חומר רקע

"בלעדי השקיפות, ההגנה על פרקטיקות משחיתות קלה יותר וחומרים מסוכנים זורמים בצינורות תת- ".קרקעיים בנחת דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בקבלת פרס מגן השקיפות לשנת2019 לכבוד יו"ר ועדת הבריאות ח"כ עידית סילמן כנסת ישראל ח"כ נכבדה , :הנדון הגנה על בטיחות החולים – למנוע את האסון הבא – קריאה לשינוי רקע איש י– קיום צוואתו של ד"ר מילגלטר ז"ל לתיקון הכשלי ם למען בטיחות החולים שמי אביבה אני אלמנתו של ד"ר אלי מילגלטר ז"ל , אלי היה מנתח לב בעל מוניטין! רופא מצפוני שהקדיש את חייו להצלת חיי המטופלים בזכות פועלו כמנהל יחידת ניתוחי לב בילדים, הדסה הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום בשנת2005 . ד"ר מילגלטר עבד עשרות שנים בהדסה עד פטירתו באופן פתאומי מדום לב, ב- 6 במאי2015 . סיפורו של ד"ר מילגלטר חושף את אחד הסודות האפלים במקצוע הרפואה ושובר את השתיקה לגבי חולים הנפגעים מהמערכת שאמורה לשמור עליהם. סיפורו חושף איך טרגדיות אנושיות קורות בתוך המערכת ובגלל המערכת, טרגדיות שאפשר וצריך היה .למנוע בשנים האחרונות לחייו היה עד לרשלנות רפואית והפרות חמורות של כללי בטיחות החולים במחלקה . הוא התריע על כך כשהוא מונע ממצפונו ורואה בהתרעותיו חובה וזכות לשמירה על בטחון החולה וזכויותיו. בהתרעותיו הוא שבר את קשר השתיקה המצמרר של בית החולים והרופאים , תוך ניסיון לחשוף ניהול בריוני ובלתי תקין, הסמוי ומוסתר מעינ יה ם של החולים ואשר מעמיד אותם ואת הרופאים .בסיכון חיים ל אחר שנה בה הוא מ תריע בפני מנהלו הישיר ו בפני הנהלת בית החולים על סיכון לחולים– ניסיון שאינו ,צולח ד"ר מילגלטר שולח מ כתב למ נכ"ל בית החולים ולמנהלי המחלקות בו הוא מתריע על הסיכון שנוצר במחלקה, בגיבוי .הוכחות לסיכון חולים ולסיכונו האישי כותרת המסמ ך ית הי ה חד משמעי ת : ""ניהול בלתי תקין יכול להרוג חולים. כתגובה, מתחילה התעמרות מצד מנהלו האישי ובגיבוי הנהלת הדסה הנוגדת את כללי האתיקה המקצועית ומפרה את שבועת הרופא – "אל תזיק !", תו ך התעלמות מוחלטת מהמס מך .התעמרות זו הובילה לסיכון ממשי של חולים , לפעמים עד מוות . ככל ש אלי ה תריע יותר על סיכון חולים , כך הגבירו את ההתנכלויות נגדו . המערכת העמידה בפני אלי שתי ברירות: נאמנות למוסד או נאמנות לחולים ולערכים שלו . כבעל יושרה ומחויבות לתפקידו כרופא, הוא בחר לעמוד לצד .החולים לשם ,השוואה התלקחות החללית קולומביה ארעה בשל התעלמות הנהלה של מוסד מכובד כסוכנות החלל האמריקאית מאזהרות שהשמיעו אנשי השטח. ועדת החקירה קבעה כי תרבות הניהול וחוסר תרבות הבטיחות היא שהביאה לאסון . עד יומו האחרון , עת לבו לא עמד עוד בעומס הרגשי שהונח עליו, פעל אלי לבדו כדי ל חש ו ף ניהול בריוני שסיכן את החולים . אלמלא אלי, ייתכן כי כשלים חמורים ש קרו במחלקה לא הי ו נחשפים ,. וחמור מכך לו היו נשמעים להתראותיו ואזהרותיו בזמן אמת, ייתכן כי .