבדואית הדרום. נזכיר כי בסוף שנת תושבים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשלושת רבעי 250,000-מנתה כ מהמוסלמים בדרום גרים ביישובים שהמדינה הכירה בהם (כולל אלו שגרים ביישובים מצביע 1 יהודיים כמו באר שבע) והרבע הנותר גרים בפזורה. מבנה הגילאים בתרשים על כך שהאוכלוסייה המוסלמית בדרום היא אוכלוסייה צעירה ביחס לשאר האוכלוסיות. 20 הם צעירים שלא מלאו להם58% -, וכ0-14 אחוז מהאוכלוסייה הם ילדים בגיל46% -כ ואחוז הצעירים 33% הוא14 שנה. בקרב שאר המוסלמים בישראל אחוז הילדים עד גיל .44% הוא20 מתחת לגיל מבנה גילאים זה הוא תוצאה של רמת פריון גבוהה. שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים עמד על 2016 הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בקרב הבדואים בדרום בשנת עמד על 2016 ילדים לאישה. בקרב הנשים המוסלמיות בישראל, שיעור הפריון בשנת5.45 . לידות לאישה3.3 מבנה גילאים צעיר אינו בהכרח מצביע על נישואין ליותר מאישה אחת. עם זאת הסתכלות ביחס בין גברים לנשים (יחס המינים) והסתכלות במצב משפחתי של נשים יכולים לתמוך בטענה שבקרב מוסלמים בדרום מתקיימת תופעה של פוליגמיה. משקפת את ההתפלגות של האוכלוסייה לפי גיל ומין. צורה1 פירמידת הגילאים בתרשים של פירמידה (החלק התחתון של גילאים צעירים הוא רחב יותר מהחלקים העליונים שהם 84 הגילאים היותר מבוגרים) מצביעה על פריון גבוה של האוכלוסייה. בנוסף לכך, התרשים מלמד על תהליכים דמוגרפיים נוספים כמו פוליגמיה: הפירמידה מאפשרת ללמוד על היחס בין המינים (היחס בין סך הגברים לסך הנשים) בכל אחד מהגילאים. היחס בין למשל, מצביע יתרון לטובת הנשים באופן מובהק. יחס מינים 50-54 המינים בגילאים של נמוך מאד בגיל זה מצביע על פוליגמיה. פירוט והרחבה בהמשך. ב. יחס המינים לפי גיל נקבות) בכל החברות בעולם בגילאים צעירים (עד 1,000 יחס המינים (מספר זכרים לכול יחס 30 ) הוא בדרך כלל לטובת זכרים (יש יותר זכרים מאשר נקבות). לאחר גיל30 גיל זה מתחיל להתהפך לטובת הנקבות בדרך כלל בגלל תמותה יותר גבוהה בקרב זכרים , בהם 50-54 . הפער מתחיל להיווצר, בגילאים1:1 מאשר נשים. עם זאת עדיין קיים יחס של שיעורי התמותה גבוהים יותר. ), ניתן לראות שההתנהגות של מוסלמים שאינם 2 במקרה של מוסלמים בישראל (תרשים גרים בנגב דומה להתנהגות הצפויה בעולם (למרות שהגיל שבו יחס המינים התהפך היה מבוגר מאשר הצפוי). . הדבר 35+ בקרב מוסלמים במחוז הדרום ניתן לראות שיחס המינים נמוך מאד בגילאים יש 50-54 . כך למשל בגיל35+ מצביע על כך שיש יתרון מספרי משמעותי לנשים בגילאי נשים. מכיוון שהתמותה עד גיל זה היא נמוכה, ובמיוחד 1,000 גברים לכול800-פחות מ ההבדלים בתמותה בין גברים לנשים, הסיבה שיכולה להיות ליחס מינים נמוך זה היא הגירה מסיבית של גברים אל מחוץ למחוז הדרום או הגירה מסיבית של נשים אל מחוז הדרום. היות שלא ידועה לנו הגירה של גברים מהנגב, ניתן להסיק בסבירות גבוהה שיוך של הגירת הנשים לתופעת הנישואין עם יותר מאישה אחת. דבר נוסף המעיד על הגירת נשים אל אזור הדרום לצורך נישואין הוא מספרן הגבוה של נשים המתגוררות בפזורה הבדואית שהן ללא מעמד בישראל או שקיבלו מעמד בישראל 50+ מהנשים בנות10% באמצעות הליך איחוד משפחות עם גברים ישראלים. כך למשל כ , הן נשים שקיבלו מעמד בישראל באמצעות הליך איחוד 2016 המתגוררות בפזורה בשנת משפחות. בהמשך נציג נתונים על גברים שנשואים לנשים שאין להן מספר זהות ישראלי (ללא מעמד בישראל). 85 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע הרווקות והגרושות כפי שנרשם במרשם האוכלוסין החברה הבדואית היא חברה מסורתית מאד. על כן, אנו מצפים ששיעורי הרווקות והגירושין של נשים מבוגרות יהיו נמוכים מאד, באופן התואם חברה מסורתית ברמה כזו. בדיקת המצב המשפחתי של נשים מוסלמיות לפי אזור כפי שהיה רשום במרשם האוכלוסין ) מצביעה על הימצאות שיעור גבוה של נשים רווקות 4 , תרשים3 (תרשים2015 בשנת בקרב 10%- הגרות בפזורה הן רווקות לעומת כ40-59 מהנשים בגיל30% -בגיל מבוגר. כ מוסלמיות שאינן גרות במחוז הדרום (שאר הארץ). אחוז הרווקות גבוה בכלל יישובי הדרום, אך יצוין כי אחוז זה גבוה במיוחד ביישובי הפזורה. 86 נשים מוסלמיות, אשר המצב האישי הרשום לגביהן הוא – רווק(ה), ואשר רשומים לגביהן :30.11.2017 לא כולל ילדים שנפטרו), נכון ליום- ילדים (פעילים בלבד הימצאות רווקות בגיל מבוגר היא תופעה ידועה בחברות בהן הפריון גבוה (תופעה הנקראת "דו״חק בנישואין"), אך הממדים שנמצאו בחברה הבדואית בדרום הם חריגים בגודלם. הדבר מעיד על כך שישנן לא מעט נשים שחיות בחיי נישואין אך סטטוס הנישואין לא גברים שיש להם 3,066 רשום במרשם האוכלוסין. העדות המרכזית לכך היא הימצאות (ראו בהמשך).2016 ילדים מנשים שהיו רשומות כרווקות בשנת עדות נוספת לקיום תופעת הפוליגמיה בקרב החברה הבדואית בדרום היא השיעור הגבוה של נשים גרושות בגיל מבוגר. יש להדגיש שייתכנו מקרים של גירושין שהתרחשו באמת והגבר והאישה גרים בנפרד. אך הנתונים מצביעים על קיום מקרים שבהם נרשמו גירושין של האישה, ואולם האישה ילדה ילד מהגרוש שלה (לכאורה) לאחר שחלפה יותר משנה מיום הגירושין. במקרה זה, אין הבדלים בין שיעורי גירושין של בדואים הגרים ביישובי קבע לבין בדואים הגרים בפזורה. בשני המקרים קיים קשר חיובי בין גיל לבין אחוז הנשים הרשומות כגרושות. ג. מתודולוגיה אחת הבעיות של אומדן סך הגברים הפוליגמיים בקרב מוסלמים הגרים במחוז הדרום בישראל היא שאין רישום רשמי לעצם קיומה של אישה נוספת בו זמנית בחייו של הגבר. הדרך הישירה לבחון האם לגבר יש (או האם היו לו בעבר) יותר מאישה אחת היא דרך הילדים הרשומים כילדיו. אם הילדים הרשומים כילדיו הם אחים מאימהות שונות (בטבלה 87 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע "), קיימת סבירות גבוהה שהגבר קיים חיים פוליגמיים. חישוב מקורב1 להלן: "אינדיקציה זה אינו בהכרח מצביע על חיים עם יותר מאישה אחת באותו זמן. סביר להניח שחלק מהמקרים הם מקרים בהם הגבר נישא לאישה נוספת לאחר גירושין או התאלמנות. בנגב 18.5% יש להם לפחות ילד אחד. מתוכם כ2016 גברים שלפי הרישום בשנת33,432 נמצאו .193) הם גברים שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת6,179( ,חיפוש האימהות של ילדי הגבר היה מוגבל כאשר מספר הזהות של האם לא היה ידוע מכיוון שהיא לא ישראלית. במקרה כזה כל הילדים של אותו גבר נחשבו לאחים מאם אחת. בנתוני הלמ"ס אין אפשרות להבחין בין האימהות שאין להן מספר זהות. חישוב מוגבל זה עשוי לגרום לאומדני חסר של פוליגמיה. אך מכיוון שכמעט לכול הגברים שיש להם ילדים, יש לפחות אישה ישראלית אחת, להערכתנו הפגיעה באומדן סך הגברים הפוליגמיים תהיה מזערית. עם זאת יש להדגיש כי הפגיעה באומדן סך הנשים שילדו ילדים מאותו גבר תהיה יותר גדולה. מצביע על היקף התופעה של פוליגמיה והקשר שלו לפי גיל הגבר. אם נאמץ את5 תרשים המדד של "גברים שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת", אפשר לראות שהתופעה קיימת בקרב מוסלמים בנגב בממדים יותר גדולים מאשר בקרב מוסלמים משאר הארץ. תופעת הפוליגמיה נמצאת בפזורה בממדים יותר גבוהים מאשר ביישובי הקבע. לצורך המחקר נבדקו אך ורק גברים השייכים לאוכלוסייה כפי שנאמדו באומדני האוכלוסייה השוטפים של הלמ"ס בסוף193 , תוך שימוש במשקל המשמש לניפוח אומדני האוכלוסייה. הכיול לאומדני האוכלוסייה נעשה לאחר בדיקה שאין הבדל2016 שנת משמעותי ומובהק בין התוצאות בלי או עם הכיול. הכיול לאומדני האוכלוסייה חשוב בכדי להימנע ממצב שבו תהיה אי התאמה בין אומדני האוכלוסייה שהתקבלו בדו״ח זה לבין האומדנים שהתקבלו בפרסומי הלמ"ס. ההתחשבות בילדים ובנשים של הגברים נעשתה לפי הרשום במרשם האוכלוסין ללא קשר להימצאותם באוכלוסייה של אותם ילדים ונשים. למשל, גם אם הילדים נפטרו או היגרו מהנגב, הם נלקחו בחשבון. 88 כפי שנאמר קודם, הימצאות ילדים מאימהות שונות אינו בהכרח מצביע על חיים במקביל עם יותר מאישה אחת. לכן היה צורך לחפש אינדיקציות נוספות אשר מחזקות את החשד לקיום חיים עם יותר מאישה אחת במקביל. כל האינדיקציות שנקבעו, מתבססות על נתוני מרשם האוכלוסין: "): הלידות 2 לידות של ילדים לאותו גבר מנשים שונות במקביל (להלן בטבלה: "אינדיקציה של ילדי אותו גבר סודרו לפי סדר הלידה. במקביל נבדק האם קיימת התאמה בין סדר הלידות לבין סדר האימהות. אי התאמה בסדר האימהות הוגדר על ידי הימצאות ילד של זג).-אישה מסוימת בין שתי לידות של אישה אחרת (להלן: לידות בזיג "): עלה החשש 3 שנים (להלן בטבלה: "אינדיקציה50 לידות בהן גיל האם בעת הלידה מעל שחלק מהלידות נרשמות על שמה של אישה אחרת, במיוחד כאשר האם הביולוגית אינה ישראלית. הדרך המרכזית לבחון זאת היא לבדוק האם יש אימהות שיולדות בגיל בו מקרים כאלו. 11 ומעלה). נמצאו רק50 פוריות האישה נמוכה מאד (גיל המצב המשפחתי הרשום במרשם האוכלוסין הוא פוליגמי ( להלן בטבלה: "אינדיקציה "): עד לפני מספר שנים, רשות האוכלוסין וההגירה אפשרה לרשום מצב אישי פוליגם. 4 רישום זה נעשה על בסיס הצגת תעודה ציבורית המעידה על כך. לפני מספר שנים נוהל , המפרט את רשימת 1965- לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה2 זה תוקן, בשל הוראות סעיף המצבים האישיים שניתן לרושמם במרשם האוכלוסין ומתחילת העשור הנוכחי אין רישום כזה. אמנם, הנישואין הנוספים, ככל שמוצגת תעודה ציבורית לגביהם, נרשמים גם הם, בנוסף על הנישואין הקודמים, אולם מצבו האישי של התושב יוותר: "נשוי" ולא "פוליגם". "): סטטוס מעין זה הוא חריג בחברה 5 גבר רווק עם ילדים (להלן בטבלה: "אינדיקציה המוסלמית המסורתית. נתון כזה יכול להיות אינדקטיבי לפוליגמיה, כאשר לכאורה יש מניעה לרישום סטטוס הנישואין. "): מתוך דיווח על 6 לידה של אישה שנפטרה לפני הלידה (להלן בטבלה: "אינדיקציה מקרים בהם נרשמו ילדים על שמן של אימהות אחרות ובמיוחד אם נפטרו, נבדקו נשים שילדו לאחר שנפטרו. נמצא שהתופעה כמעט ואינה קיימת. חודשים מתאריך הגירושין או ההתאלמנות 9-גרושות ואלמנות שיולדות לאחר יותר מ "): גם כאן מדובר באינדיקציה ברורה לפוליגמיה, כיוון 7 (להלן בטבלה: "אינדיקציה מסורתית. -שנתונים אלה אינם יכולים להתיישב עם חברה מוסלמית 89 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע "): הימצאות אימהות רווקות8 (להלן בטבלה: "אינדיקציה2016 אימהות שהן רווקות בשנת מסורתית אינו מקובל. הסבירות הגדולה שנשים אלו הן נשואות -יולדות בחברה הבדואית אך סטטוס הנישואין שלהן לא רשום. אי רישום הנישואין כנראה נובע מכך שהבעל נשוי לאישה אחרת ולא יכול לרשום נישואין ליותר מאישה אחת. ): במידה שאחת האימהות של הילדים הרשומים 9 אישה שאינה ישראלית (אינדיקציה לאותו אב, אינה ישראלית (אין לה מספר זהות ישראלי) קיים חשד שהגבר נשוי ליותר מאישה אחת כיוון שגבר הנשוי לאישה אחת שהיא חסרת מעמד בישראל, יכול לבקש להסדיר את מעמדה בישראל מכוח הזוגיות ביניהם. לעומת זאת, לפי פסיקת בית המשפט העליון, גבר החי עם יותר מאישה אחת אינו יכול להסדיר מעמד לאישה זרה במצב דברים זה. נתון זה מתיישב עם אחת הטענות שנשמעו במסגרת דיוני הצוות, ולפיה במקרים רבים האישה השנייה בנישואין פוליגמיים היא תושבת הרשות הפלסטינית. נתון זה, כנתון יחיד, אינו בעל עוצמה גבוהה לביסוס חשד לפוליגמיה. 2016 : עדויות לחיים פוליגמיים של הגבר. מוסלמים במחוז הדרום בישראל6 טבלה תיאור האינדיקציות סך מקרים בקרב מוסלמים במחוז דרום סך מקרים בקרב מוסלמים בשאר הארץ לגבר נמצאו ילדים מיותר מאישה אחת - 1 אינדיקציה (מהווה מסגרת כללית לסך המקרים) 6,179 14,583 לידות של ילדים לאותו גבר מנשים שונות- 2 אינדיקציה במקביל 3,385 4,177 50 לידות בהן גיל של האם בעת הלידה מעל- 3 אינדיקציה שנים 11 22 המצב המשפחתי הרשום במרשם הוא- 4 אינדיקציה פוליגמי 237 339 רווק עם ילדים- 5 אינדיקציה66 4 לידה של אישה שנפטרה לפני הלידה- 6 אינדיקציה2 3 9- גרושות ואלמנות שיולדות בחלוף יותר מ- 7 אינדיקציה חודשים מתאריך הגירושין (או ההתאלמנות) 528 537 2016 אימהות שהן רווקות בשנת- 8 אינדיקציה3,066 621 אישה שאינה ישראלית- 9 אינדיקציה2,097 8,499 מקרים יש עדות ללידות2,000 -קיימת חפיפה בין האינדיקציות השונות. כך למשל בכ מקרים יש אינדיקציה ללידות מנשים 1,257 -מנשים שונות במקביל וגם האישה רווקה; ב שונות במקביל וגם האישה אינה ישראלית. 90 .בעקבות הנתונים של העדויות הנוספות הוחלט לבנות מדרג של רמת החשד לפוליגמיה כאשר אין עדות נוספת מלבד הימצאות ילדים מיותר מאישה אחת, קבענו שרמת החשד לפוליגמיה היא נמוכה; כאשר העדות היחידה לפוליגמיה היא שאחת הנשים אינה ישראלית זג או רווקות) -קבענו שרמת החשד היא בינונית; בכל שאר המקרים (שרובם לידות בזיג קבענו שרמת החשד לפוליגמיה היא גבוהה. במהלך בניית המדרג הייתה התלבטות האם לחלק את רמת החשד הגבוהה לשתי קבוצות, זג ונשים רווקות. שתי הקבוצות האלו מאכלסות -כאשר נתבסס על שתי קבוצות: לידות בזיג את רוב המקרים. עם זאת, ונוכח חפיפה ממשית בין הקבוצות, ומכיוון שלא יכולנו לקבוע מהו החשד הגבוה מבניהן, הוחלט להשאיר אותם כקבוצה אחת. גברים), אשר הם 6200-על פי מחקר זה של הלמ"ס, מתוך כלל הגברים הפוליגמיים (כ 75.8% עבור- מכלל הגברים המוסלמים בעלי משפחות עם ילדים במחוז הדרום18.5% ;) שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת, קיימת עדות חזקה שהם פוליגמיים4,638( מהגברים ) קיימת עדות חלשה 824( 13.3% ) קיימת עדות בינונית ועבור672( מהגברים10.9% עבור להיותם פוליגמיים. השיטה מאפשרת לחשב רמת החשד שהגבר חי אי פעם עם לפחות שתי נשים במקביל. . לכן, 2016 השיטה לא מאפשרת לדעת האם גברים אלו חיים עם יותר מאישה אחת בשנת ייתכנו מקרים שבעבר היו פוליגמיים אך היום מקיימים חיי משפחה עם אישה אחת לכול היותר. מגבלה נוספת של השיטה, שאינה מאפשרת להגדיר מקרים פוליגמיים כאשר יש ילדים או אין ילדים מאחת הנשים בלבד. במקרים אלו נכללים המקרים בהם אחת הנשים אינה מסוגלת להביא ילדים, ונכללים מקרים חדשים – בהם טרם נולדו ילדים מהאישה השנייה. פוליגמיים -כדי ללמוד על ההבדלים החברתיים והכלכליים בין גברים פוליגמיים לגברים לא היה צורך לזווג את הנתונים על פוליגמיה, שמקורם במרשם האוכלוסין לנתונים ממקורות 2015 מנהליים נוספים. הנתונים זווגו למרשם השכלה שנבנה בלמ"ס ומעודכן לשנת מעביד -(לצורך גזירת רמת ההשכלה); לנתונים על עיסוק והכנסה שמקורם בקובץ עובד (קובץ שמאפשר לדעת אם האדם עבד/לא עבד, מי המעסיק 2015 של רשות המסים לשנת 2015 ומהו גובה השכר באותה שנה); כמו כן לקובץ נתוני הייסוד של משרד הרווחה לשנת (הקובץ מאפשר לדעת האם באותה שנה הגבר, האישה או הילדים היו מטופלים על ידי רשויות הרווחה לפי זיקה). ד. ממצאים פרק זה כולל פילוח של נתוני הפוליגמיה לפי משתנים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים תוך התייחסות לאוכלוסייה המוסלמית בנגב. מהגברים המוסלמים במחוז הדרום שלהם ילדים (משפחות), הילדים 18.5% כאמור, בקרב מתוכם יש לפחות אינדיקציה חזקה אחת המעידה 75.8% הם משתי נשים ויותר. עבור 91 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע מתוך הגברים שיש להם ילדים מיותר10.9% על ניהול חיים עם יותר מאישה אחת. עבור אין אינדיקציות נוספות מעבר לכך 13.3% מאישה אחת קיימת אינדיקציה בינונית ועבור כ שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת. ה. פוליגמיה במחוז הדרום לעומת שאר הארץ למרות שהמחקר מתמקד בפוליגמיה בקרב גברים מוסלמים במחוז הדרום, חשוב מאד להציג השוואה במידת קיום הפוליגמיה באזורים אחרים בישראל. שתופעת הפוליגמיה קיימת גם באזורים 6 על פי המדד שחושב, ניתן לראות מתרשים אחרים בישראל, אך בממדים קטנים יותר. בהשוואה בין מחוז הדרום לבין שאר המחוזות בולט ההבדל בעדויות חזקות לקיום הפוליגמיה. החלק היחסי של עדות חזקה במחוז הדרום בולט במיוחד בהשוואה לשאר המחוזות. במרכז הארץ ובירושלים ממדי הפוליגמיה לכאורה יותר גבוהים מאשר בצפון הארץ. ייתכן שהדבר נובע מהרכב האוכלוסייה במחוזות אלו, במיוחד הימצאות בדואים במרכז הארץ אשר היגרו מהנגב, והקשרים המשפחתיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שקיימים בין התושבים במזרח ירושלים לבין התושבים בשטחי הרשות הפלסטינית. עם זאת, ניתן לראות כי באזור המרכז והצפון העדות לפוליגמיה היא חלשה עד בינונית וניתן להסביר את העובדה כי לגבר יש ילדים מיותר מאישה אחת בגלל מאפיינים אחרים של זוגיות שכן החברה המוסלמית במרכז הארץ ובצפונה פחות מסורתית, ופרידה וגירושין של ממש מתקיימים בהיקפים גבוהים בהרבה מאשר בקרב החברה הבדואית בדרום הארץ. 7.0 5.4 5.7 9.5 7.8 18.5 ירושלים צפון חיפה תל אביב מרכז דרום תרשים 7 . אחוז הגברים המוסלמים אבות לילדים החשודים כפוליגמיים לפי מדרג החשד ומחוז מגורים , 2016 עדות חלשה עדות בינונית עדות חזקה 92 :ו. מספר נשים מהגברים שיש להם ילדים מיותר 75%-ממצאי מחקר הלמ"ס מעלים כי ביחס ליותר מ גברים פוליגמיים), הילדים נולדו משתי נשים בלבד. ביחס 6,200 מתוך4,691( מאישה אחת - גברים פוליגמיים) וביחס לכ6,200 מתוך1,128( הילדים נולדו משלוש נשים18.2% -לכ , 7 גברים פוליגמיים). לפי תרשים6,200 מתוך360( הילדים נולדו מארבע נשים ויותר5.8% .קיים קשר חיובי ברור בין מספר הנשים לבין רמת העדות הנוספת לקיומה של פוליגמיה ככול שעוצמת העדויות לקיום פוליגמיה יותר חזקה, כך נמצא כי הגבר נשוי ליותר משתי נשים. אחוז הגברים שיש להם שלוש נשים או יותר נמוך: - כך למשל בעדות חלשה לפוליגמיה אחוז מכלל הגברים הפוליגמיים. בקטגוריה זו של עדות חלשה לפוליגמיה, לא נמצאו 2.5% .גברים שיש להם ארבע נשים ויותר אחוז הגברים הקשורים לשלוש נשים עלה -לעומת זאת, בעדות בינונית לפוליגמיה . 1.8% - ואחוז הגברים הקשורים לארבע נשים עלה ל14.3%-ל ואחוז הגברים 21.6% -בעדות חזקה לפוליגמיה, אחוז הגברים שיש להם שלוש נשים עלה ל .7.4 %-שקשורים לארבע נשים ומעלה, עלה ל הקשר החיובי בין מספר נשים למידת העדויות עשוי להיות מושפע מהשיטה בה נבנה ככול שיש יותר נשים כך עולה הסיכוי ליותר עדויות. עם זאת חשוב - מדד הפוליגמיה להדגיש שככול שיש יותר נשים, קיים סיכוי יותר גבוה להימצאות גברים בפוליגמיה. 93 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע :ז. מספר ילדים ילדים. זאת, 10 -במחקר הלמ"ס נמצא כי רק לכשליש מהגברים הפוליגמיים יש פחות מ בקרב הגברים הלא פוליגמיים שהינם אבות לילדים. גם כאן אפשר 92% -לעומת יותר מ לראות קשר חיובי בין מספר הילדים לבין מידת הפוליגמיה. ככול שיש עדות יותר חזקה לפוליגמיה כך יש נטייה שלגבר יהיו יותר ילדים. מכיוון שיש הבדל בגיל בין הגברים הפוליגמיים לבין הגברים שאינם פוליגמיים יכול להיות שזהו גורם נוסף לכך שמספר הילדים הממוצע של הגברים הפוליגמיים גבוה יותר ממספר הילדים הממוצע של אלה שאינם פוליגמיים. הבדלים לפי גיל קיימים גם במדרגים השונים של הפוליגמיה. אלו שיש לגביהם עדות חזקה לקיומה של פוליגמיה הם גברים המבוגרים יותר מאלו שיש לגביהם עדות בינונית או חלשה לפוליגמיה. ייתכן שחלק מההבדלים בין רמת העדות לבין מספר הילדים נובע מהקשר בין גיל לבין מספר ילדים. עם זאת, חשוב להדגיש שעדיין ניתן לראות את הקשר בין עוצמת העדות לפוליגמיה לבין מספר הילדים כפונקציה של הפוליגמיה. בקרב הגברים שיש לגביהם עדויות חזקות לקיום הפוליגמיה נמצא שממוצע מספר הילדים שלהם הוא הגבוה ביותר. 30.11.2017 – שתי נשים ומעלה-מספר תושבים זכרים מוסלמיים בלבד שלהם ילדים מ 94 להלן נתונים מרשות האוכלוסין וההגירה המתייחסים למספר המוסלמיים שמענם הרשום נשים ומעלה, לפי מספר 2 -בנפות באר שבע או אשקלון, ושלגביהם רשומים ילדים מ .19430.11.2017 הנשים נכון ליום חשוב להדגיש כי הנתונים שהתקבלו מרשות האוכלוסין שונים מהנתונים שהתקבלו מהלמ"ס משני טעמים: א. מועד גזירת194 .הנתונים. ב. נתוני הלמ"ס מכויילים לאומדני האוכלוסייה של הלמ"ס 95 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע חברתיות של המשפחות הפוליגמיות-תכונות כלכליות צוות משנה זה עסק לא רק באומדן היקף תופעת הפוליגמיה, אלא גם בניסיון לזהות באמצעים סטטיסטיים את התכונות הכלכליות והחברתיות של תופעת הפוליגמיה. לשם כך, התבקשה הלמ"ס לנתח את אחוז המשפחות הפוליגמיות בקרב אוכלוסייה בדואית על פי פרמטרים של השכלת האב; תעסוקה ורמת הכנסה; טיפול על ידי יחידות הרווחה (נתוני ייסוד) ומגורים בפזורה בהשוואה ליישובים מוסדרים. יצוין כבר עתה, כי אף שלא ניתן היה לקבוע ממצאים ברורים באשר לקשר בין השכלה ופוליגמיה, הרי שנמצא קשר בין פוליגמיה והיעדר תעסוקה. בנוסף נמצא כי למעבר ליישובי הקבע יש השפעה מצומצמת על היקף התופעה. 8.5 8.2 4.4 5.4 5.7 2.2 2.5 1.4 1.5 1.6 44.6 28.1 21.4 23.9 24.2 33.7 39.7 35.8 41.2 40.4 10.9 21.5 37.0 27.9 28.0 לא פוליגמי עדות חלשה עדות בינונית עדות חזקה סך פוליגמי תרשים 10 . התפלגות ההשכלה לפי מידת הפוליגמיה בקרב גברים מוסלמים במחוז דרום ( באחוזים , )2016 אקדמי על תיכוני לא אקדמי סיום תיכון פחות מתיכון לא ידוע :ח. השכלה מפילוח הנתונים של הגברים המוסלמים שיש להם ילדים, במחוז הדרום, עולה כי תופעת הפוליגמיה קיימת אצלם בכל רמות ההשכלה. עם זאת, קיימים הבדלים בעוצמת העדות לפוליגמיה. גברים שאינם פוליגמיים הם יותר משכילים בממוצע מגברים פוליגמיים. כך -תיכונית, וכ-פוליגמיים הם בעלי השכלה על- מהגברים הלא10.7% -למשל, נמצא כי כ מהגברים הפוליגמיים הם בעלי השכלה 7.3% , הם בעלי השכלה תיכונית. לעומת זאת55.3% . הם בעלי השכלה תיכונית31.5% -תיכונית, ו-על .195ההבדלים בולטים גם באחוז הגברים שהשכלתם לא ידועה . השכלה לא ידועה מעידה על חוסר השכלה195 8 96 .מניתוח זה לא ניתן להסיק חד משמעית שלהשכלת הגבר יש השפעה על היקף הפוליגמיה נובעים מהבדלים בגיל בין גברים פוליגמיים לבין 8 ייתכן שההבדלים המוצגים בתרשים גברים שאינם פוליגמיים. ללא קשר לפוליגמיה, הגברים המבוגרים יותר פחות משכילים פוליגמיים, -מהגברים הצעירים. מכיוון שהגברים הפוליגמיים מבוגרים יותר מהגברים הלא יתכן שחלק ניכר מההבדלים נובעים מפערים בין הדורות. ט. תעסוקה ושכר: אחת השאלות שנבדקו על ידי הצוות עסקה בקשר בין תעסוקה לפוליגמיה בקרב גברים בדואים מהדרום. לצידה נדונה שאלת הפוליגמיה בקרב גברים בדואים מהדרום המועסקים בסקטור הציבורי. הנתונים בסוגיה זו התבססו על הצלב של נתוני המחקר עם נתונים של רשות המסים (שנערכו לצורך בדיקת תעסוקה ושכר). מחקר הלמ"ס העלה כי הגברים החשודים בפוליגמיה עובדים פחות באופן משמעותי מאלו מהגברים שיש להם ילדים ולא חשודים בפוליגמיה אינם עובדים, 30.1% .שאינם פוליגמיים בקרב הגברים הפוליגמיים. הבדל זה משמעותי מאד ומצביע על פער במעמד 52% לעומת חברתי בין הגברים הפוליגמיים לבין הגברים הלא פוליגמיים. עם זאת, חשוב -הכלכלי להדגיש שייתכן כי חלק מהבדלים אלו נובעים משוני במבנה הגילאים בין שתי הקבוצות. 30.1 25.2 41.0 62.5 52.0 לא פוליגמי עדות חלשה עדות בינונית עדות חזקה סך פוליגמי תרשים 11 . אחוז הגברים שאינם עובדים ( לפי הרישום במס הכנסה לשנת 2015 )בקרב גברים מוסלמים במחוז הדרום לפי עוצמת העדות לפוליגמיה 9 97 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע למרות ההבדל באחוז המועסקים, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהתפלגות המועסקים לפי ענף כלכלי, פרט לעובדה שיש הבדל משמעותי באחוז העצמאיים, מתוך סך המועסקים בקרב גברים שאינם פולגימים).5.1% בקרב גברים פוליגמיים לעומת9.8%( גברים) עובדים בסקטור400 - מהמועסקים הפוליגמיים (כ13.3%-כן, נמצא כי כ-כמו במנהל 35%- עובדים בתחום החינוך (לא בהכרח מורים), כ74% -הציבורי. מתוכם, כ בסקטור הממשלתי (לא כולל חינוך).1% -המקומי (רשויות מקומיות) ורק כ 5.1 8.8 11.5 9.8 9.8 7.2 7.8 7.9 7.6 7.7 2.8 4.1 2.6 5.0 4.6 0.9 2.1 1.5 0.7 1.0 84.0 77.2 76.5 76.9 76.9 לא פוליגמי עדות חלשה עדות בינונית עדות חזקה סך פוליגמי תרשים 12 : התפלגות הגברים המועסקים לפי ענף כלכלי ולפי עוצמת העדות לפוליגמיה ( לפי הרישום במס הכנסה לשנת 2015 ) עצמאי חינוך מנהל מקומי מנהל ציבורי שאר הענפים נמצא כי השכר בקרב מועסקים פוליגימיים2015 בבדיקת ההבדלים בשכר חודשי לשנת בממוצע למועסק פוליגמי ₪ 7,554( גבוה במקצת מהשכר של גברים שאינם פוליגמיים למועסק שאינו פוליגמי). השכר הגבוה בקרב גברים מועסקים פוליגמיים ₪ 7,363 לעומת יכול לנבוע מההבדל בשיעור העצמאיים ו/או מההבדל בגיל. י. הבדלים בין יישובי קבע ופזורה ושינוי דורי בהיקף הפוליגמיה גברים שיש להם ילדים מיותר מאישה 6,179 כאמור, בקרב מוסלמים במחוז הדרום נמצאו אחוז מכלל הגברים המוסלמים במחוז 18.5% -אחת (החשודים בפוליגמיה). הם מהווים כ מהגברים החשודים בפוליגמיה גרים ביישובי -74% הדרום שיש להם לפחות ילד אחד. כ , גרים בפזורה. מצב זה נמצא בהלימה לחלוקה של האוכלוסייה 26% -קבע והשאר, כ מהאכלוסיה הבדואית מתגוררת ביישובי הקבע 75%( הבדואית בין יישובי הקבע והפזורה לעיל, ממחישים 5 מהאוכלוסייה מתגוררת בפזורה). ההבדלים המוצגים בתרשים25%-ו את ההבדל בין הפזורה לבין יישובי הקבע. 10 98 יש להדגיש שקשה מאד להפריד בין מקרי הפוליגמיה המצויים ביישובי הקבע לבין אלה המצויים בפזורה. ייתכן וחלק ניכר ממקרי הפוליגמיה ביישובי הקבע התרחשו בעבר כאשר האדם חי בפזורה. למרות קושי זה, ניתן לתאר תמונה עכשווית לפי מקום מגוריו הנוכחי של האדם כפי שרשום במרשם האוכלוסין. כדי לבחון שינויים לאורך זמן, ניתן לעשות מעקב אחרי קוהורט – מעקב זה מחשב את אחוז הגברים מאותו דור לפי שנת לידה וכך מאפשר לזהות את הזמן שבו גברים מתחתנים שגרים היום ביישובי 1967-1976 עם אישה שנייה. כך למשל, בקרב גברים ילידי השנים 40%- ו30 היו נשואים ליותר מאישה אחת כאשר הגיעו לגיל6.2% -) כ11 הקבע (תרשים . תיאור זה מציג את הגילאים בהם הגברים 40 נישאו לאישה נוספת כאשר הגיעו לגיל הפוליגמיים נכנסים למערכת נישואין שנייה. השוואה בין דורות יכולה לתת אינדיקציה לגבי שינוי במגמות ובהיקף הפוליגמיה, ככול שישנם לאורך זמן. כדי לעשות מעקב זה היה צורך לקבוע מי האישה השנייה והיה צורך לחשב באיזה גיל היה הגבר כשנישא לאישה השנייה. את האישה השניה קבענו לפי סדר הילד המבוגר ביותר של כל אישה (האישה שילדה ראשונה היא הראשונה, האישה שילדה שנייה היא האישה השנייה). גיל הגבר בעת הנישואין השניים חושב לפי שנת הלידה של הילד המבוגר ביותר של האישה השנייה. שנת הנישואין השניים נקבע לשנה שקדמה לשנת הלידה של הילד אז שנת הנישאין 1996 המבוגר ביותר של האישה השנייה. כלומר אם הילד נולד בשנת . 1995 השניים נקבעה להיות 11 12 99 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע מסכמים את המעקב שנעשה בחלוקה לתושבי יישובי הקבע ותושבי12 ,11 תרשימים יישבי הפזורה. ממצא ראשון שניתן לראות בבירור הוא שתופעת הפוליגמיה הולכת וקטנה בקרב הדורות הצעירים ביחס לדורות המבוגרים יותר. אומנם לא כל בני הדור הצעיר לגיל מבוגר, אך בחינה של מגמת הנישואין המצטברים לפי גיל, מעידה 2016 הגיעו בשנת על ירידה בתופעה גם ביישובי הקבע וגם בפזורה. ההשוואה בין שני התרשימים מחזקת את המסקנה בדבר השוני בהיקף התופעה בין הגברים , 1947 שמתגוררים ביישובי הקבע לבין אלו שחיים בפזורה. לגבי הגברים שנולדו לפני אפשר לראות שאחוז אלו שנישאו ליותר מאישה אחת גבוה ביישובי הקבע בהשוואה לאלו שגרים בפזורה. ממצא זה אינו מפתיע, כיוון שאלו שמתגוררים היום ביישובי קבע חיו בעבר בפזורה. בכול הדורות הצעירים רואים בבירור שהיקף הפוליגמיה בקרב הגברים החיים בפזורה גבוה יותר מהיקף הפוליגמיה בקרב גברים המתגוררים ביישובי הקבע. ממצאים והמלצות אכיפה פלילית וחובת דיווח תיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא עבירת ריבוי נישואין קובע כי: 196 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא עבירת ריבוי נישואין16 סעיף "ככלל, אם נמצאה תשתית ראייתית מספקת לעבירת ריבוי נישואין, יוגש כתב אישום בעבירה זו. יחד עם זאת, אם נערכו הנישואין הנוספים זמן רב טרם היוודע הדבר לרשויות האכיפה ולא נתקיימו נסיבות לחומרה, כדוגמת ניצול או פגיעה באחת הנשים או בבני משפחה כתוצאה או בקשר עם עבירת ריבוי הנישואין, יהווה הדבר שיקול במסגרת בחינת העניין הציבורי באכיפה באמצעות כלים מן המשפט הפלילי". כפי שפורט לעיל ויפורט בהרחבה בהמשך, נראה כי קיימים דיווחים כוזבים לרשויות המדינה, בעניין הסטטוס האישי של גברים ונשים במחוז הדרום. הדיווחים הכוזבים ניתנים לרשויות השונות: לרשות האוכלוסין וההגירה; למוסד לביטוח לאומי; לרשות מקרקעי ישראל ועוד. דיווחים כוזבים אלה נמסרים על מנת להשיג טובות הנאה כגון גמלאות גבוהות יותר מהמוסד לביטוח לאומי ומרשויות נוספות. יש לראות בחומרה רבה את הדיווחים הכוזבים לרשויות המדינה, במיוחד במקום בו מתברר כי הדיווחים ניתנו שלא כדין לצורך קבלת טובות הנאה. ויש בהם על מנת לבצע עבירה נוספת ונלווית לעבירת ריבוי הנישואין. . עותק מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מצורפת כנספח ג' לדו״ח196 100 1 1 . על כן, הצוות ממליץ לשקול את תיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה )), ולקבוע כי 16( שעניינה עבירות ריבוי נישואין (סעיף ג4.1112 מספר דיווחי כזב לרשויות המדינה לצורך קבלת גמלאות וטובות הנאה מהוות "נסיבה לחומרה" המצדיקות אכיפה אף אם הנישואין הנוספים נערכו זמן רב בטרם היוודע הדבר לרשויות. גמלאות, זכויות ומענקים למשפחות פוליגמיות וחובת דיווח-המוסד לביטוח לאומי בפרק זה נסקור את הגמלאות והמענקים הניתנים למשפחות פוליגמיות. נציין את הממצאים ואת המלצות הצוות בכל הקשור להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. גמלת הבטחת הכנסה , היא גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת 197הגמלה המרכזית הרלוונטית לענייננו (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"). המדובר בגמלה שהמימון לה הוא -1980 הכנסה, התשמ"א מתקציב המדינה ולא מכספי דמי המוסד לביטוח הלאומי. תכליתה של הבטחת הכנסה היא מתן רשת מגן אחרונה למי שאין בידו הכנסה מספקת לצורך מחייתו. הוראות חוק הבטחת הכנסה קובעות מספר תנאים לצורך אישור הזכאות, ובין היתר הוראות לעניין מבחן תעסוקה ומבחני הכנסות. כפי שנלמד מהנתונים שהוצגו לעיל ממחקר הלמ"ס, גמלת הבטחת הכנסה רלוונטית מאוד בעת בחינת הגמלאות המשולמות למשפחות פוליגמיות. הגברים החשודים בפוליגמיה עובדים בצורה משמעותית פחות מאלו שהם לא פוליגמיים. על פי נתוני רשות המיסים מהגברים שיש להם ילדים ולא חשודים בפוליגמיה 30.1% )(המתייחס רק להכנסות מדווחות בקרב הגברים הפוליגמיים. 52% אינם עובדים, לעומת שנה זכאי לגמלה אם 25 לחוק הבטחת הכנסה, תושב ישראל שמלאו לו2 על פי סעיף מתקיימים בו לפחות אחד מתנאי הזכאות הקבועים בחוק, שהמרכזיים הם מי שאין לו כושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או מי שרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר . 198 שנה25 עבודה. החוק קובע גם תנאי זכאות מיוחדים למי שטרם מלאו לו חוק הבטחת הכנסה מעניק גמלה לתא המשפחתי, ולא לכול אחד מבני הזוג בנפרד (סעיף לחוק), תוך התחשבות בגודל התא. הזכאות להבטחת הכנסה מותנית בכך ששני בני 6 לחוק). הגדרת בני זוג לצורך הבטחת הכנסה2 הזוג מקיימים את תנאי הזכאות (לפי סעיף מהותית (לרבות "ידועים בציבור כבני זוג -אינה פורמלית (אקט נישואין) כי אם עובדתית לחוק). 1 סעיף- "ומתגוררים יחדיו נציין כי בשנים קודמות הגמלה המרכזית הייתה קצבת ילדים, וזאת כאשר היה תגמול מיוחד למשפחות מרובות ילדים, באופן197 שהייתה משמעות בריכוז כל הילדים במשפחה מורחבת אחת (הילדים נחשבו למשפחה אחת אם היה להם אב משותף). מדיניות זו בוטלה וכיום קצבת הילדים אינה נותנת יתרון למשפחה מרובת ילדים. אם 100% (ה) לחוק הבטחת הכנסה או בשיעור5 . ראו סעיף80% , הזכאות לגמלה הוא בשיעור של20-25 בין הגילאים198 .מתקיימים התנאים המנויים בתוספת הראשונה 101 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע גמלה למשפחה הפוליגמית , נוצרה פרקטיקה של תשלום גמלת הבטחת הכנסה למשפחות 80-במהלך שנות ה פוליגמיות. גמלה זו מביאה בחשבון את כל בנות הזוג והילדים של הבעל, ובלבד שגם הנשים עומדות בתנאי הזכאות, כחלק מהתא המשפחתי. הפרקטיקה של תשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן המתחשב בכל בני המשפחה הפוליגמית (להלן: גמלה למשפחה , של היועץ המשפטי לביטוח הלאומי דאז. 1988 פוליגמית) יסודה בחוות דעת, משנת ילדים וכן + במסגרת הגמלה למשפחה הפוליגמית, ניתנת גמלה בשיעור המשתלם לזוג ), מהסכום 55 (לזכאים מעל גיל12.5% ) או55 (לזכאים מתחת לגיל7.5% גמלה בשיעור של הבסיסי לכל אחת מהנשים הנוספות, המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כידועות בציבור. הגמלה למשפחה הפוליגמית, משקפת את הסטטוס האמיתי של המשפחה התובעת את הגמלה. גמלה להורה עצמאי 199כפי שפורט לעיל הבטחת הכנסה משולמת לכל תא משפחתי עצמאי. הורים יחידניים מוכרים כתא משפחתי עצמאי, ומקבלים גמלה בהתאם (רווקות עם ילדים וגרושות). יש להדגיש כי החוק מעניק זכאות לגמלה גם לאישה שחיה בפירוד מבעלה, ללא , כאשר הגמלה תהווה 200שעברה הליכי גירושין. זאת בתנאי שיש בידיה פסק דין למזונות לתקנות הבטחת הכנסה, 7 השלמת הכנסה בהתחשב בסכום המזונות שנפסק (ראו תקנה . 201)1982 - התשמ"ב בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה ברורה לפיה נשים מהמגזר הבדואי בדרום מצהירות כי הן עומדות בראש משפחה עצמאית, ואינן מציגות עצמן כחלק ממשפחה פוליגמית. יש להניח שהסיבה לכך היא שהגמלה הניתנת להורה עצמאי גבוהה בשיעור ניכר, מגמלה הניתנת לאישה נוספת בתא המשפחתי הפוליגמי. - כלומר, לעניין גמלת הבטחת הכנסה, קיים פער בסך הגמלה הניתן לתא משפחתי פוליגמי , לעומת הגמלה המשתלמת בתא משפחתי ₪ 648 תוספת בעד כל אישה נוספת של סך העומדת - )של הורה עצמאי (אישה הטוענת שהיא רווקה עם ילדים או נפרדת מבעלה . מטעם זה ניתן להניח שקיים תמריץ כלכלי לדווח כי מדובר ₪ 3,373 היום על סך של בהורה עצמאי שאינו חלק מתא משפחתי פוליגמי. 20230% -בבדיקה שנעשתה על ידי מנהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי, עולה כי כ הם הורה עצמאי (מוגדר 2017 מהזכאים לגמלת הבטחת הכנסה במגזר הבדואי בשנת . הגדרה המדויקת היא הורה עצמאי, לפי חוק הסיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי199 יש לציין כי ישנן נסיבות בהן התקנות לא מחייבות פסק דין למזונות. למשל במקרה של אישה הטוענת כי נמנעה מהגשת200 .)) לתקנות הבטחת הכנסה4(7 תביעה למזונות עקב החשש מאלימות (ראו תקנה חודשים, שאז הזכאות של בת הזוג יהיה כמו הורה עצמאי 3 כמו כן ייתכנו מקרים בהם בן הזוג במאסר או במעצר העולה על201 . (ד) לחוק הבטחת הכנסה5 (סעיף משפחות בדואיות הזכאיות לגמלת 11,000 מתוך2017 משפחות שדיווחו על היותן עצמאיות באזור הדרום בשנת3,283 202 .הבטחת הכנסה 102 , מהמשפחות הזכאיות להבטחת הכנסה במגזר6%204 -), בעוד שכ203בחוק הבטחת הכנסה הבדואי מקבלים גמלה כמשפחה פוליגמית (בעד אישה נוספת אחת או יותר). נתונים בדבר גמלת המשפחה הפוליגמית (הבטחת הכנסה) להלן פירוט מספר הנשים הנוספות במשפחה שקיבלו גמלה להבטחת הכנסה כאישה פוליגמית (אישה שנייה ויותר), במסגרת הגמלאות שכינינו לעיל "גמלה למשפחה פוליגמית". שנה ממוצע חודשי (סכום המתקבל עד גיל הפרישה)* נשים שונות במהלך השנה** ממוצע חודשי של נשים נוספות במשפחה המקבלות קצבת זקנה עם השלמת הכנסה*** כלל המשפחות בהבטחת הכנסה משפחות בדואיות מקבלות הבטחת הכנסה 2015 657 872 111 98,347 10,547 2016 601 802 115 90,935 9,185 * הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה היא חודשית ואין בהכרח זכאות רציפה לכול השנה. על כן חושב ממוצע לחודש על פני כל השנה. ** מספר נשים שונות שהיו זכאיות במהלך אותה שנה לגמלת הבטחת הכנסה בעילת משפחה מורחבת. *** זכאיות מבוגרות מעל גיל הפרישה. **** כלל המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה עד גיל פרישה בכל האוכלוסיות. נתונים על גמלאות הניתנות להורים עצמאיים בשנים האחרונות אנו רואים מגמה ברורה של עלייה במספר המשפחות, בקרב הבדואים בדרום הארץ, הטוענות כי מדובר במשפחה שבראישה הורה עצמאי ויש פירוד אמיתי מצא המוסד לביטוח לאומי כי במקרים רבים נפסקו 2017 בין בני הזוג. יצוין כי עד ליוני מזונות לטובת הילדים ו/או האישה בשיעורים נמוכים מאוד ובאופן שאינו תואם כלל את השיעורים המקובלים ביתר הארץ, ובפרט לעומת המגזר הבדואי בצפון. כמו כן, ישנה עלייה במספר הנשים שרשומות במרשם האוכלוסין כאישה רווקה המצהירה על עצמה כהורה עצמאי. כפי שפורט בהרחבה לעיל, הפרקטיקה של רווקה המביאה ילדים לעולם מנוגדת למסורת הדתית, ומטעם זה קיים במקרים אלו חשד לקיומו של תא משפחתי פוליגמי. להלן פירוט משפחות עצמאיות בקרב המשפחות הבדואיות בדרום (ממוצע לחודש ינואר .205)2017 עד מאי ", ואולם על המונח "ילד1992- לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב1 "הורה עצמאי" – כמשמעותו בסעיף203 .תחול ההגדרה שבחוק זה .2016 משפחות בדואיות מקבלות הבטחת הכנסה בשנת10,500 מתוך2016 משפחות פוליגמיות בשנת678 204 .) הם גברים. הנתון המובא בטבלה זו מתייחס לכלל המוסלמים באזור הדרום100 מבין ההורים העצמאיים205 103 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע מצב משפחתי ממוצע לחודש רווק/ה836 אלמנ/ה38 גרוש/ה800 פרוד/ה1,384 ידוע בציבור11 סך הכל3,069 שנה מספר משפחות שבראשן הורה עצמאי מספר המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה (עד גיל פרישה במגזר הבדואי בפזורה הבדואית) 2014 2,304 10,913 2015 2,574 10,547 2016 2,540 9,185 )1.9 (עד ל2017 2,413 9,742 ,נתונים אלה מצביעים כי מספר המשפחות שבראשן הורה עצמאי במגזר הבדואי בדרום נמצא במגמת עלייה במהלך השנים האחרונות. אין לשלול, כאמור, כי נתונים אלה מצביע על דיווחים כוזבים למוסד לביטוח לאומי, זאת על מנת לקבל גמלת הכנסה גבוהה יותר. מזונות (להלן – חוק המזונות), מי 1972 – בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב "ידועה בציבור" אינה זכאית לתשלום מזונות באמצעות המוסד לביטוח -שמוגדרת כ לחוק המזונות, בהגדרת "זוכה"). כלומר, מי שחייה עם החייב 1 לאומי (ראו לעניין זה סעיף במזונות אינה זכאית לקבלן מהמוסד לביטוח לאומי. .206אם אכן יש פירוד אמיתי, תהא התובעת זכאית לקבלת גמלה עבור מזונות הילדים קצבאות נכות, שאירים ואזרח ותיק במסגרת חוק הביטוח הלאומי שאלת מצבו האישי של המבוטח היא בעלת השפעה על הזכאות לסוגי גמלאות מסוימים או על שיעורי הגמלה המסוימת. הניתנות לזכאים 207לענייננו, תא משפחתי פוליגמי ישפיע על הזכאות לגמלאות תלויים לגמלת אזרח ותיק או לזכאי לגמלת נכות כללית. . יצוין כי אישה פרודה מבן זוגה, החיה עם בן זוג אחר זכאית למזונות בשיעורים מופחתים206 .130 סעיף1995- הגדרה לתלויים ראה בחוק ביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה207 104 נכות כללית ) לחוק הביטוח הלאומי אם לנכה יש תלויים שהם תושבי 1()(ג200 בהתאם להוראות סעיף 208ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כך, בעד בן הזוג ). ₪ 1,172 מהסכום הבסיסי (נכון להיום12.5% תשולם תוספת של גברים 450-500 - עולה כי יש כ2017 מבדיקה שנעשתה במוסד לביטוח לאומי בספטמבר 209.פוליגמיים המקבלים קצבת נכות כללית וזכאים לתוספת בעד יותר מבן זוג אחד אזרח ותיק פוליגמי (תוספת עבור בת זוג נוספת שאינה זכאית לקצבה אחרת) לחוק הביטוח הלאומי, אזרח ותיק יהיה זכאי 247 -) ו1()(ב244 בהתאם להוראות סעיף לתוספת תלויים בעד בן זוג (בהתקיים תנאי הכנסה מסוימים שנקבעו בחוק). התוספת . ₪ 770 לבן הזוג היא בנתוני הזכאות, המוצגים בטבלה שלהלן, ניתן לראות כי קיים פער בין מספר הנשים 2015 – נשים ב6( המקבלות את הקצבה, לבין מספר המשפחות הפוליגמיות המקבלות אותה ). פער זה למעשה משקף את מספר המשפחות הפוליגמיות בהן קיימות 2016 – נשים ב7 –ו יותר משתי נשים בשנים אלה. שנה מספר נשים הזכאיות לקצבה (תוספת תלויים) בממוצע בחודש מספר משפחות פוליגמיות הזכאיות לקצבה (תוספת תלויים) בממוצע בחודש 2015 161 155 2016 166 159 שאירים מבוטח שנפטר והשאיר אחריו אלמנה, זכאית האלמנה לקצבת שאירים. בהתאם להוראות לחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי "מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, 258 סעיף תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי סימן זה כאילו היא אלמנה יחידה." שנה מספר נשים בממוצע בחודש מספר משפחות בממוצע בחודש 2016 385 364 2015 387 366 .* יתכן שמדובר גם בידועות בציבור בכל המגזרים בשל קושי בטיוב הנתונים ₪ 5,514 - אם בן/ת הזוג לא מרוויח יותר מ208 . גברים המקבלים נכות כללית במגזר הבדואי בדרום3,570 מתוך209 105 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע אמיתות הדיווחים וחובת דיווח לגורמי אכיפת החוק במקרה של דיווחים כוזבים כפי שפורט בהרחבה לעיל, היקף הדיווחים על משפחות שבראשן עומדת "הורה עצמאית" בקרב האוכלוסייה הבדואית השמרנית מעוררת חשד ממשי לדיווחים כוזבים. אין המדובר בתופעה זניחה. על פי המפורט לעיל למעלה מרבע מהמשפחות שתובעות הבטחת הכנסה, בקרב הבדואים בדרום, הן משפחות שבראשם עומד הורה עצמאי. נתון זה, מעורר תהיה רבה לאור אופייה המסורתי של החברה הבדואית בדרום. יודגש כי לא ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בדיווח כוזב, ללא חקירה של הנתונים בפועל. ממצאי צוות זה מלמדים כי עד היום לא הוקצו משאבים מתאימים מטעם המוסד לביטוח לאומי לחקירת נתונים חשודים אלה. הטעם העיקרי לכך הוא כי מדובר בחקירה מורכבת של מגזר ייחודי, המחייב משאבי חקירה מיוחדים, המותאמים לאוכלוסייה ולמאפייניה הייחודיים. מספר החוקרים המצומצם המוכשר לעריכת חקירות אלה, והקושי הרב בגיוס נשים חוקרות דוברות ערבית (למשל לצורך ביצוע חקירות בביתן של התובעות ללא נוכחות גברים) אינו מאפשר לעיתים בחינה אמיתית של התביעות. 2 2 . ,על כן, הצוות ממליץ כי יוקצו לאגף החקירות במוסד לביטוח לאומי משאבים ייעודיים לצורך חקירת נתונים החשודים כנתוני כזב בקרב הבדואים בדרום הארץ. בכלל זה: ארבעה תקני חוקרים; שני כלי רכב המותאמים לעריכת חקירות בפזורה; מבנה משרדי לעריכת החקירות . 210בבאר שבע; ציוד חקירות מתאים 3 3 . עוד ממליץ הצוות כי במקרים בהם יתברר כי מדובר בדיווח כוזב, תישקל אפשרות להגיש כתב אישום על קבלת דבר במרמה, וכן יועבר דיווח למשטרה לצורך חקירת החשד לעבירת ריבוי נישואין. 4 4 . בנוסף, הצוות ממליץ על חיוב המוסד לביטוח לאומי לדווח לגורמי אכיפת -211החוק במקרה של חשד לריבוי נישואין ולצרפו לנוהל העברת מידע אשר מחייב משרדי ממשלה ורשויות מסויימות לדווח לגורמי אכיפת החוק אודות חשד לעבירת ריבוי נישואין. במקרים בהם ממצאי החקירה מלמדים על הצגת נתונים כוזבים למוסד לביטוח לאומי, הם יועברו למשטרת ישראל ביחד עם כלל הראיות והמידע הרלוונטי המבסס את החשדות, על מנת לבחון האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית. . היקף המשאבים, בהתאם להערכה שנערכה על ידי הביטוח הלאומי210 . פירוט אודות הנוהל בהמשך211 106 לחוק הבטחת הכנסה17 קיזוז מנהלי על ידי תיקון הוראות סעיף לחוק הבטחת הכנסה קובעות כדלקמן: 17 הוראות סעיף - "זכות לתביעה ולפיצוי א . אדם החייב על פי כל דין או הסכם במזונותיו של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע ממנו פיצוי על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה. ב . הזכאי לגימלה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד לביטוח לאומי במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה, או למנוע בעד מימושן. ג . בית המשפט המוסמך לדון בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפיצוי לפי סעיף זה הוא בית המשפט המחוזי; ואולם אם בית דין דתי דן בזכויותיו למזונות של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, יהא אותו בית דין מוסמך לדון גם בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה." הוראות סעיף זה קובעות כי: ) שיפוי המוסד ייעשה רק אם המוסד יפתח בתובענה כנגד החייב במזונות1 .) התובענה תתנהל בבית הדין הדתי או בית המשפט לענייני משפחה2 תנאים אלו בסעיף, הלכה למעשה, הפכו את הסעיף לאות מתה לאור המורכבות בניהול הליכים דנן והעלויות הגבוהות הנדרשות לצורך ניהול הליכים אלו. 5 5 . לחוק הבטחת הכנסה, כך שתקבע17 על כן, הצוות ממליץ כי יתוקן סעיף סמכותו של המוסד לביטוח לאומי לדרוש שיפוי מהחייב על פי דין במזונות (מבלי הצורך בפתיחת תובענה נגדו), כמו כן מבוקש כי יתאפשר למוסד לנקוט בהליכי גבייה מינהלים בדרך של קיזוז וכן בהתאם לפקודת המסים לחוק הביטוח הלאומי. 367 (גביה) כפי שקיים בהוראות סעיף 107 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע הקצאת מגרשים וחובת דיווח-רשות מקרקעי ישראל מקרה נוסף, בו ראוי לבחון קיומם של דיווחים כוזבים, הוא בנושא הקצאת מגרשי בנייה בפטור ממכרז לאוכלוסייה הבדואית ביישובי הבדואים בנגב, במצבים של ריבוי טבעי, . בדיקה של כלל העסקות 213 של מועצת מקרקעי ישראל1086212 בהתאם להחלטה מספר במגזר הבדואי בשנים האחרונות העלתה כי רוב המגרשים הוקצו במסלול השיווק לצורך מתן מענה לריבוי טבעי, וכרבע מהמגרשים הוקצו במסלול של הסדרת הפזורה. בהתאם להחלטה, זכאי למגרש רק מי שלא קיבל מגרש בעבר, ואין לו זכויות במגרש אחר. הקצאת המגרשים נעשית על פי המלצת ועדת אכלוס, גם למשפחה חד הורית, כשראש המשפחה הוא אזרח המדינה. כפי שפורט בהרחבה לעיל, פעמים רבות הנשים במשפחות הפוליגמיות אינן רשומות ברשות האוכלוסין כנשואות, אלא כגרושות או רווקות עם ילדים. לפיכך, על פי הנהוג כיום, אישה במשפחה פוליגמית הרשומה כרווקה או גרושה עם ילדים זאת גם כאשר - הורית-יכולה לרכוש מגרש על שמה, בפטור ממכרז, בהיותה משפחה חד לאב ילדיה (לעיתים הוא גם בעלה) יש מגרש על שמו. התוצאה היא הקצאה של יותר ממגרש אחד למשפחה שקיים חשד שלמעשה היא פוליגמית. יובהר כי אין חולק על כך שיש להקצות מגרש לאישה גרושה החיה בנפרד מבעלה. הוקצו -2016 2013 מנתונים שנמסרו לצוות על ידי רשות מקרקעי ישראל נלמד כי בשנים מגרשים לנשים גרושות ורווקות עם ילדים, ועולה חשד כי מדובר 100-בפטור ממכרז כ באישה השייכת לתא משפחתי פוליגמי. עוד יצוין כי נוהל ועדת האכלוס קובע כי יש להקצות מגרש רק על שם שני בני הזוג. עם זאת, ומבדיקה שנערכה ברשות מקרקעי ישראל נמצא כי בפועל לא תמיד הקפידו על רישום משותף בהתאם לנוהל. 6 6 . על כן, הצוות ממליץ כי רשות מקרקעי ישראל תצורף לנוהל העברת מידע ובמקרים של בקשה להקצאת מגרש בפטור ממכרז, בהתאם להחלטה של מועצת מקרקעי ישראל, בהם יוצגו נתונים המעוררים 1086 מספר ידווח החשד למשטרה. - חשד לדיווח כוזב כמפורט לעיל 7 7 . עוד מומלץ על ריענון נוהל ועדת האכלוס, והבהרה כי אין לאשר רכישת מגרש על שם אחד מבני הזוג בלבד, וזאת על מנת להבטיח זכויותיהן של נשים במגרש המשפחתי. על מנת שיוקצה מגרש לאישה גרושה יש לקבוע כללים במסגרתם יוכח כי האישה אכן גרושה, בין אם על ידי פסק דין חלוט או בכול דרך אחרת. .' של מועצת מקרקעי ישראל מצורף כנספח ד1086 ' העתק מהחלטת מועצה מס212 דו״ח זה אינו דן בהקצאת מגרשים לתושבי הפזורה שחתמו על הסכמי פינוי מול רשות הבדואים (החלטת מועצת מקרקעי213 ). לאור האינטרס הלאומי ביישוב הבדואים בישובי קבע, אין מקום לעת הזו לבחינה מעמיקה של הדיווחים1383 ישראל מספר המתקבלים לצורך הסכמי הפינוי, דבר אשר עלול ליצור מכשול בפינויים ליישובי הקבע. 108 חובות דיווח של משרדי ממשלה שונים בהתקיים חשד סביר לקיומה של עבירת ריבוי נשים כפי שצוין בתחילת פרק זה, קיים קושי לאמוד את היקפי תופעת הפוליגמיה ולזהותה, ממגוון סיבות ובהן היעדר דיווח מסודר, קיומן של פיקציות בדיווח ועוד. קושי דומה קיים הן לטיפול רווחתי - באיתור התאים המשפחתיים הפוליגמיים לצורך טיפול ממשלתי בהם במקרים המתאימים, והן לצורך העמדה לדין פלילי. א. דיווח הרשויות על חשד לפוליגמיה , על רשויות המדינה שנחשפות4.1112 'בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס במסגרת עבודתן לביצוע עבירה של ריבוי נישואין, להעביר מידע זה, לרבות החומרים הנדרשים לצורך גיבוש תשתית ראייתית בתיק פלילי, לידיעת גורמי האכיפה הפלילית. מיפוי שנערך במסגרת עבודת הצוות, העלה את המסקנה לפיה עובדי הציבור הנחשפים לעבירת הפוליגמיה במסגרת תפקידם, הם, בעיקר אלו: 1 1 .פרקליטים פליליים ואזרחיים בפרקליטות המדינה 2 2 .עובדי רשות האוכלוסין וההגירה 3 3 .קאדים ועובדי בתי הדין השרעיים 4 4 . )שופטי בתי המשפט (בדגש על שופטי בית המשפט לענייני משפחה 5 5 .דיינים ועובדי בית הדין לעררים 6 6 .עובדי המוסד לביטוח לאומי 7 7 .עובדי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב 8 8 .עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות 9 9 .עובדים בשירותי הרווחה והבריאות 10 10צוותי בתי הספר 11 11 נציבות שירות המדינה פרקליטים בפרקליטות המדינה ועובדי רשות האוכלוסין וההגירה: בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה על רשויות המדינה שנחשפות במסגרת עבודתן לביצוע עבירה של ריבוי נישואין, להעביר מידע זה לידיעת גורמי האכיפה הפלילית. בהתאם לכך, הפרקליטות בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה ומשטרת ישראל, פירסמה "נוהל העברת מידע מרשות האוכלוסין ומפרקליטויות המחוז האזרחיות השונות למשטרת .214)" לצורך אכיפת עבירת ריבוי נישואין" (להלן: "נוהל העברת מידע- ישראל . נוהל העברת המידע מצורף כנספח ה' לדו״ח214 109 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע בהתאם לנוהל זה, עובד בפרקליטות המחוז או ברשות האוכלוסין וההגירה, שנחשף מתוקף תפקידו למידע המעלה חשד לעבירה של ריבוי נישואין, יעביר את המידע לגורם האמון על העברת המידע מטעם הרשות בה הוא עובד, וזה האחרון יעביר את המידע לרפרנטים משטרתיים, המפורטים בנספח לנוהל. הפרקליטים האזרחיים במחוזות השונים ועובדי רשות האוכלוסין מונחים להעביר במסגרת "נוהל העברת מידע" כל מקרה של חשד לריבוי נישואין או מצב תואם ריבוי נישואין הנתמך במסמכים המעידים על כך. בהתאם לנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה, מעבירים הגורמים המוסמכים ברשות לרפרנטים במשטרת ישראל מידע על תעודות נישואין או פסקי דין המוגשים לרשות והמעלים חשד לעבירה של ריבוי נישואין. יש לציין כי נוהל זה הרחיב את הפרקטיקה הקיימת ברשות האוכלוסין וההגירה. ככול שיש חשש כי יימצאו דרכים לעקיפת נהלים אלה, באופן של הימנעות מהצגת תיעוד כאמור, מבוקש להמליץ על העברת כל מידע המעורר חשש לריבוי נישואין או מצב תואם ריבוי נישואין, לרבות חשדות לרישום כוזב כגון רווקה מוסלמית שלה ילדים או גבר אשר לו ילדים ממספר נשים במקביל. 8 8 . על כן, הצוות ממליץ על הקצאה של משאבים מתאימים לרשות האוכלוסין וההגירה במיוחד בלשכות הרלוונטיות, לצורך עיבוד מידע זה והעברתו למוסד לביטוחהלאומי. המוסד לביטוח לאומי יבחן האם קיימות תביעות לגמלאות בהתאם לדיווחים חשודים אלה ובהתאם יפתח בחקירה. עם זאת, אין התייחסות בנוהל זה להעברת מידע מטעם המחוזות השונים בפרקליטות הפלילית. 9 9 . על כן, הצוות ממליץ כי הפרקליטות הפלילית על מחוזותיה השונים תצורף ל"נוהל העברת המידע" כך שפרקליט בפרקליטות הפלילית, הנחשף במסגרת עבודתו (לדוגמה במסגרת טיפול בתיק אלימות במשפחה) לביצוע עבירה של ריבוי נישואין, יעביר אף הוא מידע זה, לרבות החומרים הנדרשים לצורך גיבוש תשתית ראייתית בתיק פלילי, לידיעת גורמי האכיפה הפלילית, המפורטים ב"נוהל העברת המידע" ובהתאם לכול דין. הקאדים השרעיים , כי יגובשו על 215בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, סוכם עם בתי דין הדתיים ידם נהלים פנימיים לעניין העברת מידע המעלה חשד לביצוע עבירה של ריבוי נישואין , פרסם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, הקאדי 30.4.17 לגורמי האכיפה הפלילית. ביום עבד אלחכים סמארה הנחיה שהופנתה לקאדים, שהם שופטי בתי הדין השרעיים, ליידוע היועץ המשפטי לממשלה במקרה של חשד לעבירה פלילית. על פי הנחיה זו, בעת שנודע לקאדי, אגב דיון בתובענה, כי ישנו חשד לעבירה על חוק גיל הנישואין או לעבירה של ', הופץ "נוהל העברת מידע מבתי הדין הרבניים אודות מקרי 'ריבוי נישואין26.6.17 יש לציין כי בית הדין הרבני ביום215 .(פוליגמיה) אל גורמי האכיפה הפלילית". עותק מהנוהל מצורף כנספח ו' לדו״ח 110 ריבוי נישואין, עליו להעביר, באמצעות מזכירות בית הדין, את המידע לגורם המתאים . עם זאת, הצוות סבור כי לא די בהנחיה זו, שכן בפני הקאדים מובאות 216במשטרת ישראל אינדיקציות נוספות המצביעות על כוונה לביצוע עבירה של ריבוי נישואין. כך למשל, גבר המעוניין לשאת אישה נוספת שהיא פלסטינית, מתבקש להציג בפני בית הדין השרעי הפלסטיני אישור של "אי מניעה לנישואין". הבקשה של גבר נשוי להנפקת אישור זה מבית הדין השרעי יש בה כדי לבסס חשד סביר לכוונה לביצוע עבירה של ריבוי נישואין. 10 10 'על כן, הצוות ממליץ כי הנחיית נשיא בית הדין השרעי לערעורים, כב תחודד כך שהקאדים יונחו 30.4.17 הקאדי עבד אל חכים סמארה מיום לדווח לגורמי האכיפה גם על דרישה לקבלת אישור של "אי מניעה לנישואין", אשר היא אחד מהתנאים לעריכת נישואין נוספים בבתי דין שרעיים ברשות הפלסטינית. שופטי בית המשפט לענייני משפחה אין ספק כי גם בפני שופטי בית המשפט לענייני משפחה מובאות אינדיקציות או ראיות המצביעות על חשד לביצוע עבירה של ריבוי נישואין. מבירור שנערך עולה כי בחודש ינואר השנה, עת הובא לידיעת הנהלת בתי המשפט כי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אושרה ופורסמה, הופצה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לנשיאי בתי המשפט וצוין בהודעה כי ככל שבמסגרת העבודה השיפוטית נחשפים השופטים למידע המעלה חשד לביצוע עבירת פוליגמיה, יורו על העברת המידע ללשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט לצורך העברתו לגורמי האכיפה, כמפורט בנוהל העברת מידע. מהנהלת בתי המשפט מדגישים, כי בכל הקשור לתיקי משפחה, הרי שאלה מתנהלים כתיקים חסויים לפי הדין, ולפיכך, כל העברת מידע מתוכם חייבת להיעשות בהסתמך על החלטה שיפוטית הנתונה לשיקול דעת השופט היושב בדין. עובדי בית הדין לעררים בתי הדין לעררים נחשפים לא אחת לתיקים המעלים חשש לביצוע עבירת פוליגמיה. המידע יכול לעלות בעררים העוסקים בבקשות לאיחוד משפחות, בין אם מדובר בבקשות איחוד משפחות עם נשים פלסטיניות או עם נשים מדינות זרות. בחלק מן המקרים המבקש הינו אזרח ישראלי ובמקרים אחרים מדובר בתושבי מזרח ירושלים. החשש לפוליגמיה עולה בעיקר כשהבקשות עוסקות במתן מעמד לבת זוג שאינה בת הזוג הרשומה של המזמין. כיום אין נוהל מחייב להעברת מידע לרשויות אכיפת החוק והדבר נתון לשיקול דעתם של דייני בית הדין. 11 11 על כן, הצוות ממליץ כי הנהלת בית הדין לעררים תגבש נוהל פנימי לפיו .' עותק מההנחיה מצורף כנספח ז216 111 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע ככל שיעלה חשד לעבירת ריבוי נישואין במסגרת תיק ערר, יועבר המידע באמצעות הנהלת בית הדין לגורמי אכיפת החוק. גורמי אכיפת החוק כיום, גורמי אכיפת החוק מטפלים במספרים מועטים של תיקים שעניינם ריבוי נישואין. מקרים בהם עולה 90-, דווחו על ידי בית הדין השרעי למשטרת ישראל כ2017 במהלך שנת חשד לריבוי נישואין. רק מעט מהם התבררו ככאלה אשר עמדו בתנאים של הנחיית היועץ 12 הועמדו לדין פלילי2018 המשפטי לממשלה וחייבו חקירה פלילית. עד תחילת שנת נאשמים בגין עבירה זו. אין ספק כי בהמשך לכלל ההמלצות אשר עניינן חובת דיווח של רשויות המדינה לגורמי אכיפת החוק והצפי להגדלת כמות הדיווחים אודות חשד לפוליגמיה, שיועברו למשטרת ישראל, ולאחר מכן לפרקליטות הפלילית, תיאלץ משטרת ישראל להתמודד עם עלייה במספר הדיווחים וביצוע חקירות מהירות ויעילות כדי ליצור הרתעה. , הופץ נוהל משטרתי 4.1112 יש לציין כי בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה אשר מתווה את אופן הטיפול בעבירות ריבוי נישואין. מתקיימים פיקוח ובקרה בנושא הן ברמה המחוזית והן ברמה הארצית והנושא הועבר לאחרונה לטיפול מדור נפגעי עבירה שבחטיבת החקירות. 12 12 על כן, הצוות ממליץ על התוויית מדיניות והגברת האכיפה הפלילית בתחום זה. על משטרת ישראל להיערך לטיפול בכלל התיקים שיופנו אליה על ידי משרדי הממשלה והמוסדות השונים. בנוסף, הובא לידיעת הצוות כי במקרים בהם גבר (ישראלי או פלסטיני) הנשוי לאישה ישראלית מתעתד לשאת אישה נוספת מהרשות הפלסטינית, בית הדין השרעי הפלסטיני מפרסם, כדבר שבשיגרה, הודעה על כך באמצעי התקשורת, לרבות בעיתונות המקומית (כדוגמת העיתון "אלחיאת"), באופן גלוי אשר כולל את פרטי הגבר ופרטי האישה . 