חומר רקע
סרבנות קשר וניכור הורי :
רקע תאורטי, אבחון ושיטות טיפול
בראי
עיקרון טובת הילד
אפריל2020
אבישג עוזרד
,רות הלפרין-קדרי
, אוסנת פרינץ
עורכת דין, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה ע"ש ברוך ורות רפפורט, מרכז רקמן לקידום מעמד האשה.
,פרופסור ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, לשעבר חברה וסגנית נשיאת וועדת האו״ם לביעור אפליה נגד נשים
)
CEDAW
(.
,עורכת דין מנהלת קו
הפניות לסיוע משפטי
ועורכת דין בתוכנית לסיוע לנשים בענייני משפחה, מרכז רקמן לקידום
מעמד האשה.
2
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
א. הקדמה
1.
נייר עמדה זה עוסק בתופעה הולכת
וגוברת בתח
ום דיני המשפחה, המכונה ניכור הורי . על אף
שהמושג מוכר מזה למעלה מ-
30
שנה, בשנים האחרונות חלה
עלייה דרמטית בכמות פסקי הדין
בהם מופיע צמד המילים"ניכור הורי"
.כחלק מטענות הצדדים או ההכרעה השיפוטית
2.
כבר עתה יוער, כי העלייה הניכרת בשימוש בניכור הורי
,בהליכים המתנהלים בערכאות משפטיות
אינה בהכרח מצביעה על התפשטות משמעותית של תופעת הניכור ההורי, וסביר כי
היא
רה ו קש
קשר הדוק למגמות בדיני המשפ
הח בישראל
ולליבוי אשר מקורו בדינמיקה שנוצרה במערכת
.עצמה בין היתר, דומה
כי
תופעת הניכור ההורי
מקבלת רוח גבית
מ
המגמה
הניכרת בתחום
המשמורת במסגרתה בתי המשפט נוטים יותר ויותר לפסוק משמורת פיזית משותפת,
1 מו הסלמת
סכסוכי משמורת ילדים הנגרמת בין היתר בשל אי-
הבהירות בנוגע להשפעת הסדרי משמורת
וזמני שהות על חלוקת נטל מזונות הילדים.
,כמו כן דומה כי השימוש ההולך וגובר בטענות בדבר
ניכור הורי
קשור לקיומו של נוהל מזורז לטיפול במקרים של ניתוק קשר, בו נעשה שימוש במחוז
תל אביב מזה למעלה משנה.
3.
סוגיית הניכור ההורי
מעלה שאלות מהותיות וכבדות משקל, להן השלכות מרחיקות לכת על
ביטחונם הנפשי, הרגשי והפיזי של הקטינים הנמצאים בסלע המחלוקת, לרבות זי הוי והגדרה של
בעיות ב
קשר
עם הורה, המניע לסרבנות קשר, בדיקת מצבי סיכון לרבות אלימות במשפחה, דרכי
.הטיפול על ידי אנשי מקצוע ודרכי ניהול ההליך המשפטי ,זאת במיוחד בתקופה האחרונה
כאשר
בתי המשפט בישראל רואים ב טענות
בדבר
ניכור הורי
עילה ל
הכרזת נזקקות על קטינים,
הוצאתם
מחזקת הוריהם והעברתם לקלט חירום .
4.
מטרתו של נייר עמדה זה היא להציג
נתונים וממצאי מחקרים אודות מספר סוגיות הקשורות
באבחון וב
טיפול במצבים של ניתוק קשר בין הורה לילד , תוך הסתמכות על ספרות מקצועית
מתחום המשפט והפסיכולוגיה ההתפתחותית מישראל ומחוצה לה, וע ל משפט משווה משיטות
משפט מחוץ לישראל המתמודדות אף הן עם התפתחויות דומות.
5.
כארגון המספק ייעוץ וייצוג משפטי לנשים בתחום דיני המשפחה, סוגיית הפגיעה בקשר בין הורה
לילד עולה בחלק לא מבוטל מהתיקים בהם אנו מעורבים. המידע והנתונים אשר יפורטו בנייר זה
אף נפרשו בפני בית המשפט העליון במסגרת בקשת הצטרפות כידיד בית המשפט, אשר הוגשה
.בחודש פברואר האחרון
6.
בנוסף, אנו פועלות מזה כשנה במסגרת
קואליצי
ה בינלאומית המורכבת מ מאות
חוקרים
וארגונים
מלמעלה מארבעים מדינות שונות ,
מהתחומים של פסיכולוגיה, משפטים, עבודה סוציאלית
.ופסיכיאטריה עיקר פעילותה של
הקואליציה הו א שיתוף ידע
אודות סרבנות קשר ו
עשייה ל מיגור
השימוש לרעה בתופעת הניכור הורי ה
פוגע בנשים וילדים .
בשל
מעורבותנו בקואליציה זו , עלה
1רות זפרן, מתוך דבריה במסגרת ה
כנס השנתי ה-
17
לענייני נשים, משפחה ומשפט בישראל
" בנושא מקומן/ם של
מומחיות/ים וחוו"ד מומחיות/ים בסכסוכי משפח ה", מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, אוניברסיטת בר אילן21.1.2020
.
3
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
בידינו ל
הגיע ל
נתונים
ולמחקרים העדכניים ביותר
סביב סוגיית הפגיעה בקשר בין הורה לילד ,
הן
מ תחום המשפט והן
מ
תחו מי
הטיפול השונים .
7.
קואליציה זו הוכיחה עצמה כשחק
נית משמעותי
ת
בזירה הבינלאומית סביב תופעת סרבנות
.הקשר, ורשמה הצלחה חשובה בפעילותה אל מול ארגון הבריאות העולמי
ביוני2018
פרסם ארגון
הבריאות העולמי טיוטה לגרסה העדכנית העתידית של ה-
ICD
International Classification)
of Diseases
),
שהוא קטלוג של כל המחלות וההפרעות הנפשיות המוכרות, אשר משמש מדינות
בעולם לצרכי סטטיסטיקות של תחלואה ומוות. במסגרת הטיוטה לגרסה העדכנית הופ יעה
לראשונה התייחסות לניכור הורי , כמושג המפנה לאבחון של "בעיה במערכת יחסים בין מטפל/ת
."לילד/ה חברי הקואליציה
חשש
ו
,כי המהלך עלול להגביר את השימוש לרעה שנעשה במושג
.וטענו כי אין מקום להתייחס לתופעת סרבנות הקשר במסגרת קטלוג של מחלות והפרעות נפשיות
8.
על מנ ת
למנוע את הכנסת הניכור ההורי לגרסתו העדכנית של ה-
ICD
,ה בש יג
הקואליציה תזכיר
מפורט
המתריע על הסכנות הטמונות בהכנסת המושג ל-
ICD
, לרבות ה שימוש לרעה שנעשה
לעיתים קרובות בטענות של ניכור הורי במקרים של אלימות במשפחה
והשימוש ב אמצעים
קיצוניים ,
.אשר מסכנים את בריאותם הפיזית והנפשית של ילדים
9.
,לאחרונה
השתכנע
ארגון הבריאות העולמי מעמדת הקואליציה
והחליט להסיר מהגרסה
העדכנית של ה-
ICD
את המושג
ניכור הורי - צעד חשו ב במניעת השימוש לרעה בטענות של ניכור
הורי., ומניעת הפגיעה בטובתם ורווחתם של ילדים חזרתו
של ארגון הבריאות העולמי מכוונתו
המקורית לכלול את המונח , והכרתו בכך שאין לסווג את תאוריית הניכור ההורי כמצב רפואי
,הטעון התייחסות רפואית מהוו
ים
איתות חשוב לבתי משפט ולקובעי מדיניות, בדבר הזהירות
.שיש לנקוט בעת התמודדות עם מצבי קושי בקשר בין הורה לילד
10
. כאן ה
מקום לציין, כי מטרתו וכוונתו של נייר עמדה זה אינן להכחיש את קיומה של תופע ת
סרבנות הקשר. תופע
ה זו , אשר במקרים מסוימים נגרמת בשל הסתה מצד ההורה המועדף, היא
.תופעה קשה שיש להתמודד איתה מבחינה משפטית וטיפולית
11
. יחד עם זאת, לאור הסכנות הנשקפות לילדים ,
בשל חשיפה להורה אלים או בשל שימוש
בסנקציות קשות כגון העברת משמורת והוצאת ילדים למקלטים, כל הסדרה של התופעה חייבת
.להיעשות בזהירות רבה
נייר עמדה זה נועד לשפוך אור על החשיבות והצורך בהבטחת טובתם של
קטינים בכל הקש
ו
ר להתמודדות עם תופעת הפגיעה בקשר בין הורה לילד.
כמו כן, מטרת נייר זה
להציג מספר כללים ועקרונות אשר יאפשרו למזער ככל הניתן את הפגיעה בילדים במסגרת
סכסו
כי משמורת בהם עולים טענות בדבר ניכור הורי.
12
.
במסגרת
נייר זה, נבקש להתייחס ל
מספר סוגיות עקרוניות סביב תופעת סרבנות הקשר , כמפורט
:להלן
4
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
א.
ראשית
, נציג את ה
היסטוריה ו
ה
התפתחות של המונח ניכור הורי . רקע זה הכרחי בכדי להבין
את הקושי שבהגדרת
התופעה, את האופן בו הפך המונח למונח סל
הכולל כל בעיית קשר בין
הורה לילד, ולא רק מצבי ניתוק קשר כתוצאה מהסתה מכוונת, וכן את השימוש הבעייתי
.בתופעה במסגרת סכסוכי משמורת במסגרת זו נעמוד גם על ה בסיס המדעי והמחקרי הרעוע
עליו נשע נת
תסמונת ה .ניכור ההורי
ב.
שנית ,נתייחס למקומו של עיקרון טובת הילד במסגרת סכס
וכים הנסוב
ים
סביב חידוש
קשר
בין הורה לילד
, ועל הצורך בהבטחת
שלומו של הילד כאשר נבחנת שאלת חידוש קשר- רי ק
ההכרח ב
בדיקה מקדימה של כל טענה של התעללות ,אלימות
או פגיעה מינית, בטרם נבדקות
.טענות של הסתה כזו או אחרת
בהקשר
זה
נציג מידע אודות
מגוון
ה סיבות
ה
אפשריות
לפגיעה בקשר בין הורה לילד, ו
על הצורך בבחינתן
בזהירות
ו
נקיטת צעדים לחידוש קשר
מפוקח בעת הצורך ובשילוב טיפול מתאים, על מנת שלא תישקף חלילה
כנה ס לילד .
נציג גם
ממצאי מחקרים המ
ראים כי האשמת אם ב
ניכור הורי מגבירה עד מאד את אי-ה אמון
,בטענותיה שלה ו
מאששים את החשש
ות
מפני השתקת טענות בדבר אלימות ההורה הנטען
.למנוכר, באמצעות הפיכת טענות אלה לראיה לניכור
ג.
שלישית
, נתייחס ל "פתרונות" הקיצוניים בהם נעשה שימוש כיום לצורך חידוש קשר בין
הורה לילד, לרבות העברת משמורת להורה הדחוי והוצאת ילדים למסגרת טיפולית חוץ
.ביתית
בהקשר זה נציג נתונים אודות כך
,שסעדים אלה לא הוכחו כיעילים
אף ו יש
בהם כדי
.לגרום לילדים נזק פיזי ונפשי ארוך טווח
ד.
רביעית ,נתייחס לסוגיית ה
מומחיות בניכור הורי, ל ,היעדר מומחיות שכזאת בעולם הטיפול
ול
סיכון שבמינוי מומחה בתיקי משמורת על סמך הגדרה זו, בין היתר בשל כך שהמינוי
פוגם
בניטרליות בית המשפט בשאלת האבחון ,. זאת בפרט כאשר קיימת פרקטיקה שהמומחה
,המאבחן הוא גם זה המטפל
ללא הפרדה בין הליך האבחון והליך הטיפול
, ו לעיתים תוך
אינטרס כלכלי ברור של אותו מומחה המפעיל
תכניות טיפול לשם חידוש קשר.
ב.
ניכור הורי - מקור המוש
ג והשימוש בו היום
ב.1. תסמונת הניכור ההורי של ריצ'רד גרדנר
13
. על אף שלא קיימת הגדרה יחיד ה ומוסכמת על הכל, מקובל
להגדיר ניכור הורי
כמצב שבו ילד
מסרב לקשר עם אחד מהוריו מבלי שיש לכך סיבה אחרת מלבד התנהגותו של ההורה השני, אשר
הסית את הילד
כנגד
.ההורה, מסיבות של כעס, עוינות או פתולוגיה2
2 Joan S. Meier, U.S. child custody outcomes in cases involving parental alienation and abuse
allegations: what do the data show?, Journal of Social Welfare and Family Law, 42:1, 92, 93 (2020).
5
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
14
. מקורה של התופעה המוכרת כיום כניכור הורי
היא תסמונת הניכור ההורי–
PAS
"(
Parental
Alienation Syndrome"), אותה הגה הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר בשנות ה-
80
של המאה
,הקודמת. התאוריה של גרדנר התבססה על התרשמותו הקלינית מתיקים בהם היה מעורב
במסגרתם האמין שאימהות העלו טענות שווא בדבר אלימות מינית נגד ילדיהן. יצוין, כי בתקופה
זו עסק גרדנר במתן חוות דע ת בבתי המשפט, לרוב עבור אבות אשר הואשמו בהתעללות מינית
בילדיהם. על כן, הלכה למעשה, תסמונת הניכור ההורי הוגדרה לראשונה לצורך הגנה מפני טענות
.בדבר התעללות מינית בילדים שהועלו במסגרת סכסוכי משמורת3
15
.
