חומר רקע
סיכום דיון שולחן עגול בנושא פטור מתור מיום 22.12.2021
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)(תיקון)
הדיון התקיים דרך זום של ועדת העבודה והרווחה במשך 3 שעות.
משתתפים בדיון:
עו"ד נעה בן שבת, יועמ"ש של ועדת העבודה והרווחה
עו"ד מיכל שיק הר-טוב, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
ד"ר שגית ארבל אלון, הרופאה הראשית, משרד הרווחה
מיכל קדרי, פסיכולוגית שיקומית מומחית ומדריכה, משרד הרווחה
אורלי בוני, מורשית נגישות, משרד הבריאות
לודמילה אליאיסיאן, מנהלת תחום נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שרית דמרי, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
ירונה שלום, מנהלת אגף וועדות רפואיות, המוסד לביטוח לאומי
טל פורר, משרד הביטחון וצה"ל
קובי מורלי, מפקח ארצי לשירותים סוציאליים, משרד הביטחון
מרדכי לובצקי, משרד הביטחון
ד"ר ועו"ד גיא אקוקה, מנהל מחלקה משפטית ופניות ציבור, המרכז לעיוור
ישראל אבן זהב, רכז תחום נגישות, ארגוני הנכים
בועז הרמן, מנכ"ל, איל"ן
עו"ד דקלה סיתי מאיר, יועמ"ש, איל"ן
עו"ד ולאדי גור ארי, איל"ן
גל בן דוד, איל"ן
עו"ד אילן שפירא, רכז נגישות ומנהל תחום אסדרה עסקית, דואר ישראל
יובל וגנר, יו"ר, עמותת נגישות ישראל
ענת אריאל זכאי, יועמ"ש, עמותת נגישות ישראל
נעמי מורביה, יו"ר, מטה מאבק הנכים
עו"ד נועה בן שאול, מנהלת מחלקה משפטית, אקי"ים ישראל
יעל וייס-ריינד, מנהלת עמותת אופק לילדינו
שרון זליגר שמואל, סמנכ"לית קשרי לקוחות ומורשית נגישות השירות, נגישות לעסקים
אתי אברהם, מנחה מתנדבת, קהילה נגישה ארצית
שי אלדרוטי, מנהל מחלקת נגישות ארצית, שירותי בריאות כללית
עו"ד ענת צדוק וינגורט, רפרנטית משפטית במוסדות הכללית, שירותי בריאות כללית
עו"ד יאיר קויפמן, הרשות לזכויות ניצולי השואה, המשרד לשוויון חברתי
עו"ד מיכאל זץ, מנהל האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט
יעקב שניידר, חבר ועד, עמותת אסט"י
אבנר גולן, מנהל אגף זכויות ורווחה, ארגון נכי צה"ל
מירי גלס, עמותת ששת-עמותת העיוורים לישראל
אודי אליזן, עמותת ששת
סנדרה מרון, ממונה נגישות, מכבי שירותי בריאות
אברהם עמידור, נשיא, ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי תאונות עבודה
מירה סלומון, ראש מנהך משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
עדי אבירם, מנהלת תחום נגישות, מרכז השלטון המקומי
רות דיין, מרכז השלטון המקומי
ענת אימבר, חברת ועד, טיקים ותסמונת טוראט בישראל
ישראלה מני, סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר
לירן אביטן, איגוד לשכות המסחר
נתנאל שקד, מייצג קבוצה של הלומי קרב
תומר אקסלרוד, ארגון מורשי נגישות
סיכום עיקרי הדברים:
הוצגה מצגת על ידי מיכל. הדיון נסב על הכישורים התפקודיים הנדרשים לעמידה בתור.
ישראל אבן זהב – מבקש להוסיף צורך בשירותים מותאמים לנכים, עבור מי שמתניידים בכסאות גלגלים. בהמשך מפרט כי נפגעי עמוד שדרה פגועים במקרים רבים גם מבחינת השליטה בסוגרים, אך לעומת זאת אצל נכי פוליו הפגיעה היא במערכת השרירים בלבד, ולכן סבור כי לא כל נפגע עמוד שדרה צריך לקבל פטור מתור. מכשירי הליכה – סדים – אכן גורמים לקושי רב. יש להבחין בין פגיעות בגפיים או ביציבה – שלא מאפשרות לעמוד בתור ובין פגיעות ביידיים. לעניין חולי סרטן מציין כי בתור עשויים לעמוד אנשים אחרים שיש להם צרכים דחופים.