אירועים אלו לא היו מתרחשים כלל רשלנות ניהולית, בריונות מנהל ית וטיוח דיווחים של אנשי רפואה גורמים לסבל ולמוות של מטופלים ואנשי רפואה, בנוסף להשבתת היעילות של מערכת הבריאות. יש לתופעה זו שם – .""פגיעה מוסרית1 ,מה שאלי ראה היה מנוגד לכל עקרון מוסרי על פיו פעל, ההתעלמות ממנו והנזק לחולים פירקו אותו חוסר האונים לטפל בהם ולהציל את חייהם הר סו אותו. את "ג הפ יעה המוסרית" של רופא שנאלץ לראות ,איך מסכנים את החולים לא ניתן לרפא. הדבר פגע בו פיזית ונפשית זהו פצע בלתי נראה אך השפעותיו .יכולות להרוג ,לבו של אלי לא עמד בעומס שהוא הטיל עליו. ולכן מאז מותו המוקדם והטרגי של אלי, לקחתי ל עצמי לממש את צוואתו לתקן את הכשלים ולקדם חקיקה שתפעל להגן על בטיחות החולים. כמו כן , אני פועלת לחשוף את פרשת סיכון חולים במחלקה לנ יתוחי לב בהדסה בשנים2008 – 2018 , הן לצורך .תיקון הכשל הקונקרטי והן כתמרור אזהרה לכולנו לחוסר המוגנות שלנו כחולים במוסדות רפואיים אני ממשיכה את דרכו ופועלת למען הקורבנות הכפולים - מטפלים ומטופלים הניזוקים מרשלנות רפואית הנובעת מ בריונות ניהולית ,רשלנות ניהולית ושחיתות ניהולית במערכת הבריאות. רשלנות רפואית ניהולית ו מנהלית פרשת סיכון חולים במחלקה לניתוחי לב בהדסה (ב שנים2008-2018 ) וסיפורו של ד"ר אלי מילגלטר , המתריע בשער ,ו רופאים נוספים שהתריעו - נו בעים בעיקר מ רשלנות רפואי ת ניהולית ו מנהלית . ניהול .במערכת הבריאות הוא כוח וכוח בא עם אחריות הסכנה ה טמונה בשימוש לרעה בכוח הסמכות במערכת הרפ ואית היא הרת אסון וגובה מחיר כבד .בבריאות המטופלים יש ציפייה כי מנהל במערכת הרפואית יפעל להשתמש בכוחו הניהולי בשיקול דעת מקצועי ולא מתוך חוסר זהירות רש ,לני ,אגו .אמוציות או שיקולים אישיים אין מספיק התייחסות משמעותית בישראל לרשלנות הרפואית ה ניהולית וה מנהלית .שמסכנת את החולים בפסק די ן ע"ש07 - 1199 רביב נגד משרד הבריאות2 כותבת השופטת גונן - אגמון :כי" הרשלנות הרפואית המנהלית היא הרשלנות הרפואית המודרנית, הרשלנות הרפואית של ימינו ... קיימים כמובן עוד מקרים של רשלנות רפואית "קלאסית" של טעות באבחון או בטיפול. עם זאת, נראה כי המגמה היא שמקרים רבים של רשלנ ות רפואית יהיו מקרים בהם מדובר ברשלנות רפואית מנהלית ". ביקורת עמיתים זדונית – ה שיטה להשתקת מתריעים במערכת הרפ ואה .לא פעם המערכת מעודדת השתקה וטיוח על פני שקיפות ותיקון אחת הדרכים להשתיק את הסגל " הרפואי מדיווח, היא באמצעות התנכלות המוכרת בתחום הרפואי ומכונה ביקורת עמיתים ז ד ."ונית כך נעשה במקרה של ד"ר מילגלטר ז"ל ו של רופאים אחרים במחלקה זו שהתריעו על כשלים במחלקה "ו"זכו לפעולת תג מול של התנכלות בשיט ה זו, שהובילה בין הי תר לפיטורין ולנזק בריאותי ונפשי מת ל ריעים . 