חומר רקע
16/01/2022
הנדון: בריאות הנפש של נשים אחרי לידה
במחקר שנערך באוגוסט 2020 - פברואר 2021 נמצא שבישראל 40% מהנשים (מ730 נשים שהשתתפו במחקר) שהיו בהריון או עד חצי שנה לאחר הלידה דיווחו על תסמיני דיכאון. בנוסף, נמצא במחקר ששיעור הנשים הערביות שסבלו מדיכאון אחר לידה עמד של 58% לעומת 36% בקרב נשים יהודיות1. גם בעתות שגרה מתוך כ-180,000 לידות המתרחשות מידי שנה בישראל, כ- 15% מהיולדות תפתחנה הפרעות במצב הרוח וחרדה במהלך ההיריון ו/או לאחר הלידה. הפרעות אלה פוגעות ברווחתה של האם והמשפחה ומובילות לקשיי ההתקשרות לתינוק וקושי לטפל בו. מחקרים מצביעים על קשר בין דיכאון סב-לידתי לבין עיכובים התפתחותיים בקרב התינוקות, עיכוב/הימנעות ממתן חיסונים, הפרעות פסיכיאטריות והתנהגותיות בילד בשכיחות גבוהה מהממוצע. על כן, איתור של קשיים רגשיים בהיריון ולאחר לידה וטיפול בקשיים קריטיים לאם ולתינוק.
בריאות הנפש של אימהות חשובה! אפשר וצריך לטפל בבריאות הנפש של אימהות באמצעות חיזוק תחנות טיפות החלב. איתור של נשים עם סימני דיכאון לאחר לידה נעשה על ידי אחיות טיפות החלב. אך, במידה ומתגלה כי האם נמצאת בסיכון לדיכאון אחרי לידה ונדרש אבחון ו/או טיפול מקצועי, לרוב אין מענים הולמים. בדו"ח מבקר המדינה משנת 2014 נחשפו ליקויים בתחנות טיפות החלב וביניהם: מחסור באחיות, זמינות נמוכה, אי ביצוע ביקורי בית, קושי בקבלת מידע על לידות. כל אלה מקשים על מתן מענה ראוי לנשים אחרי לידה. זוהי השעה להרחיב ולעגן בחקיקה את השירותים הניתנים בטיפות חלב, תוך הסתכלות על בריאותה הנפשית של האם, על המשפחה כמכלול ולא על הילוד בלבד.
בנוסף, אפשר וצריך לטפל בבריאות הנפש של אימהות באמצעות הרחבת סל השירותים של המוסד לביטוח לאומי. יש לסייע לנשים הסובלות מקושי נפשי משמעותי הפוגע בתפקודן (נשים שאובחנו עם הפרעה מקוד F עפ"י ה-10ICD וציון 1-51 בסולם (GAF ולאפשר להן לבחור באחת משתי החלופות הבאות:
1. גמלה מיוחדת וזמנית שתאפשר לנשים לרכוש סיוע (כדוגמת סיוע בטיפול בתינוק, בבית, תמיכה רגשית).
2. סיוע זמני של סומכת שיקומית בבית האישה (בדומה לסיוע הניתן במסגרת סל שיקום). הסומכת תוכל להדריך ולסייע בהתמודדות בחיי היום-יום, התארגנות, טיפול בתינוק, קישור לגורמי סיוע רלוונטיים.
זוהי השעה לדאוג לבריאות הנפש של אימהות ולהרחיב את סל המענים לנשים אחרי לידה.