חומר רקע
:מוגש בשם העמותות
אבות למען צדק
.ע.ר580640969
טלפון:
050-638-0477
דוא"ל:
[email protected]
ה.ל.ב. העמותה
לשוויון בהורות
.ע.ר580719391
רחוב האלה
265
,
גן נר1935100
טלפון:
052-382-8659
כתב וערך: ניב ב. עמית
נייר עמדה זה
הוכן לכבוד ישיבת 'הוועדה המיוחדת לזכויות הילד' שתערך ביום ה-
5
לינואר2022
" בנושא
כשלים בשמירה על הקשר בין הורים לילדיהם במשפחות הנמצאות בהליכי גירושין ," או
" :בלשון העם
ניכו
ר הורי ."
נייר עמדה בנושא ניכור הורי לישיבת הועדה לזכויות הילד
עמוד2
מתוך7
עמודים
5
ינואר2022
תוכן העניינים
תוכן העניינים
................................
................................
................................
................................
....................
2
רקע היסטורי
................................
................................
................................
................................
.....................
2
לבור את המוץ מהתבן
................................
................................
................................
................................
........
4
האספקט המגדרי
................................
................................
................................
................................
..........
4
פרסומים לציבור
................................
................................
................................
................................
............
4
תרופות ותיקונים
................................
................................
................................
................................
................
4
מערכת המשפט
................................
................................
................................
................................
............
4
מערכת הרווחה
................................
................................
................................
................................
.............
6
הכנסת, החקיקה והוועד ה
................................
................................
................................
...............................
6
רקע
היסטורי
הצורך ב
ישיבה זו (וקיו
מה של ה
וועד
ה המיוחדת זכו ל יות הילד)בכלל מקורו ב"אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד "
אשר אומצה
ע"
י העצרת הכללית של האו"ם בנובמבר1989
.ישראל חתמה על מחויבותה לקיום האמנה ביום 3
ביולי1990
ואישררה
אותה ביום4
,באוגוסט1991
.
האמנה נכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום2
בנובמבר1991
.
לצורך קיום/מימוש
האמנה ה
ו
קמה ,
בשנת1997
,
ועדת רוטלוי –
הוועדה
לבדיקת זכויות הילד
בראשותה של השופטת
בדימוס סביונה רוטלוי . הוועדה
מיפתה את תחום העיסוק והקימה שש ועדות-משנה שנועדו לכסות את כל ההיבטים .
הוועדה הגישה את דו"ח מסקנ ותיה
בספטמבר2003
ולאחר מכן במרץ2004
.
למרות כל המאמצים והעבודה שהושקעה
בוועד
ה זו, לוקים מסקנותי
ה של ועדת רוטלוי
בחסר לפחות
בשלושה
:תחומים
•
לא הייתה התייחסות לנושא אחריות ההורים
על ה
ילדים לאחר הגירושין (מה שהיה ידוע אז
" בשם משמורת)"
.
•
לא הייתה התייחסות לנושאי המזונות והסדרי השהיה
.של הילדים אצל כל אחד מההורים
•
לא הייתה התייחסות לנושא
הניכור ההורי
.שהיה ידוע כבר אז ואף מוזכר בעקיפין באמנת האו"ם האמורה
כדי להשלים את הלקות בנושא"( משמורת
אחריות הורית" על)
הילדים לאחר הגירושין, הוקמה בשנת05
20
,ועדת שניט ,
ע"
י שרת המשפטים דאז
ציפי לבני'בראשותו של פרופ-אמריטוס דן שניט. הוועדה
הגישה את דו"ח מסקנותיה
בדצמבר
2011
והן
התקבלו ואומצו
ע"י שר המשפטים דאז פרופ' יעקב נאמן ז"ל עם הבטחה להכניסן מיד להליך חקיקה (מה
שבפועל לא קרה עד היום!). ועדת שניט גם לא נת
נה מענה לבעיי
ת
הסדרי השהות של הילדים עם כל אחד מההורים
.בגירושין
כדי להשלים את הלקות בנושא המזונות הקים שר המשפטים דאז
חיים רמון את ועדת שיפמן
בראשותו של פרופ' פנחס
שיפמן בשנת2006
.