1 :להרחבה ראו מאמר Physicians aren’t ‘burning out.’ They’re suffering from moral injury by Simon G. Talbot and Wendy July 26, 2018 , an De 2 ע "ש1199/07, ד"ר צבי רביב ,נ' משרד הבריאות פסק דינה של השופטת אגמון , עמוד2 (נבו25.06.2008 .) "ב יקורת עמיתים זדונית " 3 היא פעולה של השחרת שמו של רופא בארגון רפואי, המבוצעת על ידי הארגון הרפואי בו הרופא "המסומן" עובד או מטעמו של הארגון, המוסווית תחת כותרת של "ביקורת ,עמיתים" לגיטימית, אך למעשה נובעת ממטרות שאינן שיפור איכות הטיפול הרפואי הניתן במוסד ואינה נובעת מדאגה לטובת החול .ה לפעולה זו מאפיינים מוכרים מהם ,נפגע בעלי ד"ר מילגלטר ז"ל , ב התעללות ממ ושכת של7 .שנים ד"ר מילגלטר מתוקף תפקידו ומתוקף מצפונו תיעד וחשף את הכשלים במטרה למנוע את האסונות המצמררים שקרו במחלקה . 'הוא טען לסביבת עבודה רעילה בהדסה שהוכחה בסקר שערך פרופ ברזיס על בי"ח הדסה בכלל. ד"ר מילגלטר טען שבריונות ניהולית סותרת את תרבות ה בטיחות שאמורה ל היות אבן היסוד של עבודה במוסדות רפואה . הוא טען שבריונות ניהולית מייצרת בריונים ""זוטרים דהיינו כל איש צוות– מהמנהל ועד אחרון העובדים שותפים לה. הוא ביקש להעביר את המסר האומר כי בטיחות החולים תמיד תה יה בעדיפות עליונה . המסר הזה אמור היה לחלחל מן ההנהלה כלפי מטה ,אולם בהדסה .ההנהלה החליטה לירות בשליח ה אסונות ה רשלניים שאירעו במחלקה זו הם הוכחה ח ד משמעית לכך שתרבות הבטיחות במחלקה הזו הייתה לקויה , או במילים אחר ות אפילו חסרה , וכל זה נעשה בניצוחו של מנהל המחלקה ו בגיבוי מלא של הנהלות הדסה ולצערי נוכח תי לדעת .שגם בגיבוי של משרד הבריאות והר"י סיפורו של אלי חושף את קשר השתיקה הנהוג בין הרופאים והנהלת ביה"ח, ועל האמת אודות הכשלים המסכנים חיים המתרחשת בחדרי הניתוחים, חדרי הטיפולים ובמסדרונות ביה"ח. המידע מוסתר .מידיעת החולים, בני משפחותיהם והציבור כולו לרבות הגורמים המפקחים כגון משרד הבריאות אם מקרה כאמור יכול להתרחש בהדסה, יש סבירות שהוא מתרחש גם היום במוסדות רפואיים נוספים. ועדות בדי קה ב משרד הבריאות ב פעילותי המאתגרת רבת השנים, התרעתי וחשפתי בפני משרד הבריאות : נציבות התלונות של משרד הבריאות, המחלקה לדין המשמעתי של מ ,שרד הבריאות התובע הראשי של משרד הבריאות , מחלקת המידע של משרד הבריאות ,ה ממונה על העמדת המידע לציבור של משרד הבריאות (במידת הצורך אמסור לוועדה את התיעוד ואת ההתכתבויות מול משרד הבריאות ) . התרעתי על פרשת סיכון חולים במחלקת לב חזה בהדסה - מדובר ברצף של מקרי סיכון חולים אשר התרחשו באותה מחלקה במשך יותר מעשור במשמורת של אותו מנהל המחלקה. אולם יש נטייה למשרד הבריאות להתייחס לכל פרשה .