חומר רקע
שים בישראלªשדולת ה הברזל32, תל אביב
טל הוכמן קשרי ממשל:. טל
0544-955361
[email protected]
10
וארªי2022
ח' שבט תשפ"ב
שיםªעמדת שדולת ה ושאªב
יהולª שים בעמדותªפערי שכר בין גברים ל
שים לגברים בשוק העבודהª פערי שכר בין-
בשכר חודשי ושעתי– םªהי יברסליתªתופעה או ות והן בין קבוצותª, הן בין מדי
גיל ותחומי עיסוק
, המשקפת,הª, בראש ובראשו
.יים בשוק העבודה ובחברה בכללותהªתפיסות ודפוסים בלתי שוויו
על
אף ,חקיקתם של חוקים מובילים בתחום
ה מהווים
את ה ועדו לטיפול בפערי השכר המגדרייםªכלים העיקריים ש
בישראל
- חוק שכר "וªשווה לעובדת ולעובד, תש-
1996
וחוק שווי
ויות בעבודה, תשמ"חªון הזדמ-
1988
– פערי השכר המגדריים
ותרוª
ויªכמעט ללא שי י העשוריםªבש
יםªהאחרו דבך משמעותי של אי השוויון המגדריª וממשיכים להיות1.
פער
שים בכל רמות התעסוקה ובכל התחומים במשקª י שכר מגדריים משפיעים על .
תªכון לשª
2018
,
שכרה החודשי הממוצע
של א
י
שה הוא כ-
%
68.4
בלבד משכרו הממוצע של גבר )פער של%
31.6
(
2
תª. בש2018
שים היהª , שכרן החודשי הממוצע של
8,546
ש"ח ברוטו, ואילו של גברים12,428
₪, ו
במלים א חי שכר חודשי, על כלªחרות, במו1
₪
שגבר
מרווי
ח בממוצע, א
י שה
מרוויח
ה
בממוצע68.4
.אג' בלבד
על פי
הªי משבר הקורוªהערכות גלובליות מלפ
,יותªקטו אמצעי מדיªיבאו כי אם לא ייª
פערי השכר אף ישובו להתרחב ,. היום שים על פעריª ה, שפגע קשות בתעסוקתªמוקדם עדיין לדעת כיצד ישפיע משבר הקורו
השכר .המגדריים
הוג להתייחס לשª
י סוגים של פערי שכר מגדריים: פערי שכר מגדריים בין עובדים המועסקים אצל אותו מעסיקª
ובאותו
התפקיד, יםªפים שוªופערי שכר מגדריים בין ע
"המבצעים עבודה "שוות ערך .
יםªפים המתאפייªבע
ב
שכר ממוצע גבוה
כמו
למשל ב) מוך יחסיתª שיםªפי מידע ותקשורת, שיעור הªע2.37%
תªבש2018
( ולהפך, כמעט80%
מן העובדים בשירותי
.שיםª מוך, הןª ים בשכר חודשיªוך, המתאפייªף החיªהבריאות, הרווחה והסעד או בע
,לצידם, כאמור
קיימים פערי שכר
הªמגדריים בין עובדים ועובדות העובדים זה לצד זו ומבצעים את אותו התפקיד מקבלים שכר שו-
מוכים וגםª גם בדרגים
.יהולª בעמדות
,יהולª בעמדות
הלות עומד על כªהשכר החודשי הממוצע של מ-
73%
הליםªמשכרם של מ.
בהתאם לחלוקת סוגי הפערים
המפורטת לעיל, גם.יתן לייחס לשתי תופעות מרכזיותª יהולªאת פערי השכר בדרגות ה את החלק הראשון של פערים אלו
הלות מרוכזות יותר בשירותים הציבורייםªשים מªיתן לייחס לכך שª
,ובחברה האזרחית מוך ביחס לשכרª שם השכר
הלים במגזר הפרטיªמ3.
,יªהחלק הש יתרת הפער, ובעª
וªתªלהב עוצהªמאפליה ה ,שים בשוק העבודהª באופן תפיסתן של
בדעות קדומות של מעסיקים ובסטריאוטיפים מגדריים4 ,
וזאת
גם כאשר מדובר במ ים גבוהיםªתוª הלות בעלותª
בוותק
יסיון ובהכשרה אקדמאיתªבמקום העבודה, ב.יותר מהמקבילים הגברים
בכדי לפעול לצמצום פערי השכר המגדריים יש להבי ,ן את הגורמים השורשיים לתופעה
ה שלובים זה בזה
וקשורים לחל וקת
העבודה המגדרית בשוק העבודה ובמשפחה :. יש להדגיש שגורמים אלה תקפים לגבי פערי השכר המגדריים בכל הדרגים
1.