217הישראלית הראשונה, לרבות שמם הפרטי, שם האב, שם המשפחה ועיר מגוריהם בארץ הצוות סבור כי על המשטרה לאסוף באופן שיטתי את המידע הגלוי ולחשוף מקרים נוספים של נישואין פוליגמיים לאישה פלסטינית בשלבים מוקדמים אשר עשויים אף לאפשר מניעתם. 13 13 על כן, הצוות ממליץ כי משטרת ישראל תעקוב באופן שיטתי אחר פרסומים בעיתונים הפלסטינים, תאסוף מהם את המידע הרלוונטי, ותפתח בחקירה במגמה למנוע נישואין אלה ולהתריע בפני הגבר כי עומד לעבור עבירה פלילית. . דוגמה לכך בנספח ח' לדו״ח217 112 הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לשם אכיפה אפקטיבית של עבירת ריבוי הנישואין, רשויות המדינה שנחשפות במסגרת עבודתן למידע המעלה חשד לביצוע עבירה של ריבוי נישואין, יעבירו את המידע לידיעת גורמי האכיפה הפלילית. לצורך בחינת אפשרות העברת מידע כאמור מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב התקיימה ישיבה בראשות המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) ובהשתתפות נציגי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, במטרה לבחון את אפשרות העברת המידע כאמור ואת אופן העברתו. בישיבה סוכם כי בעת הזו לא יהיה נכון להחיל על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב את נוהל העברת המידע, וזאת על מנת שלא לסכל ולהקשות על עבודת הרשות ומתוך תפיסת ההסדרה כהליך שנועד לסייע בקידום רווחה, חינוך ובריאות בקרב האוכלוסייה הבדואית. בנוסף, סוכם כי במקרים חריגים, שיזוהו על ידי עובדי הרשות ככאלו, תעביר הרשות את המידע המעלה חשד לעבירת ריבוי נישואין למחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב התבקשה להכין רשימת קריטריונים לזיהוי מקרים חריגים אלו, לצורך יצירת נוהל שיחול על עובדי הרשות. לאחר ישיבה זו, הודיעו נציגי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, כי באיזון בין תכלית משימת הרשות, שהיא הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, לבין הצורך הקיים באכיפה פלילית של עבירת ריבוי נישואין, המקרים החריגים בהם תדווח הרשות לגורמי האכיפה על עבירת ריבוי הנישואין יהיו המקרים בהם גבר אחד מנהל משקי בית מקבילים עם שלוש נשים או יותר. דיווח כזה מהווה איזון ראוי בין האינטרס של הסדרת התיישבות הבדואים בנגב המחייב שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה המקומית, לבין האינטרס של אכיפת הדין הפלילי במקרים של ריבוי נישואין הקיצוניים יותר. 14 14 על כן, הצוות ממליץ כי לעת הזו, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, תדווח לגורמי האכיפה על חשד לעבירת ריבוי נישואין רק במקרים בהם גבר מנהל משקי בית מקבילים עם שלוש נשים או יותר. בעתיד יש לשקול דיווח לגורמי האכיפה על חשד לריבוי נישואין במקרים בהם גבר מנהל משקי בית מקבילים עם שתי נשים או יותר. עובדי מדינה בעבודת הצוות עלה כי ישנם עובדי מדינה ועובדים בגופים ציבוריים, אשר נשואים ליותר מאישה אחת ובכך עוברים עבירת ריבוי נישואין. 13.3%-מבדיקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנעשתה לצורך עבודת הצוות נמצא כי כ ) עובדים בסקטור הציבורי. מתוכם, 6,200 גברים מתוך400 -מהמועסקים הפוליגמיים (כ 1%- בשלטון המקומי ורק כ35%- עובדים בתחום החינוך, לא בהכרח כמורים, כ74% -כ בשירות המדינה. הצוות סבור, כי יתכן שבפועל קיים קושי להעמיד לדין משמעתי עובדי ציבור פוליגמיים, שגויסו כבר לשורות המדינה ושלא ננקטו לגביהם צעדים משמעתיים או מנהליים בעבר. 113 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע לפיכך, משיקולים פרקטיים כל עוד נשארים העובדים בתפקידם ואינם מנסים להתקדם לתפקיד בכיר יותר, הצוות אינו רואה מקום להמליץ על צעדים משמעתיים. עם זאת, ולנוכח חומרתה של עבירת ריבוי הנישואין, שהיא עבירת פשע שלצידה קבוע עונש של חמש שנות מאסר – הצוות סבור כי יש לבצע פעולות שימנעו קבלת עובדים פוליגמיים חדשים לשירות המדינה. בדומה לכך, נראה גם כי יש למנוע את קידומם של עובדי מדינה פוליגמיים למשרות בכירות יותר בשירות הציבורי. אין מקום לקבל עובדים פוליגמיים חדשים לשירות המדינה. בדומה לכך, נראה גם כי אין מקום לקידומם של עובדי מדינה פוליגמיים למשרות בכירות יותר בשירות הציבורי. בעניין "ממשקי העבודה של משטרת ישראל 300.20.228 בהתאם לנוהל חטיבת החקירות , על משטרת ישראל להעביר לנציבות 218"ונציבות שירות המדינה, ניתוב תיקים וכללי דיווח שירות המדינה דיווח בדבר תיקי חקירה הנפתחים נגד עובדי מדינה ונגד עובדים של גופים ציבוריים, לשם יידועם על חשדות שעלו נגד עובדים אלו. זאת כדי לאפשר לנציבות לבחון האם יש מקום לנקוט בצעדים במישור המשמעתי או המנהלי נגד עובדים אלו, בנוסף להליך הפלילי. 15 15 ,"הצוות ממליץ עוד כי נציבות שירות המדינה תצורף ל"נוהל העברת המידע כך שבעת שמתקבל בנציבות שירות המדינה מידע אודות עובד מדינה או מועמד להיות עובד מדינה, המעלה חשד לקיומה של עבירת ריבוי נישואין, יעבירו עובדי נציבות שירות המדינה מידע זה לגורמי האכיפה המפורטים בנוהל העברת המידע (בכפוף לתקנות הנוגעות להעברות מידע בין גופים ציבוריים, החלות על הנושא). 16 16 כמו כן, הצוות ממליץ כי המשטרה תמשיך ותפעל בהתאם לנוהל ממשקי העבודה בינה לבין נציבות שירות המדינה, ותעביר מידע רלוונטי לנציבות שירות המדינה כאשר חשוד שהוא עובד מדינה נחקר במשטרה בגין ביצוע עבירה של ריבוי נישואין. 17 17 בנוסף, הצוות ממליץ כי קיומם של רישום פלילי או חקירה פלילית בדבר היותו של עובד מדינה או מועמד להיות עובד מדינה פוליגמי תובא בחשבון על ידי נציבות שירות המדינה, הן בעת קבלת מועמד כעובד מדינה והן בעת בחינת קידומם של עובדי מדינה שהם פוליגמיים. כך, שככול שיש כוונה לקבל לשירות המדינה עובד שהוא פוליגמי וככול שיש כוונה לקדם אותו בתפקידו, תהיה חובה לנמק את הבחירה באותו העובד, על אף היותו פוליגמי. ההמלצה תעוגן בהנחיית נציב שירות המדינה לעניין התאמתו לתפקיד של מועמד בעל עבר פלילי או משמעתי. בהתאמה, על מנכ"לי המשרדים הממשלתייים שעובדים אינם נקלטים דרך נציבות שירות המדינה, לפרסם חוזר ייעודי בנושא המנחה את המנהלים בוועדות המכרזים ובוועדות האיתור. . עותק מהנוהל מצורף כנספח ט' לדו״ח218 114 איתור משפחות פוליגמיות לצורכי איתור צרכים, טיפול וגיבוש מדיניות מותאמת לנפגעי פוליגמיה עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות , ככלל, מידע על אדם שהגיע 1996 - לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו8 בהתאם לסעיף לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא בסייגים הקבועים בחוק. בהתאם לחובת הסודיות החלה על עובדים סוציאליים, נאסר עליהם להעביר מידע למשטרה, גם אם יש בו חשד לביצוע עבירת ריבוי נשים. בנוסף, הרצון והצורך לאפשר למי שחי בתא משפחתי פוליגמי לקבל שירותים של עובד סוציאלי במקרים המתאימים, הוא מובן מאליו ולא יהיה נכון לפגוע באפשרות זה. מבלי לגרוע מהאמור, ובהינתן האיסור החל על העובד הסוציאלי, בדו״ח זה יומלץ כי במסגרת תשאול של העובד הסוציאלי את מבקש השירות, תישאל השאלה האם אותו אדם חי במשפחה פוליגמית. שאלה זו תישאל על ידי העובד הסוציאלי לשני צרכים לצרכים סטטיסטיים, על מנת שבעתיד ניתן יהיה לחקור את התופעה -מרכזיים. האחד לצורך מתן טיפול ייעודי והולם, כפי שמוצע על ידי -על יסוד בסיס נתונים אלו. והשני .219צוות משנה בריאות ורווחה 18 18 על כן, הצוות ממליץ לכלול במסגרת ראיון הקבלה הנערך בשירותי הרווחה ) מידע, שייאסף לצרכים סטטיסטים בלבד (כפי שאף יודגש בפני intake( המטופל), בדבר השתייכותו של המטופל לתא משפחתי פוליגמי. מידע זה יכול לשמש לצורך הפניית המטופל לטיפול המתאים. יודגש בפני מקבל השירות כי לא ייעשה כל שימוש אחר במידע שייאסף, אלא לצרכים שלשמם נאסף בלבד. עובדי משרד החינוך-ב. צוותי בתי הספר כל ילד שחוק-לצוותי בתי הספר ממשק קבוע ויומיומי עם האוכלוסייה הרחבה ביותר חל עליו. ההנחה היא כי מחנכי הכתות, כמו גם מנהלי בתי 1949-לימוד חובה, התש"ט הספר יודעים או אמורים להיות מודעים להרכב המשפחות מהם מגיעים התלמידים. 19 19 על כן, הצוות ממליץ כי בתי הספר יונחו לאסוף מידע בדבר השתייכות התלמידים לתאים משפחתיים פוליגמיים, כך שמשרד החינוך יבחן, משפטית ומקצועית, את האפשרות לאיסוף נתונים בידי המשרד בדבר השתייכות תלמידים למשפחות פוליגמיות, ואת הצורך של המשרד במידע מסוג זה לצורך בחינה סטטיסטית של היקף התופעה והקשר בינה לבין פרמטרים אחרים. במסגרת הבחינה יילקחו בחשבון, בין היתר, אופן איסוף הנתונים ושאלת האפשרות להגבלת השימוש בהם לתכליות סטטיסטיות בלבד. . הרחבה בהמשך בפרק העוסק ברווחה, בריאות והנגשת זכויות219 115 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות איסוף ואיגום מידע ג. צוות מערכת הבריאות כפי שיפורט בהרחבה בפרק שיעסוק בבריאות, רווחה והנגשת זכויות, רוב האוכלוסייה הבדואית באה במגע עם שירותי הבריאות השונים, ובכלל זה הנשים והילדים במשפחות פוליגמיות. 20 20 על כן, הצוות ממליץ כי משרד הבריאות, קופות חולים, טיפות חלב, ובית החולים סורוקה, יבנו מנגנונים שיאפשרו אפיון המשפחות הפוליגמיות על ידי שדה רישום במערכות המידע. כל זאת על מנת לאפיין את התופעה והשלכותיה, לאפיין את הצרכים של אלה הפונים לקבל את שירותי הבריאות השונים, לבנות תוכניות מותאמות למענים, לרבות תכנון מדיניות טיפול והתמודדות עם אלה הנפגעים מהתופעה. יודגש כי המענה המוצע הוא לצורך סיפוק מענים מותאמים, מדידת התופעה ואבחון מחקרי של השפעת תופעת הפוליגמיה על בריאותם הנפגעים ממנה. יש להדגיש בפני המטופלים כי הנתונים ישמשו לצורך טיפול במקבלי השירות בלבד ולא על מנת לדווח לגורמים אכיפת החוק. ליווי מחקרי של יישום הדו״ח דו״ח זה מפרט שורה של המלצות ששילובן יחד, צפוי להביא לצמצום תופעת הפוליגמיה בישראל. חלק מן ההמלצות, כפי שיפורט להלן, ידרוש מעקב צמוד ושוטף על מנת לבחון את יישום המדיניות, וכן האם הושגו היעדים שנקבעו בדו״ח זה. לצורך כך, ועל מנת לבחון האם וכיצד יש בהמלצות הדו״ח כדי להביא לצמצום התופעה, יידרש ליווי צמוד מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 21 21 על כן, הצוות ממליץ כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תלווה את יישום המלצות דו״ח זה באמצעות מחקר אשר יבחן את האפקטיביות של המלצות אלה והשפעתן על ממדי ואופי התופעה. ליווי זה יחייב הקצאת תקן ייעודי ותקציב מתאים עבור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 116 צוות חינוך ותעסוקה . בחינת הכלים בתחום החינוך 1 :צוות המשנה חינוך ותעסוקה עסק בשלושה נושאים . ההשפעה של 2 .הפורמלי והבלתי פורמלי שיש בהם כדי להשפיע על תופעת הפוליגמיה ההשכלה על ההסתברות להקמת משפחה פוליגמית, ולצורך זה, בדיקת תמונת המצב . בחינת הכלים בתחום 3 .בנוגע לנערים ונערות בדואים ופתרונות להעלאת רמת ההשכלה התעסוקה שיש בהם כדי להשפיע על התופעה. למערכת החינוך תפקיד חשוב בשינוי התודעה והתפיסה בקרב הצעירים בקשר לתופעה ובהשפעה על הגורמים אשר מחוללים אותה. כמו כן, צוות המשנה עסק בבחינת הכלים מתחום התעסוקה אשר יש בהם כדי להשפיע על התופעה ולצמצם אותה, לרבות שילוב צעירות וצעירים באקדמיה ובשוק התעסוקה והתעשייה, תוך שימת דגש על עידוד ושילוב נשים בתחום התעסוקה והעצמתן מבחינה כלכלית. צוות המשנה כלל נציגים מתחומים ומגזרים שונים במטרה לדון בנושאי החינוך והתעסוקה מנקודות מבט רחבות ומגוונות. הצוות כלל את הנציגים הבאים: ד"ר מוחמד אלהיב, יו"ר צוות המשנה והממונה על החינוך הבדואי במשרד החינוך מר דרור יוסף, רכז צוות המשנה ועוזר למנהלת הכללית ממשרד המשפטים מר מחמוד אלעמור, מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט ומנהל מרכזי ריאן בדרום להכוון תעסוקתי לשעבר ייעוצי במשרד החינוך-גב' חנה שדמי, מנהלת אגף א', שירות פסיכולוגי גב' נג'ואה אבו נימר עבאס, מפקחת על הייעוץ החינוכי, משרד החינוך גב' סנא ג'בארין אגבאריה, מפקחת על הייעוץ החינוכי, משרד החינוך ייעוצי ממשרד החינוך-גב' עינב לוק, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שירות פסיכולוגי מר חליל אלכרם, מנהל בית הספר, "אלאמל" במועצה אזורית אלקסום גב' סלימה מוסטפא סלימן, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי גב' חגית כהן, ישראל דיגיטלית מהמשרד לשוויון חברתי גב' אלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים גב' הדר וינטר גולן, מנהלת תחום תכנון ממשרד הכלכלה והתעשייה גב' אדווה ספיר, מנהלת תחום ממשרד לפיתוח הנגב והגליל עו"ד הדיל יונס, מחלקת ייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים גב' דנה מיטב, מנהלת האגף לשוויון מגדרי מנציבות שירות המדינה 117 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה במסגרת עבודת צוות המשנה וכבסיס לעבודתו, הציגו משרד העבודה, הרווחה והשירותים משרדי, תוכנית פעולה -החברתיים ומשרד החינוך, בפני צוות המשנה ויו"ר הצוות הבין לקידום השתלבות נשים בדואיות תושבות ישראל בתעסוקה ותוכנית לפיתוח חומרי למידה או תוכנית התערבות להתמודדות עם הנושא בהתאמה. בנוסף לתוכניות הללו, וכדי להתמודד ולפגוש את הנושא במישרין יחד עם גורמי המקצוע משרדי למספר סיורים ופגישות בנושאים -בשטח, יצאו נציגי צוות המשנה ויו"ר הצוות הבין שונים ביישובי הבדואיים בדרום. סיורים ופגישות נוספות בנושא המסגרות החינוכיות במגזר הבדואי, נערכו המפגשים והסיורים הבאים: • סיור בבית הספר "נווה מדבר" ופגישה עם צוות בית הספר ומנהל המוסד – מר חאתם אבו קווידר • סיור בבית הספר התיכון "אום בטין" ופגישה עם תלמידות וצוות בית הספר יחד עם מנהל המוסד – מר עומר אבו עיסא • סיור בבית הספר להכשרה מקצועית לנוער "סח'נין" ביישוב חורה ופגישה עם התלמידים, הצוות והנהלת בית הספר • פגישה עם הגב' יוליה איתן, סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה והמתכללת של עבודת צוותי החינוך והכשרת סגלי הוראה במסגרת המעקב אחר ביצוע תוכנית החומש בנושא השתלבות נשים בדואיות בשוק התעסוקה, לרבות החסמים להשתלבות ופתרונות אפשריים, נערכו המפגשים והסיורים הבאים: • סיור באזור התעשייה בשגב שלום תוך לימוד תחום שילוב הנשים הבדואיות בעבודה במפעל "עוף עוז". • פגישה עם ראש מנהלת איזור התעשייה שגב שלום, מר חגי אופק ומנהל מפעל עוף עוז • סיור במעון היום ביישוב חורה • פגישה עם מנהלת המעון ומנהל המרכז הקהילתי בו פועל המעון • סיור במשפחתונים ביישוב חורה ופגישה עם מנהלת המשפחתונים בעיר • 'פגישה עם ראש העיר באר שבע, מר רוביק דנילוביץ 118 בנושא תופעת הפוליגמיה בקרב הסגל החינוכי בבתי הספר במגזר הבדואי, וההתמודדות עימה, נערכו פגישות עם הגורמים הבאים: • עו"ד גיא דוד- מנהל אגף משמעת בנציבות שירות המדינה • הגב' עמירה חיים- מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך • ' עו"ד יפית איצקוביץ- הממונה על המשמעת במשרד החינוך א. חינוך . תמונת מצב 1 כפי שצויין בהרחבה בפרק שעסק באיסוף ואיגום מידע, האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה מהאוכלוסייה 60% ,. כלומר19 מהם ילדים וצעירים עד גיל60%- תושבים. כ250,000-כ הבדואית בנגב אמורה להיות מוכרת ושייכת למערכת החינוך. לחינוך ולמערכת החינוך תפקיד מרכזי בהתפתחות ועיצוב האוכלוסייה הצעירה. מבקר עמד על החשיבות של מערכת החינוך הציבורית ביצירת תשתית תרבותית 220המדינה וערכית משותפת ושיוויונית וציין כי החינוך הציבורי הוא אמצעי חיוני והכרחי לקידומם אקונומיות חלשות. -של תלמידים משכבות סוציו עולה כי בשנת 2017221 באוקטובר30 ממסמך שהוכן לקראת ציון יום הנגב בכנסת, ביום תלמידים בדואים תושבי 95,352 ) למדו במערכת החינוך2016/2017( הלימודים תשע"ז תלמידים בגני הילדים 19,000 מכלל הילדים הבדואים בנגב, ובהם64%-הנגב שמהווים כ יסודיים. - תלמידים בבתי הספר היסודיים והעל76,000-וכ מן המסמך עולה מספר מוסדות החינוך המשרתים את אוכלוסיית הבדואים הבדואים בנגב: גני ילדים673 בתי ספר יסודיים94 יסודיים- בתי ספר על41 מוסדות לחינוך מיוחד58 -מתוכם גננות.843 עובדי הוראה ובהם7,593 במסגרות אלה מועסקים מן התלמידים הבדואים לומדים במוסדות חינוך במועצות האזוריות נווה מדבר ואל 30% .קסום, אשר מספקות שירות לאוכלוסייה הבדואית בפזורה 1.7-) העביר משרד החינוך לחינוך הבדואי קרוב ל2015/2016( בשנת הלימודים תשע"ו . ₪ מיליארד .885-897 ', עמ2015 , מאי2013 ולחשבונות שנת הכספים2014 ג לשנת65 מבקר המדינה, דו״ח שנתי220 .30/1012017 , תמונת מצב, מרכז המחקר והמידע, הכנסת- אתי וייסבלאי, חינוך בחברה הבדואית בנגב221 119 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה עוד עולה כי אחת הבעיות הקשות שהחינוך הבדואי מתמודד עימן היא מחסור במבני חינוך ותשתיות פיזיות במבני החינוך הקיימים. על פי משרד החינוך, קיים מחסור חמור כיתות לימוד וכיתות גן ביישובי הבדואים. יצוין כי בתוכנית החומש למגזר 1,200-של כ לא הוקצו תקציבים יעודים לבינוי כיתות בחינוך הבדואי בנגב. 2011-2016 הבדואי בשנים 1.8 הוקצה תקצוב כולל של2017-2021 החלטת הממשלה על תוכנית החומש לשנים לצורך השלמת פערים בתחומי מבני החינוך ולשם השוואת תנאי הלימוד ₪ מיליארד הפיזיים והנגישות של מוסדות החינוך. עוד עולה כי קיים מחסור בגני ילדים ביישובים בפזורה ושיעור נמוך של ילדים בגיל הרך ) 2016-2017( הלומדים בגני ילדים בחינוך הבדואי בנגב, כך שבשנת הלימודים תשע"ז ילדים בני שלוש עד חמש בגני הילדים. 79% למדו רק כמו כן, ממקורות משרד החינוך עולה כי למרות שבשנים האחרונות חל שיפור ניכר בהישגי התלמידים בחינוך הבדואי, עדיין הישגיהם נמוכים מהישגי התלמידים במגזרים אחרים. . תוכניות החומש בתחום החינוך2 2012-2016 א. תוכנית החומש לשנים כפי שכבר תואר בהרחבה בפרק שעוסק בפעילות הממשלתית במבוא לדו״ח בדבר תוכנית לקידום 3708 ' התקבלה החלטת הממשלה מס2011 זה, בספטמבר הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב. בהחלטה מוצגת להשגת המטרות האלה: קידום מצבה הכלכלי 2012-2016 תוכנית חומש לשנים של האוכלוסייה הבדואית בנגב, חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות וחיזוק חיי החברה, הקהילתיות והמנהיגות של האוכלוסייה הבדואית. נקבע כי לשם השגת מטרות אלה יושם דגש על השקעה בנשים ובצעירים, בפרט בתחומי התעסוקה . עוד נקבע 222₪ מיליארד1.263 וההשכלה. התקציב הכולל של התוכנית עמד על בהחלטת הממשלה כי מטה היישום להתיישבות ולפיתוח כלכלי של הבדואים בנגב, שהיה באותה עת שייך למשרד ראש הממשלה, יהיה האחראי למעקב ולבקרה אחר חברתי ושל - עבר תחום הפעולה של הפיתוח הכלכלי2014 יישום התוכנית. בשנת . 223הסדרת התיישבות הבדואים בנגב למשרד החקלאות ופיתוח הכפר , בפרק העוסק בקידום ההשכלה פורטו שישה תחומים:3708 'בהחלטת הממשלה מס 1 1 . תוכנית לשיפור הישגים לימודיים, לצמצום פערים, להרחבת ההתמדה בלימודים ולהשלמת בגרויות – הפעלת תוכניות לצמצום הנשירה, שעות תגבור לתלמידים מתקשים, השלמת בגרויות לנבחני משנה, אבחון ואיתור לקויות ולמידה וליווי תלמידים מאובחנים. .11/9/2011 , תוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית, מיום3708 ' ראו החלטת ממשלה מס222 חברתי והסדרת התיישבות הבדואים בנגב ממשרד-, העברת שטח הפעולה: הפיתוח הכלכלי1146 ראו החלטת ממשלה מ'מ223 .5/1/2014 ראש הממשלה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מיום 120 2 2 . תיכונית ללימודים-מדעי והקמת חטיבה על-שדרוג מערכת החינוך הטכנולוגי טכנולוגיים – הרחבת היקף הפעלתן של תוכניות ללימודים טכנולוגיים ולימודים י"ד, שדרוג מעבדות טכנולוגיות, -לתעודת בגרות, פתיחת מסלולי המשך לכיתות י"ג פתיחת מגמות טכנולוגיות בהלימה לצורכי המשק והכלכלה והרחבת פרויקטים ותוכניות לשילוב תלמידים בתעשייה. 3 3 . חיזוק המצטיינים וקידום המצוינות – הפעלת מרכזים ותוכניות לתלמידים מצטיינים ולעידוד המצוינות. 4 4 . חינוך לקריירה – הפעלת תוכנית לתלמידי כיתות י"ב המתמקדת בהכנת התלמידים לקראת שילוב באקדמיה ובתעסוקה. 5 5 . השלמת השכלה למבוגרים – הפעלת מגוון תוכניות להשלמת השכלה למבוגרים יסודי ועד להשלמת תעודת בגרות.-ובייחוד לנשים, מרמת טרום 6 6 . -פורמלי – תקצוב פעילות בתחום החינוך הבלתי-הרחבת הפעילות בחינוך הבלתי פורמלי והפעלת תוכנית להשלמת השכלה לנוער מנותק מתקציבי משרד ₪ מיליון30-: כ₪ מיליון124.4-בסך הכול הוקצו לתוכניות בתחום החינוך כ כתוספת לתקציב המשרד. חלקו הגדול של התקציב שיועד לתוכנית ₪ מיליון95-החינוך וכ הוקצה לצמצום פערים ולחינוך בלתי פורמלי. תקציבים מצומצמים יותר הוקצו לחינוך טכנולוגי, השלמת השכלה למבוגרים, קידום המצוינות וחינוך לקריירה. בתקציב -מדעי התוכנית לא הוקצו תקציבים לבינוי כיתות גן וכיתות לימוד בבתי ספר. בהחלטה נכתב כי הקמת כיתות גן וכיתות בית ספר תהיה על פי תוכנית החומש המתוכננת לנושא זה לשנים , שתגיע לאישור הממשלה בהחלטה נפרדת. עם זאת, בשל סיום כהונת הממשלה 2012-2016 .224,לא התקבלה תוכנית חומש לבניית כיתות לימוד באותן שנים2012 בסוף שנת את יישום התוכנית ליווה מחקר הערכה של מכון ברוקדייל. בדו״ח סיכום המחקר בנושא החינוך מפורטות היוזמות והפעילויות שהופעלו במסגרת התוכנית בתחום החינוך. החוקרים מנו הישגים בולטים רבים של התוכנית ובהם הפעלת תוכניות חדשות בתחום מניעת נשירה; שיפור הישגי תלמידים וצמצום פערים; שיפור תוכניות ותיקות והרחבת היקף המשתתפים בהן; התמקצעות צוותי הוראה בבתי ספר בתחומי שונים; הגברת מודעות הקהילה להיבטים השונים של החינוך; יצירת שותפויות ואיגום משאבים ברמה הארצית והמקומית ועוד. עם זאת, הוזכרו גם קשיים ואתגרים שהקשו על פעילותה, ובהם חוסר נגישות של הפעילויות לתלמידים הנזקקים להן ובעייתיות בהסעות; מחסור בתשתיות ובמתקנים פיזיים מתאימים; חוסר תיאום בין משרדי ממשלה המפעילים תוכניות לאותה אוכלוסיית יעד ואף בתוך אותו משרד ממשלתי עצמו; קשיים בגיוס כוח אדם איכותי ומקצועי קבוע; גיוס מורים למקצועות הטכנולוגיה ולתלמידים מצטיינים; קשיי תקציב שמנעו הרחבה של חלק מן התוכניות; חולשת הרשויות המקומיות. 30 , תמונת מצב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת- מתוך המסמך שהוכן לדיון בכנסת בנושא חינוך בחברה הבדואית בנגב224 , מרכז2010-2016 . להרחבה ראו תמיר אגמון, תיאור וניתוח תקצוב כיתות לימוד על ידי משרד החינוך בשנים2017 באוקטובר .2017 ביולי9 ,המחקר והמידע של הכנסת 121 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה תרבותיים ייחודיים-נוסף על כך, בדו״ח נמנו אתגרים הנובעים ממאפיינים חברתיים לבדואים, למשל: התנגדות הורים להשתתפות בפעילויות מעורבות של בנים ובנות; התנגדות לאבחוני לקויות למידה וחוסר הערכה לתחומי חינוך שאינם בהכרח הישגיים, הן .225בקרב הורים והן בקרב צוותי הוראה 2262017-2021 ב. תוכנית החומש לשנים , "תוכנית לפיתוח 2397 ' קיבלה הממשלה את החלטת הממשלה מס2017 בראשית שנת ". נקבע כי משרד החקלאות 2017-2021 כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ופיתוח הכפר הוא הגורם הממשלתי האחראי ליישום התוכנית וכי תוקם ועדת היגוי עליונה לתוכנית בהשתתפות מנכ"לי המשרדים השותפים בה או נציגים מטעמם, שתאשר את תוכניות העבודה של המשרדים, תעקוב אחר יישומן ותפעל להסיר חסמים המונעים . הוגדרו ארבעה תחומי ליבה עיקריים 227את המשך יישום התוכנית או מעכבים אותה שבהם תפעל התוכנית, ונקבעו יעדי תוצאה כמותיים ומדידים: חינוך ושירותים חברתיים וקהילתיים, כלכלה ותעסוקה, פיתוח תשתיות והעצמת הרשויות המקומיות. התקציב מיליארד 1.14- לחמש שנים, מתוכו כ₪ מיליארד3.03 הכולל של תוכנית החומש הוא לחינוך ושירותים חברתיים. פרק החינוך בהחלטה המתייחס למערכת החינוך לילדים ₪ :ולבני נוער עוסק בארבעה תחומים עיקריים 1 1 . ,תוכניות חינוך שעיקרן מניעת נשירה, שיפור הישגים, שיפור איכות ההוראה שיפור איכות הלמידה, טיפוח המצוינות של תלמידים בחברה הבדואית בנגב, התמודדות עם אלימות ועידוד בוגרי התיכון הבדואים ללמוד במוסדות אקדמיים ישראליים. 2 2 . .פורמלי-מיזמים משותפים בתחום החינוך הבלתי 3 3 . השלמת פערים מבחינת מבני חינוך ביישובים הבדואיים בנגב, לשם השוואת תנאי הלימודים הפיזיים והנגישות למוסדות החינוך, ובכלל זה: בינוי כיתות חדשות, בינוי גני ילדים, שיפוץ מוסדות חינוך, חידוש מבנים, התאמות להנגשה, תשתיות בית ספריות והצטיידות ובנייה של שני מרכזים לפיתוח סגלי הוראה. 4 4 . .הכשרת מורים מקרב החברה הבדואית בנגב לחמש שנים. ₪ מיליון757 התקציב הכולל שהוקצה לתחומי פעולה אלה הוא בהחלטת הממשלה נקבע כי על משרד החינוך לקבוע יעדי תוצאה ברורים ומוסכמים שיביאו לידי ביטוי את יעדי התוכנית, ובכלל זה צמצום הפערים בתחומי החינוך בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה הישראלית בארבעה תחומים: יונתן אייל, סוזן חסן, מוריה פרנקל ויהודית קניג, התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית225 .2016 ברוקדייל, דצמבר-ג'וינט-, מכון מאיירס3708 דו״ח שני על החלטת הממשלה-בדרום: חינוך . 12/2/2017 , מיום2017-2021 חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב-, תוכנית לפיתוח כלכלי2397 ראו החלטת ממשלה226 . להרחבה ראו את הפרק שעוסק בפעילות הממשלתית במבוא לדו״ח זה227 122 .א. הפחתת שיעורי הנשירה של תלמידי תיכון השייכים לאוכלוסייה הבדואית בנגב ב. העלאת הזכאות לבגרות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. ג. צמצום הפערים בציוני המיצ"ב בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה הישראלית. ד. שיפור איכות ההוראה. לצורך יישום התוכנית נדרש משרד החינוך, בתיאום עם משרד האוצר ומשרד החקלאות, ימים תוכנית לצמצום הפערים ושיפור ההישגים הלימודיים של ילדים ובני 100 לגבש תוך נוער באוכלוסייה הבדואית בנגב בדגש מיוחד על השקעה במצוינות, חינוך הגיל הרך, קידום פורמלי, חינוך טכנולוגי, התמודדות עם נוער בסיכון, הכנה להשתלבות -החינוך הבלתי בשוק התעסוקה וחיזוק השילוב בחיי החברה בישראל. עוד נקבע כי על התוכנית לכלול מענה פרטני לכול רשות מקומית שבה יש יישובים בדואיים בנגב וכי בסיום גיבוש התוכנית ובטרם הקצאת התקציבים לפעילויות השונות, יחל מהלך כולל לשיתוף ראשי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב ולגיוס המנהיגות הבדואית בנגב להצלחתה. נוסף על כך, על משרד החינוך להכין תוכנית ייעודית, בתיאום עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, שעיקרה הכשרת מורים מקרב החברה הבדואית בנגב, אשר תכלול התייחסות לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של סטודנטים להוראה מקרב האוכלוסייה הבדואית. במסגרת תוכנית זו ייקבע יעד לשילובם של מורים מקרב האוכלוסייה הבדואית מן המורים בבתי 80% בנגב שהוכשרו במדינת ישראל, כך שבתום חמש שנים לפחות הספר ביישובי הבדואים בנגב יהיו מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. יתר על כן, בהחלטת משרדי בראשות הרשות לפיתוח ולהתיישבות הבדואים -הממשלה נקבע כי יוקם צוות בין בנגב ובהשתתפות משרד התחבורה, אגף התקציבים במשרד האוצר ובמשרד החינוך, . 228להסרת חסמים לבינוי מוסדות חינוך . המענים שניתנים כיום על ידי משרד החינוך3 אוקטובר3 מתשובה שהתקבלה ממשרד החינוך והועברה למרכז המחקר בכנסת מיום עולה כי בהמשך להחלטת הממשלה הוקמה במשרד החינוך ועדת היגוי בראשות גב' 2017 גילה נגר, המשנה למנכ"ל משרד החינוך. הוועדה הכינה תוכנית פדגוגית מקיפה בהתאם ליעדים ולדגשים שבהחלטת הממשלה בהתבסס על התוכניות והנתונים של תוכנית 2017 החומש הקודמת. התוכנית אושרה על ידי נציגי האוצר והוגשה בחודש ספטמבר . 229לאישור ועדת ההיגוי העליונה של תוכנית החומש יסודי, לחינוך היסודי -התוכנית הפדגוגית שהכין המשרד כוללת תוכניות לחינוך הקדם יסודי ובהן תוכניות להיכרות עם השפה העברית, עידוד קריאה בערבית, -ולחינוך העל 30 , תמונת מצב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת- מתוך המסמך שהוכן לדיון בכנסת בנושא החינוך בחברה הבדואית בנגב228 .21/2/2017 מיום2397 '. להרחבה, ראו החלטת ממשלה מס2017 אוקטובר תמונת מצב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, - מתוך המסמך שהוכן לדיון בכנסת בנושא החינוך בחברה הבדואית בנגב229 .2017 אוקטובר30 123 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה מרכזי מצוינות, תוכניות למניעת נשירה, איתור תלמידים מתקשים וטיפול בהם, צמצום אלימות ובעיות התנהגות בבתי ספר, וכן הגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות באמצעות טיפול ממוקד בתלמידים שחסר להם מקצוע אחד או מתקשים במקצוע אחד הנדרש להשלמת תעודת בגרות ועוד. בנוסף, הוצגה תוכנית ייעודית למנהלי בתי ספר בחינוך הבדואי בנגב. בתוכנית זו נקבעו מדדי תוצאה למערכת החינוך הבדואית בנגב, ובהם: • לפחות בכול שנה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות2% תעודות בגרות – עלייה של מהלומדים בי"ב • לפחות בשנה בשיעור הנשירה במגזר מכלל0.2% נשירת תלמידים – ירידה של לומדים בי"ב מתוך - וירידה בשיעור הלא2021 בשנת1.2% הלומדים עד לשיעור של 2021 בשנת17.59%שכבת הגיל עד ל • מיצ"ב – צמצום הפער בין תלמידים דוברי הערבית בכלל לתלמידים דוברי הערבית נקודות בכול שנה 4-8-בחינוך הבדואי בנגב באנגלית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה ב 2021 עד לביטולו בשנת • בתואר32%-השכלה גבוהה – גידול בשיעור הסטודנטים הבדואים לשנה א' עד ל עד 2021 ראשון. העלאה במספר הסטודנטים הבדואים לתארים מתקדמים בשנת סטודנטים לתואר שלישי.61- סטודנטים לתואר שני ו433-ל במסגרת החלטת הממשלה הוטל כאמור על משרד החינוך להשלים פערים בתחומי המבנים בחינוך ביישובי הבדואים בנגב והשוואת תנאי הלימוד הפיזיים והנגישות למוסדות .2017-2021 בשנים₪ מיליון180-החינוך. לצורך כך הוקצו מיליארד ו . האתגרים עימם מתמודדת החברה הבדואית בתחום הנוער4 א. נשירת תלמידים ממערכת החינוך מבנות ובני הנוער נושרים מבתי הספר של מערכת29% על פי נתוני משרד החינוך, כ שנות 12 אינם מסיימים5,400- בני נוער מתוך שנתון המונה כ1,500 -החינוך, ולמעשה כ ואילו בקרב בנות שיעור זה עומד על 36% -לימוד. שיעור הנשירה בקרב בנים עומד על כ .22% -כ ברוקדייל עולה כי מצב זה נובע ממספר -ג'וינט-על פי דו״ח שהוכן על ידי מכון מאיירס :230גורמים • עוני וקשיי מחייה בסיסית של המשפחות • הזדמנויות תעסוקה הפתוחות בפני תלמידים המדרבנות את התלמידים לעזוב את בתי הספר ולסייע בכלכלת המשפחה • קשיים לימודיים הנובעים לעיתים קרובות מהיעדרויות תכופות יונתן אייל, סוזן חסן, מוריה פרנקל ויהודית קניג, התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית230 .2016 ברוקדייל, דצמבר-ג'וינט-, מכון מאיירס3708 דו״ח שני על החלטת הממשלה-בדרום: חינוך 124 • מחסור במסגרות לתלמידים חלשים • נטייה של הורים שלא להשאיר את ילדיהם בבתי הספר אם אין להם אופק של תעודת בגרות או רכישת מקצוע • מאפיינים תרבותיים, כולל התנגדות מצד חלק מן ההורים ללימוד בנותיהם מחוץ ליישוב ובמסגרת מעורבות לבנים ולבנות • היעדר אכיפה של הרשויות המקומיות בתחום של ביקור סדיר יש לציין כי קבוצת הילדים בכלל אוכלוסיית הבדואים בנגב, שאינם לומדים במסגרות חינוך כוללת שתי קבוצות משנה: • הילדים בגילאים שונים הרשומים למוסדות החינוך בכלל אוכלוסיית הילדים הבדואים תושבי הנגב לעומת אלו שאינם רשומים למוסדות החינוך. קבוצת הילדים שאינם . 231 מכלל הילדים הבדואים בנגב בכול הגילאים11% רשומים מונה • קבוצת הילדים שהיו רשומים ללימודים במסגרת חינוך מוכרת ובמעבר בין שנת מכלל התלמידים הלומדים 29% מונה כ- 232לימודים אחת לשנייה אינם רשומים בה עוד ברוקדייל עולה -ג'וינט-בבתי הספר בפיקוח משרד החינוך. מהדו״ח של מכון מאיירס כי עיקר הנשירה היא במעבר בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה בכיתה ט'. כמו כן, הנשירה בקרב בנים רבה יותר מאשר בקרב בנות. כלומר, בנות בדואיות בנגב נושרות .233בשיעור נמוך יותר מהבנים חשוב לציין כי חלק מן התלמידים שעזבו את מערכת החינוך נרשמו למסגרות לימוד חלופיות, כגון מסגרות להכשרה מקצועית לנוער של משרד העבודה, הרווחה והשירותים . 29%234- אחוז הנשירה עומד על כ2016 החברתיים. מן הנתונים של הלמ"ס עולה כי בשנת שנות לימוד. 12 אינם מסיימים5,400- בני נוער מתוך שנתון המונה כ1,500-כך, כ ב. חוסר מעש בגילאים מוקדמים רבים עולה הקשר בין נשירה ממערכת החינוך לבין התנהגות שולית, בעיקר235מחקרים מבני הנוער שבטיפול היחידות 45%-עבריינות ושימוש באלכוהול ובסמים. נמצא כי כ לקידום נוער, שנשרו מבתי הספר במערכת החינוך הרגילה, היו מעורבים בפלילים בתקופה ) כפי שעולה מנתוני הלמ"ס אשר הוגשו לכנסת ומופיעים בדו״ח המחקר של הכנסת2015-2016( נכון לשנת הלימודים תשע"ו231 .30/10/2017 מיום בשתי קבוצות המשנה איננו עוסקים בתופעה של נשירה סמויה, שבה תלמידים רשומים ללימודים מבחינה פורמלית אך 232 השתתפותם בלימודים אינה סדירה והם עלולים להגיע למצב של ניתוק או עזיבה של מסגרת החינוך לגמרי. להרחבה על תופעת הנשירה הסמויה ראו: אסף וינינגר, נשירה סמויה וביקורים לא סדירים במערכת החינוך, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי .2014 יונתן אייל, סוזן חסן, מוריה פרנקל ויהודית קניג, התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית233 .2016 ברוקדייל, דצמבר-ג'וינט-, מכון מאיירס3708 דו״ח שני על החלטת הממשלה-בדרום: חינוך י"ב' מבתי הספר -' הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים על נשירת תלמידים בדואים המתגוררים במחוז הדרום מכיתות ז234 תשע"ו לשנים הבאות לפי מין, עיבוד מיוחד-שבפיקוח משרד החינוך, ומעבר למסגרות לימוד חלופיות במהלך שנה"ל תשע"ב .2017 שבוצע לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר , מתוך מסמך רקע בנושא: נוער מנותק במגזר הערבי, מרכז 2003 חיים להב, נוער מנותק: התופעה ודרכי ההתמודדות, ירושלים235 .2004 עמי והוגש לוועדה לזכויות הילד, מרץ-מחקר ומידע הכנסת, שהוכן על ידי נעמי מי 125 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה כלשהי. אחוזים אלה גבוהים בהרבה משכיחות המעורבות בפלילים של בני נוער בקרב כלל האוכלוסייה. היעדר מסגרות טיפול, חינוך והכשרה מקצועית בקהילה גורם לתופעות לא רצויות בקרב הצעירים, כגון שוטטות ביישובים בחוסר מעש, המלווה בתחושות קיפוח והתמרמרות . 236כלפי הממסד, אשר מדרדרים אותם בקלות למצבי פשיעה ולהתנהגות עבריינית עדויות על הקשיים איתם מתמודדים בני הנוער והאוכלוסייה הבדואית בהקשר זה נשמעו רבות במהלך עבודת הצוות. עדויות כאלה הובאו על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים בניסיון להסביר את התופעה של נישואין בגיל צעיר, אשר מבטאים צורך להיכנס למסגרת כלשהי. בני הנוער והוריהם, רואים בהקמת תא משפחתי כניסה למסגרת מסודרת של שגרה משפחתית, שתמנע מבני הנוער לעסוק בפעילות שלילית. נישואין בגיל כה צעיר מתקיימים, בדרך כלל, בהליך של שידוכין, כאשר הגבר הצעיר לא באמת בוחר באישתו. פעמים רבות השידוך נעשה בהתחשבות מועטה ברצון הנער או הנערה והעדפת הצרכים החברתיים של המשפחה המורחבת, החמולה או השבט קודמת לצורכי הנער עצמו. פעמים רבות הנישואין האלה הם לאישה שהיא קרובת משפחה. לנישואין בגיל מוקדם, בנסיבות שתוארו לעיל, יש קשר לתופעת הפוליגמיה. מהמחקר מטה, 13 ' במסגרת עבודת הצוות, וכפי שמובא בתרשים מס237שליווה ד"ר חליחל מהלמ"ס עולה כי ככול שגיל הנישואין של הגבר צעיר יותר כך גדלה ההסתברות לכך שיישא אישה 40%- קיימת הסתברות של למעלה מ17 שנייה בעתיד. למשל, עבור גבר הנישא בגיל עבור גבר הנישא 18%-לשאת אישה שנייה בעודו נשוי לאישה הראשונה, וזאת לעומת כ . 30 עבור גבר הנישא לראשונה בגיל12%-; וכ25 לראשונה בגיל , מתוך מסמך רקע בנושא: נוער מנותק במגזר2003 יוסי כורזים,ילדים בסיכון ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב, ירושלים236 . 2004 עמי והוגש לוועדה לזכויות הילד, מרץ-הערבי, מרכז מחקר ומידע הכנסת, שהוכן על ידי נעמי מי להרחבה ראו את הפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע.237 126 הקשר בין גיל הנישואין הראשונים לבין פוליגמיה-13 'תרשים מס 0 10 20 30 40 50 60 70 עד 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 + אחוז הפוליגמיים גיל הגבר בנישואין הראשונים שיעור הגברים הפוליגמיים לפי גיל הנישואין הראשונים של הגברים שיש להם ילדים בשנת2016 . הקשר בין השכלה לבין פוליגמיה5 מבנות ובני הנוער נושרים מבתי הספר29% כפי שצוין לעיל ועל פי נתוני משרד החינוך, כ אינם מסיימים 5,400- בני נוער מתוך שנתון המונה כ1,500 -של מערכת החינוך, ולמעשה כ שנות לימוד. כמו כן, בפני הצוות הוצגו נתונים לפיהם הנשירה מבית הספר מתחילה 12 החל מחטיבת הביניים ומגמת הנשירה מתגברת לאורך שנות הלימודים וכי בנים נושרים בשיעור גבוה יותר מבנות. לנשירה מבית הספר קשר לגיל נישואין בגיל מוקדם ולפוליגמיה. המחקר המקיף שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעבור צוות זה, מצביע באופן ברור כי בממוצע, על פני שנות לימוד, קיימת 12 כלל הגילאים, לאלה הנושרים ממסגרת חינוכית ואינם מסיימים 12 להיות חלק מתא משפחתי פוליגמי בהשוואה לאלה המסיימים20%-הסתברות גבוהה ב שנות לימודים במערכת החינוך עם או בלי תעודת בגרות. שנות לימוד ושהייה במסגרת 12 ניתן לראות בבירור כי הרכיב של סיום14 'בתרשים מס חינוכית כלשהי, משמעותי יותר מאשר רמת החינוך, זכאות לבגרות או לימודים אקדמים. מן המחקר עולה כי לא בכול טווח גילאים ההשפעה של השכלה אקדמית תורמת להסתברות נמוכה יותר לקיום אורח חיים פוליגמי. 127 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה הקשר בין רמת ההשכלה לבין פוליגמיה-14 תרשים 0.2 2.8 14.7 25.6 42.2 - 4.5 13.3 30.7 38.1 0.3 5.6 19.7 34.1 58.5 0.3 8.9 23.5 39.7 63.9 0.6 7.5 16.5 35.7 55.2 0 10 20 30 40 50 60 70 15-29 30-39 40-49 50-59 60 + אחוז גיל הגבר אחוז הגברים שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת לפי גיל ורמת ההשכלה ( האחוז מתוך אותה קבוצת גיל ואותה רמת השכלה , ) מוסלמים במחוז הדרום , 2016 אקדמי על תיכוני לא אקדמי סיום תיכון ( עם או בלי בגרות ) לא סיים תיכון (" נשר ") רמת ההשכלה לא ידועה ב. תעסוקה בחברה הבדואית בנגב מהספרות המקצועית עולה כי האוכלוסייה הבדואית עברה שינויים משמעותיים באורח החיים המתבטא בכך שחלק גדול ממנה השתקע בנגב והפסיק לנדוד ממקום למקום. ירידת הנוודות עודדה חקלאות ועיקר פרנסתם של הבדואים התבססה על רעיית צאן משולבת בגידולי שדה, בעיקר שעורה ודורה. עם זאת, מספר תהליכים מקבילים גרמו לירידת ההכנסות מחקלאות: ירידה כלל עולמית בהכנסות מחקלאות, עיור, איבוד של שטחי מרעה לצאן ועוד. כל אלה הביאו את הבדואים לחיפוש מקורות פרנסה נוספים על החקלאות, אך מיקומם בפריפריה של מדינת ישראל והיעדר תשתיות לתעשייה בעיירות הבדואיות לא אפשרו להם לפתח מקורות חליפיים. תהליך העיור המהיר והמודרניזציה לא הביאו בחשבון את .238השלכותיו על המבנה החברתי והכלכלי של חברה מסורתית זו תרבותיים העוברים על האוכלוסייה הבדואית -התיישבות הקבע והתהליכים החברתיים השנים האחרונות הובילו לקונפליקט מתמשך בין נורמות תרבותיות מסורתיות, 60 -ב .239לבין אורח החיים המערבי אליו הם נחשפים במהלך היומיום לצד כל אלה יש לציין כי גם מצב החינוך משליך על מצב האוכלוסייה הבדואית בתחום התעסוקה ושוק העבודה. מיומנויות חסרות והפיזור של האוכלוסייה בפריפריה הגאוגרפית .2011 , ת'אבת אבו ראס, החברה הבדואית בנגב, תמורות בעידן העיור, יוזמות קרן אברהם238 שימוש במרשם האוכלוסין לעומת אומדני האוכלוסייה כבסיס לחישוב- יפעת שני אבוחצירה, האוכלוסייה הבדווית בישראל239 .2010 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אגף מפקד ודמוגרפיה, מרץ-מדדים דמוגרפים 128 . בסוף240והחברתית של ישראל הביאו למיעוט אפשרויות תעסוקה בקרב החברה הבדואית . 14.4%-26%ֵ241 , עמד שיעור דורשי העבודה על2016 כתוצאה מהמצב הזה, אוכלוסיית הבדואים בנגב היא האוכלוסייה הממוקמת במקום אקונומי בישראל. -האחרון במדרג הסוציו . תעסוקת נשים בחברה הבדואית1 מן הנתונים של הלמ"ס עולה כי שיעור ההשתתפות של גברים בדואים בשוק העבודה . 24%- לעומת שיעור ההשתתפות של הנשים אשר עמד על כ56%- עמד על כ2016 בשנת בהשוואה לגברים בדואים, לנשים ערביות ולנשים יהודיות, הנשים הבדואיות הן תת קבוצה מוחלשת במיוחד. מנתוני שירות התעסוקה עולה כי נשים בדואיות בנגב דורשות 25-65 מהנשים הבדואיות בנגב בגילאים19.5% :לעבוד יותר מאשר כל אוכלוסייה אחרת בקרב האוכלוסייה הכללית. בנוסף, נשים 4.2% לעומת2016 נרשמו כדורשות עבודה בשנת .242בדואיות מרוויחות שכר הנמוך בעשרות אחוזים מהשכר הממוצע בישראל בלבד – ₪ 1,180 ההכנסה הממוצעת החודשית לנפש באוכלוסייה הבדואית עומדת על כשליש מההכנסה החודשית לנפש באוכלוסייה היהודית. . חסמים בכניסה לשוק העבודה2 כלכלית לשנים-בדו״ח של חברת עדליא, אשר הייתה אמונה על הכנת התוכנית החברתית , צוין כי ההשתתפות הנמוכה בכוח העבודה בקרב נשים ערביות בדואיות נובעת 2021-2017 משתי סיבות עיקריות: האחת – החברה הבדואית, כחברה פטריארכלית, מפעילה לחץ על נשים לעבוד ביישובי מגוריהן, ובשל העובדה שביישובים הבדואים אין די מקומות עבודה, רבות נשארות ללא אפשרויות תעסוקה; השנייה – לנשים ערביות בדואיות קשה להשתלב בשוק העבודה במטרופולין באר שבע בשל חסמי שפה, רמת השכלה נמוכה, מחסור .243במעונות ובגני ילדים וחסמים תחבורתיים להלן יוצגו החסמים העיקריים כפי שעלו במהלך עבודת הצוות: חסמים תרבותיים ישנם חסמים תרבותיים המונעים מנשים לצאת לעבודה או מקשים עליהן לעשות זאת. החברה הבדואית המסורתית בדרום מתקשה להסכים ליציאתן של נשים לעבודה מחוץ לגבולות היישוב. בנוסף, החברה המסורתית לא רואה באור חיובי עבודה במשמרות, שכן בנוסף לקשיים הרגילים של עבודות בשעות הלילה, נשים בדואיות נתקלות בהתנגדות .244מצד המשפחה לשהות מחוץ לבית בשעות החשיכה .2017 מיכל אליעזר, הקשר שבין השכלה והכנסה בחברה הבדואית בנגב, המרכז הבינתחומי הרצליה, יולי240 .2017 , מרכז אדוה2016 אטיאס, תמונת מצב חברתית- סבירסקי, קונור241 ,קיום בנגב לשוויון אזרחי- בן פרג'ון, מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב, דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי, פורום דו242 .2018 מרץ .2015 ,'חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, שלב א- עדליא, תוכנית אסטרטגית לקידום כלכלי243 ,מרקר- יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור, מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים, כתבה שפורסמה בדה244 .22/1/2017 129 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה חינוך, השכלה והכשרה מחקרים רבים מצביעים על גורם ההשכלה כגורם מכריע על השתתפותן של נשים בשוק העבודה וקידום מעמדן החברתי. בקרב קבוצות מיעוט, מנגנון זה מועצם וההשכלה .245משמשת ככולי ליציאה ממצב של שוליות חברתית מגדרית ואתנית פערי ההשכלה ההיסטוריים הם גורם מרכזי המסביר את שיעורי התעסוקה העכשוויים של נשים ערביות בדואיות בנגב. נשים אשר זכו לתעודת בגרות ונכנסו למערכת ההשכלה הגבוהה, אינן מתקשות על פי רוב למצוא תעסוקה. רבות מהן מועסקות בשירותים ציבוריים כגון חינוך, רווחה ובריאות, וחלקן מתקדמות לתפקידים פרופסיונליים, לרבות משרות . לעומת זאת, נשים אשר לא זכו להשלים השכלה תיכונית ולא התקדמו למערכת 246ניהול ההשכלה הגבוהה, נתקלות בקושי למצוא לעצמן תעסוקה קבועה בשכר הוגן, ונדחקות לא אחת לעבודה חלקית או זמנית במשלחי יד שאינם מצריכים השכלה או מיומנות מיוחדת. רבות מהן מועסקות במקצועות צווארון כחול כגון בשירותי ניקיון, במפעלי טקסטיל, .247בחקלאות ועוד גם השפה מהווה קושי גדול עבור הנשים. בשל העובדה שאינן מרבות לצאת מן הכפר, בניגוד לגברים, וכך הן אינן נחשפות לשפה העברית. התוצאה היא שהעברית השגורה בפיהן היא ברמה נמוכה משמעותית מזו של נשים ערביות באזורים אחרים בישראל וגם .248מזו של הגברים בדרום מסגרות לגיל הרך הן בעלות חשיבות מכרעת בהתפתחותם של - למסגרות לגיל הרך יש תפקיד כפול פעוטות וילדים והקניית כלים וכישורים בסיסיים שישרתו אותם לאורך כל חייהם; ומאפשרות לנשים, אשר נטל גידול הילדים בדרך כלל מוטל עליהן, לצאת ולהשתלב בשוק העבודה באופן רציף. עבור משפחות מעוטות יכולת, מסגרות חינוך מסובסדות לגיל הרך הן בגדר חובה שתאפשר לשני בני הזוג לצאת לעבודה. בהיעדר נגישות גיאוגרפית ו/ או כלכלית למסגרות לטיפול וחינוך ילדים בגיל הרך, האימהות הן אלה שנאלצות לוותר על השתתפותן בשוק העבודה. כדי לעודד נשים להשתלב בשוק העבודה ובהכשרה מקצועית פועל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להקמתם ופיקוחם של מעונות יום ומשפחתונים. ילדים הנמצאים במסגרות המפוקחות של המשרד זכאים לסבסוד שכר הלימוד שמשתנה על פי ) הילדים בישראל בגילאים %76( מבחני הכנסת הורים. עם זאת, חשוב להדגיש שמרבית נמצאים במסגרות פרטיות לא מפוקחות ולא מסובסדות ורק מעטים נמצאים במעונות 0-3 16% רק2016 יום או משפחתונים מפוקחים. המצב במגזר הערבי קשה אף יותר. בשנת ,בקר- ח'אלד עראר ומוהנד מוסטפא, השכלה גבוהה ותעסוקה בקרב נשים ערביות: חסמים ותמורות. בתוך פ' עזאיזה, ח' אבו245 .2009 ,לזרוביץ', א' גאנם (עורכים). נשים ערביות בישראל: תמונת מצב ומבט לעתיד-ר' הרץ , בתוך: בן פרג'ון, מבט לתעסוקת 2017 ,קווידר, זהות מעמדית בהתהוות: פרופסיונליות פל סטיניות בנגב- סראב אבורביעה246 .2018 קיום בנגב לשוויון אזרחי, מרץ-נשים ערביות בדואיות בנגב, דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, - בן פרג'ון, מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב, דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי, פורום דו247 .2018 מרץ מרקר, - יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור, מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים, כתבה שפורסמה בדה248 .22/1/2017 130 , ביישובים הערביים למדו במסגרות המפוקחות על ידי המדינה0-3 מהילדים בגילאים ביישובים היהודיים. ביישובים הבדואים בנגב המצוקה גדולה אף יותר. 27% לעומת מעונות יום בשישה יישובים בדואיים (חורה, כסייפה, ערערה 12 כך, פועלים כיום בנגב מכלל 2%- ילדים המהווים כ815 -בנגב, רהט, שגב שלום ותל שבע), בהם מטופלים כ ). במעונות היום שיעור 0-3 בגילאים33,000 -הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב (מתוך כ . 35% -הילדים המקבלים סבסוד ממשרד הרווחה הוא כ 1,120 - משפחתונים ביישובים הבדואים בנגב בהם מטופלים כ236 כן, קיימים כיום-כמו בגילאים 33,000 - מכלל הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב (מתוך כ3%-ילדים המהווים כ .60% -). במשפחתונים שיעור הילדים, המקבלים סבסוד ממשרד הרווחה הוא כ0-3 מכאן, עולה כי היצע המסגרות המפוקחות והממומנות ביישובים הבדואים בנגב הוא נמוך 5%-ביחס לביקוש ולפוטנציאל הקיים – ובפועל מטופלים במסגרות מפוקחות רק בכ במעונות היום).2% - במשפחתונים ו3%( 0-3 מהילדים משכבת הגיל ). כך 3 בנוסף על כל אלה, קיים מחסור בצהרונים לילדים בגילאי חינוך חובה (מעל לגיל שהנשים נותרות ללא הסדרים וללא מסגרת חינוכית מתאימה לילדיהן הקטנים אחרי .24913:00 השעה מרכזי תעסוקה ואזורי תעשייה חסם מרכזי ומשמעותי המקשה על שילובן של נשים ערביות בדואיות מהנגב הוא היצע נמוך של מקומות עבודה ביישובים הבדואים או בסמוך להם. העיירות הבדואיות הוקמו ללא תשתיות תעסוקה מספקות, כגון אזורי מסחר או אזורי תעשייה צמודי דופן, ובכך . 250הפכו את רוב האוכלוסייה הבדואית לתלויה במקורות תעסוקה מחוץ ליישובים אלה אזורי התעשייה והמסחר מרוחקים ברובם ממקומות המגורים, אין כמעט משרות בתוך היישובים הבדואים, ועל הנשים להעביר זמן רב בנסיעה אל מקום העבודה וממנו. העובדה שהתחבורה הציבורית חסרה, כפי שיפורט להלן, הופכת פעמים רבות את ההגעה אל מקומות התעסוקה לבלתי אפשרית. יוצא מן הכלל הוא אזור התעשייה עידן הנגב, שהוקם בסמוך לרהט, ואכן הגדיל את מספר הנשים העובדות ביישוב. אזור תעשייה זה הוא דוגמה לדרך שבה ניתן להציע אלטרנטיבות ולפתור חלקית את בעיית התעסוקה של הנשים .251הבדואיות בדרום חסמים תחבורתיים חסם כניסה נוסף לשוק התעסוקה, הקשור באופן הדוק למחסור בשטחי מסחר ותעשייה ביישובים הבדואים, היא תשתית התחבורה הציבורית הירודה. לא זו בלבד שחסרים עסקים מחוללי תעסוקה ביישובים הבדואים, אלא גם אפשרויות התחבורה בתוך היישובים ,מרקר- יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור, מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים, כתבה שפורסמה בדה249 .22/1/2017 ,קיום בנגב לשוויון אזרחי- בן פרג'ון, מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב, דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי, פורום דו250 .2018 מרץ מרקר, - יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור, מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים, כתבה שפורסמה בדה251 .22/1/2017 131 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה הבדואים ומהם לאזורי תעסוקה במרחב מטרופולין באר שבע (שנפתחו רק בשנים האחרונות) עדיין אינם מספקים. בעוד שבעיירות המתוכננות התחבורה הבינעירונית מוכרים התחבורה -נמצאת במגמת שיפור, ברוב הכפרים המוכרים ובכול היישובים הבלתי הציבורית לא קיימת ושלל חסמים מונעים את הרחבת פעילותה. היישובים הבדואים תוכננו ללא מקורות תעסוקה פנימיים, ועל כן, תחבורה ציבורית נגישה ומתואמת היא קריטית להשתלבות והתמדה בשוק העבודה. הנפגעות העיקריות מתשתית תחבורתית אקונומי נמוך, שבאין רכב פרטי ניידותן למקומות עסוקה -לקויה הן נשים ממעמד סוציו תלויה בתחבורה ציבורית. במציאות בה תחבורה ציבורית החלה רק בשנים האחרונות מוכרים, חסם משמעותי -בעיירות המתוכננות וכמעט לא קיימת בכפרים המוכרים והבלתי .252זה ימשיך להיות מכשול לכניסתן של נשים ערביות בדואיות לשוק העבודה ד"ר יאסר חוג'יראת הוא מנכ"ל מנכ"ל "אלפנאר" (ארגון לקידום תעסוקת ערבים בישראל). מחמוד אלעמור הוא מנכ"ל החברה הכלכלית בעיר רהט, אשר הקים וניהל את מרכזי ריאן לתעסוקה לחברה הבדואית בכול אזור הדרום עד לאחרונה, ומכהן כחבר בצוות המשנה, המדינה מקדמת תעסוקה של נשים בדואיות במגוון פרוייקטים,תוכניות בין היתר באמצעות הפעלת מרכזי ההכוון התעסוקתי "ריאן". זהו פרויקט והי תוכנית ארצית בניהול והובלת זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובשותפות עם המשרד לשוויון חברתי, המשרד לפיתוח אזורי, המשרד לענייני ירושלים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ועם ג'וינט ישראל. חלק לא קטן מהפעילות של המרכזים מתנהלת בתוך הקהילה לשינוי תודעתי תרבותי. מתקיימות הרצאות, פעילויות וסדנאות, שנועדו לקדם את רעיון תעסוקת הנשים בקרב כל חברי הקהילה תוך העצמת הנשים. בנוסף לעבודה על שינוי עמוק ברבדים החברתיים והתרבותיים, מתקיימות במסגרת התוכנית הכשרות רכות, בתחומים כמו שיפור השפה העברית, העצמה אישית וסיוע לקראת ראיונות העבודה. בתוכנית גם יוזמות להפעלות של הכשרות ייעודיות לענפי תעסוקה המתאימים לנשים ולצרכים שלהן ובמקביל הידוק הקשר עם המעסיקים במטרה להתאים לנשים מקומות עבודה גם בהיבט שעות הפעילות. לעתים, פעילות זו כוללת גם מה שמקל על - תיאום הסעה מסודרת למקום העבודה, במקום נסיעה בתחבורה ציבורית .253גורמים שמרניים בקהילה הבדואית לקבל את עצם היציאה לעבודה חברתי -חשוב לציין כי בעשור האחרון חל שינוי במדיניות הממשלה ביחס לפיתוח כלכלי עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב, מתוך הבנה שפיתוח כלכלי של החברה הבדואית הוא הכרחי גם לפיתוח החברה הישראלית כולה. שינוי המדיניות בא לידי ביטוי בתוכניות חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב בין השנים -החומש שייחדה המדינה לפיתוח כלכלי . התוכניות הוצגו 2397- ו3708 במסגרת החלטות ממשלה2017-2021 ובין השנים2012-2016 .בהרחבה בפרק המבוא שעסק בפעילות הממשלתית לפיתוח האוכלוסייה הבדואית בדרום ,קיום בנגב לשוויון אזרחי- בן פרג'ון, מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב, דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי, פורום דו252 .2018 מרץ מרקר, - יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור, מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים, כתבה שפורסמה בדה253 .22/1/2017 132 . הקשר בין מעמד האישה הבדואית ועצמאותה הכלכלית לבין אופיו של התא המשפחתי3 ,כפי שעלה בפרקים השונים העוסקים במעמד האישה ובתעסוקת נשים בדו״ח זה המודרניזציה גרמה לכך שהתפקיד המסורתי של האישה הבדואית אינו נדרש עוד משום שהמעבר ליישובי הקבע והשינויים באורח החיים פגעו בתפקידיה המסורתיים ורוקנו אותם . המחזיקים בעמדה זו סבורים כי המעבר לכלכלה של משכורות, ביטול תפקידן 254מתוכן והמבנה - שבעטיו הפכו הנשים מיוצרות לצורכות- המסורתי של הנשים כרועות צאן הפיזי של יישובי הקבע הבדואים, גרמו לתלות כלכלית וחברתית של הנשים הבדואיות . 255והגבלת ניידותן. כל אלה גרמו לתחושת משבר זהות עמוק וחוסר הערכה עצמית כי האישה הבדואית זקוקה לסיוע במעבר 256לאור זאת, יש הסכמה של אנשי המקצוע ממצב של חוסר אונים וחוסר ערך למצב של תחושת יכולת, שליטה יחסית בחיים, בגורל . תהליך ההעצמה מכוון לשנות 257ובסביבה. תהליך זה מוגדר כ"העצמה" בספרות המקצועית שלושה ממדים של מצב חברתי: לחולל שינוי בתחושה וביכולת של אנשים ; לחולל שינוי קהילתי חברתי של הקהילה אליה שייכים אותם אנשים; ועשייה מקצועית לשינוי תפקודי . 258וארגוני במצב הקיים השקעת משאבים בחינוך ותעסוקת נשים יביאו ללא ספק להעלאת מעמדן והעצמתן בקרב הסובבים אותן. ממכלול העדויות שהובאו בפני הצוות עולה באופן ברור כי ככול שהאישה היא דומיננטית ויש לה תפקיד משמעותי בתא המשפחתי, כך פוחת הסיכוי שבעלה יישא אישה נוספת. על כן, העצמת האישה היא הכרחית למניעת התפתחות תא משפחתי פוליגמי. להלן הממצאים והמלצות צוות המשנה בתחום החינוך והתעסוקה: צמצום הנשירה מבתי הספר כפי שצויין בהרחבה בפרק זה, לנשירה של נערים ונערות ממסגרות החינוך השלכות רבות וחלקן ישירות על תופעת הפוליגמיה. על פי המחקר של הלמ"ס, צמצום הנשירה יוביל לשינוי משמעותי בהיקף הפוליגמיה. . על כן, הצוות ממליץ על בניית תוכניות משמעותיות אשר יתמקדו בצמצום 1 הנשירה ממסגרות חינוכיות והצבת יעדים מאתגרים של העלאת אחוז בני שנים. 12 הנוער (נערים ונערות) הנשאר במסגרות חינוכיות במשך . להרחבה ראו את הפרק שעוסק בחברה הבדואית ובמעמד האישה הבדואית254 ב; פנסטר, תכנון ופיתוח1995 -א ו1995 , טל סיגל, האישה הבדואית בנגב בעידן של תמורות, מרכז לימודי ע"ש אל"מ ג'ו אלון255 ; בתוך דו״ח המוסד לביטוח2002 , ;אחמד קאסם, פורצות דרך, משלמות מחיר1995 ,בישובי הבדואים על פי ג'נדר ומרחב, מבנים .2005 ,לאומי בנושא העצמת נשים בדואיות בנגב, מאת מירי מונק על פי הגישה הטיפולית בעבודה הקהילתית. להרחבה ראו: אלישבע סדן, העצמה ותכנון קהילתי: תיאוריה ופרקטיקה של 256 .2002 ,פתרונות חברתיים ואנושיים, רעננה: הקיבוץ המאוחד .2005 , מירי מונק, דו״ח המוסד לביטוח לאומי בנושא העצמת נשים בדואיות בנגב257 .2002 , אלישבע סדן, העצמה ותכנון קהילתי: תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות חברתיים ואנושיים, רעננה: הקיבוץ המאוחד258 133 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה הרחבת מסגרות ההכשרה המקצועית לנוער בהמשך לאמור לעיל, הצוות סבור כי המסגרות העיוניות אינן חזות הכל. היעדר מסגרות חלופיות למסגרות העיוניות אף הוא מקשה על מניעת נשירה, בעוד שפיתוח והרחבת מסגרות חלופיות העונות על הצרכים של בנות ובני הנוער הבדואים, יכולים להיות מוקד משיכה משמעותי יותר. מסגרות חלופיות יעניקו תועלת רבה יותר לבני הנוער וגם יתרמו לפיתוח הכלכלי של החברה הבדואית כולה. - במהלך עבודת הצוות, עלה כי משרד החינוך מפעיל, בנוסף למסגרת הממלכתית עיונית, ארבעה מרכזי חינוך טכנולוגיים (מח"טים) עבור בנות ובני הנוער הבדואים בדרום, במחנה נתן, אל סאייד, רהט וערוער, אליהם מגיעים תלמידים הנושרים ממערכת החינוך - בנים וכ350 - תלמידות ותלמידים בלבד (כ400-הממלכתית. במסגרות אלה לומדים כ הנערות והנערים בגילאי תיכון אשר ממערכת החינוך 4,500 מתוך9%- בנות) שהם כ50 .)