חומר רקע
©
הלפרין-קדרי וזפרן, יתפרסם בנקודת מפגש)מכון חרוב( 22
,
2022
1
טיוטא –
עתיד לראות אור ב"נקודת מפגש"
22
,
2022
ניכור מטריד
רות הלפרין-קדרי1, רות זפרן2
טענות בדבר "ניכור הורי" בסכסוכי משפחה –
עילת סל גורפת ושימוש מרובה
השימוש במושג "ניכור הורי" על מגוון מופעיו אינו חדש. אולם נוכחותו בשיח המשפטי ובפרט בפסיקה של
הערכאות הדיוניות הדנות בסכסוכי משפחה, הפכה בשנים האחרונות לשגורה וכמעט שגרתית. דומה שלא
יידון כיום סכסוך בעצימות גבוהה בבית המשפט לענייני משפחה בין הורים אודות הסדרי שהות ילדיהם,
מבלי שתועלה בו טענה בדבר ניכור הורי. מאזכורים מעטים בראשית שנות האלפיים ועד אמצע העשור
הראשון של האלף, הגענו בשלוש השנים האחרונות לעשרות התייחסויות בשנה, וגם זאת יש לזכור במציאות
בה רק מיעוט מקרב פסקי הדין מתפרסם. עורכי דין מדווחים כי הטענה בדבר "ניכור הורי", עולה ברבים
מהסכסוכים המשפטיים-משפחתיים בעצימות גבוהה, וכמעט בכל מקרה בו קשר בין הורה לילד עומד בפני
קושי וילד מסרב לקשר בכלל או בתדירות הנתפסת על ידי ההורה כמספקת, נטענת טענה בדבר "ניכור
הורי". סירוב לקשר או קשיים בניהולו של הקשר מתויגים על ידי עורכי הדין כ"ניכור הורי", גם כאשר
הקשיים אינם מתאפיינים במה שנתפס מסורתית כניכור הורי, קרי פגיעה בקשר שהיא תוצר, לכאורה, של
חבלה מכוונת מצד ההורה השני לקשר בין הילד להורה. ואולם מרגע שנעשה שימוש במונח "ניכור הורי"
)תהינה הסיבה לפגיעה בקשר ועוצמתה אשר תהינה( , הסכסוך עלול להיות מתועל לנתיב ייחודי, המשפחה
תופנה לאבחון )ולעתים אף לטיפול( אצל "מומחה לניכור הורי" )מומחיות שאינה מוכרת פורמלית בתחום
הטיפולי( והמומחים, המשתייכים לקבוצה קטנה של אנשי ונשות טיפול, מביאים בפני בית המשפט קו דומה
של המלצות כיצד לטפל בקושי האמור.
סיבות לעליה בשימוש בטענה לניכור הורי
העלייה הניכרת בשימוש בטענה ל"ניכור הורי" בהליכים המתנהלים בערכאות משפטיות אינה מצביעה
בהכרח על התפשטות משמעותית של תופעת הניכור ההורי כפי שהיא נתפסת, כאמור, במובנה המסורתי
)קרי חבלה מכוונת בקשר בין הורה לילד על ידי ההורה השני(. סביר כי היא נובעת משילוב של כמה גורמים,
חברתיים ומשפטיים כאחד. מבחינה חברתית, מוסד המשפחה עובר תמורות דרמטיות בעשורים האחרונים,
1 פרופ' רות הלפרין-קדרי הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן, ראשת המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל
רקמן.
2 פרופ' רות זפרן, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן )המרכז הבינתחומי( הרצליה.