ללא כל ביסוס מדעי ואמפירי, ובפרסומים עצמיים אשר לא עברו כל שיפוט אקדמי, טען גרדנר
כי טענות בדבר התעללות מינית המועלות במסגרת סכסוכי משמורת הן לרוב תוצר של תסמונת
הניכור ההורי, ושרוב הילדים המעלים טענות אלה במסגרת סכסוכי משמורת–
.משקרים
ובמילותיו של גרדנר:
"in custody litigation … the vast majority of children who profess
sexual abuse are fabricators".4
16
.
כבר עתה יובהר כי טענה זו סותרת
את הידע המחקרי העדכני המראה
בבירור כי טענות שווא
בדבר אלימות מינית אינן נפוצות במסגרת סכסוכי משמורת, וכי שיעור טענות השווא העולות
.במסגרתן אינו גבוה משיעורן ככלל5
17
.
בבסיסה של התאוריה של גרדנר ניצבה ההנחה שאם ילד דוחה הורה (לרוב האב) בשל האשמות
בדבר אלימות מינית, הסיבה לכך היא שטיפת מוח מצד ההורה השני (לרוב האם). על כן, התאוריה
של גרדנר העניקה
משקל מינימלי לדינמיקה המשפחתית, לעול מו הפנימי והתפתחותו הטבעית
של הילד, ולעובדה הפשוטה שילדים עשויים להגיב להורה גם על סמך חוויות, ר גשות ואמונות
שלהם עצמם, ולא רק.בשל השפעה חיצונית מצד אחד מהוריהם6
על פי תורתו של גרדנר, הילד
נתפס כקניינו של ההורה המנוכר, אותו יש להשיב, ובהתנגשות בין טובתו ו זכויותיו של הילד לבין
זכויות ההורה הדחוי–
.ידן של האחרונות על העליונה7
18
.
במסגרת
תאוריית תסמונת הניכור ההורי ,, ההורה המועדף תואר כהורה חולני ואובססיבי
והאשמה במצבו של הילד הוטלה על כתפיו בלבד. לא זו בלבד שההורה הנטען כמנוכר אינו אשם
.בדבר אלא שהוא מתואר בתור ה"קורבן האמיתי" של המצב8
על בסיס הנחות אלה, הטיפול עליו
3 Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg, Recommended treatments for “parental alienation syndrome”
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm, Journal of Child Custody, 13:2-3,
134, 135 (2016).
4 Gardner, R. A., The parental alienation syndrome and the differentiation between fabricated and
genuine child sex abuse (1987), 274.
5
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
Recommended treatments for
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ135
.
6
'שם, בעמ136
.
7
,שרון פרילינג
ניכור הורי ', עמ209
(
2019
.)
8
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
Recommended treatments for
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ136
.
6
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
המליץ גרדנר לרוב כלל טיפול כפוי ועונשי הן לילד והן לאם, יחד עם העברת המשמורת להורה
.הנטען כמנוכר
19
.
,על אף פגמיה הרבים, אשר יפורטו להלן, התאוריה של גרדנר קסמה בשעתו לאנשי מקצוע רבים
שעה שהיא התבססה על הטיות מגדריות ותרבותיות נפוצות ומוכרות, והציעה לבתי המשפט
.הסבר פשוט לכאורה לתיקים מורכבים וקשים שנדונו בפניהם9
ב.2. היעדר בסיס מחקרי ומדעי לתסמונת הניכור ההורי
20
. חוקרים רבים, בעבר ובהווה, הצביעו על כך שתסמונת הניכור ההורי נעדרת כל בסיס מדעי10
והיא
נדחתה על ידי רוב גורמי המקצוע
ואנשי
.הטיפול, בשל מספר סיבות11
12
21
. ראשי
ת , תסמונת הניכור ההורי נולדה מתוך ניתוח של נתונים אנקדוטיים שגרדנר אסף, מבלי
שביצע מחקרים אמפיריים על מנת לבחון אם המאפיינים של התסמונת ייחודיים לה ושונים
ממצבים בהם ילד דוחה את
אחד מהוריו מסיבות אחרות מלבד ניכור. ב-
90%
מהתיקים עליהם
עבד, קבע גרדנר כי מדוב ר בניכור הורי. משכך, ברי כי לא היו בידיו נתונים בכדי לקבוע שאכן
מדובר במרכיבים הייחודיים לניכור הורי. בהקשר זה יובהר, כי מחקרים מצביעים על כך שרובן
המכריע של טענות בדבר אלימות אינן טענות שווא. חוקרים מצאו כי שיעור טענות השווא הוא
כ-
10%
לכל היותר, כאשר ישנם מחקרים אשר מצביעים גם על כ-
5%
.בלבד
13
,במצב דברים זה
הרי שככל הנראה רבים מהתיקים עליהם הכריז גרדנר כמקרים של ניכור הורי, היו למעשה
.מקרים של דחייה מוצדקת של הורה אלים מצד הילד
22
. שנית , תסמונת הניכור ההורי מבוססת על לוגיקה מעגלית ומניחה מראש את המבוקש–
שעצם
הסירוב של ילד לקשר
עם
אחד מהוריו היא הוכחה לכך שההורה המועדף הוא שהשפיע על הילד
וגרם לניתוק הקשר14
. כאשר גרדנר הבחין במאפיינים של התסמונת (לשיטתו), הוא דחה באופן
אוטומטי טענות בדבר אלימות, ולאחר מכן קבע שהסיבה לסירובו של הילד לקשר חייבת להיות
ניכור הו.רי, מאחר שהטענות בדבר אלימות הן טענות שווא15
הלכה למעשה, ההכחשה של הילד
.לכך שעבר שטיפת מוח הפכה על פי התאוריה לראיה לכך שאכן מדובר בניכור הורי16
התאוריה
של גרדנר אינה דורשת הבאת ראיות חיצוניות להסתה אלא מאובחנת על דרך השלילה: אם אין
9
Silberg
,
(PAS) may cause children
”
alienation syndrome
parental
“
Recommended treatments for
foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ136
.
10 Roy Lubit, Valid and invalid ways to assess the reason a child rejects a parent: The continued malignant
role of “parental alienation syndrome”, Journal of Child Custody, 16:1, 42, 43 (2019).
11 Joyanna Silberg & Stephanie Dallam, Abusers gaining custody in family courts: A case series of over
turned decisions, Journal of Child Custody, 16:2, 140, 142 (2019).
12
Joan S. Meier
,
.S. child custody outcomes in cases involving parental alienation and abuse allegations:
U
what do the data show
,
לעיל ה"ש2
,ב 'עמ93
.
13
Roy Lubit, לעיל ה"ש
10
', בעמ45
.
14 Jean Mercer, Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and
adolescents?, Journal of Child Custody, 16:1, 67, 95 (2019).
15
Roy Lubit
, לעיל ה"ש10
', בעמ45
.
16
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
treatments for
Recommended
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ136
.
7
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
קשר עם הורה אחד אזי יש הסתה על ידי ההורה השני. בסופו של דבר, יוצרת התאוריה חזקה
בדבר קיומה של הסתה וניכור כל אימת שמתגלה קושי בקשר של ילד עם אחד מהוריו, ומעבירה
.את הנטל להורה האחר להוכיח שאין זה בגינו
23
. שלישית , הקריטריונים של תסמונת הניכור ההורי עמומים וסובייקטיביים, ואינם עולים בקנה
אחד עם דרכי אבחון השמים את הילד וטובתו במרכז. כתוצאה, התומכים בתסמונת לעיתים
קרובות מסיקים מסקנות המבוססות על ספקולציות בלבד, והנחות אשר חסרות בסיס מלבד
.אמונותיהם האישיות על איך ילדים צריכים לחשוב ולהתנהג במסגרת גירושין בקונפליקט גבוה17
,ודוק, גם היום
.עדיין לא קיימת שיטה מחקרית מבוססת לאבחון של ניכור הורי18
24
. רביעית , אין ראיות מחקריות על כך שהתסמונת מצליחה להבחין בין מקרים של ניכור לבין סיבות
אחרות לכך
שילד
עלול לדחות קשר עם אחד מהוריו. על מנת שהתסמונת תהיה דרך תקפה לאבחן
מקרים בהם אכן מדובר בניכור, המרכ יבים של התסמונת צריכים להיות ייחודיים למצבים של
הסתה. דא עקא, במשך למעלה משלושים שנה מאז שגרדנר טבע את המושג, תומכיו לא הצליחו
להציג ולו מחקר מדעי מתודולוגי אחד המצביע על כך, ולא הציגו מחקרים אמפיריים הנותנים
.תוקף לתסמונת19
25
.
כאמור, גרדנר
טען
כי קיימים מספר מאפיינים או אלמנטים של תסמונת הניכור ההורי הייחודיים
לה, ביניהם– היעדר אמביוולנטיו
ת
כלפי שני ההורים והסתכלות על אחד כטוב והשני כרע; היעדר
ייסור
י
מצפון מצד הילד בגין היחס הקשה להורה הדחוי; טענות מצד הילד שדחיית ההורה היא
רעיון עצמאי שלו, ועוד. ואולם, קביעות אלה של גרדנר סותרות את גוף הידע הקיים והמקובל
היום בנוגע להתנהגותם ולהתפתחותם של ילדים ומתבגרים. בפועל, האלמנטים של תסמונת
הניכור ההורי קיימים.גם במצבים של דחייה מוצדקת או הזדהות יתר עם אחד ההורים20
כך
למשל, כאשר הורה פוגע בילד או בזמני השהות שלו עם ההורה המועדף, סביר שהילד לא יחוש
.ייסורי מצפון בשל יחסו להורה הדחוי21
כמו כן, כאשר ילדים חשים כלואים, מאוימים או
מתוסכלים, סביר שיחושו תחושות
לא אמביו
ולנטיות כלפי מי שנתפס כעומד בדרכם . והמדאיג
מכל, הוא ניתוח מחדש של הנתונים של גרדנר המעלה כי המרכיבים של התסמונת קיימים גם
במקרים בהם אחד ההורים היה אלים כלפי הילד או ההורה השני. דווקא בקרב ילדים שחוו
אלימות, הסיכוי שיחושו אמביוולנטיו
ת
כלפי ההורה האלים
נמוך
מאשר ילד שחווה ניסיון מצד
.ההורה השני לפגוע בקשר22
26
. לאור הגינוי החריף והרחב לו זכתה
, חסידי הניכור ההורי זנחו את התסמונת
והמירו אותה בשיח
שלPAD
(
Parental Alienation Disorder
) או רק"ניכור הורי"
. על אף הניסיון לבסס את
עמדותיהם על מחקרים ונתונים מדעיים עכשוויים, הקריטריונים בהם נעשה היום שימוש על מנת
17
'שם, בעמ134
.
18
Roy Lubit, לעיל ה"ש
10
,
'בעמ2
4.
19
'שם, בעמ43
.
20
'שם, בעמ44
-
43
.
21
'שם, בעמ49
.
22
'שם, בעמ48
.
8
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
לאבחן ניכור הורי הם אותם קריטריונים שהציע גרדנר במאה הקודמת. כמו כן, רבים ממשיכים
.להשתמש בגישות רבות מתורתו של גרדנר לעניין טיפול בניכור הורי23
24
משכ ך, חלק משמעותי
מהביקורת שהופנתה כלפי התסמונת שהגה גרדנר רלוונטי גם לעניין השימוש שנעשה היום
.בתופעת הניכור ההורי, כפי שיפורט להלן25 ודוק
ו
, חוקרים טוענים כי במקרים רבים ה התייחסות
לתופעה והשימוש בביטוי"ניכור הו
רי" מובילים לאותן תוצאות כמו השימוש בתסמונת
, וכמ ו
בעבר, נעשה שימוש היום בניכור הורי
על מנת לבקר ולהטיל ספק בנשים המעלות טענות בדבר
.אלימות במסגרת סכסוך משמורת, ולהתעלם מחששות שילד מביע כלפי ההורה הדחוי26
27
. מכל מקום, בקרב
חוקרים רבים מקובל היום להגדיר
ניכו
ר הורי
כמתייחס אך ורק למצבים בהם
לא ניתן להצביע על כל סיבה אחרת לסירובו של ילד לקשר עם הוריו, לרבות אלימות מכל סוג
שהוא, וכשנראה כי ההורה המועדף הוא ששכנע את הילד להימנע מקשר עם ההורה השני או
.לבטא תחושות שליליות כלפיו27
28
29
סירוב לקשר עם הורה הנובע מכל סיבה אחרת–
אינו מהווה
ניכור הורי. הקושי הוא, כפי שנרא ה מייד, היעדר פרוטוקולים מסודרים לבירור מוקדם שיביא
.לשלילת סיבות אפשריות לדחיית הורה, ובראשן האפשרות שההורה הדחוי נהג באלימות
28
.
לאור האמור, במסגרת
נייר זה
.יוזכר המינוח "ניכור הורי" רק בהקשר להגדרה שהובאה לעיל
ג.
חובת
התניית
חידוש
הקשר בהגנה על הקטין
29
.
