חומר רקע
17 ינואר 22
אל: יו"ר ועדת חו"ב\ ח"כ רם בן-ברק
הנידון: הקמת בית חם להלומי קרב
פתיח
ראשית, ברצוני להביע תודה לאסף ולכבודו על ההזדמנות שניתנה לי להביע דעתי בנושא.
שמי יקי מואב,69, גרוש (כמו 70% מהפוסטים),אב לשני בנים וסב ל-3 נסיכים.
אני סא"ל (מיל.) ,חתן פרס בטחון ישראל בשנת 90' ובכיר לשעבר ברפאל ותעש. מהנדס בהשכלתי.
ביום כיפור הייתי מ"מ טנקים בגזרה הדרומית, נלחמתי מהדקה הראשונה ועד סיום המלחמה, למעט מספר ימים בהם שהיתי בתאג"ד עקב פציעה "קלה", בעקבות כניסה למארב ארטילרי בה ספגתי זעזוע מוח חמור והתעלפויות חוזרות ונשנות. סיפור לחימתי מתואר בספרו של המג"ד שלי , אלוף (מיל.), ד"ר ואב שכול עמנואל סאקל "סיני שבליבי". בפרק "ארבעה סיפורי גבורה", ובספר "אני נשבע לך" של קהלני שבו אני מובא, ביחד עם חבר נוסף, כדוגמא לגבורת הלוחמים והפיקוד הזוטר, שהרי אנחנו ניצחנו במלחמה, לא הגנרלים.
לאחר המלחמה המשכתי במסלול הפיקודי עד, כולל , תפקיד סמג"ד. נכנסתי לניתוח אורטופדי פשוט( מיניסקוס) -21% נכות ועוד 5 ניתוחים.
35 שנה לאחר המלחמה גילית שאני פוסט טראומטי. שנתיים החזקתי את ה"סוד הנורא" בבטני ואז "התפוצצתי"-5 אשפוזים פסיכיאטריים, למעלה מחודשיים במצטבר, מהם חודש וחצי במחלקה סגורה (מהחמישי השתחררתי לפני פחות מחודש) , עשרות פניות למיון פסיכיאטרי עקב התקפי חרדה ומחשבות אובדניות (6 בשנה האחרונה ) ,למזלי אני מטופל ע"י פסיכיאטר (ד"ר משיח) ופסיכולוגית (ד"ר אתי כהן) מופלאים.
אני מוגדר ע"י א. השיקום כ"פוסט טראומטי חמור, בעל יכולת תפקוד נמוכה הנמצא בדיור ביתי מוגן" (50%) אך מתעקש לחיות בסביבת מגורים רגילה ,להמשיך להתנדב ולתרום לחברה-נופל וקם, נופל וקם אך תמיד נלחם.
למה צריך בית חם ?
מרכזי הטיפול הקיימים (בית הלוחם, אשדוד, רחובות ועוד) נותנים מענה לפוסטים ע"י מילוי שגרת יומם בעיקר בפעילות יצירה, קצת הרצאות וקצת סיורים. הם מתאימים לאוכלוסייה שלכל צורך מעשי התנתקה מחיי השגרה אך אינם נותנים מענה טיפולי ובפרט למצבי משבר.
אנו זקוקים למקום אליו נוכל לבוא במצבי משבר כשאנו עייפים מההתמודדות עם הסבל המלווה אותנו במצבי דכאון, סיוטים וחרדות ובשחיקה הנוראה במעברים התכופים בין המצבים הנפשיים השונים .
בבתי החולים אין הפרדה בין חולי נפש לבין פוסטים. אנו אוכלוסייה ייחודית, עם בעיות ספציפיות ומובחנות ברורה ונבדלת מחולי נפש. הערוב הזה, הן באשפוזי יום או באשפוזים במחלקות, אינו נותן לנו מענה מיטבי ולעיתים קרובות מזיק.
בית חם יאפשר לנו להירגע, לאסוף כוחות, להיפגש עם שכמותנו ולקבל טיפול משלים שיסייע לנו בהמשך ההתמודדות היום יומית עם הקשיים, הייסורים והחוויות המעיקות.
רצוי להדגיש שלכולנו חוויות משותפות, קשיים וחרדות דומות ועצם השהייה ושיחות נפש עם אחים מהווה תרפיה שערכה רב, וזר לא יבין זאת. בתוך הקבוצה אתה יכול להחליף רשמים, לגעת באחר, לשתף במצוקותיך ולגלות שאתה לא לבד, להרגיש שייך ולהגיע למקומות במעמקי הנפש שאפילו בשיחה עם מטפל אינך מצליח לחשוף. קשה להפריז בחשיבות המפגש עם אחים, זוהי נחמה שאנשים נורמטיביים לא מסוגלים לרדת לעומקה. כשאני במצבי משבר אני משוחח עם חבר'ה כמוני. הם מבינים אותי יותר מהפסיכיאטר והפסיכולוגית שלי. שניהם מעולים, אבל הם לא חוו את החוויה.
מה צריך לכלול בית חם ?
זמינות-לא צריך "וועדות קבלה", אנו עייפים מבירוקרטיה. מספיקה הפנייה של הפסיכיאטר המטפל.
מעגלי שיח קבוצתיים על בסיס יום יומי, בהנחיית עו"ס או פסיכולוג. זו תרפיה מצוינת להעלאת בעיות וקיום דיאלוג מורכב המאפשר פתיחות ותמיכה קבוצתית.