העיונית התלמידים לומדים לימודי מקצוע במגמות מכונאות רכב ותחזוקת מערכות מכניות בעוד הבנות לומדות במגמות קוסמטיקה, עיצוב שיער וחינוך לגיל הרך. בתום הלימודים, שנות 12 התלמידות והתלמידים זכאים לתעודת הסמכה מקצועית, לתעודת גמר ולאישור לימוד. בעת לימודיהם, התלמידים משולבים ומתנדבים בתעשייה עצמה במסגרת תהליך ההכשרה המקצועית המעשית. בנוסף על כך, עלה כי זרוע התעסוקה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מפעילה שלוש מסגרות להכשרה מקצועית עבור בנות ובני החברה הבדואית בנגב. כיום ישנם שלושה בתי ספר מקצועיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רהט, חורה ושגב שלום. יש לציין כי רוב מגמות הלימוד - ביישובים הבדואים בנגב בנות 190 - תלמידים בדואים בנגב (מתוכם כ1,100 -מיועדות לבנים, ובמסגרתם לומדים כ הנערות והנערים 4,500 מתוך24%-בלבד) במגוון תחומי הכשרה מקצועיים. אלה הם כ בגילאי תיכון שנשרו ממערכת החינוך העיונית. מערכת בתי הספר להכשרה מקצועית לנוער מאפשרת לתלמידים לרכוש מקצוע תוך התנסות בעולם טכנולוגי מתעדכן. המגמות המקצועיות במסגרת בתי הספר להכשרה מקצועית, משלבות לימודים עיוניים ומעשיים לצד התנסות בעבודה בשכר במפעלי תעשייה בעלי טכנולוגיות מתקדמות ביותר ובליווי חונך מהמפעל. בין מגוון המקצועות ניתן ללמוד מערכות תכנון וייצור באמצעות מחשב, חשמלאי מוסמך, מסגרות מבנים (התמחות), אוטוטק/ אוטוטרוניקה, עיצוב שיער, ניהול מערכות משרד, איפור אומנותי, קירור ומיזוג אוויר, חשמל מעשי, טכנולוגיות עץ ורהיטים ועוד. יצוין, כי הלימודים מתקיימים בכיתות קטנות בחלוקה לכיתות ייעודיות לבנים ובנות בנפרד, עם יחסי אישי, ליווי ותמיכה כולל יועצים חינוכיים ופסיכולוגים. התלמידים שעמדו בהצלחה בבחינות בתום לימודיהם, זכאים לתודת הסמכה מקצועית, שנות לימוד.12 לתעודת גמר ולאישור 134 בתי הספר להכשרה מקצועית נועדו בין היתר לתת מענה למחסור במרכזי החינוך הטכנולוגיים ביישובים הבדואים בנגב, המופעלים על ידי משרד החינוך. בנוסף, נועדו לתת עיונית, כפי שתואר בהרחבה -מענה לתלמידים רבים שנושרים מהמערכת הממלכתית לעיל. אלה זקוקים למסגרת חלופית, שתספק להם בסיס להכשרה מקצועית, למידת מקצוע וליווי אישי, ובעיקר תרחיק אותם מן ההשלכות השליליות של חוסר המעש בגיל -ההתבגרות כגון התחברות לנוער שוליים, הסתבכות בפשיעה וכן הקדמת גיל הנישואין שלו קשר ישיר לפוליגמיה. הצוות מצא כי הביקוש של בני הנוער ומשפחותיהם למסגרות אלה גובר עם השנים לנוכח היתרונות של המוסדות והתאמתם לאופי התעסוקתי של בני הנוער. רמת הביקוש בקרב בני הנוער הבדואים עולה על ההיצע. על כן, הצוות ממליץ על: . הקמת בתי ספר להכשרה מקצועית ומרכזי חינוך טכנולוגיים נוספים 2 לאור הביקוש הקיים ביישובים הבדואים- בהתאם לביקוש ולפיזור הגיאוגרפי בנגב לבתי ספר להכשרה מקצועית, מוצע להקים שלושה בתי ספר נוספים להכשרה מקצועית, הראשון בפארק התעשייה עידן הנגב, ובהתאמה למפעלים שבו, והנוספים ביישובים ערערה בנגב וחורה בצמוד לאזורי התעשייה הקיימים, באופן הנותן מענה גם לבנות הנוער המבקשות ללמוד במסגרות הנ"ל. בדומה, יש לבחון הקמת מרכזי חינוך טכנולוגיים נוספים או הרחבה של מסגרות קיימות. כמו כן, יש לבצע מעקב אחר שיעורי קבלת תעודות ההסמכה המקצועיות מהמוסדות ואת שיעורי ההשמה בשוק העבודה לאחר סיום הלימודים. אחת לשלוש שנים יש לקיים בחינה של - . התאמת המקצועות לביקוש בשוק3 הביקוש בשוק התעסוקה ולהתאים ולעדכן את המקצועות הנלמדים לדרישות השוק, כך שבוגרי בתי הספר להכשרה מקצועית ומרכזי החינוך הטכנולוגיים יהיו המענה לביקוש למקצועות הספציפיים בשוק. ממשק עבודה שוטף בין משרד החינוך ולבין זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הצוות מצא כי לא קיים ממשק עבודה בין משרד החינוך לבין משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בכול הקשור למערכות החינוך המקצועיות. במשרד החינוך רשומים תלמידים אשר מתקשים להמשיך וללמוד במערכת החינוך הרגילה, וכך נמצאים מספר שנים בתהליך של נשירה הדרגתי. אלה, לרוב לא מודעים לאפשרות שקיימות מסגרות אחרות, שיכולות להתאים להם, שהן באחריות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. במצב דברים זה, לתלמידים ולהוריהם לא ניתן מספיק ידע והם אינם מקבלים כלים שיאפשרו להם לבחור את המסגרת האולטימטיבית בעבורם. 135 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה ,. על כן, הצוות ממליץ על הקמת צוות משותף למשרד החינוך ומשרד העבודה4 ,הרווחה והשירותים החברתיים, שיבחן ממשק עבודה לקליטת התלמידים במערכת בתי - בנות ובנים בסיכון לנשירה מבתי הספר של משרד החינוך הספר המקצועיים של זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. תגבור תוכנית הלימודים בנושא חיי משפחה על אף שהנתונים מצביעים על תהליך מתון של ירידה בהיקף הפוליגמיה בחברה הבדואית בדרום, עדיין מדובר בתופעה הנתפסת כנורמטיבית, הן ביישובי הפזורה והן ביישובי הקבע, וזאת בניגוד לתהליכים חברתיים בקרב האוכלוסייה הבדואית בצפון והאוכלוסייה המוסלמית הכללית בישראל. נורמות אלה מקבלות חיזוק מעובדים רבים במערכת החינוך, בשלטון המקומי ואף נציגי החברה הבדואית בכנסת ישראל, המהווים מודל לחיקוי עבור ילדים ובני נוער. על מנת לחולל שינוי, יש חשיבות רבה לשינוי תודעה בקרב הצעירים .259 במסגרת המערכת החינוכית- בקשר לתופעה והשלכותיה על כן, הצוות ממליץ על: , משרד החינוך 260. תוכנית חינוך לחיי משפחה – בהתאם להחלטת הממשלה5 גילאית העוסקת באורחות חיי משפחה בחברה-בנה תוכנית חינוכית רב הבדואית אשר מורכבת ממספר מערכים שונים המתאימים לגילאים השונים ולשלבי ההתפתחות השונים של הילדים ובני הנוער. התוכנית בנויה על בסיס שלושה מרכיבי ליבה בהיבטים של הכנה לחיי משפחה: כבוד ויחסים בין המינים, פיתוח חוזקות וכישורי התמודדות וחינוך לקריירה. התכנים המוצעים .261ישולבו בתוכנית "כישורי חיים" של משרד החינוך משרד החינוך יישם את התוכנית החל משלב מסגרות הגיל הרך (מעונות יום ומשפחתונים) וגן החובה בה התוכנית היא תוכנית בחירה, אך הצוות ממליץ כי בשלב חטיבות הביניים והתיכון יש לקיים את השיעורים במסגרת לימודי חובה. עד כה לא ברור מי הגורם המקצועי, בתוך משרד החינוך שיעביר את התוכנית, שכן יש התנגדות בקרב מנהלים ומורים (שחלקם נשואים ליותר מאישה אחת) להעברת התכנים. לאחר הכרעה בסוגיה זו, יש לפתח בעזרת נציגים בני החברה הבדואית, תוכנית הכשרה לאנשי המקצוע שעתידים להעביר את התוכנית בבית הספר, בדגש על הרגישות התרבותית. . להרחבה בנושא זה ראו את הפרק שעוסק בדין השרעי ובית הדין השרעי, בהמשך259 .2 בעניין התמודדות עם תופעת הפוליגמיה, סעיף29.01.2017 מיום2345 החלטת ממשלה מספר260 .' ראו נספח יב261 136 ,. תוכנית אירוח תלמידים – הצוות מצא כי בני הנוער הבדואיים בדרום6 נמצאים בשטח סגור ומבודד יחסית, וכן בהסתגרות תרבותית, וחשיפה מועטה לסגנונות ואורחות חיים שונים ולקיומם של תאים משפחתיים מוסלמים שאינם פוליגמיים. על כן, הצוות ממליץ לקיים תוכניות חילופי תלמידים, עבור כיתות שלמות או תלמידים בודדים, בכול פעם, במסגרתם תלמידים מהדרום יתארחו בבתי ספר מהמגזר הבדואי ו/או הערבי בצפון הארץ ובבתי תלמידים למשך מספר ימים. בנוסף, יש לקיים פרויקטים משותפים עם מוסדות מהאוכלוסייה היהודית בגילאי חטיבת ביניים ומעלה. כל זאת, על מנת להגביר את החשיפה של בנות ובני הנוער הבדואיים להשקפות עולם שונות ונורמות חיים של משפחות מוסלמיות בפרט ושל משפחות ישראליות בכלל. התמודדות עם נושאי משרה פוליגמיים במערכת החינוך כפי שתואר לעיל, ישנם עובדי מדינה ורשויות ציבוריות נוספות הנשואים ליותר מאישה עובדים) לרבות חברים בסגל חינוך 300 -אחת ורבים מהם עובדים במערכת החינוך (כ . 262בבתי הספר, כגון מורים, מנהלי בתי ספר ויועצים, ובהנהלת ופיקוח המחוז עובדים אלה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין הם מודלים לחיקוי של התלמידים במערכת החינוך ומעניקים לגיטימציה לאורח החיים הפוליגמי. בנוסף, אינם יכולים ואף אינם נכונים להיות שותפים להטמעת נורמות הנוגדות את אורח חייהם. למרות הבעייתיות העולה ממצב זה, בשירות המדינה בכלל ובמשרד החינוך בפרט לא ננקטו פעולות וצעדים למיגור התופעה בקרב עובדי המגזר הציבורי וזאת בעיקר בשל היעדר כלים משפטיים ומשמעתיים מתאימים להתמודדות עם התופעה והיעדר מדיניות .263ברורה בהקשר זה בהמשך להמלצה בתחום זה המופיעה בפרק איסוף ואיגום מידע, הצוות סבור כי בשל חשיבות תפקידו של איש חינוך בחייהם ובתהליך התפתחותם של ילדים רבים הנושאים עיניהם אליו, אין מקום לקבל עובדים פוליגמיים חדשים למערכת החינוך. בדומה לכך, נראה גם כי אין מקום לקידומם של עובדי מערכת חינוך פוליגמיים המתמודדים למשרות בכירות יותר במערכת החינוך כגון ניהול חינוכי ופיקוח. . על כן, הצוות ממליץ כי משרד החינוך יפעל ביתר שאת על מנת לצמצם 7 את מספר עובדיו ועובדים אחרים שתחת פיקוחו, הפוליגמיים, על ידי הנחיית , והן כוללות העברת מידע 264עובדיו ומנהליו בהתאם להמלצות שהובאו לעיל לגורמי אכיפת החוק, ככול שמדובר בעובד מערכת החינוך העובר על החוק ונושא אישה נוספת. . להרחבה ראו את הפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע262 . שם263 .14-16 ' שם, המלצות מס264 137 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה בתוך כך, הצוות ממליץ כי מנכ"ל משרד החינוך, יפעל בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה ויפרסם חוזר ייעודי למנהלים השונים היושבים בוועדות המכרזים וועדות האיתור המנחה אותם לשקול במערך השיקולים לקבלת עובד את היותו פוליגמי. במידה שנבחר, יש לנמק מדוע הוא נבחר לתפקיד למרות זאת.- מסוים העלאת שיעור המורים הרוכשים את השכלתם הגבוהה בישראל במהלך עבודת הצוות התברר כי חלק ניכר מאנשי החינוך במגזר הבדואי רוכשים את השכלתם האקדמית מחוץ לגבולות המדינה בין היתר גם ברשות הפלסטינית, בעיקר באוניברסיטת חברון והאוניברסיטה האמריקאית בג'נין. בעשור האחרון, התופעה התגברה בקרב הבדואים תושבי הנגב היוצאים ללמוד באוניברסיטת חברון הסמוכה ליישובי .265הבדואים בנגב סטודנטים בדואים ישראלים מהנגב לומדים 2,000 לבין1,500 האומדנים מעריכים כי בין מדי שנה באוניברסיטת חברון. עיקר המיקוד של סטודנטים אלה הם תחומי לימודי דת ואסלאם (אותם לא ניתן ללמוד בהרחבה במוסדות להשכלה גבוהה בנגב), - השריעה חינוך והוראה. לדוגמא, הנתונים הקיימים אודות התפלגות הסטודנטים הישראליים נוספים בחוג ללימודי 30%- בפקולטה לחינוך וכ63%-באוניברסיטת חברון מעידים על כ השריעה. .2018 , מרכז תמר, תופעת הלימודים ברשות הפלסטינית: המקרה של הבדואים בנגב265 138 את מספר הסטודנטים הגדול ניתן לייחס בעיקר להיעדר מסגרת ייעודית לאוכלוסייה הבדואית, על כלל מאפייניה, ולפערים הגדולים המפרידים בין נתוני בוגרי מערכת החינוך במגזר הבדואי לבין רף הקבלה הגבוה של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. הלימודים ברשות הפלסטינית חושפים את הסטודנטים הישראלים לתכנים, עולמות ותרבויות שהם אינם חשופים אליהם בישראל. לעיתים, יש בתכנים אלה על מנת להגביר את הרגשות האנטי ישראליים ולהחליש את תחושת השייכות למדינת ישראל, ולרצון להשתלב בה, דבר אשר מגביר את ההסתגרות החברתית של האוכלוסייה הבדואית ומחזק נורמות מקומיות כגון הלגיטימציה לפוליגמיה. בנוסף על כך, בוגרים אלה, לומדים במשך שנים בצורה אינטנסיבית במוסדות ההשכלה הגבוהה הפלסטיניים ויוצרים פערים רבים ביחס לבוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה הישראליים בתחומים מקצועיים שונים, לרבות השליטה בשפה העברית. כל אלה גורמים להחלשת מערכת החינוך הבדואית בדרום. בנוסף לכך, במסגרת עבודת הצוות הובאו עדויות רבות הקושרות את תופעת הלימודים ברשות הפלסטינית לתופעת הנישואין לנשים פלסטיניות כנשים שניות בשל ההזדמנות למצוא אישה שנייה בתשלום מוהר זול. כמו כן, נשמעו עדויות עלהתפתחות נורמה ידועה בשנים האחרונות של נישואין ליותר מאישה אחת בשני משקי בית נפרדים. רבים מהנשואים לנשים פלסטיניות מנהלים משק בית אחד בשטחי ישראל עם האישה ישראלית ומשק בית אחר בשטחי הרשות הפלסטינית עם האישה הפלסטינית. -הבדואית לנורמה זו ניתן לייחס השלכות קשות יותר על בני המשפחה החיים בתא משפחתי זה, שכן האב מחלק את חייו בין שני אזורים גיאוגרפיים שונים. על כן הצוות ממליץ על: . בחינת חלופה מתאימה לרכישת השכלה גבוהה לצעירים בדואים בנגב – 8 סוגייה זו נבחנה על ידי2397 ידוע לצוות כי במסגרת החלטת הממשלה ועדה מקצועית שמנתה חברים בהובלת הות"ת. כמו כן, הובאו בפני הצוות הנימוקים המקצועיים עליהם מושתת החלטת הוועדה. בבסיס ההחלטה שלא להקים מוסד להשכלה גבוהה ייעודי לחברה הבדואית בדרום עמדו שיקולים מקצועיים ו"החתירה לשילוב הסטודנטים הבדואים בנגב במערכת האקדמית המתוקצבת הקיימת ובתוכניות הרגילות של כלל הסטודנטים, תוך פתיחת שערים ומתן מענה רלבנטי לצרכיהם הייחודיים ומבלי להתפשר על האיכות . יחד עם זאת, הצוות סבור כי על רקע המצב הקיים המתואר 266"האקדמית לעיל, בו אלפי סטודנטים נוסעים מדי יום לשטחי הרשות הפלסטינית לרכוש את השכלתם האקדמית, וההפרדה שקיימת ממילא במצב הקיים כיום, בין הסטודנטים הבדואים אשר בוחרים ללמוד בשטחי הרשות הפלסטינית לבין שאר הסטודנטים הישראלים הרוכשים השכלתם במוסדות להשכלה למזכירת הכנסת על ידי שר החינוך, חבר הכנסת נפתלי בנט ושר החקלאות ופיתוח9.5.2018 מתוך מסמך שהוגש לכנסת ביום266 ,.הכפר, חבר הכנסת אורי אריאל 139 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה .גבוהה בארץ, יש מקום לבחון חלופה מתאימה לסטודנטים הבדואים בנגב הצוות סבור כי יש להתייחס לתופעה הקיימת כיום של רכישת השכלה אקדמית, בעיקר בתחום החינוך, במוסדות פלסטינים, כאל איום אסטרטגי על מצב ההוראה ביישובי הבדואיים בדרום. העדוית הרבות והנתונים המדאיגים שאליהם נחשף הצוות מהווים דגל אדום, ועל כל הגורמים המקצועיים בתחום לערוך חשיבה מחודשת על ההשלכות שמצב זה עלול לגרור על תחומי חיים נוספים, מלבד הפוליגמיה. הצוות סבור כי על הבחינה המחודשת של הנושא לכלול התייחסות משמעותית למנגנון תמריצים שימשוך את הסטודנטים לרישום במוסדות הישראלים והעדפתם על פני המוסדות הפלסטיניים. חיזוק השליטה בשפה העברית בדגש על השפה העברית המדוברת החל משלב הגיל הרך במסגרת הדיונים ואיסוף הנתונים הצוות נחשף לנתונים הבאים בתחום השפה העברית בקרב בני בנות החברה הבדואית: האוכלוסייה הבדואית מציגה את הציונים 267, ועל פי מבחני וסקרי ראמ"ה2016 נכון לשנת הנמוכים ביותר ביחס לכול האוכלוסיות דוברות השפה הערבית (מגזר בדואי, דרוזי וערבי) בכול המדדים הנמדדים – ממוצע הציונים במבחני השפה, תפיסת החשיבות של לימוד השפה, ההנאה והעניין מלימודי השפה, השימוש בשפה ועוד. בהמשך לכך, עלו מספר רב של עדויות מקרב בני דור ההורים של בני הנוער הלומדים כיום במערכות החינוך, כי כניסת תחנות הטלוויזיה הערביות בלוויין, הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות, השפיעו רבות על המוטיבציה של בני הנוער ללמוד עברית ועל ידיעת ושימוש בשפה. בעידן שקדם לתכני התקשורת הרחבים בשפה הערבית בני הנוער בפרט והאוכלוסייה הבדואי בכלל היו חשופים לשפה העברית, בין אם מרצון ובין אם בהכרח, בבואה לצפות בתכנים בידוריים וחדשותיים בטלוויזיה ובערוצי התקשורת הנוספים. כיום ניתן לרכוש את אותם התכנים בשפה הערבית, ללא כל מאמץ מיוחד. כך עולה, כי עם העלייה בהיצע התכנים הבידוריים בשפה הערבית, ישנה ירידה בחשיפה לשפה העברית וביכולת השימוש בה. נתונים אודות היחס להשפה העברית שנאספו באמצעות מבחני הרשות הארצית למדידה 15- תרשים . לקוח מתוך הצגת תוכנית משרד החינוך לשיפור שליטת תלמידי החברה 2016 )ולהערכה בחינוך (ראמ"ה הערבית בשפה העברית הדבורה – "עברית על הרצף". .2016 ) מבחן הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה267 140 .היעדר הידיעה והשימוש בשפה העברית משפיע על בני הנוער הבדואיים בתחומים רבים ראשית, אי ידיעת השפה העברית מהווה מכשול בפני התלמידים הבדואיים המחזיקים תעודת בגרות איכותית, מאחר שלימודי ההשכלה הגבוהה בישראל, בכול התחומים, הם בשפה העברית. ללא ידיעת השפה, התלמידים הבדואים אינם יכולים ללמוד ו/או להצליח תיכוניות (כגון -במוסדות הישראליים להשכלה גבוהה. כמו כן, השלמת הידע במסגרות על מכינה קדם אקדמית וקורסים פרטיים) עלותו גבוהה מאוד. גם במידה שהתלמיד זכאי לסבסוד מגופים ממשלתיים, הזמן הרב הנדרש עבור לימודי מכינת עברית או קורסי הכנה ייעודיים, כרוך בעלות גבוהה נוספת. שנית, אי ידיעת השפה העברית היא מכשול עבור התלמיד הבדואי המבקש לצאת לשוק העבודה. אי ידיעת השפה העברית מקשה על התלמידות והתלמידים הבדואים השואפים לאופק תעסוקתי בטוח ורווחי יותר, כפי שניתן לראות בנתוני השכר. מעבר ליכולות המקצועיות ולערכים המוספים בתחומים הרלוונטיים לשוק, השפה העברית היא תנאי הכרחי ליציאה לשוק התעסוקה בישראל, המתנהל ברובו המוחלט בשפה העברית בכול רחבי הארץ. 141 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה טבלה זו היא תוצר המחקר "טיפוח ומיצוי ההון האנושי בישראל מערכת החינוך כמנוע חברתי של החברה הערבית" הנקרא-לשילוב כלכלי שנערך בשנת )http://www.pmo.gov.il/SiteCollectionDocuments/klkala/aravi301215.pdf( במסגרת עבודת המועצה הלאומית לכלכלה, משרד החינוך והרשות לפיתוח כלכלי2015 ,של מיעוטים במשרד לשוויון חברתי שלישית, במסגרת עבודת הצוות עלו עדויות לכך שבשל קשיים בשפה העברית, האישה הבדואית תלויה למעשה באופן מוחלט בגבר, שעל פי רוב, בין אם בשל עבודתו ובין אם בשל הממשק שלו עם אוכלוסייה מגוונת, הוא בקיא יותר בשפה העברית באופן שמאפשר לו לשוחח עם נותני שירות בשפה העברית. דוגמה לעדויות הללו הן הצורך בגבר בבירור רכיבי וסעיפי שכר ובכך לערב את הגבר במשכורתה של האישה הבדואית, בין אם מרצון ובין אם לא. תחת ההנחה שככול שאישה הופכת לתלויה יותר ויותר בבעלה, יחסי הכוחות בתא המשפחתי הופכים למוטים יותר ויותר לטובתו של הגבר, זוהי קרקע פורייה להרחבת תופעת הפוליגמיה. טענה זו עלתה אצל רבים מקרב האוכלוסייה הבדואית במהלך עבודת הן מצד הנשים והן מצדם של הגברים.- הצוות רביעית, העדויות והממצאים בנוגע להישגים הנמוכים של התלמידים בני החברה הבדואית במגוון תחומים ובדגש על השפה העברית, הובילו למסקנה מתבקשת. עובדה זו תרמה בשנים האחרונות להמשך היבדלותה והסתגרותה של החברה הבדואית, נשים וגברים כאחד, מכלל החברה הישראלית. כך, אי ידיעת השפה העברית, והיעדר ממשקים עם השפה, גורמת לחברה הבדואית להפוך לחברה סגורה יותר ונבדלת מכלל החברה הישראלית, גם בהשוואה למגזרים השונים של החברה הערבית כפי שניתן לראות בשיעורי ההשתתפות בשוק התעסוקה, רמת ההשכלה ועוד. בנוסף, למרכיבים שונים, כגון דת ואורח חיים כפרי, ההיבדלות השפתית דו״חקת את החברה הבדואית אל שולי החברה הישראלית במידה הרבה ביותר שכן בהיעדר הקשר השפתי, אין אפשרות לקיום הממשק הבסיסי ביותר עם שאר האוכלוסייה בארץ, בכלל תחומי החיים, לרבות בקבלת שירותים ממשלתיים. כמו כן, תופעת הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה בתחומי הרשות הפלסטינית, עליה פורט בהרחבה לעיל, מושפעת ישירות מהיעדר השליטה בשפה העברית . יש לציין, כי נטען רבות על ידי חברי הצוות, שהיעדר ידיעת השפה העברית מהווה מכשול גבוה בדרך לרכישת השכלה גבוהה בישראל, בהשוואה למוסדות הנמצאים ברשות הפלסטינית, בהם שפת ההוראה היא ערבית. העובדה שתנאי הקבלה הנמוכים במוסדות הרשות 142 הפלסטינית מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה ועל ידי משרד החינוך, מובילה למצב בו חלק מהצעירים באוכלוסייה הבדואית מעדיפים לרכוש את השכלתם שם, וכך אינם על כלל ההיבטים הנורמטיביים, - נחשפים לתמורות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ האידיאולוגיים ועוד. בהתאם להחלטת הממשלה ובהמשך לעבודת הצוות, הציגו נציגי משרד החינוך את התוכנית שהוכנה במסגרת תוכנית החומש למגזר הבדואי, המעוגנת בהחלטת ממשלה . התוכנית המכונה "עברית 268 בנושא לימודי העברית בבתי ספר במגזר הבדואי2397 'מס על הרצף" מציעה לכלל התלמידים במגזר הערבי (ללא הבחנה בין בתי הספר במגזר בדגש על - הבדואי לבין בתי ספר אחרים), חשיפה הדרגתית לפי גילאים לשפה העברית ט' תתווסף שעת הוראה שבועית -'. מבחינת תפוקות, לכיתות ג269השפה העברית המדוברת ב' יתווספו שתי שעות שבועיות ובכיתות -'אחת ( סה"כ חמש שעות שבועיות), לכיתות א יב' תתווסף שעה שבועית אחת (סה"כ ארבע שעות שבועיות). יש לציין כי -'התיכון, י בשונה משנים עברו, הושם דגש על שינוי תוכנית הלימודים בהתאם למטרת התוכנית והחל מכיתה ג' שעה שבועית אחת תוקדש לתחום ההבעה. כמו כן, התווספה יחידת בגרות יח"ל) בתחום ההבעה. 1( חובה נוספת תוכנית משרד החינוך מבורכת אך היא אינה נותנת מענה מספק לפערים העצומים בחברה הבדואית ולהבדלים בינה לבין החברה הערבית הכללית במדינת ישראל. לאור המצב הקיים והפערים הגדולים שנוצרו, יש חשיבות לצמצום פערים אלה בצורה יותר משמעותית. על כן, הצוות ממליץ על: . הרחבת תוכניות "עברית על הרצף" עבור המגזר הבדואי – כפי שניתן לראות 9 ) החברה הבדואית זקוקה לאימפקט15 'בנתונים שהובאו לעיל (תרשים מס גדול יותר בנושא לימוד השפה העברית ולכן יש להקדיש לאוכלוסייה זו משאבים רבים יותר ותוכניות חדשניות ומגוונות יותר. הצוות ממליץ על עיבוי תוכנית "עברית על הרצף" בכלל הגילאים. בתוך כך, יש להחיל את החשיפה לשפה החל מגילאי גן חובה, על ידי גורמים מקצועיים שעברו הכשרות מקצועיות. אין להסתפק ב"טעימות" שבאות לידי ביטוי בשירים ופעילויות התלויים ברמת העברית של הגנן או הגננת. יש להתחיל ללמד את השפה המדוברת בתוכנית לימודים הדוקה וכחלק מתוכנית חובה. אין להסתפק ב"פעילויות רשות מוצעות" ללימוד השפה עברית המדוברת. . חשיפה לשפה העברית החל מגיל הרך –חשוב לחשוף את הילדים הבדואים 10 לשפה העברית החל משלב הגיל הרך (במעונות היום, משפחתונים ומסגרות . לפי מחקרים רבים 270נוספות) ולפעול להעמקת התוכניות הקיימות בגיל הרך . הצלחת התהליך 3-4 תהליך רכישת השפה מתקיים באופן המיטבי בגילאי . תוכנית העבודה של משרד החינך – " עברית על הרצף" מצורפת כנספח יב' לדו״ח268 ." מטרת התוכנית: "שיפור וקידום שליטת התלמידים הערביים בשפה העברית בדגש על חיזוק מיומנויות ההבעה והדיבור269 .Steinberg, DD., 1995. An Introduction to Psycholinguistics 270 143 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה תלויה בחשיפה לשפה בגיל מוקדם. על כן, הצוות ממליץ להחיל תוכניות חשיפה לשפה העברית ולימודה בכל מוסדות הגיל הרך (מעונות יום ומשפחתונים) ביישובי המגזר הבדואי. כחלק מפיתוח כלים להקניית השפה העברית לגיל הרך, יש לפתח מערך תמריצים כלכליים שיעודד שימוש בתכנים ללימוד השפה העברית. בתוך כך, יש לעודד את המטפלות לקחת חלק בקורס מחנכות לגיל הרך בעברית. בקורס זה המשתתפות יוכלו לבחור האם ללמוד ולהיבחן בעברית או בערבית. כדי לעודדן ללמוד את הקורסים בעברית מומלץ לחשוב על מכינה מתוקצבת/מסובסדת בעברית כתמריץ טרום הקורס. תמריץ נוסף, אשר יגובש בדיון משותף עם האגף להכשרה מקצועית, הינו השתלבות במסגרות אשר השפה השגורה בהן הינה עברית. נכון להיום ישנה מצוקת תעסוקה בחברה הבדואית, ועידוד הלמידה בעברית עם הבטחה להשתלב במסגרות יש בכוחו לתמרץ את לימוד השפה. מודל נוסף שיוכל לקדם את השפה העברית הינו ניהול מעון דו לשוני ותרבותי בו ישנן שתי שפות שגורות המשולבות תרבותיתבתוכנית טיפולית.-החינוכית . דו״חות צפייה – בנוסף לעיבוי התוכנית "עברית על הרצף", יש להקים 11 מערך של צפיית חובה בתכנים בשפה העברית, החל מגילאים צעירים, כחלק מתוכנית הלימודים ללימוד השפה העברית המדוברת. במסגרת המערך, יש לפתח תכנים אינטרנטיים אינטראקטיביים לגילאים השונים כדי לפתח מיומנויות שפה ומיומנויות דיגיטליות. כל זאת, בהמשך לסקירה הכתובה לעיל המפרטת את התמורות הצפויה במדיום הדיגיטלי והשפעתן על רכישת השפה בקרב ילדים ונוער. . כמו כן, הצוות ממליץ על הקמת צוות עבודה במשרד החינוך, ובשיתוף 12 ,גורמים נוספים מזרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ישראל דיגיטלית ומט"ח, שייפתח את האסטרטגיה ואת התכנים הנגזרים ממנה, לרבות הפורמט המנדטורי של העברת השיעורים והתכנים בבתי הספר והכשרת המורים להעברת אותם התכנים ולמעקב אחר ההתקדמות בקרב הילדים. . הגברת החשיפה היומיומית לשפה העברית – מומלץ שכול בית ספר יונגש 13 לשפה העברית גם באמצעות קריאה בעיתונים, צפייה בטלוויזיה משודרת בשפה העברית, לוח מודעות בשפה העברית ופעולות נוספות. . לימוד עברית למבוגרים וחשיפת אימהות וילדי הגיל הרך במסגרת 14 משולבת – כיום מועברים שיעורי עברית לאימהות במסגרת הכנת נשים בדואיות לכניסה לשוק התעסוקה במרכזי ריאן להכוון תעסוקתי. פעמים רבות, האימהות המשתתפות באותם קורסים לא נמצאות כולן ברמת ידע ושליטה החסר במידה מסוימת ליווי פרטני - זהה בשפה, אך מקבלות מענה קבוצתי והתאמת רמת ליווי פרטנית. בנוסף, פעמים רבות, בשל המחסור במסגרות לגיל הרך בחברה הבדואית הנשים בקורס מגיעות עם ילדיהן. 144 הצוות ממליץ על כינוס צוות עבודה בראשות נציגי זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בו ייבחנו מודלים של אולפנים ללימוד השפה העברית של משרד הקליטה ושל האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, יחד עם מודלים שנבנים במינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה כדי לאמץ את אלה המוצלחים והתאמתם לאוכלוסייה הבדואית בדרום. לאחר אימוץ והתאמת המודלים, יש להפעיל את המרכזים בהתבסס על כך שיקבלו תמריץ כלכלי על ההשתתפות באותם - מערכת תמריצים כספיים לאימהות הקורסים במרכזי הלימוד. על תמריצים לצד לימודים להיות מתוקצבים שכן כיום עצם המימון הינו רק ללימודים עצמם. היות שאימהות רבות מגיעות עם ילדיהם הרכים ללימודי העברית במרכזים השונים, יש באופן דיגיטלי ובאמצעי מדיה -לפתוח במקביל מערכת ללימודי עברית לילדי האימהות שונים. כך יהפוך האילוץ ליתרון, ובכך תיווצר הזדמנות לחשוף גם את ילדי הגיל הרך לשפה העברית באופן המותאם למאפייני הגיל הייחודיים וליכולתם. חיזוק המיומנות והאוריינות הדיגיטלית בקרב בנות ובני הנוער הבדואיים במערכת החינוך נושא רמת האוריינות הדיגיטלית בחברה הבדואית עולה במספר מישורים הקשורים בקשרים עקיפים וישירים לתופעת הפוליגמיה. ראשית, היעדר רמת אוריינות דיגיטלית במישור התעסוקתי, מהווה חסם להתקדמות ולהשתלבות איכותית הן של בני הנוער והן של המבוגרים בשוק התעסוקה. בנוסף לרמת ההעסקה הנמוכה במגזר הבדואי, כפי שפורט בהרחבה במבוא לפרק זה, ניתן להסיק מהנתונים על השכר הממוצע לעובד, כי העבודות בהן מועסקים בני החברה הבדואית לרוב אינן איכותיות ובעלות דרישות נמוכות ביחס לעבודות איכותיות יותר, המספקות שכר . אין ספק כי שיפור ברמת המיומנות והאוריינות הדיגיטלית 271גבוה יותר ואופק תעסוקתי בחברה הבדואית יהיה בסיס לפיתוח ההון האנושי הבדואי, באופן שיניב מיידית עלייה בשכר הממוצע בקרב בוגרי מערכת החינוך התיכוני והאקדמי, ויעלה את הביקוש שלהם בשוק העבודה. מעבר להשפעה הישירה על מדדי תעסוקה שונים, שיפור ברמת האוריינות הדיגיטלית יוביל בטווח הבינוני והארוך לרמת לימוד גבוהה יותר בבתי הספר, להתמודד ולשימוש באמצעים דיגיטליים ומחשוביים בתי הספר. שנית, היעדר יכולת אוריינות דיגיטלית ומקוונת בקרב הנשים בחברה הבדואית מונעת מהן ליהנות מההתפתחויות האחרונות של שירותים מקוונים המסופקים על ידי הממשלה, רשויות מקומיות, צרכנות ושירותים במרחב המקוון בשוק הפרטי. בהמשך למתואר לעיל בפרק זה על תלות האישה הבדואית בגבר אל מול ספקי השירותים, הצוות סבור כי הגברת היכולת והאוריינות הדיגיטלית יכולה לצמצם מימד נוסף של תלות האישה בגבר. השימוש בשירותים מקוונים מצליח לתת מענה גם לחסמים כגון קשיי נגישות של נשים (בהיעדר תחבורה או בשל איסורים חברתיים) ויכול למצב את מעמדה במשפחה כמי שיכולה לטפל פחות מהשכר הממוצע בכלל יישובי דרום הארץ. וההכנסה לנפש בחברה₪ 2,400- בממוצע. כ₪ 5,200- שכיר בדואי מרוויח כ271 . לחודש, כשליש מההכנסה לנפש ביישובי הדרום₪ 1,180-הבדואית בדרום היא כ 145 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה .בנושאים שונים בזכות אוריינות דיגיטלית שלישית, השימוש בפלטפורמות האינטרנטיות השונות והחיבורים שהן מספקות מאפשרות לייצר אינטראקציה עם מגוון רחב של אנשים מבלי להשקיע בכך משאבים רבים ובכך להיחשף להשקפות עולם שונות בעולם המודרני בו המרחב המקוון הוא גשר בין חברות. בהמשך לנכתב לעיל ולנכתב במסמכים רבים העוסקים בחברה הבדואית, זוהי חברה זו היא חברה סגורה ונבדלת מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, ובעלת מאפיינים ייחודיים ושיעור הפוליגמיה הגבוה הוא אחד מהם. הצוות סבור כי החשיפה לפלטפורמות דיגיטליות מקוונות ומגוונות ועידוד השימוש בהן, תשפיע בטווח המיידי על החשיפה של האוכלוסייה . הצוות 272הבדואית, ובייחוד של בנות ובני הנוער, לקבוצות שונות בחברה הישראלית סבור כי הגברת היכולת הדיגיטלית והחשיפה שתושג בטווח הקצר, ביחד עם התהליכים הנוספים שמתרחשים לנוכח מגמת העיור של החברה הבדואית, ישפיעו בטווח הארוך על הנורמות ועל תפיסת המשפחה והמודל המשפחתי בחברה הבדואית. על כן, הצוות ממליץ כי: . יש לפעול להרחבת תוכניות ופלטפורמות הלימוד האינטרנטיות במסגרת 15 תוכנית הלימודים הרגילה, כדי להגביר את החשיפה של בנות ובני הנוער לכלים המקוונים והדיגיטליים. בעזרת כלים אלה ייפתחו בני הנוער אוריינטציה למיומנויות שיידרשו מהם בכניסה לשוק העבודה, לנשים יסייעו הכלים הדיגיטליים לפתח עצמאות ולחזק את מעמדן בתא המשפחתי, כולל למידה וחשיפה לעולמות תוכן מגוונים. . בנוסף, יש לוודא כי לכול הכיתות במגזר הבדואי, במבנים הקבועים וגם 16 , מקרנים- באלה הזמניים, קיימים האמצעים הטכנולוגיים המתאימים ללמד מחשבים, חיבורים לרשת האינטרנט ולמרחב המקוון, רמקולים ועוד. הצוות מצא כי יש להבטיח תשתיות חינוך, חינוך בלתי פורמלי ופעילויות לאחר הצהריים. כפי שתואר לעיל, קיים קשר בין חוסר מעש בקרב בני נוער לבין הקדמת גיל הנישואין. עוד צוין במסגרת עבודת הצוות כי ישנה תופעה בקרב בני נוער בחברה הבדואית של היעדר מסגרות לשעות אחר הצהריים והנוער הבדואי נמצא בשעות אלה חסר מעש. חוסר מעש, כפי שכבר צוין בהרחבה, הוא אחת הסיבות לפעילות עבריינית ושולית. תופעה זו מתגברת בזמן החופשות ובעיקר בזמן חופשת הקיץ. חוסר המעש, בנוסף על הנורמות התרבותיות לפיהן קיים איסור על אינטראקציה עם בני המין השני ללא מסגרת פורמלית הכוללת .273ידיעת ההורים ואישורם, מובילים לנישואין בגיל צעיר, שהם שער כניסה לפוליגמיה . בהינתן ובקשר ישיר להתמקדות בלימוד העברית והשקעה בלימוד עברית בכל הגילאים ברצף272 . תואר בהרחבה במבוא לפרק זה273 146 :על כן הצוות ממליץ כי יש . להקים מרכזי פנאי וספורט מקורים ביישובים בהם לא קיים מרכז כזה. 17 אלה יהיו מרכזים לפעילויות נוער מעבר לשעות פעילות בית הספר, עבור בנות ובני הנוער הבדואי. . להרחיב את היצע החוגים כך שיהלמו את מספר הילדים ובני הנוער 18 הבדואיים ואת הביקוש שלהם לחוגים בתחומים שונים ולספק שוברים לכול ילדה וילד לחוגים במרכזים הקהילתיים הסמוכים למקום מגוריהם, כדי לאפשר להם חשיפה לתחומי עניין נוספים מלבד אלה הנלמדים בבית הספר. . לסבסד מסגרות קיץ עבור בנות ובני נוער וקייטנות לילדות ולילדים לפרקי 19 .זמן ממושכים הרחבת היצע המסגרות לגיל הרך הצורך הכלכלי, והעובדה כי חל גידול מתמיד ברמת ההשכלה של האישה הבדואית, יוצרים אתגרים לאימהות צעירות שמעוניינות לצאת ללימודים/עבודה/התנדבות או כל פעילות , כפי 3 אחרת. כיום, אין ביישובים הבדואים מסגרות טיפול בגיל הרך, בגילאי לידה עד שתואר בהרחבה לעיל. קיומן של מסגרות מתאימות, במחיר סביר, יכול להיות פתרון טוב הן בהיבט הבטחת שלומם, ביטחונם, התפתחותם ורווחתם של הילדים והן ככולי להקל על נשים לצאת לעבודה/ללימודים. כיום פועלים ביישובים הבדואים בנגב מעונות יום ומשפחתונים המיועדים לילדים בגילאי מעונות 12 . ביישובים חורה, כסייפה, ערערה בנגב, רהט שגב שלום ותל שבע פועלים0-3 מכלל הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב2%- ילדים שהם כ815 -יום אשר נותנים מענה ל ). 0-3 בגילאים33,000 -(מתוך כ . 25% -שיעור הילדים, המקבלים סבסוד ממשרד הרווחה במעונות היום הוא כ 1,120 - משפחתונים ביישובים הבדואים בנגב הנותנים מענה לכ236 כן, פועלים כיום-כמו 0-3 בגילאים33,000 - מכלל הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב (מתוך כ3%-ילדים שהם כ .60% -. במשפחתונים שיעור הילדים המקבלים סבסוד ממשרד הרווחה הוא כ מכאן, עולה כי היצע המסגרות המפוקחות והממומנות ביישובים הבדואים בנגב הוא נמוך -מאוד ביחס לביקוש ולפוטנציאל הקיים – בפועל מטופלים במסגרות מפוקחות רק בכ במעונות היום). על מנת לסייע 2% - במשפחתונים ו3%( 0-3 מהילדים משכבת הגיל5% לנשים הבדואיות בנגב להשתלב בעולם העבודה יש להגדיל את ההיצע של מעונות היום והמשפחתונים המפוקחים בנקיטת מספר צעדים. 147 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה :על כן, הצוות ממליץ על מעונות יום 21 תוקצבו2014-2017 . בינוי ואכלוס מעונות היום – בשנים20 ילדים נוספים1,800- המעניקות מענה פוטנציאלי לכ- כיתות59 - חדשים 10 ) נכון ליום כתיבת דו״ח זה, נבנו0-3 מכלל הילדים בגילאי5% (המהווים מעונות חדשים ברהט, חורה, לקיה, שגב שלום, ונווה מדבר. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים צופה כי מעונות אלה יאוכלסו על ידי הרשויות . 274המקומיות בשנת הלימודים הקרובה כאמור לעיל, לאחר הרחבת מספר מעונות היום, במיצוי מלא של תקציבי הבנייה ובאכלוס מלא של המעונות החדשים, מספר הילדים הנמצאים במסגרות לגיל מכלל הילדים הבדואים בנגב בגילאים 10% - יעלה לכ0-3 הרך בשכבת הגיל . 27%-אלה. עם זאת, שיעור המסגרות לגיל הרך בחברה היהודית עומד על כ החברה הבדואית זקוקה למסגרות אלה אף יותר מכול קבוצה אחרת בחברה הישראלית, זאת לנוכח השינוי הצפוי שיניבו מסגרות אלה בחברה הבדואית: העלאת שיעור הנשים המועסקות במשק והטיפול האיכותי יותר לילדים. על כן, מומלץ להרחיב את בניית מעונות היום, והכשרת משפחתונים מפוקחים, עד למתן מענה שווה לפחות לזה של האוכלוסייה הכללית, בטווח הארוך. יש להביא בחשבון את שיעור הגידול הטבעי של האוכלוסייה הבדואית בדרום בעת תכנון המענה ההולם המותאם לצורכי האוכלוסייה. תכנון עתידי שאינו מתחשב בנתון זה עלול לגרור מחסור חמור יותר משקיים היום במסגרות לגיל הרך בחברה הבדואית. האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה והרווחה מחויב מכוח החלטת ממשלה מתקציבי הבינוי לרשויות מהמגזר הערבי כולו. מנגנון התקצוב הינו "כל 25% לשריין922 .הקודם זוכה", כך שרשות בדואית שבידה היתר בנייה תוכל להגיש בקשה לקבלת תקצוב נכון למועד כתיבת מסמך זה קיימות יתרות תקציב למגזר הערבי כך שאין מגבלת תקציב לנושא וכל רשות שתבקש תענה בחיוב (בכפוף לדרישות ולמגבלות החלות על הרשויות מכוח הוראת המנכ"ל המסדירה את הנושא). כמו כן, משרד העבודה והרווחה ציין כי בקרוב ייפתח קול קורא לרשויות לקבלת תקציב לתכנון מעונות יום אשר ייתן מענה גם לחסמי התכנון המוכרים ברשויות מהמגזר הערבי. בנוסף למעונות היום, המספקים מענה לטווח הבינוני והארוך, ולנוכח השיעור הנמוך של הילדים הבדואים שיקבלו מענה מהרחבת מעונות היום, יש להשקיע ולשים דגש גם על פתרונות לטווח הקצר. מענה שכזה קיים בארגז הכלים של זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים המתקצבת את הפעלת המשפחתונים ברחבי הארץ בכלל ובחברה הבדואית בפרט. הצוות סבור, כי בעת הזו, הרחבת שירות המשפחתונים בנוסף לפעולות המתוקצבות בתחום מעונות היום הוא מתאים יותר לשלב ההתפתחותי החברתי של הקהילה, שנמצאת יש לציין כי האגף למעונות יום מקצה מתקציבו עבור אוכלוסיית הבדואים בנגב, כחלק משריון ההקצאה השנתית לבינוי274 .922 מתוקף החלטת ממשלה25% מעונות יום למיעוטים בשיעור 148 במעבר מואץ מחברה מסורתית לחברה מודרנית. המשפחתונים יכולים לענות על הצורך בנגישות שכן הם יכולים לקום בביתה של המטפלת בסביבת המגורים שלה. יתר על כן, המשפחתונים יספקו עבודה למנהלת המשפחתון ויחוללו פעילות נוספת של אספקת שירותים של מזון, ציוד מתכלה וכיו"ב. יש חשיבות שהמסגרות תהיינה איכותיות אולם יש להבטיח שעלות תפעולן תהיה שווה לכול כיס. על כן הצוות ממליץ על: . הקמת משפחתונים בקנה מידה רחב ובאופן שיענה על הביקוש הקיים 21 ויתגבר על הפערים הקיימים בתחום. האגף למעונות יום ומשפחתונים סבור כימודל "משפחתון מורחב" יכול להוות שרות הולם לאוכלוסייה הבדואית. למשך ארבע השנים הקרובות, הצוות ממליץ להקים משפחתונים חדשים ילדים נוספים בגיל 4,000-ביישובים הבדואים בדרום, שיספקו מענה לכ מכלל 20%-הרך. כך כלל המסגרות בגיל הרך יוכלו לספק מענה ליותר מ בנגב. יחד עם זאת, מדגיש האגף למעונות 0-3 הילדים הבדואים בגילאי יום ומשפחתונים את הצורך בביצוע קורסי הכשרה ייעודיים (מטפלות סוג ) ועידוד הנשים להשתתפות בהם באמצעות תמריצים בכדי להרחיב את 1 השירות ולהוסיף מסגרות הולמות ואיכותיות. הכשרה מסוג זה מהווה בסיס קהילתית.-הכרחי לפתיחת מסגרת ביתית נוכח היקף - . הקמת מודלים לליווי הנשים המפעילות את המשפחתונים22 יש להקים את המשפחתונים תוך275המסגרות שצריכות להיפתח בטווח הקצר הענקת מעטפת של ניהול, ליווי והנחיה על ידי צוות של נשות מקצוע. כך מנהלות ומפעילות המשפחתונים יוכלו לקיים יחידה עסקית עצמאית המספקת מענה חינוכי איכותי לילדים. העלאת שיעור התעסוקה בחברה הבדואית בדגש על תעסוקת נשים כפי שצוין לעיל, החברה הבדואית מתאפיינת בשיעור תעסוקה נמוך מאוד ובעיקר בקרב 25- מהגברים הבדואיים בדרום בגילאי62.3%-, בעוד שכ2015 הנשים. כך, שלפי נתוני שנת מהנשים בגילאים אלה מועסקות וההכנסה הממוצעת החודשית 23.5% מועסקים, רק64 בלבד – כשליש מההכנסה החודשית לנפש₪ 1,180 לנפש במגזר הבדואי עומדת על במגזר היהודי. ), בעיקר ביחס לגברים 62.3%( בנוסף לשיעור התעסוקה הנמוך מאוד של הגברים הבדואים ) הנתון הבולט במיוחד הוא הפער המשמעותי בין שיעור תעסוקת 83% ( במגזר היהודי .276) באוכלוסייה הבדואית62.3%( ) לבין שיעור תעסוקת הגברים23.5%( הנשים . לעיל21 ראו המלצה275 . עיבודי אגף אסטרטגיה ומחקר בזרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לנתוני למ"ס276 149 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה ככול שיקטן הפער בין שיעור תעסוקת גברים לבין שיעור תעסוקת הנשים, כך תהפוך האישה לחיונית יותר, מעמדה גבוה יותר, היחסים בתא המשפחתי יהפכו לשוויוניים יותר ולאישה יהיה יותר כוח מול בעלה. על כן, העלאת שיעור תעסוקת הנשים היא מפתח להעצמת האישה הבדואית ולחיזוק מעמדה במשפחה באופן שאמור להשפיע ולבלום פוליגמיה. כפי שצוין לעיל, קיימים חסמים רבים המונעים מהאישה הבדואית להשתלב בשוק העבודה: חסמים מתחום החינוך וההשכלה, חסם כלכלי (יציאה לעבודה במשרה תחילית אינה כדאית לרוב), חסמים תשתיתיים רבים, מחסור במענים תומכי תעסוקה לנשים והחסם התרבותי. בהתאם לחסמים אלה פעל משרד הכלכלה והתעשייה בשנים האחרונות במספר אופנים כדי לייצר מקומות תעסוקה לבנות ובני החברה הבדואית. משרד הכלכלה והתעשייה פיתח מספר אזורי תעשייה, הן אזורי תעשייה מרחביים המשותפים למספר רשויות, כגון עידן הנגב, והן אזורי תעשייה צמודי דופן, הצמודים עובדים. אזורי 3600-לגבולות היישובים הבדואים. אזורי תעשייה אלה מעסיקים כיום כ התעשייה הרלוונטיים לאוכלוסייה הבדואית שווקו במלואם, למעט שטחים שיש לגביהם דונם באזור התעשייה שגב שלום שטרם שווקו. אמנם השיווק 15-תביעות בעלות ולמעט כ הסתיים, אך בניית המפעלים ואכלוסם טרם הסתיימה ועל כן צפוי שבסופו של תהליך עובדים 1500-יועסקו עובדים רבים יותר, לרבות נשים. הצפי המשוער הוא להעסקה של כ נוספים, בשלוש השנים הקרובות. כמו כן, יש לציין כי בשים לב למצב הנוכחי, לפיו השטחים כבר שווקו ו/או אינם ניתנים לשיווק בשל תביעות בעלות, אין בנמצא עתודות של שטחים מפותחים לשיווק לטובת האוכלוסייה הבדואית, וזאת, בין היתר, בשל היעדר תקציבים במשרד הכלכלה והתעשייה עבור פיתוח שטחים נוספים. בנוסף, משרד הכלכלה והתעשייה תומך במפעלים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. כתוצאה מפעילות זו מקומות עבודה. כמו כן, במסגרת החלטות 1,382 נוספו ביישובי הבדואים בשנים האחרונות הממשלה האחרונות, מקדם משרד הכלכלה והתעשייה העסקת עובדים, גברים ונשים כאחד, מקרב האוכלוסייה הבדואית, וזאת באמצעות תמרוץ מעסיקים להעסיק עובדים מקומות תעסוקה עבור האוכלוסייה 640 מהמגזר הבדואי. כתוצאה מפעילות זו נוצרו . 277הבדואית בדרום, כשליש מתוכם עבור נשים ), מפתח המשרד מסלול 2397 כמו כן, במסגרת החלטת החומש האחרונה (החלטת ממשלה עבור יצירת פעילות כלכלית של מפעלי תעשייה באזורי התעשייה של היישובים הבדואים בדרום בדגש על יזמות מקומית ובדגש על מפעלים שיעסיקו נשים במטרה לחזק את חוסנם הכלכלי והחברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב. מיקרופייננס לנשים ערביות. -SAWA את תוכנית2011 בנוסף, המשרד מפעיל החל משנת מדובר במיזם משותף של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים וקרנות קורת ישראל, בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי. מטרת התוכנית היא פיתוח עסקים זעירים על מספר העובדים הנוספים, כפי שפורטו מעלה, מבוססים על שילוב כלל התוכניות של משרד הכלכלה והתעשייה ותיתכן277 חפיפה בין מקומות העבודה שנוצרו בעקבות פעילות פיתוח אזורי תעשייה למקומות העבודה שנוצרו על ידי תמיכות במסגרת חוק עידוד השקעות הון ומסלולי תעסוקה. 150 בנקאיות לנשים מהמגזר הערבי והבדואי במטרה לשפר את מצבה-ידי מתן הלוואות חוץ הכלכלי והתעסוקתי של אוכלוסיית הנשים הערביות בישראל. במסגרת התוכנית, מאז מלש"ח. כמו כן, משרד 20- הלוואות בהיקף של כ2,660 ניתנו2018 ועד אפריל2011 שנת הכלכלה והתעשייה תומך בקידום עסקים קטנים ובינוניים של בדואים בדרום בהתאם . במסגרת הפעילות מתאים המעוף את כלי הסיוע לאוכלוסייה 2397 להחלטת ממשלה יזמים 350-הבדואית. ישנו סניף מעוף ייעודי ברהט ומדי שנה מקבלים סיוע למעלה מ ובעלי עסקים, כשליש מתוכן הן נשים. לאור כל זאת, הצוות ממליץ על: . תכנון ופיתוח אזורי תעשייה צמודי דופן ליישובים הבדואים בדרום 23 שמטרתם יצירת פעילות כלכלית נוספת של מפעלי תעשייה ובתי מלאכה קטנים ובינוניים חדשים. במסלול זה יש להעניק העדפה למפעלים שיעסיקו נשים (כדוגמת עוף עוז בשגב שלום), זאת לנוכח ההערכה כי חלק לא מבוטל מהנשים הבדואיות לא יצאו לעבודה, אלא אם מקום העבודה יהיה סמוך למקום מגוריהן. יש לפעול לגיבוש תוכנית מסחר -. גיבוש תוכנית הכשרה למסחר מקוון24 מקוון תוך התאמתה לחברה הבדואית כך שתתאפשר לנשים בעלות הכשרה מתאימה עבודה מקצועית גם מהבית. בתוך כך יש לפעול לשילוב הנשים הבדואיות, בתהליכי המודרניזציה והדיגיטציה באמצעות מסלולי סיוע חדשים שיפעלו במקביל למסלולים הקיימים, אשר יכללו בין היתר מתן ייעוץ בשפה הערבית, קיום קורסים לאנגלית עסקית, סדנאות מבוא בנושא שיווק ונוכחות דיגיטלית, והקניית ידע בתחומים הרלוונטיים לשיווק דיגיטלי וכדומה. -. הקמת מתחם "מיקרו תעשייה" שיהווה חממה עבור ייצור ראשוני25 התוכנית תהיה פיילוט לפרוייקטים דומים ביישובים הבדואיים בדרום, בהמשך לתהליכים שמתרחשים במשרד הכלכלה והתעשייה המצוי בעיצומו של יישום ראשוני של מודל זה בצפון. לפי המודל המוצע, היזם שיבצע את הפרויקט יקבל מענק מהמדינה להקמת מבנה להשכרה ליזמות בדואית או לעסקים קטנים יצרניים המעסיקים נשים בדואיות, וייתן היזם, מלבד בניית המבנה, סל שירותים לעסקים שיפעלו במתחם. על השירותים לכלול שירותים עסקיים, כגון ייעוץ ושיווק, וכן שירותי מעטפת כגון מעונות יום והסעות. 151 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה בבסיס ההמלצה עומדת ההנחה כי נשים בדואיות, כאמור, זקוקות למקום עבודה קרוב ליישוב בו הן מתגוררות. על מקום העבודה לתת מענה לצרכים התרבותיים וגם להתגבר על אתגרים כגון מחסור בהון ראשוני לטובת הקמת מבנה וחסמים רגולטורים אחרים. לכן נדרשת מעטפת תומכת. לאחר כשנתיים מתחילת הפעילות במתחם, יש לבחון את הצלחתו ואת הרחבתו ליישובים בדואיים נוספים. יש - . קידום יוזמות תעסוקתיות חדשות בעלות פוטנציאל להעסקת נשים26 ,להקצות משאבים לצורך תמיכה ביוזמות מקומיות שמטרתן לעודד, בין היתר יצירת מקומות עבודה בדגש על תעסוקת נשים. על יוזמות אלה לפעול בתוך או בקרבת היישובים כאשר מרבית המועסקים יהיו נשים. על המיזמים להיות בעלי היתכנות כלכלית גבוהה, ואשר ניתן יהיה להקים אותם באופן מהיר יחסית כגון מטבחים קהילתיים, מוקדים טלפוניים, הייטק בסיסי, תיירות ועוד. . בחינת תמיכה ותמרוץ העסקת נשים בדואיות באזור התעסוקה המשותף 27 - 546 בשוקת. אזור התעסוקה בשוקת תוקצב חלקית במסגרת החלטת ממשלה מעבר צה"ל לנגב ונמצא לקראת אישור סטטוטורי בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום. יש לבחון מודלים לתמרוץ העובדות והעובדים (הסעות ותנאי עבודה) ותמרוץ המעסיקים באזור תעסוקה זה נוכח ההצלחה הקיימת בהשמת עובדות המגזר הבדואי באזורים דומים כדוגמת איזור התעשייה "עידן הנגב" ובפרק הזמן הממושך בו הן עובדות באזורים אלה היום.יש לציין כי אזור התעסוקה בשוקת עתיד לכלול ייעודי קרקע שונים וביניהם תעשייה ומלאכה, תיירות ונופש, מסחר ועוד. . מינוי תקן ייעודי שמטרתו ליווי יזמים ועבודה מול רשויות מקומיות לשם 28 .סיוע בקידום ופיתוח של אזורי תעשייה שבאחריות משרד הכלכלה והתעשייה זאת, לצד ליווי מפעלי התעשייה כך שיותאמו לצרכי האוכלוסייה הבדואית, בדגש על נשים בדואיות (כגון התאמת סביבת העבודה לנשים בדואיות באזורי הפרדות נדרשות, - התעשייה העתידים לקום. בהיבטי תרבות וצרכים ייחודיים יצירת תפקידים ייחודיים הנדרשים לניהול העבודה של עובדות ועובדים מהחברה הבדואית, חניכת מנהלים, ייעוץ בתכנון הפיזי של המפעל, היסעים, שעות עבודה ועוד). בהמשך להמלצות הצוות בתחומי יצירת והכשרת מקומות עבודה עבור בנות ובני האוכלוסייה הבדואית בדרום, באופן שיעלה את הביקוש לעובדים ולעובדות, ובהמשך להמלצות הצוות בנוגע להכשרת בני נוער לשוק תעסוקה מתחדש וטכנולוגי, באופן שיעלה את היצע העבודה, יש להתייחס גם לפוטנציאל הכניסה לשוק העבודה בגילאים מבוגרים. הממשלה, היא 278עבודת הצוות העלתה כי בשתי תוכניות החומש האחרונות שאישרה משקיעה בתחום זה, במטרה להכשיר מבוגרים לכניסה לשוק התעסוקה. עם זאת, יש לשים דגש על תעסוקת הנשים וחיזוק מעמד האישה בתאים המשפחתיים בחברה הבדואית. . שתוארו בהרחבה בפרקים הראשונים לדו״ח2397- ו3708 ראו החלטות הממשלה278 152 :על כן, הצוות ממליץ על . הרחבת תוכניות ההכשרה ביישובים הבדואיים באופן החושף את מבקשי 29 העבודה בשוק התעסוקה כבר בשלב מוקדם ומביא לשילובם המיטבי בו, תוך שימת דגש על התחומים הבאים: • מאפשרת למעסיקים לפתוח קורס הכשרה מקצועית ייעודי לקבוצת- כיתה במפעל דורשי עבודה בתחומים שונים. הקורס מתבצע אצל המעסיק או במוסד מוכר. ההכשרה המעשית תבוצע אצל המעסיק. • העסקת עובדים חדשים מהמניין, במשרה מלאה בשכר- הכשרה תוך כדי עבודה- OJT מינימום בתחום השירותים והתעשייה, והעסקתם בתום ההכשרה לתקופה מצטברת חודשים, כאשר האגף להכשרה מקצועית מסבסד את השכר וחניכת העובדים.12 של . הרחבת מספר המשתתפים בתוכניות לימוד השפה העברית במרכזי ריאן. 30 זאת, תוך שילוב העקרונות שתוארו לעיל בחלק העוסק בהמלצות אודות .279חיזוק השליטה בשפה העברית . בפרק זה9-14 ראו המלצות279 153 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות חינוך ותעסוקה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות צוות המשנה בריאות, רווחה והנגשת זכויות עסק בבניית תוכנית כוללת אשר תיתן מענה לנשים ולילדים במשפחות פוליגמיות, תוך מיקוד בהנגשת זכויות, מתן מענים טיפוליים - הולמים לצרכיהם הרגשיים, הבריאותיים והפיזיים של הנשים והילדים, והעצמת נשים כחלק בלתי נפרד מן המענה ההוליסטי שעל המדינה להידרש אליו. צוות המשנה כלל את הנציגים הבאים: מר יריב מן, מנהל תוכניות פיתוח במשרד החקלאות ויו"ר צוות המשנה עו״ד סוזאן דסוקי, יועצת למנכ"לית משרד המשפטים ומרכזת צוות המשנה גב׳ לירית סרפוס, מנהלת תחום בכירה באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה גב׳ מלכה פרגר, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות מר גידי פרץ, אחראי נושא טיפול ומניעת אלימות במשפחה ותקיפה מינית, לשכת הבריאות, מחוז דרום גב׳ אפרת שרעבי, סגנית מנהלת השרות (רווחת הפרט והמשפחה), שירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. גב׳ מרים בן עטר, מרכזת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, מחוז דרום במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. עו"ד דבורה ישעיהו, ממונה בכירה, אגף חקיקה ותוכניות עבודה, מינהל הגמלאות במוסד לביטוח לאומי. עו"ד ענבל וויל מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים. ציבורי) במשרד -עו״ד יעקב פרידברג, ממונה (דיני משפחה), מחלקת ייעוץ וחקיקה (חוקתי המשפטים. עו"ד אינסאף אבו שארב, אקטיביסטית ופעילה לקידום והגנה על זכויות נשים בדואיות. הצוות ערך סיורים בבית החולים סורוקה, בטיפת חלב, ובמעון רב תכליתי ונפגש עם מקצועיים מתחום הבריאות, והרווחה לרבות רופאים כלליים, רופאים -אנשי מקצוע רב פסיכיאטריים, אחיות, מנהלי מחלקות רווחה, ועובדים סוציאלים מתחומים שונים. כפי שצויין לעיל, הפוליגמיה היא תופעה חברתית הכורכת בתוכה שורה של היבטים שליליים המשפיעים על מצב המשפחה ובמיוחד מצבם ומעמדם של הנשים והילדים. הצוות בחן את תוכניות הטיפול והמענים הטיפוליים בתחום הרווחה והבריאות המצויים היום, ובחן את צורכי הנשים והילדים במשפחות פוליגמיות, בדגש על מתן מענה אשר יקל על הנשים והילדים, יעצים אותם ויאפשר להם לצאת ממעגל המצוקה שבו הם שרויים. יצוין כי מענים אלה אלו לא נועדו למנוע את תופעת הפוליגמיה. לשם כך יש לפעול 154 במישור של חינוך, הסברה, שינוי עמדות בקהילה, אכיפה וכן נקיטת בסנקציות פליליות וכלכליות לצמצום היקפי התופעה, כפי שתואר בפרקים הקודמים. התוכניות המוצעות בהיבט הרווחה, הבריאות והנגשת הזכויות, נועדו לצמצם את נזקיה החברתיים של הפוליגמיה על משפחות, ילדים, נשים וגברים. א. השלכות שליליות של תופעת הפוליגמיה על הנשים והילדים לפי המאפיינים והמבנה של החברה הבדואית, בדרך כלל, האישה והילדים תלויים תלות עמוקה בגבר שהוא ראש המשפחה והדמות החזקה ביותר מבחינת המעמד והכבוד במשפחה. הוא גם המקור למשאבים הכלכליים, הרגשיים, ומכלול ההיבטים הקשורים בביטחון האישי והפיזי, תחושת השייכות ועוד. גבר הנשוי ליותר מאישה אחת, לעיתים קרובות מתגורר עם אישה אחת בלבד ובוחר בה כאישה המועדפת עליו. במצב זה הוא נוטש את האישה האחרת ואת ילדיה, וכול התפקידים אותם הוא ממלא בעבור האישה שכן הפרידה נעשית ללא - והילדים שנטש נותרים ללא מענה ובראשם תפקיד המפרנס מסגרת פורמלית של גירושין, חלוקת רכוש ותשלום מזונות. בהיעדר מקור המשאבים העיקרי, ולעיתים אף היחידי במשפחה, משפחות פוליגמיות מתמודדות עם קשיים רבים: מצוקה כלכלית עד כדי עוני מחפיר, מצוקה רגשית עד כדי בעיות רגשיות ונפשיות קשות אצל הנשים והילדים, תחושות קשות של נטישה וחוסר ביטחון קיומי בסיסי. במשפחות בהם המצב הכלכלי היה ירוד ממילא, המשפחות הפוליגמיות מתמודדות עם החמרה בהיקף ובעומק של העוני, והחרפה במצבי המצוקה. . נזקי הפוליגמיה1 מחקרים העוסקים בפוליגמיה מצביעים על נזקים ממשיים, ישירים ועקיפים, הנגרמים לנשים נפשיים, נזקים בתחום -ולילדים בתא המשפחתי הפוליגמי. מדובר בנזקים פסיכולוגיים הבריאות, נזקים בתחום ההישגים הלימודיים, קשיים חברתיים ומצוקות כלכליות. עוד נמצא כי קיים קשר בין פוליגמיה ואלימות המופנית כלפי נשים וילדים בתא המשפחתי הפוליגמי. א . שהתמקד בפרופיל הפסיכולוגי של נשים בתא280נזקים פסיכולוגיים נפשיים: מחקר משפחתי הפוליגמי, מצא כי נשים אלה נוטות לסבול יותר מנזקים פסיכולוגיים שונים ביחס לנשים במשפחות מונוגמיות. נמצא שנשים במשפחות פוליגמיות נוטות להיות בעלות הערכה עצמית נמוכה, וכי הן סובלות במידה רבה יותר מדיכאון, חרדה, עוינות, פרנויה וסומטיזציה. בנוסף, נמצא כי נשים אלה חוות סיפוק מועט יחסית מחיי הנישואין, וכי תפקוד משפחתן ויחסיהן עם ילדיהן בעייתי יותר. עוד הוצג כי הפגיעה הקשה ביותר היא דווקא באישה הראשונה, וכי קיים הבדל במידת הפגיעה בנשים, בהתאם לסדר כניסתן לתא המשפחתי הפוליגמי. בעוד שקיימות קהילות פוליגמיות בהן מעמדה של האישה הראשונה גבוה יחסית, הרי שבאוכלוסייה -נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיו- אלקרינאוי עליאן וסלונים280 ויזל, ג'ולי צוויקל, נורית ברק. המרכז לחקר- בריאות נפשית של נשים בישראל. עורכות: רחל לב-"ערביות, בתוך "שמרי נפשך .2005 ,וקידום בריאות האישה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב 155 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות הבדואית, מעמדה של האישה הראשונה, על פי רוב דווקא נמוך. הטעם שניתן לכך הוא שהנישואין הראשונים בקהילה הבדואית, נכפים ככלל על בני הזוג על ידי הוריהם בגיל צעיר ונעשים משיקולים מעמדיים וכלכליים. מנגד, הנישואין הנוספים נעשים בדרך כלל מבחירה אישית של הגבר. לכן, הנשים המאוחרות זוכות לעיתים לעדיפות .281בכול הנוגע לחלוקת המשאבים הכלכליים, תמיכתו הנפשית של הגבר ותשומת לבו דבר זה יש בו כדי להסביר את הפגיעה הפוטנציאלית בנשים הראשונות במגזר הבדואי, לאחר הוספת אישה לתא המשפחתי. נשים ראשונות עלולות להרגיש שנדחקו הצידה לטובת בת זוג מועדפת שזוכה כעת לתשומת לבו של הגבר, הן מבחינה כלכלית והן . מעמדן של הנשים הראשונות הוא כה נמוך עד כי לעיתים אף לא 282מבחינה רגשית . 283מספרים להן על הנישואין הנוספים, אלא בדיעבד השלכות נוספות שעשויות להיגרם כתוצאה מקיום תא משפחתי פוליגמי הם יחסי קנאה ותחרות הנוצרים בין הנשים בתא המשפחתי הפוליגמי, ואשר עלולים אף הם . 284 לתרום למתח הנפשי ב . אלימות והתעללות: במחקר אחר שבחן התעללות בקרב נשים במגזר הבדואי, נמצא כי נשים במשפחות פוליגמיות נוטות לסבול יותר מהתעללות וכי שיעור האלימות . אנשי מקצוע ממשרד העבדה, הרווחה 285במשפחה גבוה יותר במשפחות פוליגמיות והשירותים החברתיים דיווחו על עלייה בביטויים של אלימות במשפחה בין כל חברי המשפחה הפוליגמית: בין הגבר לנשותיו, בין הנשים לבין עצמן, בין הנשים לילדי הנשים האחרות ובין הילדים של האימהות השונות. ישנם ביטויים של כעס, השפלה, קינאה, רכושנות ואפלייה, אשר מגדילות את היקף הסכסוכים והחיכוכים וכתוצאה מכך את גילויי האלימות לסוגיה. ג . מצוקה כלכלית: מצבן הכלכלי של משפחות פוליגמיות על פי רוב קשה. הטעם לכך הוא פשוט: ככול שהגבר נשוי ליותר נשים, כך סביר שיהיו לו גם יותר ילדים, וככול שיש יותר . 286נשים ויותר ילדים החולקים במשאביו של הגבר, כך שמצבם הכלכלי של אלה יורע Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 281 Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008). ; Alean Al-Krenawi et al., The Psychological Impact of . .)Polygamous Marriages on Palestinian Women, 34 WOMEN & HEALTH 1, 3, 12 (2001 במחקרים אלה כלל הנשים שנדגמו במסגרת הקבוצה הפוליגמית היו הנשים הראשונות, אחר שהבעלים נישאו בנישואין פוליגמיים לאישה נוספת. Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 282 .)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008 Alean Al-Krenawi & Rachel Lev-Wiesel, Wife Abuse Among Polygamous and Monogamous Bedouin Arab Families, 36 J. 283 .)DIVORCE & REMARRIAGE 151, 161 (2002 Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 284 .)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008 Alean Al-Krenawi & Rachel Lev-Wiesel, Wife Abuse Among Polygamous and Monogamous Bedouin Arab Families, 36 J. 285 ; .)DIVORCE & REMARRIAGE 151, 158 (2002 Dena Hassouneh-Phillips, Polygamy and Wife Abuse: A Qualitative study of Muslim Women in America, 22 Health care For Women )International 735, 746 (2001 Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 286 .)