©
הלפרין-קדרי וזפרן, יתפרסם בנקודת מפגש)מכון חרוב( 22
,
2022
2
בין היתר כתוצאה מהמהפכה הפמיניסטית, ומתהליכים חברתיים-כלכליים אחרים. אחד השינויים
המשמעותיים ביותר הוא הכרה הולכת וגוברת בחשיבות מקום האבות בחיי הילדים, ובצורך לעודד אבות
להורות מעורבת ומשמעותית. תהליך מבורך זה, הכרוך בשינוי תפיסות עומק חברתיות בדבר תפקידי מגדר
והורות, כבר נותן אותותיו בהתפתחותם של דפוסי משפחה וזוגיות שוויוניים בחלקים שונים בחברה. בד
בבד, השינויים במקום שאבות תופסים )ומבקשים לתפוס( בגידול ילדיהם העלו את הלגיטימציה להעלאת
טענה בדבר ניכור הורי. ואולם לצד שימוש מתקבל על הדעת בטענה, שמקורה רצון בהגדלת מעורבות שני
ההורים בטיפול בילד, עולה לא פעם הטענה באופן מניפולטיבי, במטרה להשיג הישגים טקטיים בסכסוכי
משפחה. באותם מקרים היא נועדה להשיג יתרונות במישור ניהול ההליכים, לשפר עמדות ביחס לחובת
תשלום המזונות, ואף להדוף טענות אוטנטיות בדבר התעללות או אלימות מצדו של ההורה עמו מסרב הילד
להיות בקשר, היבט אליו נחזור בהרחבה בהמשך.
מבחינה משפטית, העלייה בשיח הניכור ההורי קשורה קשר הדוק למגמות בדיני המשפחה בישראל ולליבוי
אשר מקורו בדינמיקה שנוצרה במערכת עצמה. בין היתר, נראה כי היא מקבלת רוח גבית מהמגמה הניכרת
בסוגיית המשמורת במסגרתה בתי המשפט נוטים יותר ויותר לפסוק משמורת פיזית משותפת, לרבות כאשר
בין ההורים יש קונפליקט עז )אורית ג'קמן, 2020
(. גם הסלמת סכסוכי המשמורת, הנגרמת בין היתר בשל
אי-הבהירות בנוגע להשפעת הסדרי משמורת וזמני שהות על חלוקת נטל מזונות הילדים, תורמת מן הסתם
לעליית שיח הניכור ההורי.
כמו כן, דומה כי השימוש ההולך וגובר בישראל בטענות בדבר ניכור הורי קשור גם להנהגתו של נוהל מזורז
באמצעות ״שופט מוקד״ לטיפול במקרים של ניתוק קשר במחוז תל אביב בשנת 2018
, אשר קיבל גיבוי
מסוים בנוהל שהוציאה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות באוקטובר 2020
, ואשר הוארך
לאחרונה בשישה חודשים. נוהל הנשיאה אמנם אינו מאמץ את מוסד שופט המוקד, אך גם אינו שולל אותו,
ובכך למעשה מאשר את קיומו כל עוד מתמלאות הוראות נוהל הנשיאה בדבר קביעת דיון דחוף בבקשות
סעד דחוף או זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד. ניתן לומר כי גם לעצם מינויו של שופט
מוקד לטיפול ממוקד בטענות בדבר ניכור הורי עשויה להיות השפעה על היקף העלאת הטענה בסכסוכי
משפחה. התחום מזמן פיתוי להעלאת טענות כאלה ואחרות על מנת לשפר עמדות, לתפוס סמכות, לזרז
הליכים או להפעיל לחץ על בעל הדין )לדוגמה תלה"מ )ראשון לציון( 23441-09-19
פלונית נ' אלמוני, שם
הועלו טענות שקריות בדבר ניתוק קשר על מנת לנתב את ההליך למסלול מזורז(.
