חומר רקע
סקירה
אזור יהודה שומרון ובקעת הירדן הפרוסים על שטח של למעלה מ5,700 קמ"ר, מהווה שטח היסטורי מרכזי לאורך דורות הקיום של עם ישראל. בשטחים אלו המחולקים כיום לאזורי שליטה בין ישראל לבין הרשות הפלסטינאית, הוכרזו עד כה מאות רבות של אתרי ארכיאולוגיה מתקופות היסטוריות שונות הכוללות אתרים מתקופת הברזל (התקופה הישראלית), אתרים וממצאים מהתקופה הפרסית, שרידי ישובים ומגילות וממצאים ארכאולוגים מתקופת בית שני, התקופה החשמונאית וימי הורדוס, התקופה הרומית, הביזנטית, התקופה הערבית הקדומה וכן הלאה. בין האתרים הרבים הפזורים ברחבי יהודה ושומרון ניתן למצוא מתחמי מלוכה ומבצרים, כגון ארמונות החשמונאים והורדוס ביריחו, הרודיון, הורקניה, סרטבה ועוד. בנוסף, באזור מצויים יישובים חשובים מתקופת הבית ראשון ובית שני, כגון שומרון (סבסטיה), תל שילה, תל חברון ועוד, אתרים שהם מהחשובים בארץ ישראל והמורשת של עם ישראל.
שמירה על אתרים וממצאים ארכאולוגים והיסטוריים באזורים אלו הינו מעשה הכרחי לשמירה על המורשת הלאומית של עם ישראל והמורשת העולמית בכלל.
שוד והרס עתיקות ביהודה ושומרון
נכון להיום מתקיימת פגיעה נרחבת באתרים ארכיאולוגים וערכי המורשת ברחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, באמצעות שוד והרס עתיקות.
חלק מפעילויות הפגיעה נעשות מתוך בצע כסף, באמצעות חפירות לא חוקיות באתרים היסטוריים בעלי סיכוי לממצא ארכאולוגי משמעותי, הוצאת חפצים או ממצאים בעלי ערך והעברתם לפעילות סחר בלתי חוקית. עדויות בשטח לחפירות שבוצעו לשם מטרה זו ניתן לראות בהורקניה, חורבת עלמית, תקוע, קברי החשמונאים ביריחו ועוד.
פגיעה נוספת באתרי מורשת וארכאולוגיה מתבצעת בעקבות בניה בלתי חוקית או שימוש בכלים כבדים לצורך הוצאה ושימוש בקרקע ובמשאבי קרקע ללא היתר. פעילות זו גורמת לנזק בלתי הפיך באתרים ומונע את תיעוד ומיפוי הממצאים שנמצאים בשטח. פגיעות מעין אלו באתרים ארכאולוגים ניתן לראות במגוון אתרים כדוגמת פצאליס בבקעת הירדן, מתחם ארמונות החשמונאים ועוד.
פגיעה באתרי מורשת וארכאולוגיה מתקיימת כיום גם ביוזמות של גורמים עויינים למדינת ישראל שמטרתם לסלק מהשטח ממצאים המעידים על היסטוריה יהודית במרחב ההר והבקעה ובכך לטעמם לשנות את התיעוד ההיסטורי. כך נעשה ניסיון לפגוע באתר "המזבח" בהר עיבל על ידי גורמים פלסטינאים, או בתל ארומה אתר עם ממצאים מתקופת בית ראשון ובית שני.
דרכי התמודדות עם תופעת הפגיעה שוד והרס אתרי עתיקות ביהודה ושומרון
משרד ירושלים מורשת הגדיר את ההתמודדות עם פגיעה באתרי מורשת ביהודה ושמרון ובקעת הירדן כיעד לטיפול יחד עם השותפים הרלוונטים.
פעולות אגף מורשת בשמירה על אתרי עתיקות ביהודה ושומרון:
אגף מורשת מבצע יחד עם קמ"ט ארכאולוגיה, רשות העתיקות, ורשות הטבע והגנים פעולות הצלה שימור והנגשה באתר ארמונות החשמונאים בפאתי יריחו. (בהיקף של 1.5 מלש"ח לשנה).
בשנת 2020 סיכם עקרונית על תכנית לשלוש שלים יחד עם קצין מטה ארכאולוגיה במינהל האזרחי ל הגברת האכיפה והפיקוח ביהודה שומרון ובקעת הירדן כחל מתכנית זאת העביר המשרד בשנת 2020 2.5 מלש"ח למטרה זאת וכיום במסגרת תקציב 2021 מעביר המשרד את השלמת התכנית המאושרת בסך 2.5 מלש"ח נוספים.
המשרד שותף יחד עם רשות העתיקות והמינהל האזרחי ביצוע פרויקט של סקר מדבר יהודה (איתור ממצאים כגון מגילות עתיקות במערות לאורך נחלי מדבר יהודה בואכה בקעת ים המלח, כפעולה מניעתית לפני שיגנבו. (בהיקף של 1 מלש"ח לשנה בשנים 2017 – 2022.)
המשרד אישר בתכנית העבודה (במסגרת תכנית מורשת ב') סך של 5 מלש"ח לשיפוץ, שיקום והצלה לאתר תל שומרון (סבסטיה) הפרויקט ממתין לאישורים במינהל האזרחי לצורך הקצאת הכספים.
קמ"ט ארכאולוגיה במינהל האזרחי פנה למשרד בבקשה להקצאת משאבים לטיפול באתרי מורשת שנפגעו (דוגמאת ארכאליס, תל זיף, פצאליס), המשרד מקדם את הטיפול בבקשה.
(לא מובאים במסמך זה פעולות נוספות שעושה המשרד ביהודה שומרון ובקעת הירדן במסגרת עבודתו השוטפת כדוגמת פרויקטים בבית אל, עופרה, חברון וכד'..)