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 146 (2008 156 זאת ועוד, מבדיקה שנעשתה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לצורכי כתיבת מהגברים החשודים בפוליגמיה יש הכנסה מעבודה. לכך 50% -דו״ח זה, נלמד כי רק לכ יש להוסיף כי רוב הנשים הבדואיות אינן עובדות, ועל כן כלכלת המשפחה הפוליגמית .287תלויה בהכנסת הגבר בלבד לא רק מיעוט ההכנסות של התא המשפחתי הפוליגמי פוגע באישה ובילדים. בחברה הבדואית המסורתית, הגבר שולט במקורות המחיה, והוא זה שמחליט על חלוקת המשאבים הכלכליים בין בני המשפחה. כפי שצוין לעיל, רוב הנשים הבדואיות אינן עובדות, וגם אלה שיוצאות לעבוד, יציאתן מביתן מוגבלת ומותנית בהסכמת בן הזוג, האב או האחים. התלות המוחלטת של האישה בבן הזוג, מגביר את החשש לפגיעה כלכלית באישה, שחשופה להחלטות שרירותיות של בן הזוג, ואפשרות של ניתוק מאמצעי מחיה מינימליים. כך למשל, במקרים רבים בהם הגבר נישא ליותר מאישה אחת, הוא נוהג לחלוק את חייו רק עם האישה האחרונה לה נישא ועם ילדיהם, ותומך כלכלית רק בה ובילדיהם המשותפים. . בעבר, 288זאת בעוד הנשים הקודמות להן נישא, נזנחות ונותרות ללא תמיכה כלכלית ש"ח 50-300 דווח על מקרים רבים של פסיקת דמי מזונות לילדים בדואים בדרום על סך לכל ילד. בשנה האחרונה בעקבות שינויים שחלו בבית הדין השרעי, פסיקת דמי מוזנות ש"ח לילד.850-עומדת על כ המסקנה המתבקשת מכלל האמור לעיל היא כי השפעה נוספת של הפוליגמיה היא מצוקה כלכלית משמעותית לנשים ולילדים בתא המשפחתי הפוליגמי. מצוקות כלכליות אלה הן כר פורה לנזקים משניים של הזנחה, מתח נפשי ואף אלימות. ד . פגיעה בילדים: הגם שרוב המחקרים מדגישים את הפגיעה בנשים המעורבות בתא משפחתי פוליגמי, עדיין יש הכרה בכך שמדובר במבנה משפחתי שהוא מורכב גם לילדים באותן משפחות ואף לגברים. התחושות הקשות של הנשים, ופגיעה בתפקוד שלהן משליכות על ילדיהם. ילדים במשפחות פוליגמיות מוזנחים וגורמים מקצועיים מתחום הבריאות מצביעים על נזקים בתחום ההתפתחות, התזונה והמצב הבריאותי לעיתים של שני - הכללי. ילדים במשפחות פוליגמיות ונותרים ללא מקורות תמיכה ההורים. הערכת אנשי המקצוע במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כפי מהילדים בסיכון בדרום הם ילדים 40%-שנמסרה במהלך עבודת הצוות, היא כי כ ממשפחות פוליגמיות. ילדים אלה חיים בעוני מחפיר, מתקשים להגיע למסגרות חינוך ומצויים בהזנחה קשה ובסיכון ועשויים לסבול מבעיות רגשיות, התנהגותיות ופיזיות. כך הם גם עשויים לתפוס את עצמם בצורה שלילית, לסבול מהישגים נמוכים בלימודיהם, מאחוזי נשירה גבוהים מהלימודים וכן לגלות קושי רב יותר בהסתגלות מציבים את בני הנוער בחוסר 289חברתית. אחוזי הנשירה הגבוהים ממסגרות החינוך , צורף לנייר עמדה שנכתב5 'בדואיות בנגב, עמ- עו"ד אינסאף אבו שארב, קשר השתיקה: אלימות במשפחה נגד נשים ערביות287 .מעכי-מטעם המרכז לזכויות נשם בדואיות של עמותת איתך עינת אלבן, הבטחת הכנסה למשפחה האלטרנטיבית – המשפחה הפוליגמית כמקרה מבחן, עיונים במשפט מגדר ופמיניזם, 288 .624-625 ,617 ', עמ-2007 נבו הוצאה לאור בע"מ, תשס"ז פורט בהרחבה בפרק שעסק בחינוך ותעסוקה.289 157 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות מסגרת, במציאות של ריקנות ושעמום ובהיעדר פעילות חלופית של תעסוקה או התנדבות. כתוצאה מכך, ישנם ביטויי עבריינות או נישואין בגיל צעיר, אשר הופכים לפתרון מצוי לצורך שייכות וגיבוש זהות מחודשת בשבט. בנוסף, ממחקרים עלה כי קשריהם של ילדים ממשפחות פוליגמיות עם אביהם הם טובים פחות ביחס לקשרים במשפחות מונוגמיות. יוער, כי מחקרים גילו שבני נוער מתנגדים יותר ממבוגרים למסגרת משפחתית פוליגמית, בעיקר לאור הקשיים הכלכליים ובעיות התקשורת בקרב ילדיהן של הנשים השונות. ביחס לגברים הנשואים למספר נשים עלה כי גם הם סובלים יותר מבעיות נפשיות ביחס למקביליהם במשפחות .290מונוגמיות, אולם כאמור, מרבית הנזקים נוגעים לנשים ולילדים ה . ,הפגיעה בנשים תושבות שטחים במשפחות פוליגמיות: כפי שתואר בהרחבה לעיל אחת התופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים, אשר התגברה בשנים האחרונות, היא הבאת נשים פלסטיניות למטרות נישואין עם גברים בדואים. מאחר והמדינה אינה מעוניינת לעודד נישואין המהווים עבירה פלילית, דינה של בקשה למעמד בישראל עבור אישה נוספת (אף במצב שלא מוצגת תעודת נישואין אך מדובר בתא משפחתי עם ריבוי נשים) להידחות והאשה הנוספת אינה זכאית לכל מעמד בישראל. ככל שנשים אלו שוהות בישראל, הן שוהות בה שלא כדין, ללא כל מעמד חוקי או זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל, ובכך הן תלויות לחלוטין בבעליהן. הנזקים הנגרמים לנשים בנישואין פוליגמיים מועצמים מטבע הדברים, כאשר מדובר באישה תושבת שטחים, בשל העובדה שהנישואין הללו הם עבירה פלילית. כך, נשים אלה נמצאות במצב מוחלש ביותר של תלות מוחלטת בבעל, ללא כל מנגנוני תמיכה . 291או עזרה חיצוניים לסיכום פרק זה יצוין כי עיקר המחקרים שנערכו בנושא זה מראים כי מערכת יחסים פוליגמית פוגעת פגיעה ממשית בנשים ובילדים בתא המשפחתי הפוליגמי. Vered Slonim-Nevo & Alean Al-Krenawi, Success and Failure Among Polygamous Families: The Experience of Wives, Husbands 290 .)and Children, 45 Family Process 311, 312 (2006 . כפי שתואר בהרחבה בפרק ג291 158 .יש להדגיש כי המחקרים האקדמיים שפורטו לעיל, מתייחסים, מטבע הדברים, לכלל אין ספק כי ישנם חריגים לכלל, וישנן משפחות פוליגמיות שמצליחות לתפקד באופן משביע רצון, ללא פגיעות חריגות בנשים ובילדים במשפחה. בהקשר זה נמנו מספר דרכים אקונומי גבוה, -שעשויות לסייע לתפקוד תקין של משפחות פוליגמיות ובהן: מעמד סוציו הקצאת משאבים שוויונית בקרב בני התא המשפחתי על ידי האב, הפרדה בין משקי הבית השונים, שמירה על כבוד הדדי בסיסי בין הנשים, הימנעות מחיכוכים וקונפליקטים מינוריים, שמירה על תקשורת פתוחה בין כלל הילדים והאימהות ועוד. עם זאת, נקודת .292המוצא, היא שהמסגרת המשפחתית הפוליגמית היא פוגענית . נתוני הלמ"ס אודות רישום במחלקה לשירותים חברתיים2 הנתונים שהתקבלו ממחוז הנגב ומשאר המחוזות בארץ הוצלבו עם הרישום במחלקה לשירותים חברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (נתוני יסוד) לשנת , בכול הנוגע לנזקקות לשירותים אלה.2015 ניתן לראות שאין הבדל משמעותי בין אחוז הרשומים במחלקות השונות16 בתרשים לשירותים חברתיים בהשוואה בין מחוז הדרום לשאר הארץ. עם זאת, יש להדגיש שקיים הבדל משמעותי בין הגברים הפוליגמיים לבין הגברים הלא פוליגמיים, גם בדרום וגם בשאר הארץ. הפער בין אחוז הגברים הפוליגמיים לאלה שאינם פוליגמיים במחוז הדרום, הוא קטן יותר מאשר שאר הארץ. דבר שמעיד כנראה ששיעורי הנזקקות לשירותים חברתיים בקרב החברה הבדואית בדרום גבוה יותר משאר המחוזות בארץ ללא קשר לפוליגמיה. קיימים הבדלים משמעותיים במספר הגברים המוסלמים הרשומים במחלקה לשירותים חברתיים בין מחוז הדרום לשאר הארץ, אך ההבדלים היותר משמעותיים הם .293בסוג הנזקקות מראה שקיים פער גדול בין גברים פוליגמיים לגברים שאינם פוליגמיים הנזקקים 1 לוח גברים פוליגמיים לעומת 31.1%( לשירותים החברתיים בגלל עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה שאינם פוליגמיים). ההבדלים בולטים גם בנזקקות אחרת. עיקר המקרים בנזקקות 15.9% .294אחרת היא סיבות רפואיות Vered Slonim-Nevo & Alean Al-Krenawi, Success and Failure Among Polygamous Families: The Experience of 292 Wives, Husbands and Children, 45 Family Process 311, 325 (2006). אנו מגדירים נזקקות כסיבה שבגללה פנה או הופנה הפרט למחלקה לשירותים חברתיים. בדו״ח זה ההתייחסות היא רק293 .לנזקקות ראשית נראה כי אין זה סביר שקיים פער כל כך משמעותי בין אוכלוסיות החשודים בפוליגמיה, לעומת אלה שאינם חשודים בכך, 294 .כאשר מדובר בנזקקות רפואית. הדבר מעיד לכאורה על טעות בסיווג הנזקקות 159 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות . התפלגות סוג הנזקקות לפי חשד לפוליגמיה בקרב1 לוח גברים מוסלמים במחוז הדרום, אחוזים מתוך סך הגברים הרשומים. סוג הנזקקות חשודים בפוליגמיה לא פוליגמיים עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה31.1 15.9 תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער19.7 23.8 אלימות, התמכרות ועבריינות7.6 5.4 נזקקות אחרת32.6 15.7 רשום בגלל נזקקות של בן משפחה אחר9.0 39.2 160 ההבדלים בין גברים פוליגמיים לגברים שאינם פוליגמיים גדלים כאשר מסתכלים על ). במקרה זה נלקחו רק גברים 18 נזקקות של הילד הצעיר מבין ילדיו הקטינים (מתחת לגיל שהם אבות לילדים קטינים. רואים שהפער באחוז הרשומים במחלקה לשירותים חברתיים בין האבות הפוליגמיים לאבות הלא פוליגמיים גדל משמעותית גם בקרב בדואים בדרום וגם בקרב גברים פוליגמיים בשאר הארץ. אך אם נסתכל על התפלגות סוג הנזקקות (לוח ) אפשר לראות שההבדלים הרבה יותר קטנים. רובם של הילדים הנזקקים, הם נזקקים 2 בקרב גברים66.7% - בקרב גברים פוליגמיים ו61.9%( בגלל נזקקות של בן משפחה אחר שאינם פוליגמיים). כאשר הנזקקות של הילד עצמו לרוב נובעת מתפקוד לקוי של הורים או של הילד עצמו. . התפלגות סוג הנזקקות של הילד הקטין הצעיר ביותר לפי חשד לפוליגמיה בקרב גברים 2 לוח .2015 מוסלמים במחוז הדרום, אחוזים מתוך סך הגברים הרשומים שיש להם ילד קטין בשנת סוג הנזקקות חשודים בפוליגמיה לא פוליגמיים עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה4.2 4.9 תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער23.1 21.3 אלימות, התמכרות ועבריינות1.1 1.0 נזקקות אחרת9.7 6.2 רשום בגלל נזקקות של בן משפחה אחר61.9 66.7 לסיכום, אין ספק שהפוליגמיה במחוז הדרום תורמת רבות לאי רווחתם של המשפחות הפוליגמיות. הדבר מתבטא בעיקר בשיעורי הרישום הגבוהים (ביחס לאלה שאינן פוליגמיות) במחלקה לשירותים חברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים והחברתיים. כלכלית הנמוכה בקרב בדואים בדרום לפעמים ההבדלים -עם זאת, בגלל הרמה החברתית בין משפחות פוליגמיות לאלה שאינן פוליגמיות מטשטשים. . המענים הניתנים על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כיום3 א. מעני רווחה כלליים ישנו כיום מערך שירותי רווחה הכולל מענים במגוון 295בכול הישובים הבדואים המוכרים 2016 ובשנת₪ 115,290,109 היה2015 נושאים לאוכלוסיות במצוקה. סך התקציב בשנת . פירוט אודות כלל התוכניות הטיפוליות אשר עוסקות במשפחות ₪ 131,580,264 -עמד על כ בעוני, באלימות במשפחה, בילדים ונוער בסיכון, בהעצמת נשים ובפעולות קהילתיות, . תל שבע, ערערה בנגב, חורה, כסייפה, שגב שלום, מועצה אזורית נווה מדבר, מועצה אזורית אלקסום295 161 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות . בנוסף לכל אלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים296ותקצובן מצורף כנספח לדו״ח החברתיים נותן מענה על ידי שירותים מחוזיים חוץ ביתיים לטיפול והגנה: 1 1 . .מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן 2 2 . .מרכז חרום לטיפול בילדים ומשפחותיהם 3 3 . .פנימייה לטיפול בילדים בדואים ב. מענים רלוונטיים להתמודדות עם השלכות הפוליגמיה להלן רשימת התוכניות שנותנות כיום מענה לכלל האוכלוסייה הבדואית בדרום, אך נמצאו כיעילות ומתאימות גם לנשים וילדים במשפחות פוליגמיות: • "נושמים לרווחה" – תוכנית לשיפור מצבם של משפחות הנמצאות בעוני והדרה באמצעות מערך מענים מגוונים (עו"ס, ליווי בבית, מיצוי זכויות, הסרת חסמים, תקציב גמיש ועוד) המסייע לשיפור משמעותי בקרב חברי המשפחה. • ,מרכז עוצמה – מרכז המספק מענים ממוקדים ללקוחות המחלקה בתחומי התעסוקה כלכלת המשפחה, מיצוי זכויות וקידום מענים קהילתיים. • :תוכניות תעסוקה אשת חיל – תוכנית שמסייעת לנשים בדואיות להשתלב בעולם התעסוקה באמצעות ליווי סוציאלי, צמצום פערים תרבותיים ותעסוקתיים, הקניית כלים בסיסיים והעצמה אישית. תוכניות תעסוקה לנשים המקנות ידע, מיומנויות וליווי -'חדיג'ה ו'רוקמות חלום להקמת עסקים זעירים מקומיים ולפיתוח יזמות עסקית. • . לרכישת בגדים וציוד לבית הספר-סיוע חומרי למשפחות • ,מפעל לביטחון תזונתי – חממות – תוכנית להבטחת תזונה בסיסית ופרנסה למשפחה במסגרתה ניתן סיוע כספי וליווי מקצועי להקמה ותפעול של חממה. • . משאית המגיעה לפזורה הבדואית למתן שירותי רווחה-שירות סוציאלי נייד • יחידות לטיפול ומניעה באלימות במשפחה – עו"סים ייעודיים לטיפול באלימות במשפחה במחלקות המוכשרות לכך. • עו"ס משטרה– עו"ס הממוקם בתחנת משטרת העיירות ותפקידו לסייע לנשים הבדואיות המגיעות לתחנה במקרים של תלונה על אלימות במשפחה ולתווך להן את הטיפול ביחידות הייעודיות. • מרכז קשר אזורי – מרכז המאפשר מפגשים מפוקחים ומוגנים בין הורים לילדיהם משמורניים הנמצאים בסכסוך גירושין. -במקרים של הורים לא . ראו נספח י' לדו״ח296 162 • דידקטיים לאיתור ילדים עם צרכים רגשיים- אבחונים פסיכו-ילדים חשופים לאלימות עקב אלימות במשפחה. • . הדרכה הורית ועבודה עם ילדים בסיכון בגיל הרך-נתיבים להורות • מרכזי הורים ילדים ומתבגרים – עבודה טיפולית פרטנית ומשפחתית עם ילדים והוריהם. • .תכליתיים –מעון יום טיפולי ליום ארוך, כולל הדרכה הורית-מעונות יום רב • .משפחתונים – מסגרת יומית לילדים בגיל הרך • . מסגרת שנותנת מענה בשעות אחר הצהריים לילדים בסיכון-מועדוניות לילדים • , מועדוניות בשעות אחר הצהריים שמתקיימות בבתים של המפעילות- תמיכה ביתית סיוע בהכנת שיעורים ופעילויות חברתיות. • .מית"ר – מרכז יום לנוער בסיכון, שנשר ממערכת החינוך • .בית חם לנערות בסיכון – טיפול פרטני וקבוצתי לנערות בסיכון וכן פעולות העצמה • .מיט"ל – מרכז טיפולי לבני נוער, טיפול פרטני וקבוצתי • פיתוח מנהיגות מקומית באמצעות פעילות למצבי חרום –איתור והכשרה של מנהיגות מקומית ביישובים ובשכונות, והכשרתם לעמידה במצבי חרום. • פיתוח מרכזי גישור ותפיסה קהילתית – בנושאים רלוונטיים ליישוב, ביניהם נושאי אלימות וסכסוכים משפחתיים, חמולתיים ושבטיים. • . מיצוי זכויות של משפחות-קליניקה לזכויות ב. השלכות שליליות בתחום הבריאות במטרה לקדם את המענים הרפואיים להתמודדות עם השלכות הפוליגמיה במישור ובו מיפוי של צורכי האוכלוסייה הבדואית 297הבריאותי, הגיש משרד הבריאות מסמך בדרום. בהתבסס על מחקרים ועדויות מהשטח, עמדת משרד הבריאות היא כי באמצעות שיפור המענים הבריאותיים לכלל האוכלוסייה הבדואית בדרום, יינתן מענה גם למשפחות הפוליגמיות שלעיתים קרובות נמצאות בקצה הרצף. , משרד הבריאות אחראי על שירותי בריאות 1995 ,מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי לאוכלוסייה הבדואית, כשאר האוכלוסייה הישראלית. עם זאת, משרד הבריאות מתמודד עם אתגרים בהספקת השירותים לאוכלוסייה הבדואית בדרום וזאת, בין היתר, בשל הפיזור הגיאוגרפי, תנאי השטח המקשים על הנגישות לקבלת השירותים, והיעדר מודעות. על פי נתוני ארגון רופאים לזכויות אדם והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב . בכול הכפרים הבלתי מוכרים לא היה 2004 כפרים בשנת34 -לא היו כלל שירותי רפואה ב . מצורף כנספח יא' לדו״ח297 163 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות . כיום המצב שונה. להלן רשימת כלל המרכזים המעניקים שירותי298ולו בית מרקחת אחד בריאות לאוכלוסייה הבדואית בדרום: א. שירותי הבריאות הניתנים כיום לאוכלוסייה הבדואית בדרום • תחנות טיפות חלב שמפעיל משרד הבריאות במחוז48 תחנות טיפת חלב – מתוך תחנות נותנות שירות לאוכלוסייה הבדואית מתוכן:28 ,דרום תחנות ביישובי הקבע המשרתות גם את הפזורה של ישובים אלה.14 . תחנות יבילות בפזורה הבדואית9 תחנות בישובים יהודיים הנותנות שירות לאוכלוסייה בדואית מישובים סמוכים5 .)(בתחנות אלה אחוז גבוה של משפחות בדואיות תינוקות חדשים.8,000 - נשים בדואיות ונקלטו כ29,000- טופלו בתחנות אלה כ2016 בשנת למעשה, ברוב תחנות טיפת חלב במחוז דרום ניתן שירות לנשים מהחברה הבדואית. • מרפאות ומכונים של כלל קופות החולים נותנים64 מרפאות קופות החולים – סה"כ שירותים לאוכלוסייה הבדואית: בישובים המוסדרים.49 . ביישובי המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום15 . מרכזים לבריאות הילד3 . מכוני פיזיותרפיה3 . מרפאות יועצות7 השאר מרפאות ראשוניות כשבתוכן • . ניתנים במסגרת בית החולים סורוקה- שירותי אשפוז כלליים • :שירותי בריאות הנפש במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובבית החולים סורוקה-אשפוז המרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה ובמרכז - מרפאות לבריאות הנפש שבע, ועל ידי קופות החולים בדימונה, ערד, רהט ובאר שבע.-הרפואי באר • מופעלות על ידי משרד הבריאות בקרב האוכלוסייה- תוכניות לקידום בריאות הבדואית בכלל, ללא דגש מיוחד על משפחות פוליגמיות. • שהן נשים מתוך האוכלוסייה-מגשרות – בשנים האחרונות קיימת תוכנית של מגשרות הבדואית אשר עברו הכשרה ייעודית, והפועלות בתוך תחנות טיפת חלב בחברה הבדואית, ועוסקות בהנגשת ידע ומידע, הדרכות בנושאי בריאות, תרגום, תיווך בין מגשרות 9 תרבותי ועוד. הפרוייקט מופעל על ידי חברת "פמי פרימיום". כיום ישנן .2011 מאפיינים חברתיים, דמוגרפיים וכלכליים, קרן יוזמות אברהם- אריק רודניצקי, החברה הבדואית בנגב298 164 תחנות. בשל מספר השעות המצומצם מגיעות רק26 משרות המתפרסות על3.5-ב איש). 5000- מהאוכלוסייה (לכ1/5-לכ • . ניתן על ידי קופות החולים-טיפול תזונתי • בהיבט הטיפולי ישנם רופאי שיניים מהאוכלוסייה הבדואית שמטפלים- בריאות השן בילדים כספקי קופות החולים בכול הכפרים המוכרים. בפזורה קיימת ניידת לטיפולי שיניים שמופעלת על ידי רופאי הסדר של קופת חולים כללית. בשנה שעברה בוצעה תוכנית פיילוט לזיהוי ומניעת עששת על ידי אחיות טיפות והפניות לרופא  ,חינוך לבריאות פעולות של זיהו מוקדי עששת וביצעו האחיות .חלב שיניים במקרים המתאימים. ב. מאפיינים בריאותיים של החברה הבדואית בדרום חברתי קשה ותנאים סביבתיים דלים משפיעים על כל תחומי-הצירוף של מצב כלכלי החיים של הילדים, הנשים והגברים החל מתזונה, דרך למידה ורכישת מיומנויות ועד לבריאות ותחושת רווחה אישית. • , מהמידע הקיים בלשכת הבריאות במחוז דרום של משרד הבריאות-תמותת תינוקות ) הוא הגבוה 0-1( עולה כי בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום שיעור תמותת תינוקות בחברה היהודית. 1000- ל4.2 לידות לעומת1000 לכול12.1 עמד על2015 בארץ: בשנת בחברה 1000 לכול13.7 מדובר על שיעור של0-5 מבחינת תמותת ילדים בגילאי בחברה היהודית. 1000- ל4.3 הבדואית לעומת • קיים שיעור גבוה יחסית של מומים מולדים ומחלות תורשתיות בשל-מומים מולדים נשואי קרובים וחסרים תזונתיים. כמו כן, קיים שיעור גבוה של לידת תינוקות במשקל מתמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הבדואית היא בשל מומים מולדים 50% .נמוך ונישואי קרובים. יש לציין כי לא קיים מידע מחקרי על קשר ישיר בין פוליגמיה לתמותת תינוקות. • . חלק1 האוכלוסייה הבדואית בדרום נמצאת באשכול סוציואקונומי- עוני ובריאות ניכר מהמשפחות חיות בעוני. כידוע לעוני השלכות על הבריאות הן של הנשים והן של הילדים לרבות בעיות גדילה והתפתחות בקרב ילדים, בריאות השיניים, החמרה בחולי עקב אי צריכת תרופות ושירותים רפואיים ומחסור במוצרי מזון והיגיינה בסיסיים. • ישנם מקרים בהם הנשים אינן מגיעות לקבלת טיפול-קושי בהיענות לטיפול רפואי רפואי שוטף ואינן מגיעות לתחנות טיפת חלב כנדרש (למשל במקרים של מעקב הריון). כתוצאה מכך, עדים במשרד הבריאות להחמרה של בעיות רפואיות שאם היו מקבלות מענה בשלב מוקדם ייתכן שהיו נחסכים סיבוכים וטיפולים רפואיים מורכבים בהמשך. 165 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות • קיים שיעור גבוה יחסית של-ביקורים חוזרים במלר"ד (חדר מיון) ובבית החולים אשפוזים חוזרים בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום. צוות בית החולים מעריך כי לעיתים הביקור בבית החולים אינו "הכרח" רפואי אך מאפשר לנשים להגיע למקום בטוח בו הן יכולות לנוח מעט. • ,פי הגדרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים- על-היעדר ביטחון תזונתי ביטחון תזונתי במדינות מפותחות כישראל הוא תופעה חברתית וכלכלית וביטוייו -"אי הבית, אכילת מזון שאינו ראוי לאכילה, -רבים ומגוונים: צמצום במלאי המזון של משק דאגה בנוגע ליכולת להשיג מזון והשגת אוכל בדרכים לא מקובלות, כגון קבצנות וחיטוט בפחי אשפה". מחקרים מעידים על כך שישנו קשר ברור בין חוסר ביטחון תזונתי, עודף משקל והשמנה בקרב נשים, בעיה ידועה ובעלת השלכות בריאותיות ועלויות טיפוליות גבוהות על מערכת הבריאות לטווח הארוך. ביטחון -האוכלוסייה הבדואית ובמיוחד משפחות פוליגמיות, הן בסיכון מוגבר לאי . 299תזונתי שגורם לחסרים תזונתיים ותחלואה מוגברת בקרב אוכלוסייה זו • קיים קשר מובהק בין עוני ותחלואה דנטלית, בדגש על עששת ילדות-בריאות השן מוקדמת. הגורמים לכך הם תזונה קריוגנית (תזונה המכילה פחמימות וסוכרים בתכיפות גבוהה, המעודדים התפתחות עששת), גהות הפה ירודה מאד וגורמים נוספים. בנוסף לתחלואה הגבוהה קיים שימוש נמוך בשירותי הבריאות המניעתיים, לרבות בדיקות תקופתית, שיננית וטיפולי שיניים לילדים (לרוב עקב חוסר מודעות, חוסר נגישות ועוני). • מהתאונות בקרב ילדים בישראל מתרחשות בקרב20% - היעדר בטיחות סביבתית מהאוכלוסייה במדינת ישראל. נראה כי 2% האוכלוסייה הבדואית בעוד היא מהווה הילדים נמצאים פעמים רבות בסביבה שאינה בטיחותית עבורם, לעיתים ללא השגחת מבוגר וחשופים לפגיעות כמו כוויות, חתכים, תאונות וכו'. ג. השפעות הפוליגמיה על הבריאות • אנשי המקצוע במערכת הבריאות פוגשים לרוב את- מצוקה בריאותית פיזית ונפשית הנשים והילדים ממשפחות פוליגמיות. כפי שהוצג לעיל, וגם להערכת אנשי הצוות הבריאותי, הן הנשים והן הילדים בסיכון גבוה יותר לסבול ממצוקה בריאותית פיזית ונפשית. אישה המתמודדת עם נישואי שניים של בעלה נקלעת לעיתים קרובות למשבר רגשי – נפשי המתבטא בצורך אינטנסיבי יותר בתמיכה ובעיקר "מישהו לדבר איתו ולבכות על הכתף שלו" כדברי אחת האחיות. גם בידוד סביבתי של נשים אלה המרוחקות פעמים רבות ממשפחת המוצא, ומתמודדות העלול להיות מוקרן - עם הקשיים ללא מערכת תמיכה, גורם לבעיות רגשיות ולדיכאון גם על הילדים • דיכאון לאחר לידה – מנתונים ראשוניים של מחקר המתבצע בימים אלו עולה כי קיים קשר מובהק בין פוליגמיה לסיכוי גבוה יותר לדיכאון לאחר לידה. . נספח יב' לדו״ח- מתוך המסמך שהוכן על ידי משרד הבריאות299 166 • עוני – על פי דיווח מאנשי מקצוע בשטח, וכפי שדווח ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, במקרים לא מעטים הבעל נוטש את אשתו ללא גירושין, עובר לגור עם האישה הנוספת ומותיר את האישה הראשונה וילדיה ללא אמצעי מחיה מספקים, צעד אשר גורם להחמרת המצוקה הכלכלית ומצב הבריאות. לעיתים נשים מדווחות כי אין להן כסף לתרופות בסיסיות או התחייבות עבור שירותי הבריאות. • ליווי ילדים מאושפזים – בבית החולים סורוקה נמצאו מקרים בהם ילדים שאושפזו לתקופה ארוכה נותרו ללא הורה, שכן האימהות, בהיותן ללא בעל או תמיכה משפחתית, העלו קושי בין הצורך להיות עם הילד המאושפז לבין הצורך להיות בבית ולתת מענה לשאר הילדים. • תלונות פסיכוסומטיות ופיברומיאלגיה – בבדיקה שנערכה במרפאת כסייפה של קופת חולים כללית נמצא כי נשים במשפחות פוליגמיות מגיעות ליותר ביקורים חוזרים עם תלונות על כאבים שאינם מוסברים, ופעמים רבות מקבלות אבחנה של פיברומיאלגיה. מידע דומה התקבל מסורוקה בהקשר לכאבי ראש חוזרים. הדברים טרם פורסמו בספרות הרפואית. • צוות השירות הסוציאלי בבית החולים סורוקה מדווח כי העובדים- ניסיונות אובדניים פוגשים לא מעט נשים שעברו ניסיונות אובדניים סביב החלטתו של הבעל לשאת אישה נוספת (לא קיים רישום מסודר של מקרים הקשורים לפוליגמיה). נשים אלה זקוקות לתמיכה רגשית רבה. • אלימות במשפחה – כפי שצוין לעיל, אנשי מקצוע בתחום האלימות במשפחה מעריכים כי במשפחות פוליגמיות קיים שיעור גבוה יותר של אלימות כלפי נשים. במקביל, קיים דיווח על אלימות. מלבד היותה של האלימות תופעה חברתית פסולה, יש לה -תת גם השפעות ישירות על הבריאות הפיזית והנפשית של הנשים והילדים. לכן מתבצע איתור יזום של נשים נפגעות אלימות, בכלל מסגרות הבריאות. מנתוני תחנות טיפת 2016 חלב של משרד הבריאות הנותנות שירות בחברה הבדואית עולה כי בשנת תשאולים 6,600 תינוקות חדשים. אחיות בריאות הציבור בתחנות ביצעו6,877 נרשמו ) בלבד דיווחו על אלימות כלפיהן 1%( נשים74 ), מתוכן96%-של נשים לגבי אלימות (כ ) נוספות דיווחו האחיות כי נשאר אצלן חשד לגבי אלימות אף 1.6%( נשים109 ולגבי שהאישה לא דיווחה על כך. קשיים וחסמים בקבלת שירותים רפואיים • נגישות לשירותי הרפואה – קיים קושי בנגישות למרפאות קופת חולים ולתחנות טיפת מוכרים. על פי דו״ח -חלב עקב הפיזור הגיאוגרפי ותנאי השטח בעיקר ביישובים הלא , האוכלוסייה הבדואית עושה שימוש בשירותי בריאות, אך 2003-2005300 מחקר מהשנים אוכלוסיית הפזורה, ככול הנראה בשל המרחק ומיעוט השירותים, עושה שימוש מוגבר במלר"דים (חדרי המיון). בנוסף ציינו משתתפי המחקר כי שירותי הבריאות יקרים. .,ילדים באוכלוסייה הבדווית בנגב: מאפיינים, צרכים ודפוסי שימוש בשירותים2009 , ד. בן רבי, ש. עמיאל, פ. ניג'ם, ט. דולב300 . מכון ברוקדייל-ג'וינט-ירושלים: מאיירס 167 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות כיום מציינים אנשי מקצוע כי עדיין קיים קושי להגיע למרפאות הן בשל המרחק והן בשל הקושי של אישה הנמצאת לבדה עם מספר ילדים להגיע עם כולם או לחילופין להשאירם בבית ללא השגחה. • נגישות תרבותית –לשונית – קיים מחסור באנשי מקצוע דוברי השפה הערבית בכל תחומי הרפואה והדבר מקשה על מתן מענה הולם לצרכי האוכלוסייה הבדואית בדרום. • תחנות טיפת חלב- פגיעה באמון בצוותי בריאות בכלל ובתחנות טיפת חלב בפרט נתפסות כמקום אוניברסלי וניטראלי ולכן לנשים מותר להגיע אליהן יחסית בחופשיות וללא ליווי. חשוב לשמור על מעמד זה של מסגרות הבריאות. בקרב אנשי מקצוע קיים חשש כי במידה ומסגרות הבריאות ייתפסו כמקומות המעצימים ומלמדים את הנשים נושאים הנוגדים את תרבותן, הגברים ימנעו מהן להגיע באותה חופשיות, דבר שעלול להביא לפגיעה בבריאות האוכלוסייה. • ,היעדר ביטוח רפואי – אחת התופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים אשר התגברה בשנים האחרונות, היא הבאת נשים פלסטיניות למטרות נישואין עם גברים בדואים. גברים בדואים רבים חיים במסגרת פוליגמית עם נשים ערביות שבאו מחוץ לישראל (בעיקר מירדן ומהרשות הפלסטינית, אך גם ממדינות אחרות). מאחר והמדינה אינה מעוניינת לעודד נישואין המהווים עבירה פלילית, דינה של בקשה למעמד בישראל עבור אישה נוספת (אף במצב שלא מוצגת תעודת נישואין אך מדובר בתא משפחתי עם ריבוי נשים) להידחות והאישה הנוספת אינה זכאית לכל מעמד בישראל. ככול שנשים אלה שוהות בישראל, הן שוהות בה שלא כדין ללא כל מעמד חוקי או זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל, לרבות ביטוח רפואי, אלא אם כן בן הזוג מבטח אותן באופן פרטי. במזרח ירושלים מוכרת התופעה של התחזות באמצעות שימוש בכרטיס קופת החולים של אחת הנשים בעלות הביטוח על ידי חסרות המעמד. התופעה אינה מוכרת בדרום אולם סביר להניח שהיא קיימת גם שם. יש לציין כי קיימת פריסה של מרפאות ושירותים לחסרי ביטוח רפואי אך היא ממוקמת רובה ככולה במרכז הארץ. לגבי הילדים, היות שבני הזוג לרוב אינם מדווחים על נישואין אלה, על הבעל לפעול להכרה בילדים כילדיו. הליך זה כולל כיום ביצוע בדיקת רקמות פרטית העולה כמה אלפי שקלים, אלא אם נקבע כי הם זכאים לסיוע משפטי, ובכך הם זכאים גם למימון עלות הבדיקה. קיים הסדר עם קופת חולים מאוחדת לילדים חסרי מעמד, שעל פניו יכול לתת מענה גם לילדים אלה, אך יש לזכור שמדובר בהסדר וולונטרי, כאשר עלות ההשתתפות בחודש), בעיקר כאשר מדובר במשפחות לרוב עניות ₪ 120( העצמית גבוהה יחסית ובמספר רב של ילדים. • , כלל הנשים הבדואיות הפונות לטיפת חלב מקבלות שירות רפואי-היעדר שדה רישום אולם בבסיס הנתונים של טיפות חלב ושל קופות החולים לא קיים שדה רישום של משפחות פוליגמיות, והרישום נעשה על פי הסטטוס של האם. כאשר הצוות הרפואי 168 יודע כי מדובר באישה המצויה במערכת משפחתית פוליגמית הדבר נרשם בתיק אך כאמור לא בשדה ייעודי ומכאן הקושי למפות את הנתונים אודות מספר המשפחות הפוליגמיות, מאפיינים בריאותיים ייחודיים והערכת צרכים של אותן נשים וילדים. מעבודת הצוות עלה בבירור הצורך לחולל שינוי משמעותי ביחס למצבן ומעמדן של הנשים בחברה הבדואית. עד כה נמנעו המדינה והרשויות הפועלות מטעמה לעסוק פורסם כי שר הרווחה דאז 27/3/2008-בנושא זה שהוא טעון מהבחינה התרבותית. ב יצחק הרצוג יוביל תוכנית להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה בחברה הבדואית. המשרד הציע להתמקד בטיפול פרטני בבני זוג ובילדים ממשפחות פוליגמיות ועל הקמת קבוצות טיפוליות וסדנאות לשיקום המשפחה. תוכניות אלה לא יצאו לפועל. לאורך שנים לא התמודדו משרדי הממשלה עם הצרכים האמיתיים של האזרחים הבדואיים ובכלל זה גם מהצרכים המשפחתיים והקהילתיים. כפי שתואר בהרחבה בפרקים הקודמים תופעת הפוליגמיה היא סימפטום של תהליכים מסורתיים שונים כגון מעמדה של האישה בחברה הבדואית, והטמעת מסרים לפיהם נישואי הגבר לאישה נוספת הם לגיטימים ואף מדובר בזכות מוקנית. בהמשך להחלטת הממשלה שהקימה צוות זה, נבנו תוכניות עבודה של משרדי הממשלה השונים לרבות, משרד הבריאות ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וניכר כי כיום מתחולל שינוי בתחום זה. על מנת להאיץ את תהליכי השינוי ולתת מענה מותאם יותר, הצוות ממליץ על שורה של המלצות שיפורטו להלן. יש לציין כי עמדת גורמי הטיפול השונים היא כי שאין לייחד מענים שונים לנשים וילדים במשפחות פוליגמיות, שכן כל תוכנית שכותרתה תכלול את המונח "פוליגמיה" עלולה להיכשל בשל חוסר הלגיטימציה וחוסר הבשלות בקרב החברה הבדואית. עד לשינוי תודעתי ותפיסתי משמעותי, הפוליגמיה, לפחות במישור החברתי הגלוי, היא עדיין תופעה לגיטימית בקרב החברה הבדואית בנגב. כדי להביא לשינוי התודעתי והתפיסתי המיוחל, לצד המהלכים החינוכיים, יש ליצור הזדמנויות בהן הנשים והילדים יגיעו לקבלת מענים כלליים בתוכניות ובמרכזים הקיימים כיום. עם זאת, ככלל, יש להרחיב את השירותים השונים, לחדד את חשיבות המאבק בפוליגמיה בקרב אנשי הטיפול, והעלאת המודעות בקרבם כדי שיתנו את המענה המתאים ביותר לכול אישה ולכול ילד, אשר יבוא במגע עם שירותי הרווחה והטיפול השונים. הגם שהמאפיינים הכלליים של נשים וילדים במשפחות פוליגמיות דומים, לכול אישה ולכול ילד התמודדויות משלו והמענים הטיפולים יכולים להיות שונים מהאחד לשני. 169 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות להלן המלצות הצוות המוצעות להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה בתחום הרווחה, הבריאות והנגשת זכויות: ריבוי צרכים ונזקקויות הצוות מצא כי לנשים וילדים במשפחות פוליגמיות צרכים רבים וייחודיים כפי שצוין בהרחבה לעיל. הנשים לרוב נטושות לא רק על ידי הגבר שהוא ראש המשפחה אלא גם משפחת המקור והמשפחה המורחבת -על ידי המעגלים המשפחתיים הקרובים אליהן של האישה ושל הבעל. העובדה כי האנשים הקרובים אליהן ביותר נטשו אותן גוררת התעלמות עד כדי הפיכתן לשקופות בעיניי החברה. הן מתמודדות עם תחושות השפלה ובדידות נוראות ועם מעמסה רגשית וכלכלית ללא שיש להן כלים להתמודד איתן. 1 1 . reaching( על כן, הצוות ממליץ על ייזום פעולות ייחודיות לצורך איתור הנשים ) וגיוסן לטיפול המותאם לצורכיהן. מאמץ מיוחד ישקיעו אנשי הטיפול out לצורך יצירת קשר עם אותן נשים וחיבורן לקשר עם גורמי הרווחה. כדי לשמר את הנשים והילדים הזקוקים לשירותיהם בקשר עם גורמי הטיפול הרלוונטיים, עובדי הרווחה יפעלו באופן אקטיבי לביצוע פעולות הכוללות חיזור והעלאת מוטיבציה ותפיסות עולם של יצירת קשר. 2 2 . בנוסף, הצוות ממליץ על הרחבת המענים הניתנים כיום על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אשר מספקים מענה טיפולי לאם ולידיה, והכוללים: הדרכה הורית, סיוע בשיעורי בית לילדים, כגון נתיבים להורות, מרכזי הורים תכליתיים, מועדוניות לילדים, תמיכה -ילדים ומתבגרים, מעונות יום ומעונות רב ביתית ועוד. קשיי נגישות לשירותי הבריאות והרווחה עקב הפיזור הגיאוגרפי ותנאי השטח, בעיקר ביישובים שאינם מוכרים, קיים קושי בנגישות למרפאות קופת חולים ולתחנות טיפת חלב, למחלקות הרווחה, ולקבלת שירותים שונים כגון שירותים משפטיים ועוד. קושי זה מנציח את מערכת היחסים שבמסגרתה האישה לא זוכה לקבל שירותים בסיסיים ובכך משמר את התלות שלה בגבר ובסביבה. הנגשת השירותים הבסיסיים לאישה היא תנאי בסיסי להעצמתה. 3 3 . על כן, הצוות ממליץ על גישה פרואקטיבית של הממשלה לתגבור המערכים לשירותים ניידים, העלאת מספר עובדי הרווחה והבריאות וביצוע כל פעולה אפשרית להנגשת השירותים הבסיסיים לתושבים. 4 4 . הצוות ממליץ להרחיב ולפתח את שירותי הטיפול הרפואיים והרווחתיים על ידי תכליתיים -הקצאת רכבים עבירים בתנאי שטח קשים, אשר יהיו מרכזי טיפול רב ניידים ויכללו ציוד רפואי ואנשי מקצוע שונים כגון רופא כללי, רופא גינקולוג, אחות טיפת חלב, עובד/ת סוציאלי/ת ועוד. הניידת תעבור בין יישובי הפזורה 170 ותיתן מענה לכול האוכלוסייה הזקוקה לטיפול. על השירותים שיינתנו במסגרת זו יחול פיקוח הדוק ומשרדי הממשלה הרלוונטיים יציגו מודל הפעלה ובקרה. הקמת מוקד ידע וטיפול בנושא השלכות הפוליגמיה הצוות מצא כי נשים וילדים במשפחות פוליגמיות אינם מודעים לשירותים הקיימים, אשר יכולים לסייע להם בהתמודדות עם המצב המשפחתי אליו הם נקלעו בתחום הרווחה והטיפול. 5 5 . על כן, הצוות ממליץ על קידום נושא הנגשה לידע ולזכויות רפואיות וסוציאליות למשפחות בחברה הבדואית. הצוות מצא כי נכון לקדם את נושא ההנגשה לידע ולהקים מוקד במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה בנגב, כיוון שהוא מהווה מוקד אליו מגיעות נשים רבות מהחברה הבדואית, בפרט במצבי שינוי בחיים כגון לידות, בעיות רפואיות שלהן או של ילדיהן ועוד. כיום, העברת המידע בדבר הזכויות הבסיסיות להן הנשים והילדים זכאים נעשית בבית החולים סורוקה על ידי העובדות הסוציאליות מהשירות הסוציאלי בבית החולים. בהיעדר כוח אדם מספיק בשירות הסוציאלי בבית החולים קיים קושי בהעברת המידע באופן מלא ומיטבי. על כן, הצוות ממליץ על תגבור כוח האדם בעבודה סוציאלית בבית חולים סורוקה בכול המחלקות אך בעיקר במחלקות נשים וילדים. במרכז הרפואי סורוקה עתיד לקום מרכז למיצוי זכויות של משרד הבריאות לכול האוכלוסייה. הצוות ממליץ לשלב במרכז זה כוח אדם ייעודי לאוכלוסייה הבדואית, ולהתאים את מתן השירות לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הבדואית בכלל, בדגש על אוכלוסיית הנשים והילדים בפרט. חוסר במודעות ובידע אודות זכויות בסיסיות נוספות והנגשת זכויות הצוות מצא כי באוכלוסייה הבדואית, ובעיקר בקרב הנשים, אין מודעות לזכויות הבסיסיות המגיעות להן. החוסר במודעות בולט בעיקר בתחום דיני המשפחה והדין השרעי, זכויות סוציאליות מול המוסד לביטוח לאומי וההוצאה לפועל (מימוש פסקי דין בנושא מזונות למשל) ועוד. מציאות זו מעמיקה את הפער בין הנשים לגברים, מחלישה את הנשים והילדים, ומנציחה את מעמדן הנחות של הנשים ואת תלותן בגברים. 6 6 . על כן, הצוות ממליץ ליזום מהלך הסברה בקרב החברה הבדואית לנושא השירותים השונים. הצוות ממליץ על הוצאה לאור של מדריך ובו הסבר על כלל הזכויות לנשים ולילדים. על המדריך להיות מונגש שפתית ותרבותית. כמו כן, יש לשקול הפקה של מדריך וירטואלי (סרטונים) אשר יופצו ברשתות החברתיות. מוצע לבחון שיתוף פעולה עם גורמים שונים בממשלה ובחברה האזרחית, יחד 171 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות עם שירותי שי"ל וגורמי מקצוע שונים בתחום מיצוי הזכויות, כגון מרכזי עוצמה במחלקות לשירותים חברתיים, כל זכות ועוד. בנוסף, הצוות מצא כי גם במקרים בהם הזכויות ידועות ומוכרות לנשים, קיימים חסמים רבים אשר מקשים על האישה בחברה הבדואית למצות את זכויותיה וזכויות ילדיה. 7 7 . על כן, הצוות ממליץ על הרחבת שירותי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, כך שהנשים יקבלו סיוע בהנגשת זכויות בכול הקשור לזכויות מכח דיני המשפחה (בהליכים מול בית הדין השרעי ובית משפט לענייני משפחה), הוצאה לפועל (של פסיקת מזונות) וקצבאות הביטוח הלאומי. כיום שירותים אלו ניתנים באופן , הרשויות המקומיות 301מאוד מצומצם על ידי תוכניות קיימות של משרד הרווחה והקליניקה המשפטית של מכללת ספיר. במהלך העבודה בצוות, הוחלט על שיתוף פעולה בין הקליניקה במכללת ספיר לבין הסיוע המשפטי במשרד המשפטים במחוז הדרום כדי לתגבר את מתן השירותים ולהעלות את רמתם. שיתוף פעולה של הסיוע המשפטי עם הקליניקה במכללת ספיר מרחיב את מתן השירותים למקומות נוספים ובתדירות גבוהה יותר, ובכך נותן מענה רחב יותר . 302לאוכלוסייה הזקוקה לשירותיו 8 8 . בנוסף, הצוות ממליץ כי לצורך מיצוי זכויות והנגשת השירות שמסופק על ידי המוסד לביטוח לאומי לאוכלוסייה הבדואית, בדגש על נשים, יש להוסיף תקנים ייעודיים של פקידים דוברי ערבית וסניפי המוסד לביטוח לאומי בדרום. הוספת התקנים תאפשר הנגשה ישירה של המידע בדבר הזכויות הניתנות מכוח חוקי הביטוח הלאומי. לשונית -קשיי נגישות תרבותית הצוות מצא כי קיים מחסור באנשי מקצוע טיפוליים דוברי השפה הערבית ואשר מכירים את התרבות, המנהגים והמסורת הבדואית כדי להעניק שירותים מותאמים לצורכי האישה הבדואית וילדיה. 9 9 . על כן, הצוות ממליץ על תגבור המגשרות במרכזים המעניקים שירותי בריאות וטיפול. המגשרות, שהן נשים מהחברה הבדואית בנגב, עוברות הכשרה ייעודית מתמשכת במטרה לסייע בהנגשת שרותי הבריאות לאישה הבדואית בשפה הערבית ובהתאמה תרבותית. כך הן מסייעות במתן שירותי בריאות בטיפות החלב ובמרפאות השונות. הצוות סבור כי יש להרחיב את המענה המוצע ולתגבר את המגשרות אשר יסייעו לצוות הרפואי והמקצועי בהפצת מידע מובן, ברור, תרבות לאוכלוסייה הבדואית. הצוות ממליץ על הרחבת התוכנית -זמין ומותאם לכול תחנות טיפות החלב, בבתי החולים, ובמרכזים טיפוליים שונים. . תוכנית נושמים לרווחה ומרכזי עוצמה למשל301 יש לציין כי משרד המשפטים באמצעות הסיוע המשפטי החל בשיתוף פעולה עם מכללת ספיר במתן מענה לאוכלוסייה302 .הבדואית בתחום תיקי חובות ותיקים בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי 172 10 10 כמו כן, הצוות ממליץ על תגבור עובדי בריאות ורווחה בעובדים ואנשי מקצוע דוברי השפה הערבית. 11 11 מעבר לכך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יהיה שותף לגיבוש תוכנית סדורה, יחד עם המועצה להשכלה גבוהה במתן מענה למחסור בעובדים סוציאליים דוברי השפה הערבית בדרום. בניית עתודות לשירותי רווחה ובריאות -הצוות מצא כי קיים מחסור חמור בעובדים סוציאלים, רופאים ועובדים במקצועות פרא רפואיים כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ועוד, אשר דוברים את השפה הערבית. 12 12 על כן, הצוות ממליץ על בניית תוכנית משותפת לעידוד לימודי המקצועות רפואיים בקרב האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה -הטיפוליים והפרא הבדואית, באוניברסיטאות ובמכללות השונות בארץ. במהלך התוכנית יאותרו בהיותם תלמידים בכיתות י"ב. - המועמדים הרלוונטיים מהשלבים המוקדמים הם יקבלו תגמולים וליווי במהלך לימודי הפסיכומטרי והמכינה (ככול שיש צורך), רפואיים הדרושים, ועד לסיום -ומהקבלה ללימודי המקצועות הטיפוליים והפרא הלימודים.כך תתאפשר קבלה מהירה לעבודה במקצועות אלו בכל המרכזים הרלוונטיים בדרום. 13 13 בנוסף, לאור העובדה כי בקרב בוגרי לימודי ההוראה ותחום החינוך קיים מספר גבוה של אנשי מקצוע מובטלים, הצוות ממליץ על הכוון של אקדמאים מתחום החינוך למקצועות אחרים נדרשים בנגב, כגון מקצועות טיפוליים בתחום הרווחה והבריאות. ביטויים של אלימות במשפחה הפוליגמית הצוות מצא כי שיעור האלימות במשפחות הפוליגמיות הוא גבוה בהשוואה למשפחות מונוגמיות, זאת עקב המצוקה בה שרויים חלק מבני המשפחה, כפי שתואר בהרחבה בתחילת פרק זה. מופעי אלימות באים לידי ביטוי בין הגבר לנשותיו, בין הנשים לבין עצמן, בין הנשים לילדי הנשים האחרות ובין הילדים של האימהות השונות לבין עצמם. המצב המשפחתי המורכב גורם לתסכול וכעס אשר באים לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, השפלה, קנאה, רכושנות ואפליה, ואשר מגדילים את היקף הסכסוכים והחיכוכים וכתוצאה מכך את גילויי האלימות בתוך המשפחה. 14 14 על כן, הצוות ממליץ לפתח ולהרחיב את המענים לנשים ולילדים הסובלים מאלימות במשפחה בכול הרשויות הבדואיות, הכוללים מענים פרטניים, קבוצתיים וקהילתיים, בדגש על רגישות תרבותית והתאמת המענים לחברה הבדואית. כמו כן, יש להכשיר את צוותי הטיפול ביחידות לטיפול ומניעה באלימות במשפחה, לעבודה עם משפחות פוליגמיות והרחבת גוף הידע שברשותם על התופעה והשלכותיה. כל אלה, כדי לדייק את המענים הטיפוליים הנדרשים. 173 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות יחידות הטיפול באלימות הקיימות כיום בנויות על מודל שמותאם למשפחה שבה שני בני זוג בלבד. למשפחה הפוליגמית מאפיינים שונים ועל הצוותים הטיפוליים לתת את הדעת למבנה המשפחה הייחודי, ולטיפול ברבדים השונים של האלימות בין כל בני המשפחה. על כן, מומלץ להעלות את המודעות של אנשי המקצוע השונים בהקשר זה, ולהכשיר עובדים סוציאלים ואנשי מקצוע נוספים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים) אשר יהיו מסוגלים להתמודד עם ההשלכות של התופעה ולתת לה מענים מותאמים. על המרכזים לתת מענה להפסקת האלימות, להעצמת הקורבנות (הנשים והילדים) ולחזק את המודל של המשפחה המונוגמית. קשר ישיר בין פוליגמיה למצב הבריאות הנפשית הצוות מצא כי נשים במשפחות פוליגמיות סובלות מבעיות נפשיות, כגון חרדה ודיכאון, ומתלוננות על תסמינים פסיכוסומטיים, כפי שפורט בהרחבה בתחילת פרק זה. צוות השירות הסוציאלי בבית החולים סורוקה דיווח כי הוא נתקל לא מעט בנשים שעברו ניסיונות אובדניים סביב החלטתו של הבעל לשאת אישה נוספת, ועל אשפוזים סוציאליים . 303רבים 15 15 על כן, הצוות ממליץ לתגבר את המענים הסוציאליים והנפשיים בתוך מערך הבריאות הנותן שירות לאוכלוסייה זו, כולל עובדים סוציאלים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים, וכן לפתח תוכניות ייעודיות לנשים אלו בתוך מערך הבריאות. 16 16 בנוסף, הצוות ממליץ לפעול לאיתור וזיהוי נשים אלו דרך הכשרות ייעודיות לצוות הטיפולי, הן במרפאות בקהילה והן בבית החולים סורוקה תוך שיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה ביישובים. כל זאת, על מנת לתת לנשים את הכלים להתמודד בצורה יותר טובה עם מצבן המשפחתי, החברתי והנפשי. התדרדרות מתמשכת בתפקודי שגרה הצוות מצא כי לצד הדיווחים על מצבי דיכאון וחרדה, נשים רבות מדווחות על אפתיה וחוסר יכולת לתפקד ולמלא משימות יומיומיות לרבות הטיפול בילדים, מעת קבלת הידיעה שהגבר בחר לשאת אישה נוספת. הנשים מתלוננות על תחושה של חוסר אונים, בלבול ותחושה של שמיטת הקרקע מתחת לרגליהן. מצב זה גורם להתדרדרות ברמה המשפחתית ויש לו השפעה על רווחת הילדים ועל עתידם. 17 17 על כן, הצוות ממליץ על בניית תוכניות ייעודיות מותאמות לנשים נפגעות פוליגמיה, אשר יספקו העצמה אישית וחיזוק התא המשפחתי הקיים, לצד בניית רשת תמיכה. על אנשי המקצוע הטיפוליים לראות באישה הראשונה אדם המצוי במצב של משבר וכי יש סיכויים גדולים כי אותה אישה תחווה קשיים הצוות הסוציאלי בבי"ח סורוקה דיווח כי נשים רבות מתלוננות על כאבים שאינם מוסברים ומבקשים להתאשפז על מנת303 .לנוח. בית החולים מהווה מקלט לגיטימי בשל אופיו ואופי השירותים אותם הוא מעניק 174 רגשיים ותפקודיים. על כן, הצוות ממליץ על מתן מענים טיפוליים הכוללים שיחות פרטניות וקבוצתיות, קבוצות תמיכה ועוד. הצוות סבור כי הסיוע לנשים במשפחות פוליגמיות יינתן לא רק לנשים שפונות עם תסמינים ברורים לאנשי המקצוע, אלא כמניעה גם לאלו שאינן מתלוננות. על אנשי הטיפול להתמקד בהעלאת ההערכה העצמית של האישה, לעזור לה להשיג תחושה של עצמאות. מוצע כי התוכנית תכלול מענים טיפוליים מגוונים, רחבים מותאמים: התמודדות עם משבר, העצמה, מתן כלים ליציאה לשוק העבודה או לפיתוח מקור הכנסה ), סיוע בהדרכה הורית, סמכות הורית ועוד. 304אחר (פתיחת עסק פרטי למשל 18 18 בנוסף, הצוות ממליץ על בניית תוכנית הכשרה והדרכה לצוותים של המחלקות לשירותי הרווחה הבדואיות, על מנת שנושא זה יהיה נוכח במודעותם, יכירו בעובדה שמדובר במצב שמצריך התערבות טיפולית ויבנו תוכנית מותאמת לכול אישה/משפחה המתמודדת עם פוליגמיה. הזנחה כלכלית הצוות מצא כי במקרים לא מעטים הבעל הנושא אישה שנייה, נוטש את אשתו הראשונה ואת ילדיה ללא גירושין פורמליים, עובר לגור עם האישה השנייה ומותיר את האישה הראשונה וילדיה ללא אמצעי מחיה מספקים, ללא מזונות אישה וילדים וללא לקיחת אחריות מינימלית על צרכיה הקיומיים של המשפחה. מצב זה גורם להחמרת המצוקה הכלכלית של התא המשפחתי ומעתיק את התלות של האישה מהבעל לתלות בקצבאות ובצדקה. כך, האישה נשארת תלוייה במקורות חיצוניים ומתקבעת אצלה תחושת המסכנות והנזקקות. 19 19 על כן, הצוות ממליץ על קידום תוכניות לעצמאות כלכלית ולניהול פיננסי משפחתי עבור נשים אלו. יש לקדם ולהרחיב תוכניות לשיפור מצבן של משפחות פוליגמיות בכלל ושל הנשים והילדים בפרט, המצויות במצב של עוני והדרה, זאת באמצעות מערך מענים הכולל, בין היתר, ניהול כלכלת המשפחה, מיצוי זכויות, הכשרה תעסוקתית והשתלבות בעולם התעסוקה, ליווי ותמיכה של אנשי מקצוע בקהילה, העצמה, הסרת חסמים סיוע חומרי ועוד. 20 20 כמו כן, הצוות ממליץ על הרחבת התוכניות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שמטרתן להקנות לנשים בדואיות כלים פרקטיים לעצמאות כלכלית, תוך מתן עדיפות לנשים הטוענות לנפרדות או המבקשות תשלום גמלאות. זאת, על מנת להכשירן לתעסוקה ולעודדן לצריכת הגמלה לטובתן ולטובת ילדיהן, פתיחת חשבון בנק על שמן ועוד. ניתן להיעזר בגופי החברה אזרחית מהחברה הבדואית בנגב כדי להבטיח אמון בתהליך. יובהר כי לצד המלצות אלה יש לנקוט פעולות בכול הנוגע להבטחת הליכי גירושין הוגנים בבתי הדין השרעים, ועל כך יורחב בהמשך בפרק העוסק בבית הדין השרעי. "חדיג'ה" אשר מעצימה נשים ומספקת להן כלים לעצמאות- עיריית רהט ומשרד הרווחה מובילים תוכנית להעצמת נשים304 .כלכלית. פגשנו נשים אשר פיתחו עסק לתמרוקים טבעיים העשויים מצמחים, צורפות אותנטית, אריגה, בישול ועוד 175 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות ילדים למשפחות פוליגמיות מוזנחים רגשית וכלכלית מהילדים בסיכון הם 40%-כאמור, הערכת אנשי הטיפול במשרד הרווחה היא כי כ ממשפחות פוליגמיות והם בעיקר הילדים שנזנחים על ידי האב נוכח נישואיו הנוספים. ילדים אלו חיים בעוני מחפיר, מתקשים להגיע למסגרות חינוך ומצויים בהזנחה ובסיכון. 21 21 על כן, הצוות ממליץ על הרחבה של מענים לילדים ונוער המצויים במצבי סיכון שיופעלו באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, כגון מועדוניות לילדים, ילדים, בתים חמים לנערות, מרכזי -מעונות יום, משפחתונים, מרכזי הורים טיפול בנוער בסיכון ועוד. איוש ביחידת הסיוע שליד בית המשפט -היעדר יחידת סיוע ליד בית הדין השרעי ותת לענייני משפחה בבאר שבע ביחידות הסיוע פועלות עובדות סוציאליות ובעלי מקצועות טיפוליים נוספים. יחידות הסיוע מעניקות סיוע ומענה טיפולי לבני משפחה הנמצאים בסכסוך משפטי ואף מספקות שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור על מנת לסיים סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום. הצוות מצא כי בשנים האחרונות יש קושי באיוש תקנים שהוקצו לשני עובדים סוציאליים ביחידות הסיוע בבאר שבע, ועל כן אין יחידת סיוע בבית הדין השרעי, ואין עובד סוציאלי דובר ערבית בבית המשפט לענייני משפחה. בכך יש כדי לפגוע בנשים ובילדים במצבים של פוליגמיה בשל צמצום האפשרות למציאת פתרונות טיפוליים ומשפטיים, כאלה שניתן היה למצוא למוצאם לו היו מאיישים את התקנים. 22 22 על כן, הצוות ממליץ לשים דגש מיוחד על איוש התקנים הללו בהקדם, תוך נקיטת התאמות נדרשות בהליכי גיוס העובדים על בסיס הניסיון עד כה. פיתוח מנהיגות קהילתית הצוות מצא כי כיום יש קושי בהצפת הסוגיה בקרב החברה הבדואית מצד אנשי המקצוע השונים וכי כל ניסיון שכזה מעורר חשדנות מצד האוכלוסייה. בנוסף, לעיתים קיימת הכחשה או חוסר מודעות להשלכותיה הקשות של הפוליגמיה. 23 23 על כן, הצוות ממליץ על הגברת המודעות החברתית בקרב האוכלוסייה הבדואית באשר להשלכותיה השליליות של הפוליגמיה על המשפחות, הנשים והילדים בפרט ועל החברה הבדואית בכלל. לשם צמצום תופעת הפוליגמיה ויצירת לגיטימציה כלפי התופעה, הצוות ממליץ לפעול לפיתוח מנהיגות מקומית, -דה פיתוח והרחבת מרכזי גישור ותפיסה קהילתית הנותנת מקום לנכבדי החברה הבדואית ומנהיגיה, לשם קידום מהלכים חברתיים והרחבת השפעה על מעגלים חברתיים נוספים. מעטפת ארגונית למועצות המקומיות הצוות מצא כי מחלקות הרווחה הבדואיות כיום מתמודדות עם מעמסה של תוכניות, מענים ומשאבים בתחומי הרווחה ולעיתים קיים קושי לתכלל את כל המהלכים והתפוקות בדרך למטרות הרצויות. 176 24 24 ,מחלקתי שילווה-על כן, הצוות ממליץ על מעטפת אירגונית שתכלול צוות חוץ יסייע וייעץ למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות הבדואיות בדרום לפעול לקידום ולמימוש של התוכניות בתחום הרווחה, לצמצום תופעת הפוליגמיה ולמזעור נזקיה החברתיים. מגזרי שמטרתו תכנון ותיאום מדיניות -משרדי ובין-מנגנון תיאום בין לראשונה, במהלך עבודת הצוות, ישבו מסביב לאותו שולחן כל הגורמים הרלוונטים על מנת לחשוב ולדון בסוגיה ובמענים המותאמים לה. העבודה המשותפת הציפה את החוסר מגזרי ואת הצורך בו. הצוות מצא כי על -משרדי ובין-הבולט במדיניות ברורה ובשיח בין מנת לטפל בסוגיה זו באופן שיטתי, עקבי וקבוע יש צורך בייעוץ, העברת מידע, למידה משרדיים ברמת המטה והמחוז. -ועוד. יש חשיבות בקיום דיונים בין 25 25 על כן, הצוות ממליץ כי תוקם ועדה קבועה בדרג ארצי בהשתתפות נציגי מטה משרדי הממשלה השונים, נציגים מהשלטון המקומי, המגזר השלישי והחברה האזרחית, זאת על מנת להמשיך ולהעלות את התופעה וההתמודדות עימה על סדר היום הממשלתי, ולעקוב אחר המגמות בשטח. בנוסף, מוצע למסד פורום עבודה ברמה המחוזית שיהיה משותף למשרדי הממשלה הרלוונטיים (חינוך, בריאות, משפטים, כלכלה ותעשייה, עבודה חברתי, המוסד לביטוח לאומי) ארגוני חברה -ורווחה, חקלאות – המטה הכלכלי אזרחית הפעילים בנושא ונציגי ציבור, בדגש על נציגות ונציגי ציבור בדואים. הפורום יקבע את תדירות ההתכנסות שלו ויסכים על דרכי העבודה המשותפות. מתוכניות חומש לשינוי מדיניות כפי שתואר בפרק השלישי בדו״ח זה, הממשלה קיבלה החלטה משמעותית בפברואר ליישובי הבדואים בנגב. החלטה זו ממשיכה ₪ מיליארד3.2 בדבר הקצאה של2017 .2011 מספטמבר3708 ומגבירה את תנופת הפיתוח שהחלה עם אימוץ החלטת הממשלה החלטות הממשלה בדבר תוכניות חומש אינן תחליף למדיניות סדורה על צמצום הפער בין החברה הבדואית בנגב לכלל החברה בישראל. תוכניות חומש מקבעות בקרב המשרדים כל עוד הן מתוקצבות - את המצב שבו מגובשות תוכניות עבור החברה הבדואית בנגב באמצעות תוכנית החומש על ידי משרד האוצר. יישובי הבדואים הופלו לרעה מבחינת חלוקת הארנונה הציבורית במרחב הדרום וכן מבחינת הכנסות אחרות ובכלל זה מענקי .305האיזון של משרד הפנים 26 26 2397 'על כן, הצוות ממליץ כי בהמשך למגמה שנקבעה בהחלטת ממשלה מס בתוך שלוש שנים תגבש הממשלה תוכנית ארוכת טווח 306)12.2.2017 (מיום שתחליף את תוכניות החומש. תוכנית זו תכלול שינויי מדיניות ותוביל לחלוקת לציין כי מרבית הרשויות המקומיות בישראל מתבססות במידה כזו או אחרת על גביית ארנונה מתשתיות לאומיות . ועדות305 ולרשטיין ופתאל המליצו להחריג את הרשויות הבדואיות מהדיון הממוקד בחלוקת הכנסות מקומיות ובכך הן הופלו לרעה. וועדת ולרשטיין שלא לכלול את הרשויות הבדואיות בחלוקת ההכנסות מהטעם הבא: "הוועדה רואה במצוקתו של המגזר הבדואי בעיה לאומית, שמצריכה השקעות בסדרי גודל אחרים מאלה שהונחו לפתחה". לפיכך, חולקו ההכנסות מאזור זה בין המועצה האזורית תמר, עיריית ערד ועיריית דימונה בלבד. להרחבה אנא ראו את הפרק שעוסק ב מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית.306 177 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות רווחה, בריאות והנגשת זכויות ,משאבים ציבוריים באופן שבו תזכה האוכלוסייה הבדואית למענים הראויים ללא צורך בהסתמכות על תקציבים ייעודיים מיוחדים. מענה למועצות האזוריות ממצאי הצוות חושפים כי יש קשר ישיר בין הסדרת החיים ביישובים מוסדרים ונגישות . תהליכי ההסדרה והפיתוח 307לשירותים ציבוריים בסיסיים לבין הירידה בשיעור הפוליגמיה במועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר מצריכים השקעת מאמץ ממשלתי ייחודי. 27 27 על כן, הצוות ממליץ על גיבוש תוכנית פיתוח מואצת הכוללת סיוע של גופי מטה שילוו את ביסוס הישובים, פיתוח התשתיות ושיפור שירותי החינוך, הרווחה וכלל השירותים המוניציפליים. רשויות אלו זוכות לתקציבים מועטים יחסית ולכן יש לנקוט בצעדים ממוקדים ומהירים כדי לקדם את 2397 בתוכנית החומש התפתחות הישובים במועצות. השוואת שירותים 28 28 מאחר ותופעת ריבוי הנשים קשורה גם בהזנחה מערכתית והיעדר משילות ביישובים הבדואים בדרום, הצוות ממליץ על ביצוע השוואה של כלל השירותים הניתנים על ידי משרדי הממשלה לאוכלוסייה הכללית לבין אילו הניתנים לאוכלוסייה הבדואית בנגב. מיפוי השירותים וההשוואה יוכלו להציב תמונה אמיתית באשר לפערים ולצרכים שיש להשלימם. המהלך להשוואת השירותים יסייע בצמצום התופעה בעתיד ויאפשר למערכות הציבוריות לפעול בצורה רחבה יותר בקרב החברה הבדואית שכיום, חלקים רבים בקרבה לא מקבלים שירותים אלמנטרים. . להרחבה אנא ראו את הפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע307 178 צוות דין שרעי ובית הדין השרעי צוות דין שרעי ובית הדין השרעי, דן בהיבט הדתי של סוגיית הפוליגמיה והדין הנוהג בבתי הדין השרעיים בעניין זה. בהקשר זה בחן הצוות את המקור הדתי אשר עליו מושתת הפוליגמיה, תפקידם של בית הדין השרעי ואנשי הדת, שהם גורמים מרכזיים, המשפיעים על התודעה הציבורית בחברה הבדואית, בהיותה חברה מוסלמית מסורתית, והאופן בו הם מתמודדים עם התופעה. צוות המשנה ערך משפט משווה בקרב מדינות מוסלמיות שונות ובחן את דרכי ההתמודדות עם התופעה ואת הדרך האפקטיבית ביותר לצמצמה. צוות זה עסק גם בדין הישראלי למול הדין הדתי והדיכוטומיה שנוצרה בין שני הדינים. להלן רשימת הנציגים בצוות המשנה: הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים, משרד המשפטים עו"ד עמיר הרן, יועץ בכיר למנכ"לית משרד המשפטים, ומרכז צוות המשנה עו"ד מוריה כהן (בקשי), ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד מהא מראענה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד עידית נחמן, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים השייח ג'מאל אלעוברה, משרד הפנים עו"ד עביר בדארנה, בית הדין השרעי, משרד המשפטים עו"ד ח'אדר מהדי, בית הדין השרעי, משרד המשפטים נוואף אלנבארי, איש תקשורת ונציג החברה האזרחית תופעת הפוליגמיה המושתת בראש וראשונה על דיני השריעה המוסלמית (ההלכה המוסלמית), מסדירים את הסוגיה, את תנאיה, המגבלותיה, החובות המוטלות על הגבר והאישה. למרות שמדובר בהיתר דתי שממנו נהנה הגבר, מדינות מוסלמיות שונות הגבילו את ריבוי הנשים באמצעות חוקים שקובעים תנאים למתן היתר לריבוי נשים. מדינות מוסלמיות אחרות אף אסרו אותה. פרק זה יציף את הסוגיות העיקריות ויציע דרכי התמודדות עם תופעת ריבוי הנשים בחברה המוסלמית בכלל, והבדואית בפרט. א. ריבוי נשים בהלכה המוסלמית ריבוי נשים הוא תופעה חברתית המוכרת לנו עוד משחר ההיסטוריה. התופעה מתועדת בכתבים מוקדמים של תרבויות שונות, והיא זכתה להתייחסות בדתות שונות ובהן היהדות, הנצרות והאסלאם. 179 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי מוחמד308.תופעת ריבוי הנשים הייתה רווחת בחברה הערבית הקדומה, שלפני האסלאם ), היסטוריון ידוע אשר נחשב גם לאחד מגדולי חכמי ההלכה 839-923( טברי-בן ג'ריר אל ג'אהלייה, התקופה שקדמה לאסלאם, התחתן עם -המוסלמית, הסביר כי הגבר בעידן אל האסלאם אמנם לא ביטל את המנהג, אך הגביל 309.