אחת
התופעות הניכרות שאנו עדות לה בשטח ,היא ש במסגרת הניסיון לספק מענה מהיר לטענות
בדבר פגיעה בקשר(עקב החשש כי חלוף הזמן יעמיק את הניתוק מההורה הדחוי)
, מתקבלות
החלטות על חידוש קשר באופן מידי מבלי לבחון את הרקע לבעיות בקשר וההשלכות הרות הגורל
על בריאותם הנפשית ו .הפיזית של הקטינים הנמצאים בתווך
30
. ואולם, על מנת להבטיח
,שעיקרון טובת הקטין יובא בחשבון כשיקול ראשון במעלה
יש לבחון את
מכלול
האפשרויות הקיימות לבעיות בקשר בין הורה לילד, תוך שימת דגש על טענות בדבר
.אלימות מכל סוג שהוא העולות במסגרת הסכסוך
זאת, טרם נקיטת צעד ים לחידוש קשר בין
.הורה לילד
23
Joyanna Silberg & Stephanie Dallam
,
Abusers gaining custody in family courts: A case series of over
turned decisions
, לעיל ה"ש11
,
'בעמ144
.
24
Roy Lubit
, לעיל ה"ש10
,
'בעמ57
.
25
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
treatments for
Recommended
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ134
.
26
Joan S. Meier
,
.S. child custody outcomes in cases involving parental alienation and abuse allegations:
U
what do the data show
,
לעיל ה"ש2
,ב 'עמ93
.
27
Jean Mercer
,
?
Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents
,
לעיל ה"ש14
', בעמ68
.
28
Roy Lubit
, לעיל ה"ש10
,
'בעמ4
4.
29
Joan S. Meier
,
.S. child custody outcomes in cases involving parental alienation and abuse allegations:
U
what do the data show
,
לעיל ה"ש2
,ב 'עמ93
.
9
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
ג.1. קבלת החלטות מתוך ראיה של טובת הקטין
31
.
,כאמור אחת התוצאות של ,החתירה לחידוש הקשר מוקדם ככל הניתן
היא ש יוצאות תחת ידם
של בתי המשפט לענייני משפחה החלטות המעניקות עדיפות לזכויות הוריות על חשבון עיקרון
טובת הילד, בניגוד להלכה המשפטית שקבע בית
ה משפט
העליון . כך לדוגמא, קבע כב' הש' ארז
שני בתלה"מ42819-04-19
ד.ג.ב נ 'א.ב
(פורסם בנבו24.9.19
:)
"כתבתי כבר בעבר ושב אני ואומר כי זכויותיו של קטין מוגבלות הן בדין. כשם
שקטין אינו רשאי להיקשר בעסקה מסחרית שאינה כפי גילו, כשם שאין הוא
רשאי להפעיל רכב ממונע שלא על פי דין כך אין הוא רשאי להחליט
".ש"מתגרש" הוא ממי מהוריו
32
. הצורך בדבר בחינת טובת הקטין כשיקול מרכזי בפעולות הנוגעו ת לקטין, נקבע בסעיף3
לאמנה
הבין-
לאומית בדבר זכויות הילד משנת1989
. האמנה אושררה בישראל ותקפה החל מיום
2.11.1991
:, ושם נאמר
"בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה
סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים
".תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה
33
. בתי המשפט קבעו בשורה של פסקי דין כי עיקרון טובת הילד הינו עיקרון על. לעני
י ן זה יפים
דבריו של כבוד הש' חשין ב בג"ץ5227/97
דויד נ' בית-ה
דין הרבני הגדול בירושלים
(פ''ד נה1
)
453
,
461
:
,"בסכסוך הנסוב על מעמדו של קטין טובתו של הקטין היא עמוד האש ועמוד
הענן שיוליכונו הדרך. טובתו של הקטין היא שיקול-ה "על והיא שתכריע
[לענין זה רא
ו
גם בע"א209/54
שטיינר נ' היועמ"ש
( 'ט1
)
241
,
251
(
1955
);
בג"צ7/83
ביארס
נ' בית הדין הרבני האזורי(פ"ד לח1
)
673
,
684
(
1984
);
ע"א10280/01
פלונית נ' היועמ"ש
(נט5
)
64
,
46
(
2005
)
;
בע"מ948/15
פלוני נ' פלונית
(פורסם בנבו11.3.15
)].
34
.
.הלכה זו, ראוי ונכון ליישמה, גם בתיקים הנוגעים לבעיות קשר בין הורה לילד
35
.
לעיתים קרובות עולה חשש כבד כי במסגרת הליכים משפטיים הנוגעים לבעיות בקשר בין הורה
לילד, עיקר השיח ייסוב על הפניית אצבע מאשימה כלפי ההורה המועדף מחד וזכותו של ההורה
הדחוי לקשר עם ילדו, מאידך, תוך התעלמות מטובתו של הקטין ומהסכנות הטמונות במתן
הכרעה העומדת בני .גוד לטובתו
36
. ודוק
ו , חסידי תסמונת הניכור ההורי טוענים שטובת הילד היא דאגתם העיקרית, ושפגיעה בקשר
,שבין ילד להורה מזיקה לראשון. ואולם, בפועל כאשר נעשה שימוש בתסמונת
מרכז הכובד
לרוב
10
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
.עובר משיח של טובת הילד לשיח של זכותו של ההורה הדחוי לקשר עם ילדו30
בקרב חסידי
תסמונת הניכור ההורי רווחת התפיסה לפיה טובת הקטין הינה ,בהבטחת הקשר עם שני הוריו
ואולם בפועל נראה כי חידוש הקשר הינו בבחינת חזות הכל וזאת תחת עריכת בחינה מדוקדקת
של הרקע לניתוק הקשר לרבות בחינת אלימות ככל
שהיית
ה .
37
. לאור האמור, יש הטוענים כי קיים חו סר איזון ראוי בין זכות ההורה הדחוי לבין טובת הילד, כך
.שמעמדו הרם של עיקרון טובת הילד אינו מקבל ביטוי מספיק בתחרות עם זכויות ההורה31
38
.
אחת הדרכים בהם מוסט
השיח מ בחינת
טובת הילד היא באמ
צעות השתקת קולו ורצונו
של
הקטין .
,כאמור אחת מהנחות הבסיס עליה מושתתת
תסמונת הניכור ההורי, היא שכ
כ לל, ילדים
,אינם מסרבים מרצונם האותנטי לקשר עם אחד מהוריהם ומכאן שהדבר נובע מהסתה מצד
.ההורה השני,על כן חסידי הניכור ההורי יוצאים מנקודת הנחה שדעתו ורצונו של הילד , כפי
,שהוא מבטא אותם
.אינם אמינים32
39
.
ואולם, אחד העקרונות הקבועים
ב
אמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד היא
זכותו של הילד
.להביע את דעתו ולהשמיע את קולו בכל הליך הנוגע לו, בהתאם ליכולתו כך
קבוע
בסעיף12
:לאמנה
"
1
.מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע
דעה כזו בחופשיות בכל עניין
הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם
לגילו
.ולמידת בגרותו של הילד
2
.למטרה זו תינתן לילד הזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מינהלי
הנוגע
,לו במישרין או בעקיפין באמצעות נציג או גוף מתווים, בצורה
המתאימה
לסדרי
.הדין שבדין הלאומי"
40
. העמדת טובת הילד במרכז
ו
של
דיון
בנושא סרבנות
קשר , לא רק ברמה התיאורטית אלא גם ברמה
ה ,מעשית
אינה אפשרית ללא
הקפדה על שמיעת קולו של הילד ושקילת נסיבותיו ורצונותיו
הייחודיי
ם
, כפי שהוא מבטא אותם .
רק כך נשמרת
זכותו של הילד
להיות במוקד ההחלטות
הנוגעות לחייו ,
.כישות עצמאית ביחס להוריו33
על כן
, למשל , חוקרים ממליצים כי בסכסוכי
,משמורת בהם עולות טענות בדבר ניכור הורי אפוטרופוסים לדין יביאו בפני בית המשפט את
.רצונו של הילד, כפי שהוא מבטא אותו, ולא ימירו את שיקול דעתו של הילד בשיקול דעתם34
30 Caplan, P. J., & Cosgrove, L. (Eds.), A project of the association for women in psychology. Bias in
psychiatric diagnosis, 62 (2004).
31
,פרילינג לעיל ה"ש7, ב 'עמ211
-
210
.
32
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
Recommended treatments for
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ
137
.
33
פרילינג, לעיל ה"ש7
', בעמ356
.
34
Joyanna Silberg & Stephanie Dallam
,
Abusers gaining custody in family courts: A case series of over
turned decisions
, לעיל ה"ש11
,
'בעמ164
.
11
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
41
.
,אלא שכאמור
ת
סמונת
הניכור ההורי וחסידיה מוחקים לחלוטין את זכותו של הילד להשמיע את
קולו
במסגרת
הסכס
וך,
כמו גם את חובתה של מערכת המשפט
להקשיב לקול זה. מבחינה זו ,
תסמונת הניכור ההורי
נוגדת באופן אינהרנטי את זכויות
.הילד
42
. על מנת להבטיח את
טובתו של הקטין במסגרת סכסוך המשמורת, יש צורך בעריכת בדיקה
מדוקדקת בדבר הרקע לבעיות בקשר, מצבו הנפשי של הקטין ורצונו של הקטין, בטרם שימוש
.באמצעים קיצוניים, העומדים בניגוד לטובתו
43
. להלן יפורטו בהרחבה הסכנות הטמונות בהכרעת ערכאות השיפוט וקביעות של אנשי טיפול,
.בניגוד לטובתו של הקטין
ג.2. מגוון הסיבות האפשריות לבעיות בקשר בין הורה לילד
44
.
,מחקרים רבים מצביעים על כך שסירובו של ילד לקשר עם אחד מהוריו יכול לנבוע ממגוון סיבות
החל מהתפתחות טבעית של ילד הגורמת לקונפליקט עם הורה, ועד לגורמים קשים כגון הזנחה
.ואלימות
45
. כיד ,וע, חיי משפחה מורכבים מהיבטים, דינמיקות ומשתנים רבים. ברוב רובם של המקרים
התנהגותו של ההורה המועדף איננה בהכרח הסיבה לסירובו של ילד לקשר עם ההורה השני. ילד
עשוי להימנע מקשר עם אחד מהוריו ממגוון סיבות–
החל מיכולת הורית נמוכה, יכולות חברתיות
.)נמוכות, התעללות ואלימות (פיזית, מינית או מילולית35
ילד עשוי להעדיף בית אחד על פני השני
גם מסיבות של קרבה לבית הספר, חברים או חוגים. זוגיות חדשה של הורה יכולה גם היא להשפיע
.מאוד על הקשר של הילד עמו36
המסקנה הברורה הע ולה מהמחקרים היא כי אין להסיק
כי
סירובו של
ילד
ל קשר עם
אחד מהוריו נובע
.בהכרח מהסתה
46
. ודוק
ו,, מחקרים מצביעים על כך שלעיתים קרובות ההורה הדחוי תרם בעצמו לבעיה בקשר37
וכי
ילדים אינם מושפעים בקלות ממניפולציות מטעם אחד מהוריהם . לרוב, הסיבה להעדפת אחד
ההורים תהיה הדאגה והטיפול מצד אותו הורה כלפי הילד, המסוגלות ההורית שלו, ותכונות
.חיוביות כגון חברותיות ויכולת לפתור בעיות38
47
.
באופן דומה, גם מאפייניו של הילד, כגון צרכים מיוחדים ורמות חרדה עשויים להשפיע על הרצון
שלו לקשר עם אחד מהוריו. כך במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות המאופ יינת בהתפתחות ושינויים
.משמעותיים, בנים ובנות עשויים להעדיף הורה אחד על פני השני39
35 Saunders, D., & Faller, K., The need to carefully screen for family violence when parental alienation is
claimed, Michigan Family Law Journal, 46, 7, 7 (2016).
36 Jean Mercer, Examining Parental Alienation Treatments: Problems of Principles and Practices, Child
and Adolescent Social Work Journal 36, 351, 359 (2019).
37
L. Silberg
Stephanie Dallam & Joyanna
,
”
parental alienation syndrome
“
Recommended treatments for
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ136
.
38
'שם, בעמ137
.
39
Jean Mercer
,
?
for children and adolescents
Are intensive parental alienation treatments effective and safe
,
לעיל ה"ש14
,
'בעמ97
.
12
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
48
.
יוער, כי לעומת היקפה הרחב והידוע של תופעת האלימות במשפחה, דומה כי ממדיה של תופעת
הניכור ההורי מצומצמים בהרבה
ורק מיעוט קטן מהמקרים של סרבנות קשר הם תוצאה ישירה
של הסתה.
40
כך למשל
ישנן הערכות לפיהן מדובר בתופעה המתרחשת בכ-
2%
-
4%
בלבד
.ממשפחות מתגרשות41
מנגד, קיימים מחקרים אמפיריים המצביעים על היקפה הרחב בהרבה
של תופעת האלימות במשפחה. מחקר אשר נערך לאחרונה על ידי פרופ' רחל לב-
ויזל ופרופ' צבי
איזיקוביץ, אשר כלל מדגם של למעלה מ-
10,000
ילדים בישראל בגילאי12
,
14
ו-
16
, מצא כי
כ-
8%
מהילדים נפגעו מינית בתוך המשפחה, וכ-
11%
נפגעו פיזית בתוך המשפחה ,. כמו כן מכלל
הילדים שנפגעו מינית למעלה מ-
80%
ציינו שהפוגע היה גבר ומקרב אלה שנפגעו פיזית שני
שלישים ציינו שהפוגע היה גבר.