בנפרד ולהתעלם מהסדרתיות ומהמכלול כולו של הפרשיות הרבות באותה מחלקה עניין זה סותר את דבריו של ד"ר בועז לב בו ועדה ל ענייני ביקורת ה מדינה בתאריך16/03/17 בנושא "הסתרה וטיוח של מקרי רשלנות רפואית תוך פגיעה בציבור החולים ," ב הם כשנשאל בנוגע לטענות הו ועדה על כך שמקרים חוזרים (כלומר תלונות על אותו הרו ,פא) לא מטופלים ,הוא ענה: " חבר'ה כשאני מקבל תלונה ראשונה על משהו, על התנהגות שיכולה לסכן, אני אעשה כל מאמץ והלוואי שאני אצליח לעמוד בזה, להפסיק באמת, כמו שאתה אומר, את פעילותו לאלתר, עד שיסתבר - - - ". לא כ ך פעל ב פרש ת מחלקת ניתוחי .לב בהדסה ביוזמתי וביוזמת אחרים, משרד הבריאות חקר בשנים האחרונות , פרשיות של סיכון חולים במחלקה .ואף הוציא דו"חות ומסקנות לצערי, בהליך בדיקת הפרשיות הללו מתגלה תמונה מטרידה ומצמררת של חקירה מוטה , לא תקינה, תוך שיבוש הליכי חקירה לכאורה פליליים, שיתוף פעולה לא תקין בין בית החולים למשרד הבריאות והמשטרה תוך ראיית פני העתיד, לשם תכנון ההגנה ע .ל בית החולים 3 מתוך המא :מרים Tactics Characteristic of Sham Peer Review ( 2009 ) Sham Peer Review: New Tactics and Pitfalls for Employed/Exclusively Contracted Physicians ( 2015 ) בכך ל דעתי , נכשלה הנציבות של משרד הבריאות וחטאה לאינטרס הציבורי במהות תפקידה . במטרה למגר מן השורש התנהלות של טיוח במוסדות רפואה ובקרה ת וך ניצול פערי הכוחות בין רשות ציבורית והאזרח ,הקשר המוסדי המורכב הקיים בין נציבות התלונות של משר ד הבריאות לבין מוסדות רפואה אותם הם בודקים, מעמיד את השאלה האם נציבות תלונות הציבור יכולה להישאר במשרד הבריאות ואני בפניית ציבור זו מבקשת תשובות. לצערי הניסיון שלי הוכיח שהנציבות כל עוד היא במשרד הבריאות, אינה יכולה בשום פנים ואופן לעשות את עבודתה למעננו . מערכת שבודקת את עצמה כיום, נושא הביקורת על רשלנות רפואית מצוי בידי המערכת עצמה. מוסדות רפואיים מנהלים ועדות בדיקה פנימיות ומשרד הבריאות נסמך לא פעם על ממצאי חקירות אלו. בנוסף, בה י נתן שהגילדה ,הרפואית מצומצמת ולא פעם מי שיושב כנציב תלונות הציבור הוא עצמו בשר מבשרה של הגילדה ל עו ה חשש האם המערכת הרפואית יכולה לבדוק את עצמה. שאלה זו נדונה בהרחבה בוועדה לענייני ביקורת המדינה ב דיון ייעודי שהוקדש לנושא ב תאריך16/03/17 בנושא "הסתרה וטיוח של מקרי רשלנות רפואית תוך פגיעה בציבור החולים ". מסקנות הוועדה לה ה יו שותפים מבקר המדינה, חה"כ יעל גרמן (שרת בריאות לשעבר) וחה"כ קרין אלהרר (יו"ר הוועדה דאז), היא שצריך להוציא את הנציבות ממשרד הבריאות . לצערי למדתי במהלך השנים שחייתי לצד אלי כי לקשר השתיקה שותפים כל הגורמים במערכת ובמקום להפיק לקחים מהטעיות הן נרמסות באופן .