ניכור הורי –
עמימות מושגית
©
הלפרין-קדרי וזפרן, יתפרסם בנקודת מפגש)מכון חרוב( 22
,
2022
3
בבואנו לדון בהתמודדות מערכת המשפט עם הניכור ההורי, עלינו להבחין בין משמעויותיו הטיפוליות של
המושג, לבין מופעיו המשפטיים והשלכותיו על זירת הגירושין בישראל ומחוצה לה. כתופעה משפחתית,
ניכור הורי הוא כותרת הניתנת כיום כדרך שבשגרה לקשת רחבה של מצבים של בעיות בקשר הורה-ילד,
החל בקשיים בקיום קשר יומיומי שוטף עם אחד ההורים, דרך רתיעה משהות עימו, וכלה בניתוק מוחלט
של הקשר. גם הסיבות למצבים אלה מתפרשות על פני מנעד שלם, החל מקשיים רגשיים של ילד, עם או
ללא קשר למשבר הגירושים, הגורמת לקונפליקט עם הורה, ועד לגורמים קשים כגון הזנחה ואלימות. לאמתו
של דבר, אין לניכור הורי הגדרה מוסכמת אחת, לא ברובד הטיפולי ולא ברובד המשפטי. מספר ההגדרות
לניכור הורי כמספר העוסקים בו, והן מושפעות במידה רבה מעמדות מקצועיות ביחס לשאלות מפתח בדבר
הורות, זכויות ילדים, אלימות אינטימית ומשפחתית על מופעיה השונים, ועוד. חשוב להבהיר כי לא רק
שאין לניכור הורי הגדרה קלינית מוסכמת, אלא שהקהילה המדעית הבינלאומית נותרה מאוחדת בדחיית
תאוריית הניכור ההורי, וזאת על אף ניסיונות חוזרים ונשנים להביא להכרה רשמית בה )סילברג ודאלאם,
2019
; דווטי, מקסוול וסלייטר, 2020
; האגודה האירופית לפסיכותרפיה, 2018
(. רק לאחרונה חזר בו ארגון
הבריאות העולמי מכוונתו לכלול לראשונה התייחסות ל׳ניכור הורי׳, כמושג המפנה לאבחון של "בעיה
במערכת יחסים בין מטפל/ת לילד/ה", בגרסה החדשה של ה-
ICD (International Classification of
Diseases)
, שהוא קטלוג של כל המחלות וההפרעות הנפשיות המוכרות, אשר משמש מדינות בעולם לצרכי
סטטיסטיקות של תחלואה ומוות. מן המישור המשפטי, עולה כי מקובל להגדיר ׳ניכור הורי׳ כמצב שבו ילד
מסרב לקשר עם אחד מהוריו מבלי שיש לכך סיבה אחרת מלבד התנהגותו של ההורה האחד, אשר הסית
את הילד כנגד ההורה האחר, מסיבות של כעס, עוינות או פתולוגיה )מאייר, 2020
(. כבר כאן ניתן לראות כי
ההגדרה עצמה טומנת בחובה אתגר, בצורך לשלול בוודאות כל סיבה אחרת לסרבנות קשר, לרבות סיבות
הנעוצות בהתנהגות ההורה הדחוי, כגון הזנחה, אלימות כלפי הילד, או אלימות כלפי ההורה האחר.
עמדת בתי המשפט: שמירה על קשר עם שני ההורים בכל מצב ובכל מחיר
נדמה כי מינויו של שופט המוקד נובע לא רק מהעלייה בטענות לניכור הורי בסכסוכי משפחה, אלה מתפיסת
עולם כוללת המדגישה את חשיבות שמירת הקשר בין ילד לשני הוריו ומהיישום הייחודי שלה במשפט
הישראלי בשנים האחרונות. כפי שחושף מחקרה של אורית ג'קמן, הפסיקה הישראלית חותרת להבטחת
"משמורת משותפת" )או כפי שנהוג לכנותה היום "אחריות הורית משותפת"(, תוך קביעה שיפוטית התומכת
בחלוקת הטיפול הפיזי בילדים בשיעור דומה בין ההורים )ג'קמן, 2020
(. עמדה זו הפכה להיות רווחת ביותר
ודחקה את ההסדר שהיה מקובל עד השנים האחרונות בדבר משמורת אמהית עם הסדרי ביקור רחבים לאב.
לעמדה שיפוטית זאת אין כמעט אח ורע בעולם, כפי שמלמדת אותנו סקירתה של דפנה הקר )הקר, 2021
(,
ממנה עולה כי גם שיטות שאימצו נורמה של "משמורת משותפת" אינן מיישמות אותה כמשמורת שווה של
©
הלפרין-קדרי וזפרן, יתפרסם בנקודת מפגש)מכון חרוב( 22
,
2022
4
ההורים, אלא כמשמורת הכוללת מפגשים וקשר רחבים עם ההורה השני אך בשיעור שאינו עולה על 30%
מהזמן, במתכונת שאפיינה את ישראל עד השנים האחרונות. לעמדת היסוד האמורה נלוות עמדה החוזרת
על עצמה בפסיקתם של שופטי המשפחה, לפיה יש לשמור על הקשר בין הילד לבין שני ההורים בכל מצב
ובכל מחיר.