שיעור חשיפת ילדים
לאל ימות
ב
משפחה
(כלומר אלימות
)המופנית לבן/ת משפחה אחר אשר הילד עד לה
בישראל הוא כמעט10%
.
42
ממצא חשוב
נוסף
ממחקר זה
הוא ש הסיכוי להיות קרבן לפגיעה מינית גבוה פי1.3
.בקרב ילדי גירושין
ממצא זה
מעיד על סבירות גבוהה יותר של דיווחי אמת אודות פגיעות מיניות שעולות דווקא ב מסגרת הליך
,גירושין, והוא סותר את הדעה המוקדמת בדבר שכיחותן של תלונות שווא במסגרת הליכי גירושין
.העומדת כזכור בבסיס תורתו של גרדנר
49
. נזכיר כי
גם בעניין שכיחותן של תלונות שווא, הממצאים האמפיריים מפריכים את ההטיה
המקובלת: מחקר שבחן7600
תיקים (בהליכים פליליים ובהליכי משפחה) בהם עלו טענות בדבר
אלימות במשפחה בקנדה, מצא כי גם אם שיעור תלונות השווא אודות פגיעות בילדים המועלות
בסכסוכי משמורת מעט גבוה( יותר12%
( ), חלקן הגדול ביותר40%
מהן ) מוגש דווקא ע״י ההורה
הלא-משמורן שהוא בדרך-כלל האב, פחות מ-
20%
מתלונות השווא מועלות ע״י המשמורן, ורק
%
2
.ע״י ילדים43
ממצאים אלה בדבר שכיחותן הנמוכה של תלונות שווא עולים בקנה אחד עם
ממצאי מחקרים בדבר אמינות דיווחים אודות
פגיעות מיניות בילדים, הנעים בין50%
-
72%
.
44
50
. לאור כך ש תופעת הניכור ההורי, כפי שהוגדרה לעיל, איננה נפוצה במיוחד בקרב משפחות
הנמצאות בתהליכי פרידה
,וגירושין
ו
לצד הנתונים המדאיגים בדבר שכיחות תופע
ת
האלימות
,במשפחה ברי כי
הסקת מסקנות מהירה מצד אנשי מקצוע וגורמים
שיפוטיים כי סירובו של ילד
לקשר עם אחד מהוריו נובע אך ורק מהסתה מצד ההורה השני עלולה להוביל לתוצאות קשות
לו.חשיפתו של ילד לטיפול בלתי יעיל במקרה הטוב, ומסוכן במקרה הרע
40 Trinder, L., et al., 2013. Enforcing contact orders: problem-solving or punishment? Exeter: University of
Exeter.
41
.
unders, D., & Faller, K
Sa
,לעיל ה"ש 5
3,
'בעמ7.
42
פרופ' צבי איזיקוביץ, פרופ' רחל
לב-
ויזל, "התעללות, הזנחה, ואלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות
.לדיווח", המרכז לחקר החברה, אוניברסיטת חיפה
43 Trocme & Bala, False Allegations of Abuse and Neglect When Parents Separate, 29 CHILD ABUSE &
NEGLECT 1333, at 1333 (2005).
44 Kathleen Colbourne Faller, The Parental Alienation Syndrome: What is it and What Data Support it?
CHILD MALTREATMENT 3:2 100, 107 (1998).
13
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
ג.3
. ניכור הורי ואלימות במשפחה– הסכנה הנשקפת לילדים ודרכי התמודדות
51
.
קו ישר עובר בין
מקורה המפוקפק של תאוריית הניכור ההורי על-ידי גרדנר45
לבין השימוש
.הנעשה בה היום בזירת הגירושין ,כאז כן עתה היא משתיקה
את רצונו ת או ה נטי של ילד להימנע
מקשר עם הורה בשל טעמים המוצדקים בעיניו ,, וחמור מכך היא מביאה לטשטוש ולהכחשת
טענות אלימות במשפחה המועלות כנגד
גברים. התוצאה הישירה היא הפיכת האלימות במשפחה
לבלתי-נראית, לשקופה
, כאשר מבחינה משפטית דומה כי
נוצרת מעין חזקה חלוטה המייחסת
רמאות ושקר לכל תלונה של
אימהו
ת
מגוננות(protective mothers)
על אלימות מצד אבות.
52
.
,כאמור, אחת הסיבות לסירובו של ילד לקשר עם אחד מהוריו
היא היסטוריה של התנהגות
אלימה מצד אותו הורה, זאת–
בין אם האלימות הייתה מכוונת כלפי הילד ובין אם לאו.
46
,מחקרים מצביעים על כך שילדים רבים אשר עוברים התעללות או עדים לאלימות כלפי בן
,משפחה אחר.מפתחים גישה שלילית כלפי אותו הורה אלים47
53
.
אחד המצבים המסוכנים ביותר עבור ילד המצוי בסכסוך משמורת בקונפליקט גבוה, הוא מצב
שבו עולות טענות בדבר אלימות מצד אחד ההורים או פגיעה מינית בילד, וטענות בדבר ניכור מצד
.ההורה השני מדובר בתופעה שכיחה בה הצד שכנגדו מועלות טענות בדבר אלימות, טוען כי
ההאשמות אינן
.אלא ביטוי נוסף להסתה מצד ההורה המאשים
ביטול טענות כנגד הורה פוגע
ללא בדיקה נאותה עקב הסתת הפוקוס לטענת הניכור ההורי, עלול להוביל את הילד למצבים
.מסכנים
54
.
,לעיתים, העובדה כי טענה בדבר אלימות במשפחה עולה לראשונה במסגרת סכסוך משמורת
מעוררת חשד כי מדובר בתלונת
שווא אשר נועדה להכריע את הסכסוך לטובת אחד הצדדים. דא
עקא, קיימות מגוון סיבות לכך שטענות אלה עולות לראשונה רק בשלב זה–
ייתכן וסמוך לסכסוך
המשפטי גילה אחד ההורים לראשונה על האלימות או הפגיעה, ואלו היוו את הבסיס לסיום
הקשר; לעיתים רק עם סיום הקשר ההורה המאש ים מסוגל לדווח על הפגיעה; ולעיתים פירוק
.קשר הנישואין "משחרר" ילדים אשר מרגישים שכעת "אפשר" לדווח על האלימות שחוו48
55
.
בישראל, טענות בדבר ניכור ההורי
מלוות על פי רוב בדרישה לטיפול מי
ידי לחידוש קשר
בן הורה
לילד, ובדרישה להפעלה מי
ידית של דרכי טיפול וסנקציות על ה הורה המועדף במטרה למנוע את
העמקת הניכור ומתוך הנחה שלזמן השפעה מכרעת על הצלחת חידוש הקשר. דרישת הטיפול
י המ ,ידי והדחוף יכולה להוביל לתיוג מהיר מידי של טענות בדבר אלימות, פגיעה או התעללות
כטענות שווא, ללא שימוש בפרוטוקולים ידועים מגוף הידע שהתגבש במהלך השנים ביחס לאופן
.אבחון האלימות במשפחה, פגיעות מיניות והתעללות בילדים
45
:ולא למותר לציין שבפרסומיו גרדנר אף הטיף בגלוי לפדופיליה וראה בחיוב קיום יחסי מין עם קטינים. ראו
Gardner,
R.A. (1992). True and False Accusations of Child Sex Abuse . Cresskill, NJ: Creative Therapeutics
46
Jean Mercer
,
Examining Parental Alienation Treatments: Problems of Principles and Practices
,
לעיל ה"ש
36
', בעמ361
.
47
Roy Lubit
, לעיל ה"ש10
,
'בעמ7
4.
48
.
Faller, K
unders, D., &
Sa
,
לעיל ה"ש5
3,
'בעמ 8.
14
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
56
. למותר לציין כי טיפול לא נכון ב
תיקים כאלה, כאשר ברקע אכן קיימת אלימות או פגיעה מינית ,
עלול להוביל לפגיעה בילדים ולהחלטות החושפות אותם להורה אלים ואף לסיכון פיזי ונפשי
ממשי בשל החלטות
בדבר העברת
.משמורת או הוצאת קטינים למרכזי חירום
,למרבה הצער
חוקרים מצביעים על כך שלעיתים קרובות טענות בדבר אלימות, העולות במסגרת סכסוכי
משמורת, נדחות ללא סיבה מספקת. טענות אלה נתפסות כטענות שווא בהיקף רחב בהרבה ממה
שמראים מחקרים (אשר הובאו
)לעיל
, דבר המצביע על כך של עיתים קרובות גורמי מקצוע טועים
.באבחונים ומפרשים התנהגות הגנתית נאותה כניסיון לנכר49
57
.
בהקשר זה ניכרת מגמה מדאיגה של שימוש לרעה בטענות בדבר ניכור הורי, אשר כל מטרתו
.להסית את הדיון מהתנהלותו של ההורה האלים אל זו של ההורה המועדף מאחר שתיאוריית
הניכור ההורי מ עודדת חשדנות כלפי האשמות בהתעללות מצד הורה אחד, ומציבה במרכז את
ההתנהגות הבלתי הולמת לכאורה של ההורה השני (לרוב המשמורן, בדרך כלל האם), לעיתים
.קרובות המושגים ניצבים זה מול זה במסגרת סכסוכי משמורת50
בצורה זו, השימוש בטענות של
ניכור הורי הופך לכלי הנועד לבקר הורים המנסים להגן על י לדיהם, בטענה כי מדובר בהתנהגות
מנכרת . כתוצאה מכך, מופעל לחץ משפטי על ההורה המועדף לאחות את הקשר בין ההורה הדחוי
.לילד, גם כאשר חווה בעבר אלימות ושואף בכנות להגן על ילדיו מפני אלימות זו51
58
.
מחקר אשר נערך בשנת2019
בארה"ב, במימון משרד המש פטים האמריקאי, שופך אור על
השימוש לרעה שנעשה היום בטענות בדבר ניכור הורי, כמו גם ההצלחה המשפטית של טענות
אלה. מחקר זה מ
צא כי השימוש של אבות בטענות של ניכור הורי
אכן פוגע קשות בסיכויים של
טענות בדבר אלימות להתקבל בסופו של דבר על ידי בתי המשפט. ודוק, המחקר ה נ"ל אשר בחן
אלפי תיקים
מצא כי
בסכסוכים בהם האב מעלה טיעון של ניכור הורי , הסיכוי שבית המשפט
ידחה טענות בדבר אלימות שהופנו כלפיו, עולה
פי ש
יים נ . כאשר הטענות בדבר ניכור הורי מועלות
כנגד טענות בדבר אלימות נגד הילדים, הסיכוי שבית המשפט ידחה את האחרונות עולה פי
ארבע
ה.
52
59
.
עוד מצא המחקר כי כאשר אימהות טוענות, מחד, לקיומה של אלימות, ואבות טוענים מנגד
לקיומו של ניכור הורי, אימהות מאבדות משמורת בכ-
50%
מהמקרים. עוד עולה כי גם במקרים
בהם בית המשפט מצא כי אכן הייתה אלימות מצד האב וגם הסתה מצד האם–
אימהות איבדו
משמורת ב-
43%
מהמקרים, דהיינו במקרים רבים בהם אכן קיימת הסתה בעקבות אלימות, בתי
.המשפט בחרו לתת "העדפה" לטענות בדבר ניכור הורי53
60
.
הנתונים שהובאו לעיל, המשקפים בבירור הטיות מגדריות נגד נשים, עולים בקנה אחד עם הבסיס
הסטראוטיפי של תסמונת הניכור ה הורי של גרדנר, אשר כאמור ראתה בתסמונת בעיה של נשים
49
Roy Lubit, לעיל ה"ש
10
,
'בעמ6
4.
50 Joan S. Meier, Getting Real About Abuse and Alienation: A Critique of Drozd and Olesen's Decision
Tree, Journal of Child Custody 7, 219, 220 (2010).
51
Joan S. Meier
,
.S. child custody outcomes in cases involving parental alienation and abuse allegations:
U
what do the data show
,
לעיל ה"ש2
,ב 'עמ101
.
52
'שם, בעמ98
.
53
שם, בע 'מ99
-
98
.
15
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
פתולוגיות, כועסות, המעלות טענות שווא של אלימות. ממצאים אלו מראים כי בדומה לעבר, גם
.כיום, טענות בדבר ניכור הורי ממשיכות להיות יעילות נגד טענות בדבר אלימות במשפחה54
,זאת
על אף מחקרים רבים המצביעים על כך ששימ.וש לרעה בטענות של אלימות הינו דבר נדיר ביותר55
61
. אמנם לא כל מקרה בו עולה בעיה של קשר הורה-ילד מתרחש על
,רקע של אלימות במשפחה
ובהחלט יכולים להיות מצבים בהם נוצרת בעיית קשר מבלי שיהיה מרכיב של אלימות במשפחה.
,יחד עם זאת השכיחות המבהילה של אלימות במשפחה וההיסט וריה הקשה של המצאת מושג
הניכור ההורי מחייבים את ההתבוננות המשותפת.
62
. מומחים ו גופים מקצועיים רבים בארה״ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה ועוד, הכירו בסחף שנוצר
סביב נושא הניכור ההורי, ובסכנה הנשקפת בעקבות ז
את לשלומם של ילדים.
