חומר רקע
בעהי"ת ז' שבט תשפ"ב
9 ינואר 2022
לכבוד
חה"כ שירלי פינטו
שלום וברכה,
נייר עמדה
מאת המרכז לחרש-עיוור עמותת מכון בית דוד מוגש לישיבת
ועדת המשנה לעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
המרכז לחרש-עיוור של עמותת מכון בית דוד הינו מסגרת חברתית שיקומית ומסנגרת, יחידה בישראל לחרשים-עיוורים - אנשים בעלי מגבלה כפולה בשמיעה ובראייה. אנשים עם חירשות ועיוורון כאחד. המרכז לחרש-עיוור מהווה מרכז לאומי המסנגר ודואג באופן מתמיד לזכויות החרשים-עיוורים בישראל.
על פי נתון סטטיסטי חיים בישראל כאלפיים איש בעלי המגבלה הכפולה חירשות ועיוורון כאחד. במאגר המידע של המרכז לחרש-עיוור רשומים למעלה משמונה מאות חרשים-עיוורים. למעלה משש מאות מהם נמצאים בקשר עם המרכז ומשתתפים בפעולותיו. נוסף לכך ישנם גם חרשים כבדי ראיה ועיוורים כבדי שמיעה וכבדי שמיעה וראיה רבים הנהנים גם הם מפעולות המרכז.
בפעילות משתתפים חרשים-עיוורים מכל רחבי הארץ אשר חלק מהם מגיע לפעילויות במערך הסעות מיוחד וחלקם משתתף בפעילות באמצעות הזום כאשר מתווכי תקשורת מגיעים לביתם ומנגישים להם את פעילות המועדון.
שירותי המרכז ניתנים לחירשים-עיוורים בכל קבוצות הגיל. אצל מרביתם נובעת הלקות הכפולה מפגם גנטי המתאפיין בחירשות או כבדות שמיעה מולדת ובהצטמצמות הדרגתית של שדה הראייה החל מגיל ההתבגרות.
פעולות המרכז העיקריות:
שרות סוציאלי: ייעודי לצרכי האדם החרש-עיוור. מתווך בינם לבין הלשכות לשירותים חברתיים וגורמים רשמיים אחרים. מסנגר ודואג לזכויותיהם.
מועדונים חברתיים:
לאנשים חירשים-עיוורים. בכל קבוצות הגיל. אפשרות יחידה למפגש חברתי ולבילוי משותף. במסגרת המועדונים מתקיימים טיולים וסיורים לימודיים ונופש שנתי.
מרכז למידה לאוריינות מחשב. שרות תומכים חזותיים. אולפן עברית לעולים
אנו מבקשים להעלות נושאים הנוגעים למקבלי השירות של המרכז לחרש עיוור. לציין את הקשיים, ההתמודדויות והמחסומים עימם מתמודד אדם חרש עיוור.
1. הכרה במונח: מגבלה כפולה של חרשות ועיוורון. דבר שיחייב כי קביעת מרכיבי כל שרות שיינתן לאנשים חרשים-עיוורים יהיו באופן פרטני ובהתאם לצרכי האדם החרש-עיוור ולא כנגזרת משרות דומה למי שיש לו רק מגבלה בשמיעה או בראייה. כיום תקנות הנגישות אינן מחייבות הנגשה לחרש עיוור, הנגשה לאדם חרש-עיוור מחייבת תרגום בשפת הסימנים במגע. המציאות היא שאדם חרש עיוור המבקש הנגשה באירועים חברתיים או בכל אירוע ציבורי נענה בתשובה 'תקנות הנגישות מחייבות תרגום לשפת סימנים או תמלול ואינם מחייבים תרגום בשפת הסימנים במגע. כתוצאה מכך אנשים עם מוגבלות כפולה בשמיעה ובראייה מודרים באופן גורף מכלל פעילות ציבורית.