הנחת יסוד זאת מובילה את בית המשפט לפעול בחלק ניכר מן המקרים בהם מועלית טענה לניכור הורי,
בנחרצות ובמהירות, כדי לנסות להבטיח חידושו של הקשר, לא פעם מבלי לרדת לעומקם של דברים ומבלי
לברר מה עומד ביסוד הסירוב של הילד להתראות עם אחד ההורים. הנחת היסוד של בית המשפט היא
שניתוק קשר בן ילד להורה מייצר נזק בלתי הפיך, והוא אף עולה כדי התעללות בילד, ולפיכך יש למגרו
באופן מיידי, ובלשונו של בית המשפט:
״מעבר לאמירת המחוקק ולסברה המקצועית כי ניכור הורי אינו יכול לעלות בקנה אחד עם טובתו
של ילד, שהרי ניכור הורי נתפש בעיני אנשי המקצוע וגם בפסיקה כהתעללות בקטין, אזי אומר כי
גם אם יימצא המקרה בו צריך לומר שטובת הילד היא לעת הזו להשלים עם הניכור ההורי, ספק
אם בית המשפט יכול להסתפק בפסק דין שכזה, שכן אי חוקיות ומניעתה קודמת אפילו לעיקרון
המלאכותי של טובת הילד." )תמ"ש
)משפחה תל אביב-יפו(
18
-
03
-
22078
מ. ד נ' ס. ס )נבו
21.01.2019
(, אמירה עליה חוזר בית המשפט גם בפסקי דין אחרים, כגון תלה"מ
19
-
04
-
29666
י.ח. נ'
א.ח )נבו
20.4.20
((.
עמדה זאת מובילה את בית המשפט לפעול לעיתים בנחרצות )ולטענתנו בנחרצות מדי( כנגד התופעה שהוא
מזהה כ "ניכור הורי" ולנקוט בסעדים של כפיית טיפול לחידוש קשר עם ההורה הדחוי. סעדים אלה עולים
לעתים עד כדי שינוי המשמורת והעברת הילד בעל-כורחו להורה איתו אין לו קשר, ואפילו הוצאתו מן הבית
והעברתו למרכז חירום או מרכז טיפולי בו ינותק משני הוריו לפחות בשלב הביניים, ועד שניתן יהיה להבטיח
קשר עם ההורה המנוכר, או באיום בכל אלה.3
3 ראו לדוגמה את ההחלטה הבאה: ״הגיע הזמן, בבחינת שלב ראשון, להפקיע את המשמורת הבלעדית בקטין שהיא בידי האם
ובשלב זה לחלקה בינה לבין אפוטרופוס לדין.״ )מתוך החלטת בימ״ש קמא, המובאת במלואה בפסה״ד של הערעור, רמ״ש
21842-
02-21
מ.מ נ׳ מ.מ.ו, 5.4.21
, לא פורסם(. חשוב לציין כי החלטה זאת נהפכה בפסק הדין של ערעור. ובמקרה אחר, ראו: "... אני
ממנה את... ומורה לה לגרום לכך שהאב יפגוש בקטינים וזאת תוך 7 ימים מהיום וכל מפגש ילווה בדיווח לבית המשפט.. אומר
כי הטיפול צריך להסתיים תוך 45
יום. בשלב זה אני מורה לשירותי הרווחה, במידה והטיפול לא יצלח, כי יהיו ערוכים הם להעברת
המשמורת לאב והכנת תכנית טיפול מתאימה לילדים –
העברה אשר תיעשה במישרין או דרך קלט חירום... בשלב זה תישא האם
בהוצאות ]המומחית[ ותוך שמנחה אני את שירותי הרווחה, כי בהינתן החלטה של בית המשפט או אי דיווח על הצלחתה ]של
המומחית[... לא יהא מנוס אלא מנקיטת הליכים לפי חוק הנוער ... ואל תאמר לי האם כי אזהרה אחרונה זו לא נשמעה ובקול
©
הלפרין-קדרי וזפרן, יתפרסם בנקודת מפגש)מכון חרוב( 22
,
2022
5
בין שלל הסעדים ניתן למצוא לצד החלפת משמורת או הוצאה ממשמורת ואיום באלה, גם סנקציות כספיות,
כגון ביטול מזונות, הטלת קנס על כל מפגש שלא מתקיים, תשלום הוצאות משפט גבוהות והטלת נטל
תשלום עלות הוצאות מומחה המעורב בתיק על הצד המנכר, כביכול.4 מטרת ההחמרה בסנקציות המופעלות
על ידי בית המשפט אינה רק להניע או להניא מפעולה את בעלי הדין אלא גם לבסס "...מדיניות המשפטית
של הכחדת תופעת הניכור ההורי והרתעת הציבור מפני הליכה בדרך זו ..."