נגישות לפסיכולוג כדי לטפל בנושאים ספציפיים, כנהוג במחלקות פסיכיאטריות. זה לא סותר את הטיפול הפסיכולוגי הפרטני אותו אנו מקבלים, זהו טיפול משלים.
אכילה בצורה מסודרת-כשאני בדיכאון אני יורד 4-5 ק"ג תוך 3 שבועות.
עו"ס\ית שתו\יוכל לטפל בבעיות באופן מתכלל בנושאי רווחה וסיוע נוסף ללא בירוקרטיה (לימודים,תעסוקה ,זכויות נגזרות) ושת\יסביר לנו בצורה מפורטת מהן זכויותינו.הע"וסיות
פעילות-מגוון חוגים: ספורט, יוגה\ טאי צ'י, פסיכו-דרמה, הצפת נושאים ע"י דמיון מודרך (שימוש בקלפים ,שירה כתרפיה), היכרות עם תחביבים נוספים ( שזירת פרחים )ועוד.
שלל אפשרויות למשחקי חברה-החל מטניס שולחן, ששבש, שחמט, מונופול ועוד .הזדמנות מעולה לפרוק מתחים ולקשקש קצת.
נגישות לפסיכיאטר כדי שיבדוק התאמת תרופות וייתן מענה למקרים חמורים, תוך שמירת קשר עם הפסיכיאטר המטפל.
פריסה ארצית-אף אחד לא ייטלטל בדרכים 4 שעות ביום כדי להגיע לבית החם. גם השוהים ירגישו טוב יותר בסביבה מוכרת.
אפשרות שינה, או טיפולי יום, לפי בחירת המטופל.
מימון מונית ביציאות-נהיגה במהלך עומס רגשי מסוכנת מאוד.
בנוסף
לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. במכלול בריאות הנפש שגיבש מ. הבריאות קיים "בית מאזן" בקונספט דומה לנדרש ב"בית חם". הוא אינו מתאים לנו, אנו פגועי נפש ולא חולי נפש. גם לנו מגיעה חלופת אשפוז .
שיקול כלכלי-שהייה בבית חם זולה משמעותית מחלופת אשפוז.
המלצות לשילוב במסגרת סיכום הוועדה
הודעה של משהב"ט אם בכוונתו לממש הנושא-אם התשובה היא שלילית או "נלמד ונעדכן בהמשך וכו'", כמקובל במערכות בירוקרטיות זו כבר אופרה אחרת.
באם כן: הקמת ועדה בראשות ס. מנהל האגף (דן-מקצוען, הגון) ובהשתתפות: פסיכיאטר מוביל (פרופ' קוטלר, קנובלר לדוגמא),עו"ס\ית בתפקיד מנהל\ת מרחב ,מנהל\ת בית מאזן, נציג ארגון נכי צה"ל,2 נציגי פוסטים (אין תמיד חפיפת אינטרסים עם הארגון, אני מבקש להיות אחד מהפוסטים) ומנהלן\תקציבן. הוועדה תגבש מודל לבית חם וא. השיקום יציג את המסקנות לוועדה תוך חודשיים, כולל לו"ז למימוש.
נושאים לדיון נוסף
מכיוון שסו"ס נוצרה שעת כושר כדאי לנצלה לדיון נוסף בבעיות בוועדת חו"ב בנושא הפוסטים, כמפורט:
הכרה במחלות נלוות-לב ,סוכרת, פרקינסון שניוני (נגרם עקב לקיחת תרופות אנטי פסיכוטיות, ידע אישי). אגף השיקום אינו מכיר בבעיות אלו כנגזרות מהיותנו פוסט טראומטיים, למעטהכרה בפדויי שבי (פוסטים כמוני, רק מאוגדים בארגון והם רק 300 איש.
הגדרת "לצמיתות" לא תאפשר לא. השיקום לדון מחדש באחוזי הנכות אלא רק בתביעות להכרה במחלות נלוות או תביעה להעלאת אחוזי נכות.
הקמת גוף נציב קבילות באגף השיקום. לא דורש תקנים, אפשר נע"ת.
למיטב ידיעתי ,שיבא" אמור להיות מרכז ארצי לטיפול בפוסטים, אם זה נכון הרי שהוא מועל בתפקידו, אם לא-צריך להגדיר את אחד מבתי החולים כמרכז כזה. בחמשת אשפוזיי פגשתי את כל סוגי מחלות הנפש, לא פגשתי ולו פוסט אחד. מעבר לכך, טיפול רציף בפוסטים יגרום להקמת מרכז ידע בבית החולים, חשוב מאחר והטיפול בנו שונה מטיפול בחולי נפש.
שינוי אופן קביעת אחוזי נכות לפוסטים. ב-10 דקות המוקדשות בוועדה לא ניתן לגבש הערכה מקצועית. יש לשנות את ההליך כך שהתובע ייפגש להערכת פסיכיאטר עצמאי, שאינו שותף לוועדות ,כך שהוועדה תוכל לנהל דיון מושכל. יש להציג את מסקנות הפסיכיאטר לתובע או בא כוחו.
אני מעלה רעיונות אלו על קצה המזלג. אשמח לפרט בשיחה עם אסף, או עם כבודו.
וגם כאן, כדי לייעל את התהליך אשמח להיפגש לפני הדיון עם נציגי א. השיקום ולפרט, כדי להבטיח דיון קצר ותכליתי שבו יוכל משהב"ט להציג עמדה מושכלת ולא להסביר שעליו ללמוד את הנושא.
לוט: הגדרת "בית מאזן" ע"י משרד הבריאות כחלופה לאשפוז.
בברכה
יקי מואב