חומר רקע
03/01/2022
לכבוד
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
הנדון: נייר עמדה- עמותת לצדכם , ניכור הורי
נוכח ההתראה הקצרה שעמדה לרשותנו בהגשת נייר עמדה זו. נאלץ לכתוב את הדברים בראשי פרקים, ל"דלג" על הוויכוח סביב עבודתו של ריצ'ארד גארדנר ולהביא רק מראה מקומות קצר ותמציתי:
אנחנו בעמותת לצדכם, מתמודדים עם כ 1,200 פונים בכל שנה- כ 60% מהפונים נקלטים במערכת המידע של העמותה ועוברים ניטור, בדיקה וליווי של חוקרים, מתנדבים, מטפלים מדיסציפלינות שונות, עו"ס ועו"ד. במאגר המידע של העמותה נצבר ידע רב מתחומי מחקר שונים. חלק מרכזי מההתמודדות של הפונים עוסק בסוגיית הניכור ההורי.
רוב הפונים לעמותה הינם אבות גרושים, רבים מהם גברים שעברו אלימות קשה מבת זוגתן: אלימות משפטית, אלימות כלכלית, אלימות נפשית ואלימות פיזית. רבים מאוד מנוכרים מילדיהם היקרים, ונגד רבים מהם הופעלו פרקטיקות של ניצול לרעה על ידי ההורה השני של החוק למניעת אלימות במשפחה. כפי שנראה בהמשך- יש קשר הדוק בין הדברים. בשל הכחשתן של ארגוני הנשים את התופעה הנוראית בה הורה הופך להיות " הורה שכול לילדים חיים". גם אימהות הסובלות מניכור הורי פונות לעמותת לצדכם.
"...רוב רובם של ההורים "המנוכרים" הינם גברים ורוב רובם של "המנכרים" הינן נשים. בעולם המערבי ובכלל זה בישראל ברוב המקרים המשמורן העיקרי לאחר גירושין הינה האם, והיא נמצאת במצב בו קיים קשר מתמיד עם הילד, והשפעה רבה עליו. יש הורים שאינם מסוגלים להחיל רגשות של שנאה, תסכול וזעם כלפי בן הזוג הפרוד, והילד הופך לשותף לרגשות אלו עם הזדהות מלאה עם ההורה המנכר, וכן כלי להענשת בן הזוג הפרוד על ידי מניעת קשר הילד אתו (דר" רחל בלומנזון על תסמונת הניכור ההורי).
כאשר ההורה הנקמן הוא אישה, הדרך לניכור הורי קלה ואינה זוכה להתערבות מהירה של שרותי הרווחה וביתי המשפט. לעומת זאת, כאשר ההורה המנכר הוא אב – התגובה המשפטית ושל לשכות הרווחה הינה לרוב מיידית וחריפה. פרוט על כך בהמשך.
במקרים רבים שטופלו בעמותת לצדכם- ההורה הסובל מתסמונת הניכור ההורי לא די שסובל אבדן נוראי ואכזרי של ילדיו על לא עוול בכפו, אלא שהתערבותה של המערכת המשפטית ומערכת הרווחה רק מוסיפים "שמן למדורה". במקרים אלו ניתן לראות קונפיגורציה שחוזרת על עצמה:
השופט ממנה עו"ס מהרווחה שאיננה מוכשרת לאבחן את התופעה--> . העו"ס מראיינת בקצרה את הילדים, הילדים "מעידים" דברים איומים על אביהם--> העו"ס, בהיעדר כלים לבחון מהם מילים שהושתלו על ידי האם ומהם דבריו של הילד עצמו, מייחסת דרגה גבוהה של אמינות ל"עדותם של הילדים" ומעבירה דו"ח, לעיתים סודי- על "מעלליו הנוראים" של האב. --> האב מואשם, מורחק מילדיו ובכך מסתכם מעגל זדוני זה שקורע מהילדים את אביהם ומותיר את האב שבור לב ומרוסק.
** בידי העמותה שמות של אבות שעברו תהליך אכזרי זה ובחרו ליטול את חייהם.
בשנה האחרונה, מתנדבים של עמותת לצדכם בחנו כ 500 תיקי בתי המשפט שנוהלו ב 4 השנים האחרונות שבהם מונה מומחה לניכור הורי. בכל התיקים הללו מונה גם מטפל וברבים מהתיקים הללו מונתה גם אפוטרופא לדין (כך שכל תיק כזה למעשה עבר ביקורת של לפחות מומחה, שופט ומטפל לעיתים גם אפוטרופא המייצגת את הילדים) מתוך הממצאים עולים שני נתונים מובהקים:
הראשון- למעט מקרים בודדים ונדירים, בכל מאות המקרים שנבחנו בידי המתנדבים נעשה שימוש לרעה בחוק למניעת אלימות במשפחה על ידי ההורה המנכר! הוגשו תלונות זדוניות על ידי אחד ההורים (לרוב על ידי האם) על מנת להרחיק את ההורה השני. מתוך מגוון התלונות הזדוניות, ישנן מזעזעות במיוחד- תקיפה מינית של הילדים, אלימות קשה ועוד. צווי הרחקה למספר שבועות וחודשים הינו נקודת התחלה במסעו של ההורה המנכר.