נשים רבות, ללא כל הגבלה במספרן אותו וקבע קריטריונים להסדרת נושא ריבוי הנשים מתוך שאיפה לקיום הצדק בתוך התא המשפחתי. פרק זה יחולק לשני חלקים: הראשון יתמקד במקורות הדתיים העוסקים בריבוי נשים; השני יתמקד בתנאים שחייבים להתקיים, כדי שיותר לבעל לשאת אישה נוספת, ובחובות הבעל והאישה במקרים כאלה. . הדינים השרעיים בעניין ריבוי נשים 1 סוגיית ריבוי הנשים זכתה להתייחסות מפורשת בשני פסוקים בקוראן אשר מצויים בסורה , בו נאמר "ואם חוששים אתם פן לא תעשו צדק עם היתומים – הינשאו 3 '. פסוק מס4 'מס לנשים הטובות בעיניכם, לשתיים, לשלוש, ולארבע. ואם חוששים אתם פן לא תוכלו לעשות צדק, הינשאו לאחת, או הסתפקו בשפחות אשר בבעלותכם. כך יקל עליכם שלא ) "לעולם 129( :, שם נאמר130-129 ' המשך רעיוני לפסוק זה נמצא בפסוקים מס310."להפלות לא תוכלו לעשות צדק בין הנשים, אף אם תשתדלו. ואולם אל תרחיקו לכת בפנייתכם (אל האחת), פן תשאירו (את האחרת) תלויה ועומדת. אם תשלימו ותהיו יראים, הנה ) אם ייפרדו השניים, כי אז ישלים אלוהים לכל אחד את מחסורו 130( .אלוהים סולח ורחום . 311"מתוך שפע אמצעיו. אלוהים רב אמצעים וחכם סוגייתהפסוקים הנ"ל הם המקור של הדינים הדתיים בסוגיית ריבוי הנשים. סוגיה אשר . מפרש הקוראן 312זכתה לעיסוק משמעותי בקרב חכמי ההלכה והפרשנים של הקוראן מפרש את 313,קורטובי-קורטובי". אבו עבדאללה מוחמד בן אחמד אנצארי אל-הדגול "אל כך: 3 פסוק "אם חששתם פן לא תעשו צדק בעניין המוהר שלהן ומזונותיהן (של היתומות א.א) הינשאו לנשים אחרות שמותר להינשא להן, שתיים, שלוש או ארבע, בלבד. ואם חששתם שלא תעשו צדק בעניין חלוקת הלינה ויחס האישות הטוב, להסתפק באחת. ואם חששתם שלא תעשו צדק עם אחת, אזי קחו שפחה, ותנהגו בצדק עמה, ובכך תהיו קרובים בעשיית צדק ולא תעשו עוול". .1984 ,1 , דאר אלפקר אלמועאסר,מהדורה6671/9 אלפקה אלאיסלמי ואדלתוה308 .1973-1954 ,2 , מהדורה232/4 ספר "גאמע אלביאן פי תאויל אלקוראן " הידוע בשם תפסיר אלטברי309 .66 ',עמ2005,, תרגום הקוראן לעברית, אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, מהדור ראשונה3 פסוק4 סורה310 .83 ', תרגום הקוראן לעברית, אורי רובין, עמ129 פסוק4 סורה311 , מהדורה232/4 :. תפסיר אלטברי1484 ,1 , דאר אלפקר אלמועאסר, מהדורה9/6671 : למשל: "אלפקה אלאסלאמי ואדלתה312 , בית דפוס מוסטפא1/450 : הגרי, תפסיר אבן כתיר1357 ,, בית דפוס אלבהיה אלמסריה, קהיר175/5 :. תפסיר אלראזי21954-1973 , דאר אלכתאב אלערבי לדפוס ולפרסום. בית דפוס דאר אלכותוב3 , מהדורה5/12-18 : הגרי, תפסיר אלקורטובי1356 ,מחמד, קהיר , סחיח אבן חיאן 2/13 : . מוסנד אלאימאם אחמד אבן חנבל6/59 : . אלמוע'ני לאבן קודאמה6/439 הגרי, אלמוע'ני1367 ,אלמסריה "האלבאני" אמר:"חסן סחיח", דאר 1/628:, תאגיד אלרסאלה, ביירות. סונאן אבן מאג'ה, פרק הנישואין1414/1993 2 , מהדורה9/463 . סונאן6/539: פרק הנישואין, דאר אלכותוב אלעלמיה, ביירות. אלמוג'ני לאבן קודאמה1/274 :אלפקר, ביירות. מוסנד אלשאפעי , דאר אלפקר, "האלבאני " אמר :"חסן סחיח", (פרק העוסק בנושא החלוקה בעניין הלינה בין הנשים.1/648 :אבי דאווד .1581 בעמוד3 אלג'אמע לאחכאם אלקוראן, דאר אל ריאן אלקאהרה, כרך313 180 קורטובי: "לא תוכלו לעשות צדק בין- לאותה סורה מפרש אל129 את פסוק הנשים, וזאת בעניין הנטייה הטבעית של האדם בעניין האהבה והיחסים והדבר : בדבר זה אמר הנביא מחמד עליו השלום: "אלוהים, זאת חלוקתי 314שבלב . 315 "בדבר שאני יכול בו, אל תלין עלי בדבר שאתה יכול בו לפי הפרשנות לעיל, ריבוי נישואין על פי הקוראן מותנה ביכולת לנהוג בצדק עם כל הנשים. מקור משמעותי נוסף ממנו ניתן ללמוד על העמדה ביחס לריבוי נשים הוא החדית' של הנביא מחמד עליו השלום. החדית' הוא כל אמרה או מעשה או אשרור של הנביא והנחשב למקור משפטי מחייב. באחד החדית'ים אמר הנביא מחמד: "גבר שהיו לו שתי נשים ונטה . גם אבן קודאמה אמר 316"לאחת מהן יותר מהשנייה, יבוא ביום החשבון כשהוא בלתי ישר מע'ני": "אל לו לבן אדם להתחתן במקביל עם יותר מארבע נשים ועל זה -בספרו "אל . ואכן, בתקופתו של הנביא מוחמד הצטוו מתאסלמים שהיו להם 317"הסכימו חכמי הדת .318יותר מארבע נשים, לבחור מהן ארבע ולהיפרד מהיתר . גישת המשפט המוסלמי בכללותו 2 ,פסוקי הקוראן מעידים באופן ברור וחד משמעי על הלגיטימיות לשאת עד ארבע נשים . ואולם, בין חכמי ההלכה התגלעה מחלוקת סביב 319ועל כך אין מחלוקת בין חכמי הדת השאלה האם הכלל הוא ריבוי נשים, או שמא הכלל הוא אישה אחת והחריג הוא ריבוי 320.הנשים גישה ראשונה: בסורה מס' 3 'לפי גישה זו הכלל הוא ריבוי נשים. הבסיס לכך הוא לשונו של פסוק מס שתיים שלוש וארבע. רק אחר כך עובר - , הפותח במילים המעידות על ריבוי נשים4 הפסוק לחריג שהוא נישואין לאישה אחת באומרו: אם הנכם חוששים שלא תעשו צדק אזי להסתפק באישה אחת, כפי שיפורט בהמשך. .167 ', עמ7 , כרך2006 אלג'אמע לאחכאם אלקוראן, אבו עבדאללה אלקורטובי, מואססת אלרסאלה אלטבעה אלאולא314 ', חדית' מס298 ', עמ2015 סונן אבן מאג'ה, אבי עבדאללה אבן מאג'ה אלקזויני, דאר אלחדארה ללנשר, אלטבעה אלתאניה315 .1971 .648/1 סונאן אבי דאווד316 .59/6 " אבן קודאמה נחשב לאחד מחכמי הדת השייכים לאסכולה החנבלית, ראה ספר "אלמוע'ני317 בחדית' מסופר על איש בשם ע'ילאן בן מסלמה אלת'קפי אשר היה נשוי לעשר נשים וכשהתאסלם ביקש ממנו הנביא מוחמד318 ). במקום אחר סיפר קייס בן חארת כי בשעה שהתאסלם היה נשוי13/2 לבחור רק בארבע (מוסנד אלאימאם אחמד בן חנבל ). אדם אחר 628/1 לשמונה נשים, וכשפנה לנביא מוחמד נתבקש על ידו לבחור בארבע בלבד (סונאן אבן מאג'ה, פרק הנישואין בשם נופל בן מועאויה אלרמלי סיפר כי בשעה שהתאסלם ציווה עליו מוחמד להיפרד מאחת מחמש נשותיו, והוא החליט להיפרד ).274/1 מהאישה העקרה (מוסנד אלשאפעי , בית דפוס מוסטפא 450/1: הגרית, תפסיר אבן כתיר1357 ,, בית דפוס אלבהיה אלמסריה, קהיר175/5: תפסיר אלראזי319 1367,, דאר אלכתאב אלערבי,בית דפוס דאר אלכותוב אלמסריה3 , מהדורה12-18/5 הגרית, תפסיר אלקורטבי1356 מוחמד,קהיר .539/6: הגרית, ואלמוע'ני .27 ', עמ4 ) חלק1994( אחמד בן עלי אבו בקר אלראזי אלגסאס אלחנפי, אלפוסול פי אלאוסול, כווית: משרד הדתות320 181 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי :גישה שנייה לפי הגישה השנייה, הכלל הוא נישואין לאישה אחת, וריבוי נשים הוא החריג ויתאפשר רק במקרים מיוחדים שבהם יש צורך באישה נוספת, בכפוף לתנאים מסוימים שיירשמו. בקוראן, אשר ממנו עולה כי אין בעל אשר יוכל 129 'עמדה זו נסמכת על לשון פסוק מס לנהוג בשוויון בין כל הנשים, גם אם יעשה ככול יכולתו. ועל כן, המסקנה היא שיש להינשא . 321לאישה אחת. עמדה זו היא עמדת האסכולה החנבלית גישה שלישית: לפי גישה זו, יחסו של הדין השרעי לסוגיית ריבוי הנשים משתנה מאיסור על ריבוי נשים ועד לחובה לעשות כן,בהתאם לנסיבות ולהקשר של כל מקרה ומקרה. לפיכך: ריבוי נישואין הוא חובה, במקרה ויש צורך אמתי ודחוף, כגון עקרות - )חיוב (פרד/וואג'ב של האישה הראשונה או מחלה המונעת ממנה לקיים יחסי אישות וכד'. במקרים כאלה, הפתרון למצוקה בה שרוי הגבר היא להתחתן שוב, כדי להביא ילדים במקרה הראשון, ובכדי לשמור על עצמו ולהימנע מלקיים קשרים אסורים עם נשים זרות, במקרה השני. במקרים .322מעין אלה, ריבוי הנשים יוגדר כחובה, במטרה למנוע מהגבר לעבור על דיני הדת ריבוי נשים מותר לגבר שיש לו את היכולת הכלכלית לפרנס את כול נשותיו וילדיו, -היתר בעל יכולת גופנית לקיים יחסי אישות עם נשותיו, ויכול לנהוג בכול נשותיו בצדק. רצוי שמוסלמי יתחתן עם יותר מאישה אחת אם יש - )מומלץ/רצוי (מוסתחב/מנדוב בנישואין כדי להגשים יעד חברתי, כגון דאגה ליתומים. ריבוי נשים הוא מגונה כאשר לגבר יש יכולת כלכלית לפרנס אישה - )מגונה (מכרוה נוספת, אך קיים חשש כבד שאין ביכולתו לקיים צדק בין נשותיו. ריבוי נשים אסור במקרים בהם לגבר אין יכולת כלכלית לפרנס אישה -)איסור (חראם נוספת, או יכולת גופנית לקיים יחסי אישות עם נשותיו, ואין הוא יכול לנהוג בצדק עם כל נשותיו. . התנאים לריבוי נשים:3 מהאמור לעיל עולה כי ההלכה המוסלמית התירה לגבר לשאת יותר מאישה אחת, זאת בכפוף לתנאים אשר עליו לעמוד בהם, ובכפוף לקיומה של עילה מוצדקת, כפי שיפורט :323להלן הגבלת מספר הנשים– התפיסה המקובלת היא כי הקוראן הגביל את מספר הנשים שיכול בסורה מספר ארבע.3 'אדם לשאת עד ארבע, זאת בהתבסס על פסוק מס https://islamqa. . ראה גם26-27 ', עמ20 ), כרך1996( אבן קודאמה אלמקדסי, אלשרח אלכביר, הג'ר ללטבאעה ואלנשר, ג'יזה321 .info/ar/228346 .5 כרך155 '), עמ1990(, אלאימאם אלשאפעי, אלאום, ביירות: דאר אלמערפה322 . הגרי1413 ד"ר מוחמד בן מספר בן חסין אלטויל אלזהראני, מגלת אלבחות' אלעלמיה, רביע אלאול323 182 מותר לגבר לשאת עד ארבע נשים, בכפוף לכך שינהג כלפיהן בצדק – ביחס- צדק ובהתנהגות. יצוין כי לא מדובר בהכרח בשוויון מוחלט, אלא ביכולת להעניק לכול אישה את מה שהיא זקוקה לו. כאשר יש חשש מקיפוח ומחוסר צדק, על הגבר להסתפק באישה אחת. גבר שברצונו להינשא בשנית, חייב לכלכל את נשותיו ולפרנסן באופן - פרנסה וכלכלה . חכמי הדת מסכימים כי על הבעל מוטלת החובה לדאוג לכול אישה 324מספיק ושווה לאוכל, לביגוד ולמגורים, על כל הכרוך בכך. אישה שהתנתה בחוזה הנישואין שבעלה לא יישא - ריבוי נישואין בניגוד להסכם קודם אישה נוספת, הבעל מנוע מלעשות כן, שכן החוזה מבטא את רצון שני הצדדים. במידה שהבעל נישא לאישה נוספת תוך הפרת התנאי המוקדם, האישה תיחשב מגורשת בשל אי קיום תנאי החוזה. כלומר, האישה תיחשב למגורשת מייד עם התקיים התנאי של שהגבר התנה את - נשיאת אישה אחרת, היות וגירושין אלה נחשבים לגירושין מותנים הגירושין בנישואיו לאישה אחרת. אולם, בכדי להכיר בה כאישה גרושה היא זקוקה להחלטה שיפוטית, בדיוק כפי שגם גבר אשר מגרש את אשתו זקוק להחלטה שיפוטית . 325בכי שהגירושין יקבלו תוקף משפטי מהרשויות המוסמכות מותר לאדם לשאת נשים נוספות רק אם ביכולתו לקיים את חובותיו כלפי -יכולת מינית .326כל הנשים בקוראן נקבעה קטגוריה הקובעת איסור אבסולוטי להתחתן מתוכה, - איסורים פרטניים בנישואין מונוגמיים, ומקל וחומר בנישואין פוליגמיים: אימהות, בנות, אחיות, דודות הן מצד האבא והן מצד האימא, אחייניות הן מצד האח והן מצד האחות, נשים שהניקו את .327הגבר בילדותו, אחיות שינקו יחד עם הגבר מאותו אישה וחמות בנישואין פוליגמיים חל איסור על נישואין לשתי נשים בו זמנית (ועל כן האיסור הוא איסור זמני להבדיל מאבסולוטי) אם אלו היו: אם ובת, אחיות ואחייניות. עיון במחקר ובספרות ההלכתית השרעית מראה כי רוב המלומדים מסכימים לדעה כי האסלאם התיר את ריבוי הנשים בתנאים מסוימים כדי לתת פתרונות לבעיות הומניטריות וחברתיות. ריבוי נשים נחשב כלי שמטרתו לשמור על החברה מפני התדרדרות וחטאים ולקיים תכליות חברתיות ודתיות חשובות, כגון שמירה על המשפחה. חלק מחכמי הדת סבורים כי ריבוי נשים אינו מחייב ואינו רצוי, אלא הוא בחזקת מותר למי 328אזהר-באל שיכול לעמוד בדרישת הצדק, ובמטרה לקיים אינטרסים חברתיים רבי ערך, תוך שמירה .329על כללי הדת .112/9 , בנוסף לפתח אלבארי172/9 מסורת אלנסאא; סחיח מוסלם3 פסוק324 .1917 לחוק המשפחה העותמאני38 ראה לדוגמא סעיף325 .2006 אלג'אמע לאחכאם אלקוראן, אבו עבדאללה אלקורטובי, מואססת אלרסאלה אלטבעה אלאולא326 ,; סונאן אבן מאג'ה סונן אבן מאג'ה, אבי עבדאללה אבן מאג'ה אלקזויני, דאר אלחדארה ללנשר23- ו22 , פסוקים4 סורה327 .627/1 , סונאן אבן מאג'ה2015 אלטבעה אלתאניה אקדמיה מוסלמית הנמצאת בקהיר שבמצרים. נחשב כיום למוסד הלימודי החשוב ביותר של האסלאם הסוני.328 https:// : השקפת השריעה האיסלאמית בסוגיית ריבויי נשים, אחמד עוביידי פתח אלדין, מאמר אשר התפרסם באינטרנט329 .media.neliti.com/media/publications/37033-ID-uu-u-u-u1-u3uu-u-uu-a1-u2ua.pdf 183 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי . מקרים בהם ניתן היתר נישואין4 ,התייחסויות של מלומדים לסוגיית ריבוי הנישואין קיימת גם בספרות ההלכתית המאוחרת הנשענת על הבסיס הדתי וההלכתי אותו סקרנו לעיל. חכמי הלכה אלה קבעו עילות מרכזיות, אך לא בלעדיות, המצדיקות נישואין לאישה נוספת, בקיום התנאים של לנהוג בצדק והיכולת לממן תנאי מחייה ודמי מזונות לכלל הנשים והילדים, כמפורט להלן: א . ,עקרות – בעל שאשתו עקרה והוא רוצה ילדים, אין דרך לכך אלא בנישואין בשנית .330משום שאימוץ ילדים, תרומת ביצית או פונדקאות אסורים באסלאם ב . מחלה – במידה והאישה חולה במחלה כרונית המונעת ממנה לקיים את תפקידיה כלפי .331בעלה, מן הצדק לאפשר לו לחיות חיי נישואין בפועל ולא למראית עין בלבד ג . ,ריבוי ילדים – הרצון להרבות ילדים, ומולו הפער בין פוריות האישה לפוריות הגבר מצדיקים ריבוי נישואין במקום בו הבעל מראה רצון עז בילדים נוספים. גם כאן מהווה הנביא מוחמד מודל לחיקוי, שהרי הוא ביקש להתחתן עם האישה השמחה והיולדת .332בכדי להרבות בילדים, ומנע את הגבלת שיעור הילודה ד . יכולת מינית מופרזת של הגבר – במידה שאישה אחת לא יכולה למלא אחר צרכיו המיניים של בעלה ותקף עליו יצרו, עדיף שהוא יינשא לאישה נוספת ולא יפנה .333)לאפיקים אחרים (כגון זנות ה . לגבר המרבה בנסיעות ארוכות לצורכי עבודה, ואין ביכולתו- גבר המרבה בנסיעות .334לצרף את אשתו, מותר להינשא בשנית במקום לפנות לדרך פסולה ו . .335גבר הסולד מאשתו אך מעדיף לשאת אישה שניה ולא לפנות לאפיק של גירושין ז . ריבוי נשים נחשב לפתרון למצוקות אנושיות, כגון אלמנות- פתרון למצוקות חברתיות ויתמות. נישואין לאישה אלמנה ופרישת חסות על ילדיה הקטנים היתומים נחשבת כמעשה קדוש המזכה בגן עדן, והוא שומר גם על האישה עצמה מפני אובדן ומעשים . במיוחד ישנה חשיבות לפרישת חסות על משפחת אחיו של הבעל או אחד 336פסולים מקרובי משפחתו. לסיכום, ניתן לראות כי דת האסלאם הסדירה את תופעת ריבוי הנשים, הגבילה אותה לארבע נשים. -בתנאים, הציבה מגבלות והגבילה את מספר הנשים להן ניתן להינשא .290/6 , אלמופסל פי אחכאם אלמראה ובית אלמוסלם330 https:// , השקפת השריעה האיסלאמית בסוגיית ריבויי נשים, אחמד עוביידי פתח אלדין, מאמר אשר התפרסם באינטרנט331 media.neliti.com/media/publications/37033-ID-uu-u-u-u1-u3uu-u-uu-a1-u2ua.pdf .": "התחתנו ורבו כי אני אתגאה בכם בפני העמים111/9 ,. וראו גם אבן חג'ר, פתח אלבארי592/1 סונאן אבן מאג'ה332 .52-51 ' מחמד רשיד רדא, זכויות הנשים באסלאם, עמ333 .25' עבדאלנאסר אלעטאר, ריבוי נשים באסלאם, עמ334 .89-88 ' מוחמד עבדאללה ערפה, חקוק אלמראה פי אלסלאם,עמ335 . הגרית1410, סחיח אלבוכארי, ביירות336 184 . עמדת האסכולה החנפית בעניין ריבוי נשים5 הדין הנוהג בבתי הדין השרעיים בישראל הוא הדין העות'מאני המבוסס על האסכולה החנפית. בעניין ריבוי נשים מתבססת האסכולה החנפית על ההבחנה שבין גבר שיצרו תוקף עליו, לבין גבר שיצרו אינו תוקף עליו. א. חובת הגבר שיצרו תוקף עליו להינשא בהלכה המוסלמית קיימת תמימות דעים מוחלטת לעניין חובתו של גבר אשר יצרו תוקף עליו להינשא. חובה זו בעינה עומדת לא רק לעניין נישואין עם אישה אחת, אלא גם לעניין נישואין למספר נשים (עד ארבע), ובלבד שהנישואין עם האישה הראשונה, השנייה כאסאני, אחרון המשפטנים הקלאסיים והגדול שבהם, -והשלישית לא השקיטו את יצרו. אל צנאיע: "אין מחלוקת שהנישואין הם חובה במצב של תשוקה, כך -כותב בספר בדאיע אל שמי שנפשו משתוקקת לנשים באופן שאינו יכול למנוע את עצמו מהן, וזאת כשיש . בדעה זו דוגלים חכמי 337ביכולתו לעמוד במוהר ובמזונות, ואין הוא נישא – הרי הוא חוטא .338תמרתאשי ואבן עאבדין-הלכה חנפים אחרים כמו אל ב. חובת הגבר שיצרו אינו תוקף עליו להינשא באשר לגבר אשר יצרו אינו תוקף עליו להינשא, קיימות בזרם החנפי שלוש דעות. נקודת המוצא היא שהנישואין אינם חובה לגבי גבר שיצרו אינו תוקף עליו. ראיה לכך היא האמרה המיוחסת לנביא מוחמד, עליו התפילה והשלום, לפיה "מי שאינו יכול להינשא ראוי לו . מאחר שצום כזה אינו חובה, כך גם הנישואין אינם חובה. ביסוס נוסף למסקנה 339"לצום זו הוא היותו של אחד מבין חברי הנביא עליו השלום אדם רווק. מכך שהנביא לא גינה כרחי, הסיק שהנישואין הם בגדר מומלץ (מנדוב או -את התנהגותו. חכם ההלכה החנפי אל מוסתחב) ולא חובה. פרשנים אחרים רואים בנישואין חובה (ואג'ב או פרד) החלה באופן כללי על הציבור, כך שדי בחלק מהציבור שממלא אותה (פרד כפאיה). לפי גישה זו, לגבי כל פרט ופרט הדבר נותר בגדר מומלץ בלבד, ועל כן אין חובה אישית לגבר שיצרו אינו תוקף עליו להינשא. עם זאת, יש הסוברים שנישואין הם חובה המוטלת על כל יחיד ויחיד (פרד עין), גם אם יצרו של הגבר אינו תוקף עליו, זאת בהסתמך על חסידי הפשט, לפיהם הנישואין כאסאני מוסיף וטוען, שהנישואין שומרים האדם -עדיפים על התמסרות למצוות רשות. אל מהזנות. לדבריו, בעוד שהנביא מוחמד, עליו התפילה והשלום, לא התריע על קיום מצוות רשות, הוא כן התריע על סטייה מאורח החיים שהוא התווה (הסונה), ולפי אמרה המיוחסת לו, הנישואין הם חלק "מהסונה" (אלנכאח סונתי). על כן, הנישואין מגיעים לדרגת חיוב , להיג'רה1418 ,, אלטבעה אלאולא3 עלאאלדין אלכסאני,בדאיע אלצנאיע פי תרתיב אל שראיע,דאר אלכותב אלעלמיה, כרך337 . ואילך311 .518 ,515 , ראה ד"ר יעקב מירון, ריבוי נשים למוסלמים וחוקיות איסורו, משפטים תשל"ט338 .3 ', עמ7 ה', פרק1422 סחיח אלבוכארי, דאר טוק אלנג'אה, אלטבעה אלאולא339 185 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי .כאסאני סבור כי הזרם החנפי מעלה את הנישואין לדרגת חובה-העולה על המומלץ. אל כאסאני נמנע מלקבוע שקיימים תנאים קשים המגבילים את חופש הבעל להרבות -אל הוא מעלה על נס את הדוגמה האישית שנתן הנביא מוחמד, עליו - לו נשים. נהפוך הוא התפילה והשלום, שנשא מספר נשים שהותר לו, וצידד בפוליגמיה. החכם אבן עאבדין סבר גם הוא שחובה על גבר להינשא עם אחרות, גם אם יצרו אינו תוקף עליו, חובה זאת כאסאני, גם אבן עאבדין סומך דבריו על הדוגמה -קודמת לקיום מצוות רשות. כמו אל שנתן הנביא מחמד ומובאת בסונה. ואולם, לדעת אבן עאבדין, החובה הדתית של הגבר המוסלמי לשאת אישה נוספת אינה מוחלטת, והיא תלויה במספר תנאים: 1 1 . ביולוגי –גבר פטור מלשאת אישה נוספת אם אשתו או נשותיו הנוכחיות מספקות את יצרו. 2 2 . כלכלי – גבר פטור (ואף נאסר עליו) לשאת אישה נוספת כאשר אין ידו משגת לשלם את המוהר והמזונות המגיעים לאישה הנוספת. 3 3 . ,משפטי –המספר המרבי של נשים שמותר לשאת הוא ארבע, אף אם יצרו תוקף עליו וריבוי הנשים מותנה בעשיית צדק מלא בין הנשים בדברים שביכולת האדם. לסיכום, ניתן לומר כי מדברי חכמי ההלכה המוסלמית החנפית עולה כי ריבוי נשים עשוי להוות מצווה מחייבת במקרים מסויימים ולא רק רשות, וודאי שכך הדבר ביחס לגבר שיצרו תוקף עליו. יצוין, כי על פי ההלכה המוסלמית, המבחן הקובע לעניין ההבחנה שבין גבר שיצרו תוקף עליו לבין גבר שיצרו אינו תוקף עליו – הוא מבחן סובייקטיבי בלבד. ב. הדין הישראלי על שתי מערכות- ריבוי הנשים-בישראל נשען הדין המסדיר את תופעת הפוליגמיה משפטיות: דיני המעמד האישי ודיני העונשין. , מעניק סמכות שיפוט 1947 עד1922 ,ישראל- לדבר המלך במועצה על ארץ52 סעיף בענייני המעמד האישי של מוסלמים בישראל לבתי הדין המוסלמים הדתיים (בתי הדין . כאמור לעיל, פרשנותו של הדין השרעי בכול הנוגע לסוגיית ריבוי נשים 340)השרעיים איננה אחידה. אמנם אין מחלוקת בין האסכולות הפרשניות השונות בשאלת הלגיטימיות לשאת נשים נוספות בנוסף לאישה הראשונה (ישנה הסכמה בקרב כלל חכמי ההלכה כי מותר לאדם לשאת עד ארבע נשים), אך ישנה מחלוקת לגבי התקיימותם של התנאים השונים לריבוי נשים, וכן ביחס לשאלה האם אדם יכול לקיים באופן מלא ואמיתי את . 341התנאים הללו .2569 ), (א2738 ), חא"י, כרך ג', עמ' (ע1947 עד1922 ,ישראל- דבר המלך במועצה על ארץ340 , מלחם נאיף מלחם נ' השופט השרעי49/54 (תשי"ח); בג"ץ133 , ש.ד. גויטיין וא. בן שמש המשפט המוסלמי במדינת ישראל341 "ריבוי נשים למוסלמים ). וראו התייחסותו של יעקב מירון1954( לפסק דינו של השופט זילברג4 ', בפס910 עכו והמחוז, פ"ד ח תשל"ב) (להלן: מירון). - (תשל"א521 ,515 ג משפטים "וחוקיות איסורו 186 -בתי הדין השרעיים בישראל מחוייבים לפסוק על פי פקודת חוק המשפחה המוסלמי המוכר 1917 , אשר נתן תוקף משפטי מחייב לחוק המשפחה העות'מאני משנת3421919 (להלן: "חוק המשפחה המוסלמי"). כמו כן, מחויבים בתי343"גם כ"חוק זכויות המשפחה הדין השרעיים לפסוק על פי ההלכה העדיפה באסכולה החנפית, מקום שאין התייחסות למג'לה. ההלכות 1816 בחוק המשפחה המוסלמי לאותו עניין, זאת בהתאם להוראות סעיף העדיפות באסכולה החנפית, בענייני המעמד האישי רוכזו בקובץ שערך קדרי פשה עבור ממשלת מצריים בשנות הארבעים של המאה הקודמת, שנקרא "ספר הדינים השרעיים . 344"בענייני המעמד האישי כאמור, על פי האסכולה החנפית, ריבוי נישואין מותר, ולעתים אף מהווה חובה, בסייגים .345מסוימים שעיקרם הבטחת צדק חומרי בין הנשים לעומת הדין השרעי קובע הדין הפלילי בישראל איסור מפורש על ריבוי נישואין. על , נשוי הנושא אישה אחרת ונשואה הנישאת 1977- לחוק העונשין, התשל"ז176 פי סעיף . לעניין זה אין נפקא מינה אם הנישואין החדשים 346 מאסר חמש שנים- לאיש אחר, דינם העבירה חלה בכול מקום בו הנישא הוא אזרח ישראלי או תושב - נערכו מחוץ לישראל . עריכת נישואין למי שהוא בחזקת נשוי מהווה אף היא עבירה פלילית, שעונשה 347ישראל העבירה אינה חלה מקום בו ניתן היתר לנישואין החדשים על ידי 348.ששה חודשי מאסר בית דין דתי מוסמך מחמת מחלת נפש בשלה בהו הזוג מהנישואין הקודמים אינו מסוגל להשתתף בהליך לביטול הנישואין או הפקעתם, או מחמת היעדרותו של בן הזוג בנסיבות . 349המעוררות חשש סביר לחייו לתקופה העולה על שבע שנים יודגש כי עבירת ריבוי הנישואין נעברת בעריכת טקס נישואין על ידי אדם כשעודו נשוי לבן זוג אחר, והיא אינה מתקיימת כאשר ישנם חיים משותפים עם בן הזוג הנוסף ללא נישואין (המשפט הישראלי מכיר בחיים משותפים של בני זוג כיסוד להענקת זכויות ). 350כספיות, סוציאליות ואחרות, והיותו של מי מהם נשוי לאחר אינה שוללת אותן .1919 ' לש40 ' פקודת חוק המשפחה המושלמי (תחולתו), חא"י, פרק צ"ב מס342 , לפקודת סדרי שלטון ומשפט11 אשר נקלט במשפט הישראלי מכוח הוראת סעיף1917 מדובר בחוק עות'מאני משנת343 .1948-תש"ח פקיר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד - מחמד אל353/62 ); ע"פ31.3.08 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו791/08 ) בש"א (קריות344 ). חוק המשפחה העות'מאני נקלט במשפט הישראלי מכוח הוראת סעיף1964( לפסק דינו של השופט לוי7 ', בפס221 ,200 )4(יח . וראו מאמרו של הקאדי האשם סואעד "קשר הנישואין באסלאם ודרכי התרתו" 1948- לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח11 :). זמין ב2013( התשע"ד3 'עת סיוע: בטאון האגף לסיוע משפטי גליון מס .http://www.justice.gov.il/Units/SiuaMishpaty/NewsLetters/NewsLetter3/family/Pages/mbmbb.aspx .515 ', בעמ2 מירון, לעיל ה"ש345 .226 ' עמ4.8.1977 מיום864 ', ס"ח תשל"ז מס1977- לחוק העונשין, התשל"ז176 ' ס346 .) לחוק העונשין3(178 ' ס347 .(א) לחוק העונשין182 ' ס348 . לחוק העונשין180 ' ס349 233/98 ); וע"א1966( 249 ,244 )3( יגר נ' פלביץ, פ"ד כ563/65 ); ע"א1962( 111 ,102 מדינת ישראל נ' פסלר, פ"ד טז384/61 ע"א350 .)2006( 235 )1( פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים, ס"ב4178/04 ); בג"ץ2000( 505-504 ,493 )5(כץ נ' מקפת, פ"ד נד 187 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי לסיכום, אף שהמחוקק קבע סנקציה פלילית על עבירת ריבוי הנישואין, הוא הותיר את . משכך, נוצרה 351שאלת תוקפם הדתי והאזרחי של הנישואין, לדין הדתי לפיו הם נערכו בדין הישראלי דואליות בין מערכות משפטיות שונות בעניין זה, על פי הדין הדתי הנישואין הפוליגמיים תקפים ויירשמו במוסדות המדינה, ומצד שני הם מהווים עבירה פלילית. ג. התמודדות בתי הדין השרעיים בישראל עם ריבוי נישואין לבתי הדין השרעיים סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין של מוסלמים בישראל, וזאת לחוק 9 . על פי סעיף1947-1922 , לדברי המלך במועצה על ארץ ישראל52 מכוח סימן , "אין על קאדי מרות בעיניני שפיטה זולת מרותו של הדין." 1961 – הקאדים, התשכ"א ככלל, בית דין דתי אשר דן בעניין שבסמכותו מיישם את הדין הדתי למעט מקום בו חל הדין האזרחי על בית הדין על פי החוק או על פי הפסיקה. בהתאם לכך, ולאור תחולתו של האיסור הפלילי גם על בתי הדין השרעיים, מנועים בתי הדין השרעיים מלהתיר לאדם לשאת אישה שניה מקום בו לא מתקיימים החריגים .1977- לחוק העונשין, התשל"ז180 המנויים בסעיף לחוק 90-1 תנאי הכשירות לנישואין ואופן עריכת הנישואין הוסדרו בהוראות סעיפים , הנישואין מתקיימים על ידי הצעה וקיבול של 35 המשפחה המוסלמי. על פי הוראות סעיף הבעל והאישה, בנוכחות שני עדים. הנישואין אינם מצריכים או מחייבים נוכחות של איש .352דת, או אישור של בית דין . רישום הנישואין על ידי בית הדין השרעי1 לחוק, זוגות המבקשים להינשא נדרשים לרשום את נישואיהם37 לפי הוראות סעיף אצל רושם נישואין המתמנה על ידי הקאדי של בית הדין השרעי במחוז בו מתרחשים הנישואין. הסעיף קובע כי: "על השופט, שבמקום מגורי אחד הצדדים, או ממלא מקומו 2 . במקביל, סעיף353"לפי הרשאה מיוחדת, להיות נוכח בעת הקשר, לערוך אותו ולרשומו לפקודת הנישואין והגירושין (רישום) קובע כי, "הרשות הרושמת" פירושה הפקיד המסדר .354"...את הקידושין, אם היו הנישואין נישואין אזרחיים, האימם, בנישואין לפי דת האיסלם ), 1993( 873 )5(, מחמוד יחיא נ' השר לענייני דתות ואח', פ"ד מז5429/91 עניין זה נדון בבג"ץ פי הכללים בדבר התנגשות דברי חקיקה, חוק המשפחה העות'מני -שם נקבע כי: "על ב)". מכאן שאין -א878 ( מאוחר לפקודת נישואין וגירושין (רישום) ועל כן ידו על העליונה הכרח כי רושם הנישואין יהיה אימאם. יוצא אפוא, כי רושם הנישואין ממונה על ידי הקאדי של בית הדין השרעי, והוא משמש כנציגו של הקאדי בעריכת הנישואין. מדובר בהליך מבוקר על ידי הקאדי ובית הדין, כך שרושמי הנישואין פועלים בהתאם להנחיות הקאדי. . לחוק העונשין181 ' בדומה להתרת קשר נישואין על כרחה של האישה, עבירה לפי סע351 .218-217 ', עמ1957 ,- המשפט המוסלמי במדינת ישראל, ש.ד. גוייטן, גוילים חברה להוצאה לאור, ירושלים, תשי"ח352 .218 ', עמ1 לעיל ה"ש353 .903 ), (א876 ) פורסמה חא"י, כרך ב', עמ' (ע354 188 בהתאם לחוק החל במדינת ישראל, הנחו הקאדים את כל רושמי הנישואין שהתמנו על , או 1977-ידם, לא לרשום נישואין אשר יש בהם עבירה פלילית על חוק העונשין, התשל"ז . על כן, כל הנישואין הנרשמים על ידי רושמי נישואין 1951-על חוק גיל נישואין, התשמ"א מטעם בתי הדין השרעיים, ממלאים את תנאי הכשירות על פי דיני השריעה המוסלמית וגם אינם עומדים בניגוד להוראות החוק האזרחי, הן ביחס לריבוי נשים והן ביחס לגיל הנישואין. רושם נישואין אשר מפר את הוראות הקאדי בדבר הקפדה על קיום הוראות לחוק העונשין, 182 הדין הדתי והחוק האזרחי, חושף את עצמו לסנקציות הקבועות בסעיף .3551977 -התשל"ז חוזי נישואין. 10,652 , נערכו בבתי הדין השרעיים בארץ2016 בשנת אשרור נישואין שנערכו במדינת חוץ- . אשרור נישואין2 לעתים נערכים נישואין פרטיים על ידי צדדים, או שנערכים נישואין בבתי דין שרעיים של הרשות הפלסטינית או של מדינות חוץ, כגון ירדן ומדינות אחרות. במקרים כאלה, אין לבית הדין שליטה על הצדדים או ועל מידת ההלימה של הנישואין למשפט האזרחי. נישואין אלה מובאים בפני בית הדין לאשרור בלבד. במקרים בהם נערכים חוזי נישואין בפני סמכות שרעית ברשות הפלסטינית או במדינת חוץ, יכולים בני הזוג או אחד מהם להגיש לבית דין שרעי בארץ בקשה לאשרור הנישואין, על מנת שהנישואין יוכרו על ידי המדינה ויירשמו במרשם האוכלוסין. במקרים רבים נערכים חוזי נישואין כאלה תוך עבירה על החוקים הנוגעים לריבוי נישואין ולנישואי קטינים, אך לבית הדין השרעי אין ברירה אלא לאשר את קיומם של הנישואין, שכן הם מקיימים את כללי הכשירות על פי השריעה, ותקפים משפטית במקום עריכתם. לעניין זה קובע סעיף למג'לה, כי "מסמכים או הודעות המונפקים על ידי קאדי של בית דין רשאים לשפוט 1821 ."בהתאם להם ללא צורך בראיות, אם הם היו חפים מחשש לזיוף ומתאימים למקור על פי הפירוט הבא:356 תיקי אישור נישואין2,502 נפתחו בבתי הדין השרעיים2017 בשנת בית דין שרעי אישור נישואין עכו56 חיפה20 נצרת24 באקה62 טייבה82 ירושלים1300 יפו106 באר שבע852 . הסעיף אוסר על הסדרת נישואין בידיעה שהם אסורים לפי דין וקובע עונש לצד העבירה של שישה חודשי מאסר355 . כל תיקי אישור נישואין והם אינם בהכרח נישואין פוליגמיים356 189 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי נישואין פרטיים-. הוכחת נישואין3 ישנם מקרים בהם נערכים הנישואין באופן פרטי ומחוץ לכותלי בית הדין, ללא מעורבותו או ידיעת בית הדין השרעי או רושמי הנישואין מטעמו. זוגות מוסלמים הנישאים בטקס נישואין פרטי, המתבצע על ידי הצעה וקיבול, ללא מעורבותו של בית הדין השרעי ושלא בפני סמכות שרעית רשמית. זוגות אשר נישאו בנישואין פרטיים מגישים לבית הדין השרעי בקשה לאישור הנישואין. בית הדין בודק אם בנישואין אלה מתקיימים כל תנאי הכשירות לנישואין, ואם אכן כך, מוציא פסק דין הצהרתי המאשר את הנישואין. במקרים בהם הנישואין הפרטיים התבצעו בניגוד לחוק העונשין (בעניין ריבוי נישואין) או בניגוד ), לא מאיינת 17 לחוק גיל הנישואין (שכן השריעה מאפשרת נישואי קטינות מעל גיל . 357העבירה הפלילית את תוקפם הדתי של הנישואין, והקאדי חייב לאשרם חשוב לציין כי בית הדין נותן תוקף לחוזה הנישואין רק לאחר שמתקיים דיון בנוכחות הצדדים ונשמעות הוכחות לגופו של עניין, ובית הדין משתכנע כי התקיימו כל תנאי הכשירות לנישואין לפי הדת המוסלמית. , על פי הפירוט הבא:358 תיקי הוכחת נישואין544 נפתחו בבתי הדין השרעיים2017 בשנת בית דין שרעי הוכחת נישואין עכו4 חיפה22 נצרת46 באקה15 טייבה64 ירושלים239 יפו128 באר שבע26 . דיווח על נישואין העומדים בניגוד לחוק האזרחי4 ,359 שעניינה עבירת ריבוי נישואין4.1111 בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר של נציב תלונות הציבור על שופטים ולהנחיות נשיא בית 1/2006 'ובהתאם להחלטה מס הדין השרעי לערעורים בעניין דיווח על עבירות שהתגלו במסגרת הליכים משפטיים בבתי הדין, מעבירים בתי הדין השרעיים לטיפולם של גורמי האכיפה כל החלטה של אשרור או אישור נישואין בה עולה חשד לעבירה על הוראות החוק הישראלי, הן בעניין גיל הנישואין תיקי אישור 2,502 נפתחו בבתי הדין השרעיים2017 והן בעניין ריבוי נשים. כאמור, בשנת מקרים עלה חשד לעבירת 275- תיקי הוכחת נישואין. מתוך כלל התיקים, ב544 -נישואין ו ריבוי נישואין. כל המקרים דווחו לרשויות האכיפה: במקביל, הקאדים הונחו לאחרונה לדווח על מקרים אלה למשטרת ישראל. פירוט בעניין זה מופיע בפרק שעוסק באיסוף357 .ואיגום מידע וכפי שיפורט מיד בהמשך מדובר בכל תיקי הוכחת הנישואין אשר אינם בהכרח נישואין פוליגמיים.358 .", שכותרתה" עבירת ריבוי נישואין2017 בינואר23 מיום4.1111 הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר359 190 בית הדין השרעי כמות תיקים ירושלים68 באר שבע179 יפו17 חיפה0 עכו4 נצרת0 באקה אלגרבייה2 טייבה5 275 . היתר לנישואין שניים5 , מאפשר לאדם שאינו יהודי להגיש בקשה לקבלת1977- לחוק העונשין, התשל"ז180 סעיף היתר לנישואין שניים, באחת מן החלופות הבאות: ) בן זוגו מנישואיו הקודמים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש שלקה בה, 1(" להסכים להפקעת הנישואין או לביטולם או להשתתף בהליך או בפעולה להפקעתם או לביטולם; ) בן זוגו מנישואיו הקודמים נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא 2( ".נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים בפועל ידועים מקרים מועטים בהם הוגשו לבתי הדין השרעיים בקשות לקבלת היתר לא ניתנו היתרים 2017-2014 לנישואין שניים. בדיקה בבתי הדין השרעיים מעלה כי בשנים כאלה בבתי הדין השרעיים בעכו, בטייבה, ביפו, בירושלים או בבאר שבע. במסגרתו ניתן היתר לנישואין 486/2013 בבית הדין השרעי בחיפה נפתח תיק אחד שמספרו נמחק 505/16 , ואילו תיק883/2017 שמספרו2017 שניים וניתן היתר כזה בתיק אחר משנת לבקשת המבקש. בבית הדין השרעי בנצרת לא ניתנו היתרים בשנים הנזכרות, אולם הוגשה בקשה אחת , אך תיק זה נמחק לבקשת המבקש.2345/17 , בתיק מספר2017 בשנת ניתן היתר 80/2016 בבית הדין השרעי בבאקה אלג'רבייה, נפתחו שישה תיקים ורק בתיק , נמחקו לבקשת המבקש או מחוסר מעש, ותיקים 2676/16 ,2608/14 ,2457/14 כזה, ותיקים , עניינם עודנו תלוי ועומד.2956/17 - ו1097/17 לסיכום, ניתן לומר כי תופעת הפוליגמיה באה לפתחו של בית הדין השרעי בדיעבד, לאחר שנישואין אלו כבר נערכו. נישואין אלה נערכים מחוץ לכתלי בית הדין ושלא על ידי רושמי נישואין מטעמו, ובית הדין מצוי במצב של חוסר ברירה אלא לאשר נישואין אלה. יצויין כי בקשות להיתר לנישואין שניים על פי חוק כמעט ואינן מוגשות. 191 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי ד. סקירה משווה מרבית המדינות המוסלמיות לא אוסרות על פוליגמיה באופן מוחלט. בעוד שסעודיה וסודן מעודדות ריבוי נשים ואינן מטילות על כך כל מגבלה, מדינות רבות, ובהן סוריה, ירדן, אלג'יריה, מצרים, עירק, לבנון, תימן, אינדונזיה, פקיסטן, מרוקו וכן הרשות הפלסטינית עשו שימוש בחקיקה כדי ליצור מכשולים פרוצדורליים לצמצום התופעה. טורקיה ותוניסיה הן המדינות היחידות בעולם המוסלמי המטילות איסור מוחלט על ריבוי נשים. . סעודיה1 דיני המעמד האישי בסעודיה אינם מוסדרים בחקיקה, והכרעות בתחומים אלה מתבססות על פרשנות הקוראן והסונה (לפי האסכולה החנבאלית). סטטיסטיקות עדכניות לשנת . בספרה על פוליגמיה 360 מלמדות על יותר מחצי מיליון מקרים של נישואין פוליגמיים2016 ומשפט בסעודיה העכשווית מציינת מהא ימאני כי בכלי התקשורת הנשלטים על ידי . 361הממשל הסעודי מוצגת הפוליגמיה כפתרון לבעיות חברתיות שונות . סודן2 בחוק המעמד האישי הסודני לא נקבעה דרישה לקבלת היתר לנישואין שניים, אך בפרק . כן נקבע בפרק 362העוסק בזכויות בת הזוג נקבע שעל הבעל לנהוג בשוויון בין כל נשותיו . פרסומים בכלי 363העוסק בירושה שבמקרה של ריבוי נשים חלוקת הירושה תהא שוויונית בשיר, רואים -התקשרות מלמדים כי ההנהגה הסודנית הנוכחית, ובראישה הנשיא אל . 364בריבוי נשים כלי אפקטיבי להגדלת האוכלוסייה במדינה . מצרים3 .365דיני המעמד האישי במצרים מבוססים על השריעה ועל כן מתירים ריבוי נשים 1979 לאורך המאה העשרים ננקטו מספר ניסיונות חקיקתיים להגבלת ריבוי הנשים, ובשנת ובו הוראה המתירה לאישה לבקש גירושין, 44 הוציא הנשיא סאדאת צו נשיאותי מספר http://www.news.com.au/lifestyle/relationships/marriage/rising-number-of-spinsters-and-divorced-women-in-saudi- 360 .]arabia-leads-to-polygamy-push/news-story/a5c40bc6bd190db41a72702e87f9eadc [accessed 7 December 2017 )Yamani M. Polygamy and Law in Contemporary Saudi Arabia. UK :Ithaca Press (2008 361 .)Muslim Personal Matters Act of 1991, art. 51(4 362 .)2(357 שם, בסעיף363 ] . דברים זהים נכתבו באתר שלhttps://www.polygamy.com/articles/ polygamy-in-africa [accessed 7 December 2017 364 .]BBC, http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/1493309.stm [accessed 7 December 2017-ה Valentina M.:). וראו גםFauzi M. Najjar "Egypt's Laws of Personal Status" Arab Studies Quarterly Vol. 10, No. 3, 319 (1988 365 Donini, Polygamy and Family Law, Reset Doc - Reset-Dialogues on Civilizations' online magazine (17 April 2009), available at: .)Donini :] (להלןhttp://www.resetdoc.org/story/polygamy-and-family-law/ [accessed 7 December 2017 192 ללא תנאים נוספים, אם בעלה נישא לאישה אחרת. הצו נפסל על ידי בית המשפט העליון .366שקבע שהוא אינו חוקתי לחוק החדש מחייב 11 ). סעיף100 ' (תיקון מס1985 חוק המעמד האישי תוקן שוב בשנת את הבעל לפרט בבקשת הנישואין שלו את מעמדו האישי, את שמות נשותיו ואת כתובתן, ונקבע בו כי על רשם הנישואין ליידע את נשותיו הקיימות של הבעל על כוונתו להינשא ואת האישה החדשה על היותו נשוי. אישה שבעלה נישא בשנית בניגוד לתנאי שנקבע בחוזה הנישואין, יכולה להגיש בקשה לגירושין, עד שנה מהתאריך בו נודע לה על כך. כמוה גם אישה שנגרם לה נזק ממוני או נפשי שמונע את המשך החיים המשותפים. זכותה של אישה לבקש גירושין מתחדשת בכול פעם שהוא נישא לאישה נוספת. האישה הנוספת . 367רשאית גם היא להגיש בקשה לגירושין נגד הבעל, באם לא גילה לה את דבר היותו נשוי בעשור האחרון נעשו במצרים צעדים גדולים בהתמודדות עם חוקים מפלים. החקיקה במדינה עברה רפורמה (במיוחד בהיבטים פרוצדורליים), איסורים משפטיים המונעים גישה שווה של נשים וייצוג במערכת המשפטית הוסרו, והטאבו החברתי שהגביל את גישתן מונתה לראשונה שופטת לבית המשפט החוקתי 2003 . בשנת368למקצועות מסוימים נשבר השביעה המועצה המשפטית העליונה שלושים שופטות לבתי המשפט 2007-העליון וב 2005 בערכאה הראשונה בקהיר, גיזה ואלכסנדריה. רפורמות נוספות הביאו להקמתם בשנת . 369של בתי משפט לענייני משפחה, ולחקיקה של חוקים חדשים למשמורת ילדים פירסם הנשיא לשעבר חוסני מובארכ 2000 רפורמות נעשו גם בתחום המעמד האישי. בינואר 25 ') – תיקון לחוק המעמד האישי מסKhul', Khula " (ה"חולה2000 לשנת1 'את חוק מס המעניק לאישה את הזכות להגיש בקשה לגירושין "ללא אשמה" על בסיס אי 1925 משנת התאמה בלבד (ללא צורך בהוכחת נזק), תוך ויתור על זכויותיה המשפטיות הפיננסיות . ה"חולה" לוותה ברפורמות אחרות, ובכללן גיבוש חוזה נישואין חדש 370והחזרת המוהר . 371המאפשר לנשים לקבוע התניות, ובהן זכות לגירושין במקרה של נישואין נוספים . שם366 :. וראו גםLaw 100-1985 amending Law 25-1920 and Law 25-1929, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 3 July 1985, vol. 27, art. 11 367 )Marcotte, R., How Far Have Reforms Gone In Islam? Women’s Studies International Forum, Vol. 26, No. 2, pp. 153-166, 159 (2003 .)Marcotte :להלן( Women's Rights in the Middle East and North Africa 2010, Freedom House Reports – Egypt. Available online at: https:// 368 Freedom House Reports – :להלן( ]freedomhouse.org/sites/default/files/inline_images/Egypt.pdf [accessed 7 December 2017 .)Egypt Camilo Gómez-Rivas "Women, Shari‘a, and Personal Status Law Reform in Egypt after the Revolution", published by the 369 Middle East Institue (Oct 1, 2011). Available at: http://www.mei.edu/content/women-shari%E2%80%98-and-personal-status- .)Gómez-Rivas :להלן( ]law-reform-egypt-after-revolution [accessed 7 December 2017 Law 100-1985 amending Law 25-1920 and Law 25-1929, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 3 July 1985, vol. 27 ; Law 91-2000 370 Freedom : לחוק. וראה20 . הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיףamending Law 1-2000, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 18 May 2000, vol. 20 .9 , לעיל ה"שHouse Reports –Egypt .6 , לעיל ה"שGómez-Rivas 371 193 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי . עירק4 מבוסס על המשפט האזרחי הצרפתי ועל פרשנויות1959 קוד המעמד האישי העירקי משנת . 372סוניות וג'עפריות (שיעיות) של השריעה, ונחשב פרוגרסיבי ביחס לזכויות האישה אסרו על ריבוי נישואין, אלא בהסכמה מפורשת של 1978 תיקוני חקיקה שנעשו בשנת ביטלה ממשלת הביניים את חוק המעמד האישי משנת 2003 . בשנת373האישה הראשונה של החוקה החדשה העבירה את כל ענייני הסטטוס למסגרת המשפט 41 , ובסעיף1959 נשאר בתוקפו לעת עתה41 הפלילי. ואולם, בשל מחלוקת הנוגעת לפרשנותו של סעיף . לעניין ריבוי נשים קובע החוק כדלקמן:3741959 קוד המעמד האישי משנת 4. Marrying more than one woman is not allowed except with the authorization of the qadi (judge). Granting this authorization is dependent on the fulfillment of the following two conditions: 5. The husband should have the financial capacity to provide for more than one wife. 6. There is a legitimate interest. 7. If justice between wives is feared, polygamy may not be allowed. The issue would then be left to the judge’s determination. 8. Each person who concludes a marriage contract with more than one wife, contrary to the stipulations of paragraphs 4 and 5, shall be sentenced to no more than one year of imprisonment or charged with a fine not exceeding 100 Dinars or both. 9. Exception from the provisions of paragraphs 4 and 5 of this article: marriage to more than one woman is permissible when the prospective wife is a widow.375 Women's Rights in the Middle East and North Africa 2010, Freedom House Reports – Iraq. Available at: https://freedomhouse. 372 org/sites/default/files/inline_images/Iraq.pdf [accessed 7 December 2017]; http://www.islamopediaonline.org/country-profile/ .]iraq/islam-and-legal-system/religion-law-and-iraq%E2%80%99s-personal-status-code [accessed 7 December 2017 .1581 בעמוד3 , אלג'אמע לאחכאם אלקוראן, דאר אל ריאן אלקאהרה, כרךDonini 373 . שם374 Law 188-1959, Al Waqa’a Al Iraqiah of Dec. 30, 1959, vol. 280, art. 4-7, translated by the American Bar Association Iraq Legal 375 ..]Development Project. Available at: http://www.refworld.org/docid/469cdf3011.html [accessed 7 December 2017 194 . ירדן5 ענייני המעמד האישי בירדן נמצאים תחת סמכות השיפוט הבלעדית של בתי הדין , החל על 1976 לשנת61 ' הוסדרו דיני המעמד האישי בחוק מס2010 השרעיים. עד לשנת אזרחיה המוסלמים של ירדן. החוק קבע כי הפוליגמיה מותרת לגברים מוסלמים, בתנאי . כן 376שיש להם היכולת הכלכלית לקיים את נשותיהם (מוהר ומזונות), ועד לארבע נשים כי בטרם עריכת חוזה נישואין על הקאדי ליידע את הנשים השונות 2001 קבע תיקון משנת לחוק המעמד האישי, אישה זכאית לקבוע 19 . יצוין כי על פי סעיף377אישה על רעותה תנאים בחוזה הנישואין ובלבד שהם חוקיים ואינם משפיעים על זכויותיו של כל אדם אחר. משמעות הסעיף היא כי אישה יכולה לקבוע בחוזה הנישואין תנאי לפיו תוכל להגיש . 378בקשה לגירושין, אם בעלה נישא לאישה נוספת 93.2% על אף ההיתר בחוק, דיווחים מלמדים כי הפוליגמיה איננה רווחת בירדן, באשר מכילים 0.9% , ממשקי הבית כוללים שתי נשים5.9% .ממשקי הבית הירדנים הינם מונוגמיים מכילים ארבע. ריבוי נשים נפוץ מעט יותר באזורים הפנימיים של 0.03%-שלוש נשים ו . 379הממלכה כלל גם את סעיף החולה (פירוק נישואין ללא אשמה תוך ויתור 2001 התיקון משנת על זכויות כספיות ופיצוי כספי לבעל), שנותר על כנו למרות ניסיונות חוזרים ונשנים בוטל החוק החילוני השנוי במחלוקת 2010-. ב380מצד הבית התחתון של הפרלמנט לבטלו ), אשר הבטיח לנשים זכויות זהות באופן iftida( "והונהג סוג חדש של גירושין, "איפטידה .381שנראה יותר מתאים מבחינה תרבותית . סוריה6 ניסו לרסן את החופש המוענק1975 ותיקונו משנת1953 חוק המעמד האישי הסורי משנת כי על גבר המבקש 17 לגבר להינשא ליותר מאישה אחת. ביחס לריבוי נשים קבע סעיף להינשא לאישה נוספת לקבל אישור מבית משפט, ואישור כזה יינתן לו אם יספק סיבה . 382לגיטימית לבקשתו ויוכיח כי ביכולתו לממן שני משקי בית ולספק יחס שווה לנשותיו . בחוק החדש נקבע כי קאדי רשאי לאשר נישואין 2007 חוק המעמד האישי תוקן בשנת . על הבעל חובה 383נוספים על בסיס סיבה לגיטימית (על פי השריעה) ויכולת כלכלית Women's Rights in the Middle East and North Africa 2010, Freedom House Reports – Jordan. Available :. וראהLaw 61 of 1976 376 Freedom House :להלן( ]at: https://freedomhouse.org/sites/default/files/inline_images/Jordan.pdf [accessed 7 December 2017 .)Reports – Jordan . שם377 .160 ', בעמ8 , לעיל ה"שMarcotte : שם. וראו378 .9 ', בעמ17 , לעיל ה"שFreedom House Reports – Jordan 379 Kelli Harris, Personal Status Law Reform in Jordan: State Bargains and Women's Rights in the :, וראו גם11 ' שם, בעמ380 Law, Georgetown University (2015), available at: https://repository.library.georgetown.edu/handle/10822/760898 [accessed 7 .]December 2017 .26 , לעיל ה"שHarris . וראוLaw 36 of 2010, Al-Jarida Al-Rasmiyya, Vol. 5061, 17 October 2010 381 .Decree 59-1953, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 17 Sept. 1953, vol. 62, amended by Law 34-1975 382 .71 ', סע2007 , חוק המעמד האישי383 195 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי ליידע את אשתו המיועדת בדבר היותו נשוי. כן חובה עליו ליידע את אשתו הקיימת בדבר . הפרתם של תנאים 384כוונתו לשאת אישה נוספת אם הותנה על כך בחוזה הנישואין עמה . אישה אשר 385אלו מקימה לנשים זכות לבקש גירושין תוך שנה מיום בו גילו על ההפרה נגרם לה נזק מריבוי הנישואין שבשלו היא אינה יכולה להמשיך בחיים המשותפים, יכולה . 386להגיש בקשה לפירוד או לגירושין . אלג'יריה7 , מתיר לגבר, בהתאם להוראות השריעה1984 , ביוני9-חוק המשפחה האלג'יראי שנחקק ב לחוק, על הבעל 8 . לפי סעיף3882007 . החוק תוקן בשנת387להתחתן עם ארבע נשים ליידע את אשתו ואת האישה המיועדת בדבר ריבוי הנישואין, ועליו להגיש בקשה להיתר נישואין לנשיא בית המשפט הקרוב למקום מגורי הזוג. נשיא בית המשפט רשאי לאשר את הנישואין החדשים אם ראה כי מתקיימים כל התנאים המחויבים בשריעה, ואם יש תום . 390. הפרת ההוראות מקנה לאישה או לנשים עילת גירושין389לב וכוונה לקיים את השוויון יצוין כי החוק מאפשר לבית המשפט להתיר חוזה נישואין שנעשה בניגוד להוראות, כל .391עוד הנישואין לא מומשו . תימן 8 ) היה החוק הראשון שארגן את יחסי המשפחה התימנים לאחר1974( 1 'חוק המשפחה מס עצמאותה של הרפובליקה העממית של תימן. החוק שיקף את האידיאולוגיה הפוליטית של המפלגה הסוציאליסטית התימנית שהחזיקה בעיקרון הנישואין המונוגמיים. בתקופה . חוק המשפחה מס' 392זו הוגבלה הפוליגמיה למקרים של עקרות או חולי קשה של האישה ) הוחל בצפון תימן, והוא נגזר מחוקי השריעה האסלאמית. היה זה החוק הראשון 1987( 3 במאי22-שארגן את קשרי המשפחה ברפובליקה הערבית התימנית לאחר איחוד תימן ב וגם בו הוגבלה 1992 . החוק תוקן בשנת393, ומהר מאד התברר כי נדרשים לו תיקונים1990 . לחוק72 ' סע384 . לחוק73 ' סע385 ., לחוק74 ' סע386 .Law 11-984, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 9 June 1984, vol. 24, art. 8 387 Law 2 -2005, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 27 Feb. 2005, vol. 15, available at http://www.joradp.dz/TRV/AFam.pdf [accessed 12 388 .]December 2017 .8 ' שם, בסע389 .) לחוק6(53 שם, ובסעיף390 . שם391 Dr. Iftikar Al-Mikhlafi, "The Yemeni Family Law and its Historic Development", Academic Seminar (Sana'a, Yemen, Dec. 2009). 392 The seminar "A Comparison between Moroccan and Yemeni Family Law" was coordinated between the Yemeni Women's Union ]and the University Sidi. Available at: http://www.sanaa.diplo.de/contentblob/2612224/Daten /.../ [accessed 7 December 2017 . שם393 196 . במסגרת תיקון נוסף משנת394הפוליגמיה למצבים מיוחדים ונקבעה חובת הודעה לנשים ) נקבע כי ריבוי נישואין יהיה מותר בהתקיים התנאים המצטברים 24 ' (תיקון מס1998 .395הבאים: יחס שוויוני לכל הנשים; יכולת כלכלית ויידוע כל הנשים הרלוונטיות . אינדונזיה 9 נדרשת התערבותו של בית המשפט בכדי לקיים1974-לפי חוק הנישואין האינדונזי מ . בית המשפט רשאי להעניק רשות לבעל לשאת יותר מאישה אם יש הסכמה 396פוליגמיה , ואם מתקיימת נסיבה חריגה: האישה עקרה ואינה מסוגלת 397של כל הצדדים הנוגעים בדבר לשאת הריון, האישה סובלת מפגם פיזי או ממחלה חשוכת מרפא, או אינה מסוגלת למלא . הגשת בקשה לבית המשפט מותנית גם בקיום התנאים הבאים: 398את תפקידיה כאישה קבלת הסכמה מאת האישה או הנשים להן המבקש נשוי; הבטחה כי הבעל יוכל לספק את צורכי החיים של נשותיו וילדיהם והבטחה שהבעל ינהג בצדק לנשותיו ולילדיהם. ראוי אוסר על עובדי ציבור לחיות בנישואין פוליגמיים, למעט 1974-לציין, כי חוק הנישואין מ . 399בנסיבות מוגבלות . פקיסטן10 .)MFLO- (ה1961 ,דיני המשפחה בפקיסטן מוסדרים בפקודת חוקי המשפחה המוסלמית לפקודה כדלקמן: 6 לעניין ריבוי נישואין קובע סעיף 6. Polygamy. (1) No man, during the subsistence of an existing marriage, shall except with the previous permission in writing of the Arbitration Council400, contract another marriage, nor shall any such marriage contracted without such permission be registered under this Ordinance. (2) An application for permission under Sub-section (1) shall be submitted to the Chairman in the prescribed manner together with the prescribed fee, and shall state reasons for the proposed marriage, and whether the consent of existing wife or wives has been obtained thereto. Dr. Mohammed Nijad & Dr. Yahya Al-Khazan "A Comparison between :. וראוYemen: The Personal Status Act No. 20 of 1992 394 the Yemeni and Moroccan Family Laws", Academic Seminar (Sana'a, Yemen, Dec. 2009). The seminar "A Comparison between Moroccan and Yemeni Family Law" was coordinated between the Yemeni Women's Union and the University Sidi. Available at: .]http://www.sanaa.diplo.de/contentblob/2612224/Daten /.../ [accessed 7 December 2017 .2003 - וב1999-. החוק תוקן ב1998 , לחוק המעמד האישי התימני12 סעיף395 Nina Nurmila, Women, Islam and Everyday Life: :. וראוLaw No.1 of 1974 regarding Marriage Law; dated 2 January 1974 396 .)Renegotiating Polygamy in Indonesia, 54-55 (2009 .) לחוק2(3 ' סע397 . לחוק4 ' סע398 .]http://factsanddetails.com/indonesia/People_and_Life/sub6_2d/entry-3989.html [accessed 7 December 2017 399 ) לפקודה, "מועצת בוררות" פירושה גוף המורכב מיו"ר ממונה ומנציג של כל אחד מהצדדים לעניין שעניינוa(2 ' לפי סע400 .בפקודה זו 197 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי (3) On receipt of the application under Sub-section (3), Chairman shall ask the applicant and his existing wife or wives each to nominate a representative, and the Arbitration Council so constituted may, if satisfied that the proposed marriage is necessary and just, grant, subject to such condition if any, as may be deemed fit, the permission applied for. (4) In deciding the application the Arbitration Council shall record its reasons for the decision and any party may, in the prescribed manner, within the prescribed period, and on payment of the prescribed fee, prefer an application for revision, to the Collector concerned and his decision shall be final and shall not be called in question in any Court. (5) Any man who contracts another marriage without the permission of the Arbitration Council shall, (a) pay immediately the entire amount of the dower whether prompt or deferred, due to the existing wife or wives, which amount, if not so paid, shall be recoverable as arrears of land revenue; and (b) on conviction upon complaint be punishable with the simple imprisonment which may extend to one year, or with fine which may extend to five thousand rupees, or with both.401 , היתר לריבוי נישואין יינתן רק אם הוכח לשיקול דעתה של מועצת3 כאמור בסעיף לתקנות מערב פקיסטן 14 הבוררות כי הנישואין המוצעים נחוצים וצודקים. על פי סעיף , לעניין זה על מועצת הבוררות לשקול, בין 1961 ,לפי פקודת חוקי המשפחה המוסלמית צדק פיזי ביחס הזוגי, הימנעות מכוונת של צד להשבת -היתר: עקרות, חולשה גופנית, אי יצוין כי התנגדות האישה הראשונה אינה 402.שפיות מצד אישה קיימת-זכויות זוגיות או אי 403.מהווה חסם לנישואין נוספים, אך מקנה זכות לגירושין ולמוהר נישואין הנערכים בניגוד להוראות החוק הינם תקפים, אך לא יינתן כל סעד משפטי לפי הפקודה אדם המתקשר בנישואין נוספים ללא רשות 404.בעניינים הנובעים מהם מועצת הבוררות, ישלם מיד את תשלום הנדוניה וייענש במאסר, בקנס או בשניהם, ואולם National Legislative Bodies / National Authorities, Pakistan: VIII of 1961, Muslim Family Laws Ordinance, 1961, available at: 401 .]http://www.refworld.org/docid/4c3f1e1c2.html [accessed 10 December 2017 West Pakistan Rules Under Muslim Family Laws Ordinance, 1961, art. 14 (Pakistan 1961b, Art. 14). See translation at: https:// 402 joshandmakinternational.com/resources/laws-of-pakistan/general-category/family-laws-of-pakistan/the-west-pakistan-rules- .]under-muslim-family-laws-ordinance-1961-10th-july-1961/ [accessed 10 December 2017 Canada: Immigration and Refugee Board of Canada, Pakistan: Practice of polygamy, including legislation; rights of the 403 first wife versus the second, including whether she has the right to refuse a second wife (2011-2013), 18 December 2013, להלן: דו״ח המועצה( ]PAK104701.E, available at: http://www.refworld.org/docid/52eb9ea04.html [accessed 10 December 2017 .)הקנדית להגירה ולפליטים ).Mehdi, Rubya. The Islamization of the Law in Pakistan (2013 : שם. וראו גם404 198 חוקרים טוענים כי הרשות השופטת מסרבת ליישם את העונשים הכלולים בחוק וכי בכול על פי החוקרים, רוב 405.מקרה הסנקציות שהוטלו הן זעירות ואינן מרתיעות אפקטיבית האזרחים כלל אינם מודעים לחוק, מועצות הבוררות קיימות "רק על הנייר" וגברים לא הולכים למועצה כאשר הם מחליטים לשאת אישה שנייה או שלישית. לדבריהם, החוק 406.אפקטיבי, אם בכלל, רק באזורים עירוניים . הרשות הפלסטינית11 אזוריה השונים של הרשות הפלסטינית מתנהלים על פי מערכות דינים שונות: בגדה וברצועת עזה חל חוק זכויות המשפחה 407,1976-המערבית חל חוק המעמד האישי הירדני מ שני החוקים מתירים ריבוי נשים. 408.1954-המצרי מ . מרוקו12 ,))MOUDAWANA( " נכנס לתוקף חוק המשפחה החדש במרוקו, ה"מודואנה2004 בשנת ) ואת הרפורמות Code du Statut Personnel( 1958 שהחליף את קוד המעמד האישי משנת על פי החוק החדש, ריבוי 409., והידק את הפיקוח על פוליגמיה1993-הצנועות שבוצעו ב נישואין חייב להיות מאושר על ידי שופט והאישור כפוף לקיומה של הצדקה אובייקטיבית וחריגה ולכך שלבעל משאבים כספיים מספיקים כדי לכלכל את כל נשותיו (ראו סעיף לעיל). כמו כן, כפופים הנישואין הנוספים לכך שהאישה השנייה מבינה ומקבלת את 41 קובע כי לא ניתן לתת אישור40 יתר על כן, סעיף410.