הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
סימוכין:2022-005096
ירושלים, ט"ו בשבט תשפ"ב
17.01.2022
הודעה לעיתונות
יו"ר ועדת הכלכלה בישיבה מיוחדת עם כלכלנים ואנשי רוח: אחדות אמתית היא כזו שלא שוכחת את החלשים והמוחלשים בחברה
בדיון מיוחד לציון יום ההולדת לכנסת השתתפו בכירי המשק והאקדמיה מתחומי הרוח והמעשה, שהציגו את התכניות ליצירת כלכלה מכלילה, לצמצום אי השוויון וצעידה לעבר חברת מופת
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, ציינה הבוקר את יום ההולדת לכנסת בישיבה חגיגית שהוקדשה לפרקטיקה של אחדות וערבות הדדית בכלכלה הישראלית – הלכה למעשה. את הישיבה המיוחדת יזם היו"ר ביטון, כדי לקדם דיון רחב ומעמיק לשילוב בין עולמות התיאוריה והמעשה ובין עולמות הכלכלה לפילוסופיה, במטרה לקדם חשיבה יצירתית למציאת פתרונות שיסייעו להוביל כלכלה מכלילה ומצמיחה, כזו שמשרתת את שלל הקבוצות והשכבות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית.
בישיבה השתתפו בכירי המשק והאקדמיה בהן הכלכלנית פרופ' קרנית פלוג לשעבר נגידת בנק ישראל, יחד עם הפילוסוף פרופ׳ מאיר בוזגלו, המומחה למשפט עברי פרופ' בני פורת, הכלכלן פרופ׳ מומי דהן, המשפטן פרופ׳ יובל אלבשן ומרדכי כהן לשעבר מנכ"ל משרד הפנים.
היו"ר ביטון פתח ואמר כי זה הדיון שהוא אולי הכי חשוב שתקיים ועדת הכלכלה בשנים הקרובות, הוא הוסיף כי בשבילו ט"ו בשבט הוא יום חגיגי באופן כפול, בו גם הכנסת חוגגת וזהו גם חג היסוד של ירוחם. "ביום הזה של כינון כנסת ישראל יש דברים שאנחנו גאים שטיפלנו בהם, ויש דברים שפחות, אבל ביום הזה נרצה להתבונן על הטוב, על העתיד ועל מה נדרש מאתנו בהמשך", אמר.
פרופ' פלוג הציגה את נתוני אי השוויון בישראל ואמרה כי ישראל היא שיאנית העולם בפערים בהישגים לימודיים מבין המדינות המפותחות. לדבריה, האתגרים הם רמת הפריון הנמוכה, התשתיות הנמוכות וההון האנושי ברמה נמוכה ורגולציה לא עקבית שמקשה על התפתחות כלכלית. הפתרונות, לדבריה, הן העלאת ההון האנושי לכל חלקי האוכלוסייה בפרט החרדים והערבים, השקעה בתשתיות ודגש על תחבורה ציבורית ותקשורת, שיפור הרגולציה ויישום תכנית צמיחה ירוקה, ולשם כך אפשר וצריך להגדיל את ההוצאה הציבורית, אך מבלי לחרוג מרמת חוב-תוצר הנוכחית.
פרופ' בוזגלו התייחס לנושא האקלים והערכות ההדדית ואמר כי הם שלובים זה בזה. לדבריו, כשמישהו מזהם במקום אחד אז לטבע לא אכפת מהחלוקה בתוך ישראל ובין המדינות, ונדרשת חשיבה הוליסטית ומתכללת. "קצב הקלקול הוא הרבה יותר מהיר מקצב התיקון ונדרשת תפיסה של ערבות הדדית, בתוך המדינה ובין המדינות, שצריכה להשפיע על אורח החיים שלנו. אם מדברים על ט"ו בשבט, אז הוא צריך להיות יום עולמי לערכי הסביבה. זה לא יכול להיגמר רק במחזור של הפלסטיק זה הרבה יותר מקיף. כנראה זה הכדור היחידי שיש בעולם ואנחנו לא יכולים להרוס אותו", אמר.
פרופ' אלבשן הוסיף כי צריך להביא גם לשינוי תרבותי, וכשפלוג מדברת על אוכלוסיות שלא משתתפות בשוק התעסוקה וההשכלה אבל לא מאפשרים להם לשמור על האמונות שלהם, אז יש מכשול וקבוצת הרוב תצטרך לוותר על חלק מהדברים אם היא רוצה שילוב אמיתי. עוד אמר אלבשן כי "אנחנו צריכים להסתכל בראי ולשאול את עצמנו איך יכול להיות שאנחנו עושים כ"כ הרבה דברים בכלים חד פעמיים ופחות עושים בנסיעות תיירותיות לאירופה? איך יכול להיות שבזה משחקים ובזה לא? האם נכון לשחק במשהו שהוא בחצר האחורית של קבוצה אחרת? אם אני רוצה שלכלכלה ולסביבה תטופל בצורה שוויונית צריך להסתכל על הכל ולשאול מה הנזק הגדול באמת".