56
57
גופים אלה, כמו
,גם סוכנויות ממשלתיות במספר מדינות, גיבשו כללי התנהלות בסכסוכים מורכבים מעין אלה
שעיקרם הוא כי
בראש ובראשונה
יש לבחון את סוגיית האלימות כמקור לסרבנות קשר, לפני
שבוחנים את קיומו או היעדר קיומו של ניכור הורי. בטיחותם של ילדים צריכה להיות בעדי פות
.ראשונה בכל הכרעה הנוגעת למשמורת58
קיומו של ניכור הורי, כבסיס לסירוב של ילד לקשר עם
הורה, חייב להיבחן אך ורק לאחר שבדיקה יסודית וזהירה שללה כל סיבה אחרת לניתוק שמקורה
בהורה הדחוי–
.בראש ובראשונה אלימות על מגוון סוגיה59
63
. כך לדוגמא, בהנחיות ה-
CAFCASS
Children and Family Court Advisory and Support)
Service
,)הסוכנות הממשלתית בבריטניה ובווילס, המקבילה ליחידות הסיוע בישראל , נקבע
במפורש כי השלב הראשון בבחינת מצב בו ילד מסרב לקשר עם אחד מהוריו, הוא לבחון האם
מקור הסירוב הנו באלימות, התעללות או כל סוג אחר של
.הורות מזיקה מצד אותו הורה
60
64
.
יודגש, כי גם במקרים בהם לא הוכחה אלימות ברמה המספקת הגשת כתבי אשום, אין להסיק
מכך שבהכרח מדובר במקרה של ניכור הורי. במקרים רבים, אלימות במשפחה הינה קשה מאוד
להוכחה, והיעדר היכולת להוכיח את קיומה לא יכול להוביל למסקנה כי הילד א ,ינו מצוי בסכנה
54
,שם
ב 'עמ101
.
55
,שם
ב 'עמ101
.
56 The American Professional Society on the Abuse of Children (APSAC), "APSAC Announces Revisions
to its Definitions of Psychological Maltreatment and Adds a Cautionary Statement Regarding Use to
Support
Parental
Alienation
Claims",
https://www.apsac.org/single-post/2019/08/16/APSAC-
ANNOUNCES-REVISIONS-TO-ITS-DEFINITIONS-OF-PSYCHOLOGICAL-MALTREATMENT-
AND-ADDS-A-CAUTIONARY-STATEMENT-REGARDING-USE-TO-SUPPORT-PARENTAL-
ALIENATION-CLAIMS.
57 European Association for Psychotherapy (EAP), " A Statement from the European Association for
Psychotherapy (EAP) on the concepts of ‘Parent Alienation Syndrome’ (PAS) and ‘Parental Alienation’
(PA)",
https://www.europsyche.org/quality-standards/eap-guidelines/parent-alienation-syndrome-pas-
parental-alienation-pa/.
58
Joyanna Silberg & Stephanie Dallam
,
Abusers gaining custody in family courts: A case series of over
turned decisions , לעיל ה"ש
11
', בעמ164
.
59
Joan S. Meier
,
Getting Real About Abuse and Alienation: A Critique of Drozd and Olesen's Decision
Tree
,
לעיל ה"ש50
,
'בעמ242
.
60 CAFCASS Cymru, "Children's resistance or refusal to spend time with a parent: practice guidance",
https://gov.wales/sites/default/files/publications/2019-08/cafcass-cymru-childrens-resistance-or-refusal-
to-spending-time-with-a-parent-practice-guidance.pdf
16
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
.וכי הסיבה היחידה לסירובו לקשר היא הסתה מצד ההורה השני61
62
רק אחוז קטן מקורבנות
אלימות במשפחה והתעללות פונים לסיוע, בין אם באמצעות המשטרה ובין אם באמצעות גורמים
.רפואיים. לעיתים קרובות, גם במסגרת הליך המשמורת האלימות אינה מוכחת63
65
. בשל הקושי ב שלילת קיומה של אלימות במשפחה, האבחון והטיפול במקרים של ניכור הורי
.צריכים להיעשות בצורה זהירה במיוחד64
קביעה בדבר קיומו של ניכור הורי חייבת להיות
מבוססת על ראיות עצמאיות ומפורשות. גם לאחר בדיקה מעמיקה של טענות בדבר אלימות, אם
,לא נמצאו מספיק ראיות לבסס אותן
אין המשמעות שהאלטרנטיבה הסבירה ביותר היא ניכור
.הורי65
ד.
שיטות טיפול
וסעדים המסכנים ילדים
ד.1. הטיפולים הקיימים ומקורם
66
.
,היום, בישראל ובמדינות רבות נוספות בעולם, נעשה שימוש במגוון סעדים, טיפוליים ומשפטיים
במטרה להתמודד עם בעיות בקשר בין הורה לילד. מבחינה טיפולית, מקובל לרוב להתחיל את
תהליך חידוש הקשר בביקורים עם מטפל על בסיסי שבועי, לעיתים לילד בלבד ולעיתים בשילוב
.אחד או שני ההורים, מבלי לכפות העברת משמורת או קשר עם ההורה הדחוי66
67
. לצד טיפול מסוג זה, קיימות בישראל ובעולם סנקציות או סעדים קיצוניים יותר, הן מ שפטיים
והן טיפוליים, לרבות העברת משמורת להורה הנטען כמנוכר ואף הכרזת הילדים כקטינים
.נזקקים, והוצאתם למסגרת חוץ ביתית כגון מקלט
68
.
בנוסף, קיימות מספר תכניות מסוג "מחנות ילדים" או "מחנות טיפול", במסגרתן ילדים מוצאים
מביתם למספר ימים או יותר, כאשר לעיתים הדבר מלווה באיסור על יצירת קשר עם ההורה
.המועדף למשך תקופה ממושכת67
המשותף לתכניות אלה היא ההנחה שטיפול מוצלח בילד
אפשרי רק אם הוא יוצא ממשמורת ההורה המועדף לתקופת זמן מסוימת. טיפולים אלה עלולים
להשפיע על הילד במספר מובנים– הם מרחיקים אותו מסביבתו, מחבריו, ממסג רת הלימודים
.המוכרת לו ומהבית המוכר לו68
61 The American Professional Society on the Abuse of Children (APSAC), Position Paper on Allegations
of Child Maltreatment and Intimate Partner Violence in Divorce/Parental Relationship Dissolution,
https://docs.wixstatic.com/ugd/4700a8_c364609c272443a9942591a84ea97c6e.pdf
62
Joan S. Meier
,
Getting Real About Abuse and Alienation: A Critique of Drozd and Olesen's Decision
Tree
,
"לעיל ה ש50
', בעמ233-234
.
63
.
unders, D., & Faller, K
Sa
,
לעיל ה"ש5
3,
'בעמ8.
64
'שם, בעמ8.
65
Joyanna Silberg & Stephanie Dallam
,
Abusers gaining custody in family courts: A case series of over
turned decisions
, לעיל ה"ש11
', בעמ163
.
66
Jean Mercer
,
?
Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents
,
לעיל ה"ש14
', בעמ69
.
67
'שם, בעמ69
.
68
'שם, בעמ80
.
17
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
69
. למען הסר ספק, יובהר כי מקורם של שיטות הטיפול ה קיצוניות הנ"ל הוא לא אחר מתורת
תסמונת הניכור ההורי
.של גרדנר אשר הובאה לעיל69
,כאמור תסמונת הניכור ההורי
מבוססת
על
ההנחה שלמערכת היחסים שבין ילד להורה
דחוי
יגרם נזק בלתי הפיך, אלא אם
יינקטו
אמצעים
דרסטיים–
כג
ון החלפת משמורת, בידוד מההורה המנכר.", ו"חינוך מחדש70
,על פי התאוריה
ילדים המסרבים בתוקף לקשר עם ההורה הדחוי,
מפגינים הפרעה נפשית הנובעת מהתנהגותו של
ההורה המועדף ,. על כן
על פי התאוריה, הטיפול המומלץ להת
מודדות עם תסמונת הניכור ההורי,
הוא טיפול כפוי ועונשי,
ב הן ילד והן
אם ב71
,באמצעות גישה סמכותי
ת ועימותי
ת .לכן , הטיפולים
,עליהם המליץ לרוב כללו
,בין היתר
"מחנות איחוד", בה
ם
מוחזקים ילדים בניגוד לרצונם בניסיון
.לגרום להם לדחות את השפעת ההורה המועדף72
70
. כפי שיפור
ט להלן, סעדים קיצוניים
כגון העברת משמורת, מחנות טיפול, הכרזת נזקקות והוצאת
.ילדים למקלטים, זוכים לביקורת נוקבת בקרב חוקרים ואנשי מקצועי בתחומי המשפט והטיפול
לא זו בלבד שיעילותם טרם הוכחה מבחינה מדעית ואמפירית, אלא שהם עלולים לגרום לילדם
נזק פיזי ופסיכולוגי חמור ובלתי הפיך, ובמק .רים מסוימים אף לסכן את חייהם
ד.2
.היעדר מחקר אמפירי המעיד על יעילות
ם של פתרונות קיצוניים
71
.
חוקרים רבים מצביעים על כך שטרם פורסמו ראיות אמפיריות מבוססות ומהימנות על ההשפעות
.של הפתרונות הקיצוניים שצוינו לעיל על ילדים73
,זאת ועוד המחקר מפריך את ההנחה שיש
לפגו ע בקשר שבין הילד להורה המועדף על מנת להגן על מערכת היחסים של הילד עם ההורה
הדחוי . נהפוך הוא, אם הדחייה של הילד אינה מוצדקת, לרוב הילד יתפייס עם ההורה על דעת
עצמו וללא התערבות
ה הורה
ה
מועדף והזדהות עמו.
74
72
.
זאת ועוד, חוקרים מצביעים על כך שפתרונות קיצוניים, כגון העברת משמורת להורה הנטען
כמנוכר, ומסגרות טיפול הכוללות הוצאה מהבית, עלולים רק להחריף את תחושות הכעס
והדחייה שחש הילד כלפי ההורה הדחוי. כך למשל, הרחקת הילד מהורה משמורן, עלולה דווקא
לפגוע בקשר עם ההורה הדחוי. לעיתים, מה שהתחיל כהעדפה בלבד כלפי הורה אחד, הופך לכעס
כלפי ההורה השני, שעה שהוא נתפס כמי שהרחיק אותו מההורה המועדף. בשל כך, יש הטוענים
כי צמצום הקשר בין הילד להורה המועדף אינ
ו פותר את הבעיה בקשר, אלא דווקא יוצר
,אותה
וכי כפיית קשר מוגבר עם ההורה הדחוי, עלול רק להחריף את הכעס שהילד חש, ולא לשכך
.אותו75
69
'שם, בעמ70
.
70
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
Recommended treatments for
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ138
.
71
שם ', בעמ135
.
72
,שם
'בעמ9
13
.
73
Jean Mercer
,
?
Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents
,
לעיל ה"ש14
,
'בעמ85
.
74
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
treatments for
Recommended
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ140
.
75
Roy Lubit
, לעיל ה"ש10
,
'בעמ59
.
18
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
73
.
גם טיפולים קיצוניים מסוג "מחנות טיפול" עלולים להשיג תוצאה הפוכה ולפגוע בסיכויים של
.הילד לפתח מערכת יחסים חיובית עם ההורה הדחוי מחקרים מראים כי בוגרים אשר נשלחו
למחנות כאלה בילדותם, העידו,, בדיעבד
על תחושות שליליות קשות
בנוגע ל.חוויה76
חוקרים
מצביעים על כך שישנם ילדים אשר כתוצאה מהטיפולים הללו חווים תחושות של כעס וטינה הן
כלפי ההורה הדחוי והן כלפי מערכת המשפט, אשר יחד אילצו אותם לעבור את אותן חוויות
.טראומטיות77
74
. ילדים בגיל ההתבגרות מאופיינים בכך שמערכות
,יחסיהם עם הוריהם ממילא הולכות ומשתנות
והם חשים פחות ופחות צורך להיות קרובים להוריהם. בשל כך, כפייה על ילד להביע חיבה וקרבה
.להורה הנטען כמנוכר, סביר שתגרור אחריה התנגדות והתבצרות בתחושותיו78
נערים ונערות
בג
יל ההתבגרות נוטים להרגיש תחושת העצמה כאשר האוטונו ,מיה שלהם מכובדת ותחושה זו
מאפשרת
להם להרחיק עצמם מהקונפליקט של הוריהם
ו
ליזום בעצמם
קשר משמעותי עם ההורה
.הדחוי79
ד.3
.
הנזק שעלול להיגרם לילדים בשל
שימוש בפתרונות קיצוניים
75
.
הנחת הבסיס בשיח סביב סוגיית בעיות בקשר היא שילד זקוק לקשר מיטיב עם שני הוריו. יחד
עם זאת יצוין, כי אין מדובר בהנחה אבסולוטית, וייתכנו מקרים שעל הנחה זו לסגת לטובת
בטחונו ושלומו של הילד. כך למשל במקרים של אלימות מצד ההורה הדחוי, או במקרים בהם
מוצעים פתרונות
.קיצוניים לחידוש הקשר
76
. מספר חוקרים מצביעים על כך ש הנזק הפוטנציאלי הטמון בטיפולים וסעדים קיצוניים שנועדו
לחדש קשר בין הורה לילד, עולה עשרות מונים על מעט הנתונים והמידע הקיימים לגבי יעילותם
.ותרומתם80
סעדים
אלה ,עלולים לגרום ליותר נזק מתועלת
לרבות נזק פסיכול ,וגי ארוך טווח
במיוחד כאשר הם נכפים על ילד
ה טוען
לאלימות מצד ההורה הדחוי.
81
העברת משמורת להורה הדחוי
77
.