בשקף של "כישורים תפקודיים נדרשים לעמידה בתור" ניתן דגש לנקודות הבאות שיש להוסיפן:
ענת אימבר - היעדר כאבים ברמה מסוימת שעשויים לשתק;
התנהגות בלתי רצונית המקשה על העמידה בתור;
בעיות תקשורת;
יעל וייס ריינד - למערכת הגירויים להוסיף בראייה את הסינוור;
מיכל ממשרד הרווחה ביקשה במסגרת "קוגניציה" להרחיב: יכולת להבין סיטואציה, איך להתנהל, הבנה וביצוע של רצף הוראות, יכולת להפעיל מכשירים, יכולת שפה וביטוי;
אנשים שנדרשים לטיפולים תכופים דוגמת הזנה שלא מאפשרת שהייה במרחב הציבורי.
הוצגה טבלה מרכזת של הצרכים והקשיים שהארגונים העלו בטרם הדיון. מיכל הקריאה את ההתיחסויות שכל ארגון שלח לוועדה וכל ארגון נתבקש להתייחס לדברים ולהשיב לשאלות.
נעה בן שאול מאקי"ם מציינת שהבעיה היא בקוגניציה, כושר שיפוט, חוסר סבלנות, בעיות רפואיות נלוות, והפעלת מכשירים. לרוב האנשים עם מוגבלות מגיעים בליווי בני משפחה. ביקשה שגם אנשים עם משו"ה בדרגת נכות של 40% יקבלו את הפטור. זימון תור מראש אינו פותר את הבעיה במקרים שבהם כשמגיעים בשעה שנקבעה מתברר שיש עיכוב ומתחייבת המתנה.
נידונה השאלה אם גם כשיש תור מראש עדיין יש צורך מפטור מתור כאשר בפועל כשמגיעים צריך להמתין בתור.
מיכאל זץ מאלוט חזר על הדברים בטבלה וציין שנדרשת מיומנות חברתית בהתאמה לסיטואציה. אצל ילדים מלווה יכול לסייע, אך אצל מבוגרים גם מלווה לא תמיד יעזור. בעיית הקוגניציה, היעדר הסבלנות והקושי להתמודד עם מערכת הגירויים מסביב מקשה על העמידה בתור. ביקש שגם אנשים על הספקטרום האוטיסטי עם 40% נכות רפואית יקבלו את הפטור.
קובי מורלי ממשרד הביטחון ציין שהקריטריונים לקבלת דרגת נכות רפואית נפשית אצל נכי צה"ל הם יותר נוקשים ומחמירים מאלו של המוסד לביטוח לאומי ולכן מבקש שנכי צה"ל שיש להם דרגת נכות נפשית בשיעור של 20%, כולל PTSD, יקבלו פטור מתור. מציין כי מדרגת נכות של 20% כבר יש זכאות להוסטלים, וכי המצב הנפשי עשוי לא להיות יציב.
לודה מהביטוח הלאומי הוסיפה שאנשים עם מוגבלות נפשית בדרגה של 40% סובלים מהפרעות התנהגות, לעיתים קשות, מחרדות להופיע בציבור ומחשש להתמודד עם אנשים. לכן העובדה שקבוצה זו קיבלה פטור מתור מוצדקת, ונכון גם להוריד את אחוז הנכות הנדרש ל-40% או פחות.
נתנאל שקד מקבוצת הלומי קרב, שקיבל פטור מתור לאחרונה, מבין את הצורך אך חושש שאם קבוצת הזכאים תורחב יאבד הערך של פטור מתור, וכן חושש לתגובה הציבורית לפטור מתור לקבוצה נרחבת. חושש מפריצת הסכר ומשחזור התופעה של שימוש לרעה שקיימת בתו נכה. ציין שיש קושי בוויסות הרגשי, ועקב התגובה של החברה כלפיו בסופו של יום אנשים עם מוגבלות נפשית לא יוצאים כמעט מהבית, וכן מציין את הנטל על בני המשפחות. מציע שתהיינה ועדות חריגים או ועדות מיוחדות שיבחנו כל מקרה לגופו.