5
הסיכון הפוטנציאלי בעמדת בתי המשפט
מעבר לקשיים הכרוכים בפרוצדורה המיוחדת של שופט מוקד, הסותרת את אחת מתכליות היסוד של בית
המשפט לענייני משפחה, של שופט אחד המכיר את המשפחה על מכלול תביעותיה ופוסק באופן הוליסטי
ורב ממדי במגוון ענייניה, הרי המהירות בה הוא מכריע בבקשות הנוגעות לניכור הורי, ועל פי המתחייב
מנוהל הנשיאה, מכתיב מגבלה אינהרנטית על בירור גורמיה של הבעיה. ההתמקדות ביעד של חידוש קשר
מהיר, והשימוש בפתרונות כוחניים לעיתים, מייצרת קושי להבנת התמונה בכללותה, ולאיתור גורמי סיכון
לילד. תיעול רבות מן הבקשות לשופט אחד עלולה ליצור דומיננטיות של קול אחד וכך גם הסתייעות בקבוצה
קטנה של מומחים לתחום )מומחיות שלא הוכרה כאמור פורמלית( עלולה להכתיב קול אחד ותפיסת עולם
משפטית-טיפולית אחת, באופן שלא יאפשר שיח תוך ובין-דיסציפלינארי.
הסכנה בולטת במיוחד בסכסוכי משמורת בהם עולות טענות בדבר אלימות מצד הורה אחד, ומנגד מועלות
טענות בדבר ניכור הורי מצד ההורה האחר. הדינמיקה כפי שאנחנו לומדות עליה מהמחקר מעבר לים בתחום
היא כזו: הצד שכנגדו מועלות טענות בדבר אלימות -על-פי רוב האב- טוען כי ההאשמות אינן אלא ביטוי
נוסף להסתה וניכור הורי מצד ההורה המאשים. במצב זה, כאשר טענת הניכור ההורי עולה כתגובה לטענות
אלימות, היא מצליחה פעמים רבות להסיט את הדיון מדפוסי ההתנהגות האלימים של ההורה הלכאורה
מנוכר ומהשפעתם על שלומו של הילד, כך שמייד מוטל ספק באמיתות הדיווח של ההורה האחר - ברוב
המקרים האם - על אלימות כלפי הילדים. בדרך זו למעשה לא נבדק כלל החשש לאלימות ומידת המסוכנות
לאותו ילד או ילדה וזאת בשעה שמחקרים מראים כי פעמים רבות, דווקא לאחר סיום הקשר הזוגי
והתפרקות הנישואין, ילדים חשים ביטחון לשתף את אחד ההורים בפגיעות מיניות או באלימות שננקטה
רם ]ההדגשות במקור[." יש לציין כי איום זה מומש זמן קצר לאחר מכן, ביום
18.9.19
, בהחלטת בית המשפט לפתוח בהליך הצהרת
נזקקות על הקטינים. החלטה זאת לא פורסמה, אך נמצאת בידי הכותבות.
4 תיאור מגוון האמצעים מובא במרוכז בפסק דין של השופט דרורי מבית המשפט המחוזי, ברמ"ש 16
-
11
-
55946
פלוני נ' פלונית,
פסיקה י״א, נבו 5.3.19
.
5 )תמ"ש )משפחה תל אביב-יפו(
18
-
03
-
22078
מ. ד נ' ס. ס( נבו
21.01.2019
, פסקה
67
.
©
הלפרין-קדרי וזפרן, יתפרסם בנקודת מפגש)מכון חרוב( 22
,
2022
6
כלפיהם, וכך גם נשים שהיו בעצמן קורבנות לאלימות. מחקרים שנערכו בנושא זה בארה"ב ובעולם מוכיחים
כי האסטרטגיה של העלאת טענות על ניכור הורי יעילה ביותר ומצליחה לאיין טיעונים בדבר אלימות.