פגעª שיםª שכרן של
עקב
שיםª האחריות הכפולה של
, שעדיין רווחת כיום, י המשפחהªבטיפול בב.
מחקרים בארץ
ובעולם מצביעים על
תופעת הירידה בשכרן של אמהות וייהªהמוכרת בכי "
סªק
יאה"מהות.
לפי המחקר שפורסם
ה ע"י משרד האוצר, בארץ מגיעה ירידה זו לשיעור שלªלאחרו
28%
,לאחר הולדת הילד הראשון
בעוד שכר האבות
.ממשיך לטפס
קצב התאוששות שים לאחר הולדת הילד הראשוןªשכר ה
ים לאחרªבש
מוך יחסיתª מכן
ו פערי
סגרים גם עשורª םªפתחו איªסה שªההכ
.לאחר מכן
קראª ה, אף טרם לידת הילד הראשון ולכןªישואים הראשוªת הªפתח בשª בחברה הערבית הפער המגדרי"סªק
ישואיןªה "
יª ולאחר עשור של
י וא ש ן, פערי השכר בין
שים ערביות ביחס לגבריםª
ערבים עומד על%
5
3
5 .
1
) .ר, ת., בן מאיר, א וסומך, סªויל2021
.(
:פערי שכר מגדריים יותªגורמים וכלי המדי לצמצומם. מכון מאיירס ג‘ט ברוקדיילªוי.. ירושלים
2
'לאומי, עמªים לקראת יום האשה הביªתוª הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט17
', מס4
.
https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2020/067/11_20_067b.pdf
3
) .ר, רªטר2016
שיא בית הדין הארציª (. "הקץ להפליה מגדרית בשכר". ספר סטיב אדלר : אסופת מאמרים לכבודו של השופט )בדימוס( סטפן אדלר
יםªלעבודה בש2010-1997
.
4 דגן-
) .., חסון, י., חסון ואופיר, אª ,בוזגלו2014
.(פערי שכר מגדריים בישראל. -
http://adva.org/wp
content/uploads/2014/12/EqualPay_mail1.pdf
5
) .ית הראשיתªאגף הכלכל2021
.(ס האימהות" בשוק העבודה בישראלª"ק.. משרד האוצר: ירושלים
שים בישראלªשדולת ה הברזל32, תל אביב
טל הוכמן קשרי ממשל:. טל
0544-955361
[email protected]
יתרה מכך ,בישרא,ל כמו בארצות אחרות ,ןªיש עדויות על אפליה גדªכ שיםª
בהריון י וא
מהות לילדים יםªקט –
אלה תפסותª
כפחות מחויבות לעבודתן וכתוצאה פגעª
אף שכרן .המחיר התעסוקתי שיםªש משלמות על אימהותן
גבוה יותר בישראל, שכן פריון הילודה בישראל הוא הגבוה ותªבמדי ה-
OECD
:ממוצע של 3.1
לידות לאישה
לעומת 1.7 ותªבמדי ה-
OECD
.
2.
יותªסות משªשים כמפרª תפיסתן הבסיסית של -
מעסיקים רבים מחזיקים
סטריאוטיפים ודעות קדומות
וגעªב
.שים בשכרª לעבודת
,שים יחסית לגבריםª מוכה שלªית הªספציה המוטעית לגבי תרומתן הארגוªוסף לקוªב
ו
בשל
,המחויבויות המשפחתיות שלהן
חה הסטריאוטיפיתªמעסיקים רבים מתבססים על הה כי תפקידן המרכזי
ªשים איª של ,מצא במקום העבודה כי אם בבית ובהמשך לכךª ו.שיםªמוך יותר לª יק שכרªוטים להעª
3.