המאפיינים הפוליגמיים של הנישואין אם קיים סיכון כי הנשים לא יזכו ליחס הוגן וצודק, ומעל הכול, אם האישה הראשונה כללה סעיף מונוגמיה בחוזה הנישואין. בכול מקרה, לאישה הראשונה יש זכות לבקש גירושין ).45 כאשר מדובר בנישואין שניים (סעיף ואלו סעיפי החוק המתייחסים לריבוי נשים: /44 דו״ח המועצה הקנדית להגירה ולפליטים, לעיל ה"ש405 . שם406 .Jordanian Personal Status Law No. 61 of 1976, Al-Jarida Al-Rasmiyya, Vol. 2668, 1 December 1976 407 Palestinian Women and Personal Status Law, Policy Brief, Ramallah and Geneva :. וראוEgyptian Law of Family Rights of 1954 408 May 2012, Geneva Centre for the Democratic Control of Armed Forces (DCAF). Available at: https://www.dcaf.ch/sites/default/ .]files/publications/documents/Policy_Brief_Perso_Status_EN_Final.pdf [accessed 10 December 2017 Mounira M. Charrad "Family Law Reforms in the Arab World: Tunisia and Morocco" Report for the United Nations Department 409 of Economic and Social Affairs (UNDESA) Division for Social Policy and Development Expert Group Meeting, New York, 15 – 17 May 2012, Convened as part of the preparations for the twentieth anniversary of the International Year of the Family, 2014, p. :להלן( ]8. Available at: http://www.un.org/esa/socdev/family/docs/egm12/PAPER-CHARRAD.pdf [accessed 10 December 2017 .)Charrad Dr. Moha Ennaji, "Morrocan Family Law: The Most Important Break-Throughs", Academic Seminar ;6 , לעיל ה"שDonini 410 (Sana'a, Yemen, Dec. 2009). The seminar "A Comparison between Moroccan and Yemeni Family Law" was coordinated between the Yemeni Women's Union and the University Sidi. Available at: http://www.sanaa.diplo.de/contentblob/2612224/Daten /.../ .][accessed 7 December 2017 199 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי Article 40 Polygamy is forbidden when there is the risk of inequity between the wives. It is also forbidden when the wife stipulates in the marriage contract that her husband will not take another wife. Article 41 The court will not authorize polygamy: – If an exceptional and objective justification is not proven. – If the man does not have sufficient resources to support the two families and guarantee all maintenance rights, accommodation and equality in all aspects of life. Article 42 In the absence of a stipulation by the wife in the marriage contract precluding polygamy, the husband wishing to resort to it must petition the court for authorization. The authorization petition should include the exceptional and objective motives that justify the request, and attach a statement on the applicant’s financial situation. Article 43 The court summons the wife whose husband wishes to take another wife. When she personally receives the summons and does not appear in court, or refuses to accept the summons, the court sends her a formal notice by a process server instructing her that if she does not appear at the hearing scheduled in the notice, the husband’s petition will be decided in her absence. The petition is also decided in the wife’s absence when it is impossible for the Public Prosecutor Office to ascertain her permanent address or place of residence where the summons may be delivered. When the wife does not receive the summons due to the mala fide transmission of a false address by the husband or the falsification of the wife’s name, the husband incurs, upon request by the prejudiced wife, the penalties provided for in Article 361 of the Penal Code. Article 44 The hearing takes place in the consultation room in the presence of both parties, and both are heard in order to reach agreement and reconcile them after an examination of the facts and the presentation of the requested justifications. The court may authorize polygamy in a well-founded decision not open to appeal once it establishes the existence of an objective and exceptional justification and puts into place conditions benefiting the first wife and her children. 200 Article 45 When the court confirms in the discussions that continuation of the conjugal relationship is impossible, and where the wife whose husband wants to take another wife persists in her request for a divorce, the court determines a sum of money corresponding to the first wife’s full rights as well as those of their children that he is required to support. The husband must pay the fixed sum of money within a maximum time limit of seven days. Upon submission of the requisite sum of money, the court issues the divorce decree. This decision is not open to appeal as concerns the dissolution of the marital relationship. The non submission of the requisite sum of money within the fixed deadline is considered as a withdrawal of the polygamy authorization petition.If the husband persists in his polygamy authorization petition, and the wife to whom he wishes to join a co-wife refuses to consent and does not ask for divorce, the court automatically applies the irreconcilable differences procedure in Articles 94 and 97 below. Article 46 If the polygamy authorization petition is granted, the marriage with the future wife cannot be concluded until the judge has informed her that the applicant husband is already married and she has consented to this. This notice and consent are recorded in an official report.411 . תוניסיה13 תוניסיה היא המדינה היחידה בעולם המוסלמי האוסרת פוליגמיה בחוק, באופן מוחלט וללא תנאים, בהסתמכות על פרשנות דתית הקוראת את פסוקי הקוראן כאוסרים במרומז לחוק המעמד האישי התוניסאי לא מסתפק בקביעה כי קשר 18 סעיף412.על ריבוי נשים נישואין קיים מהווה חסם לנישואין חדשים, אלא מגדיר עריכת נישואין ללא התרה של נישואין קודמים, כעבירה שעונשה קנס ומאסר (העבירה חלה על הנישא ועל מי שסייע במטרה למנוע 413 .)בידו, ואין נפקא מינה אם הנישואין החדשים נרשמו או לא נרשמו גירושין פיקטיביים לצורך נשיאת אישה שניה, הוחל דין זהה על מי שנישא בשנית והמשיך לחוק קובע כי נישואין הנערכים בניגוד לסעיף 21 סעיף414.לקיים קשר עם אשתו הקודמת (כלומר, נישואין פוליגמיים) הינם "מקולקלים" ולכן חסרי תוקף. מי שממשיך לקיים 18 415. חודשי מאסר6 קשר שהוכרז על ידי בית הדין כ"מקולקל" עונשו . שם411 איג'תיהאד (פרשנות וגזירת הלכות באסלאם לגבי סוגיות שלא קיימת בהן אימרה ברורה), רואה את התנאים להתרתו- שיטת ה412 Doreen Hinchcliffe :של ריבוי נישואין כבלתי ניתנים לביצוע (כלומר שבעל לעולם לא יוכל להעניק לנשותיו שוויון מוחלט). ראו . 6 ", לעיל ה"שPolygamy in Traditional and Contemporary Islamic Law" Islam in the Modern Age 1, no. 3, 13-38 (1970); Donini .6 , לעיל ה"שDonini ;5-4 ', בעמ50 , לעיל ה"שCharrad :. וראוOrder of 13 August 1956, AL Raa’d al Rasmi vol. 66, art. 18 413 . שם414 .21 שם, בסעיף415 201 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי . טורקיה14 , עם אימוץ הקוד האזרחי השוויצרי על ידי1926 ריבוי נשים נאסר בטורקיה כבר בשנת מוסטפא כמאל אטאטורק. הקוד השוויצרי אומנם עבר התאמה למציאות הטורקית, אך אחד 416.הביא עמו מספר שינויים שנחשבו למהפכניים, בעיקר בתחום דיני המשפחה שקבע כי על כל אדם המבקש להינשא 93 הסעיפים המשמעותיים ביותר בקוד היה סעיף ) 1(112 סעיף417.להוכיח כי נישואיו הקודמים תמו. בכך למעשה אסר החוק על פוליגמיה לאותו קוד קבע כי אם אחד הצדדים היה נשוי בעת שנישא שוב, הנישואין החדשים יהיו 419 418.)VOID( בטלים . בפרק על 2004 כיום מעוגן האיסור על פוליגמיה בחוק העונשין הטורקי שחוקק בשנת , נקבע כי:230 ריבוי נישואין, נישואי הונאה וטקס נישואין דתי, בסעיף (1) A person who marries to another person although he/she is legally married at that time is punished with imprisonment from six months to two years. (2) Any person who officially gets married to a person known as married to another person although he is bachelor, is punished according o the provisions of above subsection. (3)Any person who attempts to get married by concealing his/her identity is sentenced to imprisonment from three months to one year. (4) The statute of limitation for the offenses defined in above subsections start to run as of the date of decision stipulating cancellation of marriage. (5) The couples who marry by arranging religious ceremony without executing official marriage transactions are sentenced to imprisonment from two months to six months. Both the public action and the punishment imposed thereof, is abated with all its consequences when the civil marriage ceremony is accomplished. (6) Any person who conducts a religious marriage ceremony without seeing the certificate of marriage is punished with imprisonment from two months to six months.420 עם זאת, בשנים האחרונות מתרחבת תופעת הפוליגמיה בטורקיה, במיוחד באזורים אישר בית המשפט החוקתי של טורקיה את הזכות להינשא 2015 . בחודש יוני421הכפריים .157 ', בעמ8 , לעיל ה"שMarcotte ראו416 .Civil Code art. 93 1926 417 .)Civil Code art.93 : Civ Code 1926 art.112(1 1926 418 Seval Yildirim "Aftermath of a Revolution: A Case Study of Turkish Family Law" Pace International Law Review Volume 17, Issue 419 .)2 Fall 2005, 347 (357) (2005 Turkey: Law No. 5237 of 2004, Criminal Code [Turkey], 26 September 2004, (Official Gazette No. 25611 dated 12.10.2004), 420 Article 230(1)-(6). Available at: http://legislationline.org/documents/action/popup/id/6872/preview [accessed 7 December .]2017 Available in: http://legislationline.org/documents/action/popup/id/6872/preview :. ראו גם אתhttps://www.economist.com/node/5328042 421 https://www.nytimes.com/2006/07/10/world/europe/10turkey.html 202 בנישואין דתיים בלבד (ללא נישואין אזרחיים), ובכך סלל את הדרך לטקסי נישואין ברבים מן הטקסים נישאים גברים טורקים לנשים פליטות 422.דתיים מחוץ לבתי המשפט 423.מסוריה. ארגונים לזכויות אדם טוענים כי הדבר נעשה תוך העלמת עין מצד הממשלה . מדינות אירופה14 ,בשנים האחרונות מתמודדות מדינות אירופה עם מספר הולך וגדל של מהגרים מוסלמים ובהם משפחות פוליגמיות. גל המהגרים הגדול מאלץ את מערכות שלטון החוק ביבשת להתמודד עם אתגרים חדשים ומעמיד במבחן את האיסורים הקבועים על פוליגמיה. ). EGBGB( ), ובמבוא לחוק האזרחיBGB( בגרמניה הוסדרו דיני הנישואין בקודקס האזרחי מסדיר את הדרישות המשפטיות הכלליות של הנישואין, ולפיו, אם EGBGB - ל13 סעיף בני הזוג הנישאים הם בני לאומים שונים הם חייבים לעמוד בדרישות החוקיות של שני החוק הגרמני לא מאפשר פוליגמיה, ועל כן אדם נשוי לא 424.הלאומים על מנת להינשא נישואין 425.יכול לשאת בגרמניה אישה שניה, גם אם החוק במדינת מוצאו מאפשר זאת יצוין 426.פוליגמיים בניגוד לחוק הם עבירה פלילית שעונשה קנס או מאסר עד שלוש שנים כי גם חוקי ההגירה הגרמניים אינם מכירים בנישואין פוליגמיים ומאפשרים הגירה על בסיס נישואין רק לאישה אחת. עם זאת, במישור האזרחי יגנו בתי המשפט על זכויותיהן 427.של מספר נשים למזונות, לירושה ולזכויות סוציאליות אחרות להן הן זכאיות כבנות זוג לחוק העבירות נגד אדם 57 באנגליה נחשבת ביגמיה כעבירה סטטוטורית לפי סעיף (ד) לחוק המשפחה 11 (ב) וסעיף11 יתר על כן, לפי סעיף428.)OaPA 1861( 1861 משנת ) נישואין פוליגמיים הנערכים באנגליה, כמו גם נישואין פוליגמיים MCA 1973( 1973 משנת הנערכים מחוץ לאנגליה על ידי צד שהינו תושב אנגליה, הם חסרי תוקף וזאת בניגוד לדין . 429הישראלי המקנה תוקף לנישואי ביגמיה אף אם הם מהווים עבירה פלילית ההשקפה המשפטית שונה בתכלית כאשר מדובר בנישואין פוליגמיים שנערכו בין צדדים https://www.theapricity.com/forum/showthread.php?174057-Polygamy-is-now-officially-legal-in-Turkey [accessed 10 422 .]December 2017 The Syrian Observer": The Syrian Observer "Syrian Girls for Sale in Turkey as So-Called" ראו לדוגמה מאמר מטעם ארגון הזכויות423 “Second Wives” (Jul 9th, 2014), available at: http://www.syrianobserver.com/EN/Features/27501/Syrian+Girls+for+Sale+in+Tu%20 .]%20rkey+as+SoCalled+Second+Wives [accessed 7 December 2017 Art. 13, Introductory Act to the Civil Code (EGBGB), art. 13. Promulgated on 21 September 1994, Federal Law Gazette 424 [Bundesgesetzblatt] I p. 2494, last amended by Article 17 of the Act of 20 November 2015, Federal Law Gazette I p. 2010. .]Available at: https://www.gesetze-im-internet.de/englisch_bgbeg/englisch_bgbeg.html#p0072 [accessed 27 December 2017 German Civil Code (BGB), section. 1306, 1314. Promulgated on 2 January 2002 (Federal Law Gazette [Bundesgesetzblatt] 425 I page 42, 2909; 2003 I page 738), last amended by Article 4 para. 5 of the Act of 1 October 2013 (Federal Law Gazette I page 3719). Available at: https://www.gesetze-im-internet.de/englisch_bgb/englisch_bgb.html#p4763 [accessed 27 December .]2017 Section 172, German Criminal Code (Strafgesetzbuch, StGB), As promulgated on 13 November 1998 (Federal Law Gazette 426 I, p. 945, p. 3322). Translation provided by the Federal Ministry of Justice. Available at: https://germanlawarchive.iuscomp. .]org/?p=752 [accessed 10 December 2017 .BBC (15/06/2016) Germany polygamy: Minister says migrants must abide by the law 427 .Section 57 OaPA 1861 428 .section 11(b) MCA 1973 429 203 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי שלא היו בעת הנישואין תושבי אנגליה. נישואין אלו יהיו מוכרים אם היה להם תוקף רשמי ותוקף מהותי במדינה בה הם נערכו, בהתאם לתנאי הכושר והצורה המקובלים במשפט . התושבות, אם כן, היא המונח המרכזי לעניין זה.430הבינלאומי הפרטי . לפי עקרון זה, סובלנות 431אמנם, תקנת הציבור משמשת לעתים כסיבה לאי הכרה בנישואין כלפי הדין הזר תיסוג מקום בו החלתו של דין זר תהא סותרת או מנוגדת לסטנדרטים . ניתן לטעון כי הפוליגמיה אינה תואמת 432האנגלים הבסיסיים של צדק, הגינות ומוסר לעקרונות המוסר האנגלי ועל כן סותרת את תקנת הציבור. אף על פי כן, תינתן בדרך כלל עדיפות לאינטרסים של בני הזוג, ונישואין פוליגמיים יוכרו כתקפים בהתאם לדין הזר, . יודגש עם זאת, כי אין מדובר בהכרה לכול דבר 433אלא אם כן ישנה סיבה אחרת לבטלם ועניין. הנישואין הפוליגמיים יוכרו לעתים לצורך קבלת הטבות סוציאליות, אך לא לעניין . בנוסף, הקצבאות שישולמו בגין בני זוג נוספים יהיו נמוכות 434פנסיה, הגירה או אזרחות .435יותר מאלה שיקבלו בדרך כלל תובעים בודדים חוקי ההגירה של בריטניה מונעים מתושב בריטי לתת חסות לאזרח זר המבקש להיכנס לבריטניה כבן/בת זוגו, אם אדם אחר כבר קיבל אישור מסוג זה (מה שלא מונע ממנו . לעניין זה יצוין 436)לקבל זכות כניסה למדינה בזכות עצמו, תוך שימוש בקטגוריה אחרת כי השיקולים 1992 פסק הדין של הנציבות האירופית לזכויות אדם, אשר קבע בשנת העומדים בבסיסה של מדיניות הגירה השוללת פוליגמיה, גוברים על הזכות לכבד את חיי לאמנה האירופית לזכויות האדם. בלשונו של בית המשפט:8 המשפחה הקבועה בסעיף In the circumstances of the case the Commission is of the view that the family life circumstances in the present case do not outweigh the legitimate considerations of an immigration policy which rejects polygamy and is designed to maintain the United Kingdom's cultural identity in this respect. It finds, therefore, that the interference with the applicant's right to respect for family life was in accordance with the law and justified as being necessary in a democratic society for the protection of morals and the rights and freedoms of others437. .Brook v. Brook (1861) 9 HLC 193 at 706-708; LCCP89 p. 7, 56; Fairbairn (2016), p. 4-5 430 .Cheni (otherwise Rodriguez) v. Cheni (1965) P. 85; Mohamed v. Knott (1969) 1 QB. 1; LCCP89 p. 64-66 431 .Cheni v. Cheni at 98-99; LCCP89 p. 64-66 432 דחה בית המשפט אתWestminster City Council v. C (2009) 2 W.L.R. 185-. בMohamed v. Knott (1969) 1 QB 1. at 13-14 433 .3 הנישואין על בסיס תקנת הציבור, לאחר שהתגלה כי לגבר יש יכולות מנטליות של בן Michelle Rinaldo Iversen, The legal status of polygamy in England and Germany - a :. וראוFairbairn (2016), p. 5-14 434 comparison: Domicile vs. Nationality, LAGF03 Essay in Legal Science, Bachelor Thesis, Master of Laws programme, Faculty of .Law, Lund University, p. 11 (2017). Available at: http://lup.lub.lu.se/student-papers/record/8908030 . גם אוסטרליה וניו זילנד מעניקות הטבות מסוימות לבני זוג מנישואין68 . ראה לעיל ה"שBriefing paper Number 05051 435 .פוליגמיים שהתבצעו בחו"ל https://www.gov.uk/government/publications/polygamous-potential-polygamous-marriage-set14/polygamous-potential- 436 Catherine Fairbairn, Steven Kennedy Terry McGuinness & Djuna Thurley "Polygamy",:. ראה גםpolygamous-marriages-set14 .)Briefing paper Number 05051, House of Commons Library (21 June 2017 .R.B. v. The United Kingdom [1992] 628/92 437 204 חוקרים מעריכים כי מספרם של הנישואין הפוליגמיים הנערכים באנגליה בטקסים דתיים . 438שאינם רשומים על ידי המדינה, ואינם מוכרים, גבוה מהמצופה שבדיה אומנם מכירה בנישואין פוליגמיים הנערכים בחו"ל ומאפשרת את רישומם במרשם האוכלוסין, ואולם לעניין הגירה, קבע בית המשפט לאחרונה כי ניתן להגביל (ואף לדחות) . ההחלטה התבססה על הנחיית 439את כניסתן של נשים ממערכת זוגית פוליגמית למדינה האיחוד האירופי לאיחוד משפחות לפיה יש לאמץ את הזכות לאיחוד משפחות בהתאם לערכים ולעקרונות השוררים במדינות החברות, ועל קביעת בית הנציבות האירופית .440 שהוזכר לעילR.B. v. the United Kingdom לזכויות האדם בתיק . על אף חוקים נוקשים בעניין זה 1993 בצרפת הפכה הפוליגמיה לבלתי חוקית בשנת . 441 בני אדם במדינה החיים בתאי משפחה פוליגמיים200,000-הערכות מדברות על כ בשווייץ עשויים להתקבל או להידחות נישואין פוליגמיים שנערכו במדינה אחרת, על . 442בסיס בחינת כל מקרה לגופו הולנד מכירה בנישואין פוליגמיים של מהגרים אשר היו חוקיים במדינת המוצא, בהתאם .443לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי .Dame Louise Casey, The Casey Review A review into opportunity and integration, December 2016 438 Reception of Migrants: Substative and Procedural Guarantees for Settled Migrants, Intervention by Anita :. וראוMIG 2016:26 439 Linder, Opening of the Judicial Year – Seminar – 27 January 2017: http://www.echr.coe.int/Documents/Speech_20170127_ Linder_JY_ENG.pdf . שם440 .Many Wives' tales," The Economist, May 8–14, 2010, p. 55" 441 http://www.rwi.uzh.ch/oe/cimels/Eheschliessungen_im_Ausland.pdf 442 קיום או התנגשות הציביליזציות?" פרלמנט: "מאוחדים בשונות": האם יעמוד- קרין תמר שפרמן "מוסלמים באירופה: דו443 https://www.idi.org.il/ )2009( ), המכון הישראלי לדמוקרטיה62 המוטו של האיחוד האירופי במבחן המציאות? (גיליון parliaments/4560/4570 205 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי טבלה: משפט משווה במדינות המוסלמיות בנושא ריבוי נישואין סטטוס מדינה נדרשת הצדקה מיוחדת נדרשת יכולת כלכלית ושוויון נדרש היתר מוקדם מבי"ד נדרשת הסכמה / יידוע של שתי הנשים ריבוי נשים בניגוד לתנאי שנקבע בחוזה הנישואין ריבוי נשים כעילה לגיטימית לפירוד האם ריבוי נשים בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית? ריבוי נשים מותר ללא כל מגבלה סעודיה לא ידוע בהתאם לפרשנות הקוראן והסונה × × לא ידוע לא ידוע × סודן לא ידוע ג × × לא ידוע לא ידוע × ריבוי נשים מותר, אך מוגבל באמצעות חקיקה מצרים לא ידוע לא ידוע ג ג חובת יידוע מוטלת על רשם הנישואין. האישה הנוספת רשאית להגיש בקשה לגירושין נגד הבעל, באם לא גילה לה את דבר היותו נשוי. במסגרת רפורמות ה"חולה" גובש חוזה נישואין חדש המאפשר לנשים לקבוע התניות, ובהן זכות לגירושין במקרה של נישואין נוספים. אישה שנגרם לה נזק ממוני או נפשי בשל ריבוי הנשים, שמונע את המשך החיים המשותפים, יכולה לבקש גירושין. כמו כן, ה"חולה" מעניקה לאישה את הזכות להגיש בקשה לגירושין "ללא אשמה" על בסיס אי התאמה בלבד (ללא צורך בהוכחת נזק), תוך ויתור על זכויותיה המשפטיות הפיננסיות והחזרת המאהר. לא ידוע עירק ג אלא אם כן האישה המיועדת היא אלמנה. ג אלא אם כן האישה המיועדת היא אלמנה. ג אלא אם כן האישה המיועדת היא אלמנה. לא ידוע לא ידוע לא ידוע ג 206 סטטוס מדינה נדרשת הצדקה מיוחדת נדרשת יכולת כלכלית ושוויון נדרש היתר מוקדם מבי"ד נדרשת הסכמה / יידוע של שתי הנשים ריבוי נשים בניגוד לתנאי שנקבע בחוזה הנישואין ריבוי נשים כעילה לגיטימית לפירוד האם ריבוי נשים בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית? ריבוי נשים מותר, אך מוגבל באמצעות חקיקה ירדן לא ידוע ג לא ידוע ג חובת יידוע מוטלת על הקאדי בטרם עריכת חוזה הנישואין אישה יכולה לקבוע בחוזה הנישואין תנאי לפיו תוכל להגיש בקשה לגירושין אם בעלה נישא לאישה נוספת לא ידוע לא ידוע סוריה לא ידוע ג ג ג על הבעל חובה ליידע את אשתו המיועדת בדבר היותו נשוי. כן חובה עליו ליידע את אשתו הקיימת בדבר כוונתו לשאת אישה נוספת אם הותנה על כך בחוזה הנישואין עמה. הפרתם של תנאים אלו מקימה לנשים זכות לבקש גירושין תוך שנה מיום בו גילו על ההפרה. לא ידוע אישה אשר נגרם לה נזק מריבוי הנישואין שבשלו היא אינה יכולה להמשיך בחיים המשותפים, יכולה להגיש בקשה לפירוד או לגירושין. לא ידוע 207 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי סטטוס מדינה נדרשת הצדקה מיוחדת נדרשת יכולת כלכלית ושוויון נדרש היתר מוקדם מבי"ד נדרשת הסכמה / יידוע של שתי הנשים ריבוי נשים בניגוד לתנאי שנקבע בחוזה הנישואין ריבוי נשים כעילה לגיטימית לפירוד האם ריבוי נשים בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית? ריבוי נשים מותר, אך מוגבל באמצעות חקיקה אלג'יריה לא ידוע (נדרש תום לב) ג ג ג על הבעל ליידע את אשתו ואת האישה המיועדת בדבר ריבוי הנישואין לא ידוע הפרת הוראות החוק מקנה לאישה או לנשים עילת גירושין. לא ידוע תימן ג ג לא ידוע ג לא ידוע לא ידוע לא ידוע אינדונזיה פוליגמיה תותר רק בנסיבות חריגות: עקרות; פגם פיזי; מחלה חשוכת מרפא; קושי למלא את תפקידיה כאישה ג ג ג נדרשת הסכמה של כל הצדדים הנוגעים בדבר לא ידוע לא ידוע לא ידוע פקיסטן ג ג ג ג יש ליידע, אך לא נדרשת הסכמה לא ידוע ג ג חוקרים טוענים שהענישה אינה מיושמת מרוקו ג ג ג ג הנישואין כפופים לכך שהאישה השנייה מבינה ומקבלת את המאפיינים הפוליגמיים של הנישואין לא יאושרו נישואין נוספים בניגוד אם נכלל סעיף מונוגמיה בחוזה הנישואין ג לא ידוע ריבוי נשים אסור תוניסיה – – – – – – ג טורקיה – – – – – – ג 208 ה. סיכום והמלצות ניתוח הנתונים הנוגעים לנישואין בחברה המוסלמית בישראל, אשר הובאו בהרחבה בפרק שעסק באיסוף ואיגום מידע, מלמד כי ריבוי נישואין הוא תופעה שכיחה באופן משמעותי יותר בחברה הבדואית בדרום ביחס לחברה המוסלמית הכללית בארץ. מן הנתונים שנבדקו הן בלמ"ס והן על ידי צוות משנה זה עולה כי אחוז המשפחות הפוליגמיות במצרים, ירדן כלומר נמוך בהרבה 10%--והרשות הפלסטינית, בהם הפוליגמיה הוסדרה, עומד על כ .18.5% משיעור המשפחות הפוליגמיות בקרב החברה הבדואית בדרום, אשר עומד על ההתמודדות עם התופעה והשלכותיה השליליות על המשפחה המוסלמית ובמיוחד על נשים וילדים, מחייבת פעולה משולבת של גורמים רבים אשר יחברו יחד ויפעלו לצמצומה. משפטי של דיני המשפחה והדין -צוות המשנה שנדרש לתופעה זו מתוך ההקשר הדתי הדתי, ממליץ לפעול בשלוש דרכים מקבילות התומכות זו בזו: 1 1 . הסברה המכוונת ליצירת הבנה בקרב הציבור בדבר- במישור התודעה הציבורית מהות הדין הדתי וערכי המשפחה המוסלמית, שהיא מונוגמית באופן רווח ביסודה הערכי והמעשי; 2 2 . הענקת כלים לבית הדין השרעי לתמוך באופן אקטיבי בתהליך- במישור הדין הדתי השינוי החברתי בחברה הבדואית, באמצעות התרה של נישואין שניים במקרים מסוימים שייקבעו, ובקביעת מנגנונים שיבטיחו את זכויות האישה הראשונה, הליך הוגן, והצטמצמות לעילות שיוגדרו. 3 3 . כברירה אחרונה, התומכת ביישום המדיניות שתיקבע על ידי היועץ- אכיפה פלילית המשפטי לממשלה, כפי שתוארה בפרק העוסק באיסוף ואיגום מידע. חברי הצוות מעריכים, כי דרך פעולה זו תזכה לתמיכה של המנהיגות הדתית וגורמים מובילים בחברה הבדואית, ולפיכך היא בעלת הסיכויים הטובים ביותר ליצור מענה מקיף להתמודדות המשפטית עם תופעת הפוליגמיה ולצמצמה בתהליך הדרגתי שיתפרס על פני שנים ויאפשר הסתגלות מדורגת לשינוי. הצוות סבור שלאור היותה של החברה הבדואית חברה מסורתית בתהליך שינוי מתמשך, נחוצה השקעה בחינוך, בתעסוקה, בבריאות וברווחה, והסדרת ההתיישבות לצד שילוב כלים ליצירת שינוי תודעתי באמצעות הסברה והדרכה של המנהיגות הבדואית הדתית, המלווה באפשרות מסוימת ומבוקרת להתרת נישואין שניים, תוך אכיפה פלילית כברירה אחרונה במקרים שלא הותרו, לתקופת מעבר שתקבע. כל אלה עשויים להאיץ את התהליך של צמצום הפוליגמיה. . הסברה ושינוי חברתי תודעתי1 ,נדרשת פעולה של הסברה והדרכה לציבור, באשר לדינים הדתיים החלים על ריבוי נשים ולפיהם ריבוי נישואין הם החריג בדת האסלאם, וכפופים לתנאים שככל הנראה רוב המשפחות הפוליגמיות כיום חורגות מהם. 209 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי . על כן, הצוות ממליץ על מתווה לפיו הנהלת בתי הדין השרעיים תקרא1 אימאמים במסגדים השייכים למחלקה- להנהגת הציבור המוסלמי בדרום המוסלמית במשרד הפנים, וכן האימאמים וההנהגה הדתית החברתית בדרום ביחד עם הקאדים בבית הדין השרעי בבאר שבע ורושמי הנישואין מטעם להוביל מסע של הדרכה וחינוך בהתאם לערכי הדת בסוגיה זאת, - בית הדין במטרה לצמצם מנהג שהשתרש בחברה ואשר אינו עומד במתווה הדתי המוסלמי המקובל כפי שהוסבר לעיל. . הענקת סמכות להתיר נישואין שניים2 הצוות מצא כי החברה הבדואית בדרום היא חברה מסורתית אך עם זאת, היא מצויה . כדי להאיץ את התהליכים שקורים ממילא בתחום זה, ועל 444בתהליך של שינוי חברתי מנת להגיע למצב הרצוי לפיו פוליגמיה היא תופעה חריגה שאינה מקובלת מבחינה חברתית ומנהגית, יש צורך לשקול נסיבות חריגות בהן יותרו נישואין שניים על ידי בית הדין השרעי, בתנאים ובהליך שנקבעו מראש. כיום, כפי שתואר לעיל בהרחבה, נאלצים בתי הדין השרעיים להכיר בדיעבד בתוקפם הדתי של נישואין שניים, הנערכים בניגוד לחוק, נוכח העובדה שנישואין כאלה תקפים על הדתי החל על מוסלמים בישראל. לפיכך אין סמכות לבית הדין השרעי -פי הדין האישי או מי מרשויות המדינה לבטל נישואין אלה. בנוסף, גם העמדה לדין פלילי והרשעה בפוליגמיה אינן פוגעות במימוש הנישואין הנוספים. הענקת סמכות לבית הדין השרעי להתיר נישואין במקרים ובתנאים שנקבעו מראש, בדומה למדינות מוסלמיות בהן ניתן תאפשר - ונתוני הנישואין הנוספים נמוכים מבמדינת ישראל- להתיר נישואין שניים שליטה של בית הדין בתופעה כך שכל מי שחפץ לשאת אישה נוספת, יצטרך לפנות לבית הדין השרעי ולבקש לקבל היתר מראש לכך. . על כן, הצוות ממליץ כי בית הדין השרעי ייתן היתר לשאת אישה שנייה 2 לאחר בדיקה וחקירה של הנסיבות ומיצוי כל- בנסיבות חריגות בלבד ההליכים הנדרשים על פי דין, כדי למנוע את המשך אובדן השליטה על התופעה, ולהעביר את השליטה לבית הדין השרעי. מצב זה יתאפשר לתקופה קצובה שתיקבע, כדי להוביל תהליך שינוי הדרגתי ותקופת הסתגלות לשינוי במדיניות האכיפה, כפי שהוצגה בפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע בנושא דיווחים ואכיפה פלילית. העיקרון המוביל של המלצה זו הוא להוציא אל האור את תופעת הפוליגמיה אשר נערכת - בניגוד לעקרונות השריעה וללא כל בחינה של נסיבותיה של המשפחה- כיום במחשכים ולא בדיעבד כפי שקורה כיום. כל מי שלא יקבל - מראש- ולהתמודד עימה באופן מוסדי היתר מבית הדין השרעי בנסיבות האלה יהא צפוי לאכיפה פלילית חמורה שעונש מאסר בצידה, תוך גיבוי ממשי של ההנהגה הדתית המוסלמית בכלל, והבדואית בדרום בפרט. . הרחבה בפרק השני לדו״ח המתאר את החברה הבדואית על ככול מאפייניה444 210 הצוות סבור כי הקניית כלים לבתי הדין השרעיים להתמודדות עם התופעה, מלכתחילה ולא בדיעבד, עשויה לסייע בצמצום התופעה באמצעות שינוי חברתי שנתמך בהסכמה חברתית רחבה של מנהיגים חברתיים ודתיים מרכזיים בציבור, וכי מדובר ב"סיכון מחושב" שהמדינה יכולה לקחת ולהכיל, נוכח הסיכוי שיאיץ דווקא את צמצום הנישואין הפוליגמיים. לא על נקלה הגענו למסקנה כי כדי להוביל תהליך שינוי ארוך טווח של צמצום עד כדי הפיכת תופעת הפוליגמיה לשולית, יש מקום בתקופת ביניים מוגדרת דווקא להקל במעט על האיסור, זאת בכפוף לדין הדתי ולשיקול הדעת השיפוטי של בית הדין השרעי בכול תיק ותיק. הצוות התרשם כי לימין המאבק בתופעה עומדת מערכת מקצועית, ערכית ובעלת משמעות חברתית ודתית של בתי דין שרעיים, אשר הביעה דעתה בדבר היות תופעת ריבוי הנישואין תופעה חריגה מבחינה דתית, מסכימה כי התופעה גורמת להשלכות קשות על החברה ועל התא המשפחתי, והצהירה כוונות בדבר הרצון בהתמודדות ישירה ומיטבית לצמצומה, רק למקרים חריגים של צורך דתי וחברתי כאמור. כפי שצויין בפרק שעסק באיסוף ואיגום מידע, הצוות ממליץ על ליווי מחקרי ליישום כלל ההמלצות ואשר יבחן את יעילות כל המלצה והמלצה ובעיקר המלצה זו. הליווי המחקרי יבחן, בין היתר, האם התרת הפוליגמיה במקרים חריגים, שייקבעו על ידי בית הדין השרעי ובפיקוחו, תביא לשינוי. ברור לכול כי ככול שיעלה שמהלך זה אינו יעיל ואינו תורם לצמצום התופעה, ניתן יהיה לבטלו. . ההליך המיוחד למתן היתר לנישואין שניים3 3 3 . הצוות ממליץ כי הסמכות המהותית לקבוע הגנה פלילית במצב של נישואין ידי בית הדין השרעי, ובמקרים חריגים שייקבעו, -שניים שהותרו מראש על תיושם באמצעות הליך דיוני מיוחד אשר יהיה מורכב ממספר שלבים שמטרתם לוודא קיומו של הליך הוגן, הדוק ומבוקר שיבטיח תשומת לב ומשקל ראוי להגנה על זכויות האישה הראשונה, ילדי בני הזוג הקטינים ועל האינטרס הציבורי הכולל. מוצע כי ההליך יעוגן בתקנות סדר דין של בתי הדין השרעיים בהתאם לסמכות המסורה , (להלן "תקנות סדר 1961- לחוק הקאדים, התשכ"א28 לשרת המשפטים בהתאם לסעיף הדין של ההליך"). 4 4 . :הצוות ממליץ כי ההליך יורכב מחמש נקודות בקרה 1 1 . מוצע כי האישה הראשונה תוגדר-הבטחת זכויותיה הדיוניות של האישה הראשונה כצד להליך מתן היתר לנישואין שניים. בהתאם, תיקבע בתקנות סדר הדין חובה לקיים את הדיון בנוכחות האישה הראשונה, לשמוע את עמדתה ביחס לבקשה, לאחר שהוסברו לה האפשרויות השונות והשלכותיהן. בכלל זה, אם האישה אינה מעוניינת 211 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי בנישואין שניים של בעלה, יסביר לה בית הדין על האפשרות להתגרש, תוך שמירה על זכויותיה וזכויות ילדיה הקטינים. נוכח מהות העניין מוצע כי האישה הראשונה תהיה זכאית לסיוע משפטי על ידי הסיוע , זאת גם בהליכים נלווים מאוחרים 445המשפטי של משרד המשפטים, ללא מבחן כלכלי יותר למתן ההיתר. 2 2 . קיימת חשיבות רבה לכך שבמסגרת ההליך יוגש-תסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין תסקיר על המשפחה מפקידי סעד, בכדי שיתרשם בית הדין מהמצב הסוציאלי הכולל של המשפחה שבמוקד הדיון ובמיוחד ממצבם של נשים וקטינים. לאור האמור, מוצע כי במסגרת ההליך יהיה מחוייב בית הדין לקבל תסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין אשר יכלול עמדה מקצועית בדבר הפתרון הטוב ביותר למשפחה בנסיבות עניינה. 3 3 . , לשמירה על האינטרס הציבורי בהליך זה-כוח היועץ המשפטי לממשלה-עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מפרקליטות המדינה יהיה צד נוסף בהליך -מוצע כי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה יהיה שותף בכול שלבי -היתר לנישואין שניים. בא ההליך ויביע עמדתו בקשר לבקשה המוגשת למתן היתר לנישואין שניים. 4 4 . יפקח על ההליך וידאג להביא לפיתרון המיטבי בעבור שני הצדדים: הסכם-הקאדי לשלום בית, לגירושין או הסכם שישמור על זכויות האישה הראשונה ויהיה בסיס להיתר הנישואין. מתן ההיתר ילווה בהסכם כתוב בין הבעל לאישה הראשונה לפיו הוא מתחייב לדאוג לה מבחינה כלכלית ולהמשיך לספק את צרכיה (מדור, מזונות וכיו"ב) לאחר הנישואין השניים. הפרת ההסכם לאחר מתן ההיתר, ככול שיינתן, תהווה הפרת חוזה שניתן יהיה לתבוע אכיפתו, ולהסתייע לשם כך בסיוע המשפטי שבמשרד המשפטים. בית הדין יבחן בעת הדיון את כלל יכולותיו של הגבר לעמוד במחויבויותיו במסגרת ההסכם, לרבות יכולתו הכלכלית. בהקשר זה יוכל הקאדי להסתייע גם ביחידות הסיוע שליד בית הדין השרעי. 5 5 . קאדי שיחליט על מתן היתר נישואין, יעלה-אישור נשיא בית הדין השרעי לערעורים את החלטתו לאישור סופי של נשיא בית הדין השרעי לערעורים, אשר אישורו יהיה תנאי לתוקפו של פסק הדין המהווה היתר לנישואין שניים, שהוא חריג בשיטת המשפט הישראלי. מטרת שלב זה היא לוודא את תקינות ההליך הכולל מבחינה מהותית ופרוצדוראלית, להבטיח שההיתר הסופי ינתן בהתאם למטרות ולערכים החברתיים שהוגדרו, ולא יינתן כלאחר יד או בקלות דעת. אישור זה מקביל לאישור נשיא בית לחוק העונשין. 179 הדין הרבני הגדול שהוא רב ראשי לישראל הקבוע בסעיף .1972- לצורך כך ייבחן הצורך בתיקון חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב445 212 ז. עילות להיתר נישואין שניים כפי שתואר בפרקים הראשונים לדו״ח זה, בחברה הבדואית המוסלמית והמסורתית הקיימת, מעמדה ומצבה של האישה הגרושה עשוי להיות מורכב וקשה. משכך, כל עוד מתקיים מצב חברתי זה, עשויים להיות מקרים בהם עדיף למרות פירוק משק הבית המשותף, מנקודת מבטה החברתית והכלכלית של האישה ומבחינת טובת הילדים, להמשיך ולקיים קשר משפטי של נישואין, תוך קביעת הסדרים נלווים מתאימים, ועמידה על כלי הבקרה שפורטו לעיל, על פני חלופה של גירושין. . על כן, הצוות ממליץ כי היתר לנישואין שניים יינתן אך ורק במקרים החריגים הבאים: 5 1 1 . ההלכה המוסלמית, אינה מאפשרת פתרונות של אימוץ או-האישה הראשונה עקרה תרומת ביצית או פונדקאות לזוגות חשוכי ילדים. נוכח מגבלות דתיות וחברתיות אלה, מוצע כי במקרה שבו האישה הראשונה לא יכולה ללדת ילדים בעצמה, ובהתאם לחוות דעת רפואית בנושא זה, יהווה הדבר בנסיבות המתאימות עילה למתן היתר נישואין לאישה שנייה. 2 2 . מצב בו האישה הראשונה סובלת ממחלה או-מחלה קשה של האישה הראשונה מלקות קשה הפוגעת ביכולתה הגופנית, הנפשית או הקוגניטיבית לקיים חיי נישואין, והחלופה של נישואי אישה שנייה על פניה, תוך שמירה על זכויותיה כאישה נשואה, עדיפה לה על פני גירושין. 3 3 . .446 לפי המנהג גבר נושא את אלמנת אחיו בכדי לשמר את משפחתו-אישה אלמנה הצוות למד כי הנוהג בחברה הבדואית המסורתית הוא כי אישה שמתאלמנת, ללא ילדים או עם ילדים בגיל הרך תוכל להישאר בביתה רק אם תינשא לאחד האחים של בעלה המנוח ותקבל את חסות משפחת בעלה. נוהג זה בא להבטיח את זכויות האישה וילדיה בחברה המסורתית הקיימת, ומוצע כי בנסיבות המתאימות, הוא יהווה עילה לנישואין שניים כך שאח של המנוח יוכל להינשא לאלמנת אחיו הגם שהוא כבר נשוי לאשה אחת. 4 4 . פירוד ממושך בין בני זוג, אשר גירושיהם מורכבים ובעלי השלכות קשות בפרט על האישה והילדים – קיימים מקרים בהם בני זוג פרודים, אשר אינם מעוניינים להמשיך בקשר הנישואין ביניהם, וחיים בנפרד אחד מהשניה לתקופה ממשוכת העולה על שנה, ואשר לגירושין ביניהם עלולות להיות השלכות קשות, בפרט על האישה והילדים, כגון במקרה של נישואי בדל (חליפין שגבר נשוי לאחות האחר והאחר נשוי לאחותו, ובמקרה של גירושין תיהרס המשפחה של האחים גם אם הם מאושרים בחייהם), גם במקרה שגירושין עלולים לגרום לאישה להרחקה מהסביבה הטבעית של הילדים, גם מקרים שבהם הילדים והאישה עלולים להיות נטושים ללא חסות, או מסיבות אחרות בהן הגירושין מורכבים ולהם השלכות קשות על הצדדים, כך שהותרת הנישואין ולא פורמלית תגרום פחות נזק לכלל המעורבים. 446 213 התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה- פרק ה צוות דין שרעי ובית הדין השרעי סיכום דו״ח זה עוסק בתופעת הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב, והוא מציג תוכנית כוללת להתמודדות עימה. התוכנית היא רחבה ומציעה מענים אשר יש בהם כדי לצמצם את התופעה והשלכותיה הקשות על הנשים והילדים בפרט ועל החברה הבדואית בכלל. לשם בניית התוכנית נעשו מיפוי ולמידה של התופעה, מאפייניה, וכלל הרכיבים המחוללים אותה ומשפיעים על קיומה בכול תחומי החיים. בחלוף תהליך ארוך ומעמיק וממכלול העדויות שהובאו בפני הצוות ניתן לומר כי אין ספק שלפוליגמיה השלכות שליליות על הנשים, הילדים ועל החברה הבדואית כולה. לצד כל אלה, קיימות השלכות שליליות גם על החברה הכללית, על המדינה ועל מוסדותיה. תהליך משמעותי נוסף, הוא תהליך שיתוף הציבור. שיתוף הציבור חשוב לבניית תוכנית מותאמת לצורכי האוכלוסייה הבדואית תוך הקשבה אמיתית לצרכים, לדעות ולרצון של החברה הבדואית לשמור על אופיה הייחודי. שיתוף זה של הציבור מחזק את האמון עם האוכלוסייה שכן ללא האמון שנוצר לא ניתן היה להיכנס פנימה לנבכי היסודות עליהם מושתתים הקודים והכללים של החברה הבדואית, להכיר אותה ולהציע את התוכנית המובאת בדו״ח זה. תוכנית זו נבנתה בשיתוף נציגים מהחברה האזרחית הבדואית, בהקשבה לצרכים הייחודיים של החברה הבדואית מצד אחד, אך גם בהעברת מסר ברור, כי מדינת ישראל היא הריבון, גם בנגב ובקרב האוכלוסייה הבדואית, וחוקיה יכובדו. על המדינה לדבר בקול אחד ברור, ולהחיל מדיניות אחידה ועקבית בהתמודדות עם נושא זה. הצוות סבור כי באמצעות העלאת הנושא על סדר היום, העלאת המודעות להשלכות הפוליגמיה בקרב החברה הבדואית, חיזוק המנהיגות המקומית והנכחת המשילות בקרב החברה הבדואית בנגב, יחול שינוי. שינוי משמעותי מצריך הקצאת משאבים רחבים חברתי של החברה הבדואית על מנת לצמצם את הפערים שנוצרו -להמשך פיתוח כלכלי ולצמצם תופעות שליליות איתם מתמודדת החברה הבדואית, כאשר הפוליגמיה היא אחד הסימפטומים לכך. פוליגמיה אינה גזירת גורל ואיננה חיוב דתי. הפוליגמיה בצורתה המקורית, כאשר הותרה לפני מאות בשנים בהלכה המוסלמית, באה לתת מענה למצבים הומניטאריים, כפתרון חברתי אשר מטרתו להטיב עם החברה. במקום שהתופעה משנה את צורתה ובמקום להטיב, פוגעת פגיעה קשה בחברה ובפרטים שבה, בעיקר בנשים יש להיאבק בה על מנת - ובילדים, בזכויות בסיסיות של כבוד וצורכי קיום בסיסיים לשמור על הסדר הציבורי, ועל החוסן החברתי של החברה הבדואית בפרט ושל החברה הישראלית בכלל. התוכנית המקיפה המוצעת כוללת המלצות וכלים להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה בטווח הארוך ובטווח הקצר. הטבלה שלהלן מציגה את מכלול ההמלצות בתחומים השונים: 214 המלצות בתחום איסוף ואיגום מידע ואכיפה פלילית המלצה פירוט ההמלצה .1 לשקול תיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שעניינה 4.1112 מספר עבירות ריבוי נישואין לשקול את תיקון הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר )), ולקבוע 16( שעניינה עבירות ריבוי נישואין (סעיף ג4.1112 כי דיווחי כזב לרשויות המדינה לצורך קבלת גמלאות וטובות הנאה מהוות "נסיבה לחומרה" המצדיקות אכיפה אף אם הנישואין הנוספים נערכו זמן רב בטרם היוודע הדבר לרשויות. .2 הקצאת משאבים לאגף החקירות במוסד לביטוח הלאומי, לצורך חקירות יוקצו לאגף החקירות בביטוח הלאומי, משאבים ייעודיים לצורך חקירת דיווחים החשודים כדיווחי כזב בקרב הבדואים תקני חוקרים; הכשרת נשים 4 :בדרום הארץ. בכלל זה דוברות ערבית כחוקרות; שני כלי רכב המותאמים לעריכת חקירות בפזורה; מבנה משרדי לעריכת החקירות בבאר שבע; ציוד חקירות מתאים. .3 דיווח למשטרה ופתיחה בהליך פלילי במקרים של הצגת נתונים כוזבים למוסד לביטוח לאומי במקרים בהם יתברר כי מדובר בדיווח כוזב, תישקל אפשרות להגיש כתב אישום על קבלת דבר במרמה, וכן יועבר דיווח למשטרה לצורך חקירת החשד לעבירת ריבוי נישואין. .4 החלת נוהל של העברת מידע על המוסד לביטוח לאומי חיוב המוסד לביטוח לאומי לאמץ נוהל העברת מידע ולדווח לגורמי אכיפת החוק במקרה של חשד לריבוי נישואין. .5 קיזוז- תיקון חקיקה מנהלי על ידי המוסד לביטוח לאומי לחוק הבטחת הכנסה יתוקן, כך שתקבע סמכותו 17 סעיף של המוסד לביטוח לאומי לדרוש שיפוי מהחייב על פי דין במזונות (מבלי הצורך בפתיחת תובענה נגדו), ולנקוט בהליכי גבייה מינהליים בדרך של קיזוז. .6 החלת נוהל של העברת מידע על רשות מקרקעי ישראל רשות מקרקעי ישראל תצורף לנוהל העברת מידע ובמקרים של בקשה להקצאת מגרש בפטור ממכרז בהתאם להחלטה , בהם יוצגו נתונים המעוררים חשד לדיווח כוזב 1086 מספר או דיווח אודות פוליגמיה, ידווח החשד למשטרה. .7רענון נוהל ועדת האכלוס רענון נוהל ועדת האכלוס, והבהרה כי אין לאשר רכישת מגרש על שם אחד מבני הזוג בלבד על מנת למנוע הקצאת מגרשים לכל אישה בנפרד כאשר מדובר בתא משפחתי פוליגמי. .8 הקצאת משאבים לרשות האוכלוסין וההגירה הקצאה של משאבים מתאימים לרשות האוכלוסין וההגירה במיוחד בלשכות הרלוונטיות, לצורך עיבוד המידע שמתקבל אודות חשד לפוליגמיה והעברתו למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יבחן אם קיימות תביעות לגמלאות בהתאם לדיווחים חשודים אלה, ויפתח בחקירה בהתאם. 215 סיכום המלצה פירוט ההמלצה .9 החלת נוהל של העברת מידע על הפרקליטות הפלילית הפרקליטות הפלילית על מחוזותיה השונים תצורף לנוהל העברת המידע, כך שפרקליט בפרקליטות הפלילית, הנחשף במסגרת עבודתו לביצוע עבירה של ריבוי נישואין, יעביר מידע זה, לרבות החומרים הנדרשים לצורך גיבוש תשתית ראייתית בתיק פלילי, למשטרה. .10 חידוד הנחיית ראש בית הדין השרעי לערעורים הנחיית נשיא בית הדין השרעי לערעורים, כב' הקאדי עבד תחודד כך שהקאדים יונחו 30.4.17 אל חכים סמארה מיום לדווח לגורמי האכיפה גם על דרישה לקבלת אישור של "אי מניעה לנישואין" אשר מהווה אחד מהתנאים לעריכת נישואין נוספים בבתי דין שרעיים ברשות הפלסטינית. .11 גיבוש נוהל דיווח על ידי הנהלת בית הדין לעררים הנהלת בית הדין לעררים תגבש נוהל פנימי לפיו ככל שיעלה חשד לעבירת ריבוי נישואין במסגרת תיק ערר, יועבר המידע באמצעות הנהלת בית הדין לגורמי אכיפת החוק. .12 התוויית מדיניות והגברת אכיפת העבירה של ריבוי נישואין על ידי משטרת ישראל התווית מדיניות והגברת אכיפה. בנוסף, תקנון משטרת ישראל בכוח אדם ייעודי לחקירת התיקים שיועברו מכל רשויות המדינה בנוסף על תיקי ריבוי נישואין שנחקרים במשטרה ממילא. .13 מעקב אחר פרסומים אודות נישואין פוליגמיים לנשים פלסטיניות בעיתונות הפלסטינית, איסוף מידע שיטתי ופתיחה בחקירה משטרת ישראל תעקוב אחר פרסומים בעיתונות הפלסטינית, באופן שיטתי, תאסוף את המידע ותפתח בחקירה במגמה למנוע נישואין פוליגמיים לנשים פלסטיניות, ותתריע בפני הגבר כי עומד לעבור עבירה פלילית. .14 דיווח של הרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, תדווח לגורמי האכיפה על חשד לעבירת ריבוי נישואין רק במקרים בהם גבר מנהל משקי בית מקבילים עם שלוש נשים או יותר, על מנת לא לפגוע במרקם העדין בינם לבין האוכלוסייה המקומית. בעתיד יש לשקול דיווח לגורמי האכיפה על חשד לריבוי נישואין במקרים בהם גבר מנהל משקי בית מקבילים עם שתי נשים או יותר. .15 החלת נוהל העברת מידע על נציבות שירות המדינה נציבות שירות המדינה תצורף לנוהל העברת המידע, כך שבעת שמתקבל בנציבות שירות המדינה מידע אודות עובד מדינה או מועמד להיות עובד מדינה, המעלה חשד לקיומה של עבירת ריבוי נישואין, יעבירו עובדי נציבות שירות המדינה מידע זה לגורמי האכיפה. .16 העברת מידע מהמשטרה לנציבות שירות המדינה המשטרה תמשיך ותפעל בהתאם לנוהל ממשקי העבודה בינה לבין נציבות שירות המדינה, ותעביר מידע רלוונטי לנציבות שירות המדינה כאשר חשוד נחקר במשטרה בגין ביצוע עבירה של ריבוי נישואין והוא עובד מדינה. 216 המלצה פירוט ההמלצה .17 פרסום הנחיית נציב שירות המדינה שתנחה מנכ"לים לנמק מדוע בחרו בעובד לתפקיד בשירות המדינה למרות היותו פוליגמי. כמו כן, פרסום חוזר מנכ"ל ברוח ההנחייה שיחול על עובדים שאינם נקלטים דרך שירות המדינה היותו של עובד מדינה או מועמד להיות עובד מדינה פוליגמי תובא בחשבון על ידי נציבות שירות המדינה הן בעת קבלת מועמד כעובד מדינה והן בעת בחינת קידומם של עובדי מדינה שהינם פוליגמיים, כך שככול שיש כוונה לקבל לשירות המדינה עובד שהוא פוליגמי וככול שיש כוונה לקדם אותו בתפקידו, תהיה חובה לנמק את הבחירה באותו העובד על אף היותו פוליגמי. הצוות ממליץ כי מנכ"לי משרדי הממשלה השונים יפרסמו חוזר מנכ"ל ייעודי שינחה את המנהלים בועדות מכרזים ועדות איתור ועוד. .18 שדה רישום ייעודי למשפחות פוליגמיות בשירותי הרווחה לצרכים סטטיסטיים וטיפוליים לכלול במסגרת ראיון הקבלה הנערך בשירותי הרווחה ) מידע, שייאסף לצרכים סטטיסטים בלבד, בדבר intake( השתייכותו של המטופל לתא משפחתי פוליגמי. מידע זה יכול וישמש לצורך הפניית המטופל לטיפול המתאים. יודגש, כי לא ייעשה כל שימוש אחר במידע שייאסף, אלא לצרכים שלשמם נאסף בלבד. .19 שדה רישום ייעודי למשפחות פוליגמיות במערכת החינוך לצרכים סטטיסטיים משרד החינוך יבחן, משפטית ומקצועית, את האפשרות לאיסוף נתונים בידי המשרד בדבר השתייכות תלמידים למשפחות פוליגמיות, ואת הצורך של המשרד במידע מסוג זה לצורך בחינה סטטיסטית של היקף התופעה והקשר בינה לבין פרמטרים אחרים. במסגרת הבחינה יילקחו בחשבון, בין היתר, אופן איסוף הנתונים ושאלת האפשרות להגבלת השימוש בהם לתכליות סטטיסטיות בלבד. .20 שדה רישם ייעודי למשפחות פוליגמיות במערכת הבריאות לצרכים סטטיסטיים, טיפולים ומחקריים משרד הבריאות, קופות החולים, טיפות החלב, ובית החולים סורוקה, יבנו מנגנונים שיאפשרו איפיון המשפחות הפוליגמיות על ידי שדה רישום במערכות המידע. כל זאת על מנת לאפיין את התופעה והשלכותיה, לאפיין את הצרכים של אלה הפונים לקבל את שירותי הבריאות השונים, לבנות תוכניות מותאמות למענים, לרבות תכנון מדיניות טיפול והתמודדות עם אלה הנפגעים מהתופעה. .21 ליווי מחקרי על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבחינת אפקטיביות המלצות דו״ח זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תלווה את יישום המלצות דו״ח זה, באמצעות מחקר אשר יבחן את האפקטיביות של המלצות אלה והשפעתן על מימדי ואופי התופעה. ליווי זה יחייב הקצאת תקן ייעודי מתאים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 217 סיכום המלצות בתחום חינוך ותעסוקה המלצה פירוט ההמלצה .22 בניית תוכניות משמעותיות אשר יתמקדו בצמצום הנשירה ממסגרות חינוכיות והעלאת אחוז בני הנוער הנשאר במסגרות שנות 12 חינוכיות של לימוד לנשירה של נערים ונערות ממסגרות החינוך השלכות רבות וחלקן ישירות על תופעת הפוליגמיה. על פי המחקר של הלמ"ס, צמצום הנשירה יוביל לצמצום הפוליגמיה. על כן, יש לבנות תוכניות משמעותיות אשר יתמקדו בצמצום הנשירה ממסגרות חינוכיות והעלאת אחוז בני הנוער הנשאר שנות לימוד.12 במסגרות חינוכיות של .23 הקמת בתי ספר נוספים להכשרה מקצועית ומרכזי חינוך טכנולוגיים בהתאם לביקוש ולפיזור הגיאוגרפי הרחבת היצע המסגרות להכשרה מקצועית ומרכזי חינוך טכנולוגיים לבני נוער בדואיים בנגב. .24 התאמת לימוד המקצועות בבתי הספר המקצועיים בהתאם לביקוש בשוק יש חשיבות להתאים את המקצועות הנלמדים לביקוש בשוק על מנת להבטיח ככול האפשר שילוב בתעסוקה במהלך ובסיום הלימודים. מומלץ לקיים מדי שלוש שנים בחינה של הביקוש בשוק התעסוקה ולהתאים אליהם את המקצועות הנלמדים שבוגרי בתי הספר להכשרה מקצועית ומרכזי החינוך הטכנולוגיים יהיו המענה לביקוש למקצועות הספציפיים בשוק. .25 הקמת צוות משותף למשרד החינוך ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לבניית ממשקי עבודה שיצמצם את נשירת בני נוער ממסגרות החינוך השונות ויציעו מענה חינוכי מתאים לכל ילד הקמת צוות משותף למשרד החינוך ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שייבחן ממשק עבודה הקולט את הילדים, בנות ובנים העומדים לנשור מבתי הספר של משרד החינוך במערכת של בתי הספר המקצועיים של זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. .26 תוכנית חינוך לחיי משפחה במסגרות החינוך משרד החינוך בנה תוכנית ויישם אותה החל משלב מסגרות הגיל הרך (מעונות יום ומשפחתונים) וגן החובה בה התוכנית היא תוכנית בחירה. הצוות ממליץ כי בשלב חטיבות הביניים והתיכון על השיעורים להיות שיעורי חובה. בנוסף, יש לפתח בעזרת נציגים בני החברה הבדואית, תוכנית הכשרה לאנשי המקצוע שעתידים להעביר את התוכנית בבית הספר, תוך שימת דגש על הרגישות התרבותית. 218 המלצה פירוט ההמלצה .27תוכנית לחילופי תלמידים לבנות תוכניות חילופי תלמידים, עבור כיתות שלמות או תלמידים בודדים בכל פעם, בהם תלמידים מהדרום יתארחו בבתי ספר בצפון הארץ מהמגזר הבדואי ו/או הערבי. בנוסף, יש לקיים פרוייקטים משותפים עם מוסדות מהאוכלוסייה היהודית בגילאים מתקדמים (חט"ב ומעלה). כל זאת, על מנת להגביר את החשיפה של בנות ובני הנוער הבדואיים להשקפות עולם שונות ונורמות חיים של משפחות מוסלמיות בפרט ושל משפחות ישראליות בכלל. .28 צמצום מספר נושאי משרה פוליגמיים במערכת החינוך משרד החינוך יפעל ביתר שאת על מנת לצמצם את מספר עובדיו הפוליגמיים על ידי הנחיית עובדיו ומנהליו והעברת מידע לגורמי אכיפת החוק ככול שמדובר בעובד מערכת החינוך העובר על החוק ונושא אישה נוספת. בתוך כך, הצוות ממליץ כי מנכ"ל משרד החינוך יפעל בהתאם להנחיית נציב שירות המדינה ויפרסם חוזר ייעודי למנהלים השונים היושבים בוועדות המכרזים וועדות האיתור המנחה אותם לשקול במערך השיקולים לקבלת עובד את היותו פוליגמי. .29 בחינת חלופה מתאימה לרכישת השכלה גבוהה לצעירים בדואים בנגב למרות שסוגייה זו נבחנה בעבר, הצוות סבור כי יש לבחון סוגייה זו בשנית לאור העובדה כי רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית מהווה איום אסטרטגי על מצב ההוראה ביישובי הבדואיים בדרום ועל תחומים נוספים אחרים. על הבחינה לכלול גם התייחסות רבה למנגנון התמריצים למשוך את אותם סטודנטים למוסדות הישראליים והעדפתם על פני המוסדות הפלסטיניים. .30 הרחבת התוכנית "עברית על הרצף" החברה הבדואית זקוקה לאימפקט גדול בנושא לימוד השפה העברית ולכן יש להקדיש לאוכלוסייה זו משאבים רבים יותר ותוכניות חדשניות ומגוונות יותר מאשר התוכניות הרגילות. הצוות ממליץ על עיבוי תוכנית "עברית על הרצף" בכל הגילאים ולהחיל אותה החל מגילאי גן החובה על ידי גורמים מקצועיים שיגובו בהכשרות מקצועיות. בנוסף לכך, יש להתחיל ללמד את השפה המדוברת בתוכנית לימודים הדוקה וכחלק מתוכנית חובה (ואין להסתפק ב"פעילויות רשות מוצעות") ללימוד השפה העברית המדוברת. .31 חשיפה ולימוד השפה העברית מגיל הרך במעונות היום והמשפחתונים חשיפה לשפה העברית החל מגיל הרך – יש לחשוף את הילדים הבדואים לשפה העברית החל משלב הגיל הרך, במעונות היום והמשפחתונים ולפעול להעמקת התוכניות הקיימות ללימוד עברית בכל שלב של התוכנית החינוכית. 219 סיכום המלצה פירוט ההמלצה .32 הקמת מערך של צפייה חובה בתכנים בשפה העברית בנוסף לעיבוי התוכנית "עברית על הרצף", יש להקים מערך של צפיית חובה בתכנים בשפה העברית, החל מגילאים צעירים, כחלק מתוכנית הלימודים ללימוד השפה העברית המדוברת. במסגרת המערך, יש לפתח תכנים אינטרנטיים אינטראקטיביים לגילאים השונים כדי לפתח מיומנויות שפה ומיומנויות דיגיטליות. .33 הקמת צוות עבודה במשרד החינוך בשיתוף משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ישראל דיגיטלית ומט"ח לפיתוח אסטרטגיה ותכנים חדשניים ורלוונטים להשגת המטרות שהוצגו לעיל הקמת צוות עבודה במשרד החינוך, ובשיתוף גורמים נוספים מזרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ישראל דיגיטלית ומט"ח, שיפתח את האסטרטגיה ואת התכנים הנגזרים ממנה, לרבות הפורמט המנדטורי של העברת השיעורים והתכנים בבתי הספר והכשרת המורים להעברת אותם התכנים ולמעקב אחר ההתקדמות בקרב הילדים. .34 הגברת החשיפה היומיומית לשפה העברית מומלץ שכל בית ספר יונגש לשפה העברית באופן כללי על ידי שימוש בעיתונים, טלוויזיה משודרת בשפה העברית, לוח מודעות בשפה העברית ופעולות נוספות. .35 לימוד עברית למבוגרים וחשיפת אימהות וילדי הגיל הרך במסגרת משולבת כינוס צוות עבודה בראשות נציגי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בו ייבחנו מודלים של אולפנים ללימוד השפה העברית של משרד הקליטה ושל האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך על מנת לאמץ את אלו המוצלחים והתאמתם לאוכלוסייה הבדואית בדרום. לאחר אימוץ והתאמת המודלים, יש להפעיל את המרכזים בהתבסס על מערכת תמריצים כספיים לאימהות כך שיקבלו תמריץ כלכלי בהשתתפות באותם הקורסים במרכזי הלימוד. כמו כן, במרכזים יש לפתח מערכת מקבילה עבור ילדי האימהות שתחשוף ותלמד אותם את השפה העברית באופן דיגיטלי ובאמצעות אמצעי מדיה שונים, על מנת להפוך את האילוץ (היות ואימהות רבות מגיעות עם ילדיהם הרכים ללימודי העברית במרכזים השונים) ליתרון ובכך תיווצר הזדמנות לחשוף גם את ילדי הגיל הרך לשפה העברית באופן המותאם למאפייני הגיל הייחודיים וליכולתם. .36 הרחבת תוכניות הלימוד האינטרנטיות להגברת החשיפה לכלים הדיגיטלים על מנת לאפשר פתיחות הרחבת תוכניות ופלטפורמות הלימוד האינטרנטיות במסגרת תוכנית הלימודים הרגילה כדי להגביר את החשיפה של בנות ובני הנוער לכלים המקוונים והדיגיטליים על מנת שיפתחו אוריינטציה למיומנויות שיידרשו מהם בכניסה לשוק העבודה, שיאפשרו להם להיפגש, גם אם בדרך אמצעית, עם קבוצות שונות באוכלוסייה ויסייעו לנשים הבדואיות לפתח עצמאות ולחזק את מעמדן בתא המשפחתי. 220 המלצה פירוט ההמלצה .37 הבטחת ההקצאות לאמצעים הטכנולוגיים על מנת לאפשר לימוד באמצעים דיגיטליים להבטיח את ההקצאות כי לכל הכיתות במגזר הבדואי, הן במבנים הקובעים וגם באלו הזמניים, קיימים האמצעים הטכנולוגיים המתאימים ללמד באמצעות אותן פלטפורמות (מקרנים, מחשבים, חיבורים לרשת האינטרנט ולמרחב המקוון, רמקולים ועוד). .38 הקמת מרכזי פנאי וספורט הקמת מרכזי פנאי וספורט מקורים ביישובים בהם לא קיים מרכז שכזה שיהוו מרכז לפעילויות נוער עבור בנות ובני הנוער הבדואי לצמצום שוטטות ופעילות שולית ולהעצמה ופיתוח של בני נוער לאחר שעות הפעילות של בתי הספר. .39 הרחבת היצע החוגים והקצאת שוברים עבור חוגים לכל ילד להרחיב את היצע החוגים כך שיהלמו את מספר הילדים ובני הנוער הבדואיים ואת הביקוש שלהם לחוגים בתחומים שונים והקצאת כרטיסיות לכל ילד לחוגים במרכזים הקהילתיים הסמוכים למקום מגוריהם, כדי לאפשר להם חשיפה לתחומי עניין נוספים מלבד הנלמד בבית הספר. .40 סיבסוד מסגרות קיץ וקייטנות סיבסוד מסגרות קיץ וקייטנות עבור ילדים ובני נוער בדואיים לפרקי זמן ממושכים. .41בינוי ואכלוס מעונות יום מעונות חדשים ברהט, 10 נכון ליום כתיבת דו״ח זה, נבנו חורה, לקיה, שגב שלום, ונווה מדבר. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים צופה כי מעונות אלו יאוכלסו על ידי הרשויות המקומיות בשנת הלימודים הקרובה. יחד עם זאת, יש לבנות מעונות יום נוספים על מנת להשוות את שיעור הילדים הנמצאים במעונות יום. החשיבות לכך מתבססת בעיקר על ההשלכות על שיעור המועסקות בשוק העבודה וטיפול איכותי יותר לילדים. .42 הקמת משפחתונים בקנה מידה רחב הקמת משפחתונים בקנה מידה רחב ובאופן שיענה על הביקוש הקיים ויתגבר על הפערים הקיימים בתחום. כך, 800-הצוות ממליץ להקים למשך ארבעת השנים הקרובות כ משפחתונים חדשים ביישובים הבדואים בדרום שיספקו ילדים בגיל הרך.4,000-מענה לכ .43 הקמת מודלים לליווי הנשים המפעילות את המשפחתונים יש להעניק למנהלות ומפעילות המשפחתונים מעטפת של ניהול, ליווי והנחיה על ידי צוות של נשות מקצוע. הן יוכלו לקיים יחידה עסקית עצמאית ומספקת מענה חינוכי איכותי לילדים. .44 תכנון ופיתוח אזורי תעשייה צמודי דופן ליישובים הבדואיים תכנון ופיתוח אזורי תעשייה צמודי דופן ליישובים הבדואים שמטרתם יצירת פעילות כלכלית נוספת של מפעלי תעשייה קטנים ובינוניים חדשים. במסלול זה יש להעניק העדפה למפעלים שיעסיקו נשים. זאת לנוכח ההערכה כי חלק לא מבוטל מהנשים הבדואיות לא יצאו לעבודה, אלא אם מקום העבודה יהיה סמוך למקום מגוריהן. 