עולה אם כן בצורה מובהקת כי חלק מאסטרטגית ההורה המנכר היא לנקוט בטקטיקה של תלונות זדוניות או תלונות שווא במשטרה. תוך הסתמכות לרעה על הנחיה 2.5 של הפרקליטות- שפוטרת מתלוננות שווא מהגשת כתבי אישום.
הנתון השני המובהק העולה מסקירת התיקים- שמדובר בחידוש קשר, ההצלחה משמעותית גדולה יותר כאשר מדובר באם מנוכרת מאשר באב מנוכר. הסיבה לכך נעוצה בחומרת הענישה: כאשר מדובר בהענשת האב- ידם של השופטים קלה בהכבדת הסנקציות, שאכן עובדות. כאשר מדובר באם מנכרת- בתי המשפט חוששים להטיל סנקציות משמעותיות על האם. ובהעדר הרתעה- הליך חידוש הקשר של האבות נכשל.
כך, האפליה מול האבות פוגעת בהם בהקשר של הניכור בכל אספקט אפשרי: הן בקלות השימוש לרעה בחוק למניעת האלימות במשפחה. הן בהנחיה 2.5 של הפרקליטות שמעודדת בפועל הגשת תלונות זדון, הן בסיכוי הנמוך יותר לחדש קשר, והן ביכולת להטיל סנקציות על האם האלימה שהפעילה מולם את "נשק יום הדין" וקרעה מהם את ילדיהם היקרים.
במחקר שנערך בגרמניה עולה כי 9% מהאימהות הגרושות סובלות מתופעת הניכור ההורי ומאבדות את ילדיהן עובר לפרידה. לעומת 20% מהאבות סובלים מתופעת הניכור ההורי ומאבדים את ילדיהם עובר לפרידה. שוב – ניתן לראות פער עצום בין אבות לאמהות כשם שעולה מבדיקת עמותת לצדכם
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1111/jomf.12796
במדינת ישראל כ-400 גברים מתאבדים מדי שנה לפי דיווחי משרד הבריאות ומשרד הרווחה (דוח העשור של משרד הרווחה אשר התפרסם זה עתה) .שכיחות המתאבדים אשר חוו בימיהם האחרונים משבר גירושין-לפי דו"ח האובדנות של משרד הבריאות עומד על פי 8 מגברים נשואים. לדבריה של עו"ד שושי הרץ, מנהלת היחידה למניעת אובדנות של משרד הבריאות, הנתונים הללו אינם כוללים גברים פרודים הנספרים כנשואים ואבות ידועים בציבור בתהליכי פרידה. אנחנו מעריכים כי רבים מהאבות ששמו קץ לחייהם סבלו לפני כן מניתוק קשר מילדיהם האהובים.
מסקנות:
תופעת הניכור ההורי נפוצה מאוד ומהווה בעיה חברתית קשה.
בחלק ניכר ממערכות הרווחה נעשה זיהוי שגוי לתופעה זו כחלק מחוסר ידע, טעות באבחון ופרוגנוזה לא נכונה. כתוצאה מכך נשלחים תסקירים המהדהדים את מסריה של האם המנכרת.
הניכור ההורי הינו תופעת מגדרית, הפוגעת באופן שונה וחריף יותר באבות.
נכור הורי קשור בטבורו בשימוש לרעה במערכות ציבוריות, ובחוק למניעת אלימות במשפחה.
התגובה הציבורית לניכור אבות רפה יותר מהתגובה לניכור אימהות.
זיהוי נכון ומהיר ושימוש בסנקציות מתאימות יכולות להביא מזור לתופעה זו.
הצעות לפעולה:
העברת סדנאות על ידי מומחים לניכור הורי לעובדות סוציאליות בצוותי פרט ומשפחה.
העברת סדנאות לשופטים ודיינים במטרה לזיהוי התופעה ונתינת מענים תואמים.
יש לבדוק כמה מתוך האבות המתאבדים, שמו קץ לחייהם אחרי שנוכרו מילדיהן.
יש להרחיב את נוהל הנשיאה שלא יכלול רק שופט תורן בתל אביב אלא בכל בית משפט לענייני משפחה.
יש להורות לשופטים על ידי תקנות, נהלים או חקיקה להתייחס באופן שוויוני לסרבנות קשר מול אבות כמו מול אימהות. יש להשית על הורה מנכר סנקציות מתאימות ללא קשר למגדרו.
בכל אותם תיקים שבהם נקבע כי נעשה שימוש לרעה בחוק למניעת אלימות במשפחה יש לחייב את הפרקליטות להגיש כתב אישום מול הגורם המנצל ולפצות את הנילון ב150 אלף שח ללא הוכחת נזק.
דר' אליעזר קופל דר' רחל בורובסקי דותן ניומן
מנהל התוכנית הטיפולית של עמותת לצדכם מחלקת מדיניות והסברה יו"ר עמותת "לצדכם"