המחקר האמפירי המקיף ביותר עד היום לבדיקת השפעת העלאת טענות של ניכור הורי על הכרעות
שיפוטיות הוא מחקרה של פרופ׳ ג׳ואן מאייר מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבארה"ב, אשר נערך בשנת
2019
במימון משרד המשפטים האמריקאי, ובו נבחנו קרוב ל 4500
החלטות ערעורי משפחה ברחבי ארה״ב
)מאייר, 2020
(. מחקר זה מצא כי בסכסוכים בהם האב מעלה טיעון של 'ניכור הורי', הסיכוי שבית המשפט
ידחה טענות בדבר אלימות שהופנו כלפיו, עולה פי שניים. כאשר הטענות בדבר ניכור הורי מועלות כנגד
טענות בדבר אלימות נגד הילדים, הסיכוי שבית המשפט ידחה את האחרונות עולה פי ארבעה. עוד מצא
המחקר כי כאשר אימהות טוענות, מחד, לקיומה של אלימות, ואבות טוענים מנגד לקיומו של ניכור הורי,
אימהות מאבדות משמורת בכ-
50%
מהמקרים, ואפילו במקרים בהם בית המשפט מצא כי אכן הייתה
אלימות מצד האב, אלא שהייתה גם הסתה מצד האם –
אימהות איבדו משמורת ב-
43%
מהמקרים. כלומר,
במקרים רבים בהם אכן קיימת הסתה בעקבות אלימות, בתי המשפט בחרו לתת "העדפה" לטענות בדבר
ניכור הורי, או, בלשונה של מאייר, מחויבות המערכת השיפוטית בארה"ב לטפל בניכור הורי גוברת על
מחויבותה להגן על ילדים מפני פגיעה והתעללות. ממצאים אלה תואמים ממצאי מחקרים מקנדה )נילסון,
2018
(, אנגליה )סילברג ודאלאם, 2019
; בירצ׳ול וצ׳ודרי,
2021
( ואוסטרליה )ווב, מולוני, סמיית׳ ומרפי, 2021
(,
אשר מצאו כולם הטיות מגדריות נגד נשים בקרב בתי-משפט ובקרב מומחים הממונים על-ידי בתי משפט.
המסקנה היא שגם כיום סוכני המשפט אינם מאמינים לנשים ולילדים, וטענות בדבר ניכור הורי מחזקות
אי-אמון זה, ומהוות כלי יעיל במיוחד לדחיית דיווחים בדבר אלימות במשפחה.
ואם לא די בכך, גם וועדות ממשלתיות לבדיקת בתי-המשפט לענייני משפחה באנגליה ובאוסטרליה, אשר
מונו בעקבות ביקורת ציבורית ודיווחים מדאיגים בכל אחת ממדינות אלה אודות טיפולם במצבי אלימות
במשפחה, העלו ממצאים דומים ולא פחות מטרידים. כך למשל, בדו״ח האנגלי משנת 2020
, שכונה The
Harms Report
, מצאה הוועדה כי בתי-המשפט מציבים סדרה של מחסומים בפני קרבנות אלימות במשפחה,
ובראשן ״תרבות הפרו-קשר״ )קשר בכל מצב ובכל מחיר( ששותפים לה שופטים.ות ומומחים.ות כאחד,
הגורמת לאי-אמון ולמינימליזציה שיטתית של טענות בדבר אלימות, ולקבלה בלתי-מבוקרת של טענות נגד,
לרבות טענות בדבר ניכור הורי. העדויות והממצאים המובאים בדו״ח האנגלי מוכרים עד כאב, ונקראים
כאילו תיעדו את המתרחש במקומותינו. להמחשת הסכנה הברורה של הכחשת האלימות במשפחה הטבועה
גם בהתנהלותם של בתי-המשפט למשפחה בישראל, בחרנו לסיים בפסק-דין בו בית המשפט אף גורס כי
טענות שהעלה הורה אחד בדבר פגיעה )לרבות ניצול מיני( של ההורה השני בילד, נועדו אך ורק בכדי לנכר
את הילד מן ההורה ולהוביל באופן שקרי לניתוקו מהורהו, ובלשונו של בית המשפט: "אומר, כי לתופעת
©
הלפרין-קדרי וזפרן, יתפרסם בנקודת מפגש)מכון חרוב( 22
,
2022
7
הניכור ההורי, לצערנו קיים "קרוב משפחה" מכוער נוסף והוא מה שכינינו בשעתו "דוקטרינת הפדופיליה".