שגורם לפגיעה קשה בחולים ובאינטרס הציבורי משרד הבריאות לא ממלא את תפקידו כמי שאמון על האינטרס הציבורי. רק מיעוט התלונות המוגשת נבדקות ורוב המקרים אינם עוברים את הסף של הבדיקה בגלל בעיות של כ"א ומצוקת זמן. גם המקרים הקשים שנבדקים על ידי משרד הבריאות אורכי ."ם שנים רבות בבחינת "צדק מאוחר הוא צדק נגזל חוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996 קובע שממצאי ועדת בקרה ואיכות המתקיימת בביה"ח וגם הפרוטוקולים יהיו חסויים מעיני כול. אם מוקמת ועדת בדיקה של משרד הבריאות הרי רק הממצאים והמסקנות חשופים למשפחה, אך לא ניתן לעשות בהם ש ימוש בביהמ"ש. כך יוצא שמטרת החוק מסוכלת, בכך שבמקום להפיק לקחים ממקרי הרשלנות הרפואית, קוברים את הטעויות באצטלה של .חסיון אציין כי מ ניסיוני האישי מול משרד הבריאות, נראה ש ,יש ניסיון לכאורה , לכסות ולטייח את הכשל המרכזי שגרם לאסונות של משפח ות רבות שיקיריה ן נפג עו במחלקה (ואשמח להרחיב בנושא זה מול )כל ח"כ שיהיה מעוניין להכיר את המקרים הרבים . הקשר המוסדי המורכב הקיים בין נציבות התלונות של משרד הבריאות לבין מוסדות רפואה אותם הם בודקים, מעמיד את השאלה האם נצ יבות תלונות הציבור יכולה להישאר במשרד הבריאות . הצעה לפעולה מניסיוני האישי, כמו גם מהידע שצברתי והסיפורים אליהם נחשפתי בעל כורחי, נדמה שהמצב הקיים אינו נותן מענה לצורך לעודד במערכת הרפואית חשיפת כשלים, רשלנות ושחיתות, שתוביל למערכת בריאות מקצועית ומוגנת יותר. מדובר באינטרס חיוני של כולנו– היות וכולנו מפקידים את חי ינו וגופנו .בידי המערכת הרפואית בשלב זה או אחר של החיים !?קיים אינטרס ראשון במעלה לאפשר למערכת להיות טובה, שקופה ומתוקנת יותר. עם זאת, כיצד ברשותכם, אבקש להציע שתי הצעות בנושא– הראשונה– הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על מנת לאמוד את היקף התופעה ואת היבטיה השונים, אני ממליצה לוועדה לעשות שימוש בסמכויות המצויות בסעיף22 לחוק יסוד: הכנסת, ולהקים ועדת חקירה פרלמנטרית שעניינה יהיה לבחון את הטיפול בחושפי שחיתויות במערכת הבריאות, למען בטיחות החולים. אני מציעה כי הוועדה תפעל לסקור ולבחון את היקף התופעה ואת היבטיה ה שונים תוך שמיעת עדויות ממקור ראשון, ובמידת הצורך .באופן חסוי שיגן על אנשי הממסד הרפואי שחוששים לשמם הטוב ולביטחונם התעסוקתי השנ י יה – הצעת חוק בטיחות החולה על מנת להבטיח את בטיחות החולה, ולא רק את זכויותיו, אני מציעה לעגן בחקיקה הסדר המבטיח .הגנה טובה יותר על החולים המודל ממנו אני שואבת השראה הוא החוק, הראשון ,מסוגו, שנחקק בקליפורניה4 עליו יכול ד"ר .