ורמות תעסוקתיותª
בשוק העבודה הישראלי - ים להערכת ביצועים בעולם העªהקריטריו
בודה הישראלי כוללים ,
,בין היתר, גם דגש ייחודי על שעות עבודה ארוכות, הקרבה מתמשכת של זמן משפחה וזמן פרטי
ות מלאהªזמי
.בכל ימות השבוע ושעות היממה ועוד
תפסיםª אלו שעובדים יותר
יים יותר ומתוגמלים יותר, הםªכיצר
מתקדמים מהר יותר, יש להם סיכויים גדולים יותר
ים עליהםªלזכות לביטחון כלכלי ולהערכה מהממומ
.ומעמיתיהם
ים אלוªלמותר לציין, כי קריטריו פליקטים משמעותיים בין המחויבות התעסוקתיתªמייצרים קו
של העובד או
העובדת
לבין חיי הפרט, בוודאי אצל
מי שיש לו וספות כדוגמת המחויבותª או לה מחויבויות.י המשפחהªלטיפול בב
מע בר לקושי,ובע ממצב דברים זהªי הªהעקרו ה
ורמותª
ה
תעסוקתיות האמורות יוצרות ומקבעות
את
אי שוויון
מגדרי .
שים, ושל אמהות בפרט, לקחת חלק משמעותי בשוק התעסוקה, לזכות בהערכה על תרומתןª יכולתן של
המקצועית ם מבוססי תוצªים להצלחה איªפגעת במקומות בהם הקריטריוª ,ולהתקדם אות והישגים בלבד, אלא
.מתמקדים בהיקף השעות ובויתורים בהיבט הפרטי והמשפחתי
4.
ולבסוף , פערי שכר מגדריים מושפעים
מ
הטיות מגדריות הגות מגדרייםªומדפוסי הת במקום העבודה .
גורם מרכזי
המשפיע על קביעת השכר הוא
ה זהות
המגדרית של העובד.ת ה
הלªמ.ת מו"מ על השכר. מחקרים
מצביעים על
הגויותªיהול משא ומתן על שכר. התªהבדלים מגדריים ב ותªותכו
כגון אסרטיביות ו טיות, וכדומה מזוהותªªדומי
עם גברי
ות, ו והגות כךªשים שª
לעתים"יותªתפסות כ"בעייתיות" ו"כוחª מקבלות
וזוכות ליחס שלילי מאת
המעסיק .
,כתוצאה מכך
עות לעתים מלשאתªמª שיםª
ולתת על ש וטות לקבל אתª מוך יותר אוª כרן, דורשות שכר
.השכר המוצע להן מלכתחילה
מחקרים מראים גם כי מוכות מאלה של גברים, ושיעורª שיםª ציפיות השכר של
יסה למקום עבודהªשים מתמקחות על השכר בכª מוך במיוחד שלª
וטות פחות לבקשª שים גםª .לעומת גברים
וטותªות לקידום מקצועי וªהזדמ להגיש מועמדות למשרות או לקידום מקצועי רק אם
איםªהן עומדות בכל הת
.דרשים לתפקידªה
יהול והןª ו היא כי פתרון מעמיק, יסודי וארוך טווח בתחום פערי השכר המגדריים, הן בעמדותªבהמשך לאמור, עמדת
בכלל, דורש שילוב של מספר צעדים, הן רגולטוריים והן תרבותיים ועסקיים , וב:יהם הצעדים המרכזיים הבאיםªי
א.
.דרשיםªי היזון חוזר, בקרה ותיקון במקומות הªוªגªיה בחקיקה של מªיין פערי השכר ובªהגברת השקיפות לע
ב.
קידום חקיקה להגברת יות בשוק התעסוקה ובחלוקת התפקידים המשפחתייםªהתפיסות השוויו–
כדוגמת
.חקיקת חופשת הורות ייעודית לאבות
ג.
הגברת הכלים הממשלתיים לעידוד והגברת השתתפות מלאה של אמהות ואבות בשוק העבודה–
כדוגמת סבסוד
ות לגילאיªמעו0-3
.והגברת הפיקוח עליהם
ד.
ורמות תעסוקתיות המתמקדות בהיקף שעות העבודה והפוגעות ביכולותª ויªקידום מהלכים רב מגזריים לשי
השילוב בין חיי פרט ומשפחה לחיים מק.צועיים
ייםªהגורמים לפערי השכר הם מב , רגולטוריים וחברתיים אבל צמצומם
וי של ממשªעשוי להוות שי , ולהביא בשורה
שים בשוק התעסוקה, אלא גםªמהותית, לא רק ל
למשק הישראלי, ולהביא לצמיחה הכלכלית של ו
ל הגדלת התוצר
.הלאומי הגולמי על פי יªתוª
יתןª משרד האוצר יהיה לצמצם באמצעות פעולות אקטיביות40%
מפערי השכר עד
2040
, ולקדם בכך את הפעילות הכלכלית בישראל עד לגידול של91
מיליארד₪
ב-
2040
.