2. יש לעשות הבחנה בין צורכי 'חרש'-עיוור לבין 'כבד שמיעה'-עיוור. בהעדר מתורגמנים מיומנים לשפת הסימנים במגע, נאלץ אדם חרש עיוור מסמן, הזקוק לשירותי תרגום, להזמין מתורגמן לשפת סימנים ובמקביל מתווך תקשורת שהינו אדם חרש שהוסמך לתרגם במגע כדי לקבל שירותי תרגום המתאימים לו. פעמים רבות עליו לחתום על תרגום אחד, פעמיים. גם למתווך וגם למתורגמן. כך שמכסת השעות להם הוא זכאי אוזלת מהר מאוד.
3. במכרז החדש לשירותי תקשורת נקבע תעריף ל'מתווך תקשורת' בסך 76.5 ₪ כאשר במכרז של 'תיווך תקשורת קבוצתי' נותר התעריף הישן בסך 66 ₪. משרד הרווחה אינו מחיל את התעריף החדש גם למתווך בתקשורת קבוצתית. כתוצאה מכך מתווכי תקשורת אינם מעוניינים לתרגם בתווך קבוצתי במועדון החברתי של המרכז לחרש עיוור ולקבל בשכרם את מחיר התעריף הישן. אנו דורשים לעדכן את תעריף המתווכים בתקשורת קבוצתית לתעריף מתווך תקשורת רגיל. להשוות את תעריף מכרז 195/2016 לתעריף מכרז שירותי הנגשה בו זכתה אח"א.
4. יש לעגן בחוק את שרות תומך חזותי לאנשים חרשים עיוורים. לקבוע את המטרות עבורן מיועד השרות. את כמות שעות תומך חזותי להם זכאי אדם חרש-עיוור. לתת אפשרות לתומך החזותי להסיע ברכב את האדם החרש-עיוור בעת מתן השרות.
5. לתת אפשרות לאדם חרש-עיוור להשתתף בפעילות תרבות ופנאי שמקיימות הרשויות המקומיות ולחייבם לממן הנגשה פרטנית לחרש עיוור שמבקש זאת.
6. להכיר בזכאות אנשים מזדקנים שיש להם ירידה בו זמנית בשמיעה ובראייה והם למעשה חרשים-עיוורים לקבלת סל תקשורת ולמתן הדרכה להם ולבני משפחותיהם.
7. הפעלת תוכנית להכשרה מקצועית לצעירים ומבוגרים חרשים-עיוורים, להשמה בעבודה ומתן סיוע להנגשת מקומות עבודה לאנשים חרשים-עיוורים.
8. מתן סיוע לפריסת כל השירותים לאנשים חרשים-עיוורים בכל רחבי הארץ.
9. הפעלת מוקד חרום 24/7 בשגרה למתן מענה מידי בשעת מצוקה אישית. המוקד ייתן מענה גם בשעת חרום בהעברת מידע על מצב אזעקה ומעבר למרחב מוגן. כולל חיזוק החוסן הנפשי.
10. בשתי בתי הספר לתרגום לשפת הסימנים. באוניברסיטאות אריאל ובר אילן, אין קורס או תוכנית המתייחסים לתרגום במגע. כתוצאה מכך רק למתורגמנים מעטים יש את המיומנות והיכולת לתרגם במגע והדבר מצמצם מאד את האפשרות למצוא מתורגמן במגע. כיום התרגום במגע אינו מסתכם בתרגום סימולטני של הנאמר אלא כולל גם בתרגום ויזואלי של המקום, הנוכחים וכו'.
11. חרשים עיוורים אינם זכאים לפטור מתור דבר שגוזל מהם שעות תרגום בהמתנה, היורדות מסל השעות המגיע להם בשנה. פטור מתור יכול לחסוך בשעות המתנה ותרגום.
12. חובת הנגשת מידע לכבדי שמיעה עיוורים שנעזרים בקוראי מסך המידע שמועבר אינו נגיש עבורם, דבר שמקשה עליהם מאד לקבל אינפורמציה ולצרוך את השירות. כיום מועבר המידע בסרטונים או בקבצים שאינם נתמכים בקוראי מסך וברייל. גם הטפסים והאפליקציה של הזכיין אינם נגישים לצגי ברייל.
13. בכתיבת מכרזים לשירותים שונים יידרש לכלול התאמה גם לצרכי אנשים עם מגבלה כפולה בראיה ובשמיעה.
אנו מודים לכם על עזרתכם.
חיים פוקס
מנכ"ל