חומר רקע

"כשלים בשמירה על הקשר בין בנושא 5.1.2022 דיון בוועדה לזכויות הילד ביום עמדה לקראת :הנדון "הורים לילדיהם במשפחות הנמצאות בהליכי גירושין לקראת הדיון הקבוע ליום5.1.2022 , נבקש להעלות בפני הוועדה הנכבדה מספר נקודות ביחס לנושא בעיות קשר בין הורים לילדים , כדל .קמן 1. ככלל, נושא בעיות ה קשר בין הורים וילדים ,בפרט בעת פרידה בין ההורים מעלה שאלות שיש להן .השלכות מרחיקות לכת על ביטחונם הנפשי והפיזי של הקטינים במצב הקיים כיום, אין מדיניות והנחיות ברורות מצד משרד הרווחה ביחס לנושא. כתוצאה מכך ,עלולים ילדים וילדות המצויי ם בלב ,סכסוך להיות חשופים להחלטות והמלצות בעניינם שהן לעיתים בלתי מבוססות ו ,חמור מכך לעיתים ,שרירותיות ואף .בניגוד לטובתם 2. המופע הקיצוני ביותר של בעיות קשר בין הורים לילדיהם, המכונה לעיתים "ניכור הורי", הוא מצב שבו נגרם נתק בין ההורה המנוכר לילד בשל הסת ה שיטתית, מגמתית ומכוונת מצד ההור ה .השני מדובר אכן במצב קיצון שיש להתמודד עימו מבחינה משפטית וטיפולית. ואולם, מצב זה הינו כאמור מופע קיצוני ומצומצם בהיקפו בתוך התופעה הרחבה והמורכבת של בעיות קשר . ניסיון השטח מלמד כי ישנם גורמים שכיחים הרבה יותר לסירוב ו של יל ,ד לקשר עם אחד מהוריו ביניהם גיל ו ומאפייניו ,של הילד, יכולת הורית נמוכה.התעללות ואלימות מצד ההורה הדחוי1 למרבה הצער, למרות שמדובר במצב קיצון ולא שכיח, ניסיוננו בשטח מלמד כי הוא "מכתיב" את התנהלות הרשויות, ובכלל זה בתי .המשפט ואף מערכת הרווחה מצ ב ב זה, בו זירת דיני המשפחה בוערת וחידוש הקשר הינו בבחינת חזות הכל , נשקפת במקרים מסוי מים סכנה אמיתית לילדים ,למ של בשל חשיפה להורה אלים או בשל שימוש בסנקציות קשות כגון העברת משמורת והוצאת ילדים למקלטים , אשר משמעותה פגיעה חמו רה בילד ים העולה על כל תועלת. 3. כיום, ובפרט לאחר כניסתו לתוקף של נוהל כבוד הנשיאה חיות- "טיפול בתי המשפט לענ ייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם ח שש לפגיעה ב"מוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדים, אנו נתקלות במגמה מדאיגה של שימוש לרעה בטענות בדבר"ניכור הורי" במקרים בהם מועלות טענו ת בדבר אלימות אחד ההורי ם, או אף במקרים בהם צד מ עוניין להפעיל לחץ על הצד השני . במקרי אלימות, מדובר בטענת הגנה אשר כל מטרתה לכאורה לה ט סי את הדיון מהתנהלותו של ההורה .האלים אל זו של ההורה השני ניסיון השטח מלמד למרבה הצער, כי במסגרת הניסיון לספק מענה מהיר לטענ ות בדבר פגיעה בקשר, מתקבלות החלטות על חידוש קשר באופן מידי מבלי לבחון באופן יסודי ומעמיק את הרקע לבעיות בקשר באמצעות גור מי מ קצוע מת חום הטיפול באלימות . לא מיותר לציין כי מצבים כאלה עלולים להמשיך ולהוות פגי עה הרסנית ומתמשכת בילדים הסובלים ו/או חשופים ל א לימות הורית. 4. ,בנוסף ,כאמור אנו עדות בתקופה האחרונה לשימוש הולך וגובר של בתי המשפט, בסנקציות או סעדים קיצוניים כאמצעים לחידוש קשר, לרבות כפ יית טיפול על ילדים מ תבגרים, העברת משמורת 1 Saunders, D., & Faller, K., The need to carefully screen for family violence when parental alienation is claimed, Michigan Family Law Journal, 46, 7, 7 (2016). להורה הנטען כמנוכר ואף הכרזת הילדים כקטינים נזקקים, והוצאתם למסגרת חוץ ביתי ת כגון .מקלט חירום כל זאת כאמור, גם במקרים בהם ישנו הורה מיטיב , וכאשר לא הוכח למעשה כי בעיית הקשר של הילד וההורה נובעת מהסתה מגמתית ושיטתית .