הרחקתו של ילד מההורה המשמורן המועדף למשך תקופת זמן משמעותית והעברתו להורה עמו
.חש פחות בנוח, עלולות להוביל לנזק פסיכולוגי ארוך טווח82
עבור ילדים, שינויים בתנאי המחייה
דורשים הסתגלות רבה, בפרט כאשר הדבר כרוך במעבר לבית ספר חדש, קהילה חדשה, ויצירת
76
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
treatments for
Recommended
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ140
.
77
Jean Mercer
,
Examining Parental Alienation Treatments: Problems of Principles and Practices
,
לעיל ה"ש
36
,
'בעמ357
.
78
'שם, בעמ358
.
79
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
Recommended treatments for
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ140
.
80
Jean Mercer
,
?
Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents
,
לעיל ה"ש
14
,
'בעמ102
.
81
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
Recommended treatments for
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ141
.
82
Roy Lubit
, לעיל ה"ש10
,
'בעמ60
-
59
.
19
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
קשרים חברתיים חדשים. הסתגלות זו עשויה להיות מאתגרת עוד יותר כאשר הילד ממילא מצוי
במצב של לחץ וחרדה הנובע מהקונפליקט הבין-
.הורי83
78
. אלא אם שני ההורי ם מתגוררים באותה שכונה, שינוי פתאומי ומלא של המשמורת, עלול להוציא
ולהרחיק ילדים ממערכות יחסים–
עם חברים, מוסדות לימוד, חוגים ואף בני זוג–
כולן מערכות
יחסים חשובות במיוחד עבור ילדים בגיל ההתבגרות. איבוד מערכות היחסים הללו עלול להוות
אתגר חריג וקשה עבור יל דים, ולשבש את תחושות האוטונומיה, הזהות והיוזמה שלהם, לרבות
.השלכות שליליות על התפתחותם החברתית והלימודית84
79
. ודוק
ו , תחושת הביטחון של ילד מבוססת על מערכות היחסים שלו עם דמויות מטפלות המוכרות
( לוcaregivers). עשרות שנים של מחקר פסיכולוגי תיעדו את הנזק הנגרם ליל דים המופרדים
,בכוח מהורה משמורן, במיוחד כשהדבר בלתי צפוי, ונמצא כי ההפרדה עלולה להוביל לחרדה
דיכאון, תוקפנות וקשיים חברתיים וקוגניטיביי
ם.
85
לילדים בגיל ההתבגרות, העברת משמורת
.עלולה לעכב את ההתפתחות של מאפיינים עצמאיים ואוטונומיים האופייניים לגיל הזה
86
80
.
,כמו כן, כאשר רק ילד אחד מגלה התנגדות להורה המנוכר עלולים האחים להיות מופרדים למשך
זמן ממושך אשר עשוי לגרום לנתק ביניהם. מצב זה מונע מערכת יחסים יציבה בין אחים, שהיא
.בעלת ערך רב ומספקת תמיכה חשובה עבור ילדים למשפחות בתהליך גירושין87
81
.
למותר לציין כי העברת מש מורת, כשברקע טענות בדבר אלימות של ההורה הדחוי, עלולה להיות
מסוכנת עוד יותר. כאשר טענתו של הורה אלים לקיומו של ניכור הורי מתקבלת, ובעקבות זאת
.מורה בית המשפט על העברת הילד לחזקתו, נחשף הילד לסכנה פיזית ונפשית, ממשית ומידית88
82
.
מחקר אשר בחן החלטות משמורת שנהפכ ו, במסגרתן טענות בדבר אלימות נדחו תחילה אך
במועד מאוחר יותר בתיק קיבלו תוקף, מצביע על ההשלכות ההרסניות של החלטות על העברת
משמורת להורה אלים. המחקר מצא כי88%
מהילדים שהועברו למשמורת ההורה האלים או
שנקבעו לגביהם זמני שהות ללא השגחה, דיווחו על מקרים נוספים ש ,ל אלימות. עבור רובם
.האלימות אף הלכה והחמירה, והדבר הוביל להתדרדרות נפשית ופיזית של הילדים89
ילדים אלה
הראו סימנים של דיכאון, חרדה ואף נטייה לאובדנות לאחר שהופרדו מאימהותיהם והועברו
למשמורת ההורה המתעלל. כמעט שליש מהילדים איימו להתאבד. כך גם קשיים במסגרת
ה לימודים, סימפטומים דיסוציאטיביים וסיוטים בלילות היו נפוצים בקרב ילדים אלה. חלקם
83
Jean Mercer
,
Examining Parental Alienation Treatments: Problems of Principles and Practices
,
לעיל ה"ש
36
,
'בעמ356
.
84
Jean Mercer
,
?
Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents
,
לעיל ה"ש14
,
'בעמ92
.
85
Joyanna Silberg & Stephanie Dallam
,
Abusers gaining custody in family courts: A case series of over
turned decisions
, לעיל ה"ש11
,
'בעמ160
.
86
Jean Mercer
,
Examining Parental Alienation Treatments: Problems of Principles and Practices
,
לעיל ה"ש
36
,
'בעמ356
.
87
'שם, בעמ357
.
88
'שם, בעמ356
.
89
Joyanna Silberg & Stephanie Dallam
,
Abusers gaining custody in family courts: A case series of over
turned decisions
, לעיל ה"ש11
', בעמ149
.
20
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
אף אושפזו ונזקקו לתרופות פסיכיאטריות לצורך התמודדות עם המצוקה. על אף שההחלטות
בדבר העברת המשמורת נהפכו בסופו של יום, הילדים בילו
בממוצע שלוש שנים במשמורת
ההורה האלים
, וסביר שימ.שיכו לסבול מהשלכות לטווח ארוך על רווחתם הפיזית והנפשית90
83
.
זאת ועוד, ילדים רבים חווים דמורליזציה קיצונית ותחושת בגידה כאשר בתי המשפט מסרבים
להאמין לטענותיהם ומורים על העברת משמורת להורה אלים. תחושה זו עלולה ללוות אותם לכל
אורך חייהם וילדים אלה צפויים לפתח צי ניות כלפי רשויות המדינה וחוסר אמון בדמויות
.סמכות91
דחייה של תלונות וחששות של ילדים, ואי אמון בהם, עלולה לגרום גם לנזק פסיכולוגי
בקרב ילדים, שכן היא חותרת תחת האמון העצמי של הילד בתחושותיו ותפיסותיו ומובילה
להאשמה ושנאה עצמית. כך גם היכולת להרגיש בטוחים, וה יכולת להתרכז בהתפתחות חברתית
.ולימודית עלולות להיפגע קשות92
מחנות חינוך מחדש לטיפול בכפייה
84
.
מחקרים מראים כי בידוד של ילד, הרחקתו מסביבתו המוכרת ומהאנשים המוכרים לו, לצד
כפייה
לאמץ
גישה אחרת כלפי ההורה
הדחוי , במיוחד כשהדבר נעשה על ידי זרים שלא מכירים
,לעומק את החוויות של הילד
מהווים אירועים טראומתי
ים עבור ילדים.
93
85
.
זאת ועוד–
הטיפולים האמורים, כפי שנחווים על ידי הילד, עלולים לכלול אף אלמנטים של
התעללות רגשית. טיפולים קיצוניים מסוג זה כרוכים בדחיית הרצונות והצר כים של הילד כפי
שהוא מבטא אותם. הם מסווגים כשגויים ומייחסים אותם לא לילד עצמו, אלא לעבודת השכנוע
,של ההורה המועדף. בנוסף, ילדים אלה מבודדים מסביבתם המוכרת ומועברים לסביבה חדשה
.הזרה להם, ללא אפשרות ליצור קשר עם ההורה המועדף94
86
.
יודגש, כי ילדים המצויים בגירוש ,ין בקונפליקט גבוה, עלולים כבר להראות סימנים של טראומה
בין אם בשל אירועים שקדמו לגירושין ובין אם בשל אירועים שהתרחשו במהלך הגירושין–
לרבות אלימות, התערבות מצד רשויות המדינה או הפרעה כללית לחייהם. כאשר לכך מתווסף
חידוש קשר עם הורה שהילד קושר לטראומה, הדבר
עלול להוסיף טראומה על טראומה
,ולגרום
בין היתר, לתופעות של דיכאון, חרדת נטישה, כעס והפרעות שינה. כפיית הטיפול על הילד, לצד
איסור על יצירת קשר עם ההורה המועדף, עלול להגביר את הסימפטומים של הטראומה, וכאשר
ההורה הדחוי ממשיך להיות אלים, הסיכוי שהתסמינים של הטרא.ומה יתגברו הוא גבוה95
87
.
ההפרעה שטיפולים אינטנסיביים יוצרים בחייהם של ילדים, הנובעת מהשינוי הקיצוני והפתאומי
בחייהם, מרוקנת את המאגרים הרגשיים שלהם. במקום להשקיע מאמצים ומשאבים רגשיים
90
'שם, בעמ162
.
91
'שם, בעמ163
-
162
.
92
Roy Lubit
, לעיל ה"ש10
,
'בעמ60
.
93
Stephanie Dallam & Joyanna L. Silberg
,
”
parental alienation syndrome
“
treatments for
Recommended
(PAS) may cause children foreseeable and lasting psychological harm
,
לעיל ה"ש3
', בעמ139
.
94
Jean Mercer
,
?
Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents
,
"לעיל ה
ש
14
,
'בעמ92
.
95
,שם 'בעמ91
.
21
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
בהתפתחות נורמטיבית, ובפרט התפתחות האוטונומיה, ילדים נדרשים להפנות את מאמציה ם
להתמודדות עם המצב הקשה שנוצר. על כן, גם כאשר ההורה הנטען כמנוכר אינו מהווה סכנה
.לילד, הטיפול האינטנסיבי עצמו טומן בחובו פוטנציאל לנזקים ישירים ועקיפים לילדים96
88
.
חוקרים דוגלים בכך שיש להימנע מטיפולים הגורמים למצוקה אצל המטופל, אלא אם יש ראיות
ברורות וחותכו ת לכך שהטיפול הוא הטיפול
היחיד היעיל הקיים.
97
כל עוד קיימת אפשרות
.טיפולית אחרת, יש להימנע מאמצעים קיצוניים אלה98
מהמפורט לעיל עולה כי טיפולים אשר
נועדו לטפל במצבים של
פגיעה
בקשר בין הורה לילד, צריכים לשאוף לחזק את היחסים של הילד
,עם ההורה הדחוי, מבלי לפגוע בקשר הקיים עם ההורה המועדף. שינוי כפוי במשמורת אינו נכון
לכל הפחות עד שהיחסים עם ההורה הדחוי נרפאו מספיק כך שהילד ירגיש בנוח עם אפשרות
.כזאת99
כך גם טיפולים המחייבים הוצאת ילדים למסגרת טיפולית חוץ ביתית עלולים להסב נזק
.נפשי רב, העולה משמעותית על התרומה הפוטנציאלית של פתרון זה
ה.
היעדר
מומחיות בניכור הורי
89
.
לצד
העלייה
,הניכרת בשימוש בטענות בדבר ניכור הורי
עולה רצונם של בתי המשפט למנות
מומחים לניכור
הורי ,לצורך אבחון
הסיבה לניתוק הקשר בין ההורה לילד וטיפול בבני המשפחה
.לצורך חידושו
דא עקא, לא קיימת
בעולם הטיפול מומחיות בניכור הורי -
לא בתחום
הפסיכולוגיה ולא בתחום העבודה הסוציאלית. ואולם, דומה כי אין בכך כדי למנוע מקומץ אנשי
טיפול להציג עצמם ככאלה, ואף לזכות בשל כך במי נויים חוזרים ונשנים במסגרת תיקים
.העוסקים בניתוק קשר בין הורה לילד
90
.
,כפי שיפורט להלן
מינוי חוזר של מספר מצומצם של מומחים לניכור הורי לכאורה , המייצגים
אג'נדה ברורה, פוגם בניטרליות שנדרשות הערכאות המשפטיות להפעיל בכל הנוגע לאבחון
,הסיבה לבעיה בקשר ובפרט
כאשר
הגורם
המאבחן הוא גם
הגורם
המטפל, ללא הפרדה בין
שני
ההליכים.
91
.
סוגיית מינוי מומחה בבית משפט לענייני משפחה מוסדרת בתקנה258
יב לתקנות סדר הדין
האזרחי, התשמ"ד-
1984
, לפיה
ב ית המשפט ממנה מומחה מרשימת המומחים, לאחר התייעצות
עם בעלי הדין, וככל שאין הסכמה בדבר
מומחה מסוים, בוחר בית המשפט את המומחה. רשימת
המומחים הינה בהתאם לסעיף4
לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי
פעולתן וסדרי עבודתן) תשנ"ו-
1996
.
96
'שם, בעמ93
.
97
'שם, בעמ92
.
98
Jean Mercer
,
Examining Parental Alienation Treatments: Problems of Principles and Practices
,
לעיל ה"ש
36
,
'בעמ356
.
99
Joan S. Meier
,
Drozd and Olesen's Decision
Getting Real About Abuse and Alienation: A Critique of
Tree
,
"לעיל ה ש50
,
'בעמ245
.
22
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
92
.
כאשר עולה הטענה לניכור הורי במסגרת הליכים משפטיים, מ מנה לרוב בית המשפט גורם
.טיפולי פעמים רבות י שנה דרישה של אחד הצדדים ו/או אפוטרופוס לדין של הקטין למינוי
.מומחה לניכור הורי, בשעה שכפי שיפורט להלן, מומחיות זו כלל לא קיימת בעולם הטיפול
93
.