פרופ' דהן אמר כי "החזון של המדינה הוא להקים בית לעם היהודי, שמתייחס בשוויון לאוכלוסייה הערבית וחותר לחברת מופת שאחד הביטויים שלה הוא אי שוויון ברמה נסבלת. אי השוויון היום בישראל הוא ברמה בלתי נסבלת, אבל אני לא מתייאש יש לנו את הכוחות לחתור ולהגיע לשם. יש חשיבות להתמודדות עם אי השוויון הזה, ויש שלושה נתיבים: אחד דרך שיפור היכולות של ילדים ובוגרים מהעשירונים התחתונים, הנתיב השני הוא רגולציה והוא קצת יותר מאתגר, של מחירים גם של מוצרים וגם של שירותי עבודה. בשנים אחרונות מתפתח צורך ברגולציה של בינה מלאכותית ואלגוריתמים שמסוכנים לשכבות החלשות. ושלישי הוא התמיכות הכספיות לאנשים החלשים. דוח העוני האחרון של המוסד לביטוח לאומי מראה שאנשים שמקבלים הבטחת הכנסה הם אנשים עם שיעורי העוני הכי כבדים. 70% מהם מתחת לקו העוני אחרי שקיבלו סיוע של המדינה, ומספר שני שהוא בגדר ביזיון לא פחות הוא שההכנסה שלהם היא 40% מקו העוני. התמיכה בהם זה לפחות צעד אחד לכיוון חברת מופת".
ח"כ אורי מקלב אמר כי "ט"ו בשבט זה יום של חשבון נפש במצוות התלויות בארץ. זכינו שבעשרות השנים האחרונות ארץ ישראל פורחת וישבנו והפרחנו אותה. זכיתי שמשפחתי עלתה לפני 140 שנה ובאו ליישב את את ישראל, לזרוע ולהצמיח ולקטוף ולקצור. בנוסף, שנת שמיטה זה לא רק שהקרקע תנוח זה גם שאנחנו נעשה חשבון נפש. ככל שמרחיבים עבודה בשבת לא רק שפוגעים באנשים שבמקום להיות בבית יצטרכו ללכת לעבודה, זה גם אומר שאנשים ששומרי שבת ודתיים לא יוכלו להתקבל לעבודה".
מרדכי כהן התייחס לצעדים שביצעה הממשלה הקודמת וממשלות נוספות ואמר כי כשמחלקים את משאבי הטבע והמערכות הגדולות בסוף זה לא מחולק כפי שהיינו מצפים, והדבר פוגע ביישובים ובאזרחים המוחלשים שאין להם כמעט סיכוי למוביליות חברתית. הוא הזכיר כי כשמשרד הפנים בתקופתו ביקש להקצות תקצוב דיפרנציאלי, לפי קריטריונים של מיעוט הכנסה מארנונה, הייתה התנגדות דרמטית לכך, בטענה שזה יוביל רשויות חלשות לתלות. עוד אמר כהן, כי הממשלות בעבר יצרו הפרד ומושל והתסיסו קבוצה אחת נגד השנייה, וצריך לבצע שינוים מבניים.
פרופ' פורת ביקש לדבר על חברת אחווה, ולקחת את מערכת היחסים בין אחים כמתכונת לבניית חברת מופת. מיקי פלד מקרן ברל כצנלסון הוסיף כי הרעיונות לצמיחה מכלילה קיימים, צריך רק לרצות ליישם אותם ושמישהו יקטוף את הפרי מהעץ.
היו"ר ביטון סיכם ואמר כי השקעה בשוויון הזדמנויות וצמצום פערים זה טוב לכלכלה ולצמיחה. הוא הוסיף, כי "מי שלא מיוצג בכנסת הם העניים ביותר, הם 20% מהחברה אבל אין מפלגת עניים, לכן כל אחד מאתנו חייב להיות זה שיפגל למען צמצום פערים ושוויון הזדמנויות. השליחות הזו היא חובתנו ואנחנו מתכוונים לעשות את זה בוועדת הכלכלה. אחד הדברים שאני הכי גא בהם הוא ש98% מההחלטות בוועדה מתקבלות פה אחד, בהסכמות רחבות בין קואליציה לאופוזיציה והאופוזיציה מעולם לא החרימה את הוועדה הזו. אני מקווה שרוח האחדות של הוועדה תשרה על הבית הזה. אבל אחדות בלי לראות את החלש אין בה כלום. אנחנו רוצים אחדות שרואה את החלש והזנוח והנשכח. שנזכה לאחדות מעשית, אמתית שלא שוכחת את החלשים והמוחלשים בחברה. מסירות חיינו היא לפעול למענם בכל מקום שנימצא".