חומר רקע

מחקר פטריות ממשפחתPsilocybin במכון שמיר למחקר )(ע"ר – תקציר כללי נושא פטריות הכובע למאכל ומרפא הוא נושא שנזנח מבחינה מחקרית בעשורים האחרונים במדינת ישראל ונשאר בעיקר כתחביב אצל אספנים ו מלקטים.בסיורי ליקוט פטריות מכון שמיר למחקר זיהה את החוסר הארצי ב אוצר ידע רחב בתחום זה וכן את המחסור בחוקרים מיקולוגים( Mycologists ) שיכולים לתמוך וללוות מחקרים בתחום .הפטריות כחלק מ רצון להביא לגולן גידולים חדשים בעלי ערך תזונתי וכן להעמיק את הידע המחקרי בתכולת החומרים הפעילים של פטריות אק ז ,וטיות ה קיבל המכון לפני כ שלש שנים את אוסף פטריות הכובע למאכל ומרפא הגדול בארץ מאו' חיפה שנאסף ע"י פרופ' סול ומון ואסר במשך עשרות .שנים במקביל, קלט המכון מיקולוג ית .מומחית, דר' דליה לוינסון, כותבת אטלס הכרטא לפטריות של ארץ ישראל המכון מקדם מספר מחקרים בתחום פטריות הכובע ובינהם גידול פטריות מיוחדות לצרכי תחליפי חלבון, טעמים ו ריחות, בחינת פטריות מועמדות לצר כי הגנת הצומח באמצעות החלפת חומרי הדברה קיימים בחומרי ם קוטלי חי ידקים ופטריות פ ת וגניות . פרוייקט חשוב נוסף אותו מקדם המכון הוא מחקר פארמקולוגי על פטריות ממשפחת פסילוסיביPsilocybin mushrooms) ) ה מכונות" פטריות "קסם ש להן ה שפעה על מערכת העצבים הידועה כבר אלפי .שנים ברחבי העולם דר' לוינסון השתתפה בסיורים במקסיקו בהם שמאנים מקסיקנים מטפלים בפטריות אילו לפתולוגיות שונות בשי ט ותיהם המסורתיות. פטריות ממשפחתPsilocybin במכון שמיר 1 . מצב סטטוטורי – פטריות הפסילוסיבין מוגדרות ברוב מדינות העולם המפותח כסם מסוכן ולכן המחקר שהתבצע עליהם ה וא יחסית זניח ביחס לפוטנציאל הגלום בתוכן. ניתן להגדיר פטריות אילו כגידול יתום ( Orphan crop ) מבחינת המידע המחקרי הידוע עליהן ועל מנגנוני השפעתן . מכון שמיר החל לפני כשנתיים תהליך של בקשת אישור למחקר על פטריות פסילוסיבין ממשרד הבריאות, דרך הרוקח הרא שי. מאחר והמכון היה הראשון שפנה בנושא זה, לא הי י תה דרך מובנית לאשר את הבקשה וביחד, המכון ומשרד הרוקח הראשי עם רצון טוב משני הצדדים, הג ועי למתווה מוסכם שכ לל ו את העקרונות הבא ים: א. ס ידורי אבטחה לחדר הגידול ולמעבדה בה תתבצע המחקר ב. אישור פרטני לכל חוקר ועוזר מחקר שקשור לחומר הביולוגי מפטריות פסילוסיבין ג. סידורי אבטחה למכון בכללותו ד. דיווחים שותפים למשרד הרוקח הראשי בהתאם להתקדמו ת המחקר ה. אישור על כמות מוגדרת בגר מים של חומרים .)המופקים מהפטרייה (גרם פסילוסיבין, גרם פסילוצין ו. התחייבות להשמיד כל חומר עודף שאינו משמש למחקר .ולדווח על כך הפטריות עליהן אושר ביצוע המחקר הן פטריות שיובאו מחברה הולנדית המחזיקה באוספי פטריות בשם Westerdijk fungal biodiversity institute . היבוא התבצע באישור משרד החקלאות ובאישורי מכס של .משרד הבריאות יובאו סה"כ עשרה זני פטריות מהמשפחה שהגיעו במבחנות עם מצע מוצק כ .תפטירים האישור למחקר ניתן לשנ ה אחת ובו שותפים ארבע קבוצות מחקר מה מכון המתמחות בגידול פטריות מסורתי, גידול בתרביות וב יו ריאקטורים, מיצוי וכימיה אנליטית. 2 . מחקר – המחקר ,בשנתו הראשונה כולל מספר מרכיבים ובהם בחינת שיטות גידול שונות על מצעים שונים גידול בתרבית ובביו- ריאקטורים לצד גידול מסורתי על מדפים בחדרי גידול, בדיקת פרופיל חומרים בשיטות של כימיה אנ לא יטית והשוואה ב ין שיטות הגידול ו בדיקת מודלים של אגרגציות חלבונים המדמים מחלות .נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר הדמיון המולקולרי הרב בין הפסילוסיבין והפסילוצין להורמון הטבעי סרטונין הינו יוצא מן הכלל (ראה נספח 'א) . הסרטונין מפעיל את הקולטנים ממשפחת5-HT ו קשור בתחושות חיוביות ו ירידה בו מובילה לד י.כאון תרופות נוגדות דכאון מ משפחת SSRI כגון פרוזאק ונגזרותיו פועלות להשארת רמותיו של הסרטונין גבוהות במערכת העצבים והן נרשמות לחולים בכ ל רחבי העולם בכמויות הולכות וגדלות . החומרים פסילוסיבין ופסילוצין הינםPro-drug ו– Drug בהתאמה, כאשר ל פסי לוצין קבוע קישור לקולטני ם ממשפחת 5-HT הגבוה בממוצע פי עשר.מלפסילוסיבין זו הסיבה שלחומרים אילו השפעות פסיכודליות ולקיחתם יכולה להשפי ע על המצב הנפש י כגון דכאון, עצבות , שמחה וכן על חוויות נפשיות שונות. חשוב לציין שה– " קונצרט" העצבי שמופעל בעת לקיחת החומרים עם קישור למספר קולטנים מהמשפחה אינו ידוע ולכן ההשפעות, לטוב ולרע אינן ברורות כל צרכן. הרפואה המתואמת אישית המבוססת על הפרופיל הגנטי של כל פרט מלמדת אותנו שתרופות פועלות אחרת על אנשים שונים וכל זאת בהתאם לפרופיל הגנטי השונה ולכן נוגדי כאבים שיכולים להשפיע על פרט מסו ים יהיו חסרי תועלת על פרט אחר. במערכת העצבים המורכבת והלא ידועה כל צרכה עדיין, הדברים מורכבים מאוד וההבדלים בין פרטים יכולים להיות משמעותיים ביותר בהקשר העצבי הכולל. לכן, מינונים זהים של חומרים אילו על מגוון אנשים עם מגוון גנטי .רחב יכולים להפיק תוצאות שונות בירור ה מינונים דורש מחקר הן מצד החומרים עצמם והפרופיל המטבולי של הפטרייה והן מצד האדם המקבל. הרפו א ה המתואמת אישית המבוססת על פר ופיל גנטי אישי של כל פרט כבר זיהתה מוטציות בקולטנים ממשפחת5-HT שיכולים להסביר מצבי דיכאון', סכיזופרניה וכו כך שהמחקר הגנומי ההומני לצד מחקר החומרים הפסיכודליים יכולים להפיק תשובות שיהיו לתועלת החברה בכללותה בהקשר של מחלות כגון דכאון חרדות, פוסט- .טראומה ועוד המשך המחקר לאחר שנתו הראשונה יתבצע, באישור משרד הבריאות, עם חוקרים נוספים בארץ להם מודלים למחלות ספציפיות ש.להם יועברו חומרים לבדיקה סיכום - מ כון שמיר, כגוף המחקר הראשון בארץ שקיבל את אישור המדינה לביצוע מחקרים בפטריות פסילוסיבין מעוניין לקדם את המחקר סביב חומרי הטבע הפסיכידליים מהפטרייה ולהגיע ל תוצאות להן ת וכל להיות משמעות פארמקולוג ית על פיתוח תרופות בעתיד. עולם הקנאביס שלעתים קרובות משמש כדוגמא להקשר ש ל פיתוח חומרים פסיכדליים גם בהקשר של פטריות הפסילוסיבין אינו משמש דוגמא למחקר במכון ולדרך בה צועד המכון . הסיבה נעוצה בעוב דה ש קרוב לעשרים שנות גידול והשקעות של מיליארדי דולרים בכל העולם בנושא הקנאביס אושרו שלש פ תרו ות ע"י ה- FDA עד כה .מרבית ה המכריע של תעשיי ת הקנאביס מוכרת מוצרים שלא עברו ניסויי ם קליניים .שהוכחה יעילותם באופן ביקורתי אין למכון עניין בייצור פטריות והפצתן אלא ב לימוד על המנגנונים המ ולקולריים בהן פועלים חומרי הפטרי י ה על מערכת העצבים והגעה מתוך הבנת מנגנונים אילו ולמידתם למסלול פיתוח תרופות ו אישור ן ע"י ה- FDA . :'נספח א פסילוסיבין, פסילוצין וסרטונין