הוועדה הגישה את דו"ח מסקנותיה
בנובמבר2012
אשר, כמו מסקנות
ועדת שניט ,
התקבלו ואומצו
.ע"י שר המשפטים המכהן אך לא נחקקו עד היום
חייבים לציין, לגבי שתי הוועדות הנ"ל, שבשתיהן לא הוכנסו לצוות י
הועד ות
נציגי ארגוני האבות למרות שחלק גדול (
מאד )
מחברי שתי הועדות היו נציגות ארגוני הנשים ,
אשר נכנסו לתפקיד
הן
תחת כובעי ארגוני הנשים למיניהם וה ן תחת כובעי
תפקידיהן הרשמיים
!!!
נייר עמדה בנושא ניכור הורי לישיבת הועדה לזכויות הילד
5
ינואר2022
עמוד3
מתוך7
עמודים
חייבים גם לציין שמסקנות שתי הועדות ש היו מרחיקות לכת (מהמצב שהי ה
קיים עד )אותה עת ;
ועדת שיפמן המליצה על
חלוקה שוויונית
של הנטל הכלכלי (מזונות) של הילדים בי ן שנ י
ההורים
ע"פ המפתחות של הכנסות הצדדים וזמני השהיה
של הילדים עם כל אחד מהם ,
וועדת שניט המלי ,צה, בין השאר
לבטל
לחלוטין
הן את מושג המשמורת
(להחליפו במונח
"אחריות הורית משותפת " ) ו הן את
מחיקת "
חזקת הגיל הרך "
(סעיף25
)בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
מספר
החוקים של מדינת ישראל . מסקנות שתי הוועדות, למרות שהתקבלו ואומצו ע"י שר המשפטים ,
לא הגיעו לידי חקיקה עד
( עצם היום הזה כ -
10
שנים .!!!) בעיקר בגלל התנגדות חריפה מצד ארגוני הנשים
הלקו
יו ת בעניין חוסר הטיפול בתופעת
"הניכור ההורי" לא טופל
ו עד
.)היום בשום צורה שהיא (חוץ ממערכת המשפט אליה נתייחס בהמשך
כולנו תקווה כי כינוס זה של הועדה המיוחדת לזכויות הילד
י ביא לידי שינוי ביחס לנושא הניכור ההורי ובהמשך
(ב פרק
"תרופות ותיקונים " בעמוד4
)
.נפרט מה לדעתנו צריך לעשות כדי שזה יקרה
מכל מקום חייבים לזכור;
חברי הוועדה, כל האורחים
בכינוס זה ,
( וגורמים אחרים שקשורים אליו
נציגי משרדי ה ,רווחה
ה
משפט
ים ,ה)חינוך וכיו"ב ,
כי
בנפשנו הדבר –
כל שנה מצטרפים (ע"פ הערכות) כ -
30
אלף ילדים חדשים למעגל הרשע
הזה הנקרא "ניכור הורי" ובכ
ך נגזר דינם לצאת ממסגרת אוכלוסיי
ת
.הילדים (ואח"כ הבוגרים) הנורמטיביים
הניכור ההורי
משאיר צלקות בל ימחו בנפשותיהם אשר יהרסו את ילדותם ויפגעו גם באורחות חייהם הבוגרים
בנוסף לאמור מעלה, אנו חייבים לציין ,ולהדגיש כבר בשלב זה ,
את
העובד
ה ש
קיימים כבר מספר רב של פסקי דין (מהארץ ,
חלקם מ
פורטים להלן)
שמשמעותם–
!המסר נקלט
כלומר–
אין יותר מקום להתעלם או לנסות לאיין את תופעת הניכור
ההורי ולנסות ל טאטא
אותה
א ל !!! מתחת לשטיח
ה ניכור
ה .הורי, הינו מצב בו מתפתח יחס של ניכור של ילד כלפי אחד מהוריו וזאת כאשר אין סיבה מוצדקת
לרוב רואים
.תופעה זו בקרב ילדי גירושין מקרי
ם אלה מוגדרים כתסמונת ניכור הורי אשר מזינה את עצמה נוכח הסתה של הילד ע"
י
.אחד ההורים הגורמת לו להדחיק כל רגש חיובי כלפי ההורה השני
מצב של ניכור הורי מגיע עד לידי כך שהילד בעצמו תורם
לתחושת הניכור וזאת על ידי השמצת ההורה האחר והצגת טענות והאשמות כלפיו .ללא ביסוס ואחיזה במציאות
כיום, מנצלים
הורים רבים את הקטין למאבק ב
הורה השני , לעיתים נעשה הדבר כניסיון להפעיל לחץ פסול ולעיתים בשל
סיבות אחרות כגון הפרעות אישיות ,הבאות לידי ביטוי בנקמה, כעס, שנאה וכ
יו"ב כלפי ההורה השני .