ה הכרה במומחיות של עו"ס קליני ופסיכולוג קליני מוסדרת בתקנות, בכללים ובהנחיות של משרד
הרווחה, ולא מדובר בתואר שאיש טיפ ול יכול להעניק לעצמו. תקנות הפסיכולוגים (אישור תואר
מומחה), התשל"ט-
1979, כוללת
רשימה סגורה של ענפי התמחות ספציפיים, כאשר לכל אחד
מהענפים נקבע פרק זמן של ההתמחות הנדרשת (לרוב כ-
12
)חודשים
ו בחינות בהתאם לתחום
ההתמחות. ניכור הורי אינו מופיע כאחד מענפי ההתמ חות הספציפיים, משמע אין פסיכולוג
.מומחה לניכור הורי
94
.
מומחיות בעבודה סוציאלית הינה בהתאם לכללים של משרד העבודה במומחיות בעבודה
סוציאלית-
,כללים והנחיות להכרה במומחים ובתחומי התמחות100
המונה רשימה סגורה של
תשעה תחומי התמחות. הרשימה מתייחסת למומחיות בתחומים של משפחה, ילדים, נוער, זקנה
.ועוד, ואולם נעדרת ממנה מומחיות בתחום הניכור ההורי
95
.
לאור האמור, הרי שתחום מומחיות הינו בהתאם לרשימה סגורה בלבד ולאחר הכרה רשמית
.בדבר מומחיות בהתאם לדינים שנזכרו לעיל
96
.
ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר כללי לילדים ונוער, מעיד אף הוא כי ניכו ר הורי איננו מהווה תחום
'התמחות נפרד, וכלשונו (עמ4- 5 לחוו"ד :)
:"מסקנות
1.
מינוי מומחים ל"תסמונת ניכור הורי" יהיה מעשה חריג ביותר בהקשר של
.הנוהלים המקובלים לגבי הכרה במומחיות מקצועית בבתי המשפט
2.
בית המשפט חייב לשמור על ניטרליות בפני הצעה ששנויה במחלוקת כמו
התסמונתPAS
של גרדנר. כל מומחה שבית המשפט ימנה יכול להתייחס לPAS
לפי ראות
עיניו. אבל מינוי "מומחה לניכור הורי" אינו שומר על ניטרליות אלא
מכריע את הכף בטרם עת לסוג של התייחסות שהיא דעת מיעוט קטן
של מומחים
".ודחויה בשתי ידיים על ידי הרוב הגדול של מומחים בארץ ובעולם
-
חוות דעת של ד"ר אהרון פלשמן מצ"ב
לנייר זה.
97
.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הרי שגם לו הייתה מומחיות כזאת (דבר המוכחש כאמור), הרי
שהטלת האבחון של הגורם לבעיות בקשר בין הקטין להורה על מי שטוען למומחיות בניכור הורי
אינה ראויה. מינוי שכזה מטה באופן ברור להכרעה כי אכן עסקינן בניכור הורי, תוך התעלמות
.מגורמים רבים אחרים אשר עלולים לעמוד בבסיס בעיות הקשר
100
,"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, "כללים והנחיות להכרה במומחים ובתחומי התמחות
https://www.gov.il/BlobFolder/service/apply-for-social-work-expertise-recognition/he/document-of-
expertise-in-social-work.docx
.
23
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
98
.
,יתרה מכך ,כפי שעולה מהשטח בתי המשפט ובתי הדין נוטים למנות מי שטוען למומחיות בניכור
הורי לתפקיד כפול, קרי הן לצורך אבחון והן לצורך טיפול, כאשר הטיפול מתבצע על ידי אותו
גורם שביצע את האבחון. כפל התפקידים יוצר תמריץ ברור אצל הגורם הטיפולי להכר
י ע בדבר
קיומו של ניכור הורי ו
להמליץ על המשך טיפול -
פעמים רבות לאותם מומחים יהיה אינטרס אישי
כלכלי לקבוע כי קיים ניכור הורי , בהיותם מי
שמפעילים
.את הטיפולים עליהם הם ממליצים
לא
בכדי
"ישנם חוקרים הטוענים כי אין להתייחס לטיפולים "ממוסחרים ,
דוגמת תכניות מסוג
מחנות טיפול,
כמבוססים מחקרית, לאור ניגוד העניינים שנוצר
מקום בו
שיקולים מדעיים
ו
שיקולים כלכליים נפגשים.
101
99
.
כפל התפקידים נדון באקדמיה לפסיכיאטריה ומשפט בארה"ב ועל ידי וועדת האתיקה של
הפסיכולוגים הפורנזיים בארצות הברית וזכה לביקורת נחרצת בשל הבעייתיות הכרו כה בעצם
האבחון והטיפול המתבצעים
.על ידי אותו איש מקצוע102
103
על פי עמדתם ,ישנו שוני מהותי בין
תפקידו של איש הטיפול לתפקידו של המאבחן והטלת שני התפקידים על
אותו הגורם, עלולה
.להביא לקונפליקטים בשני היבטים עיקריים
100
.
היבט אחד נוגע לצורך של הגורם המאבחן להביא בפני ערכאת השיפוט תמונה מהימנה
ואובייקטיבית, לאחר איסוף נתונים, בשעה שהגורם הטיפולי נדרש לתעד את דברי המטופל
,מנקודת מבטו
ללא
חיפוש אחר אמת עובדתית. לאור האמור, יכולתו של הגורם המטפל להציג
.תמונה אובייקטיבית ולעמוד במבחני מהימנות משפטיים, הינה מוגבלת
101
.
היבט אחר נובע מהקשר בין המטפל למטופל. מטרתו של האבחון להציג בפני בית המשפט נתונים
אובייקטיבים לצורך הכרעה ב שאלה משפטית, ומשכך איסוף הנתונים נעשה מעמדה מרוחקת
,וניטראלית ולעיתים אף מנוגדת לעקרונות טיפול. מאידך, בהליך טיפולי, המטפל הינו תומך
.מקבל ואמפתי, ומשכך הטלת שני התפקידים על ידי אותו הגורם יוצרת קונפליקט ביניהם
101
Jean Mercer
,?
Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents
,
לעיל ה"ש14
', בעמ102
.
102 Watson, A. S., On the Preparation and Use of Psychiatric Expert Testimony: Some Suggestions in an
Ongoing Controversy, Bulletin of the American Academy of Psychiatry and the Law, 6 (2), 226–246
(1978).
103 Rappeport, R. Jonas, Differences Between Forensic and General Psychiatry, The American Journal of
Psychiatry, 139 (3), 331–334 (1982).
24
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
102
. לפיכך המלצת האקדמיה לפסיכיאטריה ומשפט וועדת ה אתיקה של הפסיכולוגים הפורנזיים
.בארה"ב היא להימנע מהטלת כפל התפקידים על אותו איש טיפול104
105
106
103
. ל
אור המפורט לעיל ,יהא זה ראוי ונכון לאמץ את המלצת האקדמיה בארה"ב הנזכרת לעיל כך
שימונו גורמי טיפול שונים לאבחון ולטיפול, על מנת להבטיח ש
האבחון יבוצע ללא כל אינטרס
אישי באשר לתוצאותיו.
ו.
סיכום
104
.
אין חולק כי ישנה
חשיבות רבה ל קשר
מיטיב
בין ילד לשני הוריו, ומקום שלא מתקיים קשר כזה
ראוי
לנסות
ולפעול לחידושו .יחד עם זאת , יש לשים לב
כי עודנה
קיימת מחלוקת רבה הן
סביב
סוגיית
אבחון
הסיבה
לפגיעה בקשר בין הורה לילד,
והן סביב
סוגיית יעילותם של המענים
לטיפול
,בתופעה ו
בפרט לשאלה האם
בסופו של יום הם
גורמים
.יותר נזק מתועלת
105
. הרצון להבטיח את חידוש הקשר בכל מחיר
וההעדפה שמקבלת
זכותו של הורה לקשר עם ילדו
על חשבון טובתו של הקטין בסיטואציה , לצד
מינוי חוזר של קומץ אנשי מקצוע המוכוונים
אג'נדה
, מביא
ים
היום למקרים רבים מידי של אבחון שגוי של
הסתה כ
סיבה ל
סרבנות הקשר ,
ולשימוש בסעדים קיצוניים לחידוש
ו , המערבים אלמנטים של טראומה ועלולים לסכן את
.בריאותם הפיזית והנפשית של ילדים
106
. מהמפורט בהרחבה בנייר עמדה זה, עולים מספר כללים לפיהם יש לפעול בסכסוכ ים סביב סוגיית
,סרבנות הקשר, על מנת להבטיח את טובתם ובריאותם של ילדים. ראשית משעולות טענות בדבר
ניכור הורי במסגרת סכסוך משמורת, יש להורות על אבחון מקיף בדבר מקור הבעיה בקשר, ורק
לאחר קבלת הממצאים לבחון אפשרויות בדבר חידושו. על שלב האבחון לכלול בדיקה מקיפה
.תוך דגש על בחינת אלימות מכל סוג שהוא כלפי מי מבני המשפחה ,שנית גם במקרים בהם נראה
על
פניו
שאין מדובר באלימות, הרי שאין בכך כדי להסיק כי מדובר בהכרח במקרה של הסתה
מצד ההורה המועדף, וקביעה זו צריכה לעשות על בסיס ראיות עצמאיות ו .מהימנות בלבד
שלישית ,אף במקרים בהם קיים ניכור הורי, מטרת חידוש הקשר אינה מקדשת את ה ,אמצעים
ואין זה ראוי להורות על
פתרונות
.קיצוניים המסבים נזק פיזי ונפשי לילדים
104 Greenberg , A. Stuart. & Shuman , W. Daniel, When Worlds Collide: Therapeutic and Forensic Roles,
Professional Psychology: Research and Practice, 38, (2), 129-132 (2007).
105 Greenberg, A. Stuart. & Shuman , W. Daniel, Irreconcilable Conflict Between Therapeutic and Forensic
Roles, Professional Psychology: Research and Practice, 28 (1), 51-54 (1997).
106 Strasburger, H. Larry., Gutheil, G. Thomas. & Brodsky, Archie, On Wearing Two Hats: Role Conflict
in Serving as Both Psychotherapist and Expert Witness, American Journal of Psychiatry, 154 (4), 448-
456 (1997).
25
©
כל הזכויות שמורות למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, התש
"ף -
2020
107
. במסגרת
הסערה הציבורית סביב תופעת הניכור ההורי, דומה כי נזנח העיקרון החשוב ביותר–
הוא עקרון טובת הילד. על עיקרון זה
לשוב למוקד
השיח
ולשמש כעמוד התוך בכל
הכרעה או
מדיניות שתיקבע בנושא
ניכור
הורי.
בס"ד
ד"ר אהרון פלשמן
פסיכיאטר כללי ו
לילדים ולנוער
רחוב וולפסון432/
באר-
שבע83848
טל .
08-6235632
מספר
רישיו
ן
20201
מספר מומחה18480
E-mail: [email protected]
alanflashman.com
04
פברואר/1/1
חוות דעת מומחה
אני הח"
מ מאשר בזה כי
בתבקשתי על ידי עו"ד פרופ '
רות הלפרין לחוות את דעתי לגבי
קיומה של מומחיות בתחום ניכור הורי ומעמד מומחיות מדומה זו בתיקים משפטיים
תעודה זו ניתנת
על-ידי לשם הגשתה לבית המשפט .
הריני מצהיר כי ידוע לי היטב כי לעניין
הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית-המשפט ,
דין תעודה זו כשהיא
חתומה על-ידי כדין עדות שנתתי בבית-המשפט.
פרטי השכלתי
בוגר אוניברסיטת קולומביה ,ניו-יורק ,ארה"ב ,תואר ראשון ,
0480
.בוגר אוניברסיטת ניו-יורק ,ארה"ב ,
תואר
רופא ,
0481
.בוגר התמחויות ברפואת ילדים ,בפסיכיאטריה
כללית
ובפסיכיאטריה של הילד ,ביה"
ס לרפואה
ע"ש אלברט איינשטיין ,ניו-יורק ,ארה"ב .מוכר בארה"
ב כמומחה ברפואת ילדים(
0480
)בפסיכיאטריה
כללית
(
048/
)ובפסיכיאטריה
של הילד(
0484
)
.
מוכר בארץ כמומחה
בפסיכיאטריה
לילדים ולנוער(
0481
.)
פרטי ניסיוני
מאז0481
מקיים מרפאה פרטית
בפסיכיאטריה
של הילד ובפסיכיאטריה כללית
בבאר שבע.