נעמי מורביה ציינה שיש אנשים על כסאות גלגלים שאין להם פטור מתור היום אבל סובלים גם ממוגבלות נפשית לרבות נפגעי איבה – ואלם מאחר שאינם מגיעים לדרגה של 50%, הם אינם זכאים היום לפטור מתור למרות שהם זקוקים לו.
בהמשך ציינה את הצורך עבור ילדים עם CP, הליכון או כסא גלגלים וילדים עם סדים, וכן כי ספזם קשה יותר בעמידה מאשר בהליכה. מזכירה גם צורך של מי שסובל מסחרחורת, חולשה או חוסר שיווי משקל, לרבות חולי סרטן וכן מי שסובל מאי שליטה בסוגרים – ומציינת את אלה כלקויות בלתי נראות. ציינה כי יש הרבה מקומות שאין מקומות ישיבה שיכולים לסייע לאנשים עם מגבלה פיזית כמו בסופר.
מזכירה גם את הצורך של חולי סכרת שמערכת העצבים ההיקפית נפגעת וסובלים מחוסר תחושה או נימול ומגיעים רק ל-25% נכות – ובמהלך התור עלולים להגיע למצבי היפו. מציינת כי תעודת פטור מתור ללא תמונה מעלה חשש לניצול לרעה, ויש צורך בחינוך הציבור ובהגברת מודעות.
גיא אקוקה מהמרכז לעיוור - הזכיר כי לגבי אנשים עם עיוורון יש זכאות ל-50% שר"מ. ציין שעבור העיוור ההתמצאות במרחב היא מורכבת וכשמגיע לתור לא יכול לדעת מי לפניו ומצדדיו, ונזקק להסתייעות באדם אחר. אם יש סניף שבו כמה אשנבים הוא אינו יודע לאן לגשת, ומתקשה להזמין תור דרך האפליקציה. לכן צריך שתהיינה עוד חלופות, כגון טלפון עם מענה אנושי. בהגעה למקום אדם עם עיוורון מתקשה למצוא את המסוף ולהוציא מהמסוף את הפתק הנדרש, ובהיעדר כריזה לא ידע מתי תורו ולאן לגשת, ולכן נדרש סיוע. מזכיר כי הבעיה שכיחה אצל אנשים מבוגרים, שטרם הגיעו לגיל 80 המזכה בעצמו בפטור מתור.
יעל וייס ריינד מאופק לילדינו ציינה שאצל ילדים עיוורים כל הקשיים שיש למבוגרים הם פי כמה וכמה. אין בכלל הבנה של מושג התור. יש בעיה של גירוי חושי, סינוור מוגבר וחוסר התמצאות. ילד ששומע רעשים הדבר יוצר אצלו מצוקה קשה והורים מתקשים לעמוד בתור עם ילדים, עם דחיפות ונזיפות. כפועל יוצא מזה הם נרתעים מלעמוד בתור.
יוליה מעמותת קול הזכויות נמצאת בחו"ל ולכן מיכל רק הקריאה את הדברים שיוליה שלחה לוועדה.
בועז הרמן מאיל"ן מתמרמר על מיקומו בטבלה המרכזת. חוזר על טענה לאפליה של האוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות פיזית לעומת אנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית או אוטיזם, ושזו תקלה עם היבטים אתיים וחוקיים. דורש כי גם אנשים עם מוגבלות פיזית בדרגה של 40% נכות יקבלו פטור מתור. כשנשאל על קשיים תפקודיים לעמוד בתור בעקבות המוגבלות מציין:
אנשים סיעודיים עם כסאות גלגלים שסובלים מפצעי לחץ ונדרשים לשנות מנח;
אנשים עם פרכוסים שסובלים מתאורה;
אנשים הזקוקים להזנה;
אנשים עם בעיות של שליטה בסוגרים;
חולי סרטן;
אנשים עם סדים כשהסד לוחץ ועמידה ממושכת בתור מגבילה את היכולת לתפקד;
אנשים עם טונוס שרירים מוגבר וספזם שמביא לעיוותים וקושי תפקודי.