מצב זה גורם
לפגיעות נפשיות ורגשיות ב
לד י ונוגד את טוב )תו. הילד, במיוחד בשלבי משבר קשה (כמו גירושין ופירוק המשפחה זקוק
לשני הוריו כפי שנקבע במחקרים רבים ו
כ
ך אף
ברור
מדו"ח וועדת שניט המוזכר נ"ל . נושא זה כה זועק לשמיים ו עלה כה
גבוה במדרג העניין הציבורי שהוא גם מוזכר בדו"ח הביקורת האחרון (
1397
)
ש ל מבקר המדינה
.)!(
א.
מסיבה שאינה ברורה לנו, ארגוני הנשים ובראשם מכון רקמן (אוניברסיטת בר-
אילן) מנסים בכל
אמצעי שברשותן
לאיין את בעיית הניכור ההורי ולטאטא אותה א
ל מתחת לשטיח
בטענות מטענות
שונות אשר
כולן חסרות בסיס ו.בניגוד לכל הגיון והסבר ומתוך אינטרסים שאינם ראויים
א נו מגנים בכל פה התנהלות
זו וקוראים לוועדה המיוחדת לזכויות הילד להוקיע גישה זו ולמנוע אותה
בכל דרך אפשרית .
ב.
נצפו גם ניסיונות לחבר בין פעולות'
הוועדה
לקידום מעמד האישה' לבין 'הועדה המיוחדת
לזכויות
'הילד .
חיבור זה מחזיר אותנו לסיפור עתיק היומין של יצירת רושם (הינדוס תודעה) של חיבור אוטומטי
בין
אינטרסים של נשים ל
זכויות
'הילדים, תוך השארת הגברים 'מחוץ לתמונה . ניסיונו
ת
עשיה תחת צל
מעוות כש
זה רק מזיז
ים את מרכז הכובד מענייני זכויות הילד לענייני זכויות האישה ובכך פוגע
ים
במטרתה העיקרית של הועדה וביכולתה להגיע לפתרונות נכונים ומיטיבים לילדי
נו.
אנו מגנים בכל פה תופעה זו וקוראים לוועדה המיוחדת לזכויות הילד להוקיע גישה זו ולהק פיד על
שוויון מגדרי מוחלט ., זכויות הילד עומדות מעל לכל שיקול מגדרי
נייר עמדה בנושא ניכור הורי לישיבת הועדה לזכויות הילד
עמוד4
מתוך7
עמודים
5
ינואר2022
לבור את המוץ מהתבן
האספקט המגדרי
הסיבה העיקרית לאי קיום דיון פומבי
נאות ושינויים מתחייבים בחקיק
ה ובדרכי הטיפול
שיביאו לחיסולה המוחלט של תופעת
הניכור ההורי היא
הכללת
.האספקט המגדרי כחלק מדיון זה
דווקא א
נ ,ו, העמותות המגישות נייר עמדה זה אשר)באות בבירור מהצד המגדרי (ארגוני גברים
ולמרות שמחקרים כבר
הוכיחו שדווקא גברים נפגעים יותר מניכור הורי (ראו למשל:
PARENTAL ALIENATION: CANADIAN COURT CASES
2008
–
1989
), במיוחד בישראל שב
ה קיי
מת
עדיין''חזקת הגיל הרך ,מתנגדים
!!! לכך בכל פה
אין לאספקט המגדרי כל מקום בדיון על נושא הניכור ההורי והוא נועד, אך ורק, להסטת תשומת הלב העיקרית מהנושא
לשולי ה
דיון
ולמקום שרק ירחיק את כל העוסקים בו מהאפשרות לדיון הוגן והגיוני ולאפשרות למצוא פתרונות
קונסטרוקטיביים לטובת כל המעורבים בו
(ובעיקר–
)הילדים.