מיליקובסקי להרחיב בחוק זה נאסר על הגופים הבריאותיים השונים להפלות או לנקום במטופל, מעסיק או חבר צוות רפואי כתוצאה מתלונה שהגיש או דיווח למוסד הבריאות. לחלופין, אסורה ההפליה גם ,אם אותו פרט יזם, השתתף או שיתף פעולה בחקירה או הליך מנהלי שקשור לאיכות הטיפול הרפואי שירותים או מצב המוסד . חוק זה צריך שיהיו בו הרכיבים הבאים – 1 . חובת דיווח – הטלת חובת דיווח לכל מי שמשתייך לסגל הרפואי להתרי ע על כשלים קונקרטיים או מערכתיים העולים אגב הטיפול הרפואי. יש לקבוע באופן ברור למי יועבר הדיווח האמור, מה ייעשה עמו וכן רמת השקיפות שתחול על הדיווחים האמ ;ורים 2 . הגנה על המדווח – יש להבטיח הגנה ראויה על המדווח בין אם באמצעות מנגנון דיווח בעילום שם, בין אם במתן צו הגנה – ובכלל זה הגנה מפני ביקורת עמיתים זדונית, ובין אם באמצעות הגנות אחרות, ככל שתקבע הוועדה . מוצע עוד כי בדומה להצעת חוק ,הקיימת בפנסילבניה ארה ,"ב עובד רפואה שנפגע מהפרת זכותו להגנה מהטרדה עקב חשיפת שחיתות בעולם הרפואה, רשאי לרפא נזקים שנגרמו בסמוך להפרה, לרבות כאב וסבל, עלות ההתדיינות, ושכר טרחת עו"ד. בנוסף מוצע לאמץ את ההסדר שם כי כל רישומי המטופלים המתייחסים לתלונה, לרבות מסמכי ביקורת עמיתים, יהיו זמינים לבית המשפט ולכל צד . 5 3 . ויתור על חסינות – מקום בו יימצא כי מוסד הפר את ההגנה על חושפי שחיתויות בממסד הרפואי, תוסר מהאחראים לכך חסינות עובדי הציבור העומדת לנושאי התפקידים, וזאת בדומה להצעת חוק הקיימת בויומינג , ארה"ב . 6 4 . עצמאות הנ ציבות – הקמת גוף עצמאי לבחינת התלונות על רופאים, ומינוי שופט כנציב .התלונות, או לכל הפחות רופא בכיר בגמלאות שאינו עוסק עוד בפרקטיקה 4 Cal Health & Saf Code § 1278.5 (2018) 5 PA, H.B.2371, 2003 6 WY, H.B.158, 2018 לסיכום אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איזה רופא אנו רוצים שהמערכת הרפואית תצמיח בישראל – הרופא המחוי ב למערכת בכל מחיר או זה המחו יב לחוליו גם אם נדרש להתריע על כשלים במערכת . ,אני יודעת לאיזה סוג השתייך בעלי ד"ר אלי מילגלטר ז"ל. אלי שילם את מחיר האומץ . אלמלא זעקתו , ספק אם פרשת סיכון .חולים במחלקת ניתוחי לב בהדסה הייתה נחשפת ונחקרת אני קוראת לוועדה לפעול על מנת להבטיח את ההגנה המרבית על הסגל הרפואי המבטיח את י בט חו ת החולה . אסיים בדבריו של פרופ' מאיר ברזיס בהמלצתו להעניק ל ד"ר מילגלטר את אות אומ"ץ לרפואה , אחרי מותו : " אנו מאמינים כי מתן האות לד"ר מילגלטר ז"ל יהווה קריאת השכמה לארגוני רפואה בישראל לנטר ולבער מקרבם התנכלויות והתנהגויות פוגעניות המסכנות חיי חולים, הפוגעות בבטיחות הטיפול ומסכנות את בריאותם הגופנית והנפשית של טובי רופאינו. כך האובדן הטרגי של חייו ".יתרום להצלת רבים. כך תתרום אומ"ץ להמשך דרכו האמיצה ומותו לא יהיה לשווא אני תקווה שהועדה תמצא את הדרך לאפשר לרופאים בעלי מצפון להתריע אודות כשלי המערכת בלא שיינזקו ., ובכך לסייע לי במילוי צוואתו החשובה לכולנו של אלי .כולי תקווה שחברי כנסת, כמו גם אנשים מהציבור, יצטרפו למאבק לשינוי המצב ,בכבוד רב אביבה מילגלטר .ת.ז50031889 :טלפון0505747486