221 סיכום המלצה פירוט ההמלצה .45 גיבוש תוכנית הכשרה למסחר מקוון יש לפעול לגיבוש תוכנית מסחר מקוון תוך התאמתה לחברה הבדואית כך שתתאפשר לנשים בעלות הכשרה מתאימה עבודה מקצועית גם מהבית. בתוך כך יש לפעול לשילוב הנשים הבדואיות, בתהליכי המודרניזציה והדיגיטציה באמצעות מסלולי סיוע חדשים שיפעלו במקביל למסלולים הקיימים. .46 הקמת מבנה "מיקרו תעשייה" באזור רהט כפיילוט לפרוייקטים דומים ביישובים הבדואיים בדרום בהמשך לתהליכים שמתרחשים במשרד הכלכלה והתעשייה המצוי בעיצומו של פיתוח מודל לפיו יזם אשר מקבל מענק מהמדינה להקמת מבנה להשכרה ליזמות בדואית או לעסקים קטנים המעסיקים נשים בדואיות, יקבל סל שירותים לעסקים שיפעלו במבנה. על השירותים לכלול שירותים עסקיים, כגון ייעוץ ושיווק, ולרבות שירותי מעטפת כגון מעונות יום והסעות. .47 קידום יוזמות תעסוקתיות חדשות בעלות פוטנציאל להעסקת נשים יש להקצות משאבים לצורך השקעה ביוזמות מקומיות שמטרתן לעודד, בין היתר, תעסוקת נשים. על יוזמות אלו לפעול בתוך או בקרבת היישובים הבדואים כאשר מרבית העוסקות יהיו נשים. כל זאת עבור מיזמים בעלי היתכנות כלכלית גבוהה, ושניתן יהיה להקים אותם באופן מהיר יחסית כגון מטבחים קהילתיים, מוקדים טלפוניים ועוד. .48 בחינת הקמה ופיתוח של פארק תעשייה משותף יש לבחון הקמה של אזור תעשייה משותף ליישובים יהודיים בקרבת היישובים הבדואים בדרום לנוכח -בדואיים ההצלחה הקיימת בהשמת עובדות המגזר הבדואי באזורים דומים כדוגמת איזור התעשייה "עידן הנגב" ובפרק הזמן הממושך בו הן עובדות באזורים אלה היום. בתוך כך, יש לבחון מודלים לתמרוץ העובדות והעובדים (הסעות ותנאי עבודה) ותמרוץ המעסיקים. .49 מינוי תקן ייעודי שמטרתו ליווי יזמים ועבודה מול רשויות מקומיות לשם סיוע בקידום ופיתוח של אזורי תעשייה שבאחריות משרד הכלכלה והתעשייה מינוי תקן ייעודי שמטרתו ליווי יזמים ועבודה מול רשויות מקומיות לשם סיוע בקידום ופיתוח של אזורי תעשייה שבאחריות משרד הכלכלה וליווי מפעלי התעשייה כך שיותאמו לצרכי האוכלוסייה הבדואית, בדגש על נשים בדואיות (כגון התאמת סביבת העבודה לנשים בדואיות באזורי התעשייה העתידים לקום. בהיבטי תרבות וצרכים הפרדות נדרשות, יצירת תפקידים ייחודיים - ייחודיים הנדרשים לניהול העבודה של עובדות ועובדים מהחברה הבדואית, חניכת מנהלים, ייעוץ בתכנון הפיזי של המפעל, היסעים, שעות עבודה ועוד). 222 המלצה פירוט ההמלצה .50 הרחבת תוכניות ההכשרה ביישובים הבדואיים באופן המשלב וחושף החל משלב מוקדם את מבקשי העבודה בשוק התעסוקה, בדגש על התחומים הבאים: מאפשרת למעסיקים לפתוח קורס הכשרה - כיתה במפעל• .מקצועית ייעודי לקבוצת דורשי עבודה בתחומים שונים העסקת עובדים חדשים מהמניין, במשרה מלאה - OJT • ,בלפחות שכר מינימום בתחום השירותים והתעשייה חודשים, 12 והעסקתם בתום ההכשרה לתקופה מצטברת של כאשר האגף להכשרה מקצועית מסבסד את השכר וחניכת העובדים. .51 הרחבת מספר המשתתפים בתוכניות לימוד השפה העברית במרכזי ריאן זאת תוך שילוב העקרונות שתוארו בחלק העוסק בהמלצות אודות חיזוק השליטה בשפה העברית 223 סיכום המלצות בתחום בריאות, רווחה והנגשת זכויות המלצה פירוט ההמלצה .52 ייזום פעולות לצורך איתור הנשים במשפחות פוליגמיות וגיוסן לטיפול מותאם ) reaching out( ייזום פעולות ייחודיות לצורך איתור הנשים וגיוסן לטיפול המותאם לצרכיהן. מאמץ מיוחד ישקיעו אנשי הטיפול לצורך יצירת קשר עם אותן נשים והשארתן בקשר עם גורמי הרווחה. עובדי הרווחה יפעלו באופן אקטיבי לביצוע פעולות הכוללות חיזור והעלאת מוטיבציה ותפיסות עולם של יצירת קשר על מנת לשמר את הנשים והילדים הזקוקים לשירותיהם בקשר עם גורמי הטיפול הרלוונטים. .53 הרחבת המענים הטיפוליים הקיימים המספקים מענה לאם ולילדיה הרחבת המענים הקיימים כיום אשר מספקים מענה טיפולי לאם ולידיה הכוללים הדרכה הורית, סיוע בשיעורי בית לילדים, כגון: נתיבים להורות, מרכזי הורים ילדים ומתבגרים, מעונות יום ומעונות רב תכליתיים, מועדוניות לילדים, תמיכה ביתית ועוד. .54 הנגשת שירותי הרווחה והבריאות הקיימים גישה פרואקטיבית של הממשלה לתגבור המערכים לשירותים ניידים, העלאת מספר עובדי הרווחה והבריאות וביצוע כל פעולה אפשרית להנגשת השירותים הבסיסיים לתושבים. .55 הרחבת שירותי הרווחה והטיפול לפזורה על ידי הקצאת רכבים עבירים בתנאי שטח קשים להרחיב ולפתח את שירותי הטיפול הרפואיים והרווחתיים על ידי הקצאת רכבים עבירים בתנאי שטח קשים אשר יהוו מרכזי טיפול רב תכליתיים ניידים ויכללו ציוד רפואי ואנשי מקצוע שונים כגון רופא כללי, רופא גיניקולוג, אחות טיפת חלב, עו"ס ועוד. הניידת תעבור בין יישובי הפזורה ותיתן מענה לכלל האוכלוסייה הזקוקה לטיפול. על השירותים שינתנו במסגרת זו יחול פיקוח הדוק ומשרדי הממשלה הרלוונטיים יציגו מודל הפעלה ובקרה. .56 הנגשה לידע ולזכויות רפואיות וסוציאליות על ידי הקמת מוקד במרכז הרפואי סורוקה קידום נושא הנגשה לידע ולזכויות רפואיות וסוציאליות למשפחות בחברה הבדואית, והקמת מוקד במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה בנגב משום שהוא מהווה מוקד אליו מגיעות נשים רבות מהחברה הבדואית, בפרט במצבי שינוי בחיים כגון לידות, בעיות רפואיות שלהן או של ילדיהן ועוד. .57 ליזום מהלך הסברה בקרב החברה הבדואית לנושא השירותים השונים על ידי הפקת מדריך וסרטונים מונגשים שפתית ותרבותית. ליזום מהלך הסברה יזום בקרב החברה הבדואית לנושא השירותים השונים, והוצאה לאור של מדריך ובו הסבר על כלל הזכויות לנשים ולילדים. על המדריך להיות מונגש שפתית ותרבותית. יש לשקול הפקה של מדריך וירטואלי (סרטונים) אשר יופצו ברשתות החברתיות. 224 המלצה פירוט ההמלצה .58 הענקת סיוע משפטי חינם בהנגשת זכויות הרחבת שירותי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כך שהנשים יקבלו סיוע בהנגשת זכויות בכל הקשור לזכויות מכח דיני המשפחה (בהליכים מול בית הדין השרעי ובית משפט לענייני משפחה), הוצאה לפועל (של פסיקת מזונות) וקצבאות הביטוח הלאומי. .59 הנגשת השירות במוסד לביטוח לאומי על מנת לספק שירות מותאם לאוכלוסייה הבדואית להוסיף תקנים ייעודיים של פקידים דוברי ערבית במרכזי השירות של הביטוח הלאומי בסניפיו בדרום, וזאת על מנת לאפשר הנגשה ישירה של המידע בדבר הזכויות הניתנות מכוח חוקי הביטוח הלאומי. .60 תגבור המגשרות המסייעות בהנגשת שירותי הבריאות בטיפות החלב, במרפאות ובמרכז הרפואי סורוקה תגבור המגשרות במרכזים המעניקים שירותי בריאות וטיפול. כיום המגשרות, שהן נשים מהחברה הבדואית בנגב, אשר עוברות הכשרה ייעודית מתמשכת במטרה לסייע בהנגשת שרותי הבריאות לאישה הבדואית בשפה הערבית ובהתאמה תרבותית, מסייעות במתן שירותי בריאות בטיפות החלב ובמרפאות השונות. יש להרחיב את המענה המוצע ולתגבר את המגשרות אשר יסייעו לצוות הרפואי והמקצועי תרבות לאוכלוסייה -בהפצת מידע מובן, ברור, זמין ומותאם הבדואית. .61 תגבור עובדי בריאות ורווחה באנשי מקצוע דוברי השפה הערבית תגבור עובדי בריאות ורווחה בעובדים ואנשי מקצוע דוברי השפה הערבית. .62 גיבוש תוכנית למתן מענה למחסור בעובדים סוציאלים דוברי השפה הערבית בדרום משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יהיה שותף לגיבוש תוכנית סדורה יחד עם המועצה להשכלה גבוהה בדבר מתן מענה למחסור בעובדים סוציאליים דוברי השפה הערבית בדרום. .63 גיבוש תוכנית משותפת לעידוד לימודי המקצועות -הטיפוליים והפרה רפואיים בניית תוכנית משותפת לעידוד לימודי המקצועות רפואיים בקרב האוכלוסייה הערבית, -הטיפוליים והפרה לרבות האוכלוסייה הבדואית, באוניברסיטאות ובמכללות השונות בארץ. במהלך התוכנית יאותרו המועמדים הרלוונטים מהשלבים המוקדמים בהיותם תלמידים בכיתות יב', יקבלו תגמולים וליווי במהלך לימודי הפסיכומטרי והמכינה (ככול שיש צורך), הקבלה ללימודי המקצועות הטיפוליים הדרושים, ועד לסיום הלימודים ויאפשרו קבלה מהירה לעבודה במקצועות אלו בכל המרכזים הרלוונטיים בדרום. 225 סיכום המלצה פירוט ההמלצה .64 הכוון אקדמאים מתחום החינוך למקצועות רפואיים-טיפוליים ופרה הכוון של אקדמאים מתחום החינוך למקצועות אחרים נדרשים בנגב, כגון מקצועות טיפוליים בתחום הרווחה והבריאות. .65 פיתוח המענים בתחום מניעת האלימות במשפחה פיתוח והרחבת המענים לנשים ולילדים הסובלים מאלימות במשפחה בכל הרשויות הבדואיות, הכוללים מענים פרטניים, קבוצתיים וקהילתיים, תוך שימת דגש על רגישות תרבותית והתאמת המענים לחברה הבדואית. כמו כן, יש להכשיר את צוותי הטיפול ביחידות לטיפול ומניעה באלימות במשפחה, לעבודה עם משפחות פוליגמיות והרחבת גוף הידע שברשותם על התופעה והשלכותיה על מנת לדייק את המענים הטיפוליים הנדרשים. .66 תגבור המענים הסוציאליים והנפשיים בתוך מערך הבריאות לתגבר את המענים הסוציאליים והנפשיים בתוך מערך הבריאות הנותן שירות לאוכלוסייה זו, בכלל זה, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים וכן לפתח תוכניות ייעודיות לנשים אלו בתוך מערך הבריאות. .67 איתור וזיהוי הנשים במשפחות פוליגמיות וסיפוק מענה רגשי ונפשי כאשר יש צורך בכך לפעול לאיתור וזיהוי נשים במשפחות פוליגמיות, אשר חלק גדול מהן סובל מבעיות נפשיות מגוונות, דרך הכשרות ייעודיות לצוות הטיפולי הן במרפאות בקהילה והן בבית החולים סורוקה תוך שיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה ביישובים. כל זאת, על מנת לתת לנשים את הכלים להתמודד בצורה טובה יותר עם מצבן המשפחתי, החברתי והנפשי. .68 בניית תוכניות ייעודיות לנשים נפגעות פוליגמיה בניית תוכניות ייעודיות מותאמות לנשים נפגעות פוליגמיה אשר יספקו העצמה אישית וחיזוק התא המשפחתי הקיים, לצד בניית רשת תמיכה. על אנשי המקצוע הטיפוליים לראות באישה הראשונה אדם המצוי במצב של משבר וכי יש סיכויים גדולים כי אותה אישה תחווה קשיים רגשיים ותפקודיים. .69 בניית תוכנית הכשרה לצוותים במחלקות לשירותים חברתיים בניית תוכנית הכשרה והדרכה לצוותים של המחלקות לשירותי הרווחה הבדואיות, על מנת שנושא זה יהיה נוכח במודעותם, יכירו בעובדה שמדובר במצב שמצריך התערבות טיפולית ויבנו תוכנית מותאמת לכל אישה/ משפחה המתמודדת עם פוליגמיה. 226 המלצה פירוט ההמלצה .70 קידום תוכניות לעצמאות כלכלית קידום תוכניות לעצמאות כלכלית ולניהול פיננסי משפחתי עבור נשים במשפחות פוליגמיות. יש לקדם ולהרחיב תוכניות לשיפור מצבן של משפחות פוליגמיות בכלל ושל הנשים והילדים בפרט המצויות במצב של עוני והדרה באמצעות מערך מענים הכולל בין היתר: ניהול כלכלת המשפחה, מיצוי זכויות, הכשרה תעסוקתית והשתלבות בעולם התעסוקה, ליווי ותמיכה של אנשי מקצוע בקהילה, העצמה, הסרת חסמים סיוע חומרי ועוד. .71 הרחבת התוכניות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שמטרתן להקנות כלים פרקטיים לעצמאות כלכלית הרחבת התוכניות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שמטרתן להקנות לנשים בדואיות כלים פרקטיים לעצמאות כלכלית, תוך מתן עדיפות לנשים הטוענות לנפרדות או המבקשות תשלום גמלאות, על מנת להכשירן לתעסוקה ולעודדן לצריכת הגמלה לטובתן ולטובת ילדיהן, פתיחת חשבון בנק על שמן ועוד. ניתן להיעזר בגופי החברה אזרחית מהחברה הבדואית בנגב כדי להבטיח אמון בתהליך. .72 הרחבת המענים לילדים ונוער בסיכון הרחבה של מענים לילדים ונוער המצויים במצבי סיכון שיופעלו באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים כגון: -מועדוניות לילדים, מעונות יום, משפחתונים, מרכזי הורים ילדים, בתים חמים לנערות, מרכזי טיפול בנוער בסיכון ועוד. .73 איוש התקנים ביחידות הסיוע לצד בית הדין השרעי ובית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע יחידות הסיוע מעניקות סיוע ומענה טיפולי לבני משפחה הנמצאים בסכסוך משפטי ואף מספקות שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור על מנת לסיים סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום. עד כה לא אוישו תקנים אלה ויש חשיבות גבוהה לאיושם תוך נקיטת התאמות נדרשות בהליכי גיוס העובדים על בסיס הניסיון עד כה. .74 פיתוח מנהיגות מקומית והרחבת מרכזי גישור קהילתיים לצורך הדברת המודעות להשלכותיה השליליות של הפוליגמיה הגברת המודעות החברתית בקרב האוכלוסייה הבדואית באשר להשלכותיה השליליות של הפוליגמיה על המשפחות, הנשים והילדים בפרט ועל החברה הבדואית בכלל. לשם צמצום תופעת הפוליגמיה ויצירת דה לגיטימציה כלפי התופעה, הצוות ממליץ לפעול לפיתוח מנהיגות מקומית, פיתוח והרחבת מרכזי גישור ותפיסה קהילתית הנותנת מקום לנכבדי החברה הבדואית ומנהיגיה לשם קידום מהלכים חברתיים והרחבת השפעה על מעגלים חברתיים נוספים. .75 מעטפת ארגונית לרשויות הבדואיות על מנת לקדם תוכניות לצמצום הפוליגמיה מעטפת אירגונית שתכלול צוות חוץ מחלקתי שילווה, יסייע וייעץ למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות הבדואיות בדרום לפעול לקידום ולמימוש של התוכניות בתחום הרווחה לצמצום תופעת הפוליגמיה ולמזעור נזקיה החברתיים. 227 סיכום המלצה פירוט ההמלצה .76 הקמת ועדה קבועה בדרג ארצי על מנת להמשיך ולהשאיר את הסוגיה על סדר היום של משרדי הממשלה והחברה האזרחית תוקם ועדה קבועה בדרג ארצי בהשתתפות נציגי מטה משרדי הממשלה השונים, נציגים מהשלטון המקומי, המגזר השלישי והחברה האזרחית, זאת על מנת להמשיך ולשים את התופעה וההתמודדות עימה על סדר היום הממשלתי ולעקוב אחר המגמות בשטח. בנוסף, מוצע למסד פורום עבודה ברמה המחוזית שיהיה משותף למשרדי הממשלה הרלוונטיים. .77שינוי מדיניות לגבש תוכנית ארוכת טווח שתחליף את תוכניות החומש. תוכנית זו תכלול שינויי מדיניות ותוביל לחלוקת משאבים ציבוריים באופן שבו תזכה האוכלוסייה הבדואית למענים הראויים ללא צורך בהסתמכות על תקציבים ייעודיים מיוחדים. .78מענה למועצות האזוריות גיבוש תוכנית פיתוח מואצת הכוללת סיוע של גופי מטה שילוו את ביסוס היישובים, פיתוח התשתיות ושיפור שירותי החינוך, הרווחה וכלל השירותים המוניציפליים. רשויות אלו 2397 זוכות לתקציבים מועטים יחסית בתוכנית החומש ולכן יש לנקוט בצעדים ממוקדים ומהירים כדי לקדם את התפתחות הישובים במועצות האזוריות. .79השוואת שירותים ביצוע השוואה של כלל השירותים הניתנים על ידי משרדי הממשלה לאוכלוסייה הכללית לבין האוכלוסייה הבדואית בנגב. מיפוי השירותים וההשוואה יוכלו להציב תמונה אמיתית באשר לפערים ולצרכים שיש להשלימם. המהלך להשוואת השירותים יסייע בצמצום התופעה בעתיד ויאפשר למערכות הציבוריות לפעול בצורה רחבה יותר בקרב החברה הבדואית שכיום, חלקים רבים בקרבה לא מקבלים שירותים אלמנטריים. 228 המלצות בתחום דין שרעי ובית דין שרעי המלצה פירוט ההמלצה .80 שינוי תודעה על ידי הסברה מטעם אנשי דת נגד הפוליגמיה אימאמים - לקרוא להנהגת הציבור המוסלמי בדרום במסגדים השייכים למחלקה המוסלמית במשרד הפנים, וכן האימאמים וההנהגה הדתית החברתית בדרום יחד עם הקאדים בבית הדין השרעי בבאר שבע ורושמי הנישואין להוביל מסע של הדרכה וחינוך בהתאם - מטעם בית הדין לערכי הדת בסוגיה זאת במטרה להיאבק במנהג שהשתרש בחברה ואשר אינו עומד במתווה הדתי המוסלמי המקובל. .81 מתן היתר לשאת אישה -שניה במקרים חריגים ההסדר יהיה לתקופה קצובה וילווה מחקרית לבחינת יישומו והשפעתו בית הדין השרעי יתן היתר לשאת אישה שנייה בנסיבות חריגות בלבד, לאחר בדיקה וחקירה של הנסיבות ומיצוי כל ההליכים הנדרשים על פי דין בכדי למנוע את ריבוי הנשים. זאת, בכדי למנוע את המשך איבוד השליטה על התופעה, ולהעביר את השליטה לבית הדין השרעי. מצב זה יתאפשר בתקופה קצובה שתיקבע על מנת לאפשר את תהליך השינוי באופן הדרגתי ואת תקופת ההסתגלות לשינוי במדיניות האכיפה. .82 מתן ההיתר יהווה פטור מהעמדה לדין והוא יינתן בהליך דיוני ייחודי הסמכות המהותית לקבוע הגנה פלילית במצב של נישואין ידי בית הדין השרעי, ובמקרים -שניים שהותרו מראש על חריגים שייקבעו, תיושם באמצעות הליך דיוני מיוחד אשר יהיה מורכב ממספר שלבים שמטרתם לוודא קיומו של הליך הוגן, הדוק ומבוקר שיבטיח תשומת לב ומשקל ראוי להגנה על זכויות האישה הראשונה, ילדי בני הזוג הקטינים ועל האינטרס הציבורי הכולל. .83 חמש נקודות בקרה להבטחת הליך הוגן ההליך יכלול חמש נקודות בקרה: הבטחת זכויותיה הדיוניות של האישה הראשונה, תסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין, כוח היועץ המשפטי לממשלה, פיקוח הקאדי -עמדת בא ואישור נשיא בית הדין השרעי לערעורים. .84 המקרים בהם יותר לשאת אישה שנייה היתר לנישואין שניים יינתן אך ורק במקרים החריגים הבאים: האישה הראשונה עקרה, מחלה קשה של האישה הראשונה, גבר יוכל לשאת את אלמנת אחיו לאישה שנייה, פירוד ממושך בין בני זוג, אשר גירושיהם מורכבים ובעלי השלכות קשות בפרט על האישה והילדים. 229 סיכום 230 נספחים 231 ראש מזכירות הממשלה 1 / 3 החלטה מספר 2345 של הממשלה מיום 29.01.2017 . 2345 . התמודדות עם תופעת הפוליגמיה ,מ ח ל י ט י ם וכח הצורך בהתמודדות מקיפה עם תופעת הפוליגמיה,  ים ולאור השלכותיהטועים במסורת רבת שששורשיה עמוקים ו הקשות שים והילדים, ועל ה על הי המשפחה הפוליגמית, ובראש ובראשועל ב יסיון ממשלתי ראשון להתמודדות כלל ממשלתית החברה בכללותה, וב עם התופעה האמורה: 1. יין התמודדות עם תופעת הפוליגמיה )להלןלהקים ועדת שרים לע – ועדת השרים( שזה הרכבה: שרת המשפטים )יו"ר( שר הח וך י שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יםשר הפ שר הבריאות שר החקלאות ופיתוח הכפר יםהשר לביטחון הפ סמכויות הוועדה: .א לאשר את ת משרדי שיוקם, ית הפעולה שיגבש הצוות הביכ כא מור בסעיף 7 להחלטה )להלן- .(משרדיהצוות הבי .ב לעקוב ול פקח אחר יישום ת ית הפעולה כ שיגבש הצוות משרדי. הבי נספח א׳ 232 מזכירות הממשלה 2 / 3 2. להטיל וך לגבש בתוך ארבעה חודשים מתווה שיעסוק על שר החי ושא ית התערבות להתמודדות עם הבפיתוח חומרי למידה או תוכ משרדי, לרבות אומדן תקציבי.י הצוות הביולהציגו לפ 3. ילהטיל על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להציג לפ הצוות משרדי בתוך ארבעה חודשים מיום קבלת החלטה זו, הבי שים בדואיות תושבות ית פעולה לקידום השתלבות בתעסוקה לתכ ישראל, בצירוף אומדן תקציבי. 4. להטיל על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לבחון בתוך ארבעה חודשים את הצורך בעריכת תיקון לסעיף 17 לחוק הבטחת סה, תשמ"אהכ- 1980 , שיסמיך את המוסד לביטוח לאומי לבצע קיזוז ות, אשר דרש היום, של סכום מזוהלי, במקום הגשת תביעה כמי ייקבע בחוק, מגמלאותיו של אדם שחייב על פי דין או הסכם לשלם ותיו של אדם אחר, והמוסד שילם גמלה לאותו אחר או את מזו עבורו. 5. להטיל על שר הבריאות להכין בתוך א רבעה חודשים מיום קבלת שים וילדים החיים ה בריאותי לית פעולה למתן מעהחלטה זו תכ במשפחות פוליגמיות, שתתמקד, בין היתר, בהעלאת הדימוי העצמי, ה המשפחתי הפוליגמי וטיפול רכישת דרכי התמודדות עם המב ה המשפחה הפוליגמי, ויציג אותה בבעיות בריאות הקשורות למב י הצוולפ משרדי, בצירוף אומדן תקציבי.ת הבי 6. להטיל על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבצע בתוך ארבעה ית מחקר ות ותוכחודשים מיום קבלת החלטה זו בדיקת היתכ סטטיסטי שמטרתו לשקף את המצב העובדתי באשר להיקף תופעת משרדי, בצירוף אומדן התקציב הפוליגמיה, ותגיש אותן לצוות הבי יםוהתק דרשים לביצועו של המחקר.ה 7. להקים צוות משותף למשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות טיות והחברה האזרחית לשם בחיהרלוו ה משותפת של דרכי  וספות התמודדות עם השלכותיה השליליות של תופעת הפוליגמיה כ"לית משרד המשפטים ובו יהיו חברים כדלהלן: בראשו תעמוד מ כ"ל משרד העבודמ כ"ל משרד ה, הרווחה והשירותים החברתיים, מ כ"להבריאות, מ כ"לוך, מית משרד החי הל רשות ים, ממשרד הפ גב כ"לית המשרד לפיתוח הפריפריה, ההאוכלוסין וההגירה, מ כ"ל המשרד לביטחון כ"ל המשרד לשוויון חברתי, מוהגליל, מ כ"ל משרד הים, המפקח הכללי של משטרת ישראל, מהפ אוצר, הל הרשות לפיתוח כלכלי הלת הרשות לקידום מעמד האישה, ממ 233 מזכירות הממשלה 3 / 3 הל רשותהל המוסד לביטוח לאומי, משל מגזר המיעוטים, מ ציג  כ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר )ו/אומקרקעי ישראל, מ הל בתי הדין גב(, מבכיר מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים ב ציגים בכירים מטע השרעיים, או כ"ל או דרגה מם של אלה )בדרג סמ ציבות שירות  ציג ,ציג משרד ראש הממשלה ,(מקבילה אחרת ציג בכיר של  ה לישראל וכןציג אגף כוח אדם בצבא הג ,ההמדי ציג רשות  ,ו בצוות איש דת מוסלמיהיועץ המשפטי לממשלה. כן יכה ציג האקדמיה העוסק בחקר הפוליגמיה וךמקומית, איש חי ושא, ציג/ים של ארגון אזרחי שעיסוקו בסוגיה. בהתאם לצורך ולו וספים.  ציגי ממשלה ו לישיבות הצוותיוזמ 8. ית פעולה להתמודדות עםת תוכמשרדי יבחן הכהצוות הבי השלכותיה השליליות של תופעת הפוליגמיה ובכלל זה: העלאת וספים לקיומה של תו המודעות בקרב הציבור וגורמים פעת זקים שהיא גורמת, איגום מקורות מידע הפוליגמיה, האיסור עליה וה ות טיים אודות התופעה, מישורי מזוודיווחים מהגורמים הרלוו ילדים, רווחה וגמלאות הביטוח הלאומי, הקצאת המגרשים במסגרת ה ובגופים הסדרת ההתיישבות הבדואית, עבודה בשירות המדי ממשלתיים אחרים, הבריאות, וך הפורמלי והלא פורמלי, החי ושא יעה, החקיקה, הכשרת כוח האדם המתאים לטיפול בהמ טיים בדגש על כוח אדם שיהווה מתאם במשרדים ובגופים הרלוו ות שירותים לאוכלוסיית היעד כגון: ביטוח ותתרבותי בלשכות ה לאומי, רווחה ובריאות. 9. משרדי תובא לית הפעולה שיגבש הצוות הביתכ ת ועדת השרים בחי ים בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה זו, בצירוף לוח זמ והצעת מסגרת תקציבית לביצועה והכל בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 )להלן – חוק יסודות התקציב( ולמסגרות המאושרות. ים תקצוב של כספים בש2019 ו- 2020 , אם יידרש לשם יישום החלטה זו, יהיה ת כהגדרתה בסעיף קיטת פעולה מאזבכפוף ל40 א לחוק יסודות התקציב. 10 . משרדי כדי לגרועיובהר כי אין בהחלטה זו או בהחלטות הצוות הבי מהסמכויות המסורות לכל שר או גוף על פי כל דין והחלטות ממשלה. 234 י ש ר א ל מ ד י נ ת ה מ ש פ ט י ם מ ש ר ד S t a t e o f I s r a e l M i n i s t r y o f J u s t i c e בין משפט( וחקיקה ייעוץ מחלקת- )לאומי 1 ז "ט בתמוז תשע"ז 10 ,ביולי2017 תופעת ה פוליגמיה– בין משפט היבטי-לאומי בשנים האחרונות תופעת הפוליגמיה זוכה להתייחסות במישור הבין-לאומי במספר היבטים , כ י פ שיפורט להלן . אמנת CEDAW 1 ישראל חברה באמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW ) מאז שנת1991 . מעת לעת מפרסמת וועדת המומחים האחראית על יישום האמנה הערות כלליות (General Comments ). אלו הן הערות פרשניות לסעיפי האמנה אשר אמנם אינן בעלות מעמד מחייב א ך נוכח מעמדן נודעת להן חשיבות רבה במישור הבין-לאומי2 . כך, למשל, קבעה הוועדה בהערה מספר21 , כי נישואים פוליגמיים פוגעים בזכותן של נשים לשוויון עם גברים, ועשויות להיות להם השלכות כלכליות ורגשיות קשות לנשים וילדיהן, ועל כן יש לאסור על נישואין כאלו ולפעול כדי למגר אותן 3. כן צויין בהערה זו כי נישואי ם פוליגמ י ים מפרים את המחויבות הקבועה בסעיף 5(1 ) לאמנה, שעניינ ה שינוי דפוסי התנהגות חברתית ותרבותית של גברים ונשים במגמה להשיג את ביעור ן של דעות קדומות ומנהגים מקובלים המבוססים על רעיון נחיתות של אחד המינים. הוועדה ציינה את ההשלכות הקשות של נישואים פוליגמיים במספר הערות כלליות נוספות. בהערה כללית 27 ,של הוועדה, שעניינה הגנה על זכויותיהן של נשים בגיל השלישי4 נקבע כי על מדינות שהן צד לאמנה לפעול לביטול מסורת של פוליגמיה או נישואים כפויים, ולאפשר זכויות שוויוניות לנשים במסגרת נישואין פוליגמיים. בה ערה כ ללית 29 , שעניינה השלכות כלכליות של 1 on the Elimination of All Forms of Discrimination against Women (CEDAW) The Convention :בעברית s/DohotNosafim/CEDAW.pdf http://index.justice.gov.il/Units/InternationalAgreements/IA/Report .)"(להלן: "האמנה 2 ארנה בן נפתלי ויובל שני, המשפט הבין- ,לאומי: בין מלחמה לשלום197 ( 2006 :) (להלן שני ונפתלי ,) 230 . 3 General recommendation No. 21: Equality in marriage and family relations פסקה14 ', עמ4. http://tbinternet.ohchr.org/Treaties/CEDAW/Shared%20Documents/1_Global/A_49_38(SUPP)_4733_ E.pdf 4 Protection of their Human Rights General Recommendation No. 27 on Older Women and ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/472/53/PDF/G1047253.pdf?OpenElement - dds - http://daccess נספח ב׳ 235 בין משפט( וחקיקה ייעוץ מחלקת- )לאומי 2 חיי משפחה ופירוקם5 , צוין כי בהתאם לסעיף16 לאמנה, על המדינות לנקוט בכל האמצעים בכדי לבטל את ממסד הפוליגמיה, וכן לפעול להגנה על זכויותיהן של נשים הנמצאות במערכת נישואין כזו. בהערה כללית 6 31 , צוין כי פוליגמיה סותרת את כבודן של נשים ופוגעת בזכויותיהן, הכוללות את הזכות לשוויון ולהגנה במשפחה. צוין כי פוליגמיה עלולה להביא לנזק בריאותי (פיזי ונפשי) של הנשים, ומצבן החברתי7 , כמו גם לפגוע ב מצבן הכלכלי של הנשים ושל ילדיהן8. באותה הערה אף צויין כי בעוד הפוליגמיה הייתה נפוצה לאורך ההיס טוריה בקהילות חקלאיות- כפריות כדרך להבטיח כוח עבודה רחב יותר למשפחות, מחקרים הראו כי למעשה פוליגמיה גורמת לעוני, במיוחד באזורים הכפריים9 ,, וכי על מדינות שהינן צד לאמנה חלה המחויבות לאסור פוליגמיה שהינה תופעה אשר אינה עולה בקנה אחד עם האמנה10. התייחסויות שקיב לה ישראל לעניין פוליגמיה זאת ועוד , במסגרת התחייבויותיה לאמנה, מגישה ישראל דוחות תקופתיים לוועדה האחראית על יישום האמנה ובה היא מדווחת על מידת היישום של האמנה בתחומיה. בשנת 2011 , פירסמה הוועדה מסקנותיה בעקבות הדוח שהגישה מדינת ישראל. במסגרת המסקנות, ציינה הוועדה כי היא מביעה דאגה לאור הימשכות תופעת הפוליגמיה ונישואין של נערות בגיל הנמוך מגיל הנישואין, על בסיס חוקים דתיים שונים הנוגעים לתחום המעמד האישי. הוועדה קראה לישראל לנקוט באמצעים פעילים לאכיפת האיסור על ביגמיה והחריגים הנוכחיים שלפיהם הדבר מותר, כמו ג ם פוליגמיה , כפי שנדרש בהמלצה כללית מספר 21 של הוועדה המוזכרת לעיל11 .יצוין כי ברשימת השאלות שהוועדה פירסמה ושעליהן נדרשת ישראל להשיב, לקראת הופעתה בפני הוועדה ב ז 'נבה באוקטובר 2017, נדרש ת ישראל להתייחס להיבטי תופעת הפוליגמיה. 5 le 16 of the Convention on the Elimination of All Forms of General Recommendation 29 on artic Discrimination Against Women _en.pdf 1 - WP - 52 - C - http://www2.ohchr.org/english/bodies/cedaw/docs/comments/CEDAW 6 Joint general recommendation No. 31 (CEDAW) and general comment No. 18 of the Committee on - dds - //documents https: the Rights of the Child on harmful practices ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N14/627/78/PDF/N1462778.pdf?OpenElement 7 שם, פסקה25 ', עמ8. 8 שם, פסקה28 ', עמ9 . 9 שם, פסקה26 ', עמ8 . 10 שם, פסקה28 ', עמ9 .בהמלצה כללית 34 בנוגע ל זכויות נשים כפריות ( (CEDAW/C/GC/3 על מדינות לנקוט באמצעים כדי למנוע ולאסור על נישואי ילדים ו/ או נישואין כפויים יש . לאסור פוליגמיה , אשר נפוצה יותר באזורים כפריים . 11 פסקה 48 'עמ12 , Concluding observations of the Committee on the Elimination of Discrimination against Women, 5.pdf - CO - ISR - C - http://www2.ohchr.org/english/bodies/cedaw/docs/co/CEDAW 236 בין משפט( וחקיקה ייעוץ מחלקת- )לאומי 3 דווחית נגד אלימות לנושא ם"האו נשים מוסד הדווחים המיוחדים, הינו מנגנון אשר הוקם מכוח מועצת זכויות האדם של האו"ם. הדווחים הינם מומחים אשר מקבלים מנדט מהמועצה כדי לחקור סוגיה נושאית מסוימת הן ברמה העקרונית והן במדינ ות מסוימ ות12. בשנת1994 מינתה המועצה דווח מיוחד ולו מנדט לבחינת נושא ה אלימות נגד נשים13 . 'דר דובראווקה סימונוביץ' (Dubravka Šimonović ) מקרואטיה , הדווחית המיוחדת של האו"ם לנושא אלימות נגד נשים, אשר מונתה ביוני 2015 ,הגיע ה לביקור רשמי בישראל בספטמבר האחרון . במסגרת הביקור, נפגשה הדווחית עם מספר גורמים ממשלתיים וכן עם ארגוני חברה אזרחית. בדו"ח המסקנות שפרסמה, ציינה כי פוליגמיה מהווה גורם אשר תורם לקיומה של אלימות נגד נשים14 . הדווחית אף ציינה כי למרות שבישראל קיים איסור על פוליגמיה בחוק העונשין, והעונש בגין פוליגמיה הוא עד חמש שנות מאסר וקנס כספי, בפועל, תופעת הפוליגמיה קיימת הן בק רב האוכלוסייה הבדואית15 והן בקרב קהילות מוסלמיות מסוימות16 . הדווחית אף ציינה בדוח כי בהתאם לנתוני הכנסת, בשנת 2013 30% מאוכלוסיית הבדואים בנגב היו מעורבים במערכות יחסים פוליגמיות. נשים שנמצאות במערכות יחסים פוליגמיות, תלויות לחלוטין בבן הזוג, דבר אשר חושף או תן לאלימות במשפחה ופגיעה מינית.17 במסגרת המלצותיה, ציינה הדווחית כי יש לנקוט אמצעים על מנת לאכוף את האיסור על פוליגמיה ונישואיי קטינים או נישואים בכפייה בקרב האוכלוסיות הערביות והבדואיות18 . 12 אורנה בן נפתלי ויובל שני, המשפט הבינלאומי, המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום (אוניברסיטת ת"א, 6 200 ,) 'בעמ228 . 13 http://www.ohchr.org/EN/Issues/Women/SRWomen/Pages/SRWomenIndex.aspx 14 פסקה30 'עמ7 , Report of the Special Rapporteur on violence against women, its cause and consequences, on her mission to Israel dies/HRC/RegularSessions/Session35/Documents/A_HRC_35_30_Ad http://www.ohchr.org/EN/HRBo d_1_EN.docx 15 , שם פסקה 39 ' עמ9. 16 , שם פסקה 36 ' עמ8. 17 , שם פסקה 40 ,' עמ9. 18 , שם פסקה 89 ,)(ו ' עמ19 . 237 נספח ג׳ 238 239 240 241 242 243 244 245 נספח ד׳ 246 247 נספח ה׳ 248 249 250 הנהלת בתי הדין הרבניים עמוד 1 מתוך 2 מס' נוהל : 32 :פרק תהליכי עבודה ב ביה"ד בשיר"ה :מתאריך 26.6.2017 ע דכון מס' : 01 :שם הנוהל העברת מידע מבתי הדין הרבניים אודות מקרי 'ריבוי נישואין' (פוליגמ יה) אל גורמי האכיפה הפלילית 1. רקע כללי )דיווח על מקרה של 'ריבוי נישואין' (פוליגמיה שלא ניתן לו 'היתר נישואין' מבית הדין באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול , ייעשה באמצעות פנייה של עובד בית הדין אל בית הדין בבקשה לשקול נתינת ' היתר גילוי מסמכים ' מתיקי בית הדין (החסויים על פי דין) להעברת המ ידע אל רשויות האכיפה . לאחר קבלת ההיתר העובד יישלח את המידע אל הלשכה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים וזו תעביר את הנתונים אל רשויות האכיפה במדינה. מטרות התהליך להתוות את מדיניות אכיפת עבירת ' ריבוי נישואין ' הקבועה בסעיף 176 ,לחוק העונשין התשל"ז 1977 , וזאת לאור הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.1111 :בנושא "עבירת ריבוי נישואין" (הנחיית היועץ מצורפת בזה כנספח) . 2. אחריות 'מס תחום אחריות אחראי 3.1 חשיפה למידע אודות ריבוי נישואין הנמצא בתיקי בית הדין הרבני או בהחלטת בית הדין שהובאה לידיעת העובד כלל עובדי בתי הדי ן 3.2 העברת מידע בדבר חשד לעבירת ריבוי נישואין ללא שניתן לו היתר נישואין מנשיא בית הדין הרבני הגדול אל הדיינים כלל עובדי בתי הדין 3.3 קבלת אישור הדיינים להעברת המידע אל רשויות האכיפה במדינה 3.4 העברת המידע אל הלשכה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים באמצע ות מייל אל היועץ המשפטי, סגן היועץ .המשפטי ומזכירת הלשכה הגורם אשר נחשף אל המידע 3.5 העברת המידע מהלשכה המשפטית אל גורמי האכיפה במדינה. הלשכה המשפטית 3. הנחיה כללי ת עובד בית הדין שנחש ף במסגרת עבודת ו למידע המעלה חשד לעבירה של ריבוי נישואין ('פוליגמיה' ) ללא שניתן לו ' היתר נישואין ', המ ה ווה עבירה לפי סעיף 176 לחוק העונשין , תשל"ז- 1977 – יעדכן בכך את בית הדין ויבקש ממנו (לפי תקנה רו לתקנות הדיון בבתי- הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג) לשקול נתינת היתר להעברת המידע לטיפול רשויות האכיפה במדינה . לאחר קבלת ההיתר מבית הדי ן, תעביר מזכירות בית הדין את המידע אל הלשכה המשפטית בבתי הדין, וזו תעביר את המידע לידי הרפרנטים המשטרתיים . המידע אשר ישלח העובד על הלשכה המשפטית יהיה: שם ומספר מזהה של החשו ד בעבירה, מספר תיק, שם בית הדין, פרוטוקול, הח לטות וכל חומר אחר שי כול ל שמש כראייה לביצוע העבירה, ו כן את החלטת ה היתר מבית הדין להעברת המסמכים אודות עבירת ריבוי נישואין . את המידע תשלח הלשכה המשפטית לפי טבלת רפרנטים משטרתיים מחוזיים (המצ"ב) או אל כל מי שנראה לה שנכון יהיה לשלוח אותו מגורמי האכיפה. נספח ו׳ 251 הנהלת בתי הדין הרבניים עמוד 2 מתוך 2 מס' נוהל : 32 :פרק תהליכי עבודה ב ביה"ד בשיר"ה :מתאריך 26.6.2017 ע דכון מס' : 01 :שם הנוהל העברת מידע מבתי הדין הרבניים אודות מקרי 'ריבוי נישואין' (פוליגמ יה) אל גורמי האכיפה הפלילית נספח רפרנטים משטרתיים מחוזיים מחוז ת פקיד טלפון כתובת פקס ירושלים ק' נפגעי עבירה מחוזי 050-7643103 02-5391569 לשכת רענ"ח 02-5391106 ,משטר ישראל ,מחוז ירושלים רחוב חשין 1 , ,מגרש הרוסים ירושלים 02-5898902 ת"א ק' נפגעי עבירה 050-5073334 03-6802476 או לשכת רענ"ח 03-6802423 03-6802424 משטרת ישר,אל ,מחוז תל אביב רחוב סלמה 18 , תל אביב 03-6803866 מרכז רכז חקירה 050-5076722 08-9279286 ,משטרת ישראל מחוז מרכז, רחוב הרצל80, רמלה 09-7697884 דרום ק' נפגעי עבירה מחוז דרום 050-6270494 08-9585469 לשכת רענ"ח 08-6464616 ,משטרת ישראל מחוז דרום 08-6464598 פון צ ק' נפגעי עבירה צפון 050-6273239 04-6509287 ,משטרת ישראל מחוז צפון, רחוב ציפורי1, נצרת 04-6458903 חוף ק' נפגעי עבירה מחחוז חוף 050-6272637 רח' נלתן אלבז1 , חיפה 04-6458755 ש"י ק' נוער מחוז ש"י 050-6275989 02-5424360 לשכת רענ"ח 02-5424260 משטרת מחוז ש "י, מבשרת אדומים 03-6803769 252 בשם אללה הרחמן והרחום בשם אללה הרחמן והרחום מדינת ישראל מדינת ישראל دولة اسرائيل دولة اسرائيل SSTTAATTEE O OFF IISSRRAAEELL משרד המשפטים משרד המשפטים وزارة العدل وزارة العدل M MIINNIISSTTRRYY O OFF JJUUSSTTIICCEE הה נהלת בתי נהלת בתי הדין השרעיים הדין השרעיים إدارة المحاكم الشر عية إدارة المحاكم الشر عيةSSH HAARRIIAA CCO OUURRTTSS AADDM MIINNIISSTTRRAATTIIO ONN ----------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------------- ---------------------------------- ' רח הלל 37 - ירושלים شارع هيلل 37 - القدس 37 HELIL ST. JERUSELEM טלפון هاتف TEL 02-5788800 פקס فاكس FAX - 02-6462828 30/4/2017 ,לכבוד שופטי בתי המשפט השרעיים (קאדים) הנכבדים ,עליכם השלום ורחמי אללה וברכותיו הנחיה ליידוע היועץ המשפטי לממשלה במקרה של חשד לעבירה פלילית על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לצורך ליידע אותו באופן מיידי על חשד לעבירה בהתאם לחוק גיל הנישו אין 1950 (להלן: חוק גיל הנישואין) וסעיף מספר 176 לחוק העונשין לשנת1977 (להלן: חוק העונשין – ריבוי נשים) , העולה בעת דיון בתיקים בבתי הדין השרעיים, הוחלט לפרסם הנחיה זו על מנת לקבוע בצורה מדויקת את המשימות ותחומי האחריות הנובעים מעניין זה באופן הבא: 1. כאשר מת ברר לקאדי , בעת דיון בתובענה, כי ישנו חשד לעבירה על חוק גיל הנישואין ו/ או חוק העונשין (ריבוי נשים), על הקאדי לרשום בהחלטתו הערה לגבי אותו חשד, ולהעביר העתק של ההחלטה הנזכרת לעיל יחד עם ה עתק של חוזה הנישואין, באמצעות המזכיר בראשי של ביה"ד , אל הגורם הנוגע בדב ר במשטרת ישראל, אשר נקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה בהנחיותיו בהתאם לרשימה המצורפת . 2. במקרה שהיועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו , יבקש מסמכים או מידע נוסף מתיק בית הדין, יהיה עליו להגיש בקשה מתאימה לבית הדין הרלבנטי, אשר ידון בבקשה ולהחליט בעניין, בהתאם לחוק ו דין ל . 3. במקרה שהוגשה בקשה למחיקת התיק , והתברר לקאדי שישנו חשד לעבירה על החוקים הנזכרים לעיל, חייב הקאדי להעביר עותק של ההחלטה למחוק את התביעה , אשר בה רשו מה הערה בנוגע לקיומו של חשד ל בצוע עבירה על החוקים הנזכרים לעיל, גם כן באמצעות המזכיר בראשי ביה של "ד , אל הגורמים הנוגעים בדבר שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בהנחיותיו והוזכרו לעיל . 4. ,נציין כי כאשר ישנו חשד לעבירה לפי החוקים הנזכרים לעיל, יש להודיע עליו גם כן אפילו אם הדבר התברר במסגרת ה ליכים משפטיים בת נע וב ות אחרות, כגון תביעות דמי מזונות, ירושה, גירושי ן, אפוטרופסות ותביעות אחרות . ׳1נספח ז 253 בשם אללה הרחמן והרחום בשם אללה הרחמן והרחום מדינת ישראל מדינת ישראל دولة اسرائيل دولة اسرائيل SSTTAATTEE O OFF IISSRRAAEELL משרד המשפטים משרד המשפטים وزارة العدل وزارة العدل M MIINNIISSTTRRYY O OFF JJUUSSTTIICCEE הה נהלת בתי נהלת בתי הדין השרעיים הדין השרעיים إدارة المحاكم الشر عية إدارة المحاكم الشر عيةSSH HAARRIIAA CCO OUURRTTSS AADDM MIINNIISSTTRRAATTIIO ONN ----------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------------- ---------------------------------- ' רח הלל 37 - ירושלים شارع هيلل 37 - القدس 37 HELIL ST. JERUSELEM טלפון هاتف TEL 02-5788800 פקס فاكس FAX - 02-6462828 5. יש לציית להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, על מנת שלא תחול על הקאדי כל אחריות משפטית . בכבוד רב, הקאדי עבד אלח כ ים סמארה נשיא בית הדין השרעי לערעורים העתק 254 ׳2נספח ז 255 256 ׳3נספח ז 257 נספח ח׳ 258 נספח ט׳ 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 1 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה כ"ז תשרי תשע" ח 17 אוקטובר 2017 תכנית להתמודדות עם ההשלכות החברתיות השליליות של תופעת הפוליגמיה בקרב המגזר הבדואי בדרום א. רקע בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום הארץ מתגוררים כ- 260,000 אנשים החיים ב כ- 35,500 ,משקי בית כש למעלה משליש הינם משקי בית פוליגמיים. י לפ נתוני הלמ"ס כ , - 5,800 גברים (16.6% ) נשואים ל יותר מאישה אחת , רובם (80% )ל- 2 נשים ומיעוטם ל- 3 .נשים ומעלה לפוליגמיה מספר השלכות רב מימדיות על תופעות חברתיות שליליות : 1. החמרה בהיקף ובעומק העוני בקרב משפחות פוליגמיות , המציבה בעיקר את הנשים שננטשו בעקבות ני שואי הגבר לאישה נוספת בפני מצוקה כלכלית קשה, בשל העדר מקור קיום לה ולילדי ה . במקרים רבים הגבר נוטש ולא דואג לפרנס את ילדיו אשר נותרים בחסות אימם שנדרשת לתפקד כ אם חד הורית , על כל המשתמע מכך . 2. עלייה בביטויים של אלימות במשפחה בין כל חברי המשפחת הפוליגמית: בין ה גבר לנשותיו, בין הנשים לבין עצמן, בין הנשים לילדי הנשים האחרות ובין הילדים של האימהות השונות. ישנם ביטויים של כעס , השפלה , קנאה, רכושנות ואפלייה, אשר מגדילים את היקף הסכסוכים והחיכוכים וכתוצאה מכך את גילויי האלימות. 3. עלייה בהיקף הילדים המצויים בסיכון ולעיתים אף בסכנה . ההערכה היא כי כ- 40% מהילדים בסיכון הינם ממשפחות פוליגמיות ו הם בעיקר הילדים שנזנחים ע"י האב נוכח נישואיו הנוספים . ילדים אילו חיים בעוני מחפיר, מתקשים להגיע למסגרות חינוך ומצויים בהזנחה ובסיכון. 4. עלייה בהיקף של נערים ונערות בסיכון - אחוזי הנשירה הג בוהים ממסגרות החינוך מציבים את בני הנוער בחוסר מסגרת, במציאות של ריקנות ושעמום והעדר פעילות חלופית של תעסוקה או התנדבות. כתוצאה מכך, ישנם ביטויי עבריינות או נישואים בגיל צעיר , אשר הופכים לפתרון מצוי ל צורך שייכות וגיבוש זהות מחודשת בשבט. 5. החמרה במצבן הנפשי ו הכלכלי של הנשים הבדואיות לאור כך שנזנחו לטובת אישה אחרת . כתוצאה מכך, עליהן להתמודד לבדן עם פרנסת ילדיהן ללא כלים, ללא תמיכה ו עם תחושת השפלה ובדידות קשים. האוכלוסייה הבדואית בדרום מתגוררת ב- 9 :רשויות מקומיות רהט, תל שבע, ערערה, לקיה, חורה, שגב שלום, כס ייפה, מ.א. אלקסום ומ.א. נווה מדבר. שתי האחרונות הן מועצות אזוריות , הכוללות את מרבית ישובי הפזורה הבדואית, המתפרסת על פני שטח נרחב. נספח י׳ 271 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 2 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה ב. תמונת מצב - שירותי הרווחה הקיימים והמתוכננים בתחומים הרלוונטיים בישובים הבדואים כיום ישנו מערך שירותי רווחה הכולל מענים במגו ון נושאים לאוכלוסיות במצוקה . סך התקציב בשנ ים2015 ו- 2016 עמד על 115,290,109 ש"ח ו- 131,580,264 ,₪ .בהתאמה בהתאם לספירה שנעשתה בחודש אוקטובר 2017, ב ישובים רהט ו חורה ישנן, בהתאמה, 725 ו- 196 משפחות פוליגימיות המטופלות במחלקה, המהוות בהתאמה, 10.8% ו- 19.2% סך מ המשפחות המטופלות בכל אחת מהמחלקות. עם הקצאת תקציבים מיוחדים לרשויות הבדואיות כתוצאה מהחלטות ממשלה, בשלוש השנים האחרונות, המחלקות, בסיוע מפקחים של המחוז, החלו לתכנן את המענים הרלוונטיים לטיפול בנושאים העיקריים אשר מחייבים התערבויות וטיפול, שביניהם ניתן ל מנות: עוני, אלימות, תעסוקה, פיתוח מנהיגות ועוד. התוכניות שנבחרות על ידי המחלקות הינן לרוב תוכניות של המשרד, שמותאמות לצרכי האוכלוסיה הבדואית או פעילויות נקודתיות שעונות לצרכים מקומיים שונים. 1. תכניות עיקריות הנותנות מענה לנזקים הנגרמים בשל תופעת הפוליגמיה בימים אלו מתקיים שיח עם המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות הבדואיות הכולל מיפוי התכניות הקיימות לאוכלוסיות השונות, בדיקת צרכי הרווחה הקיימים וכן הערכת התכניות הפועלות כיום לפי מדדי הצלחה והשגת יעדים. בהתאם לתוצאות השיח והבדיקות הנ"ל, תגובש בחודש נובמבר 2017 תכנית להרחבת השירותים והקמת שירותי רווחה חדשים שיהוו מענה לצרכים הקיימים עבור משפחות במצוקה בכל התחומים: ילדים ונוער בסיכון, מענים למשפחות בתחום העוני, מיצוי זכויות ותעסוקה, מענים בתחום העבודה הקהילתית, מענים בתחום האלימות במשפחה ועוד. לשם דוגמא, בימים אלה מתקיימים דיוני הכנה לקראת הקמת מערך מרכזים אינטגרטיביים לגיל הרך ביישובים הבדואים בדרום. מרכזים אלו יכללו שירותים בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך. הצוות המתכנן את השירותים הינו צוות בין- משרדי הכולל את המשרדים הבאים: חינוך, בריאות, רווחה, נגב גליל וכלכל ה. עלות התכנית הינה מיליון וחצי ש"ח לשנה במשך 5 .שנים בנוסף, ניתן דגש לפיתוח מענים בתחום העבודה הקהילתית, ל פיתוח מנהיגות מקומית לצד שימור המסורת ו התרבות כדי לקדם יעדים חבר תיים בחברה הבדואית, באמצעות עבודה מערכתית (ברמה הפרטנית, הקבוצתית והקהילתית). השלבי ם לקביעת ואישור תוכניות עתידיות הינם: א. מיפוי הצרכים והשירותים הקיימים על ידי צוות המחלקה. ב. קבלת החלטה על הרחבת תכניות או הקמת תכניות חדשות ותעדופם. ג. אישור רשות. ד. אישור הנהלת המשרד. 272 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 3 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה למרות שהתכניות לשנת 2018 טרם אושרו, מוצגת להלן רשימת המענים הרלוונטיים להשלכו ת הפוליגמיה א בר ייה מחוזית שימשיכו להתקיים ברשויות , ואשר מהווים את הבסיס להרכבת תכנית התערבות מערכתית המותאמת לצרכים של משפחות החיות בפוליגימיה . מענים אלה נבחרו על ידי המחלקות הבדואיות לשירותי רווחה ובאישור מנהלי אגפים מקצועיים של משרד הרווחה, לאחר שנמצאו ה ן כיעילים ובעלי תוצאות טובות עבור לקוחות של המחלקות לשירותי רווחה, לרבות משפחות שחיות ונפגעות מהשלכות תופעת הפוליגמיה , והן כתואמים את מדיניות משרד הרווחה. תחום התערבות פירוט המענים מס' לקוחות הערות משפחות בעוני ובהדרה ""נושמים לרווחה– תוכנית לשיפור מצב ם של משפחות הנמצאות בעוני והדרה באמצעות מערך מענים מגוונים ( עו"ס, ליווי בבית, מיצוי זכויות, הסרת חסמים, תקציב גמיש ועוד) המסייע לשיפור משמעותי בקרב חברי המשפחה. מרכז עוצמה – מרכז המספק מענים ממוקדים ללקוחות המחלקה בתחומי התעסוקה, כלכלת המשפחה, מיצוי זכויות וקידום מענים קהילתיים. תכניות תעסוקה: אשת חיל – תוכנית שמסייעת לנשים בדואיות להשתלב בעולם התעסוקה באמצעות ליווי סוציאלי, צמצום פערים תרבותיים ותעסוקתיים והקניית כלים בסיסיים והעצמה אישית. חדיג'ה ו'רוקמות חלום '- תכניות תעסוקה לנשים המקנות ידע, מיו מנויות וליווי להקמת עסקים זעירים מקומיים ולפיתוח יזמות עסקית. סיוע חומרי למשפחות- לרכישת בגדים וציוד לבית הספר . מפעל לביטחון תזונתי – חממות – תוכנית ,להבטחת תזונה בסיסית ופרנסה למשפחה במסגרתה ניתן סיוע כספי וליווי מקצועי להקמה ותפעול של חממה. שירות סוציאלי נייד- משאית המגיעה לפזורה הבדואית למתן שירותי רווחה 240 ,משפחות .למחזור של שנתיים 1,000 לקוחות בשנה 60 נשים למחזור של 3 שנים 150 נשים בשנה 800 משפחות 8 משפחות 4,000 משפחות קיים בכל הרשויות הבדואיות ויורחב קיים בכל הרשויו ת הבדואיות פועל בלקיה ובשגב שלום פועל ברהט ויורחב יורחב בכל הרשויות פועל בשגב שלום וכסייפה ומתוכנן להרחבה ל- 22 משפחות נוספות מניעה וטיפול באלימות במשפחה יחידות לטיפול ומניעה באלימות במשפחה– עו"סים ייעודיים לטיפול באלמ"ב במחלקות המוכשרים לכך . עו"ס משטרה – עו"ס הממוקם בתחנת משטרת העיירות ותפקידו לסייע לנשים הבדואיות המגיעות לתחנה במקרים של אלמ"ב ולתווך להן את הטיפול ביחידות.הייעודיות 300 משפחות בשנה 20 מקרים לטיפול – לסירוגין, לא כולל מצבי חרום. קיים בכל הרשויות הבדואיות ויוכפל בכולן 273 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 4 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה תחום התערבות פירוט המענים מס' לקוחות הערות מרכז קשר אזורי – מרכז המאפשר מפגשים מפוקחים ומוגנים בין הורים לא משמורניים הנמצאים בסכסוך גירושין עם ילד יהם. ילדים חשופים לאלימות – איבחונים פסיכודידקטים לאיתור ילדים עם צרכים רגשיים עקב אלימות במשפחה. 60 .משפחות בשנה 40 .ילדים בשנה נ מצא באל קסום ונותן שירות אזורי קיים ברהט ילדים ונוער בסיכון וסכנה נתיבים להורות- הדרכה הורית ועבודה עם .ילדים הסיכון בגיל הרך מרכזי הורים ילדים ומתבגרים – עבודה טיפולית פרטנית ומשפחתית עם ילדים והוריהם. מעונות יום ורב תכליתיים – מעון יום טיפולי ליום ארוך, כ ולל הדרכה הורית. משפחתונים – מסגרת יומית לילדים בגיל הרך. מועדוניות לילדים- מסגרת אחה"צ לילדים בסיכון . תמיכה ביתית - מועדוניות בשעות אחר הצהריים שמתקיימות בבתים של המפעילות, סיוע בהכנת שיעורים ופעילויות חברתיות. מית"ר – מרכז יום לנוער בסיכון, שנשר ו ממ ערכת החינוך . בית חם לנערות בסיכון – טיפול פרטני וקבוצתי וכן פעולות העצמה. מיט"ל – מרכז טיפולי לבני נוער, טיפול פרטני וקבוצתי. סדנאות, חוגים והכשרות לבני נוער 360 .משפחות 320 .משפחות 670 .ילדים 600 ילדים 180 ילדים 600 .ילדים 50 .בני נוער 175 .נערות 200 .בני נוער 600 בני נוער מענים לילדים בסיכון יורחבו בכל הרשויות בהתאם למיפוי הצרכים וגיבוש התכנית בחודש נובמבר 2017 פועל ברהט פעולות קהילתיות ומנהיגות קהילתית פיתוח מנהיגות מקומית באמצעות פעילות למצבי חרום – איתור והכשרה מנהיגות מקומית ביישובים ובשכונות, והכשרתם לעמידה במצבי חרום. פתוח מרכזי גישור ותפיסה קהילתית – בנושאים רלוונטיים ליישוב, וביניהם נושא של אלימות וסכסוכים משפחתיים, חמולתיים ושבטיים. קליניקה לזכויות- מיצוי זכויות של משפחות וסנגור 700 איש 800 איש 60 משפחות בו זמנית התוכנית נמצאת בשלבי פ י תוח והקמה שונים: בחורה, לק יה, כסייפה ורהט. בשיתוף מכללת ספיר 274 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 5 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה 2. תקצוב המענים לטיפול בנזקים הנגרמים בשל תופעת הפוליגמיה להלן פירוט תקצוב של תכניות קיימות וכן של תכניות בהקמה או בהרחבה (בפילוח לפי רשויות) הנותנות מענה בישובים הבדואים ל תחומי התערבות המושפעים מתופעת הפוליג מיה : משפחות בעוני, אלימות במשפחה, ילדים ונוער בסיכון, העצמת נשים ופעולות קהילתיות. חשוב לציין, כי תכניות אלו מהוות את הבסיס להרכבת תכנית התערבות מערכתית המותאמת לצרכים של משפחות החיות בפוליגימיה . שם הרשות תחומי התערבות תקצוב קיים לשנה )₪( תקציב תוספתי חדש )₪( - 2017 קבוע חד פעמי סה"כ רהט מס' תושבים: 62,415 מס' משפחות מטופלות: 4,863 :מס' נפשות מטופלות 20,750 , שהם32% .מכלל התושבים טיפול בעוני והדרה : תעסוקה, בטחון תזונתי (חממות), מיצוי אקט זכויות חומרי סיוע יבי, ותקציב גמיש, שרותים תומכים 2,300,000 570,000 230,000 )(חממות 800,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה: איתור, טיפול, אבחונים, שיקום 120,000 290,000 290,000 ילדים ונוער בהזנחה וסיכון : קשר הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות, בתים חמים ועוד 6,220,000 מענים לגיל הרך במסגרת תכנית בין משרדית סה"כ רהט 8,640,000 1,090,000 תל שבע :מס' תושבים 18,671 מס' משפחות מטופלות: 2,184 :מס' נפשות מטופלות 3,618 , שהם19.3% .מכלל התושבים טיפול בעוני והדרה: תעסוקה, בטחון זכויות מיצוי (חממות), תזונתי אקטיבי, סיו ע חומרי ותקציב גמיש, שרותים תומ כים. 120,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה: איתור, טיפול, אבחונים, שיקום 65,000 65,000 65,000 :ילדים ונוער בהזנחה וסיכון קשר הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות, בתים חמים ועוד 3,000,000 מענים לגיל הרך במסגרת תכנית בין משרד ית סה"כ תל שבע 3,185,000 65,000 275 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 6 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה שם הרשות תחומי התערבות תקצוב קיים לשנה )₪( תקציב תוספתי חדש )₪( - 2017 קבוע חד פעמי סה"כ ערערה :מס' תושבים 15,813 מס' משפחות מטופלות: 1,007 :מס' נפשות מטופלות 4,788 שהם30.2% .מכלל התושבים טיפול בעוני והדרה: תעסוקה, בטחון תזונתי (חממות), מיצוי חומרי סיוע אקטיבי, זכויות ותקציב גמיש, שרותים תומכים 280,000 125,000 125,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה : איתור, טיפול, אבחונים, שיקום 100,000 77,000 77,000 ילדים ונוער בהזנחה וסיכון : קשר הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות, בתים חמים ועוד 4,000,000 102,000 מענים לגיל הרך במסגרת תכנית בין משרדית 102,000 סה"כ ערער ה 4,380,000 304,000 לקיה :מס' תושבים 11,781 מס' משפחות מטופלות: 1,031 מס' נפשות מטופלות: 4,632 , שהם39.3% .מכלל התושבים טיפול בעוני והדרה: תעסוקה, בטחון תזונתי (חממות), מיצוי זכויות אקטיבי, סיוע חומרי ותקציב גמיש, שרותים תומכים 290,000 120,000 )(חממות 120,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה : איתור, טיפול, אבחונים, שיקום 260,000 בשיתוף ע"ק 260,000 ילדים ונוער בהזנחה וסיכון : קשר הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות, בתים חמים ועוד 3,000,000 20,000 מענים לגיל הרך בתכנית בין משרדית 20,000 פרקטיקה קהילתית : העצמה, שינוי עמדות, מנהיגות. 50,000 סה"כ לקיה 3,340,000 400,000 276 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 7 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה שם הרשות תחומי התערבות תקצוב קיים לשנה )₪( תקציב תוספתי חדש )₪( - 2017 קבוע חד פעמי סה"כ חורה :מס' תושבים 19,371 מס' משפחות מטופלות: 1,041 :מס' נפשות מטופלות 5,065 , שהם26.1% .מכלל התושבים טיפול בעוני והדרה : תעסוקה, בטחון תזונתי (חממות), מיצוי זכויות אקטיבי, סי וע חומרי ותקציב גמיש, שרותים תומכים 180,000 120,000 )(חממות 120,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה : איתור, טיפול, אבחונים, שיקום 65,000 25,000 25,000 ילדים ונוער בהזנחה וסיכון : קשר הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות, בתים חמים, 3,000,000 מענים לגיל הרך ב מסגרת תכנית בין משרדית פרקטיקה קהילתית : העצמה, שינוי עמדות, מנהיגות. 380,000 סה"כ חורה 3,625,000 145,000 שגב שלום :מס' תושבים 9,119 מס' משפחות מטופלות: 639 :מס' נפשות מטופלות 2,494 , שהם27.3% .מכלל התושבים טיפול בעוני והדרה : תעסוקה, בטחון תז ונתי (חממות), מיצוי זכויות אקטיבי, סיוע חומרי ותקציב גמיש, שרותים תומכים 420,000 120,000 )(חממות 120,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה : איתור, טיפול, אבחונים, שיקום 65,000 65,000 65,000 ילדים ונוער בהזנחה וסיכון : קשר הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות, ב תים חמים 2,100,000 מענים לגיל הרך ב תכנית בין משרדית פרקטיקה קהילתית : העצמה, שינוי עמדות, מנהיגות. 130,000 סה"כ שגב שלום 2,715,000 185,000 277 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 8 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה שם הרשות תחומי התערבות תקצוב קיים לשנה )₪( תקציב תוספתי חדש )₪( - 2017 קבוע חד פעמי סה"כ כסייפה :מס' תושבים 19,069 מס' משפחות מטופלות: 973 :מס' נפשות מטופלות 4,140 , שהם21.7% .מכלל התושבים טי פול בעוני והדרה : תעסוקה, בטחון תזונתי (חממות), מיצוי זכויות אקטיבי, סיוע חומרי ותקציב גמיש, שרותים תומכים 420,000 120,000 )(חממות 120,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה : איתור, טיפול, אבחונים, שיקום 65,000 65,000 65,000 ילדים ונוער בהזנחה וסיכון : קשר הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות, בתים חמים ועוד 1,500,000 מענים לגיל הרך ת כנית בין משרדית פרקטיקה קהילתית : העצמה, שינוי עמדות, מנהיגות. 50,000 50,000 50,000 סה"כ כסייפה 2,035,000 235,000 מ.א. נווה מדבר :מס' תושבים 56,962 מס' משפחות מטופלות: 2,200 :מס' נפשות מטופלות 10,461 , שהם18.3% .מכלל התושבים טיפול בעוני והדרה : תעסוקה, בטחון תזונתי (חממות), מיצוי זכויות אקטיבי, סיוע חומרי ותקציב גמיש, שרותים תומכים 1,120,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה: איתור, טיפול, אבחונים, שיקום 65,000 65,000 65,000 ילדים ונוער בהזנחה וסיכון : קשר הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות, בתים חמים, 4,100,000 מענים לגיל הרך במסגרת תכנית בין משרדית פרקטיקה קהילתית : העצמה, שינוי עמדות, מנהיגות. 60,000 סה"כ נווה מדבר 5,345,000 65,000 278 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 9 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה שם הרשות תחומי התערבות תקצוב קיים לשנה )₪( תקציב תוספתי חדש )₪( - 2017 קבוע חד פעמי סה"כ מ.א. אלקסום :מס' תושבים 49,252 מס' משפחות מטופלות: 2,721 :מס' נפשות מטופלות 11,996 , שהם24.3% .מכלל התושבים טיפול בעוני והדרה ,: תעסוקה בטחון תזונתי (חממות), מיצוי חומרי סיוע אקטיבי, זכויות ותקציב גמיש, שרותים תומכים 120,000 מ ניעה וטיפול באלימות במשפחה : ,איתור, טיפול, אבחונים שיקום 147,000 65,000 65,000 ילדים ונוער בהזנחה וסיכון : קשר ,הורה ילד, מעונות יום, מועדוניות בתים חמים, 4,161,000 626,000 יגובש במסגרת תכנית בין משרדית 626,000 סה"כ אלקסום 4,428,000 691,000 סה"כ תקציב למענים בקהילה בישובים הבדואים בדרום 37,693,000 3,180,000 מעטפת מחוזית לפיתוח שירותים חדשים ייעוץ וליווי למחלקות הרווחה 750,000 750,000 3. שי רותים מחוזיים חוץ בייתיים לטיפול והגנה: א. מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן . ב. מרכז חרום לטיפול בילדים ומשפחותיהם . ג. פנימיה לטיפול בילדים בדואים . 279 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 10 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה ג. המלצות בתחום ה רווחה לצמצום השלכות הפוליגמיה 1) :ברמה העקרונית • לפעול בשטח למען המטרות הבאות: שינוי עמדות מבלי לעורר אנטגוניזם, העצמת נשים, חינוך שיוויוני לילדים ועוד. • לפעול באופן שיטתי להרחבת מעגלי השפעה של אנשים בעלי דעות מתונות, שהינם בעלי השפעה במשפחות/יישובים/קהילות. • ל פעול תוך שמירה והרחבה של שיתופי פעולה בתוך ובין משרדים וגופים שונים הקשורים לטיפול, פיתוח ו/או העצמה של החברה הבדואית. • לכבד את קצב השינוי: למצוא את האיזון בין רצון לחולל שינויים מהירים לבין רגישות יתר לתרבות. 2) :ברמה המעשית • הגדלת היקפי מקבלי השירות במחלקו ת הרווחה ב- 10% בשנתיים הקרובות בתחומים המפורטים: הגדלת מס' ילדים ונוער בסיכון והזנחה המוכרים והמטופלים, הגדלת מס' הנשים המשולבות בתעסוקה, הגדלת מס' המשפחות המקבלות מענה בתחום האלימות במשפחה, שימוש בכלים של עבודה קהילתית כדי להרחיב מעגלי השפעה ועוד. • התכני ת מדברת על הרחבת המענים הקיימים שפורטו לעיל ואשר הוכיחו הצלחה ועמידה ביעדים וכן הקמת התכניות הללו במקומות בהם אינן פועלות. • לפעול להכוונת צעירים וצעירות בדואיים למקצ ו עות נחוצים בחברה , כולל בתחום הרווחה ובדגש על טיפול במשפחות החיות בפוליגמיה. זאת ב בשיתוף עם משרד העבודה, משרד החינוך, אוניברסיטת בן גוריון והמכללות שבאזור . • לשים דגש על שיטות עבודה שיוצרות חיבורים בין הפעילויות השונות הקיימות והמתוכננות, כדי לשמר ידע ולאפשר רכישה של כלים חדשים , איגום ידע ומשאבים. • בניית תכנית הכשרה והדרכה לצוותים של המחלקות לש ירותי הרווחה הבדואיות, על מנת לסייע להן לבנות תוכניות התערבות המותאמות לכל משפחה החיה בפוליגמיה המגיעה לטיפול במחלקה. התכניות יורכבו מתוך סל המענים שפורטו לעיל. 280 'רח ירמיהו39 , מגדלי הבירה ירושלים ., ת.