חובה על הוועדה
להתמקד בזכויות הילד, כולל ובמיוחד אלו הנוגעות בפגיעות הנובעות מהניכור ההורי ו להוציא ביד חזקה
כל התייחסות או אפילו דיבור על.נושא שיהיה בעל גוון מגדרי
כחלק מיוחד ונוסף תחת הכותרת של האספקט המגדרי – דיונ
י הוועדה (וגם תת -
הוועדה המוצעת בהמשך) חייבים לכלול
הן נציגות ארגוני נשים והן נציגי ארגוני גברים וזכות הדיבור
וההכרעה
.בהם צריכה להיות מחולקת בצורה שוויונית
פרסומים לציבור
מאחר ואנו חיים בעולם של
מדיה ציבורית פתוחה וחופ
שית
וזכות הדיבור מחולקת בלי אבחנה ,לכל פוצה פה ואביר מקלדת
חשוב שהוועדה תפרסם במדיה הציבורית גם את דבר החקירה והבדיקה של הנושא ואחר-
כך גם את המסקנות והצעדים
.הננקטים כדי לתת קצת "אור בקצה המנהרה" לכל אותם נפגעי הניכור ההורי
כחלק מעניין זה גם מאד חשוב שחברי הוועדה יצפו ב-
3 פרקי תוכנית התחקיר-
כביכול שהוציא הכתב המש פטי של חדשות
ערוץ13
, ברוך קרא, ויוקיעו ואף יתריעו בפני מפעיליו על פרסום מידע כל כך מוטה ושיקרי והינדוס התודעה הבוטה בו נקט
.הכתב בכתבה
ת
רופות ותיקונים
מטרתו העיקרית של נייר עמדה זה הוא להציע לוועדה המיוחד
ת
לזכויות הילד תרופות ותיקונים בעניין תופעת הניכור
ההורי:
מערכת המשפט
נכון להיום, הגורם היחיד שטיפל בצורה מובהקת בתופעת הניכור ההורי
היית
ה
:דווקא מערכת המשפט
בהתערבותה האקטיבית, הנחרצת והמיוחדת של ,כב' השופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון
הורץ במשך
למעל משנה פיילוט בבתי המשפט במחוז המרכז (תל אביב). הפר ויקט הובל ובוצע ע"י כב' השופט ארז שני שקבע שיאים
חדשים וברורים של עשיית צדק ללא
אפליה מגדרית
)(המקובלת כל כך בבתי המשפט למשפחה ,
,משוא פנים וטיפול ענייני
מעשי ופורה
.והביא את תופעת הניכור ההורי לבמה חדשה של טיפול משפטי צודק ונכון ומביא טוב
נייר עמדה בנושא ניכור הורי לישיבת הועדה לזכויות הילד
5
ינואר2022
עמוד5
מתוך7
עמודים
מסקנות הפיילוט נאספו והועברו לידי כל סגני נשיא בבתי
המשפט למשפחה בכל רחבי הארץ עם בקשה להערות והצעות
ותוכניות אשר נאספו אח"כ בידי כב' נשי
א
ת העליון השופטת אסתר חיות מ
הן היא
טוותה ( נוהל חדש20
-
2
)
אשר התפרסם
ביום ה-
8
לאוקטובר2020
.לטיפול במקרי ניכור הורי הנחשפים באולמות בתי המשפט למשפחה
'כפי שכתבה כב השופטת בנוהל– "
טיפול בתי המשפט
לענייני משפחה
בהליכים דחופים
שעניינם חשש
לפגיעה
במוגנותם
של ילדים והבטחת
הקשר בין הורים
לילדיהם" :
זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד
אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד .
הזכות הוכרה זה מכבר בפסיקת
בתי המשפט כמקימה הגנה וסעד משפטי. מנגד ובמקרים של חשש לפגיעה בילד
על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות
הילד היא גם למוגנות בקשר. בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם
ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות
והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בב עיות בקשר שבין הורים
.לילדיהם הקטינים
לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם על
רקע סכסוך משפחתי כמו גם הליכים המעלים חשש לפגיעה במוגנות ילדים
מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לענייני משפחה, תוך
בחינת טובתו של הילד. החשת זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים
מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו
.של נתק וסירוב לקשר מצד אחד
במקרים של קשיים בקשר בין הורה לילד על רקע פגיעה של ההורה, יהיה בכך
להבטיח
.מוגנות ובטחון עבור הילד, מצד שני
בעניין זה אין לנו אלא להסיר את הכובע בפני כב' נשיאת העליון השופטת אסתר חיות וכב' השופט ארז שני
ע ל תגובה
.מהירה ועניינית ומתן פתרון משפטי מצוין להכחדת תופעת הניכור ההורי באמצעים העומדים לרשות מערכת המשפט
אם
ניתן הדבר, אנחנו ממליצים לוועדה להמליץ בפני ו עדת
ה שרים
לעניינ
י סמלים וטקסים
לבחור בכב' השופט ארז שני
כמועמד מועדף להדלקת משואה ביום העצמאות הקרוב על פועלו בנושא
זה .
הוראה2-20
יצאה כהוראת שעה
.ויש להאריך את תוקפה ולקבע אותה תחת אחת ההגדרות המתאימות כמו כ ן, ההוראה
מחייבת רק את בתי המשפט לענייני משפחה ויש להפעילה גם בבת
י
.הדין הרבניים
אנו רוצים גם להפנות את תשומת לב הוועדה
ומשתתפי כינ וס זה
למספר פסקי-
דין )(מעט ממבחר שהולך וגדל שניתנו
:בעניין הניכור ההורי שראויים להתעמקות ולימוד והפקת מסקנות
•
ביהמ"ש לאם מנכרת: שתפי פעולה עם טיפול או שתאבדי את המשמורת
•
תאומים בני16
מסרבים לפגוש את אביהם –
ביהמ״ש פטר אותו ממזונות
•
:ניכור הורי265
אלף ש' פיצויים לאב שהואשם באלימות ופגיעה מינית
•
האם מסכנת את הילדה –
המשמורת תעבור לאב
•
לא תוכל לגור רחוק מהאב בגלל חשש לניכור הורי
•
הילדים לא נפגשים עם האב ״בגלל הקורונה״ –
האם תשלם קנסות
נייר עמדה בנושא ניכור הורי לישיבת הועדה לזכויות הילד
עמוד6
מתוך7
עמודים
5
ינואר2022
מערכת הרווחה
על
מערכת הרווחה, בעיקר בהקשר זה של תופעת הניכור ההורי, כבר נאמר ונכתב רבות; בין השאר כבר בנייר עמדה זה
כבר הוזכר:ו
•
דו"ח מבקר המדינה1397
(פרק3 "
טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד)"
–
מבקר המדינה מותח
ביקורת, על זמני המתנה בלתי סבירים לתסקירים, העדר הנחיות מקצועיות ונהלי עבודה בנושא ניתוק קשר בין
ילדים להוריהם, העדר הכשרה מתאימה, כאשר ההכשרה הקיימת
מוטה מגדרית, מרכזי קשר מתפקדים למעשה
כמרכזי ענישה לאבות (עפ"י רוב.), העדר מענים ייעודיים לילדים, כשלים אלה, מובילים לעליה דרמטית במספר
).הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם (עפ"י רוב .מבקר המדינה, קבע כי :
"
נזקים חריפים וכואבים עלולים
להיגרם למשפחות המצויות ב הליכי גירושין ופירוד. לנזקים אלו השלכה שלילית מתמשכת לא
רק בטווח הקצר–
עד למתן ההחלטה בעניין המשפחה המתפרקת, אלא יש לה השלכה על כל
פרט במשפחה ועל כולם יחד, גם בטווח הארוך" .
•
חלק
מאבח
נות
מבקר המדינה בדו"ח האמור מעלה חופפים לחלוטין גם את מסקנות ועדת סלונים -
נבו
"(
עבודתן
של פקידות הסעד לסדרי דין
)"וכדאי לחזור ולעיין בהם כחלק מלימוד האספקט של מערכת הרווחה בעניין ז .ה
•
"
מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
בעקבות החלטה על דיון מהיר –
ביקורת על מערכות הרווחה בקשר שבין
הורים ילדים ,
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד מיכל שיר סגמן" .
:לפיכך
1.
בעקבות האמור ,מעלה
מתכוונת עמותת "אבות למען צדק" להגיש
עתירה לבג"ץ ומב
ו
קש מהוועדה לגבות אותה ,
בעיקר מבחינת האמצעים הנדרשים למהלך כזה .