במילים אחרות, תופעת המנכרים היא להאשים את ההורה האחר בתופעה מינית, ביודעם כי תופעה כזו
תביא מיידית לניתוק הקשר בין החשוד לבין הקטין ובהבינם כי לאחר מכן יהא קשה לחדש את הקשר"
)תמ"ש )משפחה תל אביב-יפו(
18
-
03
-
22078
מ. ד נ' ס. ס( נבו
21.01.2019
(. למותר לציין כי עמדה עקרונית
זאת של בית המשפט, ההודפת אפריורי טענות בדבר פגיעה מינית מצד הורה בילדו, יחד עם מדיניות
להבטחת קשר מהר ובכל מחיר תוך גיבוייה בסעדים כוחניים, לא מאפשרת בירור של טענות שהשפעתן על
גורלם של ילדים היא גורלית.
מקורות בביבליוגרפיים:
מקורות בעברית:
אורית ג'קמן-לדאני, משמורת ומזונות ילדים – כאוס ואקטיביזם שיפוטי בבתי המשפט לענייני משפחה
)חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב( )מרץ 2020
(.
אבישג עוזרד, רות הלפרין-קדרי, ואוסנת פרינץ סרבנות קשר וניכור הורי: רקע תאורטי, אבחון ושיטות
טיפול בראי עיקרון טובת הילד )נייר עמדה, מרכז רקמן , 2020
(.
https://drive.google.com/file/d/1-jiPuTWAcUCyvWSdonMcqQUm6orH3S3s/view
מקורות לועזיים:
Birchall, J. And Choudhry, S. ‘I Was Punished For Telling The Truth’: How Allegations Of
Parental Alienation Are Used To Silence, Sideline And Disempower Survivors Of Domestic
Abuse In Family Law Proceedings, JOURNAL OF GENDER-BASED VIOLENCE,
Vol XX, No XX, 1 17, (2021). DOI: 10.1332/239868021X16287966471815.
European Association For Psychotherapy (EAP), A Statement From The European
Association For Psychotherapy (EAP) On The Concepts Of ‘Parent Alienation Syndrome’
(PAS) And ‘Parental Alienation’ (PA),(2018). Https://Www.Europsyche.Org/Quality-
Standards/Eap-Guidelines/Parent-Alienation-Syndrome-Pas-Parental-Alienation-Pa/.
Julie Doughty, Nina Maxwell & Tom Slater, Professional Responses To ‘Parental Alienation’:
Research-Informed Practice, JOURNAL OF SOCIAL WELFARE AND FAMILY LAW, 42:1,
68-79,(2020). DOI: 10.1080/09649069.2020.1701938
Joan S. Meier, U.S. Child Custody Outcomes In Cases Involving Parental Alienation And
Abuse Allegations: What Do The Data Show?, JOURNAL OF SOCIAL WELFARE AND
FAMILY LAW, 42:1, 92, 93 (2020). DOI: 10.1080/09649069.2020.1701941
Case
A
:
Gaining Custody In Family Courts
Abusers
,
Stephanie Dallam
&
Joyanna Silberg
169,(2019).
-
, 16:2, 140
CUSTODY
CHILD
OF
JOURNAL
,
Series Of Over Turned Decisions
10.1080/15379418.2019.1613204
:
DOI
Linda C Neilson, Parental Alienation Empirical Analysis: Child Best Interests Or Parental
Rights? (Fredericton: Muriel Mcqueen Fergusson Centre For Family Violence Research And
Vancouver: The FREDA Centre For Research On Violence Against Women And Children)
(2018).
©
הלפרין-קדרי וזפרן, יתפרסם בנקודת מפגש)מכון חרוב( 22
,
2022
8
MINISTRY Of JUSTICE, ASSESSING RISK Of HARM TO CHILDREN AND PARENTS
IN PRIVATE LAW CHILDREN CASES - FINAL REPORT (2020).
Https://Assets.Publishing.Service.Gov.Uk/Government/Uploads/System/Uploads/Attachme
nt_Data/File/895173/Assessing-Risk-Harm-Children-Parents-Pl-Childrens-Cases-Report_.Pdf
Nola Webb, Lawrence J. Moloney, Bruce M. Smyth And Robyn L. Murphy, Allegations Of
Child Sexual Abuse: An Empirical Analysis Of Published Judgements From The Family
Court Of Australia 2012–2019, AUST J SOC ISSUES ,2021; 00:1–22 (2021).
.