חומר רקע

לוקחים אחריות למען עתיד הבריאה בט"ו בשבט מצוין החיבור של האדם והעם אל האדמה והארץ, זאת באמצעות סמלי הנטיעות ואכילת פירות האילן. ט''ו בשבט הינו גם תאריך ייסוד הכנסת, הפועלת למען רווחת מדינת ישראל והחברה הישראלית הרחבה. במוקד מסמך זה עומדת קריאה לעיסוק רחב בנושאים של משבר האקלים בכלל חלקי החברה הישראלית, כגורם מחבר ומאחד, ומתוך מחויבות לשמירת העולם, למען הדורות הבאים. נקודות ההנחה שאנו יוצאים מהן הינן: הקיימות, איכות הסביבה ושמירה על משאבי הטבע הם סוגיית יסוד לקיום האנושי. אין מדובר עוד בנושא פריווילגי כי אם בפיקוח נפש. גם אם רק 50% ממה שהמדענים ברובם המוחלט אומר - נכון, אנחנו כבר בתוך קטסטרופה, שיש לה משמעויות רבות.  היכולת להתמודד איתם היא רק על ידי שיתוף פעולה של כל האנושות, ובמדינת ישראל – של כל המגזרים. שיתוף פעולה כזה נוגע לכולם, ובשל כך הוא גם אפשרי. ישנן מחלוקות רבות בנושאים אלה, אך ניתן להגיע להסכמות הן בנושא המהותי של הרצון לשמור על הארץ וטבעה המיוחד למען הדורות הבאים, והן סביב פרקטיקות סביבתיות ספציפיות. נושאים לדיון: סקירת פתרונות ועשייה סביבתית של מגזרים ומוסדות שונים דיון אילו הנחות יסוד והסכמות יכולות להיות משותפים לפעילויות השונות קריאה לממשלה ולכנסת לקדם חקיקה ותקציבים להתמודדות עם משבר האקלים הצעה לסדר היום : לקדם תפקיד בכנסת כדוגמת תפקיד "נציב הדורות הבאים שיהיה מחויב לנושא הקיימות מעבר לשייכות מפלגתית או מגזרית. מצורף: מסמך קהילות למען הבריאה עליו חתמו למעלה מ400 מובילי קהילות ומחנכים מזרמים שונים. לוקחים אחריות למען עתיד הבריאה קריאה זו נובעת מתוך תפיסה עמוקה של מחויבות לעולם ודאגה כנה לשלומו. הקריאה נוסחה על ‏ידי מובילי ומובילות קהילות, אנשי ונשות חינוך ורוח, בני ובנות העם היהודי, בהתעלם מהשתייכות‏ מפלגתית, עדתית ומגזרית. זו קריאה מאוחדת הנוגעת לכל באי עולם.‏‏ זו שעת פיקוח נפש עולמית. אנו עומדים בתקופה בה קריסת מערכות טבעיות, שינויי אקלים והכחדת ‏מינים הם עובדה קיימת, כמו גם הקשר בין אלו ובין מעשה ידי האדם. דאגתנו איננה נתונה רק לעולם‏ הטבעי כשהוא לעצמו, אלא גם לנפשנו שלנו, בני האדם באשר הם. מדובר בדאגה להמשך קיומם של ‏חיי האדם בתנאים סבירים תוך צמצום הפגיעה בדורות הבאים ובחלשים בחברה.‏‏ המשבר הסביבתי הוא תוצר של תרבות צריכה בזבזנית, המובילה לניצול של משאבי הטבע ולניכור ‏חברתי. על כן, נחוצה כעת תמורה תרבותית ורוחנית בכינון אורח חיים קשוב ואכפתי יותר, הצנוע‏ במשאבים חומריים ועשיר במשאבי תרבות, חברה ורוח. אורח חיים של חיבור לאדם ולאדמה כאחד.‏‏ עם ישראל הוא מיסודו 'קהילת ייעוד'. מעבר לגורל המשותף שהוא חולק, הוא שואף לקדם תיקון עולם‏ בכל מקום ובכל זמן הזקוק לכך. בעת כזו על הקהילה היהודית לתת דוגמה ולשמש מקור השראה‏ לבניית תרבות שבה קשרים חברתיים וסביבתיים מחליפים את התרבות הצרכנית הרווחת, ושמציעה‏ דגמים שונים של חיים קהילתיים המשפיעים לטובה על סביבתם. ‏‏מתוך כך אנו מקבלים על עצמנו באופן פרטי ובאופן ציבורי, אל מול הקהילות והמוסדות בהכוונתנו,‏ להשתדל לקיים את ההנהגות המובאות כאן, הנצרכות לעת הזו, בבחינת "סור מִרֶע וְעִשָה טוב בַּקֶש ‏שלום וְרְדְפְהוּ" (תהלים ל"ד, 15). ‏‏סור מרע: צמצום הצרכנות העודפת, בבחינת קיום "הצנע לכת" בכל תחומי החיים.‏‏ לדוגמה, הפחתת צריכת הבשר בימות השבוע, מתוך הבנה כי תעשיית הבשר הינה מן המזיקות‏ שבתעשיות; צמצום בזבוז המזון, מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי; צמצום השימוש במוצרי‏ פלסטיק וניילון חד-פעמיים, מתוך מודעות לנזקי השימוש בהם ומתוך הכרה בחשיבות של רב פעמיות‏ והמשכיות בכל תחומי החיים. ועשה טוב: קידום תרבות קהילתית של סולידריות חברתית ומחויבות סביבתית. ‏‏לדוגמה, הקמת גמ"חים ומערכות שיתוף חפצים ורכבים, לצד תמיכה בצרכנות מקומית, מוסרית ‏וחסכונית; נטיעת עצים מיד אחרי שנת השמיטה כך שנזכה לקיים בעצמנו "כי תבואו אל הארץ ונטעתם"; הנעת הקהילה לפעולה חיובית ברמה המקומית, מתוך לקיחת אחריות משותפת על המקום ‏בו אנו חיים.‏‏ בקש שלום ורדפהו‏ טיפוח תודעת משמריות וקיימות מתוך אהבת ישראל, אהבת האדם ואהבת הבריאה, בנעימות ובאורך ‏רוח, כחלק משינוי רחב ועמוק שהמציאות זקוקה לו.‏‏ אנו מחזקים את ידי העוסקים בצרכי ציבור באמונה בתחומי מחקר ופיתוח מוצרים בני קיימא, ואת ‏ידי המנהיגים המקומיים והמדיניים ואנשי ונשות הציבור הפועלים לתיקון עולם.‏‏ יהי רצון ומתוך פעולה זו נזכה ויתקיים בנו הפסוק "לְמַען ירבו ‎ימכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאָבתִיכֶם לְתֶת לָהֶם כִּימִי הַשָמִיִם על הָאָרֶץ (דברים י"א, 21)