2.
:הוועדה נקראת לפנות למשרד הרווחה בדרישות הבאות
א.
לבנות תוכנית
הכשרת-חובה מיוחדת
בנושא ניכור הורי לכל פקידות הסעד (עם דגש על פקידות הסעד
.לסדרי דין ולחוק הנוער) המכהנות
ב.
להכניס את נושא הניכור ההורי כפרק חובה
בתוכנית הלימודים בביה"ס להכשרת פקידות של משרד
הרווחה (בניין דימול, ליד בורסת היהלומים ברמת-
.)גן
ג.
להכניס את נושא הניכור ההורי כפרק חובה
בתוכנ
ית הלימודים
בכל
הפקולטות
העוסקות בעבודה
.סוציאלית והכשרת פקידות סעד
3.
( לפתוח ולנהל מערכת מעקב ודיווח על הורים מנכרים "מרשם המנכרים ;)"לקבוע בחקיקה
ממשלתית באמצעות
משרד הרווחה , כי אם קבע בית המשפט שהורה הנו מנכר, יפורסם שמו במרשם, שיהיה פתוח לעיון הציבור
במסגרת חובת ידוע הציבור–
.פרסום שמם צפוי להוות הרתעה משמעותית
הכנסת, החקיקה והוועדה
1.
ראו"
מרשם ה
מנכרים ." נ"ל
2.
ת יקון חוק העונשין
ו
הגדרת ניכור הורי כעבירה פלילית – ביוזמת הוועדה יקבע בחקיקה
(תיקון ,חוק העונשין
תשל"ז -
1977
)
ה כי ניכור
ה הורי
יוגדר כ עבירה פלילית הנושאת עונשי מאסר וקנסות חמורים–
ניכור הורי מהווה
צורה חמורה מאד של אלימות והתעללות נפשית בקטין, נדרשת החמרה בחוק העונשין על כל פגיעה מכל סוג
.בקטינים
נייר עמדה בנושא ניכור הורי לישיבת הועדה לזכויות הילד
5
ינואר2022
עמוד7
מתוך7
עמודים
3.
תיקון חוק
האפוטרופסות ו
שלילת אפוטרופוס מהורה מנכר – ביוזמת הוועדה יקבע ב
חקיקה (
תיקון חוק הכשרות
המשפטית והאפוטרופ סות, תשכ"ב -
1962
)
כי תישלל האפוטרופוס מהורה מנכר לאור התיקון לחוק שיגדיר את
המעשה כעבירה פלילית ואלימות והתעללות נפשית בקטין
, כפי שכבר מקובל בכמה מדינות בעולם.
4.
במסגרת תיקון אחד משני החוקים הנ"ל יש גם
להוסיף פיצוי כספי לילד מנוכר –
לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית
,המשפט
שהורה מנכר את הילד כלפי משנהו, הילד המנוכר זכאי לפיצוי סטטוטורי מההורה המנכר, ללא הוכחת
נזק, בסכום של150,000
כפיצוי ראשוני ובנוסף₪
40,000
ש"ח לכל שנה נוספת .
5.
חידוש ת
ח
ולתה ו
החלת הורא
ת נוהל
2-20
של כב' נשי
את ביהמ"ש העליון השופטת אסתר חיות (רא ו פרק
"
מערכת המשפט
6.
" בעמוד4 )
גם על
בתי הדין הרבניים.
7.
ש
ינוי שם ,דרך פעולת והרכב פרסונלי של
הרשות לקידום מעמד האישה או הקמת רשות לקידום מעמד
המשפחה
במקומה– רשות למ עמד המשפחה בישראל, במסגרתה יוקמו מרכזי משפחה בהם יינתן מענה
.הוליסטי לסוגיות משפחתיות, תוך הוצאת הטיפול בסכסוכי גירושין מסמכות משרד הרווחה
8.
הקמת תת-ועדה לו
ו
עדה המיוחד
ת לזכויות הילד אשר תתמקד בנושא הניכור ההורי
ותגיש את מסקנותיה
לכנסת ולממשלה כדי לתמוך בכל השינויים הנדרשים בחוק
ובנהלים
כדי לעקור את תופעת הניכור ההורי
מ .השורש