לשעבר:
מנהל בפועל ,יחידה לפסיכיאטריה של הילד ,
מרכז רפואי"סורוקה"
,ב"ש ;
מרצה בפסיכיאטריה
בפקולטה למדעי הבריאות ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,ב"ש ;
מורה מן החוץ בבית הספר לעבודה סוציאלית
ובמחלקת חינוך ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,ב"ש .מורה מן החוץ בביה"ס לעבודה סוציא
לית ע"
ש פאול
בארוולד של האוניברסיטה העברית בירושלים(קורסים בלימודי מוסמך בטיפול משפחתי ,מובח נות במשפחות
ובמערכות ציבוריות ,בטיפול נפשי בילדים
ובנוער וסמים[
מטעם הרשות
למלחמה בסמים ואלכוהול]);
סגל
בקורס
ב פסיכותרפיה
אינטגרטיבי
ת ,מכון מגיד ,
מיסודה של
האוניב
רסיטה העברית בירושלים ;סגל ,
קורס
לפסיכותרפיה ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,ב"ש ;יועץ ,אגודת בית לכל ילד ,בית המעבר ,ב"ש ,ותכנית פוסט-
אמוץ ,מחוז הדרום ;יועץ ומדריך ,תחנה פסיכולוגית ,שער הנגב ;יועץ ומדריך ,תחנה קלינית ,עלית הנוער ,ב"ש ;
יועץ ומדריך ,שרות מבחן נ
וער ,מחוז הדרום ;יועץ ומדריך ,אגף השיקום של משרד הביטחון ,אזור הדרום ;
יועץ
ומדריך ,
תכנית"מלב ולב"
,ערד ;יועץ ומדריך ,בית מזור ,ערד ;יועץ ומדריך ,כתובת לנוער ,ב"ש ;מורה ומדריך,
שירותי בריאות למתבגר ,הדסה ,ת יי קר היובל ,ירושלים ;יועץ ,בית אליהו ,ב"ש ;מדריך ליועצים ,בי"
ס תיכון ליד
האוניברסיטה העברית ,ירושלים .יועץ ומורה ,מחלקות לעבודה סוציאלית ,
מרכז רפואי"הדסה "
עין כרם והר
הצופים ,ירושלים ;
מדריך
ו
מורה ,
מרכז ירושלמי לטיפול באמצעות אומנות"משעולים"
;מדריך ,המרכז למנ יעת
אלימות ,באר-שבע ;מנחה קבוצה דו-לאומית ומלווה למידה ,
עמותת"ילדי מזרח התיכון"
;
יועץ מלווה לפנימיות
במחוז הדרום בתכנית לטיפול במקרי פגיעות מיניות ילדים בילדים מטעם הג'
וינט ועמותת"
ילדים בסיכוי"
;
מדריך ,
מרכז סיוע לנשים"(מסל"ן )באר-שבע;
יועץ ומרצה בנושא
ילדים מחוננים ,
מרכז"רון ורדי"
,ראשל"צ ;
מדריך ,מרכז הורים ילדים ,נס ציונה; מנחה קבוצת יועצים חינוכיים בנושא טראומה מתמשכת ,שדרות ;מנחה
בתכנית להכשרת יועצים חינוכיים בנושא נוער בסיכון מיסוד עמותת"אשלים"
,מחוז הדרום ומחוז תל-אביב ,
ובנושא תכניות למניעת סמים, שפ"י ארצי ;יועץ מקצועי לועדת חקיקה בנושא השתת
פות ילדים בבית המשפט;
יועץ פסיכיאטרי"עלה נגב"; השתלמות בנושא מחסומים לטיפול ,אגף הרווחה ,באר-שבע; מורה ,
בית הספר
המרכזי לעובדים
בשירותי
ם קהילתיים ,תל-אביב ,
תקשורת טיפולית עם ילדים בקורסים לעובדי מרכזי הסיוע
שליד בתי המשפט לענייני משפחות ,לפקידי סעד לסדרי דין ולחוק נוער,
לעובדים במרכזי קשר ובמקלטים
לנשים מוכות ,לחוקרי ילדים,
לעובדי סוציאליים במשרד ראש הממשלה
ומייסד קורס בגיל הרך;
מרצה
בהכשרת עובדים סוציאליים בנושא ילדים קרבנות להתעללות ,
מכון"חרוב"; מורה בבית
הספר המרכזי
לעובדים סוציאליים בנושאים שקשורים לילדים ולמשפחות בסיכון ותקשורת עם ילידם ונוער ;פסיכיאטר ,
"
כפר
רפאל "באר שבע; מלמד טיפול משפחתי ,ת.ל.מ ,באר-שבע ואשכול;
מורה
מן החוץ ברמת פרופסור ,
המחלקה
לפסיכולוגיה ,אוניברסיטת בן-
גוריון בנגב(ילדים ,טיפול מש
פחתי ,פסיכותרפיה)
,
השתלמות לעובדות סוציאליות
של משפחתוני"אור שלום "בדרום;
מנחה בתכנית להכשרת יועצים חינוכיים בנושא
נוער בסיכון בבני ברק ;
מדריך ,תכנית פיילוט לליווי שארי הרוגי תאונות דרכים ,באר שבע; מדריך הדרכה ,יועצים בכירים ,מחוז הדרום ;
סגל ,
תכנית
ללימודי טיפול משפחתי ,בית הספר ללימודי המשך של המחלקה לעבודה סוציאלית ,
אוניברסיטת
תל-אביב;. מדריך ויועץ ,
צוות,"עוגן קהילתי "למתבגרים ,באר שבע;
לימד קורס מדריכים ליועצים חינוכיים
במחוז הדרום ;העביר השתלמות בטיפול משפחתי עם ילדים באזור עו
ט
ף עזה.
כעת: מנהל ,מכון למשפחה בסמינר נווה ירושלים ;
מחבר חוות דעת מומחה בתחומי משפחה(נזקקות ,אימוץ ,
גירושין )נזיקין ,
רשלנות רפואית ופלילי(אחראיות ומסוגלות לעמוד לדין ,פדופיליה והתעללות פיזית ומינית) ;
מדריך ,
"עמך "דרום; מנכ"ל ,מכון למשפחה שליד סמינר נווה ירושלים.
2
מחב ר של
כ-
31
מאמרים
מקצועיים באנגלית ובעברית. עורך ,
"תקשורת טיפולית עם ילדים"
,ירושלים ,
/11/,/118
,ו"תקשורת טיפולית עם מתבגרים"
,ירושלים ,
/111
,שיצאו לא
ור מטעם משרד הרווחה.
תרגם
"אני ואתה "למרטין בובר ,
מוסד ביאליק/104
,מחברLOSING IT
,
/101
.
www.alanflashman.com
רקע כללי:
0
.
מומחיות ותת-
מומחיות בתחומי הרפואה בדרך כלל מוגדרות על ידי הגוף המוסמך
של האגודה של הרופאים.
/
.
בדרך כלל מומחיות או תת-מומחיות עומדת בקריטריונים פשוטים ומוסכמים:
a
.
קיים מסלול לימודים שמוסכם
על אגודת הר
ופ
אים ,שכולל:
i.
למידה מעמיקה בספרות מקצועית שמקובלת כתקפה ומהימנה בעיני
רוב הרופאים והאגודה של הרופאים.
ii.
עבודה מקצועית בתחום תחת הדרכה של מומחים בתחום.
iii
.
הוכחה על סיום מוצלח שלi + ii
על ידי מבחנים בעל פה או בכתב.
4
.
בישראל כמו ב
רה א"ב אין הגדרה מדוייקת
של"מומחה ."
לכן כל אדם
שמ
עיד
על
עצמו שהוא
ב על ניסיון וידע בתחום כלשהו יכול להציג את עצמו כמומחה לאותו
הענין.
3
.
אולם בנושאים של
מומחיות מקצועית
בדרך כלל בתי המשפט ממנים מומחים לפי
ההגדרות של התמחות במקצוע מסוים .
למשל אצל הרופאים מומחה למחלות לב
שונה ממומחה למחלות כליות ולפי ההגדרה המקובלת של הרופאים בית המשפט
ימנה מומחה לזה או לזה.
1
.
לפי הניסיון שלי–
לא לפי הגדרה כתובה–
בית
ה משפט יבחר תחום מומחיות
שדומה להגדרת מומחים שמקובל במקצוע .
כאשר בית המשפט
מ מנה מומחה
בתחום מסוים הוא מניח שתי
הנחות:
a
.
קיים גוף ידע שמוכר אצל אנ שי מקצוע שהמומחה העמיק בו ושולט בו ובעל
ניסיון רב בו ובמצב הטוב גם תרם לו.
b
.
המומחיות היא בלעדית במובן שרק מומחה כזה שולט היטב בחומר ולא
מומחה אחר .למשל שמומחה בכליות שולט בחומר שרופאים פנימ
א יים אינם
שולטים בו.
3
/
.
אתן שתי
דוגמאות להתייחסויות נפוצות במינוי מומחים:
a
.
בנושא של נזקי נפש אצל ילד בן8
,
בית המשפט ימנה מומחה בפסיכיאטריה
של הילד ולא בפסיכיאטריה של המבוגר כי:
i.
קיים גוף ידע לגבי התפתחות נפשית של ילדים
שמקובל
אצל כל
הרופאים.
ii.
רק פסיכיאטר של הילד שולט בגוף ידע וניסיון זה ול א פסיכיאטר של
מבוגרים.
b
.
בנושא של אשפוז כפוי של מבוגר בית המשפט ימנה מומחה בתחום
הפסיכיאטריה של המבוגר ,מתוך אותם הנימוקים.
4
.
אתן שתי דוגמאות להתייחסויות שאינן מקובלות במינוי מומחים:
a
.
בשאלות של מסוגלות הורית בית המשפט ימנה מומחה לפסיכיאטריה או
פסיכולוגיה של
הילד .
בית המשפט לא ימנה"מומחה למסוגלות הורית "
משתי סיבות:
i.
אין גוף ידע מדעי שמקובל בתחום מסוגלות הורית שמומחה
למסוגלות הורית שולט בו .
המומחה משתמש בידע הכללי על עולם
הנפשי של ילדים והורים.
ii.
התחום של מסוגלות הורית
ו אינ בלעדי לעוסקים בו .
הורות ומסוגלות
הורית הם תחומי מומחיות לכלל העוסקים בתחום של הורות וילדים.
b
.
בתחום הגירושין
ו
בתיקי משמורת ,
בית המשפט
מ מנה מומחים בתחום
ילדים ,מבוגרים ומשפחה ,
ולא מומחים
לגירושי
ן ומשמורת ,משני טעמים:
i.
אין
גוף ידע מדעי מקובל בתחום המשמורת .יש דעות ,
אין גוף ידע
שמקובל.
ii.
תחום הגירושין אינו תחום בלעדי למי שעוסק בו אפילו אם הוא עוסק
רק בו .
גירושין ומשמורת הם תחומים שמוכרים לכלל המומחים
בעולם הנפשי של הורים ילדים ומשפחות.
4
התחום הספציפי של"ניכור הורי."
0
.
מראשית
פרסומיו של ד"ר ריצ'
ארד גרדנר בסוף המאה העשרים ועד ימינו קיימים
חילוקי דעות נוקבים לגבי התסמונת הספציפית"ניכור הורי "שגרדנר הציע.
/
.
אין גוף ידע מדעי שמקובל בעיני ר
ו
ב המומחים בתחום שמבסס את התסמונת .
ליתר
ק דיו ,
יש רק פרסומים של דברים לא
מבוססים שחוזרים על עצמם.
4
.
ניכור הורי במובנו הרחב אינו עיסוק בלעדי של מומחים לכאורה לדבר .
ברוב המקרים
של גירושין עם קונפליט גבוה ,
הורה אחד או שני ההורים נוטים להשחיר את פני
ההורה השני בעיני ה
ילדים .הדבר נכון גם במשפחות ללא גירושין .
יש כאן ביטוי
אנוש
י לגמרי ולא נדיר בכלל ,
נושא שמחייב הבנה עמוקה וטיפול שלא קל לעשות
אותו.
3
.
הטיעון הקיצוני של גרדנר שסירוב כל ילד לראות מי מ
ה
וריו מלמד באופן אוטומ
ט י על
אשמת ההורה השני בהסתה קיצונית הוא טיעון שרק מיע
ו ט קטן של מומחי בריאות
הנפש תומכים בו .
ידועות היטב הבעיות
בטיעון זה:
a
.
הורה יכול להתעלל בילד כדי לגרום לו לסרב לבקר אצלו ואז במצב הזוי אבל
לא נדיר כיום בארץ לגרום לבית המשפט להעביר את המשמורת להורה
המתעלל ולהאשים א
ת ההורה שמנסה לשמור על הילד בהסתה.
b
.
ילדים יכולים לסרב
ל
ביקורים עם ההורה
מסיבות ששייכות רק לקשר עם
אות
ו הורה ,ולאו דוקא באשמת ההורה השני .ההנחה של גרדנר שאלמל
א
הסתה אין כזה דבר ילד שמטעמיו הוא מסרב לראות הורה היא הנח ה שלא
רק אינה מקצועית או מקובלת אלא נוגדת את השכל הישר וה
נ יסיון יומיומי
בטיפולים עם הורים וילדים.
c
.
הפעלת החלטות משמורת על בסיס ה"תסמונת "מפרה
באופן בוטה את
הז
כויות של הילד להשתתפות בהחלטות לגביו.
מסקנות:
0
.
מינוי מומחים ל"תסמונת ניכור הורי "
יהיה מעשה חריג ביותר בהקשר של הנוהלים
המקובלים לגבי הכרה במומחיות מקצועית בבתי המשפט.
5
/
.
בית המשפט חייב לשמור על ניטרליות בפני הצעה ששנויה במחלוקת כמו התסמונת
PAS
של גרדנר .
כל מומחה שבית המשפט ימנה יכול להתייחס לPAS
לפי ראות
עיניו .
אבל מינוי"מומחה לניכור הורי "אינו שומר על ניטרליות
אלא מכריע את הכף
בטרם עת לסוג של התייחסות שהיא דעת מיעוט קטן של מומחים ודחויה בשתי ידיים
על ידי הרוב הגדול של מומחים בארץ ובעולם.
ד"
ר אהרן(אלן )פלשמ
ן