מציין כי יותר קשה לעמוד מאשר ללכת ישנם כאבים גם בישיבה. מושב מותאם אינו מענה.
מציין לגבי אנשים בכסא גלגלים בעיה של כאבים, הרגשת חום ןהזעה, העדר שירותי נכים ותופעות של לחץ, חרדה ותגובה חברתית.
טוען שמאז שנקבעו התקנות מצבם של אנשים עם מוגבלות פיזית הורע כי לא רואים אותם.
מזכיר בעיות של חוט שדרה ונוירולוגיות הגורמות לפגיעה במתן שתן, בעיכול וכן מקרים של צורך בחמצן.
מזכיר שגם אצל נכים פיזים יש נכות סמויה – כדוגמת פרוטזה.
מזכיר עוד טונוס מוגבר, פצעי לחץ, סדים, וספזם (עווית בלתי רצונית שמביאה לכיווץ שרירים) שאינם מאפשרים עמידה ממושכת בתור.
עו"ד ולאדי גור אריה – אילן – בהרבה מקרים לאדם עם מוגבלות פיזית קשה יותר לעמוד מאשר ללכת. בשל הספזם יש כאבים גם בישיבה, הגב מכופף, הידיים כואבות והסד לוחץ.
עו"ד דקלה סיתי מאיר מאילן - הניסיון לייצר רשימה לא יסייע. אי אפשר לזקק את המוגבלות. הנכויות הן תמיד מורכבות וביטוח לאומי לא יודע לעשות את ההבחנה לפי סוגי המוגבלויות. לשאלה בדבר הצורך בפטור מתור למי שפגועים רק בגפיים עליונות (להבדיל מגפיים תחתונות ויציבה) משיבה שאי אפשר למנוע פטור מתור רק בגלל 3% מכלל האוכלוסיה עם הנכויות הפיזיות, וכי כל אדם עם מוגבלות פיזית של 40% לפחות צריך להיות זכאי, אם כי לא כולם יעשו בזה שימוש. לשאלה בדבר לקויות שאינם מוטוריות השיבה שאולי צריך לתת זכאות גם לאנשים עם סכרת.
עלתה השאלה האם אדם שמלווה אדם עם מוגבלות ומסייע לו גם צריך לקבל פטור מתור.
ענת אימבר מעמותת אנשים עם טיקים הוסיפה לאמור בטבלה כי אנשים עם טיקים ברמה בינונית ומעלה עשויים לסבול מכאבים אדירים בגלל התגברות ההתקפים שעלולים להגיע לפריקה של הלסת, לכאבים בצוואר ולפגיעה עצמית. מציינת מצבים של שילוב בעיה נפשית, כגון חרדה או OCD, עם הטיקים.
אתי אברהם מקהילה נגישה ארצית מציינת את הצורך בתשלום למלווה ע"י אדם עם עיוורון או חירשות. אנשים חוששים לצאת מהבית. ציינה שמכשירי השמיעה מגבירים רעש סביבתי ויש חרדות ופחד מצפיפות. חרשים מאבדים סבלנות מרעש סביבתי וסל שעות שפת סימנים מוגבל עבורם. מציינת שיש אנשים עם מגבלה פיזית עם בעיות יציבות וסחרחורות. מזכירה שחירשים לא תמיד זכאים לגמלה. מציעה שתוקם ועדת החריגים, ומזכירה את התלות באחר כמבחן לפטור מתור.
יובל וגנר מנגישות ישראל ציין כי אם קבוצת הזכאים תורחב המשמעות בפועל היא שלאף אחד לא יהיה פטור מתור. צריך לחשוב מי זקוק באופן קריטי לפטור - שבלעדי הפטור לא יוכל לעמוד בתור. חייבים לצמצם שכן בסוף המשמעות תהיה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". מציין כי יש סוגי תורים שונים. יש הבדל בין תור שאפשר לתאם מראש, תור שכולם נדחפים בו, או תור לכניסה להופעה שבה יושבים זמן רב ממילא. יש לשקול ועדות שיתנו מענה פרטני.
אודי אליזן מעמותת ששת חזר על הדברים שנאמרו על ידי המרכז לעיוור, ומזכיר כי עיוורון לא תמיד ניכר לעין.