של ההורה השני יובהר, כי סעדים אלה זוכים לביקורת נוקבת בקרב חוקרים ואנשי מקצועי בתחומי המשפט והטיפול. לא זו בלבד שיע ילותם טרם הוכחה מבחינה מדעית ואמפירית, אלא שהם עלולים לגרום לילדם נזק פיזי .ופסיכולוגי חמור ובלתי הפיך, ובמקרים מסוימים אף לסכן את חייהם2 5. לטעמנו, כדי למנוע מקרים כגון אלה ולהבטיח שעיקרון טובת הילד יובא בחשבון כשיקול ראשון ,במעלה יש צורך חיו ני ביצירת נהלי עבודה , אשר ינחו את גורמי הרווחה והמשפט כיצד לבחון בצורה שיטתית ויסודית את מכלול האפשרויות הקיימות לבעיות בקשר בין הורה לילד, תוך בחינה לעומק של טענות בדבר חשיפה של הילד ל אלימות ישירה או עקיפה העולות במסגרת הסכסוך , בין היתר באמצעות ה מרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה . זאת, טרם נקיטת צעד ים לחידוש הקשר , כדי למנוע חש יפת ילדים להורה בעל רקע אלים שעלול להוות עבורם סכנה ממשית. 6. עוד נציין, שבהעדר מדיניות והנחיות ברורות ,מצד משרד הרווחה החלו לפעול אנשי מקצוע פרטיים המכנים עצמם "מומחים לניכור הורי" , על אף שהסמכה זו לא נתמכת במחקר אמפ ירי או במסלול הכשרה אחיד שאושר ע"י בתי הס פר לעבודה סוציאלית, ואשר גובים סכומי ם נכבדים עבור אבחונים וטיפולים , אותם נדרשים לשאת ההורים. לעיתים הורים שאינם מסוגלים לשאת בנטל הכ לכלי הנ"ל עלולים להיות מואשמים באי שיתוף פעולה עם תהליך הטיפול ו כמי ש מחבלים בקשר של הילד עם ההורה השני וזאת ,כאמור רק בשל קושי כלכלי לעמוד בהוצאות הגבוהו ת. 7. בהקשר זה חשוב להדגיש כי קיים בלבול מושגי בין אבחון ל בין טיפול ביחס לתיקים בהם עולה טענה של ניכור הורי . כך, שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, נוטים ל מנות מומ חה אחד מטעם בית המשפט הן למטרת אבחון ניכור הורי והן למתן טיפול בנושא וכתיבת חוות דעת בת ו ם ההליך הטיפול י .מינו י של אותו גורם לשם אבחון וטיפול , טומן בחובו חשש כבד לניגוד עניינים מובנה. משרד הרווחה שאמון על רשימת מומחי הטיפול חייב לה וציא הנחיה מקצועית בנושא , לפיה גורם שנתן חוות דעת אבחונית לא יוכל לטפל ב אותה משפחה. 8. סיכומו של דבר, דומה כי אין חולק ש ישנה חשיבות רבה ל קשר מיטיב בין ילד לשני הוריו, ומקום של א מתקיים קשר כזה ראוי לנסות ולפעול לחידושו במהירות וביעילות .יחד עם זאת , ולאור הסכנות הרבות הנשקפות ל ילדים בשל טיפול לא נכון במקרה של חשש ל סרבנות קשר או ניכור הורי, קיים צורך אקוטי בגיבוש מדיניות ו נוהלי עבודה פומ ביים לגורמי הרווחה והמשפט , אשר יסדירו את הטיפול ואת כללי האבחון וזיהוי הסיבות לבעיות הקשר באופן שיבטיח בראש ובראשונה, את טובתם ורווחתם של ילדים. 9. בהקשר זה ראוי לדעתנו לקדם ולהרחיב מעני ם טיפוליים ב תוך ה קהילה , באמצעות תכניות לטיפול "משפחתי כגון "גשר לקשר ה מופ ת על מזה מספר שנים בעיריית אשדוד . תכניות מסוג זה יוכלו לספק מענה טיפולי מסובסד לצורך יצירת תקשורת הורית תקינה, באמצעות הדרכות הוריות , טיפול ים פרטנ ים י להורי ם, טיפול ים משפחתי ים , טיפול ים קבוצתי ים ועוד. זאת, במטרה לפתור את בעיות הקשר מבלי להסלים את הסכוך המשפטי ., ומתוך ראייה של טובת הילד 2 , tive and safe for children and adolescents? Are intensive parental alienation treatments effec Jean Mercer, Journal of Child Custody, 16:1, 67, 102 (2019).