ד1260 מקוד91012 :  02-5085640 , 11 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים השרות לרווחת הפרט והמשפחה לסיכום משרד הרווחה פועל באמצעות מסגרות ותכניות מגוונות לשם מתן מענים לצרכי רווחה בכל התחומ ים ובכל הרשויות המקומיות לרבות במגזר הבדואי. בהתייחס לתופעת הפולגמיה , תכניות אלו לא נועדו לפתור את בעיית הפולי ג מיה או למנוע אותה. לשם כך יש לפעול במישור של חינוך, הסברה, שינוי עמדות בקהילה, אכיפה וכן נקיטת ב ס נקציות פליל י ות וכן כלכליות לצמצום היקפי התופעה. התכניות המוצעות בהיבט הרווחה נועדו לצמצם את נזקיה החברתיים של הפוליגמיה על משפחות, על ילדים, נשים וגברים. השלכות אלו פורטו במסמך זה וכוללים: משפחות בעוני, אלימות במשפחה, ילדים ונוער בסיכון ובמצוקה ו העצמת נשים . בחודשים אילו נעשות פעולות למיפוי צרכים במחלקו ת הרווחה והערכות תקציביות ואופרטיביות על מנת להרחיב את מערך שירותי הרווחה בישובים הבדואים שיתן מענה גם בתחומים שזיהינו כפגיעים יותר במשפחות פוליגמיות , לרבות באמצעות הפרקטיקה הקהילתית . ---------------------------------------------------------------------- כ תבו: אפרת שרעבי- סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה , האגף לשרותים חברתיים ואישיים מרים בן עטר- מרכזת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במחוז הדרום 281 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: 'לכ 12.9.17 עו"ד אמי פלמור המנהלת הכללית משרד המשפטים הנדון: תוכנית משרד הבריאות ל התמודדות עם השלכות הפוליגמיה על מערכת הבריאות במענה להחלטת הממשלה בהמשך ל החלטת הממשלה מיום 29.1.17 ובהמשך לבקשתך, רצ"ב תכנית משרד הבריאות להתמודדות עם השלכות הפוליגמיה על הבריאות תוך התייחסות למאפיינים הבריאותיים של החברה הבדואית בדרום, שירותי הבריאות והמלצות לטיפול בהשלכות הפוליגמיה על הבריאות. רקע החברה הבדואית בנגב מנתה בשנת 2016 כ- 230,900 תושבים כ , מחציתם מתגוררים בישובים מוכרים ומחציתם בישובים בלתי מוכרים. כ- 60% מהאוכלוסייה הינה מתחת לגיל 17 ( 30% .)במגזר היהודי משרד הבריאות אחראי על שירותי בריאות לאוכלוס י יה זו מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 1995 . בהערכות שונות שנעשו לאחרונה על ידי הועדה הבין משר דית העוסקת בנושא, קיימים כיום כ- 35,500 תאים משפחתיים בחברה הבדואית בדרום, מתוכם מוערך כי כ- 20% מהמשפחות, דהיינו7000 משפחות הן משפחות פוליגמיות. ככלל אוכלוסיית המשפחות הפוליגמיות בתוך החברה הבדואית זכאית לקבל שירותי ם בתחום הבריאות הכללית ובתחום בריאות הנפ ש ככל אוכלוסיית מדינת ישראל. יחד עם זאת אנו מודעים לקשיים הקיימים בקרב החברה הבדו א ית ב דרום בקבלת שירותי הבריאות , בין היתר בשל הפיזור הגיאוגרפי, תנאי השטח המקשים על הנגישות לקבלת השירותים , והעדר מודעות . בנוסף, קיימת תופעה של העדר ביטוח רפואי לנשים ללא מעמד (רובן ילידות הרשות הפלסטינית) , ה מצוי ות בנישואים פוליגמיים , ולא קיים מידע מלא לגבי הסדרת מעמדם של ילדיהן . נציין כי כלל הנשים הבדואיות הפונות לטיפת חלב מקבלות שירות , אולם בבסיס הנתונים של טיפות חלב ושל קופות החולים לא קיים שדה רישום של משפחות פוליגמיות, והרישום נעשה על פי האם. כאשר הצוות יודע כי מדובר באישה המצויה במערכת פוליגמית הדבר נרשם בתיק אך כאמור לא בשדה ייעודי נספח י״א 282 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: ומכאן הקושי למפות את הנתונים אודות מספר המשפחות הפו ליגמיות, מאפיינים בריאותיים ייחודיים והערכת צרכים. מסמך זה הוכן לאחר עבודה ממושכת לבחינת הצרכים ומערך השירותים במערכת הבריאות באמצעות: 1. מפגשים ושיחות עם אנשי מקצוע (בתחומים השונים) במערכת הבריאות מהשטח ומהאקדמיה לרבות הנהלת משרד הבריאות, לשכת הבריאות מחוז ד רום, קופות החולים, בי"ח סורוקה ובית החולים הפסיכיאטרי ב"ש. 2. חיפוש במאגרי מידע אקדמ י ים על הקשר בין פוליגמיה ובריאות תוך התמקדות במחקרים שנעשו על החברה הבדואית בנגב. 3. בחינת נתונים ומטרתו לקדם את המענים הרפואיים להתמודדות עם השלכות פוליגמיה על הבריאות. אנו מתייחסים במסמך זה אל המאפיינים הבריאותיים של ה חברה הבדו א ית בפזורה וביישובי הקבע תוך שימת דגש על ה משפחות הפוליגמיות במקרים בהם קיימים הנתונים . עמדתנו היא כי על ידי שיפור המענים הבריאותיים לכלל האוכלוסייה הבדואית בדרום יינתן מענה גם למשפחות הפוליגמיות של עיתים קרובות, כך על פי עדויות מהשטח ומחקרים, נמצאות בקצה הרצף. מאפיינים בריאותיים של החברה הבדו א ית בדרום הצירוף של מצב חברתי-כלכלי קשה ותנאים סביבתיים דלים משפיעים כל על תחומי החיים של הילדים , הנשים והגברים החל מתזונה , דרך למידה ורכישת מיומנויות ועד לבריאות ותחושת רווחה אישית . • תינוקות - מהמידע הקיים בלשכת הבריאות מחוז דרום, אנו למדים כי בקרב האוכלוס י יה הבדואית בדרום שיעור תמותת תינוקות (0-1 ) הגבוה בארץ: בשנת2015 עמד על12.1 לכל1000 לידות לעומת4.2 ל- 1000 בחברה היהודית. מבחינת תמותת ילדים בגילאי0-5 מדובר על שיעור של 13.7 לכל1000 בחברה הבדואית לעומת4.3 ל- 1000 .בחברה היהודית • קיים שיעור גבוה יחסית ש ל מומים מולדים ומחלות תורשתיות בשל נשואי קרובים ו חסרים תזונתיים. כמו גם שיעור גבוה של לידת תינוקות במשקל נמוך50% מתמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הבדואית הינה בשל מומים מולדים ונישואי קרובים יש . לציין כי לא קיים מידע מחקרי על קשר ישיר בין פוליגמיה לתמותת תי נוקות. • עוני ובריאות – האוכלוסייה הבדואית בדרום נמצאת באשכול סוציואקונומי 1 . חלק ניכר מהמשפחות חיות בעוני. כידוע לעוני השלכות על הבריאות הן של הנשים והן של הילדים לרבות בעיות גדילה והתפתחות בקרב ילדים, בריאות השיניים, החמרה בחולי עקב אי צריכת תרופות ושירותי ם רפואיים ומחסור במוצרי מזון וה י גיינה בסיסיים. 283 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: • קושי בהיענות לטיפול רפואי - ישנם מקרים בהם הנשים אינן מגיעות לקבלת טיפול רפואי שוטף ואינן מגיעות לתחנות טיפת חלב כנדרש (למשל במקרים של מע ק ב הריון) . כתוצאה מכך אנו עדים להחמרה של בעיות רפואיות שאם היו מקבלות מענה בשלב מוקדם ייתכן והיו נחסכים סיבוכים וטיפולים רפואיים מורכבים . • ביקורים חוזרים במלר"ד (חדר מיון) ובבית החולים – קיים שיעור גבוה יחסית של אשפוזים חוזרים בקרב אוכלוס י ית הבדואים בדרום . צוות בית החולים מעריך כי לעיתים הביקור בבית החולים אינו "הכרח" רפואי אך מאפשר לנשים להגיע למקום בטוח בו הן יכולות לנוח מעט. • העדר בטחון תזונתי – העדר בטחון תזונתי על –- ,פי הגדרת משרד הרווחה "אי- ביטחון תזונתי במדינות מפותחות כישראל הוא תופעה חברתית וכלכלית וביטוייו רבים ומגוונים: צמצום במלאי המזון של משק- הבית, אכילת מזון שאינו ראוי לאכילה, דאגה בנוגע ליכולת להשיג מזון והשגת אוכל בדרכים לא מקובלות כגון קבצנות וחיטוט בפחי אשפה . " מ חקרים מעידים על כך שישנו קשר ברור בין חוסר בטחון תזונתי ועודף משקל והשמנה בקרב נשים1, בעיה ידועה ובעלת השלכות בריאותיות ועלויות טיפוליות גבוהות על מערכת הבריאות לטווח הארוך. האוכלוסייה הבדווית בפרט ובמיוחד משפחות פוליגמיות, הינן בסיכון מוגבר לאי בטחון תזונתי שמביא לחסרים תזונתיים ותחלואה מוגברת בקרב אוכלוסייה זו2 . • בריאות השן- ,קיים קשר מובהק בין עוני ותחלואה דנטלית, בדגש על עששת ילדות מוקדמת ECC . הגורמים לכך הם תזונה קריוגנית, גהות הפה ירודה מאד וגורמים נוספים. בנוסף לתחלואה הגבוהה קיים שימוש נמוך בשירותי הבריאות המניעתיים , לרבות בדיקות תקופתית, שיננית ו טיפולי שיניים לילדים ( ל רוב עקב חוסר מודעות וחוסר נגישות) . • העדר בטיחות סביבתית - 20% מהתאונות בקרב ילדים בישראל מתרחשים בקרב האוכלוסיה הבדואית בעוד הם מהווים 2% מהאוכלוסיה במדינת ישראל . נראה כי הילדים נמצאים פעמים רבות בסביבה ש אינה בטיחותית עבורם , לעיתים ללא השגחת מבוגר וחשופים לפגיעות כמו כוויות, חתכים , תאונות וכו' . השפעות ה פוליגמיה על הבריאות • מצוקה בריאותית פיזית ונפשית - אנשי המקצוע במערכת הבריאות פוגשים לרוב את הנשים והילדים מ משפחות פוליגמיות . להערכת אנשי הצוות, הן הנשים והן הילדים בסיכון גבוה יותר לסבול ממצוקה בריאותית פיזית ונפשית. אישה המתמודדת עם נישואים שניים של בעלה לעיתים קרובות נקלעת למשבר רגשי – נפשי המתבטא בצורך אינטנסיבי יותר בתמיכה ובעיקר "מישהו לדבר איתו ולבכות על הכתף שלו" כדברי אחת האחיות. 284 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: בסקירת ספרות עולה כי נשים הנמצאות בנישואים פוליגמיים, בעיקר נשים ראשונות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לבעיות נפשיות כגון דיכאון, חרדה, פוביות והפרעות סומטיות ( .1 Daoud et al 2014, אלקרינאוי וסלונים- ,נבו2005 2 ו- 3 Shepard, L. D. 2013 .)גם בידוד סביבתי של נשים אלו המרוחקות פעמים רבות ממש פחת המוצא , ומתמודדות עם הקשיים ללא מערכת תמיכה, גורם לבעיות רגשיות ודכאון , העלול להיות מוקרן גם על הילדים דיכאון לאחר לידה – מנתונים ראשוניים של מחקר המתבצע בימים אלו עולה כי קיים קשר מובהק בין פוליגמיה לסיכוי גבוה יותר לדיכאון לאחר לידה. • עוני – עפ"י דיווח מאנשי מקצוע ב שטח במקרים לא מעטים הבעל נוטש את אשתו ללא גירושין , עובר לגור עם האשה האחרת ומותיר את האישה הראשונה וילדיה ללא אמצעי מחיה מספקים . דבר זה גורם ל החמר ת המצוקה הכלכלית ומצב הבריאות. לעיתים נשים מדווחות כי אין לה ן כסף לתרופות בסיסיות או התחייבות עבור שירותי הבריאות . • ליווי ילדים מאושפזים – בבית החולים סורוקה נמצאו מקרים בהם ילדי ש ם אושפזו לתקופה ארוכה נותרו ללא הורה שכן האמהות , בהיותן ללא בעל או תמיכה משפחתית, העלו קושי בין הצורך להיות עם הילד המאושפז לבין להיות בבית ולתת מענה לשאר הילדים. • תלונות פסיכוסומטיות ופיברומיאלגיה – בבדיקה שנערכה במרפאת כסייפה של קופת חולים כללית מצאו כי נשים בפוליגמיה מגיעות יותר לביקורים חוזרים על תלונות של כאבים שאינם מוסברים ופעמים רבות מקבלות אבחנה של פיברומיאלגייה, מידע דומה התקבל מסורוקה בהקשר לכאבי ראש חוזרים. הדברים טרם פורסמו בספרות הרפואית . • נסיונות אובדניים - צוות השירות הסוציאלי בבית החולים סורוקה מדווח כי הם נתקלים לא מעט בנשים שעשו נ י סיונות אובדניים סביב החלטתו של הבעל לשאת אישה נוספת (לא קיים רישום מסודר של מקרים הקשורים לפוליגמיה) . נשים אלו זקוקות לתמיכה רגשית רבה. • אלימות במשפחה – אנשי מקצוע בתחום האלימות במשפחה מעריכים כי במשפחות פוליגמיות קיים שיעור אלימות גבוה יותר של אלימות כלפי נשים, יחד עם זאת קיים תת דיווח על אלימות. מלבד היותה של האלימות תופעה חברתית פסולה, יש לה גם השפעות ישירות על הבריאות הפיזית והנפשית של הנשים והילדים ו לאור זאת בכלל מסגרות הבריאות מתבצע איתור יזום לגבי נשים נפגעות אלימות. מנתוני תחנות טיפת חלב של משרד הבריאות הנותנות שירות בחברה הבדואית עולה כי בשנת 2016 נרשמו6,877 תינוקות חדשים, אחיות בריאות הציבור בתחנות ביצעו6,600 1 Daoud, N., Shoham-Vardi, I., Urquia, M. L., & O'Campo, P. (2014). Polygamy and poor mental health among Arab Bedouin women: Do socioeconomic position and social support matter?. Ethnicity & health, 19(4), 385-405. 2 אל קרינאוי , ע. וסלונים- ( .נבו, ו2005 ) נישואים פוליגמיים ומונוגמיים: השפעתם על מצבם הנפשי והחברתי של נשים בדואיות- .ערביות בתוך לב . ר - ויזל . ג , צוויקל . ונ ברק ( עורכות ), שמרי נפשך- בריאות נפשית בקרב נשים בישראל ' עמ ( 42- 21 (.באר שבע : המרכז לחקר וקידום בריאות 3 Shepard, L. D. (2013). The impact of polygamy on women's mental health: a systematic review. Epidemiology and psychiatric sciences, 22(1), 47-62. 285 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: תשאולים של נשים לגבי אלימות (כ- 96% ). מתוכן74 ( נשים1% ) בלבד דיווחו על אלימות כלפיהן ולגבי 109 ( נשים1.6% ) נוספות דיווחו האחיות כי נשאר אצלן חשד לגבי אלימות אף שהאישה לא דיווחה על כך . שירותי הבריאות • תחנות טיפת חלב - משרד הבריאות מפעיל28 תחנות טיפת חלב הנותנות שירות לאוכלוסייה הבדואית מתוכ ן: 14 תחנות ביישובי הקבע המשרתות גם את הפזורה של ישובים אלו 9 תחנות יבילות בפזורה הבדואית 5 תחנות בישובים יהודיים הנותנות שירות ל אוכלוס י יה בדואית מישובים סמוכים (בתחנות אלו אחוז גבוה של משפחות בדואיות) בשנת 2016 טופלו בתחנות אלו כ- 29,000 נשים בדוא יות ונקלטו כ- 8,000 .תינוקות חדשים למעשה, ברוב תחנות טיפת חלב במחוז דרום ניתן שירות לנשים מ החברה הבדואית . • מרפאות קופות החולים – סה"כ 64 מרפאות ומכונים של כלל קופות החולים נותנ ים שירותים לאוכלוסייה הבדואית: 49 בישובים המוסדרים 15 ביישובי המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום (יישובים מוכרים בפזורה) . מתוכם : 2 מרפאות בריאות הנפש ברהט 3 מרכזים לבריאות היל ד 3 מכוני פיזיותרפיה והשאר מרפאות ראשוניות כשבתוכן 7 .מרפאות יועצות • פריסת מרפאות שירותי בריאות כללית : יישובי קבע - סה"כ38 :מרפאות מתוכן23 ,רפואה ראשונית8 ,רפואה ראשונית ויועצת2 מרכז בריאות הילד, 1 ,ברה"נ1 .פזיותרפיה פזורה – 11 רפואה ראשונית • שירותי אשפוז כלליים - .ניתנים במסגרת בית החולים סורוקה • שירותי בריאות הנפש : אשפוז – במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובבית החולים סורוקה מרפאות ברה"נ - המרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה, במרכז הרפואי ב"ש שירותי בריאות כללית: בדימונה, ערד, רהט ובאר שבע, קופת חולים לאומית: ברהט 286 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: ומכבי: בבאר שבע • תוכניות לקידום בריאות - מופעלות ע"י משרד הבריאות בקרב האוכלוסייה הבדואית בכלל, ללא דגש מיוחד על משפחות פוליגמיות. • מגשרות – בשנים האחרונות קיימת תכנית של מגשרות- נשים מתוך האוכלוסייה הבדואית שעברו הכשר ה ייעודית , הפועלות בתוך תחנות טיפת חלב בחברה הבדואית, ועוסקות בהנגשת ידע ומידע, הדרכות בנושאי בריאות, תרגום, תיווך בין תרבותי ועוד. הפרוייקט מופעל על ידי חברת "פמי פרימיום". כיום ישנן 9 מגשרות ב- 3.5 משרות המתפרסות על26 .תחנות בשל מספר השעות המצומצם מגיעות רק לכ- 1/5 מהאוכלוסייה (5000 ). • טיפול תזונתי- ניתן על ידי קופות ה ח ולים • בריאות השן - בהיבט הטיפולי ישנם רופאי שיניים בני המגזר שמטפלים בילדים כספקי קופות החולים בכל הכפרים המוכרים. בפזורה קיימת ניידת לטיפולי שיניים שמופעלת על ידי רופאי הסדר של קופ"ח כללית. בשנה שעברה בוצעה תכנית פיילוט לזיהוי ומניעת עששת ע"י אחיות טיפות חלב. האחיות זיהו מוקדי עששת וביצעו פעולות של חינוך לבריאות, מריחת לקת פלואוריד, חלוקת משחות ומברשות שיניים והפניות לרופא שיניים במקרים המתאימים. קשיים וחסמים בקבלת שירותי הבריאות נגישות לשירותי הרפואה – קיים קושי בנגישות למרפאות קופת חולים ולתחנות טיפת חלב עקב הפיזור הגיא ו גרפי ותנאי השטח בעיקר ביישובים שלא מוכרים . על פי דו"ח מחקר מהשנים 2005 - 2003 4 , האוכלוסייה הבדואית עושה שימוש בשירותי בריאות, אך אוכלוסיית הפזורה , ככל הנראה בשל המרחק ומיעוט השירותים, עושה שימוש מוגבר במלר"דים (חדרי המיון) . בנוסף ציינו משתתפי המחקר כי שירותי הבריאות יקרים. כיום מציינים אנשי מקצוע כי עדיין קיים קושי להגיע למרפאות הן בשל המרחק והן בשל הקושי של אישה הנמצאת לבדה עם מספר ילדים להגיע עם כולם או לחלופין להשאירם בבית ללא השגחה. נגישות תרבותית – לשונית – קיים מחסור באנ שי מקצוע דוברי שפה ערבית. 4 ד. בן רבי, ש. עמיאל, פ. ניג'ם , ט. דולב, 2009 :,ילדים באוכלוסייה הבדווית בנגב: מאפיינים, צרכים ודפוסי שימוש בשירותים. ירושלים מאיירס-ג'וינט- .מכון ברוקדייל 44 =ArticleID&156=CategoryID/?il.org.jdc.brookdaleheb://http 287 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: פגיעה ב אמון בצוותי בריאות בכלל ו תחנות טיפת חלב בפרט - תחנות טיפת חלב נתפסות כמקום אוניברסלי ונייטרלי ולכן לנשים מותר להגיע אליהן יחסית בחופשיות וללא ליווי . חשוב לשמור על מעמד זה של מסגרות הבריאות . קיים חשש בקרב אנשי מקצוע ש במידה ו מסגרות הבריאות ת יתפס נה כמקומות ה מעצימים ומלמדים את הנשים נושאים ה נוגדים את תרבות ם, הגברים ימנעו מהנשים להגיע באותה חופשיות , דבר שעלול להביא לפגיעה בבריאות האוכלוסייה . העדר ביטוח רפואי – קיימת תופעה של נשים חסרות מעמד ב ישראל (ילידות שטחי הרשות הפלסטינית) ה נישאות ל תושבים בדואים בפזורה וב יישובי הקבע , והנישואין אינם נרשמים כחוק. לנשים אלו אין ביטוח רפואי אלא אם כן בן הזוג מבטח אותן באופן פרטי . במזרח ירושלים מוכרת התופעה של שימוש בכרטיס קופת החולים של אחת הנשים בעלות הביטוח ל טובת אלו חסרות המעמד, התופעה אינה מוכרת בדרום אולם סביר להניח שהיא קיימת גם שם. יש לציין כי קיימת פריסה של מרפאות ושירותים לחסרי ביטוח אך היא ממוקמת רובה ככולה במרכז הארץ. לגבי הילדים המשותפים, היות ו בני הזוג אינם נשואים באופן רשמי על האב ל פעול להכרה ב ילדים המשותפים כילדיו . הליך זה כולל כיום ביצוע בדיקת רקמות פרטית העולה כמה אלפי שקלים. באם אינו עושה זאת גם הילדים ללא ביטוח רפואי. קיים הסדר עם קופת חולים מאוחדת לילדים חסרי מעמד שעל פניו יכול לתת מענה גם לילדים אלה, אך יש לזכור שמדובר בהסדר וולנטרי, כא שר עלות ההשתתפות העצמית גבוהה יחסית בהינתן משפחה ללא הכנסה ו/או גב כלכלי (120 ₪ .)בחודש חוסר ב אנשי מקצוע דוברי ערבית – החוסר באנשי מקצוע דוברי ערבית קיים בכל המקצועות בתחום הבריאות המלצות משרד הבריאות להתמודדות עם השלכות הפוליגמיה על מערכת הבריאות 288 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: אנו ממליצים להתמקד ב הסדרת הביטוח הרפואי לילדים חסרי מעמד וב אוכלוסיית הנשים ולהשקיע את מירב המשאבים ב העצמת הנשים ו קידום בריאות ן ה פיזית ו ה נפשית מתוך הבנה שבכך נשפיע גם על בריאות הילדים והתא המשפחתי כולו . עדיפות מהות הפעולה המענה הערכה תקציבית לשנה הערות 1. הסדרת ביטוח רפואי לילדים הבטחת שירותי בריאות לילדים לילדים חסרי מעמד ע"י הסדרת ביטוח רפואי תשלום עבור ביטוח רפואי במסגרת ההסדר הקיים עם קופת חולים מאוחדת לילדים חסרי מעמד 4,368 אלש"ח (סבסוד מלא של המשרד) 280 ₪עבור ילד הערכה של כ- 1300 ילדים (600 ,אימהות4200 ,ילדים20% ללא ביטוח רפואי) 2. פעילויות העצמה ל נשים הסדרת התערבות פסיכו- סוציאלית סדנאות וקבוצות תמיכה להעצמת נשים העלאת הדימוי העצמי רכישת דרכי התמודדות עם המבנה המשפחתי הפוליגמי העלאת מודעות לנושאי בריאות היענות לטיפול תקשורת בונה בתוך המשפחה, קשר הורה ילד אלימות במשפחה דכאון סב לידתי אורח חיים בריא: תזונה נכונה, עישון, סיוע במיצוי זכויות, מעמד האשה גישור בין שירותי הבריאות • כולל תמיכה בצוותים 9 משרות עובדות סוציאליות :)(רצוי דוברות ערביות 5 בטיפות חלב (1 )בכל אזור 3 בקופו"ח 1 – מחלקת יולדות בבי"ח סורוקה 1,157 אלש"ח קושי בגיוס כ"א דובר ערבית לדרום יש צורך בעלות משרה גבוהה יותר על מנת לייצר תמריצים גישור ו הדרכות ל קידום בריאות מגשרות תוספת6 משרות (מעבר ל 3.5 )משרות 600 אלש"ח כיום עובדות9 מגשרות (נשים בדואיות) בתחנות טיפת חלב 3. ה נגשת שירותי הבריאות 289 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: תחנת טיפת חלב ניידת רב תכליתית רופאי ילדים, רופאי נשים, אחיות, עובדות סוציאליות רכב עביר בתנאי שטח קשים חלוקה לחדרים המאפשרים פרטיות , שירותים ציוד רפואי ככל הנדרש 928 אלש"ח לרכב 100 אלש"ח הפעלה לשנה ליישובי הפזורה הנגשה תרבותית הכשרות בנושא הנגשה תרבותית: פוליגמיה, עוני וכו' לצוותי הבריאות במחוז הדרום 10 סדנאות 50 אלש"ח לצוותי טיפות חלב , קופות חולים ובתי חולים (300 אנשי צוות רב מקצועי) לימור השפה הערבית 'קורס שלב ב לאחיות טיפת חלב 50 אלש"ח 100 אחיות 4.פיתוח והרחבת שירותים אומדן היקף התופעה וניטור ההשלכות על הבריאות הוספת שדה רישום בתוכנות הממוחשבות של תחנות טיפת חלב, לאיסוף מידע לצורך הטיפול בתחנת החלב בהתאם לאומדן עלויות של אגף המחשוב הנושא ייבחן והנתונים ישמשו לצורך טיפול רפואי במטופל ומשפחתו בלבד עידוד חקר ההשלכות של התופעה על הבריאות מענקי מחקר למחקרים העוסקים בקשר בין פוליגמיה לבריאות בתחומים השונים מימון באמצעות קרן המחקרים של המשרד רוב המחקרים שנעשו קטנים בהיקפם, אך מראים על קשר בין מצב בריאות לפוליגמיה 5.בריאות השן טיפולי שיניים לילדים מרפאת שיניים ניידת הפעלה באמצעות מיקור חוץ 600 אלש ח" קיימת ניידת לטיפולי שיניים בפזורה שמופעלת ידי על רופאי הסדר של ח" קופ כללית . מומלץ להוסיף ניידת נוספת זיהוי ,מניעת עששת תוכנית התערבות לזיהוי ומניעה בקרב ילדים ע"י אחיות טיפת חלב יש להרחיב את הפיילוט לכל טיפות החלב במגזר הבדואי 606 אלש"ח כיום קיים ,ברהט נתיבות וסנהדרין בב"ש(מעורבת) 290 מלכה פרגר- מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית משרד הבריאות Director Of Social Work Services Ministry of Health רח' נוח מוזס15 ת"א– 67442 moh.health.gov.il malka.prager@ :טל03-6061770 פקס03-6061777 Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442 [email protected] 03-6061770 TEL: 03-6061777 FAX: סה"כ אומדן התקציב 8,459 אלש"ח הערכה מצומצמת ,בברכה מלכה פרגר-עו"ס מומחה מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית העתק: מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ורד עזרא, ראש מנהל רפואה 291 משרד החינוך תכנית מערכת החינוך הגדרת המשימה בהחלטת הממשלה • להטיל על שר החינוך לגבש בתוך ארבעה חודשים מתווה שיעסוק בפיתוח חומרי למידה או תכנית התערבות להתמודדות עם הנושא ולהציגו בפני הצוות הבין-משרדי , לרבות אומדן תקציבי . נספח י״ב 292 מטרות התכנית 1 2 3 4 בירור עמדות ותפיסות בקרב הצוות החינוכי כלפי נושא הפוליגמיה וכלפי חינוך לחיי משפחה בחברה הבדואית . הכשרת לבבות אנשי החינוך ורתימתם להטמעת תכנית ההתערבות בתוך בתי הספר במסגרת תכנית " כישורי חיים ". הרחבת יידע אודות תופעת הפוליגמיה בחברה הבדואית והגברת המודעות להשלכותיה על רווחה נפשית של תלמידים ועל השלכות בתחום הסיכון ( מחסור , אפשרות להזנחה , ועוד ). הגברת מודעות לסתירות ולקונפליקטים הנובעים מחיים בחברה מסורתית ומודרנית בו זמנית . החזקת מורכבות מול ערכים מתנגשים . מתן לגיטימציה לביטוי קונפליקטים וסתירות תוך הקניית כלים להתמודדות עמם . סוגיות ודילמות שהנחו את שיקולי הדעת בכתיבת המתווה ▪ תפיסות ועמדות של אנשי מפתח בחינוך ואנשי הקהילה כחסם להעברת תכניות התערבות . ▪ עיסוק ישיר מול עיסוק ע קיף בנושא הפוליגמיה . ▪ התנגשות של תפיסות תרבותיות , מסורת , מנהגים , שבטיות מול תפיסות של מודרניות , כיבוד חוק ושוויון הזדמנויות בין המינים . ▪ הצורך בשמירה על כבודם של תלמידים ממשפחות פוליגמיות הלומדים בכיתות . ▪ השלכות הפוליגמיה על הרווחה הנפשית של ילדים והגברת הסיכון . ▪ זיהוי פלטפורמות ליישום המתווה וזיהויי קבוצות גיל קריטיות להתערבות . 293 עקרונות מנחים לפיתוח והטמעת המתווה תכנית התערבות לתלמידים מגן ב "י– במסגרת " כישורי חיים " תוך התאמת התכנים לגיל התלמידים .1 התכנית תעסוק בהיבטים של הכנה לחיי משפחה , כבוד ויחסים בין המינים , פיתוח כישורי התמודדות וחינוך לתעסוקה . תכנים אלה ישולבו בתכנית " כישורי חיים ". .2 התכנית תתמקד תחילה בעבודה עם המבוגרים ובהכשרת לבבות . .3 העיסוק בנושא הפוליגמיה יהיה בחלקים מסוימים בתכנית ברקע ובחלקים מסוימים בדמות בהתאמה לגיל . .4 התכנית תבנה ותופעל בהלימה לקודים התרבותיים . .5 התכנית תדגיש את הכוחות והחוזקות של החברה הבדואית להוביל שינוי . .6התכנית נבנית לארבע תקופות גיל קריטיות להעברה : גן ילדים , יסודי-כיתות ה '- '; ו " חט ב כיתות ח '-'; ט על יסודי – כיתות י '-י"א. .7 התכנית תפעל בשיתוף עם גורמים רלוונטיים בקהילה . .8 התכנית תלווה בייעוץ אקדמי ובמחקר מלווה . סדירוי ות ארגוניות להטמעת התכנית o צוות מחוזי- במחוז יוקם צוות מחוזי רב מקצועי לתכנון המהלך , לפיקוח ולהנחיה של התכנית ( מפקחת המחוז ר " יו , תכנית החומש , מפקחים כוללים ומפקחים על הייעוץ ) o צוות מוביל בבתי הספר – הקמת צוות מוביל רב מקצועי להובלת הנושא ( מנהל או סגן מנהל פדגוגי , יועץ / ת חינוכי , פסיכולוג בית הספר , רכז חברתי ). הכשרות : ✓ הכשרת ה פיקוח והמנהלים להטמעת המתווה ופיקוח עליו ✓ הכשרת היועצים ✓ הכשרת מורים / גננות ✓ קביעת מועדים להכשרת הצוות ✓ קביעת שעות מוגדרות במערכת להטמעת המתווה ( שעות כישורי חיים , מקצועות לימוד : מורשת , מולדת וחברה , אזרחות ). 294 תחומי ליבה בתכנית בכל שלב גיל תיבנה התכנית על 3מרכיבי ליבה : פיתוח חוזקות וכישורים להתמודדות חינוך לחיי משפחה ושוויון בין המינים חינוך לתעסוקה ( קריירה ) נושאים במתווה על רצף הגיל קדם יסודי • היכרות ומתן כבוד לבן המין השני . • מודעות לרגשות זיהוי , שיום , ביטוי , ויסות . • אמפתיה • היכרות עם המשפחה הבדואית . כישורי חיים גיל רך 295 נושאים במתווה על רצף הגיל יסודי (ה'-ו) • מודעות – היכרות עם עצמי זהות אישית ומשמעות • טיפוח שיח מכבד בין המינים • מניעת אלימות בין המינים • שוויון הזדמנויות בין המינים • סוגי משפחות-המשפחה שלי • יחסים בתוך המשפחה : הורים ילדים , יחסי אחים • סטראוטיפים מגדריים • נטיות מקצועיות • היכרות עם עולם המקצועות • זיהוי מצוקה ופניה לעזרה כישורי חיים יסודי נושאים במתווה על רצף הגיל 'ח( ב " חט-)'ט • מודעות – היכרות עם עצמי זהות אישית ומשמעות . • פתרון בעיות וקבלת החלטות במעגלי חיים שונים חברת ילדים , משפחה . • התמודדות עם מצבי לחץ כולל לחץ חברתי ושינוי . • שוויון הזדמנויות בין המינים . • יחסים בין המינים בגיל ההתבגרות . • הטרדה מינית . • חינוך מיני והרשת . • הריון ולידה . • מנהיגות נשית . • למידה לאורך החיים . • חיזוק מוטיבציה . • הצבת מטרות . • קשר בין נטיות , רמות שיאפה והישגים . בתהליך בחירת מגמה , מקצוע . • זיהוי מצוקה ופנייה לעזרה . כישורי חיים חט "ב 296 נושאים במתווה על רצף הגיל על יסודי (י'-י"א) • זוגיות , נישואין , הריון ולידה • תכנון משפחה • זוגיות ללא אלימות • נורות אדומות-בקשר זוגי • נישואי קטינות • נישואין בתוך המשפחה-נשואי קרובים • מחלות תורשתיות • מניעת פגיעה מינית • אלימות בתוך המשפחה • נשים פורצות דרך • זכויות האישה • זיהוי הכוחות והייחוד במשפחה הבדואית נושאים במתווה על רצף הגיל על יסודי (י'-י"א') • זכויות האדם- האישה-והילד • משפחות פוליגמיות • מעמד האישה בחברה הבדואית • שותפות בקבלת החלטות בין בני הזוג • עמדת החוק מנישואי הפוליגמיה • עמדות דתיות מנישואי הפוליגמיה • מעמד האישה במורשת הבדואית • יחס החברה המודרנית לנישואי הפוליגמיה•יחס החברה המודרנית לנישואי הפוליגמיה 297 הכשרות • הכנת מתווה לעבודה עם צוותי החינוך בבתי הספר • הכנת מתווה לעבודה עם גננות • הכנת יום עיון למפקחים ולמנהלי בתי הספר צרכים- הצעה לתקצוב-תשתיות נושא עלות הערות הכשרת יועצים לתואר שני2,070,000 50יועצים בעלות של 41,400לסטודנט לתואר פתיחת שני מסלולים תוספת שעות סופרויז ' ן להדרכת יועצים250,000שעות- 1000 תוספת שעת כישורי חיים בעל יסודי2,305,758לכיתתו י ' כ" סה4,625,758ח"ש 298 צרכים- הצעה לתקצוב-פיתוח והטמעת המתווה נושא עלות הערות פיתוח415,000 צוות כתיבה מפתחת הדרכה תכנים ואמצעים דיגיטאליים למורים אוגדנים פיתוח קורס במסגרת השכלה כללית -על יסודי600,000 הכשרות173,000 ימי עיון למנהלים גננות ויועצות אולמות וכיבוד תקציב פסגות הדרכה457,000 10ימים כ" סה1,645,000ח"ש "עברית על הרצף " תכנית לשיפור שליטת תלמידי החברה הערבית בשפה העברית הדבורה 4/1/2017 משרד החינוך המשנה למנהלת הכללית 16 299 •מטרת התכנית: • שיפור וקידום שליטת התלמידים הערביים בשפה העברית בדגש על חיזוק מיומנויות ההבעה והדיבור .. עברית על הרצף מקומה של העברית בקרב האזרחים הערביים בישראל – ל "ת עברית כשפה שנייה בבתי ספר הערביים לכיתות ג ( ב "י – ' תשע "ב) השליטה בשפה העברית מאפשרת תקשורת פתוחה בין מגזרי האוכלוסייה השונים , היא תנאי להבנה הדדית בין אזרחים ערבים ויהודים והיא חיונית ליצירת דיאלוג בין שתי התרבויות הערבית והיהודית . ידיעת העברית היא מנוף לקידום חברתי כלכלי ומפתח להשתלבות בחברה-הישראלית מבחינה כלכלית ותרבותית . השליטה בעברית היא תנאי השתלבות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל , שבהם מלמדים בעברית . שעות הוראה והדרכה חומרי הוראה תכנית לימודים עבודת מטה גיוס מורים פרסום ושיווק התכנית המודל הלוגי של התכנית הוראה פעילה וחווייתית רצף גילאי שעתיים שבועיות נפרדות חשיפה למורה מהמגזר היהודי השתלמויות מורים ליווי מורים בשדה תוספת ל" יח לבגרות \ חוג מחנה קיץ ימי שיא שינוי עמדות כלפי השפה העברית הגברת תחושת מסוגלות הגברת השימוש בשפה הגברת הידע בשפה דבורה ידע בשפה אקדמית ותעסוקתית שינוי תפיסות לגבי המגזר היהודי רכישה של מיומנויות להשתלבות בעולם האקדמיה והתעסוקה הגברת שיעור הבוחרים בעברית ברמה מוגברת שיפור הישגי התלמידים בעברית שילוב מיטבי באקדמיה בישראל שילוב מיטבי בתעסוקה תשומות תהליכים קצר טווח תוצאות בינוני טווח תוצאות ארוך טווח תוצאות 300 500 505 512 350 400 450 500 550 600 650 תשע "ד תשע "ה תשע "ו ציון כולל במבחן ממוצעי הציון הכולל לתלמידי כתות ו ' במבחן המפמ " ר בשפה בעברית לדוברי ערבית לאורך השנים ( נתוני מחקר ראמ "ה2016 ) 87 87 82 93 0 20 40 60 80 100 כלל דוברי הערבית מגזר ערבי מגזר בדואי מגזר דרוזי אחוז המדווחים נתוני תפיסת החשיבות של לימוד השפה העברית על פי דיווחי תלמידיי כתות ו ( ' מחקר ראמ "ה2016 )בשנת תשע , ו" כלל דוברי הערבית ולפי מגזר 301 71 71 70 77 0 20 40 60 80 100 כלל דוברי הערבית מגזר ערבי מגזר בדואי מגזר דרוזי אחוז המדווחים נתוני הנאה ועניין בלימוד השפה העברית על פי דיווחי תלמידי כתות ו ( ' מחקר ראמ "ה2016 )בשנת תשע , ו" כלל דוברי הערבית ולפי מגזר 46 46 43 53 0 20 40 60 80 100 כלל דוברי הערבית מגזר ערבי מגזר בדואי מגזר דרוזי אחוז המדווחים נתוני שימוש בשפה העברית מחוץ לבית הספר על פי דיווחי תלמידי כתות ו ( ' מחקר ראמ "ה2016 )בשנת תשע , ו" כלל דוברי הערבית ולפי מגזר 302 הכנסה ממוצעת לנפש במשק בית ערבי לפי מידת השליטה בשפה העברית ( מערכת החינוך כמנוע לשילוב כלכלי חברתי של החברה הערבית 2015 ) עברית בחברה הערבית לפני ובמהלך הטמעת התכנית " עברית על הרצף " שלב גיל עד שנה ל " תשע "ה החל משנת תשע "ו תשע "ז מצב תכניות הלימודים וחומרי הלמידה גני ילדים לא למדו עברית פיילוט 150גני ילדים פיילוט ל 500 גני ילדים פותחה טיוטה של תכנית הוראה " טעימות בשפה העברית בגני ילדים " קיים מאגר פעילויות כתות א '-ב' לא למדו עברית1-2"ש ש חובה 2ש"ש חובה הוכנה תכנית לימודים חדשה " טעימות בשפה העברית בכתות א-, "ב קיים מאגר פעילויות כתות ג '-'ו4שעות חובה4( ש "ש מתוכם 1 הבעה ) 5( ש "ש מתוכם 1 הבעה ) עודכנה ת – ל " עברית כשפה שנייה בבתי הספר הערביים לכיתות ג '-י" ( ב תשע "ב) , עודכנה תכנית פותח מאגר פעילויות הלימודים כתות ז '-'ט4שעות חובה4( ש"ש מתוכם 1 הבעה ) 5( ש"ש מתוכם 1 הבעה ) כתות י-ב"י 3שעות בסיס (2" יח ל חובה לבגרות ) 4"( ש3" יח ל חובה לבגרות מתוכם 1 " יח ל הבעה ) 4( ש"ש3ל" יח חובה לבגרות מתוכם 1ל" יח הבעה ) 303 מבנה התכנית 25 שלב חינוך כיתה תכנית מופעלת תשע "ו תשע "ז קדם יסודי גני ילדים טעימות בשפה העברית ( דגש על שירים ). פותחה תכנית הוראה על ידי אגף חינוך קדם יסודי . פיילוט של 150 גני ילדים ברמה ארצית פיילוט של 500 גני ילדים ברמה ארצית יסודי א-ב טעימות בשפה העברית – פותחה תכנית לימודים חדשה על ידי אגף שפות ונתחיל בהטמעתה בשנה "ל תשע "ז הופעלה ב 289 בתי ספר מתוך 384 בתי ספר (75% ) בהיקף של 1-2ש"ש . • מופעלת ב 384 בתי הספר היסודיים הרשמיים בכל הכיתות בהיקף של 2 ש"ש מתוך סל התקן יוח , , א" תקצוב דיפרנציאלי ג-ו " עברית על הרצף " טיפוח מיומנויות ההבעה והדיבור . הופעלה ב 289 בתי ספר מתוך 384 בתי ספר בהיקף של שעה שבועית • מופעלת ב384בתי הספר היסודיים הרשמיים בכל הכיתות בהיקף של2ש"ש מתוך סל התקן , יוח "א, תקצוב דיפרנציאלי שלב חינוך כיתה תשע "ו תשע "ז ב" חט ז-ח התכנית יהיה בסדר הופעלה ב 23" חט ב במחוז חיפה באמצעות מורים מהמגזר היהודי בהיקף של 1. ש"ש 17 מורים מהמגזר היהודי שולבו בתכנית התכנית " יהיה בסדר " מופעלת ב 129" חט ב בחינוך הרשמי במחוזות צפון-מרכז-חיפה דרום , בהיקף של 1 שבועיות תוספתית לכל כיתה שעות אורך לכל כיתה מתוכם 2ש"ש דיבור 44 מורים מהמגזר היהודי שולבו בתכנית ( 7צפון ,29 חיפה ,8 מרכז ,4 דרום ) ז-ט תחרות ארצית " תרבות הדיבור " ע " חט 'י-ב "י עברית על הרצף " בהיקף של שעה שבועית , טיפוח מיומנויות ההבעה והדיבור , ייעוד של 1 שעה מתוך החובה בהתאם למתווה החדש של הבגרות (3+1 ) , לציין שהוספה יחידת לימוד חובה חדשה " הבעה בע " פ בשפה העברית " כבסיס לזכאות לבגרות התכנית מופעל בכלל בתי הספר התיכוניים ( 177 .) . תכנית עברית תעסוקתית / אקדמית מופעלת ב 100 בתי ספר תיכוניים תכנית עברית תעסוקתית / אקדמית מופעלת ב 150 בתי ספר תיכוניים מבנה התכנית לקראת תשע "ז 304 שילוב מורים מהמגזר היהודי בתכנית לקראת תשע ח " שלב חינוך נתוני תשע ו " נתוני תשע "ז יעד תשע "ח הערות יסודי + ב " חט 17 44 100גיוס מורים באמצעות גבעת חביבה , קרן אברהם , אקסיומה , סטודנטים שנה ד' במכללות מהמגזר היהודי , מינהל התקשוב באמצעות אתר פורטל עובדי הוראה . 305 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין 27 דצמבר 2017 הצעה לת כנית פעולה לקידום השתלבות בתעסוקה לנשים בדואיות נגב ב לצורך התמודדות עם תופעת הפוליגמיה- תחום תעסוקה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 1. כללי בהתאם להודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 29 בינואר 2017 , נוכח הצורך בהתמודדות מקיפה עם תופעת הפוליגמיה, ששורשיה עמוקים ונטועים במסורת רבת שנים ולאור השלכותיה הקשות על בני המשפחה הפוליגמית, ובראש ובראשונה על הנשים והילדים, ועל החברה הבדואית בנגב בכללותה, ובניסיו ן ממשלתי ראשון להתמודדות כלל ממשלתית עם התופעה האמורה הוחלט להטיל על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להציג תכנית פעולה לקידום השתלבות בתעסוקה לנשים בדואיות תושבות ישראל (להלן: " תכנית הפעולה , ") בצירוף אומדן תקציבי . על פי הערכת רשויות הרווחה בדרום, כ- 30% מהמשפחות הבדואיות בנגב מקיימות אורח חיים פוליגמי. הערכות דומות הועלו גם במחקרים שפורסמו בעשור האחרון, ונטען בהם כי לא רק שאין ירידה בשיעור הפוליגמיה אלא התופעה נפוצה גם בקרב משכילים וצעירים1. תכנית הפעולה לאוכלוסייה הבדואית ב נגב לשנים 2018-2022 מטעם תחום תעסוקה במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שתוצג להלן תציע מעטפת טיפול מתכללת בתחומים תחת אחריותה של הממונה על התעסוקה , אשר מטרותיה הן: + ה גדלת שיעור המועסקות מקרב הנשים הבדואיות נגב ב ובכללן פוליגמיות , בין באמצעות מתן כלים ישירים ( כגון טיפול פרט ני ומעמיק למשתתפים במסגרת מרכז י ההכוון התעסוקתי ים ) ובין אם באמצעות כלים עקיפים (כגון סבסוד מעונות יום ומשפחתונים מפוקחים). + הרחבת המגוון התעסוקתי לנשים הבדואיות נגב ב , איכות התעסוקה ורמת ההשתכרות. 2. נתונים 2.1 אוכלוסייה 2.1.1 האוכלוסייה הבדואית ב גב נ מונה כ- 00 5, 39 2 נפשות2, המהוו ה כ- % 3.6 1 מסך ערביי ישראל (סה"כ 00 8, 57 1,7 ) 3. 1 הכנסת – מרכז המחקר והמידע - פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל – עדכון 2 למ"ס – השנתון הסטטיסטי לישראל 2016 , דוח2.15 (נתון ליום ה- 31.12.2015 ) 3 למ"ס – הירחון הסטטיסטי לישראל, לוח ב/1 (נתון ליום ה- 31.12.2015 ) נספח י״ג 306 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין 2.1.2 האוכלוסייה הבדואית בגיל העבודה מונה כ- 120,300 נפשות (כ- 50% נשים וכ- % 50 )נשים המהווה כ- % 0 5 מסך האוכלוסייה הבדואית בנגב4. 2.1.3 מספר הגברים המועסקים עומד על 36,100 (כ- 24,050 )בלתי מועסקים בעוד מספר הנשים המועסקות עומד על 13,250 (כ- 46,900 )בלתי מועסקות מתוך כלל האוכלוסייה ה ב דואית בנגב בגיל העבודה (מבוסס על מספר הבדואים בנגב בגיל העבודה, כמפורט בסעיף 2.1.2 לעיל ו שיעור התעסוקה לשנת 2015 , כמפורט בסעיף 2.2 )להלן . 2.1.4 מספר הילדים מגיל0 ועד גיל3 ביישובים הבדואים ב נגב (לא כולל הפזורה) עומד על 25,000 ילדים5. כמו כן, מספר הילדים מגיל0 ועד גיל4 ביישובים הבדואים נגב ב ובפזורה עומד על כ- 40,700 ילדים6. 2.1.5 מתוך הנתונים שבסעיף2.1.3 ,לעיל עולה כי ישנם כ- 30,525 ילדים מגיל0 ועד גיל 3 .ביישובים הבדואים בנגב ובפזורה 2.2 תעסוקה 2.2.1 שיעורי התעסוקה בחברה הבדואית ב נגב ע מדו בשנת 2015 על60% בקרב גברים ו שיעור של % 22 בקרב נשים7, לעומת שיעור של % 7 65. בקרב גברים ו שיעור של % 9 55. בקרב נשים בממוצע הארצי8. 4 למ"ס – השנתון הסטטיסטי לישראל 2016 , דוח2.19 (נתון ליום ה- 31.12.2015 ) 5 נתונים שנאספו על ידי חב רת עדליא מרשויות מקומיות בדואיות, 2016 6 למ"ס (נתוני2015 .), הדגימה העדכנית ביותר כיום 7 מ כון ברוקדייל, הבדואים בנגב: עובדות ומספרים (נתונים לסוף שנת 2015 .) 8 למ"ס – נתוני תעסוקה על פי סקר כוח אדם (נכון לסוף שנת 2015 .) 57% 56% 60% 15% 24% 22% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 2013 2014 2015 שיעורי תעסוקה נשים וגברים- האוכלוסייה הבדואית בנגב גברים נשים 307 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין 2.2.2 )סימולציה יעדי תעסוקה (אומדן – נשים בדואיות בנגב 2017 2018 2019 2020 2021 אוכלוסייה בגיל העבודה 67,941 71,235 74,529 77,823 81,117 מועסקות (בהינתן ושיעור התעסוקה של22% )נותר קבוע 14,947 15,672 16,396 17,121 17,846 יעד שיעור תעסוקה (יעדי2020 ) % 34.5 % 36.66 % 38.83 % 41.0 % 41.0 יעד )(משמעות מספרית23,440 26,115 28,940 31,907 33,258 ?מה הפער 18,311 מדובר במודל דינמי שנחתך בנקודת זמן שיעור התעסוקה האחרון שנמדד בבדואים בדרום בשנת 2015 - 22% נשים ערביות . מבחינת קביעת היעד – המטרה היא השוואה ליעד שנקבע ל2020 לנשים ערביות41% . יעד2017 – ממוצע אמיתי של שיעור התעסוקה נשים ערביות של ש לושה רבעונים ראשונים 2017 – 34.5% ואז בין שנת 2017 לשנת2020 בוצעה גזירה ליניארית של מה שיעור התעסוקה שצריך להיות . בסה"כ מוערך כי מדובר ב18,311 נשים בדואיות בדרום שצריך לשלב מעבר לנשים שמשוער כי ישתלב ו בשוק העבודה לבד . 3. פירוט התוכניות והכלים לשנים 2020 - 2018 – מה+קיים מה מוצע להרחיב 3.1 מרכז הכוון תעסוקתי "ריאן" 3.1.1 בעקבות החלטת הממשלה 3708 מיום11.9.2011 משרד ה תמ"ת (זרוע העבודה הייתה חלק ממנו דאז) גיבש תכנית במסגרתה פיתח והפעיל 9 מרכזי הכוון ביישובים הבדואים בנגב באמצעות התקשרות עם ג'וינט ישראל. 3.1.2 התכנית שהוקמה כתוצאה מיוזמה משותפת בהובלת זרוע העבודה (במשרד התמ"ת דאז), משרד ראש הממשלה ותב"ת- ,ג'וינט בשותפות עם קרן יד הנדיב פועלת החל מחודש פברואר 2012 ומופעלת על ידי חברת 'אלפנאר' החל משנת 2013. יצוין כי בכוונת המ משלה לצאת למכרז דו שנתי לשנים 2019-2020 . 308 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין 3.1.3 בעקבות החלטת הממשלה 2397 מיום12.02.2017 וכאמור בסעיף9 ..ב1 בהחלטת הממשלה מרכזי ריאן לאוכלוסייה הבדואית בדרום תוקצבו בתקציב של עד 80 מיליון ₪ לשנים2017-2020 . 3.1.4 התכנית פועלת למתן שירותים בארבעה אלמנטים מרכזיים: קהילה , פרט, הכשרה ומעסיקים. כלי הסיוע בתוכנית הינם הכוונה ויעוץ תעסוקתי, הכוון להשכלה גבוהה, להשלמת השכלה ולהכשרה מקצועית, הכשרות מקצועיות, סדנאות הכנה לעולם העבודה (הכוללות בין השאר סיוע בכתיבת קו"ח, עברית תעסוקתית, כישורי מחשב בסיסיים והכנה לראיונות עבודה) וס יוע בהשמה אצל מעסיקים . 3.1.5 במסגרת פעילות המרכזים ב- 5 השנים האחרונות , ניתנו שירותים ל- 12,803 ( משתתפים49% מתוכם נשים), בוצעו5,797 השמות (42% )מתוכן לנשים והתקיימו מאות הכשרות מקצועיות, קורסים ומכינות. משתתפים חדשים )מושמים (מהפעילים שנה גברים נשים גברים נשים 2012* 384 506 354 354 2013 637 768 377 398 2014 1,253 1,137 765 510 2015 1,477 1,463 1,108 682 2016 1,688 1,435 1,509 885 2017** 1,185 2,225 1,171 695*** *הנתונים מתייחסים לתקופה של פברואר עד דצמבר **הדוח הוצא ביום ה- 31.12.17 . לאור זאת, יתכן והנתונים לא סופיים *** בחצי השנה השנייה של2017 היה גיוס משמעותי של נשים בדואיות .לתוכנית, כולן עדיין בתחילת ואמצע תהליך ההתערבות 3.1.6 כחלק מההסכם הפעלת מרכזי "ריאן" עם הג'וינט לשנת2018 26.12.2017 , הוגדר יעד לשיעור הנשים המשתתפות בתכנית העומד על 70% מכלל המשתתפים בתכנית וזאת על מנת למקד את פעילות המרכזים בטיפול בנשים להן שיעורי תעסוקה נמוכים ביותר. 3.2 הכשרה מקצועית 3.2.1 הכשרה מקצועית למבוגרים להלן פירוט הפעולות הנעשות כיום בנושא של הכשרת מבוגרים עבור אוכלוסיית הבדואים בנגב : 3.2.1.1 כיום פועלים בדרום הארץ 45 בתי ספר עסקיים להכשרה מקצועית למבוגרים אשר נותנים שירות ל אוכלוסייה הבדואית בנגב ומאפשרים ביצוע קורסי ערב . בתי הספר קיבלו אישור פיקוח לקיים פעילות להכשרת מבוגרים במקצועות מגוונים (אך לא מתוקצבים) . 309 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין תלמידים מובטלים ודורשי עבודה מקבלים שוברים ל למוד בבית הספר הנ"ל עפ " י שיקול הדעת של הגורמים המפנים . 3.2.1.2 הפעילות המתוקצבת מופעלת על ידי זכיין - רשת עתיד והוא אחראי על הפעלת שני מרכזי הכשרה בנגב (האחד בבאר שבע והשני באשקלון) ובנוסף נדרש להתקשר עם מוסדות לימוד נוספים בהתאם לדרישות השוק , על מנת לעמוד בתנאי המכרז בכלל ובתוכנית העבודה של המחוז בפרט . 3.2.1.3 קיים תקציב ייעודי שנתי להקצאת שוברי הכשרה מקצועית לתושבי יישובי הבדואים בנגב, בסכום כולל של כ - 2 ' מ₪ 9 מתוכו שיעור של כ- 50% מיועד לנשים בלבד . 3.2.1.4 תכנית סטארטר- האגף להכשרה מקצועית וג'וינט ישראל – תב"ת פיתחו תכנית פיילוט משותפת בפריסה ארצית, שמטרתה לעדכן, לבסס ולמסד מסלול הכשרה מקצועית המשלב הכשרה עיונית ומעשית לצד עבודה א צל מעסיק ורכישת מיומנויות במקום . הכשרות אלה מתקיימות במקצועות בהם יש ביקוש לעובדים מיומנים. תכנית הלימודים במסלול זה מותאמת לצרכי המעסיק . 3.2.1.5 הפעלת ת כניות הכשרה בשיתוף מעסיקים הכוללות: א. כיתה במפעל - מאפשר ת למעסיקים לפתוח קורס הכשרה מקצועית ייעודי לקבוצת ד ורשי עבודה בתחומים שונים. הקורס מתבצע אצל המעסיק או במוסד מוכ ר. ההכשרה המעשית תבוצע אצל המעסיק . ב. OJT - העסקת עובדים חדשים מהמניין, במשרה מלאה בלפחות שכר מינימום בתחום השירותים והתעשייה , והעסקתם בתום ההכשרה לתקופה מצטברת של12 חודשים , כאשר האגף להכשרה מקצועית מסבסד את השכר וחניכת הע ובדים . 3.2.2 הכשרה מקצועית לנוער 9 תקציב סבסוד שובר נע בממוצע של כ- 8,000 .₪ התחשיב נעשה על ידי ניתוח כלל השוברים שניתנו לאוכלוסייה הערבית ברחבי האץ ובידוד הייש ובים הבדואים בדרום מתוכו. 310 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין 3.2.2.1 מערכת בתי הספר המקצועיים לנוער מאפשרת לתלמידים לרכוש מקצוע תוך התנסות בעולם טכנולוגי מתעדכן . 3.2.2.2 מגמות המקצועיות במסגרת בתי הספר להכשרה מקצועית , משלבות לימודים עיוניים ומעשיים לצד התנסות בעבודה בשכר במפעלי תעשייה בעלי טכנולוגיות מתקדמות ביותר בליווי של חונך מהמפעל . 3.2.2.3 בין מגוון המקצועות ניתן ללמוד מערכות תיכון וייצור באמצעות מחשב, חשמלאי מוסמך, מסגרות מבנים (התמחות), אוטוטק/ אוטוטרוניקה, עיצוב שיער, ניהול מערכות משרד, איפור אומנותי, קירור ומיזוג אוויר וחשמל מעשי, טכנולוגיות עץ ורהיטי ם ועוד. 3.2.2.4 יצוין, כי הלימודים נעשים בכיתות קטנות עם יחסי אישי, ליווי ותמיכה לר בות מערכת ליווי, תמיכה של יועצים חינוכיים ופסיכולוגים ובחלוקה לכיתות ייעודיות לבנים ולבנות בנפרד. 3.2.2.5 בתום הלימודים התלמידים שעמדו בהצלחה בבחינות זכאים לתעודת תעודת הסמכה מקצועית, לתעו דת גמר ולאישור 12 שנות לימוד . 3.2.2.6 כיום ישנם שלושה בתי ספר מקצועיים לנוער ביישובים הבדואים ב נגב - רהט, חורה ושגב שלום . יצוין כי מרבית מגמות הלימוד בה ם מיועדות ל בנים (רא ו פירוט המגמות בסעיף 4.2.2.3 .)לעיל במהלך שנת הלימודים תשע"ז כ ו מד ל - 1,100 תלמידים בדואים בנגב (מתוכם כ- 190 )בנות במגוון תחומי הכשרה . 3.2.2.7 בתי הספר להכשרה מקצועית נועד ו , בין היתר, ל תת מענה ל מחסור בבתי ספר מקצועיים- טכנולוגיים ביישובים הבדואים בנגב , ו כן לתת מענה לתלמידים רבים שנושרים מהמערכת העיונית (העומדים ביישובים הבדואים בנגב על שיעור של 28.9% כאשר שיעור הנשירה בקרב בנים עומד על 35.5% ואילו בקרב בנות שיעור זה עומד על % 22.2 10 ) וזקוקים למסגרת חלופית, שתספק להם תמיכה מקצועית, למידת מקצוע וליווי אישי . 3.2.2.8 לאור השיעור הנמוך של הזכאים לבגרות מאוכלוסיית הבדואים בנגב, בדגש על בנות, מוצע להקים כ- 6 כיתות יג ' בבתי הספר 10 מכון ברוקדייל- דוח מחקר על התכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בדרום: חינוך (דוח שני על החלטת הממשלה 3708 ) 311 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין השונים המופעלים ביישובים הבדואים בנגב, אשר יהוו הזדמנות שנייה למי שלא סיים בהצלחה את בחינות הבגרות, מכינה לחיים ובנוסף, הכשרה מקצועית למי שעדיין רוצה הזדמנות תעסוקתית בעלות של 24,412,250 ₪ בהרשאה להתחייב לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה בשנת 2018 . 3.2.2.9 ,בנוסף לאור הביקוש הקיים ביישובים הבדואים בנגב לבתי ספר להכשרה מקצועית , מוצע, להקים שלושה בתי ספר נ וספים להכשרה מקצועית , הראשון בפארק התעשייה עידן הנגב ו הנוספים ביישובים ערערה בנגב וחורה, כאשר בית הספר בחורה ייועד לבנות בלבד ובתי הספר בערערה בנגב ובפארק התעשייה עידן הנגב יהיו בתי ספר משותפים עם כיתות ייעודיות לבנים וכיתות ייעודיות לבנות. עלות הפעלת בית הספר בחורה עומדת על סך 24,444,667 ₪ לתקופת התכנית ואילו עלות הפעלת בתי הספר בפארק התעשייה עידן הנגב ובערערה בנגב עומדת על סך 31,326,458 ₪ל כל אחד מבתי הספר לתקופת התכנית, ובסך הכל תקציב תוספתי בעלות כוללת של 87,097,583₪ בהרשאה להתחייב לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה בשנת 2018 . 3.2.2.10 לאור הצורך הקיים הן לבישול מוסדי (כגון הרחבת היקף מפעלי ההזנה הפועלים כיום בדרום הארץ והמעסיק ים בעיקר נשים) הן למלונאות המ תפתחת וזו הקיימת בים המלח ו הן לאור העובדה כי לא קיימת סדנת טבחות כלל בשטח שבין תל אביב לאילת, מוצע, להקים סדנת טבחות בבית הספר המקצועי עמל רהט בעלות כוללת של10,083,625 ₪ בהרשאה להתחייב לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה בשנת 2018 . 3.3 מעונות יום ומשפחתונים 3.3.1 כיום פועלים ביישובים הבדואים בנגב 12 מעונות יום : חורה (2), כסייפה (1) , ערערה ( גב נב1), רהט (2) (שגב שלום3) ותל שבע (3). כ- 25% מ הילדים הנמצאים כיום במעונות המסובסדים על ידי המשרד מקבלים סבסוד ממשרד הרווחה ( קרי לנשים שאינן מועסקות). 3.3.2 כמו-כן , קיימים כיום 236 משפחתונים שיישובים הבדואים בנגב עם סך של כ- 1120 ילדים (בממוצע כל משפחתון יכול להכיל 5 )ילדים . במשפחתונים אחוז ילדי הרווחה עולה לכ- 60% . 312 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין 3.3.3 התרשים להלן מציג את כמות הילדים המצויים במסגרות לגיל הרך ואת שיעור ם מכלל הילדים בגיל אים 0-3 באוכלוסייה הבדואית בנגב במצב הנוכחי (בהתאם לכמות המסגרות המפורטות בסעיפים 4.3.1-4.3.2 )לעיל : 3.3.4 ,מכאן עולה כי היצע המסגרות המפוקחות והממונות ביישובים הבדואים בנגב הינו נמוך ביחס לביקוש ולפוטנציאל הקיים – ובפועל מטופלים במסגרות מפוקחות רק בכ- 5% מהילדים משכבת הגיל0-3 . על מנת לסייע לנשים הבדואיות בנגב להשתלב בעולם העבודה יש להגדיל את ההיצע של מעונות היום והמשפחתונים המפוקחים באמצעות נקיטת הצעדים הבאים: א. בינוי מעונות יום – בשנים 2014-2017 תוקצבו21 ( מעונות יום חדשים59 )כיתות ב- 55.8 מיליון ₪ – מענה פוטנציאלי לכ- 1,800 ילדים . כיום נבנו כב ר ועומדים לפני סמל ולפני א כלוס- 10 מעונות חדשים בנויים: רהט(3 (), חורה2 ,) לקיה (1 ( ), שגב שלום3 (), נווה מדבר1)- מעונות א לו צפויים להיות מאוכלסים על ידי הרשויות המקומיו ת בשנת הלימודים הקרובה . ה אגף למעונות יום מ קצה מתקציבו עבור אוכלוסיית הבדואים בנגב , כחלק משריון ה הקצאה ה שנתית לבינוי מעונות יום למיעוטים בשיעור 25% מתוקף החלטת ממשלה 922 , בכפוף לנהלים שייקבע ו על ידי האגף. התרשים להלן מציג את כמות הילדים המצויים במסגרות ל גיל הרך ואת שיעורם מכלל הילדים בגילאים 0-3 באוכלוסייה הבדואית בנגב לאחר הרחבת כמות המעונות יום כאמור לעיל , במיצוי מלא של תקציבי הבנייה ובאיכלוס מלא המעונות החדשים , כמות הילידים המשורתים בשכבת הגיל 0-3 תעלה לכ- 10% , כפי שניתן לראות בתרשים לעיל : 812 , 2% 1120, 3% 30,918 , 95% ילדים במסגרות לגיל הרך-מצב נוכחי ילדים במעונות יום ילדים במשפחתונים ילדים שאינם במסגרת 313 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין ב. משפחתונים מפוקחים – לאור האמור אנו מציעים כי תתבצע בניית מתווה ריאלי הולך ועולה של תוספת משפחתונים כך שכל שנה יתווספו עוד 200 משפחתונים חדשים ובסוף שנת 2022 יתווספו בסה"כ 1,000 משפחתונים חדשים ביישובים הבדואים בנגב אשר יוכלו לטפל בכ- 5,000 ילדים . לצורך ד הג לת היצע המשפחתונים כאמור, נדרש תקציב כולל בסך של 286,400,000 ₪ כתקציב תוספתי בהרשאה להתחייב לאגף מעונות יום במשרד העבודה והרווחה. התרשים להלן מציג סימולציה מצרפית של כמות הילדים המצויים במסגרות לגיל הרך ואת שיעורם מכלל הילדים בגילאים 0-3 באוכלוסייה הבדואית בנגב לאחר הרחבת כמות המשפחתונים ביישובים הבדואים בנגב ואם יורחבו בהתאם למתווה ה מוצע ישורתו כ- 23% מאוכלוסיית הילדים הבדואים בגילאי 0-3 בנגב : 2,490 , 8% 1120, 3% 27,118 , 89% ילדים במסגרות לגיל הרך- לאחר הרחבת היצע מעונות יום ילדים במעונות יום ילדים במשפחתונים ילדים שאינם במסגרת 2,490 , 8% 6120 , 19% 22,118 , 73% ילדים במסגרות לגיל הרך- לאחר הרחבת היצע המשפחתונים ילדים במעונות יום ילדים במשפחתונים ילדים שאינם במסגרת 314 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין 3.3.5 מוערך כי הגדלת היצע המסגרות לגיל הרך כפי שמוצע במתווה המשלהב משפחתונים ומעונות יום צפוי לסייע ל- 3,500 אימהות מהאוכלוסייה הבדואית בנגב להשתלב בשוק העבודה החופשי. 3.4 לימודי הנדסאות לנשים 3.4.1.1 לימודי ההנדסאות מתקיימים ב- 4 מ כללות בדרום: טכנולוגית באר שבע, עתיד באר- ,שבע ספיר , אשקלון. מתחילת התכנית (שנת הלימודים תשע"ד כ ) - 305 סטודנטים בדואים החלו את לימודיהם בארבעת המכללות, כאשר 25% מהלומדים הי נן נשים. חשוב לציין כי מבחני התמיכה ללימודי הנדסאות מקנים העדפה לנשים בכך שמעניקים מלגה נוספ על ת פני אלו המוענקות ל גברים הבדואים . גב בנ 3.4.1.2 התקציב התכנית ללימודי הנדסאות בהחלטת הממשלה 3708 עמד על 33.8 מ יליון ₪ , מתוכו נוצלו עד סוף2016 30.7 מ יליון ₪ . לאור הצלחתה תוקצבה התכנית לחומש הבא ב- 37.5 מיליון ₪ בהחלטת הממשלה מס' 2397 . 3.5 תכנית לימוד השפה העברית לטובת תעסוקת האוכלוסייה הבדואית בדרום- החלטת ממשלה2397 3.5.1.1 תכנית מרכזי ההכוון לתעסוקה "ריאן" בחברה הבדואית בדרום פועלת החלל משנת 2012 ולאחרונה סיימה את פריסתה בכל יישובי הבדואים המוכרים בדרום. התוכנית פועלת ב-4 .מעגלים: קהילה, פרט, הכשרה ומעסיקים בתחום הפרט אחד האלמנטים המרכזיים הינו לימודי עברית לטובת תעסוקה. 3.5.1.2 לאור הניסיון שנצבר ב4 השנים האחרונות בלימודי עברית לתעסוקה ולאור הצרכים העולים מן השטח לעניין ההכרח בהרחבת סדרי הגודל של לימודים אלו בקר ב האוכלוסייה הבדואית בדרום, החליטה ממשלת ישראל, בין השאר, כדלקמן: ס.9 ..ב3 . להחלטת הממשלה2397 מיום12.2.2017 : " לשם השלמת התכנית להפעלת מרכזי ההכוון לתעסוקה – "ריאן" בחברה הבדואית, יגבש אגף הממונה על התעסוקה תכנית להרחבת השליטה בשפה העברית לכ- 2,500 משתתפים, בדגש על נשים. משרד האוצר יעמיד התקציב לתוכנית זו על סך שלושה מיליון שקלים כתקציב תוספתי 315 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין בהרשאה להתחייב לממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה בשנת 2017. בהתאם להצלחת התכנית, תיבחן אפשרות להארכתה לשנים 2021-2020 בהיקף שלא יעלה על 2 מיליון שקלים נוס פים " 3.5.1.3 ל אור כך גובשה תוכנית ל הרחבת השליטה בעברית לכ- 2,500 משתתפים , בדגש על נשים. התוכנית הועברה לאישור משרד אוצר בסמוך להחלטת הממשלה אך עדיין לא תוקצבה. למרות אי התקצוב של התוכנית הכוללת המשרד מקדם מתקציביו את פיתוח החומרים, הכשרת המורים ושלב הפיילוט הראשו ני. 3.6 סיכום תקציבי: סעיף תקציבי גורם מתוקצב 2018 2019 2020 2021 2022 סה"כ כלי סיוע- האגף למעונות יום סה"כ תקציב משפחתונים ₪ 19,360,000 ₪ 38,320,000 ₪ 57,280,000 ₪ 76,240,000 ₪ 95,200,000 ₪ 286,400,000 משפחתונים- תוספתי האגף למעונות יום ₪ 19,360,000 ₪ 38,320,000 ₪ 57,280,000 ₪ 76,240,000 ₪ 95,200,000 ₪ 286,400,000 מעונות יום- בסיס קיים האגף למעונות יום האגף למעונות יום יקצה מתקציבו עבור אוכלוסיית הבדואים בנגב כחלק משיריון ההקצאה השנתית לבינוי מעונות יום בשיעור25% למיעוטים מתוקף החלטת ממשלה 922 ובכפוף לנהלים שיקבעו על ידי האגף ₪ 55,800,000 כלי סיוע- הממונה על התעסוקה סה"כ תקציב מרכזי הכוון בנגב ₪ 18,617,271 ₪ 26,149,222 ₪ 26,147,222 ₪ - ₪ - ₪ 70,913,715 הפעלה של מרכזי הכוון בנגב - בסיס קיים מ' על התעסוקה ₪ 18,617,271 ₪ 26,149,222 ₪ 26,147,222 ₪ - ₪ - ₪ 70,913,715 סה"כ תקציב הפעלת מסלול הנדסאים לצעירות מזרח ירושלים ₪ 7,500,000 ₪ 7,500,000 ₪ 7,500,000 ₪ 7,500,000 ₪ 3,100,000 ₪ 33,100,000 הפעלת מסלול הנדסאים לצעירות וצעירים בדואים דרום- בסיס קיים מ' על התעסוקה ₪ 7,500,000 ₪ 7,500,000 ₪ 7,500,000 ₪ 7,500,000 ₪ 3,100,000 ₪ 33,100,000 סה"כ תקציב ממונה על התעסוקה ₪ 26,117,271 ₪ 33,649,222 ₪ 33,647,222 ₪ 7,500,000 ₪ 3,100,000 ₪ 104,013,715 כלי סיוע- האגף להכשרה מקצועית סה"כ תקציב שוברים ₪ 2,000,000 ₪ 2,000,000 ₪ 2,000,000 ₪ 2,000,000 ₪ 2,000,000 ₪ 10,000,000 תקציב שוברים- בסיס קיים האגף להכשרה מקצועית ₪ 2,000,000 ₪ 2,000,000 ₪ 2,000,000 ₪ 2,000,000 ₪ 2,000,000 ₪ 10,000,000 סה"כ תקציב הכשרות מקצועיות מסובסדות הכשרות מקצועיות מסובסדות ,הכוללות סטארטרOJT , כיתה במפעל- בסיס קיים האגף להכשרה מקצועית סה"כ תקציב הכשרות מקצועיות לנוער ₪ 8,705,541 ₪ 18,557,709 ₪ 27,513,958 ₪ 33,408,125 ₪ 33,408,125 ₪ 121,593,458 הפעלת בית ספר לבנות בחורה- תוספתי האגף להכשרה מקצועית ₪ 1,418,625 ₪ 3,299,292 ₪ 5,396,750 ₪ 7,165,000 ₪ 7,165,000 ₪ 24,444,667 316 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מדינת ישראל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה רחוב בנק ישראל 5 :ירושלים, טלפון02-6662713 :פקס02-6662169 www.molsa.gov.il – אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים www.gov.il – אתר ממשל זמין הפעלת בית ספר בערערה בנגב- תוספתי האגף להכשרה מקצועית ₪ 1,724,833 ₪ 4,501,125 ₪ 7,188,000 ₪ 8,956,250 ₪ 8,956,250 ₪ 31,326,458 הפעלת בית ספר בפארק )התעשייה עידן הנגב (רהט- תוספתי האגף להכשרה מקצועית ₪ 1,724,833 ₪ 4,501,125 ₪ 7,188,000 ₪ 8,956,250 ₪ 8,956,250 ₪ 31,326,458 הקמה והפעלה של סדנת טבחות בעמל רהט- תוספתי האגף להכשרה מקצועית ₪ 2,000,000 ₪ 612,417 ₪ 2,097,458 ₪ 2,686,875 ₪ 2,686,875 ₪ 10,083,625 הקמה והפעלה של6 כיתות 'יג- תוספתי האגף להכשרה מקצועית ₪ 1,837,250 ₪ 5,643,750 ₪ 5,643,750 ₪ 5,643,750 ₪ 5,643,750 ₪ 24,412,250 סה"כ תקציב הכשרות מבוגרים הכשרות מבוגרים הכוללות קורסים מפוקחים וממומנים- בסיס קיים האגף להכשרה מקצועית סה"כ תקציב האגף להכשרה מקצועית ₪ 10,705,541 ₪ 20,557,709 ₪ 29,513,958 ₪ 35,408,125 ₪ 35,408,125 ₪ 131,593,458 סיכום סה"כ תקציב בסיס קיים ₪ 28,117,271 ₪ 35,649,222 ₪ 35,647,222 ₪ 9,500,000 ₪ 5,100,000 ₪ 114,013,715 סה"כ תקציב תוספתי ₪ 28,065,541 ₪ 56,877,709 ₪ 84,793,958 ₪ 109,648,125 ₪ 128